חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אליעזר ננס

2018-03-30T06:48:23Z

185.46.77.46:

אני בעצמי לא זכור לי כי ר' לייזר נקרא בינוני של התניא אבל מצאתי כתוב כאן [http://www.nrg.co.il/online/41/1/MS1/670/604.html#]--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 12:14, 3 במרץ 2011 (UTC)
:ישנו מקור מוסמך יותר לכך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באדר א' ה'תשע"א 17:32, 4 במרץ 2011 (UTC)
----
מישהו שמע על כך שקיבל הבטחה מהרבי כי יוסיפו לו 20 שנים על חייו במקום השנים שהיה בכלא? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 16:53, 28 ביוני 2013 (UTC)
::::שמעתי פעם משהו כזה. מה שבטוח שהוא האריך ימים. הוא היה 20 שנים או 25? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 18:16, 28 ביוני 2013 (UTC)

לפי מה שזכור לי הוא היה 23 שנים [[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 18:12 א' חשוון ה'תשע"ז

== מצחיקים... ==

הספר לא תורגם '''ל'''אנגלית, אלא '''מ'''אידיש. כמדומני שההוצאה באנגלית קדמה לעברית...
[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

כתבתי תאריך לידה לועזי וגם הדגשתי זאת שנפטר '''באדר שני''' [[מיוחד:תרומות/185.46.77.46|185.46.77.46]] 07:48, 30 במרץ 2018 (IST)

שיחה:יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2018-03-29T18:32:44Z

185.46.77.46:

צריך להעביר לשמו הנכון - נכד אדמו"ר הצמח צדק. --[[משתמש:M&n|M&n]] 11:46, 22 דצמבר 2008 (EST)

באיזה '''תאריך ויום''' הוא נולד [[מיוחד:תרומות/185.46.77.46|185.46.77.46]] 19:32, 29 במרץ 2018 (IST)

שיחה:יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2018-03-29T18:32:23Z

185.46.77.46:

צריך להעביר לשמו הנכון - נכד אדמו"ר הצמח צדק. --[[משתמש:M&n|M&n]] 11:46, 22 דצמבר 2008 (EST)
באיזה '''תאריך ויום''' הוא נולד [[מיוחד:תרומות/185.46.77.46|185.46.77.46]] 19:32, 29 במרץ 2018 (IST)

אלישיב קפלון

2018-03-28T20:09:11Z

185.46.77.46: /* כותרים שערך */

{{אין תמונה}}
הרב '''אלישיב קפלון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[כ"ט אדר|כ"ט אדר ב']] [[תשכ"ז]] לאביו ר' [[אורי קפלון]] ולאמו מרת עליגל.

בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים את עלוני 'בית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי (ובהמשך, לאחר שהעלון התמסד החליף בשנת [[תשנ"א]] את מקומו של הרב [[ברוך כהנא]] בכתיבת הדיווחים).

בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]].

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת אורה בת ר' [[יעקב אורנשטיין]] מ[[בני ברק]].

עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]].

במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], ופעל לגאולת ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תשנ"ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב"ד במדינות חבר העמים]].

בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר"מ]]' ב[[נחלת הר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית.

במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בכתיבת ועריכת ספרים, וכן בתרגום כותרים ומאמרים מאנגלית ללשון הקודש.

==כותרים שערך==
*'''[[אורו של משיח (ספר)|אורו של משיח]]''' - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|ופרצת]] תשנ"ב
*'''מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ"א''', קה"ת תשס"ו
*'''תקנות הרבי''' - [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]] תשע"ב
*'''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]], תשע"ב
*'''עת לדעת''' - תאריכים בדברי ימי חב"ד, [[קה"ת ארץ הקודש]] (עורך שותף)
*'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע"ו]] (עורך שותף)
*'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]
*'''לוח היום יום בעברית''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, תשע"ז
*'''ליובאוויטש העיירה של חב"ד''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב]

==משפחתו==
*אביו הרה"ח ר אורי קפלון, מתרגם לאנגלית.
* אחיו יונדב קפלון, משורר, סופר ומרצה.
*אחיו, ר' עוזי (עוזיהו) קפלון, סופר חסידי.
* גיסו ר' משה גרוזמן, משלוחי הרבי לראשון לציון, ומשפיע בישיבת חבד בחולון.
* אחיו ר' נחמיה קפלון, עורך, וסופר.
*חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר

{{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת קפלון]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2018-03-28T19:57:42Z

185.46.77.46: /* מתיבתא */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תשל"ט]]
על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל ("בומי") פרידלנד]]

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת תשס"ב התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת [[תשע"ז]] פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב יוחאי מדליה.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2018-03-28T19:56:14Z

185.46.77.46: /* מתיבתא */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תשל"ט]]
על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל ("בומי") פרידלנד]]

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת תשס"ב התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת [[תשע"ז]] פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2018-03-28T19:51:03Z

185.46.77.46: /* מתיבתא */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תשל"ט]]
על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל ("בומי") פרידלנד]]

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת תשס"ב התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת [[תשע''ז]] פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

קריית גת

2018-03-28T08:50:38Z

185.46.77.46:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע''ה]], 51,483 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי, היה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תש"כ]] עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}.
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בית כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה: הרב יעקב סינגאווי
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
*[[כולל אברכים]] חב"ד - מנוהל על ידי הרב נח בלניצק.
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.
* מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.

בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב [[משה הבלין]]. [[משפיע]] הקהילה - הרב ברוך כהנא.

*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל מתיבתא, [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים בניהולו של טוביה חבקין.
* מתיבתא לצעירים - חטיבת ביניים המכינה נערים לישיבה. בניהולו של הרב מרדכי גבאי.
*בית ספר יסודי - בנות.
בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל על ידי הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי' - נוסח חב"ד - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה. בניהול הרב אהרון נמירובסקי והרב משה הבלין.

קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין. מרכז איגרות קודש, וידיאו של הרבי.
יו"ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.
מנכ"ל: הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2018-03-28T08:50:02Z

185.46.77.46:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת תשע''ה, 51,483 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי, היה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תש"כ]] עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}.
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בית כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה: הרב יעקב סינגאווי
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
*[[כולל אברכים]] חב"ד - מנוהל על ידי הרב נח בלניצק.
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.
* מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.

בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב [[משה הבלין]]. [[משפיע]] הקהילה - הרב ברוך כהנא.

*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל מתיבתא, [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים בניהולו של טוביה חבקין.
* מתיבתא לצעירים - חטיבת ביניים המכינה נערים לישיבה. בניהולו של הרב מרדכי גבאי.
*בית ספר יסודי - בנות.
בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל על ידי הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי' - נוסח חב"ד - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה. בניהול הרב אהרון נמירובסקי והרב משה הבלין.

קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין. מרכז איגרות קודש, וידיאו של הרבי.
יו"ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.
מנכ"ל: הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2018-03-28T08:49:43Z

185.46.77.46:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[[[[[תשע''ה]]]]]], 51,483 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי, היה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תש"כ]] עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}.
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בית כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה: הרב יעקב סינגאווי
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
*[[כולל אברכים]] חב"ד - מנוהל על ידי הרב נח בלניצק.
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.
* מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.

בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב [[משה הבלין]]. [[משפיע]] הקהילה - הרב ברוך כהנא.

*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל מתיבתא, [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים בניהולו של טוביה חבקין.
* מתיבתא לצעירים - חטיבת ביניים המכינה נערים לישיבה. בניהולו של הרב מרדכי גבאי.
*בית ספר יסודי - בנות.
בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל על ידי הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי' - נוסח חב"ד - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה. בניהול הרב אהרון נמירובסקי והרב משה הבלין.

קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין. מרכז איגרות קודש, וידיאו של הרבי.
יו"ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.
מנכ"ל: הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

תקמ"ו

2017-11-26T08:35:52Z

185.46.77.46: יצירת דף עם התוכן "==ימי חב"ד== *החל להיערך "ויכוח שקלוב" שהיה ויכוח בין אדמו"ר הזקן ומתנגדים בלימוד.{{הערה|על..."

==ימי חב"ד==
*החל להיערך "ויכוח שקלוב" שהיה ויכוח בין [[אדמו"ר הזקן]] ומתנגדים בלימוד.{{הערה|על פי אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד .
ואילו בספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84 מופיע שהיה זה בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}}
*הוכתר [[אדמו"ר הזקן]] על ידי רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה.

==נפטרו==
*[[י"א כסלו]] - רבי שמחה מדעסוי, מחבר ההגהות על ה[[ש"ס]].
*[[כ"ח כסלו]] - [[עוזיאל מייזליש]] ,מחשובי תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. מחבר הספר הספר "תפארת עוזיאל".
*[[כ"ה תמוז]] - רבי משה שלמה, מגיד מישרים ב[[וילנא]].
*[[ה' אלול]] - הדיין והמשורר רבי אליהו לניאדו.
*[[כ"ה אלול]] - [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]].{{הערה|יש הגורסים שהיה זה בשנת [[תקמ"א]].}}

{{נח"ת תק"נ}}
{{הערות שוליים}}
{{נח"ת}}

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2017-11-26T07:59:47Z

185.46.77.46: '''מדוע למחוק?'''ביטול גרסה 303665 של 72.13.152.218 (שיחה)

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]" אל מול הרבי.

האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.

לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• יעמוד מלך מבית דוד:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.

על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב"ם]] "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• הוגה בתורה:====
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].

בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.

ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.

== ע"פ תורת החסידות ==
בקונטרס ענינה של תורת החסידות מוסבר, שענינה של [[תורת החסידות]] היא גילוי ה[[יחידה]] שבתורה, היינו הקשר העצמי של התורה עם [[אוא"ס]] ב"ה. ולכן ע"י הפצתה חוצה זוכים לביאת משיח צדקנו, כיוון שזה עניין הגאולה ג"כ, שיתגלה בעולם שכל החיות שלו היא מהקב"ה, ובלשון החסידות [[דירה בתחתונים]].
וכל זה הוא הסתעפות מביאת משיח, שענינה הוא "שיומשך ויתגלה בעולם מלך המשיח"{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ו}}, מכיוון שמשיח ענינו דרגת היחידה, היינו התקשרות הנשמה בקשרה העצמי עם הקב"ה. וביאת המשיח יומשך דרגת היחידה בכל העולם, היינו שיתגלה בעולם קשרו העצמי עם הקב"ה, "כח הפועל בנפעל".
ומכיוון שמשיח עניינו יחידה הכללית, שהרי בכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] שהוא בחינת היחידה, כיוון שמשיח ויחידה היינו הך, לכן נשיא הדור הוא משיח שבדור{{הערה|קונטרס בית רבינו שבבבל}}. שהרי נשיא הדור הוא יחידה הכללית שכולל את כל בני הדור, וכיוון שכן נשיא תורת החסידות (שענינה גילוי היחידה), הוא נשיא הדור (שהוא יחידה הכללית), והוא המשיח שבדור (שענינו גילוי היחידה), ולכן בדורנו, שנשיא תורת החסידות הינו הרבי מליובאוויטש, נמצא כי הוא המלך המשיח.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח){{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''ענינו של משיח'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין]
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]