חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יצחק סנדרוי

2023-12-19T12:51:48Z

213.151.61.49:

[[קובץ:איציק באגודה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איציק נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה]]]]
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די.

==ביוגרפיה==
נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.

בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]] נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]].

כשהתגייס ל[[צה"ל]] שירת סמוך ליצהר, ולאחר סיום שירות הקבע המשיך לשרת במילואים, בעיקר כמדריך ירי. בנוסף הוא חבר בכיתת הכוננות של יצהר.

== מצפה משיח ==
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[שומרון]], החליט על הקמת [[מצפה משיח]] ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז [[בחורים]] לא נשואים. במקום לא היה [[נורה חשמלית|חשמל]] ו[[מים]], ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.

ב[[י' סיון]] [[תשס"ג]] נשא לאשה את מרת רבקה בת ר' רפי בר חן, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.

ביום האחרון של שמחת ה[[שבע ברכות]] נסעו לביתם דרך הכפר ה[[ערבי]] חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.

ביתו של איציק נהרס פעמיים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.

== ישיבת תומכי תמימים במצפה ==
[[קובץ:איציק מקבל תעודה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|איציק מקבל תעודת הוקרה ממפקד הגדוד]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים יצהר]]}}
בשנת [[תשע"א]] החל איציק לקבל פעמים רבות הוראות מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, וב[[י"ט כסלו]] הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית של פתיחת הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].

בתחילה למדו ה[[תמימים|תלמידים]] בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.

בשנת [[תשפ"ב]] החל בבניית מבנה בדוגמת 770 עבור הישיבה.
[[קטגוריה:שלוחים בצה"ל]]

==כמוזיקאי==
סנדרוי מנגן על גיטרה, ומרבה לנגן במהלך התוועדויות. במשך השנים כתב והלחין מספר שירים, ולאחרונה הוא מוציא אותם לאור בביצועים מחודשים.
בשנת [[תשפ"ג]], הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי [[חיים נחמן בנסמיאן]] את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/24137.htm איציק סנדרוי מגיש: "חזון אחרית הימים"]{{הגאולה}} }}.

בשנת [[תשפ"ד]], כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יונתן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/25109.htm בצל המלחמה: הרב איציק סנדרוי יוצא בשיר חדש] {{הגאולה}} }}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38593 זוכה התואר מצטיין פלוגתי] בשנת [[תשס"ח]] {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר] {{אינפו}}.
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:יצהר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

יהודה אלחרר

2023-12-06T19:03:46Z

213.151.61.49: הגהה

[[קובץ:קיז'נר, אלחרר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהודה אלחרר (משמאל) בטקס הכתרת הרב [[חיים קיז'נר]] לרב קהילת חב"ד בעמנואל (אדר תשס"ז)]]
הרב '''יהודה אלחרר''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) הוא [[שליח]] [[הרבי]], [[משפיע]] קהילת חב"ד, יו"ר מוסדות חב"ד ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[עמנואל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תש"ב]] לאביו ר' יעקב ולאמו מרת ג'וזה ב[[מרוקו]], וגדל בעיר אגאדיר, המפורסמת באסון רעידת האדמה העזה שפקדה אותה בשנת [[תש"כ]]. כנער צעיר הכיר את השליח הרב [[עזריאל חייקין]] שהיה עבורו דמות לחיקוי והערצה, דרכו התוודע לרבי.

בבחרותו פעל על משפחתו לעלות לארץ. כשהגיעו ארצה ההורים דחקו בו שילמד מקצוע ולעומתם חשקו היה ללמוד ב[[תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]]. כפשרה, שם פעמיו לישיבת ההסדר בכפר הרוא"ה בה שולבו עבודה ולימודים.

בראשות הישיבה עמד הרב צוקרמן. בין רבני הישיבה נמצא [[חסיד חב"ד]] הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] שלימים גר ב[[כפר חב"ד]]. אביו רכש שם קרקע חקלאית בסמוך עוד טרם קום המדינה. וכך הרב שניאורסון מצא עצמו חלק מהיום מעבד את האדמה וחלק מהיום מלמד ב[[ישיבה]], מוסר שיעור ב[[גמרא]]. הרב אלחרר התחבר אליו מאוד ויחד למדו תניא וחסידות.

בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. לאחר שנודע בהנהלת הישיבה בכפר הרוא"ה שעבר לליובאוויטש, הרב צוקרמן פיטר את ר' משה שניאורסון מהישיבה.

בעקבות המקרה כתב הרב שניאורסון לרבי מכתב על כך שסולק ממשרתו בישיבת כפר הרוא"ה בגלל מעבר האברך יהודה אלחרר לישיבת תומכי תמימים לוד. הרבי ענה לו שבעזרת ה' ימצא מהרה משרה חדשה. ולאחר זמן קצר הציעו לר' משה לנהל תלמוד תורה באחד מערי הארץ.

בישיבת תומכי תמימים למד כמה שנים עד שהגיע העת לנסוע לשנת ה'קבוצה'. לאותה קבוצה 'קבוצה תשכ"ה' נערמו קשיים מצד שלטונות הצבא שלא העניקו אישורי יציאה מהארץ. זאת על שום שהקבוצה הקודמת לא חזרה לארץ בסיום השנה, ונשיא המדינה זלמן שזר שנתן את ערבותו לחזרתם ומילוי תפקידם בשרות המדינה בצה"ל לא העז לשים עצמו ללעג וקלס פעם נוספת.

הרב אלחרר השתוקק מאוד לנסוע והחליט לנקוט יוזמה. הוא התגייס לצה"ל לשירות קרבי קצר למשך שלושה חודשים. לצידו שירת גם ר' [[דוד קרץ]]. לאושרו, בזכות השירות התאפשר לו לטוס למשך תקופה בלתי מוגבלת.

זכה ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במשך שנה וחצי. בעיקר שנת [[תשכ"ה]]. כל אותה שנה התפלל הרבי לפני התיבה (היה זה לאחר הסתלקות אחר אמו [[הרבנית חנה]] בו' תשרי של אותה שנה) וגם התוועד בכל שבת.

לאחר שנה וחצי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בה הורה לו להתעניין בשידוכים. בשלב מסויים הכניס לרבי מספר שמות, והרבי הקיף בעיגול את שמה של אשתו מרת סימה בת ר' שמעון ואיזר.

לאחר החתונה קיבלו כמה הצעות ל[[שליחות]] ו[[הרבי]] הורה להם לצאת ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם פעלו בשליחות הרבי במשך 18 שנים.

כשהגיעו ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יצאו בשליחות הרבי ל[[עמנואל]] שם הקים הרב אלחרר את הבית הכנסת החב"די ודאג למבנה מכובד ו[[ספר תורה|לספרי תורה]] מהודרים עבור [[בית הכנסת]]. כמו כן החל בפעילות עניפה במבצעי הקודש של הרבי עם חיילי צה"ל המוצבים באיזור.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

בחוה"מ סוכות ה'תשפ"ג קיבל בכנס חגיגות 40 שנה לעיר עמנואל אות יקיר העיר על פועלו למען הפצת היהדות בעיר ומחוצה לה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/141471 '''קידוש שם חב"ד: אות 'יקיר העיר' עמנואל הוענק לשליח הרבי]''' {{COL}}}}.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[אהרון כהן]] - ר"מ ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]]
*חתנו, הרב אריאל נביאי.
*בנו, הרב מנחם מענדל אלחרר - שליח ורב קהילת העולים מחבר העמים קריית גת
*בנו, הרב שמעון אלחרר - מנהל בית חב"ד חוף ים המלח ורב אתר מצדה
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלחרר,יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בעמנואל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

בורו פארק

2023-11-29T13:12:30Z

213.151.61.49:

[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לאחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].

==אוכלוסייה ומיקום==
השכונה ממוקמת ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסייה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.

רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].

בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, לשולשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי השכונה.

===קהילת חב"ד===
כבר בתקופת אדמו"ר הרש"ב החלו חסידי חב"ד שהיגרו לארצות הברית לקבוע את מושבם בבורו פארק, ובשנת תרע"ד כבר פעל בית הכנסת חב"ד 'חברה אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י'{{הערה|1=ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164678/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%9F-%D7%93%D7%A2%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99?lang=he "קאנסטיטושאן דער חברה אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י אף בארא פארק", חוברת תקנות של קהילת חב"ד בבורו-פארק – ניו יורק, תרע"ד], באתר בית המכירות קדם.}}.

בחודש ניסן [[תרפ"ח]] בחרה קהילת אנ"ש ב[[בורו פארק]] את הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] כרב הקהילה.

זמן קצר לאחר בחירתו, החל לפעול להקמת מבנה ראוי עבור בית הכנסת חב"ד בשכונה, ובשנת [[תרפ"ט]] הושלמה בנייתו של '[[בית הכנסת אהבת אחים צמח צדק]]', מבנה בעל 2 קומות אשר קומתו הראשונה הוקדשה עבור בית הכנסת, והקומה השניה - עבור מגורי משפחת הרב סימפסון.

זמן קצר לאחר שהושלמה הבנייה, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] במהלך [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|מסעו הראשון לארה"ב]], ועל פי הצעת הרב סימפסון שימש הבית החדש כמעון האירוח של הרבי שחנך את השימוש בו.

בהמשך, בעקבות שריפה, עבר בית הכנסת לשדרה ה-15 בין הרחובות 42 ו-43, וכעבור כשנתיים ומחצה עבר לרחוב ה-46, משכן הקבע בו פועל בית הכנסת עד היום.

בחודש כסלו תש"ב נוסד בבית הכנסת הסניף הראשון של [[בית רבקה]] בארצות הברית, ובהמשך גם פעל במקום סניף של [[חדרי תורה תמימה ליובאוויטש]].

בין מתפללי בית הכנסת נמנו הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[יצחק דובער אושפאל]], הרב [[שמואל זלמנוב]], ועוד.

ב[[תהלוכה]] שנערכה בחגים, היה בית הכנסת המרכז ממנו היו מתפצלים החסידים לבתי הכנסת בשכונה, ולשם היו מתאספים בסיום, עורכים קידוש ושבים יחד ל-770.

== פעילות חב"דית בשכונה ==
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]

*[[היכל מנחם (בורו פארק)|היכל מנחם]] בהנהלת הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ור' [[ישראל שטערן]] מארגן שיעורים והתוועדויות בימי דפגרא, כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסלו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה בהשתתפות אלפי תושבי השכונה, בליווי תזמורת.
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-18 בהשתתפות רבבות ילדי השכונה.
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת ובזמנים אחרים על ידי פתיחת דוכנים במקום.
*בחורים מ-770 יוצאים כל שבת ל[[הקהלת קהילות]] בבתי כנסיות בשכונה
*בכל [[שלושת הרגלים]] יוצאת [[תהלוכה]] מ[[770]] שמסתובבת ברחובות השכונה.
*צבאות ה' בורו פארק.

== בית המדרש בית מנחם==
{{ערך מורחב|בית מנחם בורו פארק}}
בית המדרש בית מנחם בורו פארק הוא המרכז להפצה בכל האזור. במקום זה מתקיימים סיומי הרמב״ם התוועדיות, הפצת גליונות חסידות, סדרי לימוד, תפילות, ספריה, מראות קודש, ועוד.

== מוסדות חב"ד בשכונה ==
*[[בית המדרש בית מנחם]] בשדרה ה-16 (48)
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52.
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 ב[[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק|בית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק]], בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד.
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].

[[קטגוריה:ניו יורק (עיר)]]

בורו פארק

2023-11-29T13:08:25Z

213.151.61.49:

[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לאחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].

==אוכלוסייה ומיקום==
השכונה ממוקמת ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסייה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.

רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].

בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, לשולשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי השכונה.

===קהילת חב"ד===
כבר בתקופת אדמו"ר הרש"ב החלו חסידי חב"ד שהיגרו לארצות הברית לקבוע את מושבם בבורו פארק, ובשנת תרע"ד כבר פעל בית הכנסת חב"ד 'חברה אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י'{{הערה|1=ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164678/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%9F-%D7%93%D7%A2%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99?lang=he "קאנסטיטושאן דער חברה אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י אף בארא פארק", חוברת תקנות של קהילת חב"ד בבורו-פארק – ניו יורק, תרע"ד], באתר בית המכירות קדם.}}.

בחודש ניסן [[תרפ"ח]] בחרה קהילת אנ"ש ב[[בורו פארק]] את הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] כרב הקהילה.

זמן קצר לאחר בחירתו, החל לפעול להקמת מבנה ראוי עבור בית הכנסת חב"ד בשכונה, ובשנת [[תרפ"ט]] הושלמה בנייתו של '[[בית הכנסת אהבת אחים צמח צדק]]', מבנה בעל 2 קומות אשר קומתו הראשונה הוקדשה עבור בית הכנסת, והקומה השניה - עבור מגורי משפחת הרב סימפסון.

זמן קצר לאחר שהושלמה הבנייה, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] במהלך [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|מסעו הראשון לארה"ב]], ועל פי הצעת הרב סימפסון שימש הבית החדש כמעון האירוח של הרבי שחנך את השימוש בו.

בהמשך, בעקבות שריפה, עבר בית הכנסת לשדרה ה-15 בין הרחובות 42 ו-43, וכעבור כשנתיים ומחצה עבר לרחוב ה-46, משכן הקבע בו פועל בית הכנסת עד היום.

בחודש כסלו תש"ב נוסד בבית הכנסת הסניף הראשון של [[בית רבקה]] בארצות הברית, ובהמשך גם פעל במקום סניף של [[חדרי תורה תמימה ליובאוויטש]].

בין מתפללי בית הכנסת נמנו הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[יצחק דובער אושפאל]], הרב [[שמואל זלמנוב]], ועוד.

ב[[תהלוכה]] שנערכה בחגים, היה בית הכנסת המרכז ממנו היו מתפצלים החסידים לבתי הכנסת בשכונה, ולשם היו מתאספים בסיום, עורכים קידוש ושבים יחד ל-770.

== פעילות חב"דית בשכונה ==
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]

*[[היכל מנחם (בורו פארק)|היכל מנחם]] בהנהלת הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ור' [[ישראל שטערן]] מארגן שיעורים והתוועדויות בימי דפגרא, כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסלו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה בהשתתפות אלפי תושבי השכונה, בליווי תזמורת.
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-18 בהשתתפות רבבות ילדי השכונה.
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת ובזמנים אחרים על ידי פתיחת דוכנים במקום.
*בחורים מ-770 יוצאים כל שבת ל[[הקהלת קהילות]] בבתי כנסיות בשכונה
*בכל [[שלושת הרגלים]] יוצאת [[תהלוכה]] מ[[770]] שמסתובבת ברחובות השכונה.
*צבאות ה' בורו פארק.

== בית המדרש בית מנחם==
{{ערך מורחב|בית מנחם בורו פארק}}
בית המדרש בית מנחם בורו פארק הוא המרכז להפצה בכל האזור. במקום זה מתקיים סיומי הרמב״ם התוועדיות, הפצת גליונות חסידות, סדרי לימוד, תפילות, ספריה, מראות קודש, ועוד.

== מוסדות חב"ד בשכונה ==
*[[בית המדרש בית מנחם]] בשדרה ה-16 (48)
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52.
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 ב[[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק|בית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק]], בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד.
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].

[[קטגוריה:ניו יורק (עיר)]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2023-11-29T12:59:37Z

213.151.61.49:

[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
[[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, רק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח כושי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכה הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_15.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2023-11-29T12:56:03Z

213.151.61.49:

[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
[[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, רק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח כושי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_15.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2023-11-29T12:53:06Z

213.151.61.49:

[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
[[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, רק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח [[אפרו-אמריקאי]] שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_15.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2023-11-29T12:52:10Z

213.151.61.49:

[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
[[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח [[אפרו-אמריקאי]] שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_15.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2023-11-29T12:47:50Z

213.151.61.49:

[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
[[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח [[אפרו-אמריקאי]] שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_15.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2023-11-29T12:44:10Z

213.151.61.49:

[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
[[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל), עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח [[אפרו-אמריקאי]] שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_15.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

יעקב צבי הולצמן

2023-11-22T19:17:49Z

213.151.61.49:

[[קובץ:Holtzman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב צבי הולצמן]]
הרב '''יעקב צבי הולצמן''' ([[ט"ז בשבט]] [[תרצ"ד]] – [[ד' אלול]] [[תשפ"א]]) זכה לשמש במשך שנים בתור [[משב"ק]] [[פרזידנט 1304|בבית של הרבי]], לאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[שליח]]ות ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה. בשנותיו האחרונות עבר לגור ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
הרב הולצמן נולד ביום חמישי, [[ט"ז בשבט]] [[תרצ"ד]] לאביו הרב יצחק מאניס הולצמן ב[[פריז]], [[צרפת]].

במשך שנות [[השואה]] שהה הרב הולצמן ב[[פריז]]. בשנת [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז לפגוש את אימו, [[הרבנית חנה]]. הרבי ביקר אז במוסדות בפריז, שם זכה הרב הולצמן לראות בפעם הראשונה את הרבי, ואף נבחן על ידו.

בשנת [[תש"ט]] הגיע ל[[ארצות הברית]] ושם זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]].

בסוף שנות היוד"ים [[נישואין|נשא]] את אשתו מרת חיה ציפורה (נכדה של ה[[משפיע]] הנודע הרב [[שילם קוראטין]] והרב [[אברהם מז'עמבין]]).

במשך עשר שנים זכה להיות [[משב"ק]] ולשמש בביתו של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]].

בשלהי שנת [[תשכ"ו]] בהיותו ב[[יחידות]] ציווה עליו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. לשונו של הרבי הייתה (ב[[יידיש]]): "דו גיי זיך פארנעמען מיט די מענער און די פרוי מיט די פרויען". וכך יצא ל[[שליח]]ות ב[[חשון]] [[תשכ"ז]].

באותה שעה גרו ב[[אנטוורפן]] מניין מצומצם של [[אנ"ש]] ביניהם בלט ה[[משפיע]] הרב [[סעדיה ליברוב]]. הרב הולצמן פתח שם את המניין ה[[חב"ד]]י הראשון בעיר בשם [[בית הכנסת]] אנשי ליובאוויטש.

במשך השנים פתח הרב הולצמן קעמפ חב"די, חנות למכירת ספרי חב"ד ועוד.

בשלהי [[תשל"ח]] לאחר הוראת הרבי להדפיס את [[ספר התניא]] בכל מקום שהספר טרם הודפס, אירגן הרב הולצמן את הדפסת ספר התניא הראשונה ב[[אנטוורפן]]. ב[[תשמ"ד]] לאחר שהרבי הוסיף והורה שישתדלו להדפיס ספר התניא (לא רק בכל מדינה אלא גם) בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים, נסע הרב הולצמן עם משאית ממקום למקום והדפיס עשרות ספרי תניא.

כשעבר פעם ב[[חלוקת דולרים]] בשנת [[תנש"א]] נתן לו הרבי דולר נוסף, ואמר כי זה עבור כל בלגיה.
בשבט [[תשנ"ב]] פתח בית כנסת חב"ד בשם "בית מנחם" [[אנטוורפן]] בו מתקיימים מידי שבת בשבתו מניינים והתוועדויות.

בשנים האחרונות עבר לגור ב[[ביתר עילית]], לאחר פטירת אשתו חזר לגור ב[[קראון הייטס]].

ב[[ד' אלול]] [[תשפ"א]] נהרג בתאונת דרכים, והוא בן 87{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/708270/ ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}. מסע ההלוויה עבר ביום שישי ליד 770, בית הכנסת "רֵעים אהובים" ו[[ביתו הפרטי של הרבי]], ולאחר שַבת המשיך לארץ הקודש, שם נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]].

==משפחתו==
'''רעייתו''':
*מרת חיה ציפורה הולצמן, נפטרה [[כ"ה בתשרי]] [[תשס"ז]]. נקברה ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23792 ידיעה על פטירתה] באתר {{אינפו}}.}}.

'''בניו''':
* הרב [[יוסף יצחק הולצמן]] רב המרכז הרפואי 'סוני דאונסטייט', ומנהל 'יד ועזר' ב[[קראון הייטס]].
* הרב [[אורי הולצמן]], חבר עירייה לשעבר ויו"ר מוקד רפואי [[ביתר עילית]],
* הרב [[נח הולצמן]] [[קראון הייטס]].
* הרב משולם הולצמן, [[בופאלו]], [[ניו יורק]].

'''בתו''':
* פרומע טריינא אשת הרב [[שמואל קראוס]], מזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס]], וביבלוגרף נודע.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/0/04/%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA.pdf הרב יעקב צבי הולצמן ובניו בראיון לבית משיח: בן בית אצל הרבי והרבנית]'''
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/796339 ג'נטלמן וחכם]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב הולצמן בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://chabad.info/magazine/709882/ בן בית אצל הרבי • קווים לדמותו של המשב"ק הרב הולצמן ע"ה] [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*מענדי קורטס, "כל הילדים הם הבנים של הרבי", ראיון עם בניו של הרב הולצמן, הרבנים יוסף יצחק ואורי הולצמן על ביקורים בבית הרבי והרבנית. כפר חב"ד, גליון 1996, עמ' 34-28.
*ויעקב איש תם - תולדות חייו של הרב החסיד ר' יעקב צבי הולצמן ע"ה -ט"ז שבט תרצ"ד - ד' אלול תשפ"א [תדפיס מקוצר]. "תשורה" הולצמן-מישולובין, אלול תשפ"ג.
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: הולצמן יעקב צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:משפחת הולצמן]]
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]

אברהם מנחם דנציגר

2023-11-16T14:11:29Z

213.151.61.49:

[[קובץ:אברהם מנחם דנציגר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר במהלך טיש]]
{{לעריכה}}
רבי '''אברהם מנחם דנציגר''' ([[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]]-[[י"ז אדר|י"ז אדר שני]] [[תשס"ה]]) היה האדמו"ר הקודם מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], השישי בשושלת, וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].

==תולדות חיים==
נולד ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]], לאביו רבי יהודה משה דנצינגר, בביתו של סבו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר, אחיהם של האדמו"רים ה"ישמח ישראל" וה"תפארת שמואל" מאלכסנדר.

משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו"ר, אולם בשנת [[תרצ"ג]], הורה האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" לבעל ה"אמונת משה" לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא קבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה ל[[בר מצווה]].

בשנות [[השואה]] עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה"אמונת משה", וזה החל להנהיג את העדה.

בשנות בחרותו למד בישיבת נובהרדוק בירושלים, ומשהגיע לגיל חתונה נישא לרבנית אסתר לאה, בתו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], מייסד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל בירושלים, ודור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

לאחר החתונה נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] בראשותו של רבי [[דב בעריש וידנפלד]], הרב מטשעבין.

שלושים יום לאחר פטירת אביו, בחודש אדר [[תשל"ג]], מונה תחתיו להנהיג את חסידות אלכסנדר, והוא המשיך במלאכת הקודש בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה, ובימיו התרחבה חסידות אלכסנדר והוקמו בתי מדרש חדשים של החסידות בארצות הברית ובאירופה.

נפטר ב[[י"ז אדר|י"ז אדר שני]] [[תשס"ה]] ונטמן בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.

את מקומו ממלא בנו האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנצינגר.

==קשריו עם חסידות חב"ד==
=== כותב לרבי ===
[[קובץ:אלכסנדר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל [[הרבי]]]]
את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים ל[[הרבי כמלך המשיח|רבי מלך המשיח]] וביקש את ברכתו:

:::''לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו"ר מאלכסנדר.

:::''אאמו"ר הכ"מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' ל[[חודש אדר א']]. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי [[חומץ|חלא]] לגבי [[יין|חמרא]] לעומת אבותי הק' אדמו"רי אלכסנדר, עם כל זה הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא ד[[זהב|דהבא]], הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ"ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרב הק' מוהר"ר בצלאל יאיר נבג"מ.

:::''אחלה את פני הרבי להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מ[[נפש]] ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר.

:::''רעייתי לאויש"ט ולרפו"ש אסתר לאה בת פריל ויבלח"ט בת הרה"ג והרב שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע [[אדמו"ר האמצעי]] בן [[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] נבג"מ ו[[הרב המגיד]] הקדוש הרי"מ מזלאטשוב והרה"ק הר' [[זאב וואלף מטשארני אוסטראה]] נבג"מ.

=== בביקור אצל הרבי ===

ביום שלישי, ליל [[כ"א אייר]] [[תשמ"ג]], נכנס האדמו"ר מאלכסנדר ל[[יחידות]] לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו סיפר לו, כי כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת [[תרס"ה]], בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו"ר מאלכסנדר, בעל ה"ישמח ישראל": "אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה", וזאת עוד בתקופת נשיאות אביו - ה[[אדמו"ר הרש"ב]].

על כך הגיב הרבי: "[[אדמו"ר הריי"צ|מורי וחמי אדמו"ר]] סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת".

לפני שיצא, הציג האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם ה[[אדמו"ר הזקן]], וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: "שמא מילתא היא". ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ"ממושבע ועומד מהר סיני", בדומה ל"נשבע לקיים את המצוה". ומכיון ש"שמא מילתא היא" - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי".

לפני צאתו איחל האדמו"ר מאכלסנדר לרבי, "לילה טוב". והשיב הרבי: "שיהיה גם יום טוב".

האדמו"ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה "לילה כיום יאיר".

הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. [[הרמב"ם]] פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש"ומיד הן נגאלים". והרמב"ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים "מיד הן נגאלים" - הרי שצריך להיות "מיד הן נגאלים"!

כתוב ב"מאור עינים", כי בכל יהודי קיים [[ניצוץ משיח|ניצוץ ממשיח]], ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא [[נשמה]] כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי "מאור עינים" זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש"בלע חד כוכב", והדברים מיוחסים ליהודי - "דכתיב, דרך כוכב מיעקב". בעוד שברמב"ם מובא, כי "דרך כוכב מיעקב" נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל".

האדמו"ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי [[הרמב"ם]] הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת [[תשמ"ג]], והוא חתום על כרוז האדמו"רים לעידוד הדלקת נרות [[שבת קודש]] על ידי ילדות שהגיעו לחינוך.

=== עידוד האמונה בביאת משיח===
כאשר ניגש אליו הרב הרב [[שלום דובער וולפא]] בהיותו בנופש בעיר צפת ומסר לו את הספר "[[יחי המלך המשיח]]", שמע ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולות חסידי חב"ד בפירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח.

במענה לאחד מחסידיו שנסע ל[[ארצות הברית]] לרגל חתונת נכדתו, פקד עליו להיכנס לרבי ולומר לו במלים אלו: "כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם", וכאשר החסיד מסר את הדברים לרבי, השיב הרבי: "לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות", והעניק לו דולר בשליחות מצוה לאדמו"ר מאלכסנדר{{הערה|עדותו האישית של בעל המעשה, הרב אברהם יצחק לנציצקי, בספרו "הגיגי אבני ר"מ".}}.

== לקריאה נוספת ==
*'''ביקור מיוחד''', שבועון בית משיח כ"א אייר תש"פ עמוד 44, במדור 'והבט פני משיחך'.
* ספר '''מנחם משיב נפשי''', ל"ב שנים במחיצת האמרי מנחם מאלכסנדר, בעריכת שניאור זלמן רודרמן, עמ' 310 ואילך (על הקשר בין הרבי לאדמו"ר מאלכסנדר).
*ספר '''"מאורי ישראל"''', ליקוטי רשימות עובדות וזכרונות... מדברי ימי הצדיקים הקדושים לבית אלכסנדר, בעריכת אברהם דוד גוטמן, תשפ"ג - פרק שביעי, עמ' תרכח-תרלב (עשרות סיפורים על הקשר בין הרבי לאדמו"ר מאלכסנדר).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר|רשימה=|הבא=האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנציגר}}
{{מיון רגיל:דנציגר, אברהם מנחם}}
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

אברהם מנחם דנציגר

2023-11-16T14:09:40Z

213.151.61.49:

[[קובץ:אברהם מנחם דנציגר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר במהלך טיש]]
{{לעריכה}}
רבי '''אברהם מנחם דנציגר''' ([[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]]-[[י"ז אדר|י"ז אדר שני]] [[תשס"ה]]) היה האדמו"ר הקודם מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], השישי בשושלת, וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].

==תולדות חיים==
נולד ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]], לאביו רבי יהודה משה דנצינגר, בביתו של סבו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר, אחיהם של האדמו"רים ה"ישמח ישראל" וה"תפארת שמואל" מאלכסנדר.

משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו"ר, אולם בשנת [[תרצ"ג]], הורה האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" לבעל ה"אמונת משה" לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא קבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה ל[[בר מצווה]].

בשנות [[השואה]] עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה"אמונת משה", וזה החל להנהיג את העדה.

בשנות בחרותו למד בישיבת נובהרדוק בירושלים, ומשהגיע לגיל חתונה נישא לרבנית אסתר לאה, בתו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], מייסד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל בירושלים, ודור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

לאחר החתונה נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] בראשותו של רבי [[דב בעריש וידנפלד]], הרב מטשעבין.

שלושים יום לאחר פטירת אביו, בחודש אדר [[תשל"ג]], מונה תחתיו להנהיג את חסידות אלכסנדר, והוא המשיך במלאכת הקודש בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה, ובימיו התרחבה חסידות אלכסנדר והוקמו בתי מדרש חדשים של החסידות בארצות הברית ובאירופה.

נפטר ב[[י"ז אדר|י"ז אדר שני]] [[תשס"ה]] ונטמן בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.

את מקומו ממלא בנו האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנצינגר.

==קשריו עם חסידות חב"ד==
=== כותב לרבי ===
[[קובץ:אלכסנדר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל [[הרבי]]]]
את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים ל[[הרבי כמלך המשיח|רבי מלך המשיח]] וביקש את ברכתו:

:::''לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו"ר מאלכסנדר.

:::''אאמו"ר הכ"מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' ל[[חודש אדר א']]. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי [[חומץ|חלא]] לגבי [[יין|חמרא]] לעומת אבותי הק' אדמו"רי אלכסנדר, עם כל זה הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא ד[[זהב|דהבא]], הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ"ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרב הק' מוהר"ר בצלאל יאיר נבג"מ.

:::''אחלה את פני הרבי להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מ[[נפש]] ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר.

:::''רעייתי לאויש"ט ולרפו"ש אסתר לאה בת פריל ויבלח"ט בת הרה"ג והרב שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע [[אדמו"ר האמצעי]] בן [[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] נבג"מ ו[[הרב המגיד]] הקדוש הרי"מ מזלאטשוב והרה"ק הר' [[זאב וואלף מטשארני אוסטראה]] נבג"מ.

=== בביקור אצל הרבי ===

ביום שלישי, ליל [[כ"א אייר]] [[תשמ"ג]], נכנס האדמו"ר מאלכסנדר ל[[יחידות]] לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו סיפר לו, כי כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת [[תרס"ה]], בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו"ר מאלכסנדר, בעל ה"ישמח ישראל": "אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה", וזאת עוד בתקופת נשיאות אביו - ה[[אדמו"ר הרש"ב]].

על כך הגיב הרבי: "[[אדמו"ר הריי"צ|מורי וחמי אדמו"ר]] סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת".

לפני שיצא, הציג האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם ה[[אדמו"ר הזקן]], וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: "שמא מילתא היא". ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ"ממושבע ועומד מהר סיני", בדומה ל"נשבע לקיים את המצוה". ומכיון ש"שמא מילתא היא" - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי".

לפני צאתו איחל האדמו"ר מאכלסנדר לרבי, "לילה טוב". והשיב הרבי: "שיהיה גם יום טוב".

האדמו"ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה "לילה כיום יאיר".

הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. [[הרמב"ם]] פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש"ומיד הן נגאלים". והרמב"ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים "מיד הן נגאלים" - הרי שצריך להיות "מיד הן נגאלים"!

כתוב ב"מאור עינים", כי בכל יהודי קיים [[ניצוץ משיח|ניצוץ ממשיח]], ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא [[נשמה]] כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי "מאור עינים" זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש"בלע חד כוכב", והדברים מיוחסים ליהודי - "דכתיב, דרך כוכב מיעקב". בעוד שברמב"ם מובא, כי "דרך כוכב מיעקב" נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל".

האדמו"ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי [[הרמב"ם]] הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת [[תשמ"ג]], והוא חתום על כרוז האדמו"רים לעידוד הדלקת נרות [[שבת קודש]] על ידי ילדות שהגיעו לחינוך.

=== עידוד האמונה בביאת משיח===
כאשר ניגש אליו הרב הרב [[שלום דובער וולפא]] בהיותו בנופש בעיר צפת ומסר לו את הספר "[[יחי המלך המשיח]]", שמע ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולות חסידי חב"ד בפירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח.

במענה לאחד מחסידיו שנסע ל[[ארצות הברית]] לרגל חתונת נכדתו, פקד עליו להיכנס לרבי ולומר לו במלים אלו: "כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם", וכאשר החסיד מסר את הדברים לרבי, השיב הרבי: "לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות", והעניק לו דולר בשליחות מצוה לאדמו"ר מאלכסנדר{{הערה|עדותו האישית של בעל המעשה, הרב אברהם יצחק לנציצקי, בספרו "הגיגי אבני ר"מ".}}.

== לקריאה נוספת ==
*'''ביקור מיוחד''', שבועון בית משיח כ"א אייר תש"פ עמוד 44, במדור 'והבט פני משיחך'.
* ספר '''מנחם משיב נפשי''', ל"ב שנים במחיצת האמרי מנחם מאלכסנדר, בעריכת שניאור זלמן רודרמן, עמ' 310 ואילך (על הקשר בין הרבי לאדמו"ר מאלכסנדר).
*ספר "מאורי ישראל", ליקוטי רשימות עובדות וזכרונות... מדברי ימי הצדיקים הקדושים לבית אלכסנדר, בעריכת אברהם דןוד גוטמן, תשפ"ג. פרק שביעי, עמ' תרכח-תרלב (סיפורים רבּים על הקשר בין הרבי לאדמו"ר מאלכסנדר).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר|רשימה=|הבא=האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנציגר}}
{{מיון רגיל:דנציגר, אברהם מנחם}}
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

האוכלוסיה החב"דית

2023-11-13T17:30:47Z

213.151.61.49:

'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.

==האוכלוסייה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).

עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:מסמך תש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד]]
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל הרבי ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'. נכון לשנת [[תשפ"א]] ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד]]ים יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסייה החב"דית כיום==
המספרים לקמן הינם '''אומדן משוער''' של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

===שלוחי הרבי בעולם===
*'''שלוחים ב[[אסיה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אירופה]]''' - 1200.
*'''שלוחים ב[[אפריקה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''שלוחים ב[[אמריקה]]''' - 2500.
*'''שלוחים ב[[ארץ ישראל]]''' - 1,000{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
* סך הכל שלוחים - 5300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}

=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===
{{טורים|תוכן=
==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ====
*[[קראון הייטס]] - 5,000
*[[לוס אנג'לס]] - 750
*[[בורו פארק]] - 250
*[[שיקגו]] - 250
*[[מונסי]] - 200
*[[פלורידה]] - 600
*[[ניו ג'רזי]] - 200
*[[בולטימור]] - 200
*[[פיטסבורג]] - 200
*[[פומונה]], ניו יורק: 100
*[[דטרויט]] - 100
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90
*[[מארין פארק]] - 50
סך הכל - 7,700

==== קנדה ====
*[[מונטריאול]] - 700.
*[[טורונטו]] - 400.
סך הכל - 1,100

==== [[אוסטרליה]] ====
*סידני - 100
*[[מלבורן]] - 350.
סך הכל - 450

====אירופה====

====אוסטריה====
[[ווינה]] - 60.

====אנגליה====
*[[לונדון]] - 400.
*מנצ'סטר - 100.
סך הכל - 600

====איטליה====
*[[מילאנו]] - 50.
*[[רומא]] - 30.
סך הכל - 80

====צרפת====
*[[פריז]] - 1,700.
*[[ברינוא]] - 100.
*[[יער]] - 50.
סך הכל - 1,850

====בלגיה====
*[[אנטוורפן]] - 50.

====גרמניה====
[[ברלין]] - 20.

====הונגריה====
[[בודפסט]] - 30.

====רוסיה====
*[[מוסקבה]] - 100.
*[[פטרבורג]] - 50.
סך הכל - 150

====אוקראינה====
*אודסה - 50.
*דונייצק - 50.
*[[דנייפרפטרובסק]] - 150.
סך הכל - 250

====דרום אפריקה====
*יוהנסבורג - 600.
*קייפטאון - 20.
סך הכל - 620

====ברזיל====
*[[פאולו]] - 200
*[[ריו דה ז'נירו]] - 50

====[[ארגנטינה]]====
*[[בואנוס איירס]] - 120

====[[ארץ ישראל]]====
נכון לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}.

להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:
*[[אופקים]] - 55.
*[[אור יהודה]] - 50.
*[[אילת]] - 20
*[[אלעד]] - 250.
*[[אשדוד]] - 100
*[[אשקלון]] - 100
*[[באר שבע]] - 200.
*[[בית שאן]] - 25.
*[[בית שמש]] - 350.
*[[ביתר עילית]] - 800.
*[[בני ברק]] - 300.
*[[ברקת]] - 110.
*[[בת ים]] - 50.
*[[גבעת שמואל]] - 10
*[[גדרה]] - 10
*[[דימונה]] - 10
*[[הרצליה]] - 100.
*[[חדרה]] - 30
*[[חולון]] - 100.
*[[חיפה]] - 200.
*[[חברון]] - 10
*[[טבריה]] - 20
*[[ירושלים]] - 600.
*[[יצהר]] - 10
*[[כפר חב"ד]] - 1800.
*[[כפר סבא]] - 50.
*[[לוד]] - 1200.
*[[מגדל העמק]] - 300.
*[[נהריה]] - 30.
*[[נוף הגליל]] - 100.
*[[נתיבות]] - 20
*[[נתניה]] - 300.
*[[עכו]] - 10
*[[עמנואל]] - 80.
*[[עפולה]] - 150.
*[[ערד]] - 60.
*[[פרדס חנה]] - 40.
*[[פתח תקווה]] - 200.
*[[צפת]] - 800.
*[[קריית אתא]] - 100.
*קריית ביאליק - 50.
*[[קריית גת]] - 300{{הערה|חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.}}.
*קריית חיים - 50.
*קריית ים - 50.
*קריית מוצקין - 100.
*[[קריית מלאכי]] - 1,200.
*[[קריית שמואל]] - 150.
*ראש פינה - 15.
*[[ראשון לציון]] - 200.
*[[רחובות]] - 700.
*[[רמלה]] - 20
*[[רמת גן]] - 20
*[[רעננה]] - 50.
*[[שדרות]] - 10
*[[תל אביב]] - 100.
*[[רמת אביב]] - 80.
סך הכל בארץ - 12,210

'''סך כללי בכל קצוות תבל: 24,520 משפחות'''}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בנין עדי עד]''', מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

האוכלוסיה החב"דית

2023-11-13T17:28:12Z

213.151.61.49:

'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.

==האוכלוסייה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).

עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:מסמך תש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד]]
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'. נכון לשנת [[תשפ"א]] ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד]]ים יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסייה החב"דית כיום==
המספרים לקמן הינם '''אומדן משוער''' של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

===שלוחי הרבי בעולם===
*'''שלוחים ב[[אסיה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אירופה]]''' - 1200.
*'''שלוחים ב[[אפריקה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''שלוחים ב[[אמריקה]]''' - 2500.
*'''שלוחים ב[[ארץ ישראל]]''' - 1,000{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
* סך הכל שלוחים - 5300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}

=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===
{{טורים|תוכן=
==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ====
*[[קראון הייטס]] - 5,000
*[[לוס אנג'לס]] - 750
*[[בורו פארק]] - 250
*[[שיקגו]] - 250
*[[מונסי]] - 200
*[[פלורידה]] - 600
*[[ניו ג'רזי]] - 200
*[[בולטימור]] - 200
*[[פיטסבורג]] - 200
*[[פומונה]], ניו יורק: 100
*[[דטרויט]] - 100
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90
*[[מארין פארק]] - 50
סך הכל - 7,700

==== קנדה ====
*[[מונטריאול]] - 700.
*[[טורונטו]] - 400.
סך הכל - 1,100

==== [[אוסטרליה]] ====
*סידני - 100
*[[מלבורן]] - 350.
סך הכל - 450

====אירופה====

====אוסטריה====
[[ווינה]] - 60.

====אנגליה====
*[[לונדון]] - 400.
*מנצ'סטר - 100.
סך הכל - 600

====איטליה====
*[[מילאנו]] - 50.
*[[רומא]] - 30.
סך הכל - 80

====צרפת====
*[[פריז]] - 1,700.
*[[ברינוא]] - 100.
*[[יער]] - 50.
סך הכל - 1,850

====בלגיה====
*[[אנטוורפן]] - 50.

====גרמניה====
[[ברלין]] - 20.

====הונגריה====
[[בודפסט]] - 30.

====רוסיה====
*[[מוסקבה]] - 100.
*[[פטרבורג]] - 50.
סך הכל - 150

====אוקראינה====
*אודסה - 50.
*דונייצק - 50.
*[[דנייפרפטרובסק]] - 150.
סך הכל - 250

====דרום אפריקה====
*יוהנסבורג - 600.
*קייפטאון - 20.
סך הכל - 620

====ברזיל====
*[[פאולו]] - 200
*[[ריו דה ז'נירו]] - 50

====[[ארגנטינה]]====
*[[בואנוס איירס]] - 120

====[[ארץ ישראל]]====
נכון לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}.

להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:
*[[אופקים]] - 55.
*[[אור יהודה]] - 50.
*[[אילת]] - 20
*[[אלעד]] - 250.
*[[אשדוד]] - 100
*[[אשקלון]] - 100
*[[באר שבע]] - 200.
*[[בית שאן]] - 25.
*[[בית שמש]] - 350.
*[[ביתר עילית]] - 800.
*[[בני ברק]] - 300.
*[[ברקת]] - 110.
*[[בת ים]] - 50.
*[[גבעת שמואל]] - 10
*[[גדרה]] - 10
*[[דימונה]] - 10
*[[הרצליה]] - 100.
*[[חדרה]] - 30
*[[חולון]] - 100.
*[[חיפה]] - 200.
*[[חברון]] - 10
*[[טבריה]] - 20
*[[ירושלים]] - 600.
*[[יצהר]] - 10
*[[כפר חב"ד]] - 1800.
*[[כפר סבא]] - 50.
*[[לוד]] - 1200.
*[[מגדל העמק]] - 300.
*[[נהריה]] - 30.
*[[נוף הגליל]] - 100.
*[[נתיבות]] - 20
*[[נתניה]] - 300.
*[[עכו]] - 10
*[[עמנואל]] - 80.
*[[עפולה]] - 150.
*[[ערד]] - 60.
*[[פרדס חנה]] - 40.
*[[פתח תקווה]] - 200.
*[[צפת]] - 800.
*[[קריית אתא]] - 100.
*קריית ביאליק - 50.
*[[קריית גת]] - 300{{הערה|חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.}}.
*קריית חיים - 50.
*קריית ים - 50.
*קריית מוצקין - 100.
*[[קריית מלאכי]] - 1,200.
*[[קריית שמואל]] - 150.
*ראש פינה - 15.
*[[ראשון לציון]] - 200.
*[[רחובות]] - 700.
*[[רמלה]] - 20
*[[רמת גן]] - 20
*[[רעננה]] - 50.
*[[שדרות]] - 10
*[[תל אביב]] - 100.
*[[רמת אביב]] - 80.
סך הכל בארץ - 12,210

'''סך כללי בכל קצוות תבל: 24,520 משפחות'''}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בנין עדי עד]''', מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

האוכלוסיה החב"דית

2023-11-13T16:53:10Z

213.151.61.49:

'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.

==האוכלוסייה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).

עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:מסמך תש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד]]
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותו העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'. נכון לשנת [[תשפ"א]] ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד]]ים יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסייה החב"דית כיום==
המספרים לקמן הינם '''אומדן משוער''' של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

===שלוחי הרבי בעולם===
*'''שלוחים ב[[אסיה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אירופה]]''' - 1200.
*'''שלוחים ב[[אפריקה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''שלוחים ב[[אמריקה]]''' - 2500.
*'''שלוחים ב[[ארץ ישראל]]''' - 1,000{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
* סך הכל שלוחים - 5300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}

=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===
{{טורים|תוכן=
==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ====
*[[קראון הייטס]] - 5,000
*[[לוס אנג'לס]] - 750
*[[בורו פארק]] - 250
*[[שיקגו]] - 250
*[[מונסי]] - 200
*[[פלורידה]] - 600
*[[ניו ג'רזי]] - 200
*[[בולטימור]] - 200
*[[פיטסבורג]] - 200
*[[פומונה]], ניו יורק: 100
*[[דטרויט]] - 100
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90
*[[מארין פארק]] - 50
סך הכל - 7,700

==== קנדה ====
*[[מונטריאול]] - 700.
*[[טורונטו]] - 400.
סך הכל - 1,100

==== [[אוסטרליה]] ====
*סידני - 100
*[[מלבורן]] - 350.
סך הכל - 450

====אירופה====

====אוסטריה====
[[ווינה]] - 60.

====אנגליה====
*[[לונדון]] - 400.
*מנצ'סטר - 100.
סך הכל - 600

====איטליה====
*[[מילאנו]] - 50.
*[[רומא]] - 30.
סך הכל - 80

====צרפת====
*[[פריז]] - 1,700.
*[[ברינוא]] - 100.
*[[יער]] - 50.
סך הכל - 1,850

====בלגיה====
*[[אנטוורפן]] - 50.

====גרמניה====
[[ברלין]] - 20.

====הונגריה====
[[בודפסט]] - 30.

====רוסיה====
*[[מוסקבה]] - 100.
*[[פטרבורג]] - 50.
סך הכל - 150

====אוקראינה====
*אודסה - 50.
*דונייצק - 50.
*[[דנייפרפטרובסק]] - 150.
סך הכל - 250

====דרום אפריקה====
*יוהנסבורג - 600.
*קייפטאון - 20.
סך הכל - 620

====ברזיל====
*[[פאולו]] - 200
*[[ריו דה ז'נירו]] - 50

====[[ארגנטינה]]====
*[[בואנוס איירס]] - 120

====[[ארץ ישראל]]====
נכון לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}.

להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:
*[[אופקים]] - 55.
*[[אור יהודה]] - 50.
*[[אילת]] - 20
*[[אלעד]] - 250.
*[[אשדוד]] - 100
*[[אשקלון]] - 100
*[[באר שבע]] - 200.
*[[בית שאן]] - 25.
*[[בית שמש]] - 350.
*[[ביתר עילית]] - 800.
*[[בני ברק]] - 300.
*[[ברקת]] - 110.
*[[בת ים]] - 50.
*[[גבעת שמואל]] - 10
*[[גדרה]] - 10
*[[דימונה]] - 10
*[[הרצליה]] - 100.
*[[חדרה]] - 30
*[[חולון]] - 100.
*[[חיפה]] - 200.
*[[חברון]] - 10
*[[טבריה]] - 20
*[[ירושלים]] - 600.
*[[יצהר]] - 10
*[[כפר חב"ד]] - 1800.
*[[כפר סבא]] - 50.
*[[לוד]] - 1200.
*[[מגדל העמק]] - 300.
*[[נהריה]] - 30.
*[[נוף הגליל]] - 100.
*[[נתיבות]] - 20
*[[נתניה]] - 300.
*[[עכו]] - 10
*[[עמנואל]] - 80.
*[[עפולה]] - 150.
*[[ערד]] - 60.
*[[פרדס חנה]] - 40.
*[[פתח תקווה]] - 200.
*[[צפת]] - 800.
*[[קריית אתא]] - 100.
*קריית ביאליק - 50.
*[[קריית גת]] - 300{{הערה|חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.}}.
*קריית חיים - 50.
*קריית ים - 50.
*קריית מוצקין - 100.
*[[קריית מלאכי]] - 1,200.
*[[קריית שמואל]] - 150.
*ראש פינה - 15.
*[[ראשון לציון]] - 200.
*[[רחובות]] - 700.
*[[רמלה]] - 20
*[[רמת גן]] - 20
*[[רעננה]] - 50.
*[[שדרות]] - 10
*[[תל אביב]] - 100.
*[[רמת אביב]] - 80.
סך הכל בארץ - 12,210

'''סך כללי בכל קצוות תבל: 24,520 משפחות'''}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בנין עדי עד]''', מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

האוכלוסיה החב"דית

2023-11-13T16:51:30Z

213.151.61.49:

'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.

==האוכלוסייה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).

עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:מסמך תש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד]]
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותו העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'. נכון לשנת [[תשפ"א]] ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד]]ים יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסייה החב"דית כיום==
המספרים לקמן הינם '''אומדן משוער''' של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

===שלוחי הרבי בעולם===
*'''שלוחים ב[[אסיה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אירופה]]''' - 1200.
*'''שלוחים ב[[אפריקה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''שלוחים ב[[אמריקה]]''' - 2500.
*'''שלוחים ב[[ארץ ישראל]]''' - 1,000{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
* סך הכל שלוחים - 5300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}

=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===
{{טורים|תוכן=
==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ====
*[[קראון הייטס]] - 5,000
*[[לוס אנג'לס]] - 750
*[[בורו פארק]] - 250
*[[שיקגו]] - 250
*[[מונסי]] - 200
*[[פלורידה]] - 600
*[[ניו ג'רזי]] - 200
*[[בולטימור]] - 200
*[[פיטסבורג]] - 200
*[[פומונה]], ניו יורק: 100
*[[דטרויט]] - 100
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90
*[[מארין פארק]] - 50
סך הכל - 7,700

==== קנדה ====
*[[מונטריאול]] - 700.
*[[טורונטו]] - 400.
סך הכל - 1,100

==== [[אוסטרליה]] ====
*סידני - 100
*[[מלבורן]] - 350.
סך הכל - 450

====אירופה====

====אוסטריה====
[[ווינה]] - 60.

====אנגליה====
*[[לונדון]] - 400.
*מנצ'סטר - 100.
סך הכל - 600

====איטליה====
*[[מילאנו]] - 50.
*[[רומא]] - 30.
סך הכל - 80

====צרפת====
*[[פריז]] - 1,700.
*[[ברינוא]] - 100.
*[[יער]] - 50.
סך הכל - 1,850

====בלגיה====
*[[אנטוורפן]] - 50.

====גרמניה====
[[ברלין]] - 20.

====הונגריה====
[[בודפסט]] - 30.

====רוסיה====
*[[מוסקבה]] - 100.
*[[פטרבורג]] - 50.
סך הכל - 150

====אוקראינה====
*אודסה - 50.
*דונייצק - 50.
*[[דנייפרפטרובסק]] - 150.
סך הכל - 250

====דרום אפריקה====
*יוהנסבורג - 600.
*קייפטאון - 20.
סך הכל - 620

====ברזיל====
*[[פאולו]] - 200
*[[ריו דה ז'נירו]] - 50

====[[ארגנטינה]]====
*[[בואנוס איירס]] - 120

====[[ארץ ישראל]]====
נכון לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}.

להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:
*[[אופקים]] - 55.
*[[אור יהודה]] - 50.
*[[אילת]] - 20
*[[אלעד]] - 250.
*[[אשדוד]] - 100
*[[אשקלון]] - 100
*[[באר שבע]] - 200.
*[[בית שאן]] - 25.
*[[בית שמש]] - 350.
*[[ביתר עילית]] - 800.
*[[בני ברק]] - 300.
*[[ברקת]] - 110.
*[[בת ים]] - 50.
*[[גבעת שמואל]] - 10
*[[גדרה]] - 10
*[[דימונה]] - 10
*[[הרצליה]] - 100.
*[[חדרה]] - 30
*[[חולון]] - 100.
*[[חיפה]] - 200.
*[[חברון]] - 10
*[[טבריה]] - 20
*[[ירושלים]] - 600.
*[[יצהר]] - 10
*[[כפר חב"ד]] - 1800.
*[[כפר סבא]] - 50.
*[[לוד]] - 1200.
*[[מגדל העמק]] - 300.
*[[נהריה]] - 30.
*[[נוף הגליל]] - 100.
*[[נתיבות]] - 20
*[[נתניה]] - 300.
*[[עכו]] - 10
*[[עמנואל]] - 80.
*[[עפולה]] - 150.
*[[ערד]] - 60.
*[[פרדס חנה]] - 40.
*[[פתח תקווה]] - 200.
*[[צפת]] - 800.
*[[קריית אתא]] - 100.
*קריית ביאליק - 50.
*[[קריית גת]] - 300{{הערה|חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.}}.
*קריית חיים - 50.
*קריית ים - 50.
*קריית מוצקין - 100.
*[[קריית מלאכי]] - 1,200.
*[[קריית שמואל]] - 150.
*ראש פינה - 15.
*[[ראשון לציון]] - 200.
*[[רחובות]] - 700.
*[[רמלה]] - 20
*[[רמת גן]] - 20
*[[רעננה]] - 50.
*[[שדרות]] - 10
*[[תל אביב]] - 100.
*[[רמת אביב]] - 80.
סך הכל בארץ - 12,210

'''סך כללי בכל קצוות תבל: 24,520 משפחות'''}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בנין עדי עד]''', מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

בני פרידמן

2023-11-09T17:10:32Z

213.151.61.49:

[[קובץ:בצ פרידמן.jpg|ממוזער|בני פרידמן בהופעה (ירושלים, תשפ"ב)]]
[[קובץ:אמ אפ בפ.jpg|ממוזער|הזמר בני פרידמן (משמאל) לצד דודו [[אברהם פריד]] ובן דודו [[אלי מרקוס]] (קראון הייטס, תשפ"ג)]]
'''בן-ציון (בני) פרידמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1984) הוא זמר חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]].
[[קובץ:IMG 1370.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הזמר בני פרידמן בהופעה (תשע"ו)]]
{{קובץ|בני פ 770|מופיע ב[[פאראד]] מול [[770]], [[תשע"ג]]}}

==תולדות חיים==
נולד בס. פול, [[מינוסטה]] ב[[ט' כסלו]] [[תשמ"ה]] לאביו הרב [[מאניס פרידמן]], משלוחי הרבי במיניסוטה ומרצה מבוקש לעניני יהדות.

למד בצעירותו בישיבות חב"ד [[פוסטוויל]] איווה וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]], שם הגה תכנית בשם 'השיר והסיפור' איתה הופיע בחוף המערבי.

פריצת דרך משמעותית בדרכו המוזיקלית הייתה כאשר דודו הזמר החב"די ר' [[אברהם פריד]] המליץ עליו בפני המפיק אייזי טאובנפלד שהכניס אותו לדיסק "אמריקה אסק". ועבד איתו על אלבום ראשון "טעמו וראו כי טוב ה'".

בשנת [[תשע"ב]] לאחר הצלחת האלבום הראשון. הוציא אלבום שני "יש תקווה". השיר "יש תקווה" מתוך האלבום הפך ללהיט. הוא מופיע בתזמורת המנגנים.

בתשע"ד הוציא אלבום המכיל שירי שבת "בני היכלא".

בתשע"ה הוציא את אלבום "כל הנשמה שלי".

נשוי עם מרת חנה (למשפחת גופין) אב לשניים ומתגורר ב[[קראון הייטס]].

==דיסקוגרפיה==
===אלבומים===
* "טעמו וראו כי טוב ה' "
* "יש תקווה"
* "בני היכלא"
* "כל הנשמה שלי"
* "למלא את העולם באור" [[תשע"ז]] (2016)
* "כולנו נלך" [[תשע"ט]]
* "לחישות הלב" (וואקלי) [[תש"פ]]
* "לחישות הלב 2" (ווקאלי) [[תשפ"א]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75902 "יש אמונה חזקה מכל הפחד"]''' - בני פרידמן שר ב[[פאראד]] ב[[770]]{{וידפו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1005Wt8lg&bvm=bv.94911696,d.d24 בני פרידמן בראיון ראשון להאזנה - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת] {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.chasidinews.com/13480/ בני פרידמן בראיון וידאו], חסידיוניוז {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=86880 בני פרידמן בראיון ראשון על אלבומו החדש להאזנה] {{COL}}
*{{קישור שטורעם|92603|news|פרידמן: "יש שיר אחד שהוא האהוב עלי" ■ 'מילה של חסיד'|מנדי זילברשטרום|ח' בכסלו תשע"ז}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}

{{מיון רגיל:פרידמן, בני}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (1)]]

בני פרידמן

2023-11-09T17:10:13Z

213.151.61.49:

[[קובץ:בצ פרידמן.jpg|ממוזער|בני פרידמן בהופעה (ירושלים, תשפ"ב)]]
[[קובץ:אמ אפ בפ.jpg|ממוזער|הזמר בני פרידמן (משמאל) לצד דודו [[אברהם פריד]] ובן דודו [[אלי מרקוס]] (קראון הייטס, תשפ"ג)]]
'''בן-ציון (בני) פרידמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1984) הוא זמר חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]].
[[קובץ:IMG 1370.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הזמר בני פרידמן בהופעה (תשע"ו)]]
{{קובץ|בני פ 770|מופיע ב[[פאראד]] מול [[770]], [[תשע"ג]]}}

==תולדות חיים==
נולד בס. פול, [[מינוסטה]] ב[[ט' כסלו]] [[תשמ"ה]] לאביו הרב [[מאניס פרידמן]], משלוחי הרבי במיניסוטה ומרצה מבוקש לעניני יהדות.

למד בצעירותו בישיבות חב"ד [[פוסטוויל]] איווה וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]], שם הגה תכנית בשם 'השיר והסיפור' איתה הופיע בחוף המערבי.

פריצת דרך משמעותית בדרכו המוזיקלית הייתה כאשר דודו הזמר החב"די ר' [[אברהם פריד]] המליץ עליו בפני המפיק אייזי טאובנפלד שהכניס אותו לדיסק "אמריקה אסק". ועבד איתו על אלבום ראשון "טעמו וראו כי טוב ה'".

בשנת [[תשע"ב]] לאחר הצלחת האלבום הראשון. הוציא אלבום שני "יש תקווה". השיר "יש תקווה" מתוך האלבום הפך ללהיט. הוא מופיע בתזמורת המנגנים.

בתשע"ד הוציא אלבום המכיל שירי שבת "בני היכלא".

בתשע"ה הוציא אלבום "כל הנשמה שלי".

נשוי עם מרת חנה (למשפחת גופין) אב לשניים ומתגורר ב[[קראון הייטס]].

==דיסקוגרפיה==
===אלבומים===
* "טעמו וראו כי טוב ה' "
* "יש תקווה"
* "בני היכלא"
* "כל הנשמה שלי"
* "למלא את העולם באור" [[תשע"ז]] (2016)
* "כולנו נלך" [[תשע"ט]]
* "לחישות הלב" (וואקלי) [[תש"פ]]
* "לחישות הלב 2" (ווקאלי) [[תשפ"א]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75902 "יש אמונה חזקה מכל הפחד"]''' - בני פרידמן שר ב[[פאראד]] ב[[770]]{{וידפו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1005Wt8lg&bvm=bv.94911696,d.d24 בני פרידמן בראיון ראשון להאזנה - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת] {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.chasidinews.com/13480/ בני פרידמן בראיון וידאו], חסידיוניוז {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=86880 בני פרידמן בראיון ראשון על אלבומו החדש להאזנה] {{COL}}
*{{קישור שטורעם|92603|news|פרידמן: "יש שיר אחד שהוא האהוב עלי" ■ 'מילה של חסיד'|מנדי זילברשטרום|ח' בכסלו תשע"ז}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}

{{מיון רגיל:פרידמן, בני}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (1)]]

אש"ל הכנסת אורחים

2023-11-07T17:05:41Z

213.151.61.49:

{{מפנה|אש"ל|הוצאת ספרים|ספריית אשל (בית הוצאה לאור)}}
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]
[[קובץ:מכתב מארלו לאש"ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק של קראון הייטס]] לאש"ל]]
ארגון '''אש"ל הכנסת אורחים''' הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר [[הרבי]] מלך המשיח את צרכיהם הגשמיים והרוחניים.

==היסטוריה==
הארגון נוסד לקראת חודש תשרי [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}.

בשנת [[תשמ"ז]] לקראת תשרי [[תשמ"ח]] הוקם וועד הכנסת אורחים על ידי [[ועד הקהל קראון הייטס]] בראשות הרב ירוסלבסקי, בוועד השתתפו אברכים נמרצים מהשכונה שסייעו לרב ירוסלבסקי בארגון מקומות לינה לאורחים{{הערה|[https://jemtv.page.link/Ggha מעמד קבלת פנים לאורחים ע"י ועד הכנסת אורחים אלול תשמ"ז]}}.

עקב פטירתו של הרב ירוסלבסקי בחודש [[שבט]] [[תשנ"ד]] הארגון לא היה פעיל, עד להתחדשותו בחודש אלול [[תשנ"ד]] לקראת חודש החגים [[תשנ"ה]], על ידי הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]].

כיום פועל הארגון בחודש [[תשרי]] בהיקף גדול, והוא מנוהל על ידי [[תמים|תמימים]], תחת [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

בקיץ [[תשס"ו]] הודיעה המחלקה הרוחנית של אש"ל הכנסת אורחים, על פתיחת מבצע גדול בשיתוף עם קרן '[[דור דעה]]'. במסגרת המבצע שפעל למשך למעלה מעשור שנים שיננו תלמידי הישיבות החב"דיות משניות, [[מאמר|מאמרים]] ו[[תניא]] בעל-פה, למדו ענייני גאולה ומשיח ותוגמלו במלגות לנסיעה לרבי לחודש תשרי. את המבצע מימן הנגיד החסידי [[שלום בער דרייזין]].

ב[[חודש תשרי]] [[תשס"ט]] תרם הנגיד [[יוסף פופאק]] מ[[קראון הייטס]] דירת מרתף גדולה שאכלסה לאורך כמה שנים כשמונים מיטות עבור האורחים שהגיעו ב[[חודש תשרי]] וב[[כינוס השלוחים העולמי]].

בשנת [[תשע"א]] נפתח 'מלון הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה' (ראו ב[[#מלון הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה|פסקה]]).

בשלהי שנות העי"נים חדל הארגון לדאוג בעצמו למקומות הלינה כשהוא מעביר את האחריות להנהלות הישיבות הגובות מהתלמידים הנוסעים לחצרות קדשנו תשלום מלא על מקומות הלינה. עם זאת מספק הארגון סיוע מסויים בהשגת הדירות וכדומה וכן מספק מיטות בתשלום.

בחודשי הקיץ של שנת תשפ"ב, לקראת [[חודש תשרי]] ב'[[שנת הקהל]]' [[תשפ"ג]], הודיע הארגון על רכישת בניין נוסף על רחוב 'איסטערן פארקווי' המכיל עשרות סוויטות למשפחות ולקבוצות המוכן לכניסה מיידית, ולצורך הרכישה פתח הארגון בקמפיין התרמה{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/815047/ כל הפרטים על מסלולי התרומות לקמפיין אש"ל], [https://chabad.info/meoravut/814890/ משפיעי קהילות אנ"ש בקריאה של חיבה לסייע לארגון אש"ל] {{אינפו}}}}.

==מחלקות הארגון==
הפעילות הגדולה של הארגון ב[[חודש תשרי]] הגודלת משנה לשנה, גרמה לפיצול התפקידים השונים למחלקות. כיום מונה הארגון מחלקות רבות:
המחלקות הרוחניות - לצרכיהם הרוחניים והלימודיים של האורחים.
* '''התוועדויות''' - מארגנת בכל הזדמנות אפשרית [[התוועדות|התוועדויות]] בהשתתפות [[משפיע|משפיעים]] מרחבי העולם.
* '''כינוסים והרצאות''' - במהלך החודש נערכים כינוסי התעוררות והרצאות בנושאים מגוונים העומדים על הפרק.
* '''שיעורי גאולה ומשיח''' - בכל יום לאחר [[תפילת מנחה]] מארגנת המחלקה שיעור מרכזי בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].
* '''הוצאה לאור''' - את האורחים מלווים סדרת חוברות הכוללות חומר לימודים ב[[תורת הנגלה]] ובתורת החסידות.
* '''שיעורים''' - בכל יום נערכים שיעורים בחומר הנלמד. השיעורים נמסרים בדרך כלל, על ידי [[ר"מ|רמי"ם]] מישיבות [[תומכי תמימים]].
* '''השגחה''' - את התלמידים מלווה צוות השגחה הדואג למחסורם וצרכיהם וכן להשתתפותם בסדרי הלימודים.
כמו כן מפעיל הארגון '''צוות יקיצה''', '''צוות פיקוח''' ו'''וועד המסדר'''.

המחלקות הגשמיות - לטיפול וסידור הצרכים הטכניים והפיזיים.
* '''דירות''' - הכשרת מבנים ודירות בשכונה לשיכון האורחים, ותפעולם התקין במהלך במשך החודש.
* '''רישום''' - קליטת האורחים, וחלוקתם לדירות השונות.
* '''עזרה ראשונה''' - הגשת עזרה רפואית ראשונית.
* '''מטבח''' - בישול אלפי מנות מידי יום ביומי לסיפוק צרכי האורחים.
* '''צילום ותיעוד''' - תיעוד האירועים ההרצאות והשיעורים המתקיימים במהלך החודש, ופרסומם באמצעי המדיה השונים, לתועלת כלל אנ"ש בארץ ובעולם.

במשך שנים רבות הפעיל הארגון מסגרת לילדים. המסגרת התקיימה במתכונת [[מחנה קיץ|קעמפ]] תחת השם [[קעמפ מחנה משיח|'מחנה משיח']].

==מלון הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה==
בשנת [[תש"ס]] רכש הארגון את הבניין ששוכן ממול [[770]] (על רחוב קינגסטון, אחרי הבנק), בכדי להפכו ל'מלון הכנסת אורחים'. במהלך הבנייה נערכו מספר מבצעי התרמה לקידום הבנייה.
במהלך התרמה שנערכה בשנת [[תשס"ב]] הבטיח הארגון, שכל משפחה שתחתום על הוראת קבע לתרומה בסך כולל של 7700$, תהיה זכאות לקבלת חדר אירוח לשבוע בשנה. בשנת [[תשס"ח]] התקבלה תרומה גדולה להמשך בניית המלון, מהנדיב החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]]. בהמשך לכך הפך שמו של הבניין ל'בית אברהם ושרה' ע"ש הוריו של הרב דרייזין.

הבנין נפתח לשימוש במהלך שנת [[תשע"א]], וכיום הוא משמש ללינה בעלות סבירה.

כמו כן בחדרי האוכל שבמלון מוגשים הארוחות לאורחות המלך.

==קישורים חיצוניים==
*[http://http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45382 השלמת חזית בניין אש"ל] {{אינפו}}
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/807.pdf סקירה על פעילות הארגון] - שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', גליון 807, עמ' 24.
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%93-%D7%AA%D7%A9%D7%A2/ סקירה מקיפה: הכנסת אורחים – מתשל"א עד תשע"ו] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf קירובים ומענות לאש"ל הכנסת אורחים]''', בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 57
*'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשל"ג

==לקריאה נוספת==
*תשורה רייצעס ל' מנחם אב תשע"ג - צרור מענות קודש מהרבי לרב משה ירולסבסקי בענין אש"ל הכנסת אורחים.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

אברהם אזדבא

2023-11-07T16:55:52Z

213.151.61.49:

[[קובץ:הרב אזזדאבא.png|ממוזער|הרב אברהם אזדאבא]]
הרב '''אברהם אזדבא''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא רב וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשכונת המלך [[קראון הייטס]] - "כאן ציוה ה' את הברכה" ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. מונה על ידי [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת דנמרק.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' סיוון]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב שלום זאלע ולאמו מרת שרה. משפחתו נמנתה על חסידי [[גור]] אך הייתה מקורבת לחסידות חב"ד.

בעודו ילד, נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. ובהמשך זכה ליחידות נוספת.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ברונקס אצל הרב [[מרדכי דוב אלטיין]], ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד.

בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בין השנים [[תש"ו]] לשנת [[תשי"ט]].

בהתוועדויות של אדמו"ר הריי"צ היה יושב יחד עם תלמידי הישיבה לשמוע את ההתוועדות ברמקול בזאל ב-770. ובסיום ההתוועדות היו עוברים לפני אדמו"ר הריי"צ.

בהנחיית הרבי נסע ללמוד בארץ הקודש ובדרך עצר לתקופה באנגליה, צרפת ושוויץ שם נפגש עם גדולי תורה מחוגים שונים.

בארץ הקודש התחתן עם מרת חיה בלומה בתו של הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר מכן נשלח על ידי הרבי לשמש כרב מורה הוראה ב[[דנמרק]], וכאשר הקים הרבי את [[האו"ם החסידי]], מונה על ידי [[הרבי]] כ"בעל הבית" על מדינת דנמרק.

כעבור מספר שנים, נקרא לשמש כחבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ושימש בה במשך שלוש שנים כ[[ר"מ]], ולאחר מכן התמנה כר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

בבחירות שנערכו בשנת [[תשמ"ו]] לכהונת חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]], נבחר לשמש כרב יחד עם הרב [[יהודה קלמן מארלו]], וזכה לעידודו של הרבי שטרח במענות והוראות רבות לחזק את מעמדם של חברי בית הדין בקראון הייטס.

==פסיקות הלכתיות==
*היתר שתיית [[מים]] ללא סינון בברוקלין, שלא כדעת רוב רבני האזור ושאר חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] האוסרים זאת, בעקבות חשש לחלקי תולעים הנמצאים במים{{הערה|בדיעה זו אוחז גם הרב [[אברהם יוסף הלר]]}}.
*היתר הסתמכות על זמן [[צאת הכוכבים]] הגדולים, בדינים בהם נדרשת המתנה עד צאת הכוכבים הקטנים, בנימוק שבזמננו מאפשרים השעונים חישוב מדוייק של הזמן.
*לומר את ה'קרבנות' של [[תפילת מנחה]] קודם שתעבור חצי שעה לאחר חצות ובכך להתחיל להתפלל מנחה בדיוק בזמן{{הערה|ובזה חלוק עם הרב [[יהודה קלמן מרלו]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]].}}.

==ספריו וכתביו==
*'''בשבילי הבבלי והירושלמי''', ניו יורק תשנ"ב

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל אזדבא - [[שליח הרבי]] בעיר העתיקה, [[ירושלים]]
*בנו, הרב שלום זאלע אזדבא - לונדון, אנגליה
*בנו, הרב יעקב קאפיל אזדבא
*בנו, הרב לוי יצחק אזדבא - שליח הרבי בבל הארבור, ניו יורק
*בנו, הרב שניאור זלמן אזדבא
*בנו, הרב ישראל דוד אזדבא
*בתו, מרת שרה, רעיית הרב אשר זליג הרסון
*בתו, מרת חנה, רעיית הרב שלמה דב יפה
*בתו, מרת דבורה לאה שיין
*בתו, מרת רבקה, רעיית הרב לוי יצחק הכהן דובינסקי

{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אזדבא, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]

ברגע האמת (ספר)

2023-11-02T19:31:12Z

213.151.61.49:

[[קובץ:ברגע האמת.jpeg|שמאל|ממוזער|שער הספר]]
'''ברגע האמת - הרבי מלובביץ' והדיאלוג הביטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל''', הינו ספר שנכתב על ידי שלושת העיתונאים: [[אריה ארליך]], [[יוסי אליטוב]] ושלום ירושלמי.

הספר יצא לאור והודפס בישראל בשנת [[תשע"ז]] (2017) בהוצאת '''"כנרת זמורה ביתן דביר"''' ומכיל 476 עמודים כולל מפתח, הערות, ותמונות.

==הספר==
הספר סוקר את הקשרים שניהל [[הרבי]] עם הצמרת הצבאית-ביטחונית (ב[[צה"ל]]) והפוליטית (בכנסות ובממשלות השונות) ב[[מדינת ישראל]], והוא שם דגש על ההשקפה המדינית והביטחונית הבלתי מתפשרת ש[[הרבי]] הנחיל לראשי המדינה בנושאים הביטחוניים{{הערה|מסירת שטחים, בנושאי [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום הכיפורים]], ועוד.}}. כמו-כן הוא עוסק במעורבתו העמוקה של הרבי בעניינים הביטחוניים והצבאיים של מדינת ישראל, שבמקרים מסוימים אכן השפיעו על החלטותיהם של הבכירים בצמרת השלטון ובצמרת הצבאית.
== ביקורת ==
רבים מחסידי חב"ד מבקרים את הספר על היותו משווה את הרבי כאחד האדם וכמומחה ביטחון ח"ו{{מקור}}.

==המכתבים בספר==
הספר כולל מכתבים רבים החושפים את עומק מעורבתו של [[הרבי]] בעניינים הביטחוניים לבכירים ב[[צה"ל]] באותו זמן, כמו [[אריאל שרון]] - (אלוף פיקוד הדרום בזמנו) [[יצחק רבין]] - (הרמטכ"ל [[מלחמת ששת הימים|בזמנו]]), חיים בר לב - (הרמטכ"ל [[מלחמת יום הכיפורים|בזמנו]]), האלוף [[אהרן יריב]] (ראש אמ"ן בזמנו), [[מנחם בגין]] - (שר בלי תיק בממשלה ולאחר מכן ראש הממשלה בזמנו) ועוד אלופים, מפקדים, ראשי ממשלות, וחברי כנסת רבים נוספים.

בספר מובאים [[אגרות קודש|מכתבים]] בהם הציע [[הרבי]] מספר פעמים לבכירים ב[[צה"ל]] על מספר רעיונות תקיפה, בין השאר ובעיקר בתעלת סואץ{{הערה|[[הרבי]] הציע [[מלחמת ההתשה|אז]] להפציץ את התעלה כדי שהיא תצא מכלל שימוש מצרי, ראה בעמוד 113 בספר.}}. כמו כן מובאים שם מספר מכתבים שכתב הרבי בשפת קודים, מכיוון שהנושאים היו חשאיים, ומיועדים לנמען בלבד{{הערה|ראה בספר בעמודים 100, 101.}}.

==הראיונות עבור כתיבת הספר==
כותבי הספר קיימו מספר ראיונות ארוכים ומיוחדים עבור כתיבת הספר, כשהבולט שבהם, הוא ראיון עם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], אודות [[יחידות|פגישותיו]] עם [[הרבי]]. בין דבריו אמר: "אני רואה את הרבי כנביא עכשווי. בשיחה איתו עמדתי מול חכמה עצומה, הייתי אומר אינסופית, לצד אמונה עמוקה ואיתנה. זה מה שהקסים אותי באישיותו. הרבי לא ברח מאתגרים. להפך, הוא נענה לאתגרים, נתן להם תשובה. הוא פתר סוגיות סבוכות מאוד, והיתווה דרך ליהודים בכל העולם כיצד להתמודד עם אתגרי העידן המודרני".

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/103444 'ברגע האמת': העיתונאים החב"דיים בראיון משותף] בכ"ה באדר תשע"ז {{Col}}.
*[https://www.hidabroot.org/article/219896 ספר חדש על הרבי מלובביץ’ חושף: במשך עשורים הסתמכו מנהיגי המדינה על עצתו] בל' בניסן תשע"ז, באתר הידברות.
*[https://col.org.il/news/103884 כתבה ב'ישראל היום' על הספר החדש "ברגע האמת".] בי"ח בניסן תשע"ז {{col}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי תדמית]]
[[קטגוריה:ספרים חיצוניים על חב"ד]]

ברגע האמת (ספר)

2023-11-02T19:30:17Z

213.151.61.49:

[[קובץ:ברגע האמת.jpeg|שמאל|ממוזער|שער הספר]]
'''ברגע האמת - הרבי מלובביץ' והדיאלוג הביטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל''', הינו ספר שנכתב על ידי שלושת העיתונאים: [[אריה ארליך]], [[יוסי אליטוב]] ושלום ירושלמי.

הספר יצא לאור והודפס בישראל בשנת [[תשע"ז]] (2017) בהוצאת '''"כנרת זמורה ביתן דביר"''' ומכיל 476 עמודים כולל מפתח, הערות, ותמונות.

==הספר==
הספר סוקר את הקשרים שניהל [[הרבי]] עם הצמרת הצבאית-ביטחונית (ב[[צה"ל]]) והפוליטית (בכנסות ובממשלות השונות) ב[[מדינת ישראל]], והוא שם דגש על ההשקפה המדינית והביטחונית הבלתי מתפשרת ש[[הרבי]] הנחיל לראשי המדינה בנושאים הביטחוניים{{הערה|מסירת שטחים, בנושאי [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום הכיפורים]], ועוד.}}. כמו-כן הוא עוסק במעורבתו העמוקה של הרבי בעניינים הביטחוניים והצבאיים של מדינת ישראל, שבמקרים מסוימים אכן השפיעו על החלטותיהם של הבכירים בצמרת השלטון ובצמרת הצבאית.
== ביקורת ==
רבים מחסידי חב"ד מבקרים את הספר על היותו משווה את הרבי כאחד האדם וכמומחה ביטחון ח"ו{{מקור}}.

==המכתבים בספר==
הספר כולל מכתבים רבים החושפים את עומק מעורבתו של [[הרבי]] בעניינים הביטחוניים לבכירים ב[[צה"ל]] באותו זמן, כמו [[אריאל שרון]] - (אלוף פיקוד הדרום בזמנו) [[יצחק רבין]] - (הרמטכ"ל [[מלחמת ששת הימים|בזמנו]]), חיים בר לב - (הרמטכ"ל [[מלחמת יום הכיפורים|בזמנו]]), האלוף [[אהרן יריב]] (ראש אמ"ן בזמנו), [[מנחם בגין]] - (שר בלי תיק בממשלה ולאחר מכן ראש הממשלה בזמנו) ועוד אלופים, מפקדים, ראשי ממשלות, וחברי כנסת רבים נוספים.

בספר מובאים [[אגרות קודש|מכתבים]] בהם הציע [[הרבי]] מספר פעמים לבכירים ב[[צה"ל]] על מספר רעיונות תקיפה, בין השאר ובעיקר בתעלת סואץ{{הערה|[[הרבי]] הציע [[מלחמת ההתשה|אז]] להפציץ את התעלה כדי שהיא תצא מכלל שימוש מצרי, ראה בעמוד 113 בספר.}}. כמו כן מובאים שם מספר מכתבים שכתב הרבי בשפת קודים, מכיוון שהנושאים היו חשאיים, ומיועדים לנמען בלבד{{הערה|ראה בספר בעמודים 100, 101.}}.

==הראיונות עבור כתיבת הספר==
כותבי הספר קיימו מספר ראיונות ארוכים ומיוחדים עבור כתיבת הספר, כשהבולט שבהם, הוא ראיון עם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], אודות [[יחידות|פגישותיו]] עם [[הרבי]]. בין דבריו נאמר: "אני רואה את הרבי כנביא עכשווי. בשיחה איתו עמדתי מול חכמה עצומה, הייתי אומר אינסופית, לצד אמונה עמוקה ואיתנה. זה מה שהקסים אותי באישיותו. הרבי לא ברח מאתגרים. להפך, הוא נענה לאתגרים, נתן להם תשובה. הוא פתר סוגיות סבוכות מאוד, והיתווה דרך ליהודים בכל העולם כיצד להתמודד עם אתגרי העידן המודרני".

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/103444 'ברגע האמת': העיתונאים החב"דיים בראיון משותף] בכ"ה באדר תשע"ז {{Col}}.
*[https://www.hidabroot.org/article/219896 ספר חדש על הרבי מלובביץ’ חושף: במשך עשורים הסתמכו מנהיגי המדינה על עצתו] בל' בניסן תשע"ז, באתר הידברות.
*[https://col.org.il/news/103884 כתבה ב'ישראל היום' על הספר החדש "ברגע האמת".] בי"ח בניסן תשע"ז {{col}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי תדמית]]
[[קטגוריה:ספרים חיצוניים על חב"ד]]

סודו של הרבי

2023-11-02T19:24:57Z

213.151.61.49:

[[קובץ:סודו של הרבי 1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שער הספר]]
הספר '''סודו של הרבי''' הוא ספרו של ד"ר [[יחיאל הררי]], ספר ביוגרפיה-מחקרי המנסה "לפענח את סוד כוחו של הרבי מליובאוויטש"{{הערה|לשון המחבר במבוא לספר, עמוד 13.}}.

הספר יצא בהוצאת "ידיעות ספרים" והפך לרב מכר ימים ספורים לאחר השקתו, אך בד בבד קיבל ביקורות וגינויים ממקומות שונים.

== תוכן הספר ==
הספר נכתב כתגובת נגד לספר "הרבי בחייו ובחיים שלאחר חייו" של פרופסור פרידמן והיילמן.

ביום שישי, בשבוע להשקת הספר, דירג אתר "הארץ" את הספר במקום הראשון ברשימת רבי המכר ברשת חנויות הספרים "צומת ספרים". הדירוג במקום הראשון נמשך באתרים שונים גם שלוש שבועות לאחר צאת הספר לאור.

== הביקורת על הספר ==
במגזר הישראלי זכה הספר לביקורות חיוביות, כשמעל הכול עומדת העובדה שהפך לרב מכר תוך ימים ספורים מאז השקתו{{הערה|1='''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=75775 הארץ: "סודו של הרבי" בראש רשימת רבי-המכר בישראל]'''.}}. גם בטורי ביקורת ספרים בעיתונים שונים נכתבו ביקורות מפרגנות כמו ב[[ידיעות אחרונות]] וב"טיים אאוט"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76157 צילומי כתבות] באתר [col].}}.

לעומת זאת בקרב [[חסידי חב"ד]] חלוקה הדעה לגבי ההתייחסות אל הספר. רבים טוענים כי הספר כלל לא מתאים ל[[חסיד]] והוא נכתב בצורה שאינה מתאימה לרוח היהדות והחסידות.

הספר כלל לא משקף את דמותו של [[הרבי]] כאדם רוחני מורם מעם, אלא הופך אותו לאדם [[גשמי]], אנושי, כמו כל בשר ודם אחר, דבר היוצר את האשליה כי כביכול הוא יכול לטעות או להתבלבל - דבר הנוגד באופן מהותי ועקרוני את אמונת החסידים ברבי, שהינו איש קדוש ששכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דבריו הינם אמת נצחית ומוחלטת.

במהלך הספר לא מוזכר דבר על [[קדוש|קדושתו]], [[נבואה|נבואותיו]] והיותו [[נשיא הדור]] ו[[משיח שבדור]]. יתרה מכך, כל אזכור הקשור ל[[בשורת הגאולה]], ולאמונה ב[[הרבי כמשיח|משיחיותו של הרבי]]- מושמט בכוונה תחילה תוך סילוף דברים ועובדות.

"אנשי המפתח" שעומדים מאחורי הספר שנויים במחלוקת בדבר אמינותם ואמונתם לגבי הרבי.

מספר דוגמאות{{הערה|1=עיקרי הדברים הובאו ב[[חב"ד אינפו|פורום חב"ד אינפו]], [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7910 אשכול ראשון]; [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?p=27977&sid=1ab59cee13538337a9688e8cf474a94b&no=1 אשכול שני]}}:

*הקורא בספר מתרשם כאילו הרבי הוא אדם ברוך כשרונות, רחב אופקים בצורה מדהימה, פתוח מאד למדע ולכל מה שהעידן המודרני טומן בחובו (חילוניוּת). ואילו: קדושה, [[טהרה]], דבקות בה', [[רוח הקודש]] (מופתים)? - אין זכר לזה בספר.

*היות הרבי כפסוק{{הערה|[[תהלים צ']]}}: {{ציטוטון|משה איש האלקים}} - מחציו ולמטה איש ומחציו ולמעלה אלקים, והתפשטותו של משה שבכל דור, אין זכר לזה בכל דפי הספר.

*לאורך פרקי הספר עד קבלת הנשיאות מוזכר הרבי בשמו הפרטי בלבד בלי שום תואר, וכך הוא גם בנוגע ל[[רבנית חיה מושקא]] - וכך הרושם שמתקבל אצל הקורא הוא, שהרבי (במהותו) הוא כנראה אדם מן השורה, חבר שלנו, (קטן) כמונו. (לדוגמה: "מנחם מנדל היה אוטודידקט")

*במבוא דן המחבר בגישותיהם של מחברים שונים שחלקם, לדבריו, חשודים בקידומו של "השקר המועיל" "כלומר לשקר להמון חסר התבונה כדי לקדם את עמדות שלדעתם יועילו לחברה כולה", ובהערה 14 מציין כי "ליאו שטראוס טוען כי הרמב"ם, כמו שפינוזה{{הערה|שם רשעים ירקב.}} ממשיך דרכו במובן זה, השתמש במכוון בכתיבה אזוטרית ובכלל לשון כגורם של זהירות"{{הערה|במבוא, עמוד 14.}}.

*{{ציטוטון|מנחם מנדל היה סבור שכל מה שהוא רואה אצל חמיו ואצל אביו הכל מדויק בתכלית. החשיבות של המנהגים של שני האישים האלה נובעת מכך שעל פי הבנתו אין לייחס להם מעשים סתמיים}}.

*{{ציטוטון|הספר חושף מיהו הרבי בעיני מאמיניו, ומי היה באמת}}.

*{{ציטוטון|מה היה מקומה של אשתו בחייו . .ומה היה טיב היחסים ביניהם}}.

;'''בעניין משיח'''

*{{ציטוטון|אם לדייק אפשר להמר ולומר שאילו הרבי היה פועל כמעט בכל תקופה אחרת בהסטוריה, היה גורס שאותה תקופה היא הזמן המתאים לבואו של המשיח}}{{הערה|עמוד 205.}}.

*בפרק האחרון העוסק ב"השנים האחרונות והתסיסה המשיחית" מובאות דעות המטילות ספק בעניין היותו של הרבי מלך המשיח ובעניין נצחיות חייו. {{הערה| שם, עמ' 259; עמ' 260; עמ' 269; תחילת עמ' 270. וראו שם עמ' 256 גם דעה מסתייגת בנוגע לתשובות שניתנו אחרי כ"ז אדר [אם כי לצידה מופיעה דעת חסידי חב"ד שאינה כך]. ועוד.}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_76418.html גילויים מתוך הספר "סודו של הרבי"]''', בעיתון ישראל היום, [[תשע"ג]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]
[[קטגוריה:ספרי תדמית]]
[[קטגוריה:ספרים חיצוניים על חב"ד]][[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]

תורת חב"ד - ביבילוגרפיה

2023-11-02T19:20:31Z

213.151.61.49:

סדרת '''תורת חב"ד - ביבליוגרפיה''' היא סדרה שמטרתה לסקור את הביבליוגרפיה של כל [[ספרי חב"ד]].

סדרה זו נכתבה על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], בהוראתו של [[הרבי]], ויצאה לאור ב[[כפר חב"ד]]. על-ידי הוצאת [[קה"ת]] ב[[ארץ הקודש]].

בייעוץ לסדרה השתתפו גם הרב [[שלום דובער לוין]] ור' [[חיים ליברמן]].

עד-עתה יצאו לאור ב' כרכים.

בהוראת [[הרבי]] נדפסו ספרים העוסקים בספר של [[רבי]] במסגרת, ה'שער', של אותו רבי.

בקשר להוצאה לאור של הכרך הראשון על [[ספר התניא]] מעיד הרב שלום דובער לוין{{הערה|[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]], עמ' 39.}} כי "לספר הזה הראה הרבי התענינות יוצאת מהכלל, וזירז את ההו"ל בצורה בלתי רגילה". כמה ממענות הרבי לכותב, התפרסמו בתשורה לרגל בר המצוה לנכדו. אך הספר נדפס במהדורה מצומצמת וממוספרת ואזל מיד מן השוק.

==כרכי הסדרה==

*כרך ראשון, '''תניא''' - עוסק במהדורות, תרגומי ובאורי, כתיבתו והדפסתו של [[ספר התניא]], יו"ל [[תשמ"ב]].

*כרך שני, '''ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן''', העוסק בעיקרו ב[[שולחן ערוך הרב]] וב[[הלכות תלמוד תורה]], [[סדר ברכת הנהנין]] ועוד, יו"ל (בהוראת הרבי, ב)[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]].
למרות שם הספר "ביבליוגרפיה" הספר בעצם נחלק לשתיים: החלק השני הוא רישום ביבליוגרפי מקצועי, ואילו החלק הראשון שנקרא בשם "מבוא" הוא חיבור מקורי ומקיף הכולל עשרים פרקים (70 עמודים) על מבנה ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] בכלל והשו"ע בפרט, כתיבתם, עריכתם, מהדורותיהם, חלקיהם והספרים הדנים בהם.

==קישורים חיצוניים==

[http://hebrewbooks.org/24528 '''ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] - ביבליוגרפיה''' באתר היברובוקס]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חסידים]]
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]

סיפור של חג (סדרת ספרים)

2023-11-02T19:14:48Z

213.151.61.49:

[[קובץ:סיפור של חג סט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הספרים]]
[[קובץ:סיפור חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר על חנוכה]]
'''סיפורו של חג''' - סדרת ספרים, כרך לכל [[חג]]. בספרים - לקט נבחר של סיפורים [[חב"ד]]יים, אודות [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]י [[חב"ד]]. עובדו ונערכו על ידי הסופר החב"די ר' [[מנחם זיגלבוים]].

==הסדרה==
===חג הגאולה - י"ב תמוז===
הספר "סיפורו של חג - חג הגאולה" - 500 עמודים - הספר משרטט את כל פרשת המאסר והגאולה בחן סיפורי חסידי, ומאגד לראשונה את כל הסיפורים על אודות פרשת המאסר, הן אלו שסיפר הרבי בעצמו ביומניו ובשיחותיו, והן אלו שסופרו על ידי חסידים.

מלבד סיפור המאסר עצמו, מופיעים בספר שורה של תיאורים מהתוועדויות חג הגאולה שהתקיימו במשך השנים, וכן סיפורי ששת מאסריו הראשונים של הרבי הריי"צ.
ההפתעה הגדולה היא בדמות סיפור לא-ידוע על 'כמעט מאסר' של הרבי, שלא יצא לפועל בסופו של דבר.

הסיפורים נכתבו בלשון סיפורית עשירה, בת ימינו, ועם זאת תוך היצמדות מוחלטת לתיאורי ה[[זהב]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו.

===יום הכיפורים===

הספר "סיפורו של חג - [[יום הכיפורים]] - 308 עמודים - מכיל שמונה פרקים כלליים ובהם מבחר סיפורי חב"ד על [[יום הכיפורים]]:
*'''גדולה תשובה''' - סיפורי תשובה מרתקים של יהודים בליל יום הכיפורים.
*'''שומע תפילה''' - סיפורים מופלאים על תפילות יום כיפור של יהודים פשוטים.
*'''מליצי יושר''' - סיפורי תפילות יום כיפור שלא נעשו כסדרם, אבל פעלו בשמים מאוד.
*'''יום כיפור בליובאוויטש''' - איך היה נראה יום כיפור בליובאוויטש?.
*'''מן המצר''' - סיפורים על ימי כיפור שנעשו במעמד ומצב קשה ביותר.
*'''והוליכו לארץ גזירה למדבר שמם''' - סיפורים על שליחויות מיוחדות בימי הכיפורים בזמנים שונים.
*'''מלחמת יום הכיפורים''' - סיפורים אמיתיים על מלחמת יום הכיפורים.
*'''רסיסי תשובה''' - סיפורים קצרים והוראות בנוגע ליום הכיפורים.

===חג החנוכה===
הספר "סיפורו של חג - חג החנוכה" - 268 עמודים - מכיל שבעה פרקים כלליים ובהם מבחר סיפורים חב"דיים על [[חג החנוכה]]:

*'''הנרות הללו''' - סיפורי נרות [[חנוכה]] שהצילו בעתות ובזמנים שונים.
*'''בצל צלמון''' - סיפורים על [[הדלקת נרות חנוכה]] בתנאים קשים ומסוכנים.
*'''יוונים נקבצו עלי''' - סיפורים על [[חסיד|חסידים]] שהדליקו נרות [[חנוכה]] במחנות עבודה ב[[סיביר]] תחת עינם הפקוחה של הקלגסים.
*'''פרסומי ניסא''' - סיפורי השגחה פרטית של כמה מהחנוכיות הציבוריות שהוצבו בארה"ב.
*'''והדליקו נרות בחצרות קדשך''' - סיפורי '[[מבצעים]]' על [[נשמה|נשמות]] שהתעוררו ליהדות בזכות פעילות חנוכה.
*'''דמי חנוכה''' - מבחר סיפורים קצרים על [[דמי חנוכה]] מ[[הרבי]].
*'''מאי חנוכה''' - סיפורים כלליים לחג החנוכה.

בצד כל עמוד בספר מופיע [[פתגם חסידי]] קצר לימי [[חנוכה]] מתוך תורתם של [[רבותינו נשיאנו]].

===חג הפורים===
"סיפור של חג - חג הפורים" הינו לקט של סיפורים חב"דיים על [[חג הפורים]].

בספר [[פורטל:נשיאי חב"ד|מרבותינו נשיאנו]], סיפורי מבצעים הקשורים לחג השמחה, זיכרונות ועדויות של [[חסיד|חסידים]] על חג הפורים בזמנים שונים - בעתות אור ושמחה, ולהבדיל, בעתות של מצוק וכאב, כאשר בכל מקום ובכל זמן מרחפת ממעל אווירה של הצורך להרבות ולהוסיף בשמחה פנימית. הספר מכיל 225 עמודים.

===חג הפסח===
הספר '''סיפור של חג - חג הפסח''' נכתב על ידי הסופר החסידי מנחם זיגלבוים. הספר מכיל 350 עמודים של סיפורים חב"דיים על [[חג הפסח]] - על [[רבותינו נשיאנו]], [[חסיד|חסידים]] וסיפורי [[מבצעים]] הקשורים לחג החירות. רבים מהסיפורים העכשוויים נכתבו בעקבות ראיון אישי עם בעלי המעשה.

הספר מכיל מבחר סיפורים, זכרונות ועדויות של חסידים על חגי פסח שעברו עליהם בזמנים שונים - בעתות אור ושמחה, ולהבדיל, בעתות של מצוק וכאב, כאשר בכל מקום ובכל זמן מרחף ממעל אורו הבהיר של חג החירות, חג הגאולה.

בספר מופיעים גם סיפורים מרגשים בעקבות שליחויות מופלאות שהיו ל[[שלוחים]] ולחסידים בהבאת אור החג וטעמה של מצה שמורה ל'אובדים והנידחים', הנקראים גם [[הבן החמישי]], ואף הם צריכים ליסב סביב שולחן [[ליל הסדר]] בלילה גדול ומרומם זה.

===חג השבועות===
"סיפור של חג - חג השבועות" הינו ספר ובו עשרות סיפורים חסידיים ל[[חג השבועות]] - הטבולים בעריבות חסידית.

===חג הסוכות===
"'''סיפור של חג - חג סוכות'''" הינו ספר המלקט סיפורים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסידים]] על [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], החל מראשית ה[[חסידות]] ועד זמננו אנו.

[[קטגוריה:ספרי סיפורים]][[קטגוריה:ספרי מנחם זיגלבוים]]

נשמה עם עצמה

2023-11-02T19:10:50Z

213.151.61.49:

{{ספר
|שם=נשמה עם עצמה
|תמונה=[[קובץ:0003699 600.jpg|200px|ללא מסגרת|ממוזער]]
|כיתוב=כריכת הספר
|מאת=[[מנחם ברוד]]
|הוצאה=יודיאקה
|שנת הוצאה=תשס"ה
|מספר עמודים=256
}}
'''נשמה עם עצמה''' הוא ספר שחובר על ידי [[מנחם ברוד]] ומתאר את מסעם הרוחני של שלושה בני ישיבות אל חסידות [[חב"ד]]. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה.

==הוצאתו לאור==
הסיפור התפרסם בהמשכים בשנת [[תשד"מ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]].

בתקופת פרסום הסיפור שררה התגדות גדולה לחב"ד בציבור הליטאי, והסיפור גרם לקוראים רבים שאינם מחב"ד לשנות את גישתם כלפי תורת חב"ד והחסידות, ואף היו שהצהירו שהסיפור היה אחד הגורמים שהשפיעו עליהם להתקרב לחב"ד.

בשנת [[תשס"ה]] הוציא הסופר [[מנחם ברוד]] את הסיפור כספר.

==תקציר העלילה==
הספר מתאר שלושה בחורי ישיבה, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית. בתחילת הספר אהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אלימלך מספר לאהרון על השתתפותו ב[[התוועדות חסידית]] של משפיע בשם ר' דוד לייב, בהתוועדות המשפיע ביאר את המשפט: {{ציטוטון|לא נבראתי אלא לשמש את קוני}} ע"פ [[תורת החסידות]], והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה [[גן עדן]] אלא בשביל [[הקב"ה]] בלבד. הדברים השפיעו עליו והוא התחיל למצוא דרך חיים חדשה ב[[עבודת ה']].

בהמשך עוזב אלימלך את הישיבה ועובר לישיבה מתונה יותר ביחסה לחב"ד, הוא החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שמסר משפיע בשם ר' יוסף יצחק, השתתפותו בשיעורים גרמה לו להתקרב יותר.

בהמשך נפגשו אלימלך ואהרון, והתחולל בניהם ויכוח על החסידות, כשאהרון תמהה על כך שאלימלך נטש את דרך אבותיו, ואלימלך מסביר לו את ששמע מר' יוסף יצחק על כך שחסידות מגלה את הפנימיות.

במשך מתווכח אהרון עם החבר השלישי, בן ציון שהחל ללמוד את שיטת ה[[חקירה]], אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את [[הקב"ה]] אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סובר שיש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק ששולל את שיטת ה[[חקירה]] ואומר שהיא מובילה לכפירה באמונה, בגלל המחשבה שהאמונה בהקב"ה היא שכלית, וממריץ אותו ללמוד חסידות, שתפתור לו את השאלות ולא תוביל אותו למחשבות כפירה.

בן ציון מתחיל ללמוד שיעור בתניא עם אלימלך, שמצידו משקיע ב[[עבודת התפילה]].

בהשך משכנע בן ציון את אהרון ללמוד חסידות, כשהוא מסביר לו שלימוד החסידות לא יפגום בלימוד הנגלה, מכיוון שרק באמצעות החסידות אפשר להבין את התורה.

לאחר זמן בן ציון את אהרון ומנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד [[חסידות]], אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד [[חסידות]].

הסיפור מסתיים בהתוועדות משולשת של הבחורים לאחר שנים, ב[[770]] בן ציון משמש כר"מ בישיבה חב"דית, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש ישיבה, במהלך ההתוועדות הם מכריזים שאם לא היו מגלים את אורה של החסידות, אינם יודעים איפה הם היו היום.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94 קניית הספר בחב"ד שופ]
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]

הזאל הגדול (ליובאוויטש)

2023-11-02T19:01:46Z

213.151.61.49:

{{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}}
'''הזאל{{הערה|ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.}} הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערה|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==היסטוריה==

בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]).

בזאל הגדול היה משתה החתונה של [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם הייתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג [[אלול]] תרנ"ז]].

על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.

בשנת [[תש"פ]] שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

הזאל הגדול (ליובאוויטש)

2023-11-02T19:00:43Z

213.151.61.49:

{{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}}
'''הזאל{{הערה|ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.}} הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערה|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==היסטוריה==

בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]).

בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם הייתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג [[אלול]] תרנ"ז]].

על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.

בשנת [[תש"פ]] שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

שמריהו שניאורסון

2023-11-02T18:45:10Z

213.151.61.49:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שמריהו שניאורסון מדפיס תמונת אדמו"ר הזקן|אחר=רבי שמריהו נח שניאורסון האדמו"ר מבברויסק|ראו=[[רבי שמריהו נח שניאורסון]]}}

ר' '''שמריהו שניאורסון''' היה מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]], מדפיס ספרים ומוצא [[תמונת אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|250px|תמונת אדמו"ר הזקן שפרסם, ולאחר מכן יוחסה לו]]
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד ב[[אמציסלאו]] שבפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון ולאמו קריינה, כדור חמישי{{הערה|הרב שמריהו הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק שניאורסון]], בן רבי [[ברוך שמואל שניאורסון|ברוך שמואל]], בן רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו"ר הזקן]].}} ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תרמ"ח]] מצא את [[תמונת אדמו"ר הזקן]] והפיצה ברבים. סביב התמונה נסוב פולמוס נרחב על אמינותה, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד עליו כי הוא איש נאמן{{הערה|אגרות קודש, כרך יג ע' רנג-ד}}.
עבד כמדפיס ספרים בעיר [[וורשה]], והדפיס בשנת [[תרמ"ו]] את [[סידור עם דא"ח]], ובשנת [[תר"ע]] הדפיס את הספר [[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/5843 הרב מליאדי ומפלגת חב"ד]}}.

==משפחתו==
*אחיו, חיים אברהם שניאורסון
*אחיו, [[שניאור צבי הירש שניאורסון]] - ממייסדי העיר [[חדרה]]
==לקריאה נוספת==
'''ספר הצאצאים''', עמ' 174
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:מדפיסי ספרים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שמחה רז

2023-11-02T18:26:46Z

213.151.61.49:

ר' '''שמחה רז''' (יליד שנת [[תרצ"א]], 1931), הוא [[סופר]] יליד [[ירושלים]], שהוציא לאור עשרות כותרים בעניני חסידות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' באלול]] [[תרצ"א]] כשמחה זלמן רקובר, לאביו הרב חיים רקובר ולאמו מרת חנה מלכה, בתו של רבי שמחה מנדלבוים, מהמשפחות המיוחסות בירושלים.

בצעירותו למד בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים שם רכש את השכלתו התורנית, ובשנות שירותו ב[[צה"ל]] שירת כקצין דת בחטיבת גולני.

במשך השנים נשא בשלל תפקידים חינוכיים תרבותיים וציבוריים, ביניהם נמנה עם סגל המרצים במרכז ההסברה ועיריית ירושלים, ערך תוכניות ספרותיות ברשות השידור, גלי צה"ל וערוץ 7, שימש כעשרים שנה כמנכ"ל 'ברית עברית עולמית', וכשליח הפדרציה הציונית בקייפטאון שבדרום אפריקה{{הערה|במשך שהותו שם סייע רבות ל[[שליח]] הרבי במקום הרב מענדל פופאק, ולקראת סיום החוזה, קיבל מכתב מהרבי שהשפיע עליו להאריך את תקופת שהותו במקום כשנתיים.}}, בשנת [[תשמ"ט]] הוענק לו פרס ראש הממשלה ליצירה.

בשנת [[תש"ל]] שהה ב[[ניו יורק]] לצרכי עבודתו, ובמהלך שהותו בעיר נכנס ל[[יחידות]] עם [[הרבי]], שנקצבה לכתחילה לעשר דקות, אך נמשכה כשעתיים וחצי, במהלך היחידות ביקש הרבי לשמוע ממנו סיפורים על הצדיק הירושלמי הרב [[אריה לוין]]. בסיום היחידות ביקש ממנו הרבי שיעלה את הסיפורים על הכתב, ועודד אותו להתחיל ביצירה ספרותית, כשכל המשך היבול הספרותי נזקף לעידוד שקיבל מהרבי.

ספריו זכו להצלחה רבה, ולאורך השנים פרסם כעשרים ספרים, רובם ביוגרפיות וליקוטי אמרות, פתגמים ואגדות.

==מספריו==
*'''רב הכותל''' - מסכת חייו של הרב [[מאיר יהודה גץ]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]].
*'''איש צדיק היה''' - מסכת חייו של רבי [[אריה לוין]], אבי האסירים.
*'''צדיק יסוד עולם''' - ספר המשך לספר "איש צדיק היה".
*'''מלאכים כבני אדם''' - מסכת חייו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
*'''פאר הדור''' - מסכת חייו הרב אברהם יצחק הכהן קוק לקורא הצעיר.
*'''משמיע ישועה''' - מסכת חייו של הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]].
*'''פתגמי חסידים''' - מבחר אמרות מגדולי החסידות.
*'''כוכב השחר''' - לקט אמרות ופתגמים של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].
*'''גשר צר מאוד''' - לקט אמרות ופתגמים של רבי [[נחמן מברסלב]].
*'''המיית הלב''' - לקט תפילות של רבי נחמן מברסלב.
*'''ירושלים לדור ודור''' - לקט אגדות ומדרשים על [[ירושלים]].
*'''אגדות התלמוד''', שלושה כרכים.
*'''עולם הזה עולם הבא''' - סיפורי חסידים.
*'''סיפורי צדיקים''' - מאות סיפורים (לפי נושאים), ירושלים תשס"א.
*'''יסודות חכמים''' - דרך החיים על פי חכמי התלמוד.

==משפחתו==
*אחיו, הרב ברוך רקובר - [[אב"ד]] [[חיפה]] ומחבר ספר 'ברכת אליהו' על ביאור הגר"א
*אחיו, פרופסור נחום רקובר - משפטן, מומחה ומחבר ספרים בתחום המשפט העברי וחתן פרס ישראל ליצירה תורנית (על קשריו
עם הרבי, ראה: "כפר חב"ד", גיליון 1965, א' תמוז תשפ"ב, עמ' 84 ואילך).
*בתו, מרת אסתר ז'יטניצקי - שופטת בית משפט השלום לענייני משפחה ב[[רמת גן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/02/88.-Yisro-5777-Hebrew.pdf סיפורי צדיקים]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רז, שמחה}}
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]

צעירי אגודת חב"ד בישראל

2023-11-02T12:47:53Z

213.151.61.49:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל|אחר=ארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק - המרכזית|ראו=[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]}}
[[קובץ:צעירי אגודת חב"ד.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:כינוס השלוחים בישראל.png|ממוזער|כינוס השלוחים - מנהלי בתי חב"ד בישראל]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' (שמו בקיצור; '''צעירי חב"ד'''. מכונה גם בראשי תיבות; '''צא"ח''') הוא הארגון המנהל את פעילות [[הפצת היהדות]] של [[חסידות חב"ד|תנועת חב"ד]] ב[[ישראל]]. נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
==היסטוריה==
ב[[אגרות-קודש|איגרת]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] כתב: {{ציטוטון|לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד}}. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. צעירי אגודת חב"ד הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א{{הערה|והוכרה רשמית במשרדי הממשלה ב[[תשרי]] [[תשי"ב]]}}, ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}} . כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד{{הערה|אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.}}.

בשנים הבאות צעירי חב"ד פעלו במגוון תחומים של הפצת היהדות והמעיינות ובמהלך השנים הוקמו סניפים בערי ארץ הקודש.

בשנות המ' הרבי דיבר על הקמת בתי חב"ד ויציאת השלוחים, ובעידוד הרבי החלה התפתחות אדירה בהיקף פתיחת בתי חב"ד, כאשר כל בית חב"ד וכל מנהל בית חב"ד, מתחילים פעילות רק לאחר שמקבלים מענה מפורש מהרבי. וכך בעידוד הרבי נפתחו מאות בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, וצעירי חב"ד אחראים על פתיחת בתי חב"ד וסיוע להם בייעוץ ואספקת עזרים להפצת היהדות בכלל ולמבצעים עונתיים בפרט.

==הוראות הרבי==

את מטרת צא"ח קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: {{ציטוטון|חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמים}}.

הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך [[אהבת ישראל]]{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.}}. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי הפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות{{הערה|אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.}}.

הרבי הורה שכל ה[[בתי חב"ד]] בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד{{הערה|צא"ח בארה"ק, עמ' 108.}}. בשנת [[תשמ"ט]] דרש [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] שניהול ה[[בתי חב"ד]] יעבור אליו. [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של ה[[בתי חב"ד]] נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הנהלת [[ארגון הגג]] הגישה ערעור על כך, ובית הדין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת [[ארגון הגג]], ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בקיץ [[תשנ"ב]] שאל את הרבי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.

הרבי עודד רבות [[אברכים]] ו[[תמימים|בחורים]] רבים להשתתף בפעולות הארגון{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 39.}}.

==בית שזר==
לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, בו היתה קיימת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בשנים הבאות נבנה [[בית שז"ר]] - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, בתרומת סר [[אייזיק וולפסון]], בשתדלנות ר' [[זושא וילימובסקי]] והבניין נקרא על שם [[זלמן שזר]] אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית.
הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] פרק כב}}. הבניין הוקם ושייך ל[[ועד כפר חב"ד]] ומספר שנים לאחר הקמתו ועד כפר חב"ד איפשר ל[[צעירי אגודת חב"ד]] להשתמש בבניין ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.

בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.

== מחלקות צא"ח ==
=== אגף הסניפים ===

[[קובץ:צאח ישראל.png|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.

יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ. מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת [[בתי חב"ד בישראל|בתי חב"ד בארץ]] ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך. בשנים הבאות מונה לתפקיד הרב [[ישראל ברוד]].

האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]] כשלצידו הרב [[דוד קורץ]], שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.

===אגף עליה וקליטה - חב"ד בעליה===

{{ערך מורחב|אגף עליה בצעירי חב"ד}}

להקת כלייזמרים מטעם צעירי חב"ד הופיעה בפני עולים בישראל. על פעילות הלהקה והאגף ניצח הרב [[מאיר ורזוב]] במשך כמעט עשרים שנה. הרב ורזוב שר עם העולים והרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד.

משנת [[תשמ"ד]] מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה) התאום הבלתי זהה של [[שיחת השבוע]].

בשנת [[תשפ"ב]] עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל האגף בעזרה גשמית ורוחנית לעולים.

כיום, האגף מפעיל למעלה מ־25 בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי הארץ. בשנת [[תשע"ה]] ניהול האגף עבר לידי הרב [[לוי יצחק וגנר]].

=== הוועדה לעניני גאולה ומשיח ===

לאור קריאתו של הרבי בשנת [[תשנ"א]] לעסוק ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] בפרט, ולהגביר את העיסוק בעניני הגאולה ככלל, הוקמה ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ב]] הוועדה לעניני גאולה ומשיח שתפקידה לעורר ולסייע בהגברת המודעות והעיסוק בנושא בין השלוחים.

חברי הוועדה הם השליח הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[יהודה דונין]], הרב [[אריאל גורן]] [[מנחם ברוד|והרב מנחם ברוד]].

מנהל הפרוייקטים של הוועדה כיום הוא הרב [[שמואל אהרונסון]].

הוועדה מוציאה לאור מדי פעם חוברות לימוד ועיון בענייני משיח וגאולה.

===[[מטה חב"ד לשלום העם והארץ]]===
נוסד בשנת [[תשנ"ג]] בראשות הרב ישראל הלפרין, במסגרת צעירי חב"ד, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות הארץ]].

=== חב"ד בקמפוס ===

{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף (בניהולו של הרב [[דוד קורץ]]) כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.

במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.

כיום האגף מנוהל על ידי הרב יחיאל קפלן והרב [[משה שילת]].

=== חב"ד למען נפגעי הטרור ===

{{ערך מורחב|ערך=[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור]]}}
בשנת תשס"ב בזמן האינתיפאדיה השניה, על מנת לרתום את פעילות השלוחים וסניפי צעירי אגודת חב"ד לסיוע לנפגעים, ולחיזוק החוסן בקרב המשפחות והציבור, הקימו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש את האגף 'מטה חב"ד למען נפגעי הטרור'.

עם הקמת האגף, נקרא לעמוד בראשו הרב [[מנחם קוטנר]], הפועל בתיאום ובהכוונת המומחים הסוציאליים של הביטוח הלאומי, ויוצרים קשר קרוב עם המשפחות והנפגעים, ומשתדלים לסייע להם הן בטווח הקרוב בתמיכה פיזית ובתמיכה רגשית ורוחנית, והן בטווח הרחוק בשימור הקשר וליווי המשפחות גם לאחר תקופת ההחלמה והשיקום.

בין פעולות הארגון: סיוע בארגון ימי שבעה וטקסי אזכרה, כולל הדרכה צמודה במנהגי האבלות, מתן תמיכה רגשית לנפגעי פעולות איבה, ארגון קייטנות וימי כיף למשפחות נפגעות פעולות איבה, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור, כולל ביקורי בית בחגים, סיוע כלכלי בהתאם לצרכים של כל משפחה, לאחר המלצה של עובדי הרווחה והשיקום ועוד.

=== ילדי צ'רנוביל ===

{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
בשנת [[תש"ן]] נפתח פרויקט [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד למען ילדי צ'רנוביל]] במסגרתו נקלטו בישראל ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל, בתחילה נוהל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ובשנים הבאות על ידי צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. ולפני מספר שנים הפרויקט הסתיים.

פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר הדליפה הקטלנית בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.

בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה וקצב העלאה נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה. בשנים האחרונות הופסקה הפעילות בקרב ילדים אלו.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.

=== לב חב"ד - חסד ומרפא ===

{{ערך מורחב|ערך=[[לב חב"ד – חסד ומרפא]]}}
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות ההצלחה במיזם פעילי חב"ד, יזם הרב [[משה שילת]] מינוי של שלוחים ייעודיים לבתי הרפואה ברחבי הארץ, לצד הקמת מעטפת תומכת המשרתת את אופי הפעילות הייחודי בבתי הרפואה.

עם השלמת מערך מינוי השלוחים במרכזי הרפואה השונים, התמנה לעמוד בראש האגף הרב לוי מנדלזון, המשמש לצד זאת כשליח הרבי בבית הרפואה וולפסון בחולון.

בין השירותים שמעניקים שלוחי הרבי במרכזים הרפואיים נמנים: הפצת יהדות וחלוקת עלוני מידע לקראת שבתות וחגי ומועדי ישראל, סעודות שבת וחג, מרכזי אירוח למשפחות המלוות של המאושפזים, עגלות ריענון למלווים, אספקת מזון כשר, מערך תמיכה וליווי, מעגלי תמיכה לחולים אונקולוגיים, קייטנות לילדים מאושפזים, ועוד.

=== מטה הרמב"ם היומי ===

מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]].

=== מכון ליובאוויטש ===

מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צעירי חב"ד, בראשות הרב [[מנחם ברוד]].

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]', 'ממעייני החסידות' ואת סדרת הספרים '[[שולחן שבת]]'. הוא אף מוציא לאור את העלון השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.

=== מצה לתלמיד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע מצה לתלמיד|מצה לתלמיד]]}}
[[קובץ:מצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.

=== מרכז חינוכי חסידותי ===

{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חינוכי חסידותי]]}}
[[קובץ:מחנך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה קבוצתית של המחנכים המשתתפים ב'כנס המחנכים' השנתי של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת "צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש", ובאישור ה[[מרכז לענייני חינוך]].

בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.

המרכז מקיים מדי שנה את 'כינוס המחנכים השנתי', בשיתוף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש.

=== פעילי חב"ד ===

האגף הוקם בשנת [[תשע"ג]] בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בישראל כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.

המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:
*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.
*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.
*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.

המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.

===מרכז לעזרי שליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[המרכז לעזרי שליחות]]}}
[[המרכז לעזרי שליחות]] (נקרא בראשי תיבות: המל"ש) עוסק בהוצאה לאור, הפקה ושיווק תמורת תשלום של מוצרי תוכן, ועזרים הנצרכים עבור פעילות שוטפת של בתי חב"ד, סביב מעגל השנה.

פעילות האגף מתבצעת מול בתי חב"ד וחסידי חב"ד הפועלים להפצת יהדות וחסידות, אך הוא מעניק שירות גם לשלוחים הפועלים בחוץ לארץ בקרב דוברי עברית.

=== שבת עם חב"ד ===

[[שבת]] עם [[חב"ד]] היה פרויקט שקם בשנת [[תשל"ב]] לכבוד שנת השבעים ל{{ה|רבי}} - והסדר היה כך:

קבוצת חסידים היו נוסעים לקיבוצים (בתיאום עם מזכירות הקיבוץ) או לעיירות (בתיאום עם המועצה), עורכים תפילה מרכזית, ולאחר התפילה נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ניגונים ודברי תורה.

רבים התקרבו ליהדות ולחסידות על ידי שבתות אלו{{מקור}}.

=== מבחנים פומביים בנגלה ===
בשנות הנ' נערכו פעם בכמה שנים ע"י צא"ח מבחני ענק בנגלה לבחורי ישיבות חב"ד ( ישי"ק וגדולות בנפרד ) באולמות גדולים הוכתרו חתנים סגנים וכו' וניתנו פרסים גדולים ( מהם נסיעה לקברי הרביים באוקראינה בלרוס ורוסיה { מסע התמימים })

===מבחנים בספר המצוות ===
בשנות הנ' ערכו צעירי חב"ד מבחנים בס' המצוות לכלל תלמידי תלמודי התורה החרדים הוכתרו חתנים חתן תפוצות סגנים וכו' והוענקו פרסים יקרי ערך

== מערך החירום הארצי ==

בשנת ה'תשפ"ד עם פרוץ המלחמה הנוראה, מלחמת שמחת תורה, פתחו צעירי אגודת חב"ד מערך חירום ארצי הכולל בו שישה אגפים ובניהם אגף מיוחד לנפגעי הטרור.

כמו כן המערך הארצי גייס את אנ"ש והתמימים לצאת למבצע תפילין אותו עודד הרבים שנים רבות..

== אתר צעירי אגודת חב"ד ==

'''אתר צעירי חב"ד (chabad.org.il)''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן דיווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.

באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

כיום רוב מדורי האתר אינם מתחדשים , מלבד עדכוני זמנים יומיים, עלונים שבועיים ותשובות הלכתיות אך כל החומר דלעיל זמין לצפיה .

באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

עורך האתר: הרב [[שרון גושן]]. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].

הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].

== הנהלת הארגון ==
=== חברי הנהלת צעירי חב"ד לפני הפירוק ===
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים בצעירי אגודת חב"ד
*הרב [[נפתלי רוט]] - יו"ר מרכז חינוכי חסידותי שע"י צעירי חב"ד
*הרב [[מוני אנדר]] - ראש אגף הדוברות בצעירי אגודת חב"ד
*הרב [[יהודה בוטמן]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד ושליח הרבי ברמת השרון
*הרב דב לוויטין - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד

=== חברי הנהלת צעירי חב"ד כיום (תשפ"ג) ===

בגין בעיות שהתגלו בהתנהלות ארגון צעירי אגודת חב"ד, הורו הרשויות על פירוק צעירי אגודת חב"ד
וכעבור מספר שנים בהסכמת אנשי חב"ד הוקמה הנהלה חדשה לצעירי חב"ד והחברים הם חסידי חב"ד לצד נציגי רשם העמותות ועוד נציגים מהרשויות.

חברי ועד:

*הרב [[אריה זאב ליפסקר|אריק ליפסקר]] – עסקן, רחובות
*הרב [[גרשון חנוך שנור]], מנהל בית חב"ד, גני תקוה
*הרב מיכאל יוסף דור, איש חינוך

קציני ציות ופיקוח:

*אורי ישראל קידר
*אורי כהנא שילוני

רואי חשבון ומבקרים:

*דורון שיטרוק
*מרדכי רמז
*עירן סוליצר

=== יושבי הראש בעבר ===
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תש"נ]]

=== חברי הנהלת צא"ח במשך השנים ===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[אברהם גודין]] - מזכיר צעירי אגודת חב"ד
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חסידות חב"ד בארץ הקודש
*[[ישראל יצחק זלמנוב]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[יוסף יצחק רייטשיק]] - סגן יו"ר צעירי אגודת חב"ד
*[[משה זעליג ליטווין]] - מנהל מטה צעירי חב"ד לסיוע לקרבנות הטרור
*[[מאיר פרידמן]] - מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד
*[[יצחק גנזבורג]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[שמעון בקרמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[טוביה בלוי]] - מנהל אגף הפעילות בצעירי אגודת חב"ד
*[[נחום כהן]] - מנהל אגף הסניפים וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[ישראל ברוך בוטמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[מנחם ברוד]] - דובר צעירי אגודת חב"ד

== הוצאה לאור ==
* '''[[שיחת השבוע]]''' - עלון שבועי לפרשת השבוע
* '''[[התקשרות (גליון)|גליון "התקשרות"]]''' - שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.
* '''תורתך שעשועי''' - שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בעריכת הרב [[נפתלי רוט]] עד שנת [[תשע"ב]]. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני. במקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שיצא לאור על ידי בית חב"ד בבאר שבע.
*'''[[ממתק לשבת (עלון)|ממתק לשבת]]''' - שבועון המופץ בקהילות חב"ד ובתי חב"ד ברחבי הארץ. הוקם על ידי בית חב"ד באר שבע בשנת [[תשס"ז]]. לאחר שעיתון הילדים תורתך שעשועי נסגר, העיתון ממתק לשבת החליפו והוצא בפריסה ארצית. בשנת [[תשפ"ב]] פסק העלון לצאת בנפרד והתאחד יחד עם עלון [[שיחת השבוע]].

=== אלבומים ===

"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים המתעדים את פעילות צא"ח ובהם:
* '''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

=== הפקות נוספות ===
* '''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
* '''המהפכה הצעירה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 8 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 10

== קישורים חיצונים ==
* '''[http://www.chabad.org.il/ דף הבית של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]'''

• לגבי מבחני הענק בנגלה עיין בעיתוני כפ"ח מהשנים תשנ"ז -ח' למשל גליון מס' 778 ט"ז אלול תשנ"ז בערך כתבות ענק צבעוניות ומצולמות ולגבי הפרס השתתפות במסע התמימים בגליונות כפר חב"ד מנחם אב תשנ"ז

• לגבי המבחנים בס' המצוות עיין למשל בעיתון כפר חב"ד מס' 409 ט"ז כסלו תש"נ

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

גרשון בורקיס

2023-10-31T17:08:43Z

213.151.61.49:

[[קובץ:גרשון בורקיס אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' גרשון בורקיס מוסר לרבי סיפורנים חדשים של מחניים.]]
[[קובץ:מחניים-סיפורי-צדיקים-הרב-גרשון-בורקיס.png|ממוזער|המוציא לאור ר' [[גרשון בורקיס]], עם סט של "סיפורי צדיקים"]]
הרב '''גרשון בורקיס''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא המוציא לאור של סדרת 'מחניים' הכוללת [[סיפורי חסידים]] מעובדים ומנוקדים לנוער, והראשונה שפרצה את הדרך להוצאה לאור של ספרי הילדים כפי שהם כיום.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ב[[כ"א סיון]] [[תש"ז]], להוריו בנימין ושרה בורקיס, בהיותו ילד בן שלוש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבות המזוהות עם הציבור הדתי לאומי, אך לאחר שנחשף לעולמה של חסידות חב"ד עבר ללמוד (בשנת תשכ"ה) בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובהמשך, הצטרף בשנת [[תשכ"ז]] לתלמידים שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה קבע את מגוריו במגדל העמק על פי הוראת הרבי שם עסק במסירות שיעורי תורה והפצת חסידות עד לשנת תשל"ה שאז עבר לכפר חב"ד ולאחר שנתיים עבר על פי הוראת הרבי ל[[לוד|שיכון חב"ד בלוד]].

שימש מספר שנים כחבר המועצה הדתית בעיר{{הערה|1=[https://anash.org/rabbi-lau-praises-new-machanayim-series/ הרב לאו משבח את סדרת ספרי מחניים החדשה] {{אנש}}}}.

בשנת [[תשל"ז]] נסע לרבי לי"ב תמוז יחד עם רעייתו ובמהלך ה[[יחידות]] העלה בפני הרבי טענה שאין לילדיו ספרים שיכולים לקרוא, בעקבות כך הורה לו הרבי ועודדו ונתן לו הוראות מפורטות כיצד לעסוק בהוצאה לאור של [[סיפורי חסידים]] מעובדים לילדים, וכך ייסד את הוצאת '[[סיפורי צדיקים - מחניים]]', שזכתה להצלחה גדולה בציבור שומרי התורה ומצוות, ולהוראות והדרכות ישירות מהרבי.

הספרונים לילדים היוו חידוש, והיו מההוצאות לאור הראשונות שפרצו את הדרך להוצאה לאור של הספרים המעובדים לילדים כפי שהיא מוכרת כיום.

ר' גרשון, אף הוציא הוצאה מיוחדת מאירת עניים של ספר התהלים בשם "כתר דוד". התהלים במהדורה זו באותיות גדולות במיוחד ועוזר לאנשים שהקריאה באותיות קטנות קשה עליהם, ורוצים להרבות באמירת תהלים.
===שיפוץ ציונו של [[הלל הזקן]]===
{{פסקה חסרה}}בשנת ה'תשפ"א לאחר שהוציאו בספריית מחניים ספרון על הלל הזקן, ורצן להוסיף בו את תמונת קברו של הלל הזקן, גילו גרשון ורעייתו פנינה שהציון נעול ומטונף במשך עשרות שנים, לאחר מאמצים מרובים ובעזרתו של קצין המשטרה המחוזי הצילחו גרשון ורעייתו פנינה להביא לפתיחת מערת הקבורה של הלל הזקן, אשתו ותלמידיו,

==משפחתו==
* ר' אהרון בורקיס - מנהל הוצאת 'מחנים'
*ר' שמואל בורקיס - לוד
*הרב הרטמן - שליח הרבי בישוב בית דגן
* חתנו, הרב שי שור - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן
* ר' מאיר בורקיס
*חתנו, ר' שרגא כהן
*חתנו, ר' מ"מ ריבקין
*חתנו, ר' מרדכי אהרון פרידמן
*ר' מנשה בורקיס
*ר' מנחם בורקיס
*ר' שניאור בורקיס

==לקריאה נוספת==
*'''ספרי מחניים לכל ילד''', שבועון בית משיח כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 18
*בית משיח גיליון 1360, פורסמה כתבה אודות חידוש מקום קבורת הלל הזקן הנקרא: מערת הלל הזקן וממוקם בהר מירון - על ידי הרב גרשון ופנינה בורקיס.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בורקיס, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

ברוך מרדכי אזרחי

2023-10-26T08:46:19Z

213.151.61.49:

[[קובץ:ברוך מרדכי אזרחי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ברוך מרדכי אזרחי]]
הרב '''ברוך מרדכי אזרחי''' ([[תרפ"ט]] - [[י"א חשוון]] [[תשפ"ד]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "עטרת ישראל" ב[[ירושלים]] וממנהיגי הציבור הליטאי.

==תולדות חיים==
הרב אזרחי נולד בשנת [[תרפ"ט]], ב[[פתח תקווה]] לישראל והינדא אזרחי. בצעירותו עברה משפחתו ל[[ירושלים]]. למד ב[[ישיבת חברון]] עד גיל 28 אז [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב מאיר חדש, ה[[משגיח]] של הישיבה.

החל למסור שיעורים בישיבת חברון ולבני ה"קיבוץ" בישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים. בשנת [[תשכ"ד]] ייסד את תנועת "בני תורה".

בשנת [[תשל"ו]] ייסד את ישיבת עטרת ישראל (על שם אביו). הוא נחשב לאחד מחשובי ראשי הישיבות בציבור הליטאי.

לאחר פטירת מנהיג הציבור הליטאי הרב [[גרשון אדלשטיין]] בסיוון תשפ"ג התחזק מעמדו של הרב אזרחי והוא נחשב לזקן הרבנים הליטאים בישראל.

נפטר לבית עולמו בי"א מר-חשון ה'תשפ"ד.

== קשריו עם חסידות חב"ד ==
הרב אזרחי ביקר ב[[770]] בשנת [[תשל"ב]] כשהוא משתתף בהתוועדות [[יו"ד שבט]] של [[הרבי]] ומתיישב על בימת ההתוועדיות ליד הרש"ג. באותה הזדמנות הוא אף נכנס אל הרבי ל[[יחידות]].

במהלך ביקור ב[[ארגנטינה]] ב[[תשע"ב]] ביקר בכולל החב"די ב[[בואנוס איירס]] ומסר באוזני האברכים שיעור תורני מעמיק בנושא הלכות ביעור [[חמץ]].

במהלך ביקור ב[[גרמניה]] סייר במוסדות חב"ד בעיר דרזדן בראשות השליח ורב העיר הרב שניאור הבלין שסקר בפניו את הפעילות החב"דית בעיר, ואף חנך יחד עימו את [[מקווה]] הטהרה החב"די שנבנה בעיר. בהמשך הביקור במעמד סיום ה[[ש"ס]] שהתקיים בעיר ישב הרב אזרחי לצד השליח, ובנאומו אמר: {{ציטוטון|אם רב המקום מזמינני לחנוך מקווה טהרה בעיר הזו, זהו הסימן המובהק ש'נצח ישראל לא ישקר}}.

ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע"ג]] היה מאורחי הכבוד של מעמד ה"[[ירחי כלה]]" ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]] המקיים לרגל היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי ומסר באזוני הנוכחים שיעור מעמיק. הופעתו בכפר חב"ד הייתה להפתעה.

בחודש [[אב]] [[תשע"ה]] לפני צאתו למסע להשטתחות על קברי צדיקים בפולין נשא שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בו חידד כי מטרתו ללמוד מגדולי החסידות הטמונים בפולין וללכת בדרכיהם. הרב אזרחי ציין כי עולם החסידות - עולמם של גדולי החסידות הטמונים בפולין הוא "עולם מופלא" וש"עבודת השם התרכזה בעולם החסידות".

כמה פעמים נצפה הרב אזרחי מנגן בדביקות את הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד [[הרבי]], הן באופן פרטי והן בהשתתפות תלמידיו ובנוכחות ציבור ליטאי גדול{{הערה|1=לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64731 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר על ידי הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת "עטרת ישראל"]{{וידאו}} {{אינפו}}}}.

ב[[ט' אייר]] [[תשפ"ב]] נעצר על יד דוכן חב"ד בשדה התעופה ב[[ניו יורק]] וקיבל כרטיס עם תמונת הרבי הכיתוב "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" מצד אחד ותפילת הדרך מהצד האחר{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/7841 הרב אזרחי בדוכן חב"ד בשדה התעופה]}}.

בחודש [[תמוז]] [[תשפ"ג]] השתתף באירוע [[סיום הרמב"ם]] של מסלול פרק אחד ליום הנלמד בציבור החרדי הודות לארגון [[שיננא]]. במעמד נשא הרב אזרחי דברים ובירך בשפע ברכות את לומדי הרמב"ם.

== ספריו ==
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[תלמוד]]
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[תורה]]
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[מועדים]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אזרחי ברוך מרדכי}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]

תלמוד תורה תורת אמת ירושלים

2021-08-18T09:44:38Z

213.151.61.49:

'''[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - [[ירושלים]]''' הוא מוסד חינוך חב"די לבנים בגילאי היסודי הממוקם ב[[שיכון חב"ד בירושלים]], העומד כיום תחת ניהולו של הרב שלום לפידות, תחת הנהלת רשת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] הכלליים.

נכון לשנת [[תשע"ו]] לומדים במוסד למעלה משלוש מאות חמישים תלמידים בכיתות א-ח (בכיתות מקבילות).

==היסטוריה==
בשנת [[תשכ"ב]] יזם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] את הקמתו של מוסד חינוך חב"די על טהרת הקודש, ופרץ בכך את הדרך למוסדות החינוך המגזריים בירושלים{{הערה|עד להקמת התלמוד תורה, התחנכו בני היהדות החרדים בירושלים במוסדות הכלליים 'עץ חיים' 'חיים עולם' וכדומה.}}. במשך שנים ארוכות למדו במוסד אחוזים ניכרים של תלמידים מבתים לא חב"דיים, שחלקם הפכו ברבות הימים לחסידי חב"ד בעקבות לימודיהם בתלמוד תורה.

תלמידי המוסד ביומו הראשון היו שלושה בלבד: הרב [[יעקב יוזביץ]], הרב [[משה פרידמן]] והרב [[יעקב בלוי (ירושלים)|יעקב בלוי]], והוא פעל בשנותיו הראשונות בשיכון חב"ד בירושלים, ולאחר מכן בשנת [[תשמ"ט]] עבר לבנין אחר ברחוב ירמיהו, לאחר מכן חלק מהכיתות עברו למבנה הישיבה קטנה, עד לשנת [[תשנ"ט]] אז עברו למשכנו הנוכחי ברחוב חנה.

עם השנים הלך המוסד והתבסס תחת הנהגתו של מנהל המוסד הרב [[אברהם אלעזר סגל]] וסגנו הרב [[נפתלי רוט]], ובעקבות פטירתו של הרב סגל, התמנה בשנת [[תשנ"ה]] הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] למלא את מקומו בתפקיד.

בעבר לימדו בתלמוד תורה בשפת האידיש ובשנים היותר מאוחרות שינו את שפת הלימוד לעברית.
==פעולות ויוזמות==
במתחם בית הספר פועלת ספרייה חסידית להשאלה, הקרויה בשם 'אור אברהם' לזכר המנהל הראשון של התלמוד תורה הרב [[אברהם אלעזר סגל]].
כמו כן מזה כמה שנים מתקיים מבצע מיוחד בשם 'ושננתם', לעילוי נשמת הרב [[זאב דב הלפרין]]. התלמוד תורה מוציא מדי שבוע בשם 'אונזער משפחה' ובו פנינים על [[פרשת השבוע]] ועדכונים על הנעשה בתלמוד תורה.

==צוות התלמוד תורה==
===הנהלה===
*הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] - מנהל
*הרב [[דוד קוט]] -מפקח
*הרב [[יעקב שטיינברג]] - מנהל ארגוני.
*הרב נפתלי ברודי - מפקח לימוד יחול.
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל התוכניות והפעילויות.
===מחנכים===
*הרב מנחם ססובר - מחנך כתה א'
*הרב משה קאיקוב - מחנך כתה א'
*הרב [[יוסף ליפא אלפרוביץ']] - מחנך כתה ב'
*הרב אפרים פריימן - מחנך כתה ב'
*הרב ברוך ליפשיץ - מחנך כיתה ג'
*הרב [[ישראל ליפסקר]] - מחנך כתה ג'
*הרב מענדי ויינר - מחנך כתה ד'
*הרב [[יעקב בלוי]] - מחנך כתה ד'
*הרב יוסף יצחק רוזנברג - מחנך כתה ה'
*הרב [[אפרים פישל קעניג]] - מחנך כתה ה'
*הרב מאיר רוזנבלט - מחנך כתה ו'
*הרב משה יהושע אייזנבך - מחנך כתה ו'
*הרב יוסף יצחק ליסון - מחנך כתה ז'
* הרב לבקיבקר - מחנך כתה ז'

===צוות נוסף===
*הרב אפרים וינגוט - מורה ללימודי חול - כיתה ב'
*הרב [[חיים דוד לאופר]].

===צוות התלמוד תורה בעבר===
*הרב [[אברהם אלעזר סגל]] - מנהל
*הרב [[נפתלי רוט]] - סגן מנהל

==מכינה זאל - פרחי התמימים==
[[קובץ:זאל פרחי התמימים.jpg|ממוזער|המכינה בתמונה קבוצתית בשנת [[ה'תשע"ט]]]]
בשנת [[ה'תשע"ט]] הקומה מכינה ל[[ישיבה]], הממוקמת במבנה הישיבה קטנה, במטרה להכין כראוי את התלמידים לקראת ה[[ישיבה]]. המכינה ממוקמת במבנה [[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת - קטנה]] ב[[ירושלים]]. במכינה לומדים נכון לחודש [[טבת]] [[ה'תשפ"א]] כ63 תלמידים. המכינה מחולקת לשתי כיתות.{{הערה|וכן בתש"פ הוקמה כיתה מקדמת שפעילה גם כיום(תשפ"א)}}
===צוות המכינה===
*הרב יעקב אייזנבך - מג"ש.
*הרב שניאור זלמן אופן - מג"ש.
*הרב יחזקאל פינקל.
*הרב מרדכי פינקוביץ.
*הרב טיישר (כיתה מקדמת)
*הרב [[ישעיהו אלפרוביץ]]' (כיתה ט')

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/506073/ חגיגת סיום שנה ב'זאל מכינה' תורת אמת בירושלים] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]