חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהודה פרג

2024-12-02T23:54:57Z

2.52.7.232:

[[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]]
מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל. מתכנן [[הרחבות ושיפוץ 770#הנחת אבן הפינה|ההרחבה של 770]] שאושרה על ידי [[הרבי]].

==תולדות חיים==
מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, שירת בצבא 3 שנים, למד אדריכלות באוניברסיטה ב[[מלבורן]] שבאוסטרליה, בה למד 6 שנים, ובתום לימודיו חזר ל[[ירושלים]] והחל לעבוד כאדריכל.

==אדריכל ההרחבה של 770==
[[קובץ:770 שהולך להיות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית ההרחבה שהרבי אישר]]

בשנת [[תשמ"ח]] כאשר שהה ב[[ניו יורק]] לצורך עבודתו, התבקש יהודה לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת [[770]]. ביחד עם אנשי הוועד, יהודה סייר בכל המתחם והביא גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס [[בית הכנסת]] שישאר על מקומו ובכך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים. הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים.

כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הוועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל-770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב [[זאב יחזקאל כץ]] התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא ל[[ניו יורק]] כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה.

מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם מזכיר הרבי הרב [[יהודה קרינסקי]] שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר על תוכנית והראה אותה לוועד הבנין ששהגיש אותה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות והיה מרוצה מאוד ואישר את בניית הבניין. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים.

בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסויים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.

ב[[כ"ד אלול]] [[תשמ"ט]] לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב יחזקאל כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי".

בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.

בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.

בקשר עם התעוררות להרחבת [[בית הכנסת - 770]] בשנת [[תשפ"ד]], חשף יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תמך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר בזמני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:כתבה על יהודה פרג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה על יהודה פרג ב[[עיתון בית משיח]]. בתמונה גירסה נוספת להרחבה שיהודה לא רצה לקבל כי הרבי אישר תוכנית אחרת]]
{{בית|יוסי סלומון|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא...|1395|14|תשפ"ד}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm בשידור חי: אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/magazine/1051690/ ראיון בשבועון בית משיח עם האדריכל שתכנן את הרחבת 770 שאושרה ע"י הרבי], באתר [[חב"ד אינפו]] {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרג, יהודה}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

הרחבות ושיפוץ 770

2024-12-02T23:53:34Z

2.52.7.232:

[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של מספר הבית]]
'''הרחבות ושיפוץ 770''' הן תוכניות בניה ושיפוץ של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]] בניו יורק.

==השאלאש==
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
[[קובץ:5717-12-17 (4).jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי מתפלל במקומו שב'שאלאש']]
משמאל לבניין 770, הייתה בעבר חניה לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום. לאחר השטח על ידי [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].

החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).

בשנות הנשיאות הראשונות, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילות ובהתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש" (שהיה גדול יותר) ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות של [[חודש תשרי]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[חג הגאולה י"ט כסלו|י"ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים וגדולים יותר בשכונת [[קראון הייטס]].

==הרחבה ראשונה==
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מדי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

==הרחבה שניה==
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.

[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים כיסא מעל ראשיהם לאחר ההרחבה השנייה]]
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

==הרחבה שלישית==
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / [[וועד סעודת שלמה]]", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

==הנחת אבן הפינה==
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות.
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===
{{ערך מורחב|יהודה פרג}}

בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.

שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ"ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:

ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי".

בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.

בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.

בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ"ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.

==המרפסת==
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
{{ערך מורחב|המרפסת}}
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

==שיפוצים נוספים==
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל[[זאל הגדול]]. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל [[חסיד]]י [[חב"ד]] בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של [[770]] שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

בשנת תשנ"ה הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה [[עזרת נשים]] חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מ[[ארון הקודש]] מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה ב[[תשנ"ה]]. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ"ג]].

בשנת [[תשס"ט]] שופץ [[הזאל הקטן]], במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב [[770]] במקביל לנברשת שלפני'. ב[[תשרי]] [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית ה[[ארון קודש]], אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים ל[[ארון קודש]] הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש [[תמוז]] [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת [[קריאת התורה]] וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}.
בחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.
לקראת [[תשרי]] [[תש"פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.

בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל[[770]] עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית 770] {{אינפו}}}}.
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של ה[[עזרת נשים]] והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.

ב[[חודש אדר|חודשי אדר]] [[תשפ"ד]] נצבע הקיר המזרחי של הזאל הגדול מחדש בצבע לבן.
{{להשלים}}

==קופת בדק הבית==
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}

'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].

אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.

הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.

פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.

==לקריאה נוספת==
*{{בית|[[יוסי סלומון]]|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}}
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] [[תש"פ]] {{אינפו}}]
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] תש"פ עמוד 48

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.expand770.com אתר האינטרנט למען הרחבת 770]'''
*'''[https://www.hageula.com/news/world/26002.htm גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון: סקירה על הרחבת בית משיח]''' {{הגאולה}}
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}
*[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]

*[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}

הרחבות ושיפוץ 770

2024-12-02T23:47:45Z

2.52.7.232:

[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של מספר הבית]]
'''הרחבות ושיפוץ 770''' הן תוכניות בניה ושיפוץ של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]] בניו יורק.

==השאלאש==
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
[[קובץ:5717-12-17 (4).jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי מתפלל במקומו שב'שאלאש']]
משמאל לבניין 770, הייתה בעבר חניה (לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום). לאחר קניית 770 ע"י [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].

החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילות וההתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש" (שהיה גדול יותר), ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות של [[חודש תשרי]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[חג הגאולה י"ט כסלו|י"ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

==הרחבה ראשונה==
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מדי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

==הרחבה שניה==
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.

[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים כיסא מעל ראשיהם לאחר ההרחבה השנייה]]
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

==הרחבה שלישית==
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / [[וועד סעודת שלמה]]", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

==הנחת אבן הפינה==
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות.
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===
{{ערך מורחב|יהודה פרג}}

בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.

שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ"ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:

ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי".

בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.

בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.

בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ"ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.

==המרפסת==
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
{{ערך מורחב|המרפסת}}
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

==שיפוצים נוספים==
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל[[זאל הגדול]]. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל [[חסיד]]י [[חב"ד]] בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של [[770]] שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

בשנת תשנ"ה הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה [[עזרת נשים]] חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מ[[ארון הקודש]] מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה ב[[תשנ"ה]]. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ"ג]].

בשנת [[תשס"ט]] שופץ [[הזאל הקטן]], במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב [[770]] במקביל לנברשת שלפני'. ב[[תשרי]] [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית ה[[ארון קודש]], אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים ל[[ארון קודש]] הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש [[תמוז]] [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת [[קריאת התורה]] וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}.
בחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.
לקראת [[תשרי]] [[תש"פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.

בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל[[770]] עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית 770] {{אינפו}}}}.
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של ה[[עזרת נשים]] והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.

ב[[חודש אדר|חודשי אדר]] [[תשפ"ד]] נצבע הקיר המזרחי של הזאל הגדול מחדש בצבע לבן.
{{להשלים}}

==קופת בדק הבית==
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}

'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].

אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.

הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.

פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.

==לקריאה נוספת==
*{{בית|[[יוסי סלומון]]|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}}
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] [[תש"פ]] {{אינפו}}]
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] תש"פ עמוד 48

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.expand770.com אתר האינטרנט למען הרחבת 770]'''
*'''[https://www.hageula.com/news/world/26002.htm גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון: סקירה על הרחבת בית משיח]''' {{הגאולה}}
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}
*[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]

*[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}

חמר מדינה

2024-12-02T23:33:05Z

2.52.7.232:

'''חמר מדינה''' (מארמית: 'יין מדינה') הוא משקה משובח, שעל פי ההגדרות ההלכתיות ניתן לקדש ולהבדיל עליו במקום יין, במקרה דחוק שאין בנמצא יין.

בחסידות חב"ד, על אף שנוהגים להקל בנוגע ל[[הבדלה]], מחמירים בנוגע לקידוש להימנע מלקדש על חמר מדינה.

==הגדרה הלכתית==
ההגדרה ההלכתית הפשוטה של 'חמר מדינה' הוא משקה חשוב שדרך רוב אנשי העיר לקבוע את סעודותיהם עליו, בדוגמת מה שנוהגים לקבוע סעודה על היין במקום שהוא מצוי.

עם זאת, ישנה מחלוקת בהלכה האם משקה שהוא חשוב באותו מקום נחשב 'חמר מדינה' גם אם היין מצוי שם, על אף שהוא ביוקר.

לעניין הלכה, אף שאדמו"ר הזקן מנסה להסביר את השיטה שנהגו להקל, הוא מסיים את דבריו שזהו לפלפול לבד, אבל האם לסמוך על הדברים האלו למעשה בפועל, צריך עיון{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ב סעיפים יב-טו. קו"א על המקום סק"א.}}.

לפי דברי אדמו"ר הזקן, כתב בקצות השולחן{{הערה|סימן צז בבדה"ש סק"ח.}} שבארץ ישראל שהוא מקום גידול היין, אף משקה אינו נקרא 'חמר מדינה' מלבד היין, אך לפועל רבים נוהגים להקל בזה{{הערה|ראו במילואים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ב סעיפים יב-טו מהדורת אלאשווילי.}}.

===פרטים הלכתיים שונים===
*'''קידוש הלילה''' - אדמו"ר הזקן מביא בשולחן ערוך שתי שיטות בנוגע לקידוש על חמר מדינה, כאשר לפי השיטה הראשונה אפשר לקדש רק על היין או על הפת, ואי אפשר בכלל לקדש על חמר מדינה, ואילו לפי השיטה השניה אפשר לקדש על חמר מדינה, אלא שאין זה [[הידור מצווה]], והוא מכריע בנוגע לקידוש של הלילה שאם יש יין בעיר יקדש על היין בלבד, ואף אם אין יין, יקדש על הפת, ורק אם אין בכל העיר לא יין ולא פת יקדש על חמר מדינה. ומכל מקום, מי שיש לו רק כוס יין אחת, ישאיר אותה להבדלה שבה לכל הדעות אפשר להבדיל דווקא על יין ולא על לחם, ויקדש על הלחם{{הערה|שוע"ר סי' רעא סעי' כ, כא.}}.
*'''קידוש היום''' - בנוגע לקידוש היום אדמו"ר הזקן כותב במפורש להתיר לקדש על חמר מדינה{{הערה|סימן רפט סעיף ז.}}, ומכל מקום מצווה מן המובחר לקדש דווקא על היין.
*'''קידוש במקום סעודה''' - גם אם אדם שותה כמות הגונה של חמר מדינה, אין זה מועיל לעניין קידוש במקום סעודה, ואם לא שתה יין או אכל לחם או מיני מזונות, צריך לחזור ולקדש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רעג סעיף יב.}}.
*'''הבדלה''' - גם לעניין הבדלה, ניתן להקל ולקדש על חמר מדינה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רצו סעיפים טז-יח.}}.

==מנהג חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת המשקה]]}}
אף שמעיקר הדין, נוהגים להקל לקדש על יין שרף כחמר מדינה, ובדורות קודמים חסידים נהגו לערוך בשבת בבוקר קידוש על 'משקה' לאחר התפילה כשהתיישבו להתוועד, כבר בתחילת הנשיאות הרבי שלל נוהג זה, ובפרט לאחר שהרבי הכריז על [[גזירת המשקה]]{{הערה|התוועדות שבת-קודש פרשת שמיני תשכ"ג.}}.

הדברים הגיעו עד כדי כך שהרבי דרש בשנת תש"כ במפגיע מהרב של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] שיפעל שלא יקדשו בכפר חב"ד על משקה, ויודיע לו מכאן ולהבא את שמותיהם של אלו שימשיכו בכל זאת לעשות קידוש על משקה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/a/af/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7.jpeg שבועון בית משיח ערב חג השבועות תשפ"ג עמוד 14. מכתב מתאריך י"ח מנחם אב תשכ"ג].}}.

לאחד החסידים הרבי כתב שהוא 'נבהל' לשמוע על הסברא לקדש על משקה ו'לקדש' את שתייתו, ההיפך הגמור מהציווי של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=שערי הלכה ומנהג חלק א' עמ' רסו (וכנראה זהו ה[https://col.org.il/news/28532מכתב לר' אברהם איצחק ששונקין, ה' טבת תשכ"ג]). ועל דרך זה אמר הרבי ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרב עזריאל זליג סלונים: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

נוסף לכך, במספר מקומות הרבי מביא את דברי חז"ל, שסגולה להוספה במאור עיניים היא להיזהיר ביין של קידוש וביין של הבדלה, וחסידים הבינו שהכוונה להיזהר לקדש ולהבדיל על יין דווקא, ולא על שאר משקים כגון חמר מדינה{{הערה|ראו אגרות קודש חי"א ע' שעה. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם הערות הרב אלאשווילי סימן רעא הערה 58.}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==
על אדמו"ר הזקן ידוע כי בלילה האחרון לחייו, מוצאי שבת פרשת שמות, ליל כ"ד טבת, ערך הבדלה על [[קפה]].

כמו כן, שעות קודם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הגישה לו רעייתו, הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], כוס [[קפה]]. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&st=&pgnum=119 אשכבתא דרבי עמ' 97].}}.

כאשר [[הרבנית נחמה דינה]] שאלה פעם את הרבי אודות הבדלה, סימן לה הרבי עם היד סימן של ערבוב בכפית, וכאשר ווידאה האם כוונת הרבי שתערוך הבדלה על תה, סימן הרבי בראשו לחיוב{{הערה|עדות הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}..

בשעת [[שמיני עצרת תשל"ח|המאורע הבריאותי בשמיני עצרת תשל"ח]], סירב הרבי לעצת המזכירים לערוך קידוש על מיץ ענבים וכדומה, וקידש על יין דווקא.

בשנת [[תשמ"ח]] כאשר ביקשו ברכה לרפואה עבור סבו של ר' [[מרדכי פייגלין]], השיב הרבי כי בוודאי מקפיד לקדש ולהבדיל על יין דווקא{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/e/ed/TeshurahDeitchFaiglinOnlinePdf.pdf תשורה מנישואי צאצאיו (דייטש-פייגלין י"ט חשון תשפ"ה) עמוד 39].}}.

==ראו גם==
*[[בירה (משקה)]]

==קישורים חיצוניים==
* [[אדמו"ר הצמח צדק]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bc/%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9_%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%97.pdf ד"ה להבין ההפרש בין יו"ט ראשון ליו"ט שני - תרי"ח]''', י"ל לראשונה ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"ג]] ע"י מערכת [[אוצר החסידים]] {{PDF}}
*הרב אלחנן משה נחמנסון, '''[https://sinun770.org/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%9E%D7%99/ קידוש והבדלה על חמר מדינה]''', סינון חב"ד
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://sinun770.org/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%94-%e2%80%a2-%d7%94%d7%a8%d7%91/ האם מותר לעשות בשבת קידוש על משקה?]''', סינון חב"ד

{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]

קפה

2024-12-02T23:30:05Z

2.52.7.232:

[[קובץ:קפה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כוס קפה מהביל לצד 'פולי קפה']]
'''קפה''' (באידיש: קאווע) הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המבוססים על תמציות שמנים אתריים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.

==בהלכה==
ברכתו של הקפה היא "שהכל" ומברכים לאחריו ברכה אחרונה "בורא נפשות".

באופן כללי ההנחיה ההלכתית שקפה המיוצר בחוץ לארץ ללא תוספת טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר{{הערה|[https://smslarav.co.il/search?q=%D7%A7%D7%A4%D7%94 מענה באתר סמס לרב] שע"י [[מכון הלכה חב"ד]].}}.

האופן הנכון להכנת קפה ב[[שבת]] הוא להכינו ב"כלי שלישי", כלומר שמהמיחם (הכלי הראשון) יוצקים את המים הרותחים לכלי ריק ויבש (כלי שני) וממנו יוצקים לכלי שלישי ובו מכינים את הקפה{{הערה|שו"ע אדה"ז סימן שיח סעיף יב (תבלין מותר להכניס לכלי שני), שבת כהלכה פ"ז ס"ב.}}.

לפי חלק מהשיטות, מבחינה הלכתית נחשב הקפה כ[[חמר מדינה]] וניתן לערוך עליו [[הבדלה]] באם אין [[יין]] בנמצא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/296/8.htm שו"ע אדה"ז או"ח רצו, ח.] וראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shiurei/13.htm?q=%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%A2 שיעורי הלכה למעשה קידוש והבדלה].}}.

חסידים רבים בדור השביעי נוהגים לשתות קפה בבוקר במסגרת ה[[אכילה לפני התפילה]]{{הערה|ראה קיצור שו"ע ח, ד.}}. בלובי הכניסה לבית המדרש ב-[[770]], מוגשים בכל ימי השבוע, על ידי [[ועד סעודת שלמה]], קפה, תה ומזונות לרווחת המתפללים והמבקרים הרבים. כמו כן, ברבים מבתי כנסת חב"דיים ברחבי העולם, בישיבות חב"ד ובכוללים יש פינת קפה (באידיש: קאווע שטיבל) לרווחת המתפללים והלומדים.

==אצל רבותינו נשיאנו==
מסופר על [[אדמו"ר הזקן]], כי בלילה האחרון לחייו, מוצאי שבת פרשת שמות, ליל [[כ"ד טבת]] [[תקע"ג|ה'תקע"ג]], ערך [[הבדלה]] על קפה{{הערה|שם=אשכבתא דרבי}}.

כמו כן, מספר שעות קודם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], במוצאי שבת פרשת ויקרא, ליל [[ב' ניסן]] [[תר"פ|ה'תר"פ]], הגישה לו רעייתו, הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], כוס קפה (ללא חלב). שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה{{הערה|שם=אשכבתא דרבי|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&st=&pgnum=119 אשכבתא דרבי עמ' 97]. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ד ה'קלו.]}}.

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''[https://abc770.org/article_node_4039/ דיני הכנת קפה ותה בשבת]'''
*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/220585/ האם מותר לשתות קפה ובירה בכל מקום בעולם?]'''{{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

בירה (משקה)

2024-12-02T23:27:38Z

2.52.7.232:

{{פירוש נוסף|נוכחי=משקה אלכוהולי המיוצר מתסיסת שעורים|אחר=מבנה בירושלים הקשור לבית המקדש|ראו=[[בירה (בית המקדש)]]}}

'''בירה''' הנקראת בלשון חז"ל בשם '''שיכר שעורים''' (ולעיתים '''שיכר''' סתם), הינו משקה אלכוהולי המיוצר בתהליך של תסיסה (בדרך כלל של שעורה, אך ניתן להפיק גם מחיטה, שיבולת-שועל ודגנים אחרים).

==היסטוריה==
הדעה המקובלת כיום היא כי הבירה התגלתה בטעות כתוצאה מדגנים נבוטים ש"התקלקלו", ובזכות אנשים אמיצים שהעזו לטעום את המשקה ה'מקולקל' וחשו לאחריו תחושות מטיבות דוגמת סיפוק והנאה, ובעקבות כך שיחזר את תהליך התסיסה.

במקורות הקדומים, קרויה הבירה בשם 'שכר שעורים'{{הערה|מסכת בבא בתרא, צו, א.}}, ויש למשקה זה התייחסויות שונות בהלכה, כגון האפשרות לקדש על המשקה מדין [[חמר מדינה]] במקומות שאין היין מצוי, מפני חשיבותו.

בתקופות מאוחרות יותר קיבל המשקה את שמו העברי 'בירה' השאול ככל הנראה מהמילה הגרמנית bier.

הרכיבים העיקריים של הבירה הם מים, לתת (העשוי בדרך כלל משעורה), כשותנית{{הערה|ראה בעניין הטלת כשות לשיכר בבא מציעא מג, א.}} ושמרים.

==בהלכה==
כשמבשלים ירקות ומים על דעת לאוכלם, אפילו אם שותה את מי המרק בלבד צריך לברך בורא פרי אדמה. אבל אם כוונת האדם לכתחילה היתה לשרות את המים עם הפירות או הירקות על דעת לשתות את המים בלבד, אזי (כמו הדין בשאר מי פירות) מברך על המים שהכל - ולכן גם על הבירה מברך שהכל בלבד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/52/7.htm סדר ברכות הנהנין פרק ז']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/18/202/12.htm אורח חיים חלק א' סימן רב סעיף יב].}}.

אף שאין בבירה ממשות של חמץ, כיון שכל עשייתו הוא על ידי חמץ - נחשב כחמץ גמור, ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא בפסח, ואם עבר עליו הפסח - אסור בהנאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/12.htm שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן י"ב].}}

באופן כללי ההנחיה ההלכתית שבירה המיוצרת בחוץ לארץ ללא טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר. ויש מחמירים לומר שבארץ צריך הכשר גם לבירה מחו"ל, משום איסור חדש למרות שהבירה מחו"ל{{הערה|עפ"י שיחת אחש"פ תש"מ. פרדס חב"ד גליון 13 ע' 213. היכל הבעש"ט גליון תמוז תשס"ד ע' 10. מאתר [https://smslarav.co.il/search?q=%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94 סמס לרב] שע"י מכון הלכה חב"ד.}}.

אף שמעיקר הדין מותר לשתות בירה שהכין גוי, מכיון שרוב המשקה עשוי ממים, בעל נפש יחמיר על עצמו שלא לשתות משקה שבישל או חימם הגוי, וכמו שרואים במוחש ששתיית משקאות מעין אלו מביאים לקירבה גדולה{{הערה|שמירת הכשרות עמוד 87.}}.

בדומה לאיסור לשתות יין קודם התפילה, אסור לשתות גם בירה{{הערה|שערי תשובה וברכי יוסף על אורח חיים סימן פ"ט.}}.

==אצל חסידים ורבותינו נשיאינו==
אצל חסידים מסופר שבזמן [[החתונה הגדולה בז'לובין]] הגיע להשתתף בחתונה ר' [[בנימין קלצקר]] שהיה חולה אנוש והובל לחתונה על פי בקשתו כשאינו יכול אפילו לקום בכוחות עצמו מהמיטה. בעת שמחת החתונה הושיבו אותו על ספסל, ואדמו"ר הזקן הגיש לו כוסות בירה לומר עליהם 'לחיים' בזה אחר זה, ולאחר כמה כוסות הורה לו 'לך רקוד עם החסידים' והוא אכן קם ממקומו באפן פלאי וחזר לביתו כשהוא בריא{{הערה|הקצרים, החתונה בז'לובין עמוד 32.}}.

כמו כן, מסופר על 'פעטער יוסל'ה' דודו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שהזמין פעם לאחר המקווה את אחד החסידים אליו הביתה לשתות עמו בירה, אך עד שאותו אחד הגיע כבר שקע בחשיבה על [[דא"ח]], וכשסיים וראה את אותו אחד, לא הבין לפשר מעשיו אצלו בביתו{{הערה|פירורים משולחנו של ר' יואל עמוד 68.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] עצמו נהג לערוך [[הבדלה]] במוצאי אחרון של פסח דווקא על בירה{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 644 עמוד 85 שהרבי התבטא שכמדומה לא היתה זו בירה שנמכרה עם החמץ אלא שהיו קונים מגוי במוצאי החג.}}.

בעת ביקורו של הרבי בישיבת אחי תמימים בפריז בניהולו של הרב זלמן שניאורסון, הפציר בו אחד הנוכחים שיטעם משהו, ולאחר הפצרות רבות נענה הרבי לבסוף, בירך שהכל ולגם מעט בירה{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 970.}}.

בהוראה לחייל בצבא ארצות הברית, הורה הרבי לעשות הבדלה על בירה או על תה{{הערה|ספר היחידות עמוד 207. וראה שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב' סימן ע"ה. קיצור הלכות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן מילואים (ב) לסימן ערב.}}.

==ראו גם==
*[[יין שרף]]
*[[לחיים]]
*[[חמר מדינה]]
*[[שיכר של גויים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4371308 למה יהודים נוהגים להגיש בירה בשלום זכר?]''' {{בית חבד}}
*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/220585/ האם מותר לשתות קפה ובירה בכל מקום בעולם?]'''{{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

בירה (משקה)

2024-12-02T23:26:56Z

2.52.7.232:

{{פירוש נוסף|נוכחי=משקה אלכוהולי המיוצר מתסיסת שעורים|אחר=מבנה בירושלים הקשור לבית המקדש|ראו=[[בירה (בית המקדש)]]}}

'''בירה''' הנקראת בלשון חז"ל בשם '''שיכר שעורים''' (ולעיתים '''שיכר''' סתם), הינו משקה אלכוהולי המיוצר בתהליך של תסיסה (בדרך כלל של שעורה, אך ניתן להפיק גם מחיטה, שיבולת-שועל ודגנים אחרים).

==היסטוריה==
הדעה המקובלת כיום היא כי הבירה התגלתה בטעות כתוצאה מדגנים נבוטים ש"התקלקלו", ובזכות אנשים אמיצים שהעזו לטעום את המשקה ה'מקולקל' וחשו לאחריו תחושות מטיבות דוגמת סיפוק והנאה, ובעקבות כך שיחזר את תהליך התסיסה.

במקורות הקדומים, קרויה הבירה בשם 'שכר שעורים'{{הערה|מסכת בבא בתרא, צו, א.}}, ויש למשקה זה התייחסויות שונות בהלכה, כגון האפשרות לקדש על המשקה מדין [[חמר מדינה]] במקומות שאין היין מצוי, מפני חשיבותו.

בתקופות מאוחרות יותר קיבל המשקה את שמו העברי 'בירה' השאול ככל הנראה מהמילה הגרמנית bier.

הרכיבים העיקריים של הבירה הם מים, לתת (העשוי בדרך כלל משעורה), כשותנית{{הערה|ראה בעניין הטלת כשות לשיכר בבא מציעא מג, א.}} ושמרים.

==בהלכה==
כשמבשלים ירקות ומים על דעת לאוכלם, אפילו אם שותה את מי המרק בלבד צריך לברך בורא פרי אדמה. אבל אם כוונת האדם לכתחילה היתה לשרות את המים עם הפירות או הירקות על דעת לשתות את המים בלבד, אזי (כמו הדין בשאר מי פירות) מברך על המים שהכל - ולכן גם על הבירה מברך שהכל בלבד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/52/7.htm סדר ברכות הנהנין פרק ז']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/18/202/12.htm אורח חיים חלק א' סימן רב סעיף יב].}}.

אף שאין בבירה ממשות של חמץ, כיון שכל עשייתו הוא על ידי חמץ - נחשב כחמץ גמור, ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא בפסח, ואם עבר עליו הפסח - אסור בהנאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/12.htm שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן י"ב].}}

באופן כללי ההנחיה ההלכתית שבירה המיוצרת בחוץ לארץ ללא טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר. ויש מחמירים לומר שבארץ צריך הכשר גם לבירה מחו"ל, משום איסור חדש למרות שהבירה מחו"ל{{הערה|עפ"י שיחת אחש"פ תש"מ. פרדס חב"ד גליון 13 ע' 213. היכל הבעש"ט גליון תמוז תשס"ד ע' 10. מאתר [https://smslarav.co.il/search?q=%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94 סמס לרב] שע"י מכון הלכה חב"ד.}}.

אף שמעיקר הדין מותר לשתות בירה שהכין גוי, מכיון שרוב המשקה עשוי ממים, בעל נפש יחמיר על עצמו שלא לשתות משקה שבישל או חימם הגוי, וכמו שרואים במוחש ששתיית משקאות מעין אלו מביאים לקירבה גדולה{{הערה|שמירת הכשרות עמוד 87.}}.

בדומה לאיסור לשתות יין קודם התפילה, אסור לשתות גם בירה{{הערה|שערי תשובה וברכי יוסף על אורח חיים סימן פ"ט.}}.

==אצל רבותינו נשיאינו, ואצל חסידים==
אצל חסידים מסופר שבזמן [[החתונה הגדולה בז'לובין]] הגיע להשתתף בחתונה ר' [[בנימין קלצקר]] שהיה חולה אנוש והובל לחתונה על פי בקשתו כשאינו יכול אפילו לקום בכוחות עצמו מהמיטה. בעת שמחת החתונה הושיבו אותו על ספסל, ואדמו"ר הזקן הגיש לו כוסות בירה לומר עליהם 'לחיים' בזה אחר זה, ולאחר כמה כוסות הורה לו 'לך רקוד עם החסידים' והוא אכן קם ממקומו באפן פלאי וחזר לביתו כשהוא בריא{{הערה|הקצרים, החתונה בז'לובין עמוד 32.}}.

כמו כן, מסופר על 'פעטער יוסל'ה' דודו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שהזמין פעם לאחר המקווה את אחד החסידים אליו הביתה לשתות עמו בירה, אך עד שאותו אחד הגיע כבר שקע בחשיבה על [[דא"ח]], וכשסיים וראה את אותו אחד, לא הבין לפשר מעשיו אצלו בביתו{{הערה|פירורים משולחנו של ר' יואל עמוד 68.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] עצמו נהג לערוך [[הבדלה]] במוצאי אחרון של פסח דווקא על בירה{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 644 עמוד 85 שהרבי התבטא שכמדומה לא היתה זו בירה שנמכרה עם החמץ אלא שהיו קונים מגוי במוצאי החג.}}.

בעת ביקורו של הרבי בישיבת אחי תמימים בפריז בניהולו של הרב זלמן שניאורסון, הפציר בו אחד הנוכחים שיטעם משהו, ולאחר הפצרות רבות נענה הרבי לבסוף, בירך שהכל ולגם מעט בירה{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 970.}}.

בהוראה לחייל בצבא ארצות הברית, הורה הרבי לעשות הבדלה על בירה או על תה{{הערה|ספר היחידות עמוד 207. וראה שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב' סימן ע"ה. קיצור הלכות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן מילואים (ב) לסימן ערב.}}.

==ראו גם==
*[[יין שרף]]
*[[לחיים]]
*[[חמר מדינה]]
*[[שיכר של גויים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4371308 למה יהודים נוהגים להגיש בירה בשלום זכר?]''' {{בית חבד}}
*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/220585/ האם מותר לשתות קפה ובירה בכל מקום בעולם?]'''{{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

בירה (משקה)

2024-12-02T23:25:25Z

2.52.7.232:

{{פירוש נוסף|נוכחי=משקה אלכוהולי המיוצר מתסיסת שעורים|אחר=מבנה בירושלים הקשור לבית המקדש|ראו=[[בירה (בית המקדש)]]}}

'''בירה''' הנקראת בלשון חז"ל בשם '''שיכר שעורים''' (ולעיתים '''שיכר''' סתם), הינו משקה אלכוהולי המיוצר בתהליך של תסיסה (בדרך כלל של שעורה, אך ניתן להפיק גם מחיטה, שיבולת-שועל ודגנים אחרים).

==היסטוריה==
הדעה המקובלת כיום היא כי הבירה התגלתה בטעות כתוצאה מדגנים נבוטים ש"התקלקלו", ובזכות אנשים אמיצים שהעזו לטעום את המשקה ה'מקולקל' וחשו לאחריו תחושות מטיבות דוגמת סיפוק והנאה, ובעקבות כך שיחזר את תהליך התסיסה.

במקורות הקדומים, קרויה הבירה בשם 'שכר שעורים'{{הערה|מסכת בבא בתרא, צו, א.}}, ויש למשקה זה התייחסויות שונות בהלכה, כגון האפשרות לקדש על המשקה מדין [[חמר מדינה]] במקומות שאין היין מצוי, מפני חשיבותו.

בתקופות מאוחרות יותר קיבל המשקה את שמו העברי 'בירה' השאול ככל הנראה מהמילה הגרמנית bier.

הרכיבים העיקריים של הבירה הם מים, לתת (העשוי בדרך כלל משעורה), כשותנית{{הערה|ראה בעניין הטלת כשות לשיכר בבא מציעא מג, א.}} ושמרים.

==בהלכה==
כשמבשלים ירקות ומים על דעת לאוכלם, אפילו אם שותה את מי המרק בלבד צריך לברך בורא פרי אדמה. אבל אם כוונת האדם לכתחילה היתה לשרות את המים עם הפירות או הירקות על דעת לשתות את המים בלבד, אזי (כמו הדין בשאר מי פירות) מברך על המים שהכל - ולכן גם על הבירה מברך שהכל בלבד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/52/7.htm סדר ברכות הנהנין פרק ז']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/18/202/12.htm אורח חיים חלק א' סימן רב סעיף יב].}}.

אף שאין בבירה ממשות של חמץ, כיון שכל עשייתו הוא על ידי חמץ - נחשב כחמץ גמור, ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא בפסח, ואם עבר עליו הפסח - אסור בהנאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/12.htm שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן י"ב].}}

באופן כללי ההנחיה ההלכתית שבירה המיוצרת בחוץ לארץ ללא טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר. ויש מחמירים לומר שבארץ צריך הכשר גם לבירה מחו"ל, משום איסור חדש למרות שהבירה מחו"ל{{הערה|עפ"י שיחת אחש"פ תש"מ. פרדס חב"ד גליון 13 ע' 213. היכל הבעש"ט גליון תמוז תשס"ד ע' 10. מאתר [https://smslarav.co.il/search?q=%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94 סמס לרב] שע"י מכון הלכה חב"ד.}}.

אף שמעיקר הדין מותר לשתות בירה שהכין גוי, מכיון שרוב המשקה עשוי ממים, בעל נפש יחמיר על עצמו שלא לשתות משקה שבישל או חימם הגוי, וכמו שרואים במוחש ששתיית משקאות מעין אלו מביאים לקירבה גדולה{{הערה|שמירת הכשרות עמוד 87.}}.

בדומה לאיסור לשתות יין קודם התפילה, אסור לשתות גם בירה{{הערה|שערי תשובה וברכי יוסף על אורח חיים סימן פ"ט.}}.

==אצל רבותינו נשיאינו, ואצל חסידים==
אצל חסידים מסופר שבזמן [[החתונה הגדולה בז'לובין]] הגיע להשתתף בחתונה ר' [[בנימין קלצקר]] שהיה חולה אנוש והובל לחתונה על פי בקשתו כשאינו יכול אפילו לקום בכוחות עצמו מהמיטה. בעת שמחת החתונה הושיבו אותו על ספסל, ואדמו"ר הזקן הגיש לו כוסות בירה לומר עליהם 'לחיים' בזה אחר זה, ולאחר כמה כוסות הורה לו 'לך רקוד עם החסידים' והוא אכן קם ממקומו באפן פלאי וחזר לביתו כשהוא בריא{{הערה|הקצרים, החתונה בז'לובין עמוד 32.}}.

כמו כן מסופר על 'פעטער יוסל'ה' דודו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהזמין פעם לאחר המקווה את אחד החסידים אליו הביתה לשתות עמו בירה, אך עד שאותו אחד הגיע כבר שקע בחשיבה על [[דא"ח]], וכשסיים וראה את אותו אחד, לא הבין לפשר מעשיו אצלו בביתו{{הערה|פירורים משולחנו של ר' יואל עמוד 68.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] עצמו נהג לערוך [[הבדלה]] במוצאי אחרון של פסח על בירה בדווקא{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 644 עמוד 85 שהרבי התבטא שכמדומה לא היתה זו בירה שנמכרה עם החמץ אלא שהיו קונים מגוי במוצאי החג.}}.

בעת ביקורו של הרבי בישיבת אחי תמימים בפריז בניהולו של הרב זלמן שניאורסון, הפציר בו אחד הנוכחים שיטעם משהו, ולאחר הפצרות רבות נענה הרבי לבסוף, בירך שהכל ולגם מעט בירה{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 970.}}.

בהוראה לחייל בצבא ארצות הברית, הורה הרבי לעשות הבדלה על בירה או על תה{{הערה|ספר היחידות עמוד 207. וראה שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב' סימן ע"ה. קיצור הלכות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן מילואים (ב) לסימן ערב.}}.

==ראו גם==
*[[יין שרף]]
*[[לחיים]]
*[[חמר מדינה]]
*[[שיכר של גויים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4371308 למה יהודים נוהגים להגיש בירה בשלום זכר?]''' {{בית חבד}}
*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/220585/ האם מותר לשתות קפה ובירה בכל מקום בעולם?]'''{{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)

2024-12-02T23:19:56Z

2.52.7.232:

[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבנית נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית, ט"ז אדר [[תש"ט|ה'תש"ט]]]]
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת על יד השולחן, שנייה מימין)]]
[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בבית הרפואה היהודי בקווינס שבניו יורק]]
'''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ"ב]]-[[י' טבת]] [[תשל"א]]) הייתה רעייתו של [[הרבי הריי"צ]] - נשיאה השישי של [[חסידות חב"ד]], וחמותו של [[הרבי]].

==תולדות חייה==
נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].

ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1="בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים".
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.

בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה בתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[ורשה]] היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.

לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהלים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".

בתקופה הראשונה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה{{הערה|ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ}}. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.

בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].

בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ]] בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערה|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

==משפחתה==
'''בנותיה:'''
* [[חנה גוראריה]].
* הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]].
* הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].
'''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].
'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).

==קישורים חיצוניים==
* [http://yomanim.com/images/9/91/טבת_תשל%22א_-_%22בית_משיח%22.pdf יומן הסתלקותה - י' טבת תשל"א] '''[[שבועון בית משיח|בית משיח]]
*[https://col.org.il/news/102035 הסתלקותה של הרבנית נחמה דינה ● ימי 770{{col}}]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], תצלום מתוך [[בטאון חב"ד]] {{שטורעם|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרבנית%20נחמה%20דינה תמונות וידיעות אחרות אודות הרבנית נחמה דינה] באתר {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

קפה

2024-12-02T23:09:40Z

2.52.7.232:

[[קובץ:קפה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כוס קפה מהביל לצד 'פולי קפה']]
'''קפה''' (באידיש: קאווע) הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המבוססים על תמציות שמנים אתריים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.

==בהלכה==
ברכתו של הקפה היא "שהכל" ומברכים לאחריו ברכה אחרונה "בורא נפשות".

באופן כללי ההנחיה ההלכתית שקפה המיוצר בחוץ לארץ ללא תוספת טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר{{הערה|[https://smslarav.co.il/search?q=%D7%A7%D7%A4%D7%94 מענה באתר סמס לרב] שע"י [[מכון הלכה חב"ד]].}}.

האופן הנכון להכנת קפה ב[[שבת]] הוא להכינו ב"כלי שלישי", כלומר שמהמיחם (הכלי הראשון) יוצקים את המים הרותחים לכלי ריק ויבש (כלי שני) וממנו יוצקים לכלי שלישי ובו מכינים את הקפה{{הערה|שו"ע אדה"ז סימן שיח סעיף יב (תבלין מותר להכניס לכלי שני), שבת כהלכה פ"ז ס"ב.}}.

לפי חלק מהשיטות, מבחינה הלכתית נחשב הקפה כ[[חמר מדינה]] וניתן לערוך עליו [[הבדלה]] באם אין [[יין]] בנמצא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/296/8.htm שו"ע אדה"ז או"ח רצו, ח.] וראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shiurei/13.htm?q=%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%A2 שיעורי הלכה למעשה קידוש והבדלה].}}.

חסידים רבים בדור השביעי נוהגים לשתות קפה בבוקר במסגרת ה[[אכילה לפני התפילה]]{{הערה|ראה קיצור שו"ע ח, ד.}}. בלובי הכניסה לבית המדרש ב-[[770]], מוגשים בכל ימי השבוע, על ידי [[ועד סעודת שלמה]], קפה, תה ומזונות לרווחת המתפללים והמבקרים הרבים. כמו כן, ברבים מבתי כנסת חב"דיים ברחבי העולם, בישיבות חב"ד ובכוללים יש פינת קפה (באידיש: קאווע שטיבל) לרווחת המתפללים והלומדים.

==אצל רבותינו נשיאנו==
על [[אדמו"ר הזקן]] ידוע כי בלילה האחרון לחייו, מוצאי שבת פרשת שמות, ליל [[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]], ערך [[הבדלה]] על קפה{{הערה|שם=אשכבתא דרבי}}.

כמו כן, שעות קודם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] במוצאי שבת פרשת ויקרא, ליל [[ב' ניסן]] [[תר"פ]], הגישה לו רעייתו, הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] כוס קפה (ללא חלב). שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה{{הערה|שם=אשכבתא דרבי|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&st=&pgnum=119 אשכבתא דרבי עמ' 97]. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ד ה'קלו.]}}.

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''[https://abc770.org/article_node_4039/ דיני הכנת קפה ותה בשבת]'''
*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/220585/ האם מותר לשתות קפה ובירה בכל מקום בעולם?]'''{{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]