https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=100.2.179.80חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T21:02:24Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=287305האר"י2017-02-15T05:56:38Z<p>100.2.179.80: /* תורתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]<br />
רבי ''יצחק לוריא''' מכונה '''האר"י הקדוש''' (ראשי תיבות: '''א'''שכנזי '''ר'''בי '''י'''צחק, '''הא'''לקי '''ר'''בי '''י'''צחק). מגדולי חכמי הקבלה, נולד בירושלים, חי תקופה במצרים ובאחרית ימיו התגורר בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), חי בתקופת מרן רבי [[יוסף קארו]]. <br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת רצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה [[נישואין|נשא]] את בת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל ה[[קבלה|מקובל]] האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר [[הסתלקות]]ו של רבי [[משה קורדבירו]] נתגלה האר"י בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת [[הקבלה]] בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ג, בהיותו בגיל שלושים ושמונה ונקבר ב[[צפת]].<br />
הסתלקותו מרומזת בפסוק (דברי הימים א יא, כב) "וְהִכָּה אֶת הָאֲרִ"י . . בְּיוֹם הַשָּׁלֶ"ג". <br />
בשנת 400 לפטירתו עשה הרבי קאך גדול, וכתב מכתב כללי מיוחד לרגל ההילולא שלו.<br />
<br />
=== חידושו ופעולתו בעולם [[הקבלה]] ===<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[הרמ"ק]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
כמו כן גילה האריז"ל את הסדר הנכון בתפלה על פי הקבלה, והכוונות בה.<br />
ע"פ נוסח האר"י בהשוואה נוסחאות שונות סידר רבינו הזקן את סידור אדמו"ר הזקן,<br />
ע"פ סידור אדמו"ר הזקן המיוסד על האריז"ל סדר הרבי שליט"א את [[סידור תהלת ה']] [בשנים האחרונות הוצאו סידורים שונים עם שינויים תחת השם של הסידור שהרבי סדר].<br />
<br />
===תורתו===<br />
תורתו של [[האר"י]] נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]] (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*[[מבוא שערים]].<br />
<br />
ספרים של עוד מתלמדיו מובאים בחסידות, אך בעיקר סוכמים על מה שכתב הרח"ו.<br />
<br />
=== האריז"ל בתורת חב"ד ===<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של [[תורת החסידות]] הוא לגלות את העומק שבתורת [[הקבלה]] גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
<br />
כמו כן מובא פעמים רבים הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפ' בלעם ובלק, מה שלבאר הי' צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראי' שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.<br />
ועוד<br />
<br />
===האריז"ל והגאולה===<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא על ידי לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, אם כן, שאף תורת האריז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את [[האר"י]] שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם [[אותיות]] של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האריז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
=== פיוטיו ===<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] ו[[בני היכלא]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש בסעודה שלישית, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
===אתרי האר"י===<br />
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
==== מקום קבורותו ====<br />
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו.<br />
כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו ובמיוחד ביום ההילולא.<br />
<br />
בחודש מנחם אב, תשל"ו הורה במיוחד הרבי לעשות תורה תפלה וצדקה בציון האריז"ל בצפת ביום ההילולא שלו, ה' מנחם-אב, <br />
<br />
וללמוד ביום זה:<br />
<br />
בהתיחס ליום פטירתו של רבי יצחק לוריא ז"ל, ראש חכמי הקבלה בצפת (האר"י ז"ל) שנפטר לפני כ-400 שנה ביום ה' מנחם אב – הורה הרבי מליובביץ לחסידיו ולשומעי דבריו ברחבי תבל לקבוע ביום זה ובימים שלאחריו עד יום ט' באב, שיעורים וחוגי לימוד בכתביו של האר"י ז"ל, נוסף לשיעורים התורניים שיש להוסיף בהם בכלל בימים אלה.<br />
<br />
החידוש שבהוראה זו שהיא מוסבת גם על ילדים קטנים וילדות, אלא שבעבורם – אמר הרבי – יש להתאים את התורות העיוניות הקבליות לרמתם, וכן למצוא סיפורים מחיי האריז"ל שיש בהם לקח חינוכי עבורם.<br />
<br />
כן ביקש הרבי מחסידיו בישראל להתאסף "ברוב עם הדרת מלך" על קבר האר"י ז"ל בצפת וללמוד בצוותא מדברי תורתו. הוראה זו התקבלה כאן בישראל ביום ראשון בבוקר, ובתמסורת בזק של שרשרת שיחות טלפוניות נמסרה תוך שעתיים שלוש לחלק גדול של חסידי חב"ד בארץ במקומות העבודה ובמוסדות החינוך.<br />
<br />
ואכן חיש התארגנו והספיקו להתאסף כמה אלפי חסידי חב"ד שנודעה להם הוראה זו על קבר האר"י ז"ל ללמוד תורתו. בין הבאים היו מאות ילדים שהגיעו לשמע הוראת הרבי.<br />
<br />
אוטובוסים של חב"דניקים הגיעו מכפר חב"ד, מירושלים, מנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, מבני ברק, מלוד ועוד ריכוזי חב"ד וכמובן מרחבי הגליל.<br />
<br />
<br />
<br />
==== ביקורו של [[הריי"צ]] ====<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ביומנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
==== קישורים חיצוניים ====<br />
<br />
קטעי עיתונות על הוראת הרבי לעלות לקבר האריז"ל במנחם מאב תשל"ו<br />
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3174<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יצחק,לוריא}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>100.2.179.80https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96,_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27)&diff=287304שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')2017-02-15T05:54:40Z<p>100.2.179.80: </p>
<hr />
<div>הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מוויעליז, לודז') הנוע כ ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוה בשם "זש'אמע" היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.<br />
<br />
==יחוסו==<br />
{{להשלים}}<br />
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]].<br />
ומצד אימו הי' בת הרבנית מרת גאלדא בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום]] בן כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].<br />
==תולדותיו==<br />
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.<br />
<br />
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.<br />
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.<br />
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין. <br />
<br />
זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.<br />
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.<br />
<br />
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.<br />
<br />
הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.<br />
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות, <br />
<br />
חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.<br />
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס(, <br />
<br />
המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.<br />
<br />
כתב הרבי כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף, והנוספים אינם בידנו לע"ע.<br />
הי' בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב הי' מביא מראה מקומות מדוייקים.<br />
<br />
<br />
נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
הספר "סיפורי התוועדויות" מתלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>100.2.179.80https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96,_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27)&diff=287303שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')2017-02-15T05:54:13Z<p>100.2.179.80: /* תולדותיו */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מוויעליז, לודז') הנוע כ ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוה בשם "זש'אמע" היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.<br />
<br />
==יחוסו==<br />
{{להשלים}}<br />
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]].<br />
ומצד אימו הי' בת הרבנית מרת גאלדא בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום]] בן כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].<br />
==תולדותיו==<br />
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.<br />
<br />
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.<br />
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.<br />
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין. <br />
<br />
זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.<br />
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.<br />
<br />
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.<br />
<br />
הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.<br />
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות, <br />
<br />
חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.<br />
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס(, <br />
<br />
המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.<br />
<br />
כתב הרבי כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף, והנוספים אינם בידנו לע"ע.<br />
הי' בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב הי' מביא מראה מקומות מדוייקים.<br />
<br />
<br />
נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
הספר "סיפורי התוועדויות" מתלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>100.2.179.80https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96,_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27)&diff=287302שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')2017-02-15T05:51:18Z<p>100.2.179.80: </p>
<hr />
<div>הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מוויעליז, לודז') הנוע כ ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוה בשם "זש'אמע" היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.<br />
<br />
==תולדותיו==<br />
{{להשלים}}<br />
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]].<br />
<br />
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.<br />
<br />
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.<br />
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.<br />
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין. <br />
<br />
זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.<br />
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.<br />
<br />
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.<br />
<br />
הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.<br />
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות, <br />
<br />
חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.<br />
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס(, <br />
<br />
המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.<br />
<br />
<br />
נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
הספר "סיפורי התוועדויות" מתלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>100.2.179.80