https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=212.76.103.202 2026-05-07T21:30:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=339573 2020-05-20T15:46:06Z

<p>212.76.103.202: ביטול גרסה 339519 של 84.229.153.222 (שיחה)</p> <hr /> <div>'''דוד יוסף בן-גוריון''' היה ראש הממשלה הראשון של [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> נולד ב[[י&quot;ז תשרי]] ה'[[תרמ&quot;ז]] בעיירה פלונסק שב[[פולין]], בשם 'דוד יוסף גרין' לאביגדור ושיינדל.<br /> <br /> מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת &quot;עזרא&quot; בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תרס&quot;ו]] עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות.<br /> <br /> שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'[[תר&quot;ע]] החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'.<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מארץ ישראל ל[[ארצות הברית]] בשל אזרחותו ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> <br /> בעת שהותו ב[[ניו יורק]], נישא לרעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).<br /> <br /> ===פעילות פוליטית===<br /> <br /> ====לפני קום המדינה====<br /> <br /> בשנת ה'[[תרע&quot;ח]], לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'.<br /> <br /> בשנת ה'[[תר&quot;פ]] הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה.<br /> <br /> בשנת ה'[[תר&quot;צ]] התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא&quot;י'. בשנת ה'[[תרצ&quot;ה]] נבחר מטעם המפלגה ליו&quot;ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.<br /> <br /> בזמן מאורעות [[תרצ&quot;ו]]-[[תרצ&quot;ט]] תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.<br /> <br /> בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת [[ארץ ישראל]] לשני מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע [[האו&quot;ם]].<br /> <br /> ====הקמת המדינה====<br /> <br /> ב[[ה' אייר]] ה'[[תש&quot;ח]] הכריז בן גוריון על הקמת [[מדינת ישראל]], והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה.<br /> <br /> לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של [[צה&quot;ל]].<br /> <br /> במהלך הפוגה ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש&quot;ח]] (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון אצ&quot;ל. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות צה&quot;ל, בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ&quot;ל, מנחם בגין, נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה&quot;ל לאנשי אצ&quot;ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה&quot;ל ו-16 אנשי אצ&quot;ל.<br /> <br /> לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית יהודים לארץ ישראל.<br /> <br /> ====הסכם השילומים====<br /> <br /> בשנת ה'[[תשי&quot;ב]] חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם [[גרמניה]]. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי [[השואה]], ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ.<br /> <br /> הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'.<br /> <br /> במסגרת הסכם זה, הקציבה &quot;וועדת השילומים&quot; סכום נכבד להדפסת &quot;[[ספר הערכים - חב&quot;ד]]&quot;.<br /> <br /> ====המעבר לשדה בוקר====<br /> <br /> בשנת ה'[[תשי&quot;ג]] פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית שם.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשט&quot;ו]] חזר לכהן כראש ממשלה.<br /> <br /> ====הפרישה מראשות הממשלה====<br /> <br /> בשנת ה'[[תשכ&quot;ג]] פרש מראשות הממשלה וממפלגת מפא&quot;י, והקים את מפלגת 'רפ&quot;י', ועמד בראשה.<br /> <br /> מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא&quot;י, מפ&quot;ם ורפ&quot;י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת ה'[[תש&quot;ל]] פרש מן הכנסת.<br /> <br /> נפטר ב[[ו' כסלו]] ה'[[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> === עם הרבי וחסידי חב&quot;ד ===<br /> <br /> ====מיהו יהודי====<br /> <br /> בשנת ה'[[תשט&quot;ו]] הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.<br /> <br /> בתגובה ענה לו הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש חי&quot;ח אגרת ו'תשיד|תוכן=דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.<br /> <br /> על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך<br /> לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה<br /> מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו&quot;ע}}<br /> <br /> לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אג&quot;ק חי&quot;ח אגרת ו'תשטו}} על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה'תש&quot;ל}}.<br /> <br /> ====מבצע תפילין====<br /> <br /> עם תחילתו של [[מבצע תפילין]], הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב&quot;ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מהותו ומשמעותו של המבצע.<br /> <br /> ====הקמת כפר חב&quot;ד ב'====<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;כ]] כתב הרבי לח&quot;כ אברהם הרצפלד ממפא&quot;י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת [[כפר חב&quot;ד ב']].<br /> <br /> במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: {{ציטוטון|אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת<br /> כפר חב&quot;ד ב' תצא לפועל. מדוע לא?<br /> יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים<br /> ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/ חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות?] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59866| הרבי כותב לבן גוריון] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]</div>

212.76.103.202 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=338933 2020-05-19T13:07:51Z

<p>212.76.103.202: ביטול גרסה 338914 של 87.70.2.14 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> [[קובץ:זירת הרצח הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת הרצח והרכב הפגוע]]<br /> [[קובץ:הלויית ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע ההלוויה ליד [[770]]]]<br /> [[הת']] '''אהרן יוסף הלברשטאם''' (נולד בקיץ [[תשל&quot;ז]]), נרצח ביום ראשון [[כ&quot;ג באדר]] [[תשנ&quot;ד]] בידי ערבים טרוריסטים על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] [[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]] ללוות את [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ארי נולד בקיץ [[תשל&quot;ז]] לאביו ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]], [[משב&quot;ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי והרבנית]] ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא ע&quot;ה. <br /> בגלל היותו בנו של המשב&quot;ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי. &quot;בכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו&quot;, כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה (סוכות תשע&quot;ד).<br /> ארי למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין. לעיתים קרובות היתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים. <br /> <br /> === הרצחו ===<br /> ====רקע====<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הגה [[שמעון פרס]] את &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot; על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של [[יצחק שמיר]]. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.<br /> <br /> ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מ[[ארץ ישראל]] על ידי &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot;, ותכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] בדרכו מבית חיינו - [[770]] לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו ב[[בית הרפואה]] '[[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]]' שבמנהטן.<br /> <br /> בפורים תשנ&quot;ד ירה [[ברוך גולדשטיין]] בערבים במערת המכפלה.<br /> <br /> ====הרצח====<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ח באדר]] [[תשנ&quot;ד]] החליטו קבוצת בחורים הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית}} ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.<br /> ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את [[תפילין|תפיליו]] ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.<br /> <br /> בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את ה[[תמימים|תלמידים]] וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה, נחום ששונקין. <br /> חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון כ&quot;ג אדר נפטר מפצעיו ארי הלברשטאם.בן 16 היה בפטירתו.<br /> <br /> הלווייתו התקיימה ברחוב [[איסטרן פארקווי]] מחוץ ל-[[770]] והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br /> קברו, הינו הקבר השביעי מה'אוהל'.<br /> <br /> ב[[י' בסיוון]] [[תשע&quot;ג]] דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.<br /> <br /> בחקירתו של הרוצח ראשיד באז, התברר שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול בפורים תשנ&quot;ד שערך ונרצח בו ר' ברוך גולדשטיין הי&quot;ד במערת המכפלה (כדי למנוע טבח המוני אות תיכננו לבצע ערביי חברון באותו יום). המחבל קישר בין ר' ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששמה של רעייתו לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.<br /> <br /> == הנצחתו ==<br /> [[קובץ:שלט הנצחה הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין]]<br /> הרצח זעזע את הקהילה החב&quot;דית בעולם, ואת ניו יורק בכלל. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.<br /> <br /> * ראש עיריית [[ניו יורק]] דאז, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.<br /> * הוקמה &quot;'''קרן זכרון ארי הלברשטאם'''&quot;. הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:<br /> * [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.<br /> * אמבולנס של ארגון [[הצלה קראון הייטס]].<br /> * [[בית חב&quot;ד|מרכז חב&quot;ד]] בקינגס הייווי.<br /> * [[ספר תורה]]<br /> * חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.<br /> * בעקבות הארוע, הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770.<br /> <br /> עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העליה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52083 באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)== <br /> אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:<br /> * המהרש''ל.<br /> * ה'חכם צבי'.<br /> * ה'שר שלום' מבעלז.<br /> הצדיקים הקדושים נבג''ם מבית:<br /> * זלאטשוב.<br /> * ליזענסק.<br /> * ראפשיץ.<br /> * צאנז.<br /> * פרימישלאן.<br /> ==משפחתו==<br /> * אביו - הרב חס&quot;ד = חנניה סיני דוד הלברשטאם.<br /> * אמו - מרת דבורה (העכט).<br /> * אחיו - ר' יהושע הלברשטאם.<br /> * אחיו - ר' מענדל הלברשטאם.<br /> * אחותו - מרת חנה (אפפלבאום).<br /> * אחותו - מרת שרה (גוטניק).<br /> * סביו - רבי מאיר הלברשטאם ע&quot;ה, האדמו&quot;ר מטשעקווא, הרה&quot;ח ר' [[פרץ העכט]] ע&quot;ה.<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [[בנימין ליפקין]], '''על הכוונת''', סיפור הרצח.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://www.arihalberstam.com אתר ההנצחה לזכרו של ארי]''' (באנגלית)<br /> * [https://www.arihalberstam.com/sequence-of-events/ סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין] באתר לזכרו של ארי (באנגלית)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1822 דיווחי התקשורת על הרצח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/blogs/598016/ צעקת שמע ישראל של הילד שהרבי &quot;הכיר אישית&quot;]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלברשטאם אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]</div>

212.76.103.202 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%27%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=338932 2020-05-19T13:07:36Z

<p>212.76.103.202: ביטול גרסה 338911 של 87.70.2.14 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{קובץ|מר צ'ייס עם הרבי}}<br /> [[תמונה:החיוך_המפורסם.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו ב[[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]].]]<br /> מר '''דוד צ'ייס''' ([[תר&quot;צ]] - [[כ&quot;ה אייר]] [[תשע&quot;ו]]) שימש כיו&quot;ר [[קרן ידידי מחנה ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעריה סוסנוביץ ב[[פולין]] בשנת [[תר&quot;צ]] לאביו ר' אריה.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, ועם הכיבוש הנאצי בשנת [[תרצ&quot;ט]] נשלח עם משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נספו אביו ואמו ואילו הוא ואחיותיו שרדו את זוועות המלחמה.<br /> <br /> אחותו הגדולה נישאה בסיום המלחמה לחייל אמריקאי, ובעקבותיהם היגר אף הוא לארה&quot;ב, וכעבור מספר שנים ייסד חברת בניה בקונטיקט ועסקיו הלכו והתפתחו.<br /> <br /> כאשר נכנס לשותפות עסקים ב[[ניו ג'רזי]], פגש בשליח הרבי במקום הרב [[משה הרסון]] ובעקבותיו החלה ההיכרות שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]]. בעקבות הקשר עם הרב הרסון, החל לתמוך במוסדותיו ובפעולותיו להפצת היהדות, ואף התמנה כחבר בועד המנהלים של המכללה ללימודי יהדות בראשותו.<br /> <br /> בהמשך, גדלה תמיכתו בפעולות החב&quot;דיות מסביב לעולם, והוא היה שותף בשנת [[תשמ&quot;ו]] בייסוד ה[[קרן לפיתוח 'מחנה ישראל']] ועמד בראשה עד לפטירתו.<br /> <br /> ===קשריו עם הרבי===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה בחייו, ועל מפגש זה התבטא: {{ציטוטון|הייתה זו [[אהבה]] ממבט ראשון. מהרגע שבו פגשתי את האדם הגדול הזה, את המחנך הדגול הזה, את הצדיק המופלא והענוותן הזה – חיי השתנו לנצח. הפכתי להיות מסור אליו לחלוטין.}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ז באלול]] [[תשמ&quot;ח]] התפלל [[הרבי]] כרגיל ב[[פרזידנט 1304|ביתו]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. לאחר [[תפלת מנחה]] ניגש מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין [[770]] לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. <br /> <br /> להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי [[שכינה]] זאת הרבי 'דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת ה[[אידיש]] - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]]. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: &quot;להתראות ב-5.00&quot;. <br /> <br /> במעמד, מר צ'ייס פתח את דבריו ב[[אנגלית]] על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: '''רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)''', באחלו ל[[הרבי|רבי]] בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס את נאומו, '''וזכה לחיוך רחב מאוד מהרבי'''.<br /> <br /> גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ה אייר]] [[תשע&quot;ו]] בגיל 87.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/49.-Emor-Behar-5776-Hebrew-Version.pdf האמונה מדבקת]''' - מר צ'ייס מתראיין לגליון השבועי של חברת [[jem]], י&quot;ב [[אייר]] תשע&quot;ו ([https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3644176 הראיון בוידאו])<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון ערב [[חג השבועות]] תשע&quot;ו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 טקס הנחת אבן הפינה להרחבת 770] - [[י&quot;ז באלול]] [[תשמ&quot;ח]] (מר צ'ייס נראה בדקה ה-2:38) {{וידפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A-%D7%97%D7%99%D7%99/ &quot;לפני שנים רבות אתה שינית את מהלך חיי&quot;] - מר צ'ייס עובר לפני הרבי, כ' טבת תש&quot;נ {{וידפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|צ'ייס]]</div>

212.76.103.202 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=336180 2020-05-11T17:05:28Z

<p>212.76.103.202: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''יעקב חנוכה''' (?-[[ה' אייר]] [[תשע&quot;א]]) היה דוקטור חסיד חב&quot;ד, שהפיץ יהדות בחוגי האקדמיה, וניהל במשך מספר שנים את ה'פגישה עם חב&quot;ד' לסטודנטים יהודיים שבאו לבקר בחצר הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' יצחק שהיה מיוצאי סלוניקי שביון, ובצעירותו למד ב[[אוניברסיטה]] ב[[בוסטון]], והתקרב ליהדות ולחסידות בעקבות היחשפות לפעולותיהם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> באמצע לימודיו האקדמיים, החליט בשנת [[תשכ&quot;ב]] לעזוב את האוניברסיטה ולעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצרו של הרבי, וכאשר התקשה בלימודיו וכתב על כך לרבי, השיב לו הרבי ש&quot;כל ההתחלות קשות&quot; ואל לו להתייאש.<br /> <br /> כאשר קיבל הזמנה מהאוניברסיטה להשתתף בשבת גיבוש עם חבריו, חשש מהנסיעה ושאל את הרבי על כך, וזכה ל[[יחידות]] משותפת עם הרב [[שמואל לו]] שנמשכה כמחצית השעה, דבר שהיה חריג ביחס לבחורים רגילים, ובמהלך ה[[יחידות]] הדריך אותם הרבי בנוגע לנסיעה זו והתעניין על לימודו בישיבה.<br /> <br /> בהוראת הרבי, חזר ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו.<br /> <br /> על פי הדרכותיו של הרבי, בזמן שהותו באוניברסיטה ניצל את הזמן שעמד לרשותו לארגן פעילויות בעניני יהדות עם בני נוער.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] התחתן עם רעייתו מרת בינה (ריטה) בת הרב יהודה אריה לייב, ולאחר מכן ניהל במשך מספר שנים את ה'פגישה עם חב&quot;ד' לסטודנטים, שהתקיימו מידי מספר חודשים בחצר הרבי.<br /> <br /> התפרסם כמומחה בעל שם עולמי לאנרגיה סולרית, והקים חברה מצליחה בתחום.<br /> <br /> היה גם ממציא פורה שרשם למעלה מחמישים פטנטים שזכו להצלחה עולמית.<br /> <br /> הקדיש מחקר מיוחד להוכיח כי אין שום סתירה בין הממצאים החדשניים של המחקר הגיאולוגי ובין גיל העולם על פי תורה.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ה' אייר]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים צבי חנוכה - פסדנה, קליפורניה<br /> *בנו, ר' יצחק חנוכה - קראון הייטס<br /> *בתו מרת גיטה ברונשטיין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת מרים פרידמן - בירמינגהם אלאבמה<br /> *בתו מרת חנה פינסון - פסדנה, קליפורניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Hanoka%20-%20Menachem%20Av%2026%2C%205776.pdf צילומים מענות ורישומי יחידויות במחיצת הרבי]''', בתוך תשורה מנישואי נכדתו, כ&quot;ו מנחם אב תשע&quot;ו<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/675618 השיבה למקורות]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/675623 לשוב אל התורה]''', הרב חנוכה מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/122907 לוח זמנים מדוקדק]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hanoka-Junik%20-%20Shevat%2015%2C%205780.pdf תולדות חייו (אנגלית)]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו ט&quot;ו שבט ה'תש&quot;פ<br /> <br /> {{מיון רגיל:חנוכה, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>

212.76.103.202 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=336179 2020-05-11T17:05:19Z

<p>212.76.103.202: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''יעקב חנוכה''' (?-[[ה' אייר]] [[תשע&quot;א]]) היה דוקטור חסיד חב&quot;ד, שהפיץ יהדות בחוגי האקדמיה, וניהל במשך מספר שנים את ה'פגישה עם חב&quot;ד' לסטודנטים יהודיים שבאו לבקר בחצר הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' יצחק שהיה מיוצאי סלוניקי שביון, ובצעירותו למד ב[[אוניברסיטה]] ב[[בוסטון]], והתקרב ליהדות ולחסידות בעקבות היחשפות לפעולותיהם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> באמצע לימודיו האקדמיים, החליט בשנת [[תשכ&quot;ב]] לעזוב את האוניברסיטה ולעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצרו של הרבי, וכאשר התקשה בלימודיו וכתב על כך לרבי, השיב לו הרבי ש&quot;כל ההתחלות קשות&quot; ואל לו להתייאש.<br /> <br /> כאשר קיבל הזמנה מהאוניברסיטה להשתתף בשבת גיבוש עם חבריו, חשש מהנסיעה ושאל את הרבי על כך, וזכה ל[[יחידות]] משותפת עם הרב [[שמואל לו]] שנמשכה כמחצית השעה, דבר שהיה חריג ביחס לבחורים רגילים, ובמהלך ה[[יחידות]] הדריך אותם הרבי בנוגע לנסיעה זו והתעניין על לימודו בישיבה.<br /> <br /> בהוראת הרבי, חזר ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו.<br /> <br /> על פי הדרכותיו של הרבי, בזמן שהותו באוניברסיטה ניצל את הזמן שעמד לרשותו לארגן פעילויות בעניני יהדות עם בני נוער.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] התחתן עם רעייתו מרת בינה (ריטה) בת הרב יהודה אריה לייב, ולאחר מכן ניהל במשך מספר שנים את ה'פגישה עם חב&quot;ד' לסטודנטים, שהתקיימו מידי מספר חודשים בחצר הרבי.<br /> <br /> התפרסם כמומחה בעל שם עולמי לאנרגיה סולרית, והקים חברה מצליחה בתחום.<br /> <br /> היה גם ממציא פורה שרשם למעלה מחמישים פטנטים שזכו להצלחה עולמית.<br /> <br /> הקדיש מחקר מיוחד להוכיח כי אין שום סתירה בין הממצרים החדשניים של המחקר הגיאולוגי ובין גיל העולם על פי תורה.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ה' אייר]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים צבי חנוכה - פסדנה, קליפורניה<br /> *בנו, ר' יצחק חנוכה - קראון הייטס<br /> *בתו מרת גיטה ברונשטיין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת מרים פרידמן - בירמינגהם אלאבמה<br /> *בתו מרת חנה פינסון - פסדנה, קליפורניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Hanoka%20-%20Menachem%20Av%2026%2C%205776.pdf צילומים מענות ורישומי יחידויות במחיצת הרבי]''', בתוך תשורה מנישואי נכדתו, כ&quot;ו מנחם אב תשע&quot;ו<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/675618 השיבה למקורות]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/675623 לשוב אל התורה]''', הרב חנוכה מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/122907 לוח זמנים מדוקדק]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hanoka-Junik%20-%20Shevat%2015%2C%205780.pdf תולדות חייו (אנגלית)]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו ט&quot;ו שבט ה'תש&quot;פ<br /> <br /> {{מיון רגיל:חנוכה, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>

212.76.103.202