חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הבעל שם טוב

2017-01-05T11:22:42Z

37.46.41.69: /* תלמידיו */

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]]
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]
רבי '''ישראל 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.

נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (25 באוגוסט 1698) נפטר ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].

רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.

==תולדות חייו==
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז']]

===תקופת לידתו===

בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי|יהודים]] פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"ח ות"ט]].

כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] "[[עילפון]]", כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.

ר' [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.

[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את [[עצם הנפש]] בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}.

===לידתו===

על הנסיבות שקדמו ללידתו סיפר תלמידו [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות [[תרצ"ז]]}}: הוריו שהיו עקרים מלידה, עם [[פרנסה]] בשפע, הקדישו את מירב [[ממון|כספם]] ל[[הכנסת אורחים]], כמו כן בכל [[שבת]] היו מזמינים עשרות [[אורח|אורחים]] לשבת.
משמיים רצו לבדוק עד כמה חזקה [[מידות טובות|מידת]] ההכנסת אורחים שלהם. באחד השבתות, לקראת סוף [[סעודת שבת|סעודת]] יום השבת, נכנס לביתם אורח תמהוני ולמרות ש[[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|ר' אליעזר]] בטוח היה שהאורח [[חילול שבת|חילל]] את השבת{{הערה|כיוון שהיה זה ישוב קטן, האפשרות היחידה להגיע באמצע שבת היא מ[[חוץ לתחום]]}}, כיבדו ואירחו כראוי גם לאחר ה[[ביקורת]] שמתחו עליו האורחים האחרים.
לאחר ה[[שבת]] גילה ה"[[אורח]]" לר' אליעזר אשר הינו [[אליהו הנביא]] שנשלח מהשמיים לנסותו, וכיוון שעמד ב[[ניסיון]] יזכה לבן ש[[נשמה אלוקית|נשמתו]] תאיר את העולם. מ[[ברכה]] זו נולד רבי ישראל בעש"ט.

רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס היתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

===חינוכו===
היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.

בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].
===נישואיו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד|בגדי]] איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

==פעליו==
===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===
לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילידם חיות רוחנית, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"ט עמ' ע וש"נ.}}.

עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: "הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ד עמ' מז}}.

בעת היותו בן 18 (שנת תע"ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ט כעוזר מלמד.

===ראש מחנה הנסתרים===
בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר היתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].

לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}.

בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.

ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.

===התגלותו===
ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.

במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.

בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.

===עלייתו להיכל המשיח===
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעש"ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העליה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:
{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי...ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד...ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}}

בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות.{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}

===הניצחון על ה'פרנקיסטים'===
ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]).

==תורתו==
===כתיבת והדפסת דבריו===
הבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך מעולם לא כתב בעצמו את תורתו ואימרותיו.
תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:
*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]].
*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.

בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].

[[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת מעיינות|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]],{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}} כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].

===שבע התורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}
שבע התורות של הבעל שם טוב שנתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת תרנ"ב. בשמיני עצרת תרנ"ג סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת תרצ"ז נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי אדמו"ר הריי"צ.

==שיטתו==
===השגחה פרטית===
{{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}
דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]", הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.

משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.

משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.

לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא יתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.

===קירוב היהודים הפשוטים===
ב[[ח"י אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה.
===כח המחשבה===
חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{מקור}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.

מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לעצוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק [[חוש|בחושים]] נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט בתשרי]]}}.

===העלאת הרע לטוב===
לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.

בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.

בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.

מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.

למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}.

==הנהגה ניסית ומופתית==
===סיפורי הבעש"ט===
סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש"ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום"?

הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.
===קפיצת הדרך===
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם ליסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש בקפיצת הדרך.

==הסתלקותו==
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]
ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"[[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש"ט הגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו לוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!". כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה", אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"[[נשמה]] היתירה".

ב[[ו' סיוון]] [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===פולמוס סביב התאריך המדויק===
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערת שוליים|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת ב[[חג השבועות]] התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל{{הערת שוליים|דהיינו שהוא קבר את עצמו}}. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".

==תמונתו==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תלמידיו==
*[[המגיד ממזריטש]]
*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[זאב וולף קיצס]]
*רבי [[חיים מקראסנא]]
*רבי [[נחמן מהורדנקא]]
*רבי [[אריה לייב משפולי]]
*רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
*רבי [[פנחס מקוריץ]]
*רבי [[שמואל מקמינקא]]
*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]
*רבי [[דוד לייקס]]
*רבי [[לייב שרה'ס]]
*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]
*רבי [[זלמן מלוצק]]
*רבי [[אברהם מפודולסק]]
*רבי [[מנחם מנדל מפרימשלן]]

==משפחתו==
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:
*בנו, [[רבי צבי]],
*בתו, [[אדל (בת הבעל שם טוב)|אדל]].

בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז']].
*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].

צאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:
*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו"ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.{{הערה|כתבה בעניין חילול מצבותיהם של ר' אהרן זסלבסקי, נכד אדמו"ר הזקן וחתן ר' נחמן מברסלב - http://www.umanshalom.co.il/html/news/breslov_news/breslov_news1/breslov_news3569.html}}

==לקריאה נוספת==
* '''[[ספר הזכרונות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].
* '''[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש"ט]]''' - [[חנוך גליצנשטיין]].
* '''[[המאירים לארץ]]''' - [[יצחק אלפסי]].
* '''[[שבחי הבעש"ט]]''' - [[תקע"ה]].
* '''[[נזר הבעש"ט]]''' - [[אברהם שמואל בוקיעט]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]]
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]
;מפות ותמונות
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%A7%D7%91%D7%A8+%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%96%D7%99%22%D7%A2%E2%80%AD/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B026'13.5%22N+27%C2%B024'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91%E2%80%AD/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[רבי אדם בעל שם]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]

המגיד ממזריטש

2017-01-05T11:21:11Z

37.46.41.69:

[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער ממזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעל שם טוב]]. נפטר ביום [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[עיירה]] [[אניפולי]].

==קורות חייו==
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|1=יש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).

רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).

מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו.

המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]] והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה [[מלמד]] ב[[יחידות]] את [[אדמו"ר הזקן]] ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{דרוש מקור}}. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]".

בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.

בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום [[הסתלקות]]ו.

==[[הסתלקות]]ו==
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]] אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו: [[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו. ביום [[י"ט בכסלו]] {{מונחון|הסתלק|נפטר}} המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]).
{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד.{{A}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ל[[אהרון חזן|הרב חזן]]}}
ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזני]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה [[אדמו"ר הזקן]] בראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], ואז אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

=== שיפוץ הציון ===
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ב[[רוסיה]] נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]] וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}.

==תמונתו==
[[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|תמונת רבי שמואל סלנט, שזוהתה בטעות על ידי חוקר כתמונת הרב המגיד]]
כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת [[תש"ה]] טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי [[שמואל סלנט]].

==משפחתו==
*אביו: רבי אברהם.
*אמו: הרבנית חוה.
*אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
* אחותו: אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]], המכונה ברוסיא "הקדוש" וב[[פולין]] "המלאך", ובעל הספר "חסד לאברהם".
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.

==מתלמידיו==
*[[אדמו"ר הזקן]].
*ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].
*האחים - ר' [[זוסיא מאניפולי]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]].
*רבי [[אהרן מקרלין]].
*רבי [[שלמה מקרלין]].
*האחים - ר' [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]].
*רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.
*רבי אשר צבי מאוסטרהא, מחבר ספר מעיין החכמה.
*רבי חיים חייקא מאמדורא, מחבר ספר חיים וחסד.
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוזניץ]].
*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ [[החוזה מלובלין]].

==ספריו==
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:

*'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקאריץ, שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
*'''אור התורה''' - הודפס בקוריץ, שנת [[תקס"ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי ישראל מקוז'ניץ. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
==ראו גם==
*[[שלוש תנועות (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''ספר התולדות - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[תשל"ו]].
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 299-278.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=נפטר ב[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

המגיד ממזריטש

2017-01-05T11:20:38Z

37.46.41.69:

אברהם שיינס

2017-01-05T08:16:27Z

37.46.41.69: הגהה, ניסוח, הרחבה

הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] ואל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]], אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]].

==כמתנגד==
היה מגדולי גאוני העיר [[שקלאוו]] ו[[מתנגד]] חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]), ישב בשורה הראשונה באסיפות ה[[מתנגד]]ים נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר [[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.

על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.

== התקרבותו לתנועת החסידות ==

בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את סדר [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו מהחל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] הגיע פעם לביקור בעיר [[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הזקן]] ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו.

ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].

בני משפחתו ישבו עליו [[שבעה]], כדרך שיושבים על המת, אביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]]{{הערת שוליים|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סר מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.

==ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]]==

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}

ר' אברהם היה נשוי עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו מאד, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].

[[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

==חסיד ר' [[אהרון מסטרשלא]]==

לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]] והיה מגדולי חסידיו, בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגההת חסידו ר' אברהם.

לאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}

==משפחתו==
*'''בנו''' (מנישואי [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]) - נפטר בעודו ילד
* '''בנו''' (מהנישואים השלישים) - ר' אהרון רב בטשריי, חתן ר' [[זלמן ריבלין]] מחותנו של אדמו"ר האמצעי,
* '''גיסו''' היה החסיד ר' משה מדריבין.

== לקריאה נוספת ==

*[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נט. א.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]

שיחה:אברהם שיינס

2017-01-05T07:48:57Z

37.46.41.69:

לענ"ד מתאים '''שיינעס''' כיוון שכן הוא איות השם, ע"ש 'שיינא' (גם בלה"ק, עיין מילון 'עברי-אידשאי', [[תל אביב]], [[תשכ"ה]], פ"ט.'''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

::יישר ל[[משתמש:חסיד]] שהשביח ערך נחוץ זה (ופלא שעד עכשיו לא היה כזה ערך). --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:52, 17 במרץ 2010 (UTC)
:::לצערי לא הצלחתי להשביח ערך נחוץ זה, ומי שיכול לעזור לי במשימה זו - יבורך מפי ק-ל עליון קונה שמיים וארץ. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

::בתחילת הערך: רבי אברהם עצמו היה מתנגד וכו' לא צריך להיות "רבי צבי"? הכוונה לא לאביו? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:16, 17 במרץ 2010 (UTC)
:::שניהם היו מראשי המתנגדים. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

::::צריך לשנות את שם הערך ל '''אברהם שיינס (חתן אדמו"ר הזקן)'''.--[[מיוחד:תרומות/37.46.41.69|37.46.41.69]] 07:48, 5 בינואר 2017 (UTC)

שיחה:אברהם שיינס

2017-01-05T07:48:42Z

37.46.41.69:

אברהם שיינס

2017-01-05T07:47:07Z

37.46.41.69: הגהה

הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]] אשר לקחו לחתן לבתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]].

==כמתנגד==
היה מגאוני [[שקלאוו]] בהתחלה [[מתנגד]] חריף מאד, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]) וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.

על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.

== התקרבותו לתנועת החסידות ==

בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}, אך להסתירו ממשפחתו. פעם אחת גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.

פעם אחת הגיע [[אדמו"ר הזקן]] ל[[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע ה[[לילה]] על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הזקן]] ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו.

ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].

הם ישבו עליו [[שבעה]], ואביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]]{{הערת שוליים|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.

==ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]]==

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}

ר' אברהם היה נשוי עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו מאד, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].

[[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}

גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.

== לקריאה נוספת ==

*[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נט. א.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]

אברהם שיינס

2017-01-05T07:45:13Z

37.46.41.69: הגהה, ניסוח

הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]] אשר לקחו לחתן לבתו הרבנית [[רחל|רחל (בת אדמו"ר הזקן)]].

==כמתנגד==
היה מגאוני [[שקלאוו]] בהתחלה [[מתנגד]] חריף מאד, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]) וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.

על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.

== התקרבותו לתנועת החסידות ==

בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}, אך להסתירו ממשפחתו. פעם אחת גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.

פעם אחת הגיע [[אדמו"ר הזקן]] ל[[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע ה[[לילה]] על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הזקן]] ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו.

ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].

הם ישבו עליו [[שבעה]], ואביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]]{{הערת שוליים|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.

==ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]]==

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}

ר' אברהם היה נשוי עם [[הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו מאד, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].

[[הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}

גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.

== לקריאה נוספת ==

*[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נט. א.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]

מכון למען ילמדו

2017-01-05T07:34:04Z

37.46.41.69: ניסוח

[[קובץ:לוגו מכון למען.jpg|שמאל|ממוזער|160px|לוגו מכון למען ילמדו]]
[[קובץ:טקס השקה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים: [[שלמה יצחק פרנק|פרנק]], [[יוחנן גוראריה|גוראריה]] ו[[דב טברדוביץ|טברדוביץ]] בטקס ההשקה]]
[[קובץ:סניף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף של מכון למען ילמדו בירושלים]]
'''מכון למען ילמדו''' - המכללה החבד"ית הראשונה ללימודי הלכה, אשר פיתח שיטת לימוד חדשנית להעברת חומר הלכתי סבוך גם לנשואים, אנשי עסקים ו[[שלוחים]] אשר אינם פנויים ללימוד במתכונת מלאה, באמצעות חומר ערוך בצורה יחודית, מצגות, ואולם לימודים חדשנית וטכנולוגית. המכון מקיים מספר מסלולי לימוד, הבולט שביניהם הינו מסלול ראשוני להכנת שלוחים למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, על מנת שיכולו לממש את השפעתם בשליחות ביתר שאת, המכון ממוקם ב[[תל אביב]] ומתפעל גם סניף ב[[ירושלים]], כיום המכון מונה קורב ל-100 תלמידים.

==הקמת המכון==
המכון הוקם ב[[תשע"ה]] על ידי הרב [[ישראל מעל]] בעל וותק רב בלימוד הלכה בכלל וסמיכה בפרט, אשר גם כתב את החיבור הפופולארי סיכומים וביאורים על החומר של "[[סמיכה]]" אשר כיום אין בחור אשר ניגש להבחן לסמיכה ואינו נעזר בקובץ זה.

ב[[תשע"ו]] בטקס השקה מפואר חונך מקום חדיש משופץ ומאובזר בשכונת רמת אביב, בהשתתפות רבני חב"ד המלווים את המכון מתחילתו, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[דב טברדוביץ']], הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב[[ אברהם הרוניין]], הרב [[משה קורנווייץ]] והרב [[יוסף גינזבורג]].

ב[[תשע"ז]] פתח המכון מסלול חדש ומהפכני אשר מטרתו להפוך שלוחים צעירים לרבנים עם תעודות כרצון [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ספר השליחות עמ' 612}}, לצורך כך הצטרף למכון הרב [[עדאל קידר]], מחבר שו"ת היכל שלמה, אשר מלווה את הלימודים ואת ההכנה למבחנים הסופיים.

==מסלולי המכון==
המכון מקיים שלושה מסלולי לימוד עיקריים:
* '''סמיכה חב"ד''' - סמיכה רגילה אשר ע"פ ההוראת [[הרבי]] על כל בחור לפני החתונה ללמוד, הכולל הלכות "בשר בחלב", "מליחה", ו"תערובות".
* '''היכל שלמה''' - מסלול שהושק ב[[כינוס השלוחים]] [[תשע"ז]] המיועד בעיקרו לשלוחים, במסלול זה לומדים את חומר הלימודים עליו בוחן הרבנות הראשית לישראל - היכל שלמה.
* '''הלכות שבת''' - מסלול במתכונת יותר בסיסית ופשוטה המיועדת גם למקורבים, בה נלמדת בצורה יסודית הלכות שבת הלכה למעשה על פי פסקי [[אדמו"ר הזקן]], מתוך חומר מיוחד שנכתב על ידי המכון.

==קישורים חיצונים==
* [http://lp.vp4.me/rtbn אתר מכון למען ילמדו]
* [http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99/ הושק מכון "למען ילמדו" ללימודי הלכה] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95/ המהפכה מגיעה גם לירושלים: נפתח מרכז הלכה חדש] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו מובילים את מהפכת הלימוד החב"די '''סרט תיעוד''']
{{הערות שוליים}}

‏[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

מכון הלכה חב"ד

2017-01-05T07:20:13Z

37.46.41.69: /* פעילות המכון‏ */ לא רלוונטי יותר

[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוגו המכון]]
'''מכון הלכה - חב"ד''' הינו מכון הלכתי חב"די המופעל על ידי למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש.

תחת המכון פועלים מוקד 'SMS לרב' הפועל מסביב לשעון ומעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד הנשלחות למוקד בעילום שם באמצעות מסרונים בטלפון, מוקד 'קו לרב' באמצעותו ניתן לשאול את הרבנים המשיבים בשיחות טלפון בשעות פעילות המוקד, עלון הלכתי יומי בתפוצה של למעלה מחמשת אלפים עותקים. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.

המכון נוסד בשנת [[תשע"ו]], ביוזמת הרב [[יצחק שלמה פרנק]] הרב [[אברהם הרוניין]] והרב [[משה קורנוויץ]] ומופעל לוגיסטית בסיוע ארגון "[[התאחדות החסידים]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:מוקד הלכה למעשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושת הרבנים שנמנו על מייסדי המכון (מימין לשמאל): הרב [[אברהם הרוניין]], הרב [[יצחק שלמה פרנק]], והרב [[משה קורנוויץ]]]]
[[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל המוקד 'ס.מ.ס. לרב']]
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצר שינוי רחב בתפיסה ההלכתית בקרב חלקים רחבים בציבור. בנוסף, התופעה של [[חוזרים בתשובה]] חסרי רקע הלכתי, גרם להתקלות יום-יומית עם התמודדויות הלכתיות במשפחות רבות.

הנחשונים שפרצו את הדרך בתפיסה ההלכתית המקובלת, היו רבנים מ[[הציונות הדתית]] שהחלו להשיב תשובות הלכתיות באמצעות מסרונים, על אף שבמקרים רבים השאלות נבעו מחוסר ידע בסיסי, או לחילופין היו תלויות בפרטי שונים שלא נכללו בגוף השאלה.

לפי מודל זה, וביוזמת הרבנים [[יצחק שלמה פרנק]] ו[[משה קורנוויץ]], נוסד "מכון הלכה חב"ד" בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]], במסגרתו הוקמה מערכת ממוחשבת המקבלת את השאלות ההלכתיות, ומעבירה אותם לרבנים המשיבים ללא מספר הטלפון של השולח - כדי לשמור על פרטיותו - ומחזירה את תשובה הרב לשואל.

המסגרת נקראה בחודשים הראשונים לפעילותה בשם 'מוקד SMS הלכה למעשה', ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות.

==פעילות המכון‏==

===SMS לרב===

המוקד הפך בתוך זמן קצר לכתובת הלכתית אמינה ונוחה – מה שגרם לאלפי אנ"ש לשגר שאלותיהם ולקבל תשובות הלכתיות מרבני אנ"ש בשלל תחומים על פי פסקי רבותינו נשיאנו ומנהגי חב"ד.

עם הצלחת המוקד החליטו הרבנים שעונים במוקד SMS לרב יחד עם רבנים נוספים להקים את מכון ההלכה ולהרחיב את הפעילות בתחומים נוספים, ולענות גם באמצעות הטלפון.

במוקד מתקבלים מידי יום כמאה שאלות, ולעיתים בזמנים מיוחדים מגיעות כ 200 שאלות מידי יום.

===קו לרב===
לאחר [[חג השבועות]] [[תשע"ו]] הורחבה פעילות המוקד, ונוסף בו מענה טלפוני שהחל לפעול בשעות אחר הצהריים והעניק אפשרות לשואלים לבחור את הרב שברצונם לשוחח עמו ולשאול אותו את השאלה ההלכתית.

עם התרחבות המוקד, ומתוך מטרה למצוא שם כולל לפעילותו, נבחר השם 'מכון הלכה - חב"ד'.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] תשע"ו, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני, והוא החל לפעול גם בשעות הבוקר.

נכון לשנת [[תשע"ו]] משיבים הרבנים לציבור על קרוב לאלף חמש מאות שאלות הלכתיות בשבוע באמצעות מסרונים, בנוסף לשאלות ההלכתיות הנשאלות באמצעות הטלפון.

===הוצאה לאור===

====עלון שונה הלכות====

בשלהי חודש אב [[תשע"ו]] החל המכון בהוצאה לאור של עלון הלכה יומי בשם 'שונה הלכות'{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב"די] {{אינפו}} י"ד אב תשע"ו}}, מתוך מטרה להרחיב את לימודי ההלכה בקרב ציבור חסידי חב"ד.
העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי, כאשר בחלקו הפנימי מופיעה הלכה מבוארת, מדור 'שואל ומשיב' בו מספר שאלות קצרות שהגיעו באמצעות הSMS לרבני המכון בצירוף התשובות עליהם והפניה למקורות ההלכתיים העוסקים בנושא, וכן מדור "מעשה רב" עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה.

העלון מחולק בימי החול בקהילות חב"ד, עם תפוצה של כחמשת אלפים עותקים.

====מדריך הלכתי====
[[קובץ:מדריך הלכתי - מכון הלכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער המדריך הראשון]]
לקראת חגי תשרי [[תשע"ז]] יצא לאור לראשונה מדריך הלכתי הכולל את כל ההלכות המנהגים והסדר בראש השנה, צום גדליה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור.{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf להורדת המדריך]}}

במהלך חודש תשרי יצא מדריך דומה לסוכות ושמחת תורה. כן בחג ה[[חנוכה]], יצא מדריך הלכתי הכולל את ההלכות המעשיות ומדריך ל'[[מבצעים]]'.

====קורסים הלכתיים לאנ"ש====

עם הקמת מכון הלכה חב"ד, הוחלט לצד המענה ההלכתי לאנ"ש להשקיע בהטמעת לימוד הלכתי, בקרב אנ"ש חסידי חב"ד, לצורך כך פתח מכון "הכלה למעשה" של מכון הלכה חב"ד, כיתה וירטואלית ללימודי סמיכה "סמיכה נט".

==רבני המכון==
רשימה על פי סדר הא' - ב'
*הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד ואב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו"צ בירושלים
*הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים
*הרב [[משה הלל]] - דיין ומו"צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון
*הרב [[ישראל הלפרין]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד הרצליה
*הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב"ד [[תל אביב]]
*הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד אופקים
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו"צ בקהילת חב"ד ביתר עילית
*הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו"צ בקהילת חב"ד אור יהודה
*הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו"צ בכפר חב"ד
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]] ואב"ד היכל ליובאוויטש
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב"ד ב[[באר שבע]]
*הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב"ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו"צ בקהילת חב"ד ומראשי ישיבת חב"ד הגדולה ב[[צפת]]
*הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו"צ בקהילת חב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[שמואל מעטוף]] - מו"צ בקהילת חב"ד אדם
*הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]
*הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו"צ בקהילת חב"ד רחובות
*הרב [[שאול סילם]] - מו"צ בקהילת חב"ד גילה
*הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו"צ בקהילת חב"ד ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי קרית גת
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו"צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב
*הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו"צ בקהילת חב"ד בעיר
*הרב [[משה קורנוויץ]] - מו"צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב"ד בשכונת הר יונה בעיר
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד וחבר ביה"ד הרבני ב[[עמנואל]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]
*הרב [[מאיר רוזנבלט]] - מזכיר

==ראו גם==
*[[ועד רבני חב"ד]]
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[סמיכה לרבנות]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ"ש פונים בהמוניהם]''' {{אינפו}} כ"ח אדר א' תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ המהפיכה ההלכתית בחב"ד]''', סקירת מיזם 'מוקד הלכה למעשה' של ארגון [[התאחדות החסידים]] {{אינפו}} כ"ב [[אייר]] תשע"ו
*מוטי הולצברג, '''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב"דית בראיון ראשון]''', מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב"די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!]''' ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע"ו
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב"די] {{אינפו}} {{וידאו}} י"א [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב"ד: מיזם "שונה הלכות" יוצא לדרך]''' {{אינפו}} כ"ח [[מנחם אב]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]

מכון הלכה חב"ד

2017-01-05T07:19:44Z

37.46.41.69: /* קורסים הלכתיים לאנ"ש */ מדבר שקר תרחק

[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוגו המכון]]
'''מכון הלכה - חב"ד''' הינו מכון הלכתי חב"די המופעל על ידי למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש.

תחת המכון פועלים מוקד 'SMS לרב' הפועל מסביב לשעון ומעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד הנשלחות למוקד בעילום שם באמצעות מסרונים בטלפון, מוקד 'קו לרב' באמצעותו ניתן לשאול את הרבנים המשיבים בשיחות טלפון בשעות פעילות המוקד, עלון הלכתי יומי בתפוצה של למעלה מחמשת אלפים עותקים. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.

המכון נוסד בשנת [[תשע"ו]], ביוזמת הרב [[יצחק שלמה פרנק]] הרב [[אברהם הרוניין]] והרב [[משה קורנוויץ]] ומופעל לוגיסטית בסיוע ארגון "[[התאחדות החסידים]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:מוקד הלכה למעשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושת הרבנים שנמנו על מייסדי המכון (מימין לשמאל): הרב [[אברהם הרוניין]], הרב [[יצחק שלמה פרנק]], והרב [[משה קורנוויץ]]]]
[[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל המוקד 'ס.מ.ס. לרב']]
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצר שינוי רחב בתפיסה ההלכתית בקרב חלקים רחבים בציבור. בנוסף, התופעה של [[חוזרים בתשובה]] חסרי רקע הלכתי, גרם להתקלות יום-יומית עם התמודדויות הלכתיות במשפחות רבות.

הנחשונים שפרצו את הדרך בתפיסה ההלכתית המקובלת, היו רבנים מ[[הציונות הדתית]] שהחלו להשיב תשובות הלכתיות באמצעות מסרונים, על אף שבמקרים רבים השאלות נבעו מחוסר ידע בסיסי, או לחילופין היו תלויות בפרטי שונים שלא נכללו בגוף השאלה.

לפי מודל זה, וביוזמת הרבנים [[יצחק שלמה פרנק]] ו[[משה קורנוויץ]], נוסד "מכון הלכה חב"ד" בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]], במסגרתו הוקמה מערכת ממוחשבת המקבלת את השאלות ההלכתיות, ומעבירה אותם לרבנים המשיבים ללא מספר הטלפון של השולח - כדי לשמור על פרטיותו - ומחזירה את תשובה הרב לשואל.

המסגרת נקראה בחודשים הראשונים לפעילותה בשם 'מוקד SMS הלכה למעשה', ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות.

==פעילות המכון‏==

===SMS לרב===

המוקד הפך בתוך זמן קצר לכתובת הלכתית אמינה ונוחה – מה שגרם לאלפי אנ"ש לשגר שאלותיהם ולקבל תשובות הלכתיות מרבני אנ"ש בשלל תחומים על פי פסקי רבותינו נשיאנו ומנהגי חב"ד.

עם הצלחת המוקד החליטו הרבנים שעונים במוקד SMS לרב יחד עם רבנים נוספים להקים את מכון ההלכה ולהרחיב את הפעילות בתחומים נוספים, ולענות גם באמצעות הטלפון.

במוקד מתקבלים מידי יום כמאה שאלות, ולעיתים בזמנים מיוחדים מגיעות כ 200 שאלות מידי יום.

===קו לרב===
לאחר [[חג השבועות]] [[תשע"ו]] הורחבה פעילות המוקד, ונוסף בו מענה טלפוני שהחל לפעול בשעות אחר הצהריים והעניק אפשרות לשואלים לבחור את הרב שברצונם לשוחח עמו ולשאול אותו את השאלה ההלכתית.
[[קובץ:למען ילמדן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יוחנן גוראריה]] נואם בערב ההשקה של מכון 'למען ילמדו' לצד רבני "מכון הלכה חב"ד"]]

עם התרחבות המוקד, ומתוך מטרה למצוא שם כולל לפעילותו, נבחר השם 'מכון הלכה - חב"ד'.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] תשע"ו, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני, והוא החל לפעול גם בשעות הבוקר.

נכון לשנת [[תשע"ו]] משיבים הרבנים לציבור על קרוב לאלף חמש מאות שאלות הלכתיות בשבוע באמצעות מסרונים, בנוסף לשאלות ההלכתיות הנשאלות באמצעות הטלפון.

===הוצאה לאור===

====עלון שונה הלכות====

בשלהי חודש אב [[תשע"ו]] החל המכון בהוצאה לאור של עלון הלכה יומי בשם 'שונה הלכות'{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב"די] {{אינפו}} י"ד אב תשע"ו}}, מתוך מטרה להרחיב את לימודי ההלכה בקרב ציבור חסידי חב"ד.
העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי, כאשר בחלקו הפנימי מופיעה הלכה מבוארת, מדור 'שואל ומשיב' בו מספר שאלות קצרות שהגיעו באמצעות הSMS לרבני המכון בצירוף התשובות עליהם והפניה למקורות ההלכתיים העוסקים בנושא, וכן מדור "מעשה רב" עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה.

העלון מחולק בימי החול בקהילות חב"ד, עם תפוצה של כחמשת אלפים עותקים.

====מדריך הלכתי====
[[קובץ:מדריך הלכתי - מכון הלכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער המדריך הראשון]]
לקראת חגי תשרי [[תשע"ז]] יצא לאור לראשונה מדריך הלכתי הכולל את כל ההלכות המנהגים והסדר בראש השנה, צום גדליה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור.{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf להורדת המדריך]}}

במהלך חודש תשרי יצא מדריך דומה לסוכות ושמחת תורה. כן בחג ה[[חנוכה]], יצא מדריך הלכתי הכולל את ההלכות המעשיות ומדריך ל'[[מבצעים]]'.

====קורסים הלכתיים לאנ"ש====

עם הקמת מכון הלכה חב"ד, הוחלט לצד המענה ההלכתי לאנ"ש להשקיע בהטמעת לימוד הלכתי, בקרב אנ"ש חסידי חב"ד, לצורך כך פתח מכון "הכלה למעשה" של מכון הלכה חב"ד, כיתה וירטואלית ללימודי סמיכה "סמיכה נט".

==רבני המכון==
רשימה על פי סדר הא' - ב'
*הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד ואב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו"צ בירושלים
*הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים
*הרב [[משה הלל]] - דיין ומו"צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון
*הרב [[ישראל הלפרין]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד הרצליה
*הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב"ד [[תל אביב]]
*הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד אופקים
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו"צ בקהילת חב"ד ביתר עילית
*הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו"צ בקהילת חב"ד אור יהודה
*הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו"צ בכפר חב"ד
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]] ואב"ד היכל ליובאוויטש
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב"ד ב[[באר שבע]]
*הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב"ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו"צ בקהילת חב"ד ומראשי ישיבת חב"ד הגדולה ב[[צפת]]
*הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו"צ בקהילת חב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[שמואל מעטוף]] - מו"צ בקהילת חב"ד אדם
*הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]
*הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו"צ בקהילת חב"ד רחובות
*הרב [[שאול סילם]] - מו"צ בקהילת חב"ד גילה
*הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו"צ בקהילת חב"ד ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי קרית גת
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו"צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב
*הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו"צ בקהילת חב"ד בעיר
*הרב [[משה קורנוויץ]] - מו"צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב"ד בשכונת הר יונה בעיר
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד וחבר ביה"ד הרבני ב[[עמנואל]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]
*הרב [[מאיר רוזנבלט]] - מזכיר

==ראו גם==
*[[ועד רבני חב"ד]]
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[סמיכה לרבנות]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ"ש פונים בהמוניהם]''' {{אינפו}} כ"ח אדר א' תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ המהפיכה ההלכתית בחב"ד]''', סקירת מיזם 'מוקד הלכה למעשה' של ארגון [[התאחדות החסידים]] {{אינפו}} כ"ב [[אייר]] תשע"ו
*מוטי הולצברג, '''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב"דית בראיון ראשון]''', מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב"די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!]''' ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע"ו
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב"די] {{אינפו}} {{וידאו}} י"א [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב"ד: מיזם "שונה הלכות" יוצא לדרך]''' {{אינפו}} כ"ח [[מנחם אב]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]

שיחת משתמש:הלכה למעשה

2017-01-05T07:13:22Z

37.46.41.69: למה

{{בה}} אשמח לעזור בכל המצטרך [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ד בתשרי]] [[ה'תשע"ז]]

==שקרים==
למה לכתוב דברים (ראה עריכותך האחרונות) אשר אינם נכונים במציאות ואדרבה...? נקוט את מידת האמת בידך אף אם כרוכה באי נעימות ונגד אינטסרים חשובים ביותר--[[מיוחד:תרומות/37.46.41.69|37.46.41.69]] 07:13, 5 בינואר 2017 (UTC)

ט' בטבת

2017-01-04T20:41:01Z

37.46.41.69: /* ימי חב"ד */

{{חודש טבת}}
'''ט' בטבת''' הוא היום התשיעי ב[[חודש טבת]].

==אירועים ביהדות==
*ג'תמ"ב - [[עזרא]] ו[[נחמיה]], נפטרו.
*ד'תתכ"ז - רבי יהוסף מגרנדה, נהרג על קידוש ה'.
*שצ"ב - רבי אברהם חיים שור, מחבר ספר 'תורת חיים', נפטר.
*[[תר"כ]] - רבי ישועה בסיס, מגדולי הרבנים בתוניס, מחבר ספר 'אבני צדק', נפטר.
*[[תש"ה]] - רבי חזקיה הכהן רבין, רבם של יהודי בוכרה, נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תש"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] מגלה את המנהג המקובל מרבותינו נשיאינו לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] ב[[תהלים]] כל אחד כפי המתאים למספר שנותיו.
===נולדו===
*[[תש"ו]] - ר' [[עמרם מלכא]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|ביתו של הרבי הריי"צ]], ומ[[חסידי חב"ד]] ב[[ראשון לציון]].
*[[תש"ז]] - ר' [אלי יונה]], מצלמי החצר בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]].
*[[תשל"ג]] - הרב [[יוסף יצחק פריימן]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[זכרון יעקב]].
*[[תש"כ]] - הרב [[יוסף יצחק איידלמן]], חבר [[מערכת אוצר החסידים]] [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]].

{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|ט'|טבת}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד ט]]

י"ח בטבת

2017-01-04T20:40:17Z

37.46.41.69: /* ימי חב"ד */

{{חודש טבת}}
'''י"ח בטבת''' הוא היום השמונה עשר ב[[חודש טבת]].

==אירועים ביהדות==
*ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'.
*[[תר"א]] - רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר ספר 'בני יששכר', נפטר.
*[[תרנ"ה]] - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר.
*[[תשס"ז]] - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר הספרים 'אריה שאג'(על התורה והגדה של פסח), נפטר.
*[[תש"י]] - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תשנ"ב]] - נבואתו של הרבי התקיימה, ומעצמת העל [[ברית המועצות]] התפרקה באופן ניסי ללא מלחמות ושפיכות דמים (25 בדצמבר 1991){{הערה|הפירוק החל עוד קודם לכן בשנת [[תש"נ]] כפי שהרבי הכריז שזו תהיה שנת ניסים, אך פירוקה המושלם והסופי היה בתאריך זה.}}.
===נולדו===
*[[תקע"ט]] - הרב [[יוסף תומרקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ורבה של [[קרמנצ'וג]].
*[[תש"א]] - הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

===נפטרו===
*[[תשנ"ו]] - הרב [[הלל לוינזון]], מעסקני שכונת [[קראון הייטס]].
*[[תש"ע]] - ר' [[אליהו קופרמן]], מאנשי הקהילה החב"דית ב[[טשקנט]], ומנהל קופת ה[[גמ"ח]] המרכזית ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשע"ב]] - הרב [[משה יעקב ווייס]], מחשובי רבני [[בני ברק]].

{{להיום יום|י"ח|טבת}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד י"ח]]

י"ח בטבת

2017-01-04T20:40:07Z

37.46.41.69: /* ימי חב"ד */ תיקון

{{חודש טבת}}
'''י"ח בטבת''' הוא היום השמונה עשר ב[[חודש טבת]].

==אירועים ביהדות==
*ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'.
*[[תר"א]] - רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר ספר 'בני יששכר', נפטר.
*[[תרנ"ה]] - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר.
*[[תשס"ז]] - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר הספרים 'אריה שאג'(על התורה והגדה של פסח), נפטר.
*[[תש"י]] - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר.

==ימי חב"ד==
**[[תשנ"ב]] - נבואתו של הרבי התקיימה, ומעצמת העל [[ברית המועצות]] התפרקה באופן ניסי ללא מלחמות ושפיכות דמים (25 בדצמבר 1991){{הערה|הפירוק החל עוד קודם לכן בשנת [[תש"נ]] כפי שהרבי הכריז שזו תהיה שנת ניסים, אך פירוקה המושלם והסופי היה בתאריך זה.}}.
===נולדו===
*[[תקע"ט]] - הרב [[יוסף תומרקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ורבה של [[קרמנצ'וג]].
*[[תש"א]] - הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

===נפטרו===
*[[תשנ"ו]] - הרב [[הלל לוינזון]], מעסקני שכונת [[קראון הייטס]].
*[[תש"ע]] - ר' [[אליהו קופרמן]], מאנשי הקהילה החב"דית ב[[טשקנט]], ומנהל קופת ה[[גמ"ח]] המרכזית ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשע"ב]] - הרב [[משה יעקב ווייס]], מחשובי רבני [[בני ברק]].

{{להיום יום|י"ח|טבת}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד י"ח]]

ט' בטבת

2017-01-04T20:38:25Z

37.46.41.69: /* ימי חב"ד */ לא נכון

{{חודש טבת}}
'''ט' בטבת''' הוא היום התשיעי ב[[חודש טבת]].

==אירועים ביהדות==
*ג'תמ"ב - [[עזרא]] ו[[נחמיה]], נפטרו.
*ד'תתכ"ז - רבי יהוסף מגרנדה, נהרג על קידוש ה'.
*שצ"ב - רבי אברהם חיים שור, מחבר ספר 'תורת חיים', נפטר.
*[[תר"כ]] - רבי ישועה בסיס, מגדולי הרבנים בתוניס, מחבר ספר 'אבני צדק', נפטר.
*[[תש"ה]] - רבי חזקיה הכהן רבין, רבם של יהודי בוכרה, נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תש"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] מגלה את המנהג המקובל מרבותינו נשיאינו לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] ב[[תהלים]] כל אחד כפי המתאים למספר שנותיו.

===נולדו===
*[[תש"ו]] - ר' [[עמרם מלכא]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|ביתו של הרבי הריי"צ]], ומ[[חסידי חב"ד]] ב[[ראשון לציון]].
*[[תש"ז]] - ר' [אלי יונה]], מצלמי החצר בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]].
*[[תשל"ג]] - הרב [[יוסף יצחק פריימן]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[זכרון יעקב]].
*[[תש"כ]] - הרב [[יוסף יצחק איידלמן]], חבר [[מערכת אוצר החסידים]] [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]].

{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|ט'|טבת}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד ט]]

מכון למען ילמדו

2017-01-04T14:17:04Z

37.46.41.69: אינו רלוונטי יותר

[[קובץ:לוגו מכון למען.jpg|שמאל|ממוזער|160px|לוגו מכון למען ילמדו]]
[[קובץ:טקס השקה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים: [[שלמה יצחק פרנק|פרנק]], [[יוחנן גוראריה|גוראריה]] ו[[דב טברדוביץ|טברדוביץ]] בטקס ההשקה]]
[[קובץ:סניף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף של מכון למען ילמדו בירושלים]]
'''מכון למען ילמדו''' - מכון הלכה אשר פיתח שיטת לימוד חדשנית להעברת חומר הלכתי סבוך גם לאנשי עסקים ו[[שלוחים]] אשר אינם פנויים ללימוד במתכונת מלאה, באמצעות חומר ערוך בצורה יחודית, מצגות, ועוד עזרים. המכון מקיים מספר מסלולי לימוד, הבולט שביניהם הינו מסלול ראשוני להכנת שלוחים למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, על מנת שיכולו לממש את השפעתם בשליחות ביתר שאת, המכון ממוקם ב[[תל אביב]] ומתפעל גם סניף ב[[ירושלים]].

==הקמת המכון==
המכון הוקם ב[[תשע"ה]] על ידי הרב [[ישראל מעל]] בעל וותק רב בלימוד הלכה בכלל וסמיכה בפרט, אשר גם כתב את החיבור הפופולארי סיכומים וביאורים על החומר של "[[סמיכה]]" אשר כיום אין בחור אשר ניגש להבחן לסמיכה ואינו נעזר בקובץ זה.

ב[[תשע"ו]] בטקס השקה מפואר חונך מקום חדיש משופץ ומאובזר בשכונת רמת אביב, בהשתתפות רבני חב"ד המלווים את המכון מתחילתו, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[דב טברדוביץ']], הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב[[ אברהם הרוניין]], הרב [[משה קורנווייץ]] והרב [[יוסף גינזבורג]].

ב[[תשע"ז]] פתח המכון מסלול חדש ומהפכני אשר מטרתו להפוך שלוחים צעירים לרבנים עם תעודות כרצון [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ספר השליחות עמ' 612}}, לצורך כך הצטרף למכון הרב [[עדאל קידר]], מחבר שו"ת היכל שלמה, אשר מלווה את הלימודים ואת ההכנה למבחנים הסופיים.

==מסלולי המכון==
המכון מקיים שלושה מסלולי לימוד עיקריים:
* '''סמיכה חב"ד''' - סמיכה רגילה אשר ע"פ ההוראת [[הרבי]] על כל בחור לפני החתונה ללמוד, הכולל הלכות "בשר בחלב", "מליחה", ו"תערובות".
* '''היכל שלמה''' - מסלול שהושק ב[[כינוס השלוחים]] [[תשע"ז]] המיועד בעיקרו לשלוחים, במסלול זה לומדים את חומר הלימודים עליו בוחן הרבנות הראשית לישראל - היכל שלמה.
* '''הלכות שבת''' - מסלול במתכונת יותר בסיסית ופשוטה המיועדת גם למקורבים, בה נלמדת בצורה יסודית הלכות שבת הלכה למעשה על פי פסקי [[אדמו"ר הזקן]], מתוך חומר מיוחד שנכתב על ידי המכון.

==קישורים חיצונים==
* [http://lp.vp4.me/rtbn אתר מכון למען ילמדו]
* [http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99/ הושק מכון "למען ילמדו" ללימודי הלכה] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95/ המהפכה מגיעה גם לירושלים: נפתח מרכז הלכה חדש] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו מובילים את מהפכת הלימוד החב"די '''סרט תיעוד''']
{{הערות שוליים}}

‏[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

מכון הלכה חב"ד

2017-01-04T14:16:31Z

37.46.41.69: אינו רלוונטי יותר

[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוגו המכון]]
'''מכון הלכה - חב"ד''' הינו מכון הלכתי חב"די המופעל על ידי למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש.

תחת המכון פועלים מוקד 'SMS לרב' הפועל מסביב לשעון ומעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד הנשלחות למוקד בעילום שם באמצעות מסרונים בטלפון, מוקד 'קו לרב' באמצעותו ניתן לשאול את הרבנים המשיבים בשיחות טלפון בשעות פעילות המוקד, עלון הלכתי יומי בתפוצה של למעלה מחמשת אלפים עותקים. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.

המכון נוסד בשנת [[תשע"ו]], ביוזמת הרב [[יצחק שלמה פרנק]] הרב [[אברהם הרוניין]] והרב [[משה קורנוויץ]] ומופעל לוגיסטית בסיוע ארגון "[[התאחדות החסידים]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:מוקד הלכה למעשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושת הרבנים שנמנו על מייסדי המכון (מימין לשמאל): הרב [[אברהם הרוניין]], הרב [[יצחק שלמה פרנק]], והרב [[משה קורנוויץ]]]]
[[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל המוקד 'ס.מ.ס. לרב']]
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצר שינוי רחב בתפיסה ההלכתית בקרב חלקים רחבים בציבור. בנוסף, התופעה של [[חוזרים בתשובה]] חסרי רקע הלכתי, גרם להתקלות יום-יומית עם התמודדויות הלכתיות במשפחות רבות.

הנחשונים שפרצו את הדרך בתפיסה ההלכתית המקובלת, היו רבנים מ[[הציונות הדתית]] שהחלו להשיב תשובות הלכתיות באמצעות מסרונים, על אף שבמקרים רבים השאלות נבעו מחוסר ידע בסיסי, או לחילופין היו תלויות בפרטי שונים שלא נכללו בגוף השאלה.

לפי מודל זה, וביוזמת הרבנים [[יצחק שלמה פרנק]] ו[[משה קורנוויץ]], נוסד "מכון הלכה חב"ד" בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]], במסגרתו הוקמה מערכת ממוחשבת המקבלת את השאלות ההלכתיות, ומעבירה אותם לרבנים המשיבים ללא מספר הטלפון של השולח - כדי לשמור על פרטיותו - ומחזירה את תשובה הרב לשואל.

המסגרת נקראה בחודשים הראשונים לפעילותה בשם 'מוקד SMS הלכה למעשה', ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות.

==פעילות המכון‏==

===SMS לרב===

המוקד הפך בתוך זמן קצר לכתובת הלכתית אמינה ונוחה – מה שגרם לאלפי אנ"ש לשגר שאלותיהם ולקבל תשובות הלכתיות מרבני אנ"ש בשלל תחומים על פי פסקי רבותינו נשיאנו ומנהגי חב"ד.

עם הצלחת המוקד החליטו הרבנים שעונים במוקד SMS לרב יחד עם רבנים נוספים להקים את מכון ההלכה ולהרחיב את הפעילות בתחומים נוספים, ולענות גם באמצעות הטלפון.

במוקד מתקבלים מידי יום כמאה שאלות, ולעיתים בזמנים מיוחדים מגיעות כ 200 שאלות מידי יום.

===קו לרב===
לאחר [[חג השבועות]] [[תשע"ו]] הורחבה פעילות המוקד, ונוסף בו מענה טלפוני שהחל לפעול בשעות אחר הצהריים והעניק אפשרות לשואלים לבחור את הרב שברצונם לשוחח עמו ולשאול אותו את השאלה ההלכתית.
[[קובץ:למען ילמדן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יוחנן גוראריה]] נואם בערב ההשקה של מכון 'למען ילמדו' לצד רבני "מכון הלכה חב"ד"]]

עם התרחבות המוקד, ומתוך מטרה למצוא שם כולל לפעילותו, נבחר השם 'מכון הלכה - חב"ד'.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] תשע"ו, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני, והוא החל לפעול גם בשעות הבוקר.

נכון לשנת [[תשע"ו]] משיבים הרבנים לציבור על קרוב לאלף חמש מאות שאלות הלכתיות בשבוע באמצעות מסרונים, בנוסף לשאלות ההלכתיות הנשאלות באמצעות הטלפון.

===הוצאה לאור===

====עלון שונה הלכות====

בשלהי חודש אב [[תשע"ו]] החל המכון בהוצאה לאור של עלון הלכה יומי בשם 'שונה הלכות'{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב"די] {{אינפו}} י"ד אב תשע"ו}}, מתוך מטרה להרחיב את לימודי ההלכה בקרב ציבור חסידי חב"ד.
העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי, כאשר בחלקו הפנימי מופיעה הלכה מבוארת, מדור 'שואל ומשיב' בו מספר שאלות קצרות שהגיעו באמצעות הSMS לרבני המכון בצירוף התשובות עליהם והפניה למקורות ההלכתיים העוסקים בנושא, וכן מדור "מעשה רב" עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה.

העלון מחולק בימי החול בקהילות חב"ד, עם תפוצה של כחמשת אלפים עותקים.

====מדריך הלכתי====
[[קובץ:מדריך הלכתי - מכון הלכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער המדריך הראשון]]
לקראת חגי תשרי [[תשע"ז]] יצא לאור לראשונה מדריך הלכתי הכולל את כל ההלכות המנהגים והסדר בראש השנה, צום גדליה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור.{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf להורדת המדריך]}}

במהלך חודש תשרי יצא מדריך דומה לסוכות ושמחת תורה. כן בחג ה[[חנוכה]], יצא מדריך הלכתי הכולל את ההלכות המעשיות ומדריך ל'[[מבצעים]]'.

==רבני המכון==
רשימה על פי סדר הא' - ב'
*הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד ואב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו"צ בירושלים
*הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים
*הרב [[משה הלל]] - דיין ומו"צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון
*הרב [[ישראל הלפרין]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד הרצליה
*הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב"ד [[תל אביב]]
*הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד אופקים
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו"צ בקהילת חב"ד ביתר עילית
*הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו"צ בקהילת חב"ד אור יהודה
*הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו"צ בכפר חב"ד
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]] ואב"ד היכל ליובאוויטש
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב"ד ב[[באר שבע]]
*הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב"ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו"צ בקהילת חב"ד ומראשי ישיבת חב"ד הגדולה ב[[צפת]]
*הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו"צ בקהילת חב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[שמואל מעטוף]] - מו"צ בקהילת חב"ד אדם
*הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]
*הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו"צ בקהילת חב"ד רחובות
*הרב [[שאול סילם]] - מו"צ בקהילת חב"ד גילה
*הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו"צ בקהילת חב"ד ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי קרית גת
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו"צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב
*הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו"צ בקהילת חב"ד בעיר
*הרב [[משה קורנוויץ]] - מו"צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב"ד בשכונת הר יונה בעיר
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד וחבר ביה"ד הרבני ב[[עמנואל]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]
*הרב [[מאיר רוזנבלט]] - מזכיר

==ראו גם==
*[[ועד רבני חב"ד]]
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[סמיכה לרבנות]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ"ש פונים בהמוניהם]''' {{אינפו}} כ"ח אדר א' תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ המהפיכה ההלכתית בחב"ד]''', סקירת מיזם 'מוקד הלכה למעשה' של ארגון [[התאחדות החסידים]] {{אינפו}} כ"ב [[אייר]] תשע"ו
*מוטי הולצברג, '''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב"דית בראיון ראשון]''', מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב"די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!]''' ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע"ו
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב"די] {{אינפו}} {{וידאו}} י"א [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב"ד: מיזם "שונה הלכות" יוצא לדרך]''' {{אינפו}} כ"ח [[מנחם אב]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]