חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף יצחק פינסון

2021-03-22T20:45:09Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:Yosef Yitzchak Pinson.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב יוסף יצחק פינסון (תשע"ו)]]
הרב '''יוסף יצחק פינסון''' - [[שליח]] [[הרבי מלך המשיח]] בעיר ניס שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
הרב פינסון נולד ב[[פריז]] ב[[כ' באלול]] [[תש"י]] לרב [[ניסן פינסון|ניסן]] ורחל (לבית הרב [[יצחק רסקין]]). נקרא "יוסף יצחק" על פי הוראת הרבי, על שם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תשי"ג]] יצאו הוריו לשליחות [[הרבי]] ל[[מרוקו]] ובשנת [[תש"כ]] קיבלו הוראה מהרבי לעבור ל[[טוניס]], שם היה גם למשך תקופה תלמידו של הרב [[מאיר מזוז]]. ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ה]] הגיע פעם ראשונה לחצרות קדשינו, ב[[יחידות]] הראשונה בין ההיתר הרבי בחן אותו בהלכות [[קידוש החודש]] שבספר ה[[רמב"ם]] שלמד עם מורו הנ"ל, וביקש ממנו להביא לו [[שולחן ערוך]] ("זיי אזוי גוט") שנתן לאביו בהוקרה על זה שהביא לו ספר יקר ערך מטוניס.

מ[[תשכ"ז]] למד ב[[ברינוא]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הרב [[נחום לבקובסקי]], הרב [[יוסף גולדברג]] ועוד.

ב[[אלול]] [[תשכ"ט]] הגיע ללמוד בישיבה המרכזית [[770]] (על פי רשות מיוחדת שקבלו רק 3 בחורים, הוא, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ועוד אחד), ב[[תשל"ד]] התחתן עם מרת שטערנה שרה אלטיין (בת ר' [[מרדכי דובער אלטיין|מרדכי דוב]]). ב[[פורים קטן]] [[תשל"ו]] נסע לשליחות לניס, עיר הבירה של הריברייה הצרפתית, שם הקים [[בית ספר "כרם מנחם"]], בית חב"ד, (היום ניתוספו עוד שני בתי חב"ד במקום).

בהמשך הביא עוד שלושה שלוחים צעירים לעזור לו בניס - ר' מנחם ניסים אלטבי, חתנו ר' ירמיהו זאווי, חתנו ר' ראובן וואנונו, הרב מנחם לוי, הרב ישראל חלימי.

בעיר התיירות הסמוכה "קאן" משמשים כשליחים גיסו הרב יהודה לייב מטוסוב ובנו ר' מענדל, הרב לוי יצחק גורעוויטש.

מונקו - מונטע-קרלו פועל אחיינו ר' תנחום מטוסוב, והרב חיים שמעון לוי.

[[מענטאן]] - גיסו ר' יוסף יצחק הכט, והרב שלום בטיטו.

אי הקורסיקה - בנו הרב לוי יצחק פינסון.

ז'יאן לע פין - הרב מענדל סבאג.

סאן טרופע - הרב ישראל לוי.

בשנת [[תשע"ו]] אירע פיגוע טרור גדול בסמיכות לבית חב"ד שבניהולו, ובעקבות המאורעות התראיין לכלי תקשורת רבים וסייע בהרגעת הקהילה היהודית המקומית.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1/ ראיון מרתק עם השליח בניס], מתוך {{בית משיח|}} ט"ז תמוז תשע"ו

{{מיון רגיל:פינסון, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יוסף יצחק קמינצקי

2021-03-22T20:43:12Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית עמק לוד, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לר' ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי שם ר' [[שמואל קמינצקי]], כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ברומניה.
*חתנו הרב דן הלוי קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, הרב לוי יצחק הכהן וגנר - מנהל האגף לעליה וקליטה בצעירי אגודת חסידי חב"ד
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

משה אורנשטיין

2021-03-22T20:41:24Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלושת התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה.

באותה שנה אף הדפיס ספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. הספר זכה לברכתו מהרבי.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

שיעוריו מפורסמים בעומקם, בדקותם ובמקוריותם. כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. בנוסף מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]]. חולל מהפכה חשיבתית בהנחלת דרכי הלימוד כשבמבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה, לא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן היא ההתוועדות הגדולה ב[[ה' טבת]] אליה מגיעים בוגרים רבים. מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות גדולים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] מידי יום בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]], מעולם לא התחיל היום ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה יב פרקי [[תניא]] עם הקדמת המלקט על בורים, במהלך שיעור ב'. שבת חופשה לעולם לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר נוסעים לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].

ייזם פרוייקטים חינוכיים מקוריים.המפורסם ביניהם הוא המבצע תורה ששם את הדגש על עיון וחשיבה. התגמול על כך, משתתפי המבצע משתתפים במסעות יחודיים, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תוכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי.
בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי פילפולים. כמו כן, לפני כל תחילת סוגיה מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות, על מנת להקל על התלמיד בהכנת הסוגיה.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.
ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד קודש, ספרים וחפצים לרבי.משקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. זכה, עוד בימי בחרותו להתייחסויות נדירות והדרכות מהרבי בנושא.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

===משפחתו===
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם אורנשטיין - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל אורנשטיין, [[כפר חב"ד]]
* בנו, הת' אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי בתומכי תמימים נתניה

===ספריו===
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה עם הערות ופלפולים על השיחות
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].

==לקריאה נוספת==
'''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שניאור זלמן ירוסלבסקי

2021-03-22T20:40:02Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שניאור זלמן ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]
הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו רב הקהילה החב"דית בעיר [[אלעד]], וראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]]
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ"ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]ורב קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב"דיים המקומיים.

בשנת [[תשמ"א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ"ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב"ד]] ומנהל החיידר אידיש שם, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים המקומית]], ומסיון תשס"ו כמורה צדק בקהילת חב"ד אלעד

==מינויו כרב קהילת חב"ד אלעד==
קהילת חב"ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש"ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב"ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.

כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס"ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה. וביום חמישי י"ד ב[[סיון]] [[תשס"ו]] התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב"ד [[אלעד]]. במעמד השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, ח"כים, ראש העיר וחברי מועצת העיר ועוד.

הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב"ד חדשות לעיר.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].
* בנו הרב אברהם ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[גבריאל הלפרין]] מירושלים.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], ראש הישיבה קטנה בקריית גת.
*בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]], [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים רחובות]] נשוי לביתו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד רחובות.

==ראו גם==
* [[אלעד]]
==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

חיים בן ציון וישצקי

2021-03-22T20:39:06Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:בן ציון וישצקי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון וישצקי]]
הרב '''חיים בן ציון וישצקי''' הוא מנהל [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] שיסד על פי הוראתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תרצ"ט]] כבנו של ה[[משפיע]] החב"די הרב [[משה וישצקי]] ב[[ברית המועצות]]. משפחתו נותרה מעבר למסך הברזל עד שנת [[תשכ"ו]] אז עלה יחד עם רוב בני המשפחה והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של הרב [[אברהם פלדמן]], עבד ב[[בית הספר למלאכה]], ומאוחר יותר קיבל הוראה מה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטערפס]] להקים [[חיידר]] שהלימודים בו יהיו על טהרת הקודש.

ה'חיידר' הוקם על ידי הרב פוטרפס והמד"א הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] תחת ניהולו של הרב וישצקי, כשבימיו הראשונים למדו בו חמשה ילדים בלבד, והרב וישצקי המשיך במקביל לעסוק בעבודתו בבית הדפוס 'יד החמשה' בכפר חב"ד. בשנת [[תש"מ]], נערכה אסיפת הנהלה של ה[[חיידר]] יחד עם ר' מענדל, והוא נדרש לעזוב את עבודתו בדפוס ולקבל על עצמו את ניהול ה[[חיידר]] באופן מלא.

כיום משמש הרב וישצקי כמנהל הכללי של ה'חדר', כשלצידו מסייע בנו, הרב שלמה וישצקי.
[[קובץ:בן ציון וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וישצקי ב[[770]]]]

==משפחתו==
*בנו, הרב פנחס וישצקי - שליח הרבי ורב העיר דוניצק, [[אוקראינה]]
*חתנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]]
*חתנו, הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]
*בנו, הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]]
*בנו, הרב שניאור זלמן וישצקי - שליח הרבי לבאזל, שוויץ

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/52/219.-Eikev-5779.pdf משחק בכדור]''', הרב וישצקי בראיון משוכתב בעלון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת עקב תשע"ט {{PDF}}

{{מיון רגיל:וישצקי, בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שלום בער וישצקי

2021-03-22T20:38:14Z

213.151.41.14: /* תולדות חיים */

[[קובץ:וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וישצקי]]
הרב '''שלום בער וישצקי''' היה ראש [[ישיבת הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]

==תולדות חיים==
נולד כבנו הבכור של ה[[משפיע]] ר' [[משה וישצקי]]. בהגיעו לעונת ה[[נישואין]] התחתן עם רעייתו רבקה, בתו של ר' [[אבא פליסקין]].

כיהן כראש ישיבת '[[הדר התורה]]' וכרב [[בית הכנסת]] 'ריינס' בשכונת [[קראון הייטס]].

נפטר לאחר שסבל ממחלה קשה ב[[ל' סיון]] [[תשס"ז]].

{{מיון רגיל:וישצקי, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יעקב זכריה קטן

2021-03-22T20:37:05Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:יעקב קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן]]
[[קובץ:הרב קטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן מתוועד עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] ב-770]]
הרב '''יעקב זכריה קטן''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1969) משמש כמנהל רוחני ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים באלעד]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[שמואל קטן]], ב[[ו' חשוון]] [[תש"ל]], ב[[כפר חב"ד]], ונקרא על שם אבי סבתו ר' [[יעקב זכריה מסקליק]].

למד בישיבות חב"ד בלוד, [[נחלת הר חב"ד]], ו[[מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב 770.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם אלטר הבר]] מ[[נחלת הר חב"ד]], למד סמיכה רבנות בכולל אוהל לוי יצחק ב[[ערד]]. שימש כאיש חינוך בת"ת חב"ד בערד. אח"כ בתלמוד-תורה "אור מלכה" ב[[ראשון לציון]], וכן כ[[נו"נ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד. בשנת [[תשס"ח]] החל לכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]]. בשנים האחרונות משמש כמנהלה הרוחני של הישיבה.
וכן משמש כמרצה [[מכללת בית רבקה]] [[כפר חב"ד]].
הרב קטן מתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*חתנו, ר' ישראל אריה לייב לאופר.
*חתנו, ר' יונה אלימלך זילברשטרום.

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=44344 "כך הבחורים יישארו חסידיים" - שיחה מרתקת וישירה עם הרב יעקב קטן] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:קטן, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יחזקאל ליפשיץ

2021-03-22T20:33:22Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''יחזקאל (חזקי) ליפשיץ''' (נולד ב[[כ"ט בטבת]] [[ה'תשל"ד]]) הוא [[רב]] ו[[שליח]] בקטמנדו, בירת [[נפאל]], המנהל בעיר זו את [[בית חב"ד]] המקומי.

==תולדות חיים==
הרב חזקי ליפשיץ נולד ב[[כ"ט בטבת]] [[ה'תשל"ד]] להוריו הרב צבי מנשה ואסתר ליפשיץ. בבחרותו התייתם מאביו.

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בסוף שנת [[תשנ"ג]] נסע ל[[קבוצה]] ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].

בשנת [[תשנ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חני, בתו של ה[[מוהל]] מנחם פליישמן. ב[[תשנ"ט]] נסעו לשליחות לבנגקוק שבתאילנד על מנת לסייע לרב [[יוסף חיים קנטור]] בפעילותו.

בשנת [[תש"ס]] יצאו לשליחות בקטמנדו, בירת נפאל, על מנת לפתוח שם [[בית חב"ד]], שם עוברים אלפי מטיילים ישראלים בכל שנה. המקום מעניק שירותים למטיילים יהודים מישראל ומהעולם כגון סעודות שבת וחג, פינות מנוחה, עמדות [[אינטרנט]], סיוע וליווי במקרי מצוקה, ביקור אסירים ישראלים בבתי הכלא, עזרה לתרמילאים ומטיילים שנפגעו, ועוד. במיוחד התפרסמו אחרי אסון סופת השלגים בשנת [[תשע"ד]] ורעידת האדמה בשנת [[תשע"ה]]. כהוקרה על עזרתם אירח נשיא המדינה [[רובי ריבלין]] את ילדיהם בלשכתו.

בשנת [[תשס"ג]] הוציא דיסק מיוחד בשם "ניצוץ בתרמיל", על מנת לקרב את הצעירים המטיילים במזרח{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64704 ניצוץ בתרמיל]}}.

בשנת [[תשס"ו]] הקים בית חב"ד עונתי בעיר פוקהרה.

בשנת [[תשע"ה]] מקורבים מבית חב"ד ערכו סדרת טלוויזיה המבוססת על סיפור חייהם של השלוחים בקטמנדו.

ב[[ליל הסדר]] מזמין הרב ליפשיץ את כל המטיילים במקום ל[[ליל הסדר ציבורי]] והוא מהסדרים הגדולים בעולם.

==משפחתו==
לרב ליפשיץ ורעייתו ארבעה בנים ושתי בנות ובן שנולד למשפחה שאינה יהודיה שאימצו.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/94944 על מה שוחח ראש-הממשלה עם שלוחי הרבי לנפאל?]
* [https://col.org.il/news/85872 האסון הכבד בנפאל: הרב ליפשיץ מדבר לראשונה]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפשיץ, יחזקאל}}
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]

משה מרינובסקי

2021-03-22T20:30:41Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:מרינובסקי.jpeg|250xppx|ממוזער|שמאל|הרב משה מרינובסקי]]
הרב '''משה מרינובסקי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא שליח, עיתונאי וסופר חב"די, מתרגם ועורך, העוסק בין היתר בעריכת [[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[טשקנט]], אוזבקיסטן, ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ד]] לאביו המוהל ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] ולאמו מרת חיה מלכה, בתם של ר' בצלאל וצביה רובשקין.

בילדותו, עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בכפר חב"ד. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשמ"ה]] חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, ובסיומה נסע חזרה ל-770.

בשנת [[תשמ"ז]] נשא את מרת חנה בתו של הרב [[פנחס קארף]]. לאחר החתונה התגורר מספר שנים בקראון הייסט, עד לעלייתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשנ"ה]], אז קבע את מגוריו בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].

בקיץ [[תשס"ט]] יצא לשליחות בכפר דניאל.

===פועלו הספרותי===
הרב מרינובסקי כותב ב[[שבועון כפר חב"ד]] מאז [[תשמ"ד]]. בשנת [[תשס"ז]] מונה לעורך המוסף התורני 'אספקלריה' וב[[תשס"ח]] החל לשמש כעורך משנה.
בעל טור קבוע בשם 'יין ישן וטוב' ובעבר גם 'פירורים משולחן גבוה' ב[[אתר שטורעם]].

הרב מרינובסקי החל את עבודתו הספרותית בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ביוזמתו ובעידודו של הרב [[חיים אשכנזי]].
עבודתו הראשונה הייתה הקובץ "[[אשכילה בדרך תמים]]", לקט הוראות של רבותינו נשיאינו לתלמידי התמימים.

במשך השנים חיבר וערך ספרים רבים.

==משפחתו==
*חתנו, ר' שניאור שמחה [[לנדא]] - שליח [[הרבי]] למכללה ההאקדמית במסגרת [[חב"ד בקמפוס]], נתניה.
*בנו, ר' לוי מרינובסקי, נחלת הר חב"ד.
*חתנו, ר' אהרון שלמה אופן - שליח [[הרבי]] בוילנא, ליטא.
*בנו, ר' שמעיה יהודא ליב מרינובסקי, קריית גת.
*חתנו, ר' מנחם מענדל וילהלם, שליח [[הרבי]] בשכונת נוה נוי, באר שבע.
*חתנו, ר' ישראל דוד הכט, כפר דניאל.

== מספריו ==

* [[אגרות קודש]] מתורגמות - תרגום ועריכה (שלושה כרכים).
* [[מחשבת החסידות]] - עורך.
* על אבותינו ועל יחוסם - ספרו של אביו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]].
* [[הלב של צפת]] - כתב וערך יחד עם הרב [[יוסי הלפרין]] מ[[מירון]].
* קובץ [[אשכילה בדרך תמים]] - עורך בשיתוף עם הרב [[חיים אשכנזי]].
* סדרת שיחות הרבי לעם, (שישה כרכים).
* ספרי הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] - עורך, בהוצאת מכון "שיעורים בחסידות".
* לב הארי.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&cat_id=49 מאמרים מאת הרב מרינובסקי] באתר {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:מרינובסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת קארף]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

ישראל ברוך בוטמן

2021-03-22T20:29:58Z

213.151.41.14: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:ישראל ברוך בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן]]
הרב '''ישראל ברוך בוטמן''' ([[ז' אלול]] [[תשי"ח]]-[[ו' אדר ב']] [[תשע"ד]]) כיהן כמנהל בית חב"ד בנהריה בשליחות הרבי מלך המשיח וכן כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==תולדות חיים==
[[קובץ:בוטמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן (במרכז) בכנס של 'הרשת'. מימין: הרב [[נפתלי רוט]]. משמאל: ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]].]]
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ז' אלול]] [[תשי"ח]] לאביו ר' [[שלום דובער בוטמן]] ולאמו מרת דבורה, מראשי [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בהיותו בגיל עשר נסעו הוריו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים 770]]. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], למד ב[[כולל]] כשנה. בחורף [[תשמ"ב]] פנה ל[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ליושב הראש הרב [[ישראל לייבוב]], למצוא לו מקום ל[[שליחות]]. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב [[נחום כהן]], ובחר ב[[נהריה]], ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר.

הוא הגיע לעיר בקיץ [[תשמ"ב]] והתקבל בצורה צוננת{{הערה|עדותו ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]]}}, אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ.

בשנת תשד"מ כתב לרבי בעגמ"נ אודות חובות כבדים של הבית חב"ד וענה לו הרבי "הצליח במקומו עתה גדולות וכו' וזהו התחלה לבד ומהו העגמ"נ והמצב רוח"

בשנת [[תשמ"ו]] פתח בעיר [[כולל אברכים]], בחסותו של רב העיר דאז, ה[[אדמו"ר]] [[דוד חי אבוחצירא]].

בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|1=במכתב מתאריך [[כ' בטבת]]: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80679 תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!].}} פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב [[נפתלי שפרינגר]] והרב [[ברוך וילהלם]], תחת הכותרת "{{קישור אם קיים|ברוך הבא מלך המשיח}}" {{ציטוטון|אנו פעילי [[בית חב"ד]] - נהריה, שלוחי [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא הרבי כפשוט, ושיש לומר ולזעוק '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', ומתוך שירה וזמרה.

וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!}}

בשנת [[תשנ"ו]], לאחר פטירת הרב [[מאיר פריימן]], פנו אליו הרב [[דוד חנזין]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו.

בשנת [[תשס"ד]] מינו אותו חלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת [[תשע"ג]].

בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מידי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה.

הרב בוטמן נודע גם כמי שקירב רבים ליהדות ולחסידות ובפועלו הרב בקרב שכבות הציבור בעיר.

===פטירתו===
בתחילת [[חודש אדר ב']] [[תשע"ד]] עבר התקף לב קשה, ואושפז ב[[בית הרפואה]]. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'{{הערה|משמעות השם 'אלטער' ב[[אידיש]] הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.}}. בשבת, ב-2 לפנות בוקר [[פרשת ויקרא]], [[ו' באדר שני]] נפטר, ונטמן למחרת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

הותיר אחריו שלושה בנים ובת: חיים עוזר (על שם סבו הדגול המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]]), מנחם מענדל והתאומים שניאור זלמן ומוסיא.

פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], ושל הרב [[מוטי גל]], גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון [[נפש]] פנימי.

[[קובץ:ספר ישראל בוטמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר זכרון]]

כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס התעוררות כלל ארצי.

לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו ספר אודות חייו ופעליו בשם "ישראליק אשר בך אתפאר".

== משפחתו ==
שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. במשך השנים זכו לקבל ברכות מהרבי לכך, וכמו כן ביקשה בשבילם חברה שליחה שנסעה אל [[הרבי]] ועברה ב[[חלוקת דולרים]] שם ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה שלושה דולרים, וכעבור שנים רבות (18 שנים מאז נשואיהם) התקיימה ברכתו של הרבי ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. (שלוש לידות. שכן האחרונים תאומים).

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%98_%D7%A0%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%9C%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_81425.html נאומו האחרון של הרב בוטמן בכנס הארצי של הרשת] באתר [[חב"ד און ליין]].
*שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/11/949735529869.html שליח רב אנפין]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 919
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%97_81965.html האחים בוטמן מדברים על האח] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3845 ידידים מספרים על הרב בוטמן] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA/ הרב בוטמן: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה] {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*'''איש העקרונות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 63

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[מאיר פריימן]]|הבא= [[אליהו קריצ'בסקי]] |רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשע"ד]]}}

{{מיון רגיל:בוטמן ישראל ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

חיים עוזר מרינובסקי

2021-03-22T20:29:13Z

213.151.41.14: /* משפחתו */

'''חיים עוזר מרינובסקי''' ([[תרפ"ח]] - [[תשנ"ט]]), היה [[חסיד חב"ד]] ו[[מוהל]] נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, בהמשך עלה לישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].
== תולדות חיים ==

בשנת [[תרפ"ח]] נולד הרב חיים עוזר מרינובסקי בעיר [[קרמנצ'וג]] שבאוקרינה. אביו, הרב שמעיה יהודא מרינובסקי היה רבה של קהילת חסידי פולין בעיר, לצידו של הרב [[יצחק רפאלוביץ]] רבה של קהילת חב"ד בעיר.

[[נישואין|נשא]] את מרת חיה מלכה רובשקין אחותם של הגברת לובה נחוביץ' ור' מיכל רובשקין (בטשקנט).

בגיל צעיר למד את מלאכת המילה אצל מוהל בוכרי זקן באוזבקיסטן, היה מוהל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש, המשיך להיות מוהל עד יומו האחרון.

מחבר הספר "על אבותינו ועל ייחוסם".

== פטירתו ==
בט"ו מר-חשון ה'תשנ"ט, לאחר שסיים לערוך ברית מילה ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], קיבל התקף לב קשה ונפטר באופן מיידי.

==משפחתו==
*בנו, הרב בצלאל מרינובסקי - [[שליח]] [[הרבי]] ביוסטון, טקסס, ארצות הברית.
*חתנו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] - היה שליח הרבי בעיר [[נהריה]].
*בנו, הרב [[משה מרינובסקי]] - שליח הרבי בכפר דניאל ועורך ספרים רבים.
*בנו, הרב נפתלי מרינובסקי - שליח הרבי ביישוב להבים ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]]
*חתנו, הרב גדליה אשר זעליג כ"ץ - שליח הרבי בקדימה.
*חתנו, הרב [[שמעון רבינוביץ]] - יו"ר ארגון הפנסאים, יו"ר הוועד המוניציפלי של [[כפר חב"ד]].

{{מיון רגיל:מרינובסקי, חיים עוזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

מרדכי יונה קליין

2021-03-22T20:24:13Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ר' מוטי קליין.jpg|ממוזער|220px|ר' מרדכי קליין בהתוועדות שמחת בית השואבה בתקופת ה[[קורונה]]]]
הרב '''מרדכי יונה קליין''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא משפיע ור"מ ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]. עד לשנת [[תשע"ח]] עמד בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד סיון]] [[תש"מ]] לאביו הרב [[יצחק קליין]] ולאמו מרת שרה בת הרב [[יוסף גולדברג]], בעיר מנצ'סתר.

בצעירותו למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]]. בשנים [[תשנ"ח]]-[[תשנ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"ס]] למד ב[[ישיבת אהלי תורה (קראון הייטס)|ישיבת אהלי תורה]] והיה מתלמידיו החביבים של הרב [[נחמן שפירא]]. בשנת [[תשס"א]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ד]] למד ב[[770]].

בחודש [[ניסן]] [[תשס"ד]] נשא את חיה בתו של הרב [[זעליג פלדמן]], מראשי [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחצי שנה לאחר חתונתו החל לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]], בראשות גיסו הרב [[שלמה חיים פלדמן]].

בשנת [[תשס"ו]] נקרא לשמש כראש ישיבה ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]] שנפתחה על ידי הרב [[בערל לאזאר]]. במהלך השנים פיתח את הישיבה ושמה יצא לתהילה.

בשנת [[תשע"ח]] לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]], עבר ל[[מגדל העמק]] על מנת לשמש כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], בראשה עומד דודו הרב [[יצחק גולדברג]].

ידוע בסגנונו המיוחד ב[[התוועדות חסידית|התוועדויותיו]] ובשיעוריו.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=49298 הישיבה הקטנה במוסקבה מציגה: "פלפול התלמידים"] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/32304 "בחור צריך להתרחק מפוליטיקה מכל סוג שהיא"] {{COL}}
{{מיון רגיל:קליין, מרדכי יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יצחק קליין

2021-03-22T20:23:36Z

213.151.41.14: /* משפחתו */

[[קובץ:Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשפיע יצחק קליין]]
הרב '''יצחק שלום קליין''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הוא משפיע ראשי בישיבת חב"ד במנצ'סטר, אנגליה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ו]] להוריו ר' בצלאל ואסתר לאה קליין במנצ'סטר, [[אנגליה]]. סבו ר' חיים שניאור זלמן קליין היה מגזע חסידי חב"ד ועבר לגור במנצ'סטר ועזר להקים את [[בית כנסת]] חב"ד המקומי 'עדת ישראל נוסח האר"י'{{הערה|בית הכנסת ניצב על תילו גם כיום - כעבור 100 שנים, השם 'נוסח האר"י' התוסף על ידי הרבי}}.

בשנת [[תשל"ג]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] ובשנת [[תשל"ד]]-ה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]]. לקראת חודש תשרי [[תשל"ו]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ושם שהה במשך שש שנים.

בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם מרת שרה, בתו של הרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. אחרי החתונה למד בכולל במחיצת הרבי.

בשנת [[תשמ"ג]] התמנה לכהן כמשפיע של [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - ר"מ ומשפיע בישיבת תות"ל מגדל העמק באה"ק. ייסד ועמד ראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה-ישיבה קטנה לשעבר.
*בנו, הרב לוי קליין - [[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]
*בנו, הרב מנחם מענדל קליין - מנהל תלמוד תורה חב"ד ב[[דיטרויט]]
*בנו, הרב יוסף קליין - משפיע בישיבת תומכי תמימים בבולטימור
*חתנו, הרב ישראל בוקיעט - שליח [[הרבי]] בסלוודור בראזיל
*חתנו, הרב דובער בלינוב - [[בני ברק]]
*חתנו, הרב לוי יצחק קסלר, שליח במאנסי
*חתנו, הרב לוי יצחק הלר, בנו של [[הרב הלר]] ראש הכולל
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, יצחק}}
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מנצ'סטר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

אברהם אזדבא

2021-03-22T20:22:44Z

213.151.41.14: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב אזדבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אזדבא]]
הרב '''אברהם אזדבא''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא רב וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשכונת המלך [[קראון הייטס]] - "כאן ציוה ה' את הברכה" ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. מונה על ידי [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת דנמרק.

==תולדות חיים==
נולד בתחילת חודש סיון תרצ"ה לאביו הרב שלום זאלע ולאמו מרת שרה. משפחתו נמנתה על חסידי [[גור]] אך הייתה מקורבת לחסידות חב"ד.

בעודו ילד, נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברונקס]] אצל הרב [[מרדכי דוב אלטיין]], ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד. בהמשך למד במשך כעשור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר מכן נסע ללמוד במשך תקופה קצרה בארץ הקודש.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה בלומה בת החסיד הרב [[יוסף גולדברג]], נשלח על ידי הרבי לשמש כרב מורה הוראה ב[[דנמרק]], וכאשר הקים הרבי את [[האו"ם החסידי]], מונה על ידי [[הרבי]] כ"בעל הבית" על מדינת דנמרק.

כעבור מספר שנים, נקרא לשמש כחבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ושימש בה במשך שלוש שנים כ[[ר"מ]], ולאחר מכן התמנה כר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

בבחירות שנערכו בשנת [[תשמ"ו]] לכהונת חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]], נבחר לשמש כרב יחד עם הרב [[יהודה קלמן מארלו]], וזכה לעידודו של הרבי שטרח במענות והוראות רבות לחזק את מעמדם של חברי בית הדין בקראון הייטס.

==פסיקות הלכתיות==
*היתר שתית [[מים]] ללא סינון במדינת ניו יורק, למרות דעת רוב רבני האזור וחברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] האוסרים זאת, בעקבות חשש לחלקי תולעים הנמצאים במים.
*היתר הסתמכות על זמן [[צאת הכוכבים]] הגדולים, בדינים בהם נדרשת המתנה עד צאת הכוכבים הקטנים, בנימוק שבזמננו מאפשרים השעונים חישוב מדוייק של הזמן.
*לומר את ה'קרבנות' של [[תפילת מנחה]] קודם שתעבור חצי שעה לאחר חצות.

==ספריו וכתביו==
*'''בשבילי הבבלי והירושלמי''', ניו יורק תשנ"ב

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל אזדבא - [[שליח הרבי]] בקרדו, [[ירושלים]].
*בנו, הרב שלום זאלע אזדבא - לונדון, אנגליה
*בנו, הרב יעקב קאפיל אזדבא
*בנו, הרב לוי יצחק אזדבא - שליח הרבי בבל הארבור, ניו יורק
*בנו, הרב שניאור זלמן אזדבא
*בנו, הרב ישראל דוד אזדבא
*בתו מרת שרה, רעיית הרב אשר זליג הרסון
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שלמה דב יפה
*בתו מרת דבורה לאה שיין
*בתו מרת רבקה דובינסקי
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אזדבא, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יעקב קאפיל גולדברג

2021-03-22T20:21:36Z

213.151.41.14: /* משפחתו */

{{קובץ|הרב גולדברג}}
[[קובץ:יעקב קאפיל גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג כ[[משיב]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]]]
הרב '''יעקב קאפיל גולדברג''' הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[קול יעקב יהודה - הדר התורה]] ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[קראון הייטס]], ו[[משיב]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן (ברית המועצות) לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] (ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]) ואמו מרת צביה.

בילדותו ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ובסניפיה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה נעמי בת הרב [[אברהם זושא זיסקינד]] בחודש כסלו תשכ"ח, מונה כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[קול יעקב יהודה - הדר התורה]] ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[קראון הייטס]], ו[[משיב]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

רעייתו משמשת כחברה בועד אגודת [[נשי ובנות חב"ד]] המרכזית.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה, רעיית הרב יוסף יצחק ליברוב - שלוחים בברנקייה, (ספרדית: Barranquilla) קולומביה.
*בתו מרת רבקה רעיית הרב לוי קליין - שלוחים בממפיס, טננסי.
*בנו, הרב אברהם זושא גולדברג שלוחים במלבורן אוסטרליא
*בנו, הרב יצחק מאיר גולדברג
*בנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - שלוחים בקורם (Coram), לונג איילנד ניו יורק
*בנו, ר' מיכאל דוד גולדברג
*בנו, ר' ישראל שמואל גולדברג
*בנו, ר' יוסף גולדברג

{{מיון רגיל: גולדברג יעקב קאפיל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שניאור זלמן צבי הירש הכט

2021-03-22T20:20:02Z

213.151.41.14: /* תולדות חיים */

[[קובץ:זלמן העכט.jpg|ממוזער|200px|הרב הכט]]
הרב '''שניאור זלמן צבי הירש הכט''' (יליד שנת [[תשל"ט]], 1978) הוא שליח הרבי בשכונת נחל צבי ב[[מגדל העמק]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|תומכי תמימים המקומית]], וחבר [[מאמר מבואר|מערכת 'מאמר מבואר']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ח כסלו]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[יוסף הכט]], משלוחי הרבי לארץ הקודש ורבה של [[אילת]] ולאמו טליא העניא.

בילדותו שהה רבות אצל הרבי, בפרט בשנת [[תנש"א]]. נסע ל[[קבוצה]] בבית חיינו בשנת [[תשנ"ח]].

[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בתו של הרב [[יצחק גולדברג]].

לאחר חתונתו החל לשמש כשליח בשכונת קריית רבין (נחל צבי) במגדל העמק וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומוסר שיעורים מעמיקים בחסידות והלכה.

חבר מערכת '[[מאמר מבואר]]'.

{{מיון רגיל:הכט, שניאור זלמן צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

ישראל נח שניאור ויכנין

2021-03-22T20:19:23Z

213.151.41.14: /* תולדות חיים */

הרב '''ישראל נח שניאור ויכנין''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא ראש [[ישיבת מעיינות]] לצעירים דוברי [[אנגלית]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד במוריסטון שב[[ארצות הברית]] ב[[ה' חשון]] [[תשל"ו]] לאביו ר' [[חיים דוד נטע וויכנין]] ע"ה, ראש ישיבת [[תפארת בחורים - מוריסטון]] ורב הקהילה המקומית, ולאמו מרת מאלא.

בצעירותו, למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שם נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים]] ועסק בעריכה והוצאה לאור של קבצי חידושי תורה, ובישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

לאחר נישואיו לרעייתו מרת חנה בת הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], שימש במשך מספר שנים כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים מיאמי]], ובשנת [[תשס"ג]] מונה כראש [[ישיבת מעיינות]] בירושלים המיועד לצעירים דוברי [[אנגלית]] המתקרבים ליהדות ועבר להתגורר בסמיכות לישיבה.

הרב ויכנין כותב ועורך לעיתים בקבצי מוסף '[[התמים (בית משיח)|התמים]]' של [[שבועון בית משיח]] ובעלונים תורניים נוספים.

{{מיון רגיל:ויכנין, ישראל נח}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

חיים מאיר גולדברג

2021-03-22T20:18:58Z

213.151.41.14: /* תולדות חיים */

הרב '''חיים מאיר גולדברג''' (יליד שנת [[תשל"ח]]) הוא [[ר"מ]] ו[[משפיע]] במחלקה ל[[חוזרים בתשובה]] (ה'זאל הקטן') בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ח]] בעיר הקודש [[צפת]] להוריו [[יצחק גולדברג|הרב יצחק ומרת שרה גולדברג]], אשר [[שלוחי הרבי לארץ הקודש|נשלחו לשם על ידי הרבי]].

לאחר שנה עברו הוריו ל[[מגדל העמק]] כשאביו התמנה לשמש כראש [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום]], ושם הוא למד [[תלמוד תורה מגדל העמק|בחיידר המקומי]].

לאחר מכן למד בישיבה הקטנה ב[[ראשון לציון]], ובישיבה הגדולה ב[[מגדל העמק]]. לאחר שנת ה[[קבוצה]] יצא ל[[שליחות]].

בשנת [[תשס"ב]] התחתן עם מרת רבקה וילנקין, בתו של הרב [[דובער וילנקין]], גבאי [[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)]].

לאחר [[חתונה|חתונתו]] שימש כ[[מגיד שיעור]] בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשנת [[תשס"ד]] עבר להתגורר יחד עם משפחתו ב[[מגדל העמק]], שם משמש הוא כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|תומכי תמימים במגדל העמק]] ל[[חוזרים בתשובה]].

{{מיון רגיל:גולדברג, חיים מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:משפחת וילנקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יצחק גולדברג

2021-03-22T20:17:56Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג בהתוועדות חסידית]]
הרב '''יצחק גולדברג''' הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] וכן חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
הרב גולדברג [[יום הולדת|נולד]] ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו ר' [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] ר' [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב"ד במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה הוא גם עבר לגור שם. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] על גלגוליה השונים.

בשנת [[תשס"ח]] תמך ברעיון להוסיף שנת לימודים בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות בטבריה ובחדרה, וכיום קיימת הישיבה ב[[טבריה]].

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]]

==משפחתו==
;בניו:
*הרב מנחם מענדל גולדברג - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בתומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב יעקב קאפל גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה ראשון לציון]].
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב שניאור זלמן גולדברג, [[כפר חב"ד]].
*הרב לוי גולדברג - תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה.

;חתניו:
* הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים מגדל העמק ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - [[משפיע]] בישיבת [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] ב[[חיפה]].
*הרב יוסף דובער קסטל - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים בני ברק]].

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]. {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69566 נאום הרב גולדברג בעניין האמונה ברבי כמלך המשיח (ניסן תשנ"ד)]. {{וידאו}}

{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שמחה פרידמן

2021-03-22T20:13:20Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שמחה פרידמן ב770.jpg|ממוזער|בתפילה 770]]
'''שמחה פרידמן''' (נולד ב[[י"ח בתשרי]] [[תשמ"ד]]) הוא מוזיקאי, זמר ומלחין חסיד [[חסידות חב"ד|חב"ד]].

==תולדות חיים==
פרידמן נולד ב[[צפת]] לרב [[אלתר אליהו פרידמן|אלתר אליהו]] ולאה פרידמן, מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] ל[[צפת]]. למד בישיבות תומכי תמימים בלוד וב[[קריית גת]].

התחתן ב-[[תשס"ח]], כיום הוא נשוי לשושי (שושנה) לבית גולדשטיין, אב לחמישה ומתגורר ב[[לוד]].

===קריירה מוזיקלית===
את דרכו המוזיקלית החל שמחה פרידמן כילד בתלמוד תורה בצפת שהחל להלחין שירים. הוא פתח מקהלה עם שירים מקוריים שלו, והופיע באירועים בעיר צפת.

בזמן לימודיו בישיבה גדולה בקריית גת, הקים תזמורת יחד עם כמה מחבריו לישיבה, כשהם מופיעים בעיקר באירועים חב"דיים באזור הדרום.

בשנת תשס"ח הלחין פרידמן את השיר "המרחם" עבור בן-דודו, בני פרידמן, שיר שיצא לאור באלבומו הראשון: "טעמו וראו".

את ראשית צעדיו בעולם המוזיקה באופן מקצועי התחיל פרידמן לאחר חתונתו ב-תשס"ח, כשהוא ממסד את ההרכב המוזיקלי שהקים כשהיה בישיבה. התזמורת נקראה בשם 'שמש' ולאחר כשנתיים שונה שמה ל'שמחה'. בתחילה פרידמן שימש כמנהלה המוזיקלי והקלידן של ההרכב, ולאחר כמה שנים התחיל גם לשיר בעצמו.

בשנת [[תשע"ג]] החליט פרידמן להעשיר את עולמו המוזיקלי ובמקביל לשים דגש על תחום השירה. הוא נרשם לבית הספר "מזמור" בניהולו המוזיקלי של [[דניאל זמיר]], שם למד במסלול חלקי כשלוש שנים - תאוריה ו[[פיתוח קול]].

בחורף [[תשע"ד]] הוציא פרידמן בשיתוף פעולה עם המוזיקאי יוני אליאב והזמר [[מנדי ג'רופי]] את "מחרוזת השלוחים"{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/224483/ מחרוזת השלוחים] {{אינפו}}}} - מחרוזת שירי [[שלוחי חב"ד]], יחד עם קליפ שצולם ברחבת בנין [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]] בכפר חב"ד.

לקראת שנת [[תשע"ו]] שהייתה "[[שנת הקהל]]", הוציא לאור את הסינגל "הקהל" בשיתוף פעולה עם המוזיקאי עמי כהן. את השיר "הקהל" הלחין הרב יוסף מרטון ז"ל בשנת [[תשמ"ח]].

שמחה פרידמן הוא אחיינו של הזמר [[אברהם פריד]], ובן דודם של הזמרים [[בני פרידמן]] והאחים מרכוס.

==משפחתו==
* דודו - [[אברהם פריד]]
* בן דודו - [[בני פרידמן]]
* בני דודו - [[האחים מרכוס]]
* בן דודו - [[אלי מרכוס]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הלהקה_החבדי_שהוקמה_מריקוד_בישיבה_מיוחד_59292.html הלהקה החב"דית שהוקמה מריקוד בישיבה..] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, שמחה}}
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

אבא רפסון

2021-03-22T20:09:30Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ר'_אבא_רעפסון_2016-09-01_00-17.jpg|ממוזער|ר' אבא רעפסון]]
ר' '''אברהם אבא רפסון''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הוא שליח חב"ד על יד "[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חב"ד ליובאוויטש]] שעל-יד הציון ה[[קדוש]]", מנהל אתר "[[בית חב"ד]] ליובאוויטש שעל ידי הציון הק'" וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים שעל-יד הציון הק'.

==תולדות חיים==
{{להשלים|ישיבות ועוד קצת פרטים}}
ר' אבא נולד ב[[ט' שבט]] [[תשל"ד]] לאביו הרב [[יהודה יעקב רפסון]], ה[[רב]] וה[[דיין]] בעיר לידס שב[[אנגליה]].

מיד לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל לפעול ב[[אוהל]] הקדוש, הקים מאהל גדול{{הערה|הנקרא 'טענט'.}} המשמש את הציבור לפני כניסתם לציון; לנטילת ידים, כתיבת [[פ"נ]] ושאר ההכנות הדרושות, כולל כיבוד קל במשך כל שעות היממה.

במשך השנים רכש כעשרה מבנים שסמוכים לאיזור האוהל והם משמשים ל[[מקווה]], 'חדר תשב"ר', [[ישיבה]], [[כולל אברכים]] ומקומות לינה לאורחים. כמו כן הרב רפסון דואג לארגן את סדרי הגישה וההיערכות במקום בכלל ובפרט בימים עמוסים כמו ערב [[ראש השנה]] [[י' שבט]], [[ג' תמוז]], [[חודש תשרי]] ועוד.

ב[[חודש סיון]] [[תש"ס]] התחתן עם מרת רבקה בתו של ר' [[שמעון דרוק]], מ[[שלוחי הרבי]] ב[[דטרויט]], מישיגן.

ב[[י"ח מנחם אב]] [[תשע"א]] נולדה לו בתו הבכורה, לאחר למעלה מ-10 שנים בהם חיכה לילדים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=51258 אבא, מזל טוב. רבי, מזל טוב ● טור מיוחד]{{שטורעם}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[האוהל]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=295 לא ימיש מתוך האהל]{{שטורעם}}
*[http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/77028 כניסה לאתר בית חב"ד שעל ידי האוהל הק']

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רפסון, אבא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

דוד פישר

2021-03-22T20:07:46Z

213.151.41.14: /* משפחתו */

[[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד פישר]]
ר' '''שמואל חיים דוד פישר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס ואיש עסקים חב"די.

בעבר היה מראשי העסקנים לביסוס והרחבת שכונת [[קראון הייטס]] ופוטר מתפקידו בשל אי-סדר בכספים שהיו תחת ידיו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו תשרי ]] [[תש"ח]] לאביו ר' שמשון פישר{{הערה|נפטר ב[[כ"ה סיון]] [[תשכ"ט]].}} ולאמו מרת חיה שרה, ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.

בשנת [[תשל"א]] היה יחד עם ר' [[דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לבחינת תלמידים המעונייים להתקבל ללמוד בישיבה.

===עסקנות ונידוי===
בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בניני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]].

לצורך רכישת הבנינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד.

אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר, ובשנת [[תשמ"ו]] תושבים ממורמרים פנו אל חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. כאשר נמנע מלהתייחס לקריאות בית הדין, התייחס לכך הרבי ברבים, הוא פוטר מראשות הועד, ונאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

===החזרה לקראון הייטס===
בשנת [[תשס"ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל ב[[קראון הייטס]] הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ"ד סיון תשס"ה}}.}} ועם הרב [[אברהם אזדבא]] במסגרתו הוסר החרם שהוטל עליו על ידי הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף העלער]]{{הערה|רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין.}}.

לאחר ביטול החרם, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת בו משמש כרב.

כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת [[קרן חסדי שמשון]].

==משפחתו==
בניו:
*בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, בני ברק
*בנו, ר' שלמה פישר
*בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, רוסיה
*בנו, ר' מנחם מענדל פישר, מיאמי
*בנו, ר' שניאור זלמן פישר
*בנו, ר' צבי הירש פישר
*בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב שמואל רבינוביץ' רב הכותל והמקומות הקדושים, ירושלים
*בנו, ר' עמרם פישר, ירושלים

בנותיו:
*בתו מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בירושלים
*בתו מרת ברכה, אשת ר' מנחם וולף
*בתו מרת שולמית
*בתו מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
*בתו מרת בתיה יענטא, אשת הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק, [[רוסיה הלבנה]]
*בתו מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב
*בתו מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' שרגא פייביש מרוזוב
*בתו מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ
*בתו מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

שלמה זרחי

2021-03-22T20:05:50Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:זרחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה זרחי]]
הרב ''' שלמה הכהן זרחי''' הינו [[משגיח]] וחבר בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]]. מראשוני ומקימי [[ועד הנחות התמימים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[כ"ח שבט]] [[תש"ז]], לאביו הרב [[אברהם מאיר זרחי]] ולאמו מרת לובא מיכלא בת ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].

לרגל הגיעו לגיל ארבע שנים והכנסתו לחיידר, קיבל אביו מכתב ברכה מיוחד וחריג מהרבי, בו בירך את בנו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/855 נדפס באגרות קודש חלק ד' ארת תתנה].}}.

כבר בילדותו לקחו אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהרבי קיים, ומאז הפעם הראשונה לא פספס אף [[התוועדות]] עם הרבי והיה נוכח מראשיתה של ה[[התוועדות]] ועד סופה. באחת מההתוועדויות בהן השתתף בילדותו פרץ בבכי והרבי סימן לו להתקרב לכסאו והוא נשאר סמוך אל הרבי עד לסיום ההתוועדות.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניגש אל הרבי - כפי המנהג באותם שנים - בשעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת מברכים]] על מנת לדווח לרבי שיש לו יום הולדת בחודש הקרוב, ולהודיע מהם ההכנות הרוחניות שקיבל על עצמו. בפועל, כשניגש לרבי הוא החל להתבלבל ורק הצליח לומר שיש לו יום הולדת בקרוב. כמענה, הרבי בירך אותו ואמר: "שתאמר חסידות בשפה ברורה"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27260 "השליח של הרבי" ל'תומכי תמימים' חגג 60] {{COL}}}}.

בשל כח הזכרון שניחן בו ובשל העובדה שזכה לאורך כל שנותיו להתחנך ולחיות בהווי החסידי שבחצר הרבי, נחשב הרב זרחי לאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדור האחרון, ולבקי בתולדות החסידות בכלל ותולדות הדור השביעי בפרט.

בשנת [[תשכ"ו]] ייסד יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] ר' [[אפרים פיקרסקי]] ר' [[יהודה לייב שפירא]] ר' [[שלום בער לויטין]] ר' [[נתן וולף]] ור' [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].

לאחר נישואיו עם רעייתו חיה שרה בתו של הרב שניאור זלמן גנזבורג בשנת [[תש"ל]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר]], ובמקביל החל לעבוד כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום שנת לימודיו בכולל ביקש מהרבי לצאת ל[[שליחות]], אך הרבי התנגד לרעיון והורה לו להישאר לעבוד בישיבה ולבקש מההנהלה שיוסיפו לו שעות עבודה. בשנת [[תשל"ב]] ניסה שוב לבקש מהרבי רשות לצאת לשליחות, כחלק מהתנופה של שנת השבעים וההכרזה של הרבי בנוגע ל[[ע"א מוסדות]], אך הרבי שוב שלל את נסיעתו והורה לו להמשיך בתפקידו בישיבה ואמר "שליחות שלו ב-770 כמו שנסע לאוסטרליה"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.70171327132_2994353.pdf 'וירא העם וינועו' - שבוע א'], גליון בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]], שבת פרשת ויקרא תשע"ד.}}.

רעייתו חיה שרה, מנהלת את המשרד העולמי לעידוד טהרת המשפחה הממוקם ב[[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*גיסו, [[דוד פישר]], יו"ר [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]] של שכונת [[קראון הייטס]] בשנות המ"מים.
*גיסו, ר' [[שלום בער גנזבורג]], [[משב"ק]] בבית הרבי
*גיסו, ר' [[שלמה מאיעסקי]]

*בנו, ר' צבי הירש זרחי - שליח באוניברסיטת הארוורד, חתן הרב [[יעקב לייב אלטיין]]
*בנו, ר' מאיר זרחי

==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''ב'מאמר' של שבועות לפנות בוקר, הרגישו מתן תורה''' הרב זרחי בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1860
*שלום מגידמן, '''עטרת בעלה''', שיחה עם הרב זרחי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2579737 שנה מיוחדת]''' - הרב זרחי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.legroupe.info/interview-exclusive-de-rav-chlomo-zarhi תשרי עם הרבי]''' - ראיון עם הרב זרחי על מהות ה[[נסיעה לרבי]] (בצרפתית) באתר 'לע גרופ'

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זרחי, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יצחק אהרן אקסלרוד

2021-03-22T20:03:50Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

{{קובץ|הרב אקסלרוד}}
הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]].

==תולדות חיים==
הרב אקסלרוד נולד ב[[ח' אב]] [[תש"ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. בישבה קטנה למד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן תקופה קצרה ב[[בית הר"מ]] ב[[נחל'ה]], בישיבה גדולה למד ב[[תורת אמת]] ב[[תשמ"ח]] הגיע לרבי ולמד ב[[אהלי תורה]] יצא עם קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבה בסידני, אוסטרליה. עד נישואיו ב[[תשנ"ג]] עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב"די הרב [[יהושע מונדשיין]].

לאחר נישואיו פתח את [[בית חב"ד]] למטייל ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], בו כיהן כמנהל וכ[[שליח]] עד לחזרתו ארצה.

במשך מספר שנים, כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]] ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].

ב[[אלול]] [[תשע"ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}.

בשנת [[תשפ"א]] עברה הישיבה עקב עלויות גבוהות למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב"ד בעיר.

[[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]]]
התוועדויותיו של הרב [[אקסלרוד]] ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' ב[[בתי חב"ד]], בישיבות [[תות"ל]] ברחבי הארץ, ובשבת שכולה משיח.

==משפחתו==
*חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, ר' אברהם מאן - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, ר' ברוך שניאור נחשון.

==לקריאה נוספת==
*'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב"די''', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76667 הרב יצחק אקסלרוד התוועד בקריית גת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69517 תמונת ערב שבת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61521 התוועדות י"ג אייר ו'פסח שני' בצפת ● גלריה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שניאור זלמן הבלין

2021-03-22T20:02:03Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שניאור הבלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן הבלין]]
הרב '''שניאור זלמן הבלין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] לעיר דרזן ב[[גרמניה]].

==תולדות חיים==
ר' שניאור זלמן הבלין נולד ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[יוסף יצחק הבלין]].

לאחר שנת הקבוצה נשא הרב הבלין את רעייתו וקבע את מושבו בעיר דרזן ב[[גרמניה]] והחל לעסוק שם ב[[שליחות]].

משנת [[תשס"ו]] החל הרב הבלין להוציא עיתון שבועי בשם "גוט שבת" לתושביה היהודים של דרזן, העיתון זכה לפופולריות רבה בקרב יהודי העיר.

ב[[ראש חודש]] [[ניסן]], [[תש"ע]] חנך הרב הבלין את מבנה ה[[בית חב"ד]] שבראשותו, המבנה כולל [[מקווה טהרה]] מהודר, בית כנסת גדול, אולם אירועים, ספרייה חסידית, ועוד. באירוע החל כתיבת ספר תורה שיועד לבית חב"ד בדרזן, את המעמד כיבדו אביו של השליח, הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב העיר חולון וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[יוחנן גוראריה]], שר הדתות של מדינת זאקסן, ראש העיר, ועוד עשרות אישי ציבור.

ה[[בית חב"ד]] של הרב שניאור זלמן הבלין הוא מבתי חב"ד המפוארים באירופה. בניית בית החב"ד מומנה על ידי משפחת הנדיבים משפחת ראהר.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/29853 "הרב הבלין מדרזדן שינה את חיי" - COL]

{{מיון רגיל:הבלין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יוסף שמחה גינזבורג

2021-03-22T19:59:05Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף שמחה גינזבורג]]
הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא רב האיזורי של היישוב "עומר" בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים (בניהם [[שיחת השבוע]]) ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה.

בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה', בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ"ה אלול]] [[תשל"ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.

הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע"ה]] הופסקה כתיבת הרב גינזבורג בגליון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.

בשנת [[תשע"ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ"ח אדר שני תשע"ו}}.

==ספריו==
*'''שו"ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע"ג]])
*'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]])
*'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא [[אהבת השם]] לעם ישראל (הוצאת שמיר)
*'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)
*'''הלכות ומנהגי חב"ד''' - הלכות ומנהגי חב"ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], תשע"ה

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - היה [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] מלך המשיח ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[חיפה]].
*בנו, ר' שלום דב בער גינזבורג - [[מגדל העמק]].
*בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]].
*בנו, ר' דוד גינזבורג - [[מגדל העמק]].
*חתנו, הרב [[שניאור זלמן טרבניק]] - [[שליח]] [[הרבי]] מלך המשיח - אולם, גרמניה.
*חתנו, אורי עקביה, ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59212 לגיורי צה"ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה"ל {{אינפו}} ח' שבט [[תשע"א]] (13.01.2011)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

מאיר איטקין

2021-03-22T19:57:33Z

213.151.41.14: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:איטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר איטקין]]
ר' '''מאיר איטקין''' ([[כ' תמוז]] [[תרע"א]] - [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]]), בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ב[[רוסיה]], ומסר נפשו על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

==תולדות חיים==
ר' מאיר נולד להוריו ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן]] ומרת שיינא איטקין, ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] שב[[רוסיה]]. בנערותו למד בישיבות המחתרתיות בעיר נעוול ו[[פאלאצק]] ביניהם אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ר' [[יהודא עבער]] וה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]].

בשנת [[תש"א]] ב[[ו' אדר]], נשא לאשה ב[[לנינגרד]] את מרת סימא חאשא, בתו של ר' [[יצחק רסקין]].

בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כשהקרבות התקרבו למקום מגוריהם, ברחו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטאן]], ושם התעסק בהתמסרות מיוחדת לטובת הכלל. בשנת [[תש"ו]] [[יציאת רוסיה תש"ו|כשנוצרה האפשרות לברוח מרוסיה]], הבריחו את הגבול ל[[פולין]]. אחרי תלאות רבות הגיעו ל[[צרפת]], שם השתכנו בעיר [[פריז]] יחד עם ידידים נוספים כתחנת מעבר, ובשנת [[תשי"ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]].

בתחילה גרו בעיר [[פילדלפיה]], וכעבור כמה שנים עברו ל[[קראון הייטס]]. בשנת [[תשכ"ז]] קנו את הבית הקרוב ביותר ל-[[770]] ועברו להתגורר בו.

ר' מאיר התפרסם בזכות נוהגו המפורסם לומר [[לחיים]] על [[משקה]] עם 96% אלכוהול. למד במשך שנים חברותא עם הרב [[יהודה חיטריק]].

נפטר כחודשיים לאחר שמלאו לו תשעים ושש שנים, ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת כי תבא]], [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]] לצד בני משפחתו.

== משפחתו ==
*אשתו מרת סימא חישא איטקין.

*בנו ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין]].
* בנו ר יוסף יצחק איטקין - פיטסבורג פענסילוויניה
*בנו ר' מענדל איטקין- סידני, אוסטרליה
* בנו ר' יהודה לייב איקטין - סקראנטאן פענסילוויניה
* בתו מרת פייגא צביה אשת חתנו הרב דוד רפפורט - שליחי הרבי במעקוואן וויסקנסין
* בתו מרת חנה צערנא אשת חתנו ר' יוסף יצחק גייסינסקי - שליחי הרבי בגרייט נעק, ניו יורק.
*בתו מרת שיינא אשת חתנו ר' שלמה יששכר טייכטעל

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Itkin-Caplan%20-%20Tishrei%2028,%206768.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56709 לתמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://myencounterblog.com/?p=3910 המנהל שלא רצה ללכת לבית הספר]''', ראיון עם בתו באתר [[jem]] (אנגלית)

{{מיון רגיל:איטקין, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

חיים שניאור זלמן איטקין

2021-03-22T19:56:35Z

213.151.41.14: /* תולדות חיים */

[[קובץ:חיים שניאור זלמן איטקין.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים שניאור זלמן איטקין]]
ר' '''חיים שניאור זלמן איטקין''' ([[י"ח אדר]] [[תשי"ב]]-[[י"ז כסלו]] [[תשס"ז]]) היה שליח הרבי בעיר המילטון שב[[קנדה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח אדר]] [[תשי"ב]] ב[[צרפת]] לאביו ר' [[מאיר איטקין]], ונקרא על שם זקנו.

בהיותו בגיל שנתיים היגרו הוריו לפילדלפיה שם התגוררו במשך קרוב לשנתיים, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי.

זכה להימנות על התלמידים הראשונים של מוסד החינוך [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]] מייד עם הקמתו, וכאשר נכנס ל[[יחידות]] עם אביו, התבטא עליו הרבי '''{{ציטוטון|אַ פאַרטיקער חסיד''' [{{=}} חסיד מושלם]}}.

בצעירותו, היה ממשמשיו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] רבה של שכונת קראון הייטס, ובשנת [[תשל"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סימא פייגא לבית משפחת גולדשטיין.

לאחר נישואיו נשלח על ידי הרבי לניו-אורלינס, ובהמשך עברו לפעול בשליחות הרבי בעיר המילטון שבקנדה, ופעל רבות עם הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה המקומית.

ביום שישי [[י"ז כסלו]] [[תשס"ז]] נפטר מדום לב, מספר ימים לפני חתונת אחד מילדיו.

בהשתדלותו ובסיועו של הרב מרדכי גרין, מרבני המילטון, הצליחה המשפחה לדלג על הליכי הבירוקרטיה, והגופה הוטסה עוד באותו יום לניו יורק, שם התקיימה הלווייתו ביום שישי אחר הצהריים, והוא נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בחלקת אגודת חסידי חב"ד.

{{מיון רגיל:איטקין, חיים שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]