https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.167חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T21:30:18Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=839834תבנית:שלשלת יחוס המשיח2026-04-06T06:09:02Z<p>37.60.47.167: מזרובבל ועד אליועיני - על פי פירוש הגר''א בדברי הימים ג. ענני - על פי אגדת בראשית כתב יד אוקספורד פרק מ''ה. ממשולם ועד רב הונא בן נתן דצוציתא -על פי ספר יוחסין סוף מאמר א' בסדר עולם זוטא והקדמת המאירי למסכת אבות. ממנו ועד מר זוטרא בן רב הונא - סדר עולם זוטא המובא בסדר הדורות ד' תשנ''ז. הונא מר - מיחוסו של בוסתנאי המובא במגילת יוחסין לרבי ידידיה דיין. מרב דימי עד רב האי גאון - על פי אגרת רב שרירא גאון. דבורה לאה אלטשולר - על פי בית רבי.</p>
<hr />
<div>{{ניווט קבוצות<br />
|הסתרה = כן<br />
|מוסתר = לא<br />
|כותרת=יחוס הרבי מליובאוויטש עד לדוד המלך<br />
<br />
''תקופת מלכי בית דוד בבית ראשון''<br />
א. '''[[דוד המלך]]'''. ב. [[שלמה המלך]]. ג. [[רחבעם המלך]]. ד. אביהו המלך. ה. אסא המלך. ו. יהושפט המלך. ז. יהורם המלך. ח. אחזיהו המלך. ט. יהואש המלך י. אמציהו המלך. יא. עוזיהו המלך. יב. יותם המלך. יג. אחז המלך. יד. [[חזקיהו המלך]]. טו. מנשה המלך. טז. אמון המלך יז. יאשיהו המלך. יח. יהויקים המלך. יט. יכניהו המלך. כ. השר שאלתיאל. <br />
<br />
''תקופת בית המקדש השני''<br />
|רשימה2=כא. פדיה. כב. זרובבל. כג. חנניה. כד. ישעיה. כה. ארנן. כו. עובדיה. כז. שכניה. כח. שמעיה. כט. נעריה. ל. אליועיני. לא. ענני. לב. משולם. לג. ברכיה. לד. חסדיה. לה. ישעיה. לו. עובדיה. לז. שמעיה. לח. שכניה. <br />
''תקופת התנאים''<br />
לט. נעריה. מ. חזקיה. מא. עקוב. מב. יוחנן. מג. שפט. מד. ענן. מה. נתן דצוציתא. מו. רב הונא.<br />
''תקופת האמוראים''<br />
מז. נתן. מח. נחמיה. מט. עוקבן דצוציתא. נ. אבא מארי. נא. רב ספרא. נב. רב נתן. נג. כהנא.<br />
''תקופת הסבוראים''<br />
נד. רב הונא. נה. מר זוטרא. נו. הונא מר. נז. רב דימי.<br />
''תקופת הגאונים''<br />
נח. רב מארי גאון. נט. ?. ס. ?. סא. ?. סב. רב דודאי. סג. רב רבא גאון. סד. רב אבא. סה. ?. סו. סופרו של רב יוסף בר אבא גאון. סז. ?. סח. רב שמואל ריש כלה. סט. רב יהודה גאון. ע. רב חנניה גאון. עא. רב שרירא גאון. עב. רב האי גאון.<br />
''תקופת ראשונים ואחרונים''<br />
עג. הרה"ג ר' יוסף מרומי. עד. הרה"ג ר' יחיאל. עה. הרה"ג ר' אברהם. עו. הרה"ג ר' עזריהו. סה. הרה"ג ר' יחזקאל. עז . הרה"ג ר' לעמיל. עח.. הרה"ג ר' עזריהו. עט. הרה"ג ר' אליהו. פ. הרה"ג ר' יוסף. פא. הרה"ג ר' נחמן. פב. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס. פג. הרה"ג ר' לייביש. פד. הרה"ג ר' אלעזר. פה. הרה"ג ר' ירחמיאל. פו. הרה"ג ר' אריה זאב. פז. הרה"ג ר' יעקב. פח. הרה"ג ר' בצלאל. פט. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן. צ. הרה"ג ר' בצלאל. צא. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא. צב. הרה"ג ר' בצלאל. <br />
<br />
''מהמהר"ל לאבי [[אדמו"ר הזקן]]''<br />
צג. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – [[המהר"ל מפראג]]. צד. [[ר' בצלאל חריף מקלן|הרה"ג ר' בצלאל חריף.]] צה. [[ ר' שמואל הפרנס מפראג(נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל.]] צו.[[ר' יהודה לייב מפוזנא (נין המהר"ל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. צז. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. צח. [[ר' שניאור זלמן פוזנר מוויטבסק(סב אדמו"ר הזקן)|הרה"ג ר' שניאור זלמן.]] צט. [[ר' ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|הרה"ג ר' ברוך]].<br />
<br />
''תקופת נשיאי חב"ד''<br />
ק. כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. קא. הרבנית [[דבורה לאה אלטשולר(בת אדמו"ר הזקן)]]. קב. כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. קג. רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)]]. קד. רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. קה. רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)]]. קו. הרב המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]. קז. '''המלך המשיח – [[הרבי]]'''.<br />
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</noinclude></div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=839828תבנית:שלשלת יחוס המשיח2026-04-06T05:40:01Z<p>37.60.47.167: מזרובבל ועד אליועיני - על פי הגר''א בדברי הימים ג. ענני - על פי אגדת בראשית כתב יד פרק מ''ה. ממשולם ועד רב הונא בן נתן דצוציתא - ספר יוחסין סוף מאמר א'. מרב הונא בן נתן דצוציתא עד רב הונא בן כהנא - על פי סדר הדורות שנת ד' תשנ''ז. הונא מר - על פי היחוס של בוסתנאי המובא במגילת היוחסין של רבי ידידיה דיין. מרב דימי עד רב האי גאון - על פי אגרת רב שרירא גאון. דבורה לאה אלטשולר - על פי בית רבי.</p>
<hr />
<div>{{ניווט קבוצות<br />
|הסתרה = כן<br />
|מוסתר = לא<br />
|כותרת=יחוס הרבי מליובאוויטש עד לדוד המלך<br />
<br />
|קבוצה1='''תקופת מלכי בית דוד בבית ראשון'''<br />
|רשימה1=א. '''[[דוד המלך]]'''. ב. [[שלמה המלך]]. ג. [[רחבעם המלך]]. ד. אביהו המלך. ה. אסא המלך. ו. יהושפט המלך. ז. יהורם המלך. ח. אחזיהו המלך. ט. יהואש המלך י. אמציהו המלך. יא. עוזיהו המלך. יב. יותם המלך. יג. אחז המלך. יד. [[חזקיהו המלך]]. טו. מנשה המלך. טז. אמון המלך יז. יאשיהו המלך. יח. יהויקים המלך. יט. יכניהו המלך. כ. השר שאלתיאל. <br />
<br />
|קבוצה2='''תקופת [[בית המקדש השני]]'''<br />
|רשימה2=כא. פדיה. כב. זרובבל. כג. חנניה. כד. ישעיה. כה. ארנן. כו. עובדיה. כז. שכניה. כח. שמעיה. כט. נעריה. ל. אליועיני. לא. ענני. לב. משולם. לג. ברכיה. לד. חסדיה. לה. ישעיה. לו. עובדיה. לז. שמעיה. לח. שכניה. <br />
''תקופת התנאים''<br />
לט. נעריה. מ. חזקיה. מא. עקוב. מב. יוחנן. מג. שפט. מד. ענן. מה. נתן דצוציתא. מו. רב הונא.<br />
''תקופת האמוראים''<br />
מז. נתן. מח. נחמיה. מט. עוקבן דצוציתא. נ. אבא מארי. נא. רב ספרא. נב. רב נתן. נג. כהנא.<br />
''תקופת הסבוראים''<br />
נד. רב הונא. נה. מר זוטרא. נו. הונא מר. נז. רב דימי.<br />
''תקופת הגאונים''<br />
נח. רב מארי גאון. נט. ?. ס. ?. סא. ?. סב. רב דודאי. סג. רב רבא גאון. סד. רב אבא. סה. ?. סו. סופרו של רב יוסף בר אבא גאון. סז. ?. סח. רב שמואל ריש כלה. סט. רב יהודה גאון. ע. רב חנניה גאון. עא. רב שרירא גאון. עב. רב האי גאון.<br />
|קבוצה5='''תקופת ראשונים ואחרונים'''<br />
|רשימה5=עג. הרה"ג ר' יוסף מרומי. עד. הרה"ג ר' יחיאל. עה. הרה"ג ר' אברהם. עו. הרה"ג ר' עזריהו. סה. הרה"ג ר' יחזקאל. עז . הרה"ג ר' לעמיל. עח.. הרה"ג ר' עזריהו. עט. הרה"ג ר' אליהו. פ. הרה"ג ר' יוסף. פא. הרה"ג ר' נחמן. פב. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס. פג. הרה"ג ר' לייביש. פד. הרה"ג ר' אלעזר. פה. הרה"ג ר' ירחמיאל. פו. הרה"ג ר' אריה זאב. פז. הרה"ג ר' יעקב. פח. הרה"ג ר' בצלאל. פט. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן. צ. הרה"ג ר' בצלאל. צא. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא. צב. הרה"ג ר' בצלאל. <br />
<br />
|קבוצה6='''מהמהר"ל לאבי [[אדמו"ר הזקן]]'''<br />
|רשימה6=צג. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – [[המהר"ל מפראג]]. צד. [[ר' בצלאל חריף מקלן|הרה"ג ר' בצלאל חריף.]] צה. [[ ר' שמואל הפרנס מפראג(נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל.]] צו.[[ר' יהודה לייב מפוזנא (נין המהר"ל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. צז. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. צח. [[ר' שניאור זלמן פוזנר מוויטבסק(סב אדמו"ר הזקן)|הרה"ג ר' שניאור זלמן.]] צט. [[ר' ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|הרה"ג ר' ברוך]].<br />
<br />
|קבוצה7='''תקופת נשיאי חב"ד'''<br />
|רשימה7=ק. כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. קא. הרבנית [[דבורה לאה אלטשולר(בת אדמו"ר הזקן)]]. קב. כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. קג. רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)]]. קד. רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. קה. רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)]]. קו. הרב המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]. קז. '''המלך המשיח – [[הרבי]]'''.<br />
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</noinclude></div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=812144יוסף חיים רוזנבלט2025-12-01T21:36:10Z<p>37.60.47.167: קבלת מינוי נוסף במועצה אזורית מטה אשר</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יוסף חיים רוזנבלט תשפ''ה.jpg|ממוזער|הרב רוזנבלט ([[תשפ"ה]])]]<br />
[[קובץ:יוסף חיים רוזנבלט.jpg|ממוזער|הרב רוזנבלט בכינוס הרבנים נגד [[מיהו יהודי|רפורמות הגיור]], לצד חמיו הרב [[ישעיהו הרצל]] ([[תשפ"ב]])]]<br />
[[קובץ:Rozenblat hachtara.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף חיים רוזנבלט בטקס ההכתרה, לצד חמיו הרב [[ישעיהו הרצל]] ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אליהו בקשי דורון]]]]<br />
הרב '''יוסף חיים רוזנבלט''' (נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ט]], 1969) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לגליל התחתון, רבה של המועצה האזורית גליל תחתון וחבר [[מכון הלכה חב"ד]]. בשנת תשפ"ו מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל לרב נותן הכשר גם במועצה האזורית מטה אשר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ט]] לרב [[מרדכי רוזנבלט]] ולאימו מלכה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים ולאחר מכן עבר לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חוה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נוף הגליל]], החל לפעול בשליחות הרבי ביישוב [[גבעת אבני]], וכעבור מספר שנים התמנה כשליח אזורי וכרבה של המועצה האזורית גליל תחתון.<br />
<br />
תחת השגחתו, פועל מערך כשרות המעניק השגחה למוצרים המיוצרים במפעלים המצויים בשטח השיפוט של המועצה האזורית בה מכהן כרב, ביניהם מפעלים מפורסמים כדוגמת [[תה]] ויסוצקי, פרי ניר, משקאות בלו ועוד.<br />
<br />
הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ בישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], עורך הספר ,,פרדס ישעיהו" של חמיו של הרב רוזנבלט, ומחבר קונטרס ,,ברכות ההתגלות" - על הברכות בעת ראית פני מלך המשיח.<br />
*חתנו, הרב משה יצחק העכט - שליח הרבי בגליל התחתון.<br />
*חתנו, הרב שמואל ליסון - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נוף הגליל.<br />
*בנו, הרב מרדכי רוזנבלט - שליח הרבי במושב מצפה שבגליל התחתון.<br />
*בנו, הרב דובער רוזנבלט - [[נתיבות]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%91%d7%9c%d7%98/ '''פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים'''] של הרב רוזנבלט באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}. <br />
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%91%d7%9c%d7%98 תגיות: הרב יוסף חיים רוזנבלט]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{רבני מכון הלכה חב"ד}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנבלט, יוסף חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנבלט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A9&diff=801292בית ספר חב"ד ברוש2025-09-08T09:03:48Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>'''בית הספר 'אהל יוסף יצחק' - מושב ברוש''' היה בית ספר אזורי ביישובי הנגב, שהיה מהמוסדות הראשונים שהוקמו תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]], ושימש בעיקר את תושבי המושבים ברוש תדהר ותאשור{{הערה|שלושת המושבים הוקמו כיחידה אחת על שם הפסוק (ישעיהו מא, יט): "אשים בערבה, ברוש תדהר ותאשור יחדו".}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
עם העלייה הגדולה מ[[מרוקו]] שנשלחה ליישב את יישובי צפון הנגב, הוקם בית ספר ממלכתי אזורי ששימש את יישובי האזור.<br />
<br />
בית הספר הוקם בתחומי המושב ברוש, ואנשי 'הפעילים' שהתעסקו עם אוכלוסיה זו, ערכו מבצע רישום לשכנע את התושבים לחתום על כך שברצונם לשלוח את בניהם לחינוך דתי.<br />
<br />
אף שמבצע הרישום הצליח וכ-70% מההורים ביקשו חינוך דתי עבור ילדיהם, הנהלת המושב ומשרד החינוך לא רצו להעביר את בית הספר לזרם הממלכתי דתי, שמבחינה פוליטית השתייך לתנועת 'המזרחי', בעוד שהיישובים השתייכו לתנועת המושבים שבשליטת מפא"י, ולבסוף הסכימו כפשרה, שבית הספר יעבור לחינוך דתי תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] של חסידי חב"ד שאינם מפלגתיים, כזרם חינוכי עצמאי שאינו משתייך מבחינה פוליטית לאף גורם.<br />
<br />
על פי בחירת הרבי במשפחות שיסעו לנהל את בית הספר, מי שהתמנה כמנהל הראשון היה הרב [[אורי בן שחר]]{{הערה|כאשר את מקומו בניהול בית הספר ביפו מילא ר' [[שמואל חפר]].}}, לצד הרב [[דוד אברהם לסלבוים]], וכן מורים ומורות לא נשואים בוגרי מוסדות חב"ד, כשהמורים קיבלו בזכות זה פטור משירות ב[[צה"ל]].<br />
<br />
אנשי המושב העמידו לטובת הצוות החינוכי 4 בתים - בית אחד עבור כל משפחה, בית נוסף למורים הרווקים, ובית נוסף למורות הרווקות.<br />
<br />
עם התחלת שנת הלימודים [[תשי"ט]] שהיתה השנה הראשונה של בית הספר במתכונתו המחולקת, דרשה הנהלת המוסד לחלק את שטח בית הספר באמצעות גדר בהתאם לחלוקה של מספר התלמידים, כאשר 70% מהשטח יועד לבית הספר של הרשת, ושאר השטח יישאר לבית הספר הממלכתי.<br />
<br />
על אף ההתנגדות הראשונית, לבסוף חולק בית הספר כאשר 2 צריפים גדולים המחולקים בתוכם לכיתות, וצריף אחד נותר לבית הספר הממלכתי.<br />
<br />
בית הספר זכה להצלחה חינוכית, ובמשך הזמן הורים נוספים החליטו לשלוח את בניהם לבית הספר החב"די, עד שלקראת שנת הלימודים [[תש"כ]], שהיתה השנה השניה לקיומו של בית הספר, נסגר בית הספר הממלכתי, והשטח כולו הועמד לרשות בית הספר החב"די, כאשר מספר התלמידים המועט שהוריהם עדיין ביקשו עבורם חינוך ממלכתי, נשלחו למוסדות אחרים באזור.<br />
<br />
בשנת תש"כ עבר הניהול לידי הרב לסלבוים, כשהרב אורי בן שחר חזר לנהל את בית הספר ביפו. בסיומה של אותה השנה הגיעו לברוש הרב [[יהושפט אלפרט]] ורעייתו, שקיבל על עצמו את הניהול והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו שהצטרפו לצוות החינוכי.<br />
<br />
בין העוסקים לטובת בית הספר בשנותיו הראשונות היה הרב חנניה אברג'ל, אביו של הרב [[יורם אברג'ל]], שאף שלח את בניו להתחנך במקום, בהם הרב יורם אברג'ל שהתחנך בו בכל שנות ילדותו.<br />
<br />
אף שבית הספר זכה להצלחה, עם התבגרות האוכלוסיה המתגוררת במושבים, הלך מספר התלמידים והתדלדל והוא הועבר לעיר הסמוכה נתיבות, גם שם הוא זוכה להצלחה רבה, תחת חסות הרב [[ישר אדרעי]] ובניהול הרב [[אושרי בוגלר]].<br />
<br />
==צוות בית הספר==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*מר יעקב גוטהולד - מפקח.<br />
*ר' [[אורי בן שחר]] - מנהל.<br />
*ר' [[דוד אברהם לסלבוים]] - מנהל.<br />
*ר' [[זושא פוזנר]] - מנהל.<br />
*ר' [[יהושפט אלפרט]] - מנהל.<br />
*ר' [[עמוס קרניאל]] - מנהל.<br />
*ר' [[אברהם דונין]] - מנהל.<br />
*ר' [[דוד קרץ]] - מנהל תשל"ז-ל"ח.<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - מורה, ובהמשך שימש אף כמנהל.<br />
*חנה סגל - מזכירה.<br />
*ר' [[יוסף מעטוף]] - מורה במשך מספר שנים, ובהמשך שימש אף כמנהל.<br />
*ר' [[שמעון אליטוב]] - מורה, [[תשכ"א]]-[[תשכ"ג]].<br />
*ר' [[זושא פוזנר]] - מורה.<br />
*ר' [[משה דיקשטיין]] - מורה.<br />
*ר' [[קלמן דרוק]] - מורה.<br />
*ר' [[דב אלראי]] - מורה.<br />
*ר' [[שמעון דדון]] - מורה.<br />
*ר' [[שמעון אמיתי]] - מורה.<br />
*ר' [[יוסף יצחק סגל]] - מורה.<br />
*ר' [[בועז סגל]] - מורה.<br />
*ר' [[יוסף יצחק סגל]] - מורה.<br />
*ר' [[סעדיה דהן]] מורה.<br />
*ר' [[חיים אברהם בלניצקי]] וזוגתו מרים עטיל - מורים.<br />
*ר' [[צבי הירש בורנשטיין]].<br />
*מרת אודיל קרץ - מורה.<br />
*מרת הענא פריווע קרניאל - מורה.<br />
*מרת יהודית פוזנר - מורה.<br />
*מרת חסיבה דהן -מורה.<br />
*מרת מזל אליטוב - מורה.<br />
*מרת ניצה אמיתי - מורה.<br />
}}<br />
==בוגרי בית הספר==<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A9&diff=801291בית ספר חב"ד ברוש2025-09-08T08:55:06Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>'''בית הספר 'אהל יוסף יצחק' - מושב ברוש''' היה בית ספר אזורי ביישובי הנגב, שהיה מהמוסדות הראשונים שהוקמו תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]], ושימש בעיקר את תושבי המושבים ברוש תדהר ותאשור{{הערה|שלושת המושבים הוקמו כיחידה אחת על שם הפסוק (ישעיהו מא, יט): "אשים בערבה, ברוש תדהר ותאשור יחדו".}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
עם העלייה הגדולה מ[[מרוקו]] שנשלחה ליישב את יישובי צפון הנגב, הוקם בית ספר ממלכתי אזורי ששימש את יישובי האזור.<br />
<br />
בית הספר הוקם בתחומי המושב ברוש, ואנשי 'הפעילים' שהתעסקו עם אוכלוסיה זו, ערכו מבצע רישום לשכנע את התושבים לחתום על כך שברצונם לשלוח את בניהם לחינוך דתי.<br />
<br />
אף שמבצע הרישום הצליח וכ-70% מההורים ביקשו חינוך דתי עבור ילדיהם, הנהלת המושב ומשרד החינוך לא רצו להעביר את בית הספר לזרם הממלכתי דתי, שמבחינה פוליטית השתייך לתנועת 'המזרחי', בעוד שהיישובים השתייכו לתנועת המושבים שבשליטת מפא"י, ולבסוף הסכימו כפשרה, שבית הספר יעבור לחינוך דתי תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] של חסידי חב"ד שאינם מפלגתיים, כזרם חינוכי עצמאי שאינו משתייך מבחינה פוליטית לאף גורם.<br />
<br />
על פי בחירת הרבי במשפחות שיסעו לנהל את בית הספר, מי שהתמנה כמנהל הראשון היה הרב [[אורי בן שחר]]{{הערה|כאשר את מקומו בניהול בית הספר ביפו מילא ר' [[שמואל חפר]].}}, לצד הרב [[דוד אברהם לסלבוים]], וכן מורים ומורות לא נשואים בוגרי מוסדות חב"ד, כשהמורים קיבלו בזכות זה פטור משירות ב[[צה"ל]].<br />
<br />
אנשי המושב העמידו לטובת הצוות החינוכי 4 בתים - בית אחד עבור כל משפחה, בית נוסף למורים הרווקים, ובית נוסף למורות הרווקות.<br />
<br />
עם התחלת שנת הלימודים [[תשי"ט]] שהיתה השנה הראשונה של בית הספר במתכונתו המחולקת, דרשה הנהלת המוסד לחלק את שטח בית הספר באמצעות גדר בהתאם לחלוקה של מספר התלמידים, כאשר 70% מהשטח יועד לבית הספר של הרשת, ושאר השטח יישאר לבית הספר הממלכתי.<br />
<br />
על אף ההתנגדות הראשונית, לבסוף חולק בית הספר כאשר 2 צריפים גדולים המחולקים בתוכם לכיתות, וצריף אחד נותר לבית הספר הממלכתי.<br />
<br />
בית הספר זכה להצלחה חינוכית, ובמשך הזמן הורים נוספים החליטו לשלוח את בניהם לבית הספר החב"די, עד שלקראת שנת הלימודים [[תש"כ]], שהיתה השנה השניה לקיומו של בית הספר, נסגר בית הספר הממלכתי, והשטח כולו הועמד לרשות בית הספר החב"די, כאשר מספר התלמידים המועט שהוריהם עדיין ביקשו עבורם חינוך ממלכתי, נשלחו למוסדות אחרים באזור.<br />
<br />
בשנת תש"כ עבר הניהול לידי הרב לסלבוים, כשהרב אורי בן שחר חזר לנהל את בית הספר ביפו. בסיומה של אותה השנה הגיעו לברוש הרב [[יהושפט אלפרט]] ורעייתו, שקיבל על עצמו את הניהול והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו שהצטרפו לצוות החינוכי.<br />
<br />
בין העוסקים לטובת בית הספר בשנותיו הראשונות היה הרב חנניה אברג'ל, אביו של הרב [[יורם אברג'ל]], שאף שלח את בניו להתחנך במקום, בהם הרב יורם אברג'ל שהתחנך בו בכל שנות ילדותו.<br />
<br />
אף שבית הספר זכה להצלחה, עם התבגרות האוכלוסיה המתגוררת במושבים, הלך מספר התלמידים והתדלדל והוא הועבר לעיר הסמוכה נתיבות.<br />
<br />
==צוות בית הספר==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*מר יעקב גוטהולד - מפקח.<br />
*ר' [[אורי בן שחר]] - מנהל.<br />
*ר' [[דוד אברהם לסלבוים]] - מנהל.<br />
*ר' [[זושא פוזנר]] - מנהל.<br />
*ר' [[יהושפט אלפרט]] - מנהל.<br />
*ר' [[עמוס קרניאל]] - מנהל.<br />
*ר' [[אברהם דונין]] - מנהל.<br />
*ר' [[דוד קרץ]] - מנהל תשל"ז-ל"ח.<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - מורה, ובהמשך שימש אף כמנהל.<br />
*חנה סגל - מזכירה.<br />
*ר' [[יוסף מעטוף]] - מורה במשך מספר שנים, ובהמשך שימש אף כמנהל.<br />
*ר' [[שמעון אליטוב]] - מורה, [[תשכ"א]]-[[תשכ"ג]].<br />
*ר' [[זושא פוזנר]] - מורה.<br />
*ר' [[משה דיקשטיין]] - מורה.<br />
*ר' [[קלמן דרוק]] - מורה.<br />
*ר' [[דב אלראי]] - מורה.<br />
*ר' [[שמעון דדון]] - מורה.<br />
*ר' [[שמעון אמיתי]] - מורה.<br />
*ר' [[יוסף יצחק סגל]] - מורה.<br />
*ר' [[בועז סגל]] - מורה.<br />
*ר' [[יוסף יצחק סגל]] - מורה.<br />
*ר' [[סעדיה דהן]] מורה.<br />
*ר' [[חיים אברהם בלניצקי]] וזוגתו מרים עטיל - מורים.<br />
*ר' [[צבי הירש בורנשטיין]].<br />
*מרת אודיל קרץ - מורה.<br />
*מרת הענא פריווע קרניאל - מורה.<br />
*מרת יהודית פוזנר - מורה.<br />
*מרת חסיבה דהן -מורה.<br />
*מרת מזל אליטוב - מורה.<br />
*מרת ניצה אמיתי - מורה.<br />
}}<br />
==בוגרי בית הספר==<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92&diff=800247יצחק הרצוג2025-09-02T03:46:00Z<p>37.60.47.167: /* קשריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=פרזידנט מדינת ישראל|אחר=הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג|ראו=[[יצחק אייזיק הרצוג]]}}<br />
[[קובץ:הרצוג בהקפות שניות.jpg|ממוזער|250px|הרצוג בהקפות שניות ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:בוזי הרצוג.jpg|ממוזער|450px|בוז'י הרצוג אצל רבה של רוסיה הרב [[בערל לאזאר]]]]<br />
[[קובץ:נשיא וחסיד.jpg|ממוזער|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]] [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט מדינת ישראל]] ה-9. משמאל ראש הסוכנות דאז ו[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט מדינת ישראל]] ה-11 [[יצחק הרצוג]]]] <br />
'''יצחק אייזיק הלוי הרצוג''' (מכונה '''בוז'י''') (נולד ב[[א' בתשרי]] [[תשכ"א]]) הינו ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] האחד עשר החל משנת [[תשפ"א]], יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, כיהן כשר בממשלות ישראל, וידיד [[חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' בתשרי]] [[תשכ"א]] לחיים הרצוג ולאורה הרצוג (למשפחת {{מונחון|אמב"ש|אני מאמין באמונה שלמה}}), ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] השישי של מדינת ישראל. נקרא על שם סבו הרב הראשי לישראל [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שעמד בקשרי ידידות עם אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי הממשלה [[שמעון פרס]] ו[[יצחק רבין]]. החל משנת [[תשס"ג]] שימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, במשך השנים כיהן כשר השיכון, שר התיירות, ושר הרווחה והשירותים החברתיים. בשנת [[תשע"ה]] הפסיד ל[[בנימין נתניהו]] בהתמודדות לראשות הממשלה, ומונה ליו"ר האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] מונה ליו"ר הסוכנות היהודית{{הערה|[https://col.org.il/news/111892 יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}, ב[[כ"ב סיוון]], [[תשפ"א]] התמודד מול מרים פרץ לנשיאות המדינה וניצח ברוב של 87 קולות{{הערה|[https://chabad.info/news/679807/ ברוב קולות: הרצוג נבחר לפרזידנט ה-11 של ישראל] באתר {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תשל"ז]] ביקר בוז'י יחד עם אביו ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[חיים הרצוג]] אצל [[הרבי]], במהלך ה[[הקפות]] הגיע אביו והציג אותו לפני הרבי, שברך אותו, לאחר מכן נכנסו השניים ל[[יחידות]] אצל הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/100494 כך פעל חיים הרצוג בהשראת הרבי: בנו בוז'י הרצוג בראיון] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בוז'י מקורב לשליח הרבי בשכונתו הרב [[לוי יצחק גערליצקי]],ממנו הוא מקבל מידי שבוע את [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137710 צפו: כשהנשיא יצחק הרצוג גילה שהוא קורא את עיתון 'כפר חב"ד'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. מתפלל בשבת (מדי פעם) בבית הכנסת '''עתירת יצחק''' ואף לעיתים קורא את ההפטרה.<br />
עמד גם בקשרי ידידות עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. בוז'י ביקר פעמים רבות במוסדות חב"דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/51595 אורח ב"תפארת מנחם" בביתר עילית: השר יצחק הרצוג] באתר {{חב"ד און ליין}} {{*}} [https://col.org.il/news/31869 שר הרווחה הרצוג סייר במרכז הלוגיסטי של 'כולל חב"ד'] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ואצל שלוחים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/131442 בוז'י וחב"ד: כשיצחק הרצוג הגיע לביקור • 'גלריית היו ימים'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, בשנת [[תשס"ה]] ביקר במאפיית המצות ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/11226 שר השיכון בכפר חב"ד] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, בשנת [[תשע"ט]] ביקר ב[[כינוס השלוחים העולמי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114283 רגע שאנצור לעולם: יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג בראיון וידיאו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. <br />
במהלך אירוע לציון עשור ל[[תוכנית ההתנתקות]] התבטא ש: "מבחינה בטחונית ההתנתקות היתה טעות, משום שמדובר במהלך חד צדדי"{{הערה|[https://col.org.il/news/91160 גם הרצוג מודה: "מבחינה בטחונית ההתנתקות היתה טעות"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] חתם על [[יום החינוך בארץ הקודש|יום החינוך]] לרגל יום הולדתו המאה ועשרים של [[הרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137673 במעמד רבני חב"ד: נשיא המדינה הכריז על יום חינוך לכבוד י"א ניסן] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כשהרבי מסר את חברון ליצחק הרצוג''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1912 עמוד 98<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/131443 הרצוג משחזר את ה'הקפות' עם הרבי: "חוויה לכל החיים"] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/02/350.-Vayakhel-5782.pdf ההקפה של החיילים]''', מתראיין לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]] גליון 350, פרשת ויקהל תשפ"ב<br />
<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[ראובן ריבלין]]|הבא=|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדט מדינת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"א]]}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הרצוג, יצחק (בוז'י)}}<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=799009ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש2025-08-28T10:47:50Z<p>37.60.47.167: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br />
ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע"י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|"גן ישראל - ארץ הקודש"]] שע"י אגודת קרית חב"ד בצפת וע"י [[מרכז חב"ד ליובאוויטש תל-אביב]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]<br />
[[קובץ:הספר "איתני ארץ" - שיו"ל ע"י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר "איתני ארץ" - שיצא לאור בשנת [[תשפ"ב]]]]<br />
ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס"א]] על ידי הוקם ע"י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. <br />
<br />
החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.<br />
<br />
הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב"ד]], ב[[קרית גת]], ב[[דימונה]], ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ד]] עד שנת [[תשפ"ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס"ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<ref>שגם הגה חלק ממושגי היסוד שמלווים את הישיבת קיץ שנים רבות כמו למשל המושג "וואס געדנקסטו".</ref><br />
<br />
ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס"ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.<br />
<br />
'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת "זום" ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות. יחד מונה הישיבה כ600 תלמידים. <br />
<br />
הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] משמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל העמק. <br />
<br />
משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
== צוות ניהולי בישיבה ==<br />
<br />
=== צוות קבוע ===<br />
<br />
* המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
* יו"ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי<br />
<br />
* יו"ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]<br />
<br />
* מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]<br />
<br />
* ראש הישיבה: הרב [[אליהו שוויכה]]<br />
<br />
* מנהל רוחני במתיבתא: הרב לוי שם טוב.<br />
<br />
=== צוות לפי שנים ===<br />
<br />
* [[תשפ"ה]]<br />
* מתיבתא: הת' יוסי קפלן - משפיע. הת' [[שמואל גופין]], הת' מענדל גופין - מנהלים. שרגי קפלן, לוי הרצל, מענדל נויימן, ישראל איתן - משגיחים. <br />
* זאל: הת' [[שניאור זלמן לבנהרץ]], הת' [[מנחם מענדל סלווין]] - מנהלים. שניאור גליס, שימקע מרקוביץ', רייצעס - צוות שמייכלאך. מענדי יעקובוביץ' - ר"מ.יוסף לוינגר - משפיע. אבריימי בקרמן - משפיע. דובי קפלן, יחזקאל הורביץ, יוסי עמאר, אריה זאב ולנר - משגיחים. בעריש מנדלזון - משגיח ראשי. כתריאל בק - מנהל שטח. יוסי מלכיאלי - מנהל פנימיה. מנחם בייץ', שניאור זילבר, מני יודקין - מדריכי לילה<br />
<br />
* [[תשפ"ד]]<br />
* מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל, שמחה זלמנוביץ' - מנהל. [[ישראל אריה לייב לרנר]] - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח.<br />
* מסיימי שיעורים א-ב-ג: [[שניאור זלמן לבנהרץ]] - מנהל,[[מנחם מענדל סלווין]] - מנהל. [[משה בראון]],יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. [[מנחם מענדל וולף (ירוחם)|מענדי וולף]],מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.<br />
* [[תשפ"ג]]<br />
* לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא.. [[יוסף יצחק שוויכה]] - מנהל רוחני. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.<br />
* [[תשפ"ב]]<br />
* שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא. הת' דובי טייכטל, הת' [[איתמר זילברשטרום]] - מנהלים. הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.<br />
* [[תשפ"א]]<br />
* התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר"מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.<br />
* [[תשע"ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.<br />
* [[תשע"ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר"מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]<nowiki/>משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.<br />
* [[תשע"ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.<br />
* [[תשע"ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].<br />
* [[תשע"ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.<br />
* [[תשע"ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.<br />
* [[תשע"ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.<br />
* [[תשע"א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש"ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}. בעריכת צוות ישיבת הקיץ בראשות הרב [[אליהו שוויכה]].<br />
<br />
בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: <br />
<br />
חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע"ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע"ה]]), "תורתו אמת" - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע"ו]]). <br />
<br />
"בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע"ז]]), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע"ח]]), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע"ט]]). <br />
<br />
"איתני ארץ" - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז"ל - תולדות התנאים (תשפ"ב). <br />
<br />
"על התפילה" – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ"ג). <br />
<br />
החל משנת תשפ"ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. <br />
<br />
אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות. <br />
<br />
בשנת תשפ"ה יצא לאור קובץ לימוד 'ליבא בעי' שהסביר את העניין המיוחד שהקב"ה בחר בנו והעניין של העבודה דווקא ב'זיך אליין'. <br />
וכן את הספר ה"שער הראשון" על בבא קמא לתלמידי המתיבתא. <br />
<br />
<br />
מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.<br />
<br />
וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ"ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ"א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ"ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.<br />
<br />
כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים <ref>https://col.org.il/news/132328</ref> <ref>https://col.org.il/news/70122</ref> <ref>https://col.org.il/news/40483</ref><br />
<br />
==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית "וואס גדעיינקסטו"==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *הרב [[נחמן שפירא]]<br />
*הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: "הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם"{{col}}]}}.<br />
* הרב [[ישראל מאיר לאו]]<br />
*הרב [[יוסף גערליצקי]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[מנחם גערליצקי]]<br />
*הרב [[יונה סלפושניק]]<br />
*הרב [[משה ברנדלר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[יוסף צבי סגל]]<br />
*הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*הרב [[טוביה זילברשטרום]]<br />
*הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]<br />
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]<br />
*הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]<br />
*הרב [[מנחם קעניג]]<br />
*הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.<br />
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br />
*הרב [[זלמן גורליק]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]<br />
*הרב [[יעקב רייצעס]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[יצחק גולדברג ]]<br />
*הרב [[מרדכי מישולובין]]<br />
*הרב [[חיים גרינברג]] <br />
*הרב [[אסי שפיגל]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]]<br />
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]<br />
*הרב אהרן מקובצקי.<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל.<br />
*הרב [[אהרון קרניאל]]<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br />
*הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]<br />
*הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] <br />
*הרב [[שלמה זרחי]]<br />
*הרב [[אשר פרקש]]<br />
*הרב [[שבתי סלבטיצקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי וולף]]<br />
*הרב [[אברהם פריד]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]<br />
*הרב [[אליהו וולף]] <br />
*הרב [[שמואל לו]] <br />
*הרב [[שלום דובער הרצל]] <br />
*הרב [[נפתלי רוט]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גודמן]]<br />
*הרב [[חיים קפלן]] <br />
*הרב [[אליקים וולף]]<br />
*הרב [[חיים שלום דייטש]]<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
*הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}<br />
*הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]<br />
*הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]<br />
*הרב [[מיכאל מישולבין]]<br />
*הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב לרנר]]<br />
*הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*הרב [[יוסף צבי סגל]]<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''<br />
*[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/170876 "והיטב יודעים אנו הכוונה": צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=799008ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש2025-08-28T10:45:25Z<p>37.60.47.167: /* צוות קבוע */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br />
ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע"י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|"גן ישראל - ארץ הקודש"]] שע"י אגודת קרית חב"ד בצפת וע"י [[מרכז חב"ד ליובאוויטש תל-אביב]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]<br />
[[קובץ:הספר "איתני ארץ" - שיו"ל ע"י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר "איתני ארץ" - שיצא לאור בשנת [[תשפ"ב]]]]<br />
ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס"א]] על ידי הוקם ע"י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. <br />
<br />
החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.<br />
<br />
הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב"ד]], ב[[קרית גת]], ב[[דימונה]], ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ד]] עד שנת [[תשפ"ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס"ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<ref>שגם הגה חלק ממושגי היסוד שמלווים את הישיבת קיץ שנים רבות כמו למשל המושג "וואס געדנקסטו".</ref><br />
<br />
ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס"ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.<br />
<br />
'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת "זום" ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות. יחד מונה הישיבה כ600 תלמידים. <br />
<br />
הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] משמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל העמק. <br />
<br />
משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
== צוות ניהולי בישיבה ==<br />
<br />
=== צוות קבוע ===<br />
<br />
* המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
* יו"ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי<br />
<br />
* יו"ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]<br />
<br />
* מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]<br />
<br />
* ראש הישיבה: הרב [[אליהו שוויכה]]<br />
<br />
* מנהל רוחני במתיבתא: הרב לוי שם טוב.<br />
<br />
=== צוות לפי שנים ===<br />
<br />
* [[תשפ"ה]]<br />
* מתיבתא: הת' יוסי קפלן - משפיע. הת' [[שמואל גופין]], הת' מענדל גופין - מנהלים. שרגי קפלן, לוי הרצל, מענדל נויימן, ישראל איתן - משגיחים. <br />
* זאל: הת' [[שניאור זלמן לבנהרץ]], הת' [[מנחם מענדל סלווין]] - מנהלים. שניאור גליס, שימקע מרקוביץ', רייצעס - צוות שמייכלאך. מענדי יעקובוביץ' - ר"מ.יוסף לוינגר - משפיע. אבריימי בקרמן - משפיע. דובי קפלן, יחזקאל הורביץ, יוסי עמאר, אריה זאב ולנר - משגיחים. בעריש מנדלזון - משגיח ראשי. כתריאל בק - מנהל שטח. יוסי מלכיאלי - מנהל פנימיה. מנחם בייץ', שניאור זילבר, מני יודקין - מדריכי לילה<br />
<br />
* [[תשפ"ד]]<br />
* מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל, שמחה זלמנוביץ' - מנהל. [[ישראל אריה לייב לרנר]] - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח.<br />
* מסיימי שיעורים א-ב-ג: [[שניאור זלמן לבנהרץ]] - מנהל,[[מנחם מענדל סלווין]] - מנהל. [[משה בראון]],יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. [[מנחם מענדל וולף (ירוחם)|מענדי וולף]],מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.<br />
* [[תשפ"ג]]<br />
* לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא.. [[יוסף יצחק שוויכה]] - מנהל רוחני. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.<br />
* [[תשפ"ב]]<br />
* שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא. הת' דובי טייכטל, הת' [[איתמר זילברשטרום]] - מנהלים. הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.<br />
* [[תשפ"א]]<br />
* התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר"מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.<br />
* [[תשע"ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.<br />
* [[תשע"ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר"מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]<nowiki/>משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.<br />
* [[תשע"ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.<br />
* [[תשע"ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].<br />
* [[תשע"ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.<br />
* [[תשע"ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.<br />
* [[תשע"ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.<br />
* [[תשע"א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש"ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}. <br />
<br />
בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: <br />
<br />
חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע"ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע"ה]]), "תורתו אמת" - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע"ו]]). <br />
<br />
"בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע"ז]]), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע"ח]]), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע"ט]]). <br />
<br />
"איתני ארץ" - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז"ל - תולדות התנאים (תשפ"ב). <br />
<br />
"על התפילה" – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ"ג). <br />
<br />
החל משנת תשפ"ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. <br />
<br />
אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות. <br />
<br />
בשנת תשפ"ה יצא לאור קובץ לימוד 'ליבא בעי' שהסביר את העניין המיוחד שהקב"ה בחר בנו והעניין של העבודה דווקא ב'זיך אליין'. <br />
<br />
מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.<br />
<br />
וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ"ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ"א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ"ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.<br />
<br />
כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים <ref>https://col.org.il/news/132328</ref> <ref>https://col.org.il/news/70122</ref> <ref>https://col.org.il/news/40483</ref><br />
<br />
==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית "וואס גדעיינקסטו"==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *הרב [[נחמן שפירא]]<br />
*הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: "הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם"{{col}}]}}.<br />
* הרב [[ישראל מאיר לאו]]<br />
*הרב [[יוסף גערליצקי]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[מנחם גערליצקי]]<br />
*הרב [[יונה סלפושניק]]<br />
*הרב [[משה ברנדלר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[יוסף צבי סגל]]<br />
*הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*הרב [[טוביה זילברשטרום]]<br />
*הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]<br />
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]<br />
*הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]<br />
*הרב [[מנחם קעניג]]<br />
*הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.<br />
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br />
*הרב [[זלמן גורליק]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]<br />
*הרב [[יעקב רייצעס]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[יצחק גולדברג ]]<br />
*הרב [[מרדכי מישולובין]]<br />
*הרב [[חיים גרינברג]] <br />
*הרב [[אסי שפיגל]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]]<br />
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]<br />
*הרב אהרן מקובצקי.<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל.<br />
*הרב [[אהרון קרניאל]]<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br />
*הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]<br />
*הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] <br />
*הרב [[שלמה זרחי]]<br />
*הרב [[אשר פרקש]]<br />
*הרב [[שבתי סלבטיצקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי וולף]]<br />
*הרב [[אברהם פריד]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]<br />
*הרב [[אליהו וולף]] <br />
*הרב [[שמואל לו]] <br />
*הרב [[שלום דובער הרצל]] <br />
*הרב [[נפתלי רוט]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גודמן]]<br />
*הרב [[חיים קפלן]] <br />
*הרב [[אליקים וולף]]<br />
*הרב [[חיים שלום דייטש]]<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
*הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}<br />
*הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]<br />
*הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]<br />
*הרב [[מיכאל מישולבין]]<br />
*הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב לרנר]]<br />
*הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*הרב [[יוסף צבי סגל]]<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''<br />
*[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/170876 "והיטב יודעים אנו הכוונה": צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=799007ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש2025-08-28T10:44:55Z<p>37.60.47.167: /* רקע */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br />
ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע"י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|"גן ישראל - ארץ הקודש"]] שע"י אגודת קרית חב"ד בצפת וע"י [[מרכז חב"ד ליובאוויטש תל-אביב]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]<br />
[[קובץ:הספר "איתני ארץ" - שיו"ל ע"י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר "איתני ארץ" - שיצא לאור בשנת [[תשפ"ב]]]]<br />
ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס"א]] על ידי הוקם ע"י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. <br />
<br />
החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.<br />
<br />
הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב"ד]], ב[[קרית גת]], ב[[דימונה]], ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ד]] עד שנת [[תשפ"ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס"ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<ref>שגם הגה חלק ממושגי היסוד שמלווים את הישיבת קיץ שנים רבות כמו למשל המושג "וואס געדנקסטו".</ref><br />
<br />
ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס"ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.<br />
<br />
'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת "זום" ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות. יחד מונה הישיבה כ600 תלמידים. <br />
<br />
הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] משמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל העמק. <br />
<br />
משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
== צוות ניהולי בישיבה ==<br />
<br />
=== צוות קבוע ===<br />
<br />
* המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
* יו"ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי<br />
<br />
* יו"ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]<br />
<br />
* מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]<br />
<br />
* ראש הישיבה: הרב [[אליהו שוויכה]]<br />
<br />
* מנהל רוחני במתיבתא: הת' לוי שם טוב.<br />
<br />
=== צוות לפי שנים ===<br />
<br />
* [[תשפ"ה]]<br />
* מתיבתא: הת' יוסי קפלן - משפיע. הת' [[שמואל גופין]], הת' מענדל גופין - מנהלים. שרגי קפלן, לוי הרצל, מענדל נויימן, ישראל איתן - משגיחים. <br />
* זאל: הת' [[שניאור זלמן לבנהרץ]], הת' [[מנחם מענדל סלווין]] - מנהלים. שניאור גליס, שימקע מרקוביץ', רייצעס - צוות שמייכלאך. מענדי יעקובוביץ' - ר"מ.יוסף לוינגר - משפיע. אבריימי בקרמן - משפיע. דובי קפלן, יחזקאל הורביץ, יוסי עמאר, אריה זאב ולנר - משגיחים. בעריש מנדלזון - משגיח ראשי. כתריאל בק - מנהל שטח. יוסי מלכיאלי - מנהל פנימיה. מנחם בייץ', שניאור זילבר, מני יודקין - מדריכי לילה<br />
<br />
* [[תשפ"ד]]<br />
* מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל, שמחה זלמנוביץ' - מנהל. [[ישראל אריה לייב לרנר]] - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח.<br />
* מסיימי שיעורים א-ב-ג: [[שניאור זלמן לבנהרץ]] - מנהל,[[מנחם מענדל סלווין]] - מנהל. [[משה בראון]],יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. [[מנחם מענדל וולף (ירוחם)|מענדי וולף]],מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.<br />
* [[תשפ"ג]]<br />
* לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא.. [[יוסף יצחק שוויכה]] - מנהל רוחני. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.<br />
* [[תשפ"ב]]<br />
* שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא. הת' דובי טייכטל, הת' [[איתמר זילברשטרום]] - מנהלים. הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.<br />
* [[תשפ"א]]<br />
* התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר"מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.<br />
* [[תשע"ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.<br />
* [[תשע"ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר"מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]<nowiki/>משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.<br />
* [[תשע"ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.<br />
* [[תשע"ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].<br />
* [[תשע"ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.<br />
* [[תשע"ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.<br />
* [[תשע"ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.<br />
* [[תשע"א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש"ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}. <br />
<br />
בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: <br />
<br />
חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע"ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע"ה]]), "תורתו אמת" - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע"ו]]). <br />
<br />
"בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע"ז]]), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע"ח]]), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע"ט]]). <br />
<br />
"איתני ארץ" - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז"ל - תולדות התנאים (תשפ"ב). <br />
<br />
"על התפילה" – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ"ג). <br />
<br />
החל משנת תשפ"ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. <br />
<br />
אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות. <br />
<br />
בשנת תשפ"ה יצא לאור קובץ לימוד 'ליבא בעי' שהסביר את העניין המיוחד שהקב"ה בחר בנו והעניין של העבודה דווקא ב'זיך אליין'. <br />
<br />
מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.<br />
<br />
וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ"ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ"א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ"ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.<br />
<br />
כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים <ref>https://col.org.il/news/132328</ref> <ref>https://col.org.il/news/70122</ref> <ref>https://col.org.il/news/40483</ref><br />
<br />
==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית "וואס גדעיינקסטו"==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *הרב [[נחמן שפירא]]<br />
*הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: "הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם"{{col}}]}}.<br />
* הרב [[ישראל מאיר לאו]]<br />
*הרב [[יוסף גערליצקי]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[מנחם גערליצקי]]<br />
*הרב [[יונה סלפושניק]]<br />
*הרב [[משה ברנדלר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[יוסף צבי סגל]]<br />
*הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*הרב [[טוביה זילברשטרום]]<br />
*הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]<br />
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]<br />
*הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]<br />
*הרב [[מנחם קעניג]]<br />
*הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.<br />
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br />
*הרב [[זלמן גורליק]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]<br />
*הרב [[יעקב רייצעס]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[יצחק גולדברג ]]<br />
*הרב [[מרדכי מישולובין]]<br />
*הרב [[חיים גרינברג]] <br />
*הרב [[אסי שפיגל]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]]<br />
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]<br />
*הרב אהרן מקובצקי.<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל.<br />
*הרב [[אהרון קרניאל]]<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br />
*הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]<br />
*הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] <br />
*הרב [[שלמה זרחי]]<br />
*הרב [[אשר פרקש]]<br />
*הרב [[שבתי סלבטיצקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי וולף]]<br />
*הרב [[אברהם פריד]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]<br />
*הרב [[אליהו וולף]] <br />
*הרב [[שמואל לו]] <br />
*הרב [[שלום דובער הרצל]] <br />
*הרב [[נפתלי רוט]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גודמן]]<br />
*הרב [[חיים קפלן]] <br />
*הרב [[אליקים וולף]]<br />
*הרב [[חיים שלום דייטש]]<br />
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
*הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}<br />
*הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]<br />
*הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]<br />
*הרב [[מיכאל מישולבין]]<br />
*הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב לרנר]]<br />
*הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*הרב [[יוסף צבי סגל]]<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''<br />
*[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/170876 "והיטב יודעים אנו הכוונה": צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=798761שלום דובער סלווין2025-08-27T09:27:25Z<p>37.60.47.167: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
<br />
הרב '''שלום דובער סלווין''' ([[כ"ו בכסלו]] [[תרפ"ב]] - [[כ"ו בכסלו]] [[תשנ"ה]]) היה חסיד חב"ד בתל אביב ובבני ברק ובעל מסירות נפש ברוסיה הקומינסטית.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[אברהם לוי סלווין]] ולאמו מרת רחל מלכה ב[[כ"ו בכסלו]] [[תרפ"ב]] ב[[קולאשי]] שב[[גרוזיה]] ונקרא על שמו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
גדל באווירה של מסירות נפש ולמד בחדרים שהקים אביו.<br />
<br />
נשא את רחל סלווין בת הרב [[שמואל נוטיק]].<br />
<br />
לאחר גלגולים גדולים הגיעו ארצה והתיישבו בעיר [[תל אביב-יפו]] שם נמנה הרב סלווין עם קהילת החסידים שהייתה במקום.<br />
<br />
לאחר שנים ספורות הגיע להתגורר בבני ברק שם נמנה על חשובי החסידים ואנ"ש.<br />
<br />
הרב סלווין נפטר ביום הולדתו השבעים ושלוש [[כ"ו בכסלו]] [[תשנ"ה]] ונטמן בבית העלמין [[הר הזיתים]].<br />
<br />
ב[[כ"ו בשבט]] [[תשע"ז]] נפטרה רעייתו מרת רחל בהיותה בת תשעים ושלוש.<br />
<br />
ביום היארצייט הראשון לפטירתה ב[[שבט]] [[תשע"ח]] נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם של הרב והרבנית סלווין ב[[כוכב יאיר - צור יגאל]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* אחיו,הרב [[ישראל נתן סלווין]],[[ירושלים]]<br />
* בנו ,הרב [[אברהם זרח סלווין]], [[בני ברק]].<br />
* בנו, מר שמואל סלבין, ירושלים - שימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר והוא משמש כיו"ר חברת סלע קפיטל.<br />
* בתו מרת ליפשה שטיינברגר, [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
* בתו, מרת טובה רעיית הרב [[פתחיה ליפסקר]], [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* בתו, מרת ציפורה פייגא רעיית הרב [[זאב אברהם סלווין]], [[כפר חב"ד|כפר חב"ד.]]{{קצרמר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת סלווין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=798752לוי יצחק גרליצקי2025-08-27T05:59:50Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב גערליצקי.webp|ממוזער|הרב גערליצקי מעניק ל[[נשיא]] [[יצחק הרצוג]] [[ד' מינים]] ב[[סוכה|סוכת]] ה[[נשיא]].]]<br />
הרב '''לוי יצחק גערליצקי''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]]) הוא [[שליח]] הרבי ב[[שכונה|שכונת]] צהלה ב[[תל אביב]] ואחראי מערך הכשרות של הרב גערליצקי בתל אביו.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי|יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] ולאמו מרת הינדה גערליצקי (בת הרב [[ישעיהו גופין|ישעיהו גופין)]]).<br />
<br />
ב[[ה' בטבת]] [[תש"ע]] נשא את חיה מושקא בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]].<br />
<br />
אחרי חתונתו התגורר כשנתיים ב[[אילת]], לאחר מכן יצא לשליחות ב[[תל אביב]],תחילה בשכונת רמת אביב החדשה, שם התגורר שם כשלוש שנים, ואחר כך עבר ל[[שכונה|שכונת]] צהלה בצפון תל אביב, ומשמש שם כ[[שליח]] הרבי וכרב [[בית כנסת 'עתירת יצחק']].<br />
<br />
בין המתפללים הרבים בבית הכנסת שלו נמצא הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] ומפורסמים נוספים.<br />
<br />
במקביל התמנה לראש מערך הכשרות של אביו בתל אביו הנותנת כשרות מהדרין לכמה בתי עסק בתל אביב, כשבין המקומות שמקבלים כשרות היא מסעדת רג'ינה בנמל שנמצאת תחת השגחתו.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:גערליצקי, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=798749יוסף יצחק פיקרסקי2025-08-27T05:35:22Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב פיקרסקי בהכנסת ס''ת .png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק פיקרסקי בהכנסת ס"ת, תשע"ט]]<br />
הרב '''יוסף יצחק פיקרסקי''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] מנהל בית חב"ד בכיכר המדינה ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' בשבט]] [[תשי"ג]] ב[[ברוקלין]] לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולאמו מרת רישא לבית בונין מ[[קלימוביץ']], אחות הרה"ח [[אלכסנדר בונין]]/בן-נון.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] התחתן עם אסתר בת הרב [[צבי הירש חיטריק]]. <br />
<br />
נבחר על ידי הרבי להימנות על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], וב[[כ"ז שבט]] [[תשל"ז]] הגיע יחד עם חברי הקבוצה{{הערה|[[שלום דובער ברוד]], [[יוסף הכט]], [[יוסף יצחק וולוסוב]], [[יוסף יצחק חיטריק]], [[יהודה ירמיה שילדקרויט]].}} ל[[צפת]].<br />
<br />
כעבור זמן נשלח על ידי הרבי לעיר [[תל אביב]] והיה השליח הראשון בעיר (שם פעלו משפחת אשתו, נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]]).<br />
<br />
עם הקמת '[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]', צורף כחבר הועדה לצד השלוחים הרב [[זושא אלפרוביץ']], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].<br />
<br />
הרב פיקרסקי פועל יחד עם זוגתו בהפצת מעיינות החסידות ועוסק בקירוב תושבי העיר לשמירת תורה ומצוות. גברת פיקרסקי הקימה ומנהלת את מדרשיית "פנימיות" ב[[רמת אביב]], [[תל אביב]] המיועד לבנות חו"ל המעוניינות ללמוד בארץ ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הקים בכיכר המדינה בצפון תל אביב בית חב"ד גדול ופעיל הכולל בית הכנסת עם תפילות ושיעורי תורה מדי יום ביומו. התוועדויות, בדיקת תפילין ומזוזות ועוד.<br />
<br />
לפרנסתו, מנהל את חברת 'סיטרה' העוסקת במסחר באבני חן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' מנחם מענדל פיקרסקי-רעננה.<br />
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי-פתח תקווה.<br />
*ר' אלכסנדר אהרון פיקרסקי-שליח באטלנטה.<br />
*ר' שניאור זלמן פיקרסקי-שליח בתל אביב.<br />
*ר' שלום דובער פיקרסקי-[[קראון הייטס]].<br />
*ר' אברהם אבא פיקרסקי-[[רמת שלמה]] [[ירושלים]].<br />
*ר' אפרים פיקרסקי-שליח באוניברסיטת בר אילן.<br />
*ר' יחיאל מיכל פיקרסקי-שליח בטאלין אסטוניה.<br />
*ר' שמואל פיקרסקי-שליח תל אביב.<br />
;חתניו<br />
*ר' יוחנן גולדמן, שליח בפילדלפיה.<br />
*ר' ישראל סטאון, שליח במנהטן.<br />
*הרב יוסף לוסטיג, מנהל [[ישיבת בית דוד שלמה|ישיבת חב"ד בניו הייבן]].<br />
;אחיו<br />
*הרב '''[[אלכסנדר זיסל פיקרסקי]]''' - חבר מערכת [[אוצר החסידים]], [[קראון הייטס]].<br />
*הרב '''[[אפרים פיקרסקי]]''' - מנהל [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] במשך עשרות שנים, ומצוות ה'חוזרים'.<br />
*הרב '''[[אברהם אבא פיקרסקי]]'''.<br />
;גיסיו<br />
*(בעל אחותו) הרב '''[[ישראל רובין]]'''. שליח הרבי באולבני ניו יורק.<br />
* (אח אשתו) הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מצפת.<br />
* (אח אשתו) הרב אהרן חיטריק מקראון הייטס.<br />
*(בעל אחותו) הרב [[גבריאל מרזל]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - [[צפת]].<br />
<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פיקרסקי, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%A1%D7%99&diff=798748שמעון גדסי2025-08-27T05:34:37Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גדסי.jpg|ממוזער|הרב גדסי]]<br />
הרב '''שמעון גדסי''' (יליד שנת [[תשל"ז]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אפקה ב[[תל אביב]], מנהל רוחני וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'שמן למאור' ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]], ומוציא לאור של סדרת ספרים ב[[הלכה]], המבארת בלשון פשוטה וקלה ובצורה מסודרת את ההלכות, בשילוב מנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב גדסי נולד ב[[י"ג סיון]] [[תשל"ז]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]], להוריו, חיים ויפה. למד בצעירותו ב[[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה|ישיבת]] חב"ד ב[[לוד]], ובהמשך למד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה גדולה במגדל העמק]], ובשנת [[תשנ"ח]] נסע ללמוד במסגרת ה'[[קבוצה]]' בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שבניו יורק.<br />
<br />
לאחר חתונתו, נקרא לשמש כ[[משגיח]] ראשי ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]], וכן למסור שיעורים ב[[הלכה]].<br />
<br />
במקביל לעבודתו ב[[ישיבה]], הרב גדסי מכהן כ[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אפקה ב[[תל אביב]], וכן עוסק בהוצאה לאור של סדרת ספרי הלכה בשפה ברורה וקלילה לקהל הרחב.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] מפרסם הרב גדסי מדור הלכתי קבוע במוסף [[שבועון כפר חב"ד]] לנשים "משפחה חסידית".<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:שמירות.png|250px|ממוזער|שמאל|עשרת הספרים של הרב גדסי בסדרת ה'שמירות']]<br />
*'''[[ביאור הלכות שבת]]''' (ג' כרכים), [[תשס"ד]].<br />
;סט ה'שמירה'<br />
ספרי הסט 'שמירה' שכתב הרב גדסי מסכמים את ההלכות הנצרכות לפי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ומנהגי חב"ד, והם נפוצים מאוד בקרב חסידי חב"ד.<br />
*'''שמירת השבת''', [[תשס"ז]].<br />
*'''שמירת הכשרות''', [[תשס"ח]].<br />
*'''שמירת המועדים''', [[תשס"ט]].<br />
*'''שמירת הברכות''', [[תש"ע]].<br />
*'''שמירת התפילה''', [[תשע"א]].<br />
*'''שמירת מצוות היום''', [[תשע"א]].<br />
*'''שמירת הטהרה''', [[תשע"ב]].<br />
*'''שמירת המצוות לאישה ולבת''', [[תשע"ג]].<br />
*'''שמירת השמחות''', [[תשע"ד]]<br />
*'''אור השולחן ח"א''', [[תשע"ו]]<br />
*'''שמירת השמיטה''', [[תשפ"ב]]<br />
*'''שמירת ההלכה''', [[תשפ"ב]]<br />
*'''שמירת הבריאות''', [[תשפ"ה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[https://col.org.il/news/56938 חדש על המדף: שמירת הברכות מאת הרב שמעון גדסי] {{col}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גדסי, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=798747ישעיהו גולדברג2025-08-27T05:33:56Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישעיהו גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג]]<br />
הרב '''ישעיהו גודלברג''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1978) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]] ו[[מגיד שיעור]] ברחבי הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב גולדברג נולד ב[[י"ד תמוז]] [[תשל"ח]] לאביו ברוך משה גולדברג (שהתקרב לחסידות חב"ד ישירות על ידי הרבי{{מקור|מה הפירוש?}}), נולד בירושלים וגדל ברובע היהודי ב[[ירושלים]].<br />
<br />
למד והתחנך ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]], ולאחר מכן לקראת שנת [[תשנ"ט]] נסע לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
התחתן עם מרים בת למשפחת הרב [[יעקב לרנר]] באלול שנת [[תשס"א]]. בהתחלה התגורר למשך תקופה קצרה בכפר חב"ד ובהמשך מונה כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]] וכאחד השלוחים בשכונה.<br />
<br />
הודות לכושר הסברתו הרב גולדברג מוזמן למסירת שיעורים ו[[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ, מוסר שיעור תניא ב[[כפר חב"ד]] פעמיים בשבוע כבר כשני עשורים, [[מודיעין עילית]], [[גבעת שמואל]] ועוד.<br />
[[קובץ:דיסק שיעורי הרב גולדברג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מארז דיסקים עם שיעורי הרב גולדברג על ה[[תניא]]]]<br />
<br />
שיעוריו מתפרסמים ברחבי הרשת בבמות שונות.<br />
<br />
משנת [[תשע"ב]] למשך תקופה ארוכה ערך את הביאור במאמרי הרבי בחוברות הלימוד השבועיות '[[דבר מלכות]]' שהופצו על ידי הרב [[טוביה פלס]] בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] ישיבת חב"ד ברמת אביב החלה בקמפיין לעידוד לימוד ה[[תניא]] היומי באמצעות הווטסאפ, במסגרתו נשלח מידי יום קיצור התניא היומי משיעורי ה[[חת"ת]], כשהוא מפוסק, מבואר ומוגה על ידי צוות מיוחד, לצד סרטון של כדקה, מפי הרב גולדברג וכן הלכה יומית בעניני דיומא. הקמפיין זכה להצלחה, ונכון לשנת [[תשע"ו]] צופים בו מידי יום כעשרת אלפים איש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
*גיסו הרב [[שמריהו לרנר]].<br />
*גיסו הרב [[ירון דגן]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל גולדברג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92/ תגית: הרב ישעיהו גולדברג]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, ישעיהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%98&diff=798746עדי אלפנט2025-08-27T05:32:53Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב עדי אלפנט תוקע בשופר.jpeg|ממוזער|הרב עדי אלפנט תוקע בשופר]]<br />
הרב '''עדי אביתר אלפנט''' (נולד בשנת [[תשד"מ]], 1984) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] לצעירים וסטודנטים ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[זכרון יעקב]] למשפחה שאינה שומרת מצוות.<br />
<br />
בנערותו התקרב ל[[חסידות חב"ד]] על-ידי השליח במקום מגוריו הרב [[יוסף יצחק פריימן]], ואחרי שירותו ב[[צה"ל]] פנה ללמוד ב[[ישיבת חזון אליהו]] ב[[תל אביב]].<br />
<br />
עם הזמן השתלם בלימודי ה[[תורה]] והפך ל[[חסיד חב"ד]], בקירובו של הרב [[מאיר אריה שמערלינג]]. לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם רעייתו טליה, למד שם בכולל ועם הזמן נהיה חלק מצוות הישיבה והחל למסור שיעורים לתלמידיה.<br />
<br />
בהצעת הרב [[יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] שליח הרבי בתל אביב, הוצע לו מארגון [[חב"ד בקמפוס]] לפתוח [[בית חב"ד]] לצעירים, והוא הקים מרכז חב"ד לצעירים במרכז [[תל אביב]].<br />
<br />
בתחילה הפעילות רוכזה בבית חב"ד צפון תל אביב של הרב מנחם הכט איתו עבדו בשיתוף פעולה ולאחר שנה פתח מקום עצמאי בכיכר הבימה בעיר. <br />
<br />
בין השאר מקיים מיזם 'חברותא' (או 'רב על הבר') של לימוד [[תורת החסידות]] ו[[שיחה|שיחות]] הרבי אל תוך הלילה עם מנהלי עסקים ותושבים באיזור בבתיהם או במקום העסק. זאת בנוסף לשיעורי תורה שוטפים, הפעילות הרגילה של הפצת היהדות, [[סעודת שבת|סעודות שבת]], [[מבצע תפילין]] ושאר ה[[מבצעים]], כשהוא שם דגש רב על [[לימוד החסידות]].<br />
<br />
מוסר שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] ברדיו גלי ישראל 94FM יחד עם ד"ר דביר קוה, המתפרסם גם בעלון 'פרשה' מידי שבוע. מקיים ערוצים פופולריים ברשתות החברתיות, בהם מועלים שיעורי החסידות אותם מעביר בשפה בהירה.<br />
<br />
על מקורביו נמנים אישים מפורסמים שונים.<br />
<br />
מידי פעם עולה לערוצי התקשורת השונים כ[[רב]] מייצג. בשנת [[תשפ"ג]], לאחר סערה תקשורתית סביב התנכלות לדוכני התפילין של חב"ד, סייע בשידור חי למגיש ערוץ 14 שי גולדן ב[[הנחת תפילין]] בשידור חי בתכניתו הקבועה{{הערה|[https://chabad.info/news/967005/ קידוש שם ליובאוויטש: המגיש הבכיר הניח תפילין בשידור חי], דיווח באתר {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/96949 הכירו את השליח שסוחף את הצעירים התל-אביבים]''', {{COL}}<br />
*'''[https://karovel.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%aa/%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%94-2/ בועה של מעלה]''', בגליון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] [[ט"ז תמוז]] [[תשע"ח]]<br />
*'''[https://www.bhol.co.il/news/225199 מדוע התגייס הכוכב החילוני לעזרת הרב מחב"ד?]''' באתר בחדרי חרדים<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנט, עדי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חזון אליהו]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%98&diff=798745עדי אלפנט2025-08-27T05:32:34Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב עדי אלפנט תוקע בשופר.jpeg|ממוזער|הרב עדי אלפנט תוקע בשופר]]<br />
הרב '''עדי אביתר אלפנט''' (נולד בשנת [[תשד"מ]], 1984) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] לצעירים וסטודנטים ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[זכרון יעקב]] למשפחה שאינה שומרת מצוות.<br />
<br />
בנערותו התקרב ל[[חסידות חב"ד]] על-ידי השליח במקום מגוריו הרב [[יוסף יצחק פריימן]], ואחרי שירותו ב[[צה"ל]] פנה ללמוד ב[[ישיבת חזון אליהו]] ב[[תל אביב]].<br />
<br />
עם הזמן השתלם בלימודי ה[[תורה]] והפך ל[[חסיד חב"ד]], בקירובו של הרב [[מאיר אריה שמערלינג]]. לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם רעייתו טליה, למד שם בכולל ועם הזמן נהיה חלק מצוות הישיבה והחל למסור שיעורים לתלמידיה.<br />
<br />
בהצעת הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] שליח הרבי בתל אביב, הוצע לו מארגון [[חב"ד בקמפוס]] לפתוח [[בית חב"ד]] לצעירים, והוא הקים מרכז חב"ד לצעירים במרכז [[תל אביב]].<br />
<br />
בתחילה הפעילות רוכזה בבית חב"ד צפון תל אביב של הרב מנחם הכט איתו עבדו בשיתוף פעולה ולאחר שנה פתח מקום עצמאי בכיכר הבימה בעיר. <br />
<br />
בין השאר מקיים מיזם 'חברותא' (או 'רב על הבר') של לימוד [[תורת החסידות]] ו[[שיחה|שיחות]] הרבי אל תוך הלילה עם מנהלי עסקים ותושבים באיזור בבתיהם או במקום העסק. זאת בנוסף לשיעורי תורה שוטפים, הפעילות הרגילה של הפצת היהדות, [[סעודת שבת|סעודות שבת]], [[מבצע תפילין]] ושאר ה[[מבצעים]], כשהוא שם דגש רב על [[לימוד החסידות]].<br />
<br />
מוסר שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] ברדיו גלי ישראל 94FM יחד עם ד"ר דביר קוה, המתפרסם גם בעלון 'פרשה' מידי שבוע. מקיים ערוצים פופולריים ברשתות החברתיות, בהם מועלים שיעורי החסידות אותם מעביר בשפה בהירה.<br />
<br />
על מקורביו נמנים אישים מפורסמים שונים.<br />
<br />
מידי פעם עולה לערוצי התקשורת השונים כ[[רב]] מייצג. בשנת [[תשפ"ג]], לאחר סערה תקשורתית סביב התנכלות לדוכני התפילין של חב"ד, סייע בשידור חי למגיש ערוץ 14 שי גולדן ב[[הנחת תפילין]] בשידור חי בתכניתו הקבועה{{הערה|[https://chabad.info/news/967005/ קידוש שם ליובאוויטש: המגיש הבכיר הניח תפילין בשידור חי], דיווח באתר {{אינפו}}.}}. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/96949 הכירו את השליח שסוחף את הצעירים התל-אביבים]''', {{COL}}<br />
*'''[https://karovel.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%aa/%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%94-2/ בועה של מעלה]''', בגליון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] [[ט"ז תמוז]] [[תשע"ח]]<br />
*'''[https://www.bhol.co.il/news/225199 מדוע התגייס הכוכב החילוני לעזרת הרב מחב"ד?]''' באתר בחדרי חרדים<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנט, עדי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חזון אליהו]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%97%D7%A8%D7%9E%22%D7%A5&diff=798744מנחם מענדל חרמ"ץ2025-08-27T05:27:40Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מענדי חרמץ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב מענדי חרמץ שני מימין]]<br />
'''מנחם מענדל חרמ"ץ''' (נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תשנ"ה]], 1995) הוא איש חינוך, עסקן חסידי ומנכ"ל ארגון [[את"ה המרכזי 770]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תשנ"ה]], לר' שמואל דוד פלטיאל ולשושנה, ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], בשנות לימודיו בישיבה ארגן את מחנה הקיץ החב"די "גן ישראל" בפתח תקווה. וכן עסק בהוצאה לאור של [[שערי ישיבה (קובץ)|ספר הפלפולים "שערי ישיבה ט"ז"]], שזכה להערכה בקרב לומדי התורה והחסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]], נסע לשנת הקבוצה [[ישיבת תות"ל המרכזית 770|לישיבת תות"ל המרכזית 770]]. שם, לצד לימודיו, התעסק בהוצאה לאור של קבצי [[ועד חיילי בית דוד (770)|"ועד חיילי בית דוד"]], שעסקו בהפצת הגות חסידית, דרכי החסידים וההתקשרות לרבי בקרב התמימים ואנ"ש. לאחר מכן, יצא לשליחות בישיבת [[ישיבת הבוכרים הצעירה|תומכי תמימים בפתח תקווה]] וב[[חח"ל צפת קטנה]], שם הוביל פעילויות חינוכיות מגוונות והדריך את תלמידי התמימים בדרכם החסידית. במקביל, החל את מעורבותו בארגון [[את"ה העולמי]], ובין היתר, ארגן את [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] בשנים תשע"ז ותשע"ח.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] נישא לרעייתו חיה מושקא, בתו של [[שלמה הלפרן|הרב שלמה הלפרן]], רב קהילת חב"ד [[תל אביב]]{{הערה|[https://chabad.info/simches/428500/ גלריית הלילה: חתונת משפחות חרמץ-הלפרן] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
לאחר נישואיו, התגורר תקופה קצרה בעיר [[נתניה]], ולאחר מכן יצא לשליחות לשנה אחת בשכונת "למד החדשה" בתל אביב, שם פעל להפצת יהדות וחסידות בקרב התושבים. במקביל, החל לעבוד בארגון [[את"ה העולמי]], שם ניצל את כישוריו ויכולותיו לקידום מטרות הארגון.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] מונה למנכ"ל את"ה העולמי ועבר להתגורר בעיה"ק צפת בה שוכנים משרדי הארגון.<br />
<br />
===פעילותו באת"ה העולמי===<br />
נכנס לתפקידו כמנכ"ל את"ה העולמי בתקופה מאתגרת, זמן קצר לפני פרוץ [[מגפת הקורונה]]. הארגון אמנם היה בפריחה מבחינת פעילות, אך סבל מקשיים כלכליים. בעקבות כך יזם בשיתוף עם הנהלת הארגון את קמפיין את"ה השנתי לגיוס כספים, שהצליח לייצב את הארגון כלכלית ולאפשר לו להמשיך בפעילותו החשובה.<br />
<br />
במהלך שנות עבודתו בארגון, הפגין יצירתיות וחשיבה חדשנית. הוא הוביל את הארגון לפיתוח פרויקטים חדשים ומגוונים, שנועדו להעמיק את הקשר של תלמידי התמימים ללימוד וחיות בענייני גאולה ומשיח. בין הפרויקטים הבולטים שהתפתחו בארגון בשנים אלו ניתן למנות את ישיבת הקיץ [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|"מתיבתא"]] לעולים לישיבה קטנה, שמסייעת לתלמידים להתחבר לסגנון הישיבתי ולהתכונן כראוי לקראת הכניסה לעולם הישיבות; [[חידון גאולה ומשיח הארצי]], שמעורר עניין והתלהבות בלימוד תורת הגאולה בקרב תלמידי התמימים; פרויקט הווידאו [[ואביטה נפלאות]], שמנגיש את את רוח הציפיה והאמונה החסידית בשנות הנפלאות לכלל התמימים ואנ"ש; תוכניות השמע (פודקאסט) [[אוזניים לשמוע (את"ה העולמי)]], שמציעה הסתכלות חדשה על שלל נושאים חסידיים וחדורה בשליחות היחידה "קבלת פני משיח צדקנו"; והוצאה מחדש של ספרים וחוברות של הארגון במהדורות חדשות, הערוכות בצורה מעודכנת ומושכת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%A5/ תגית:הרב מענדי חרמץ] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/in-focus/954025/ תמונת היום: משלחת חסידי חב"ד אצל שר הפנים משה ארבל] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חרמץ, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ו]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מאור מנחם רחובות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=798743לוי יצחק גרליצקי2025-08-27T05:25:58Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב גערליצקי.webp|ממוזער|הרב גערליצקי מעניק ל[[נשיא]] [[יצחק הרצוג]] [[ד' מינים]] ב[[סוכה|סוכת]] ה[[נשיא]].]]<br />
הרב '''לוי יצחק גערליצקי''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]]) הוא [[שליח]] הרבי ב[[שכונה|שכונת]] צהלה ב[[תל אביב]] ואחראי מערך הכשרות של הרב גערליצקי בתל אביו.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי|יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] ולאמו מרת הינדה גערליצקי (בת הרב [[ישעיהו גופין|ישעיהו גופין)]]).<br />
<br />
ב[[ה' בטבת]] [[תש"ע]] נשא את חיה מושקא בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]].<br />
<br />
אחרי חתונתו התגורר כשנתיים ב[[אילת]], לאחר מכן יצא לשליחות ב[[תל אביב]],תחילה בשכונת רמת אביב החדשה, שם התגורר שם כשלוש שנים, ואחר כך עבר ל[[שכונה|שכונת]] צהלה בצפון תל אביב, ומשמש שם כ[[שליח]] הרבי וכרב [[בית כנסת 'עתירת יצחק']].<br />
<br />
בין המתפללים הרבים בבית הכנסת שלו נמצא הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] ומפורסמים נוספים.<br />
<br />
במקביל התמנה לראש מערך הכשרות של אביו בתל אביו, כשבין המקומות שמקבלים כשרות היא מסעדת רג'ינה בנמל שנמצאת תחת השגחתו.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:גערליצקי, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=798742לוי יצחק גרליצקי2025-08-27T05:22:56Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב גערליצקי.webp|ממוזער|הרב גערליצקי מעניק ל[[נשיא]] [[יצחק הרצוג]] [[ד' מינים]] ב[[סוכה|סוכת]] ה[[נשיא]].]]<br />
הרב '''לוי יצחק גערליצקי''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]]) הוא [[שליח]] הרבי ב[[שכונה|שכונת]] צהלה ב[[תל אביב]] ואחראי מערך הכשרות של הרב גערליצקי בתל אביו.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לר' [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי|יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] ולהינדה גערליצקי (בת הרב [[ישעיהו גופין|ישעיהו גופין)]]).<br />
<br />
ב[[ה' בטבת]] [[תש"ע]] נשא את חיה מושקא בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]].<br />
<br />
אחרי חתונתו התגורר כשנתיים ב[[אילת]], לאחר מכן יצא לשליחות ב[[תל אביב]],תחילה בשכונת רמת אביב החדשה, שם התגורר שם כשלוש שנים, ואחר כך עבר ל[[שכונה|שכונת]] צהלה בצפון תל אביב, ומשמש שם כ[[שליח]] הרבי וכרב [[בית כנסת 'עתירת יצחק']].<br />
<br />
בין המתפללים הרבים בבית הכנסת שלנו נמצא הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] ומפורסמים נוספים.<br />
<br />
במקביל התמנה לראש מערך הכשרות של אביו בתל אביו, כשבין המקומות שמקבלים כשרות היא מסעדת רג'ינה בנמל שנמצאת תחת השגחתו.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:גערליצקי, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=798741לוי יצחק גרליצקי2025-08-27T05:22:12Z<p>37.60.47.167: יצירת דף עם התוכן "הרב גערליצקי מעניק ל[[נשיא יצחק הרצוג ד' מינים בסוכת הנשיא.]] הרב '''לוי יצחק גערליצקי''' (נולד בשנת תשמ"ה) הוא שליח הרבי בשכונת צהלה בתל אביב. == תולדות חיים == נולד לר' יוסף שמואל יהושע גרליצקי|יוסף שמ..."</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב גערליצקי.webp|ממוזער|הרב גערליצקי מעניק ל[[נשיא]] [[יצחק הרצוג]] [[ד' מינים]] ב[[סוכה|סוכת]] ה[[נשיא]].]]<br />
הרב '''לוי יצחק גערליצקי''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]]) הוא [[שליח]] הרבי ב[[שכונה|שכונת]] צהלה ב[[תל אביב]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לר' [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי|יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] ולהינדה גערליצקי (בת הרב [[ישעיהו גופין|ישעיהו גופין)]]).<br />
<br />
ב[[ה' בטבת]] [[תש"ע]] נשא את חיה מושקא בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]].<br />
<br />
אחרי חתונתו התגורר כשנתיים ב[[אילת]], לאחר מכן יצא לשליחות ב[[תל אביב]],תחילה בשכונת רמת אביב החדשה, שם התגורר שם כשלוש שנים, ואחר כך עבר ל[[שכונה|שכונת]] צהלה בצפון תל אביב, ומשמש שם כ[[שליח]] הרבח וכרב [[בית כנסת 'עתירת יצחק']].<br />
<br />
בין המתפללים הרבים בבית הכנסת שלנו נמצא הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] ומפורסמים נוספים.<br />
<br />
במקביל התמנה לראש מערך הכשרות של אביו בתל אביו, כשבין המקומות שמקבלים כשרות היא מסעדת רג'ינה בנמל שנמצאת תחת השגחתו.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:גערליצקי, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99/%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=798740משתמש:יוצר חב"די/לוי יצחק גערליצקי2025-08-27T05:21:20Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב גערליצקי.webp|ממוזער|הרב גערליצקי מעניק ל[[נשיא]] [[יצחק הרצוג]] [[ד' מינים]] ב[[סוכה|סוכת]] ה[[נשיא]].]]<br />
הרב '''לוי יצחק גערליצקי''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]]) הוא [[שליח]] הרבי ב[[שכונה|שכונת]] צהלה ב[[תל אביב]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לר' [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי|יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] ולהינדה גערליצקי (בת הרב [[ישעיהו גופין|ישעיהו גופין)]]).<br />
<br />
ב[[ה' בטבת]] [[תש"ע]] נשא את חיה מושקא בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]].<br />
<br />
אחרי חתונתו התגורר כשנתיים ב[[אילת]], לאחר מכן יצא לשליחות ב[[תל אביב]],תחילה בשכונת רמת אביב החדשה, שם התגורר שם כשלוש שנים, ואחר כך עבר ל[[שכונה|שכונת]] צהלה בצפון תל אביב, ומשמש שם כ[[שליח]] הרבח וכרב [[בית כנסת 'עתירת יצחק']].<br />
<br />
בין המתפללים הרבים בבית הכנסת שלנו נמצא הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] ומפורסמים נוספים.<br />
<br />
במקביל התמנה לראש מערך הכשרות של אביו בתל אביו, כשבין המקומות שמקבלים כשרות היא מסעדת רג'ינה בנמל שנמצאת תחת השגחתו.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:גערליצקי, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99&diff=798739חיים אלרואי2025-08-27T05:17:22Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה דחופה}}<br />
<br />
[[קובץ:אלרוי.jpeg|ממוזער|הרב חיים אלרואי ב[[אמירת לחיים]] (תשפ"ב)]]<br />
הרב '''חיים אלרֹאי''' (נולד ב[[חשון]] [[תשל"ח]]) הוא [[שליח הרבי|משלוחי הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]], ומנהל בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ח]] לר' [[דב אלראי|דב]] ולטובה.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשנ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בהיותו בחור פעל בשליחות בשכונת רמת אביב.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת רבקה בת הרב [[יוסף יצחק אופן]] קבע את מקום מגוריו ב[[רמת גן]] שם התגורר עד לשנת [[תשס"ד]] ובמקביל פעל ברמת אביב, בתשס"ד עבר לרמת אביב ומינף את פעילותו, הוא משמש כמנהל הפעילות הקהילתית של הבית חב"ד ועורך את הפעילויות העונתיות. בנוסף משמש כמנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים רמת אביב.<br />
<br />
רעייתו רבקה נמנית על צוות [[מדרשת פנימיות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל קסלמן.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:אלרואי, חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אופן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%AA_(%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F)&diff=797401שעת לילה מאוחרת (המנון)2025-08-21T16:56:23Z<p>37.60.47.167: /* מילות השיר */</p>
<hr />
<div>השיר '''שעת לילה מאוחרת''' הוא [[המנון]] של קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|גן ישראל ארץ הקודש]] ושל [[ארגון הפנסאים]] על [[השיחה הידועה|שיחתו הידועה]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]].<br />
<br />
==אודות השיר==<br />
בשנת [[תשע"ד]] הלביש ר' [[יצחק חיים מרטון]] על לחנו של [[יוסי גרין]] לשיר "חוקותיה במרה" של [[מרדכי בן דוד]]{{הערה|תקליט 7 באלבום משיח.}} מילים להמנון עבור "פלוגת מצאתי" של "מלחמת התקשרות" בקעמפ גן ישראל ארץ הקודש.<br />
<br />
ההמנון עוסק ב[[שליח]] הכותב [[דו"ח]] לרבי ומאזין פעמים רבות לשיחתו הידועה של הרבי, השליח מחליט למלא את משימתו תוך כדי שמסרו של הרבי יהדהד בתוכו.<br />
<br />
בדברי רקע שכתב ר' יצחק חיים להמנון בתשורה "תוונא דליבא" כתב: "זכה השיר הזה בעצם הפולמוס הערני שהוא עורר מחדש סביב המסר המטלטל והמעורר הזה, שכל חסיד ומקושר חייב שוב ושוב "ללחוץ על הכפתור" ולהאזין לו בקשב, בכדי לעמול להתייגע ולעשות כל מה שניתן כדי לפעול יחד בפועל ממש את הגאולה והשלימה נאו ממש"{{הערה|מהדורתה הראשונית של התשורה בחתונת מענדי ומלכי מרטון, י"א כסלו תשפ"ג. מהדורה מורחבת יצאה לאור לאחר פטירת הרב מרטון לחתונת יענקי ומשי מרטון, י"ב אלול תשפ"ד, '''[https://drive.google.com/file/d/1M0QNFPlM0BjY7JO_UtJlk5puJaW40Bcn/view תוונא דליבא]''' עמ' 40.}}.<br />
<br />
הרב [[אברהם קירנברג]] התבטא כי השיר מסמל את שאיפתו של ר' יצחק חיים מרטון להנגיש את דרישת הרבי לפעול ככל היכולת בשיחתו הידועה, לדבריו, ר' יצחק הצליח להוריד את השיחה למילים המותאמות למגינה היטב, וביכלתו של כל ילד להתחבר כך לשיחה{{הערה|שם=כפר|{{כפר|ד. ליפקין|איפה הקול שאיחד הלבבות|2119|44|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
הרב [[מנחם מענדל גרליצקי]] התבטא על השיר:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|תוכן="זה שיר שבראש הוא שילוב נדיר של מילים שמתחברות כל כך טוב עם המנגינה, והמסר שלו כל כך נוקב, והרלוונטיות של השיר הזה רק הולכת וגוברת, זה שיר מופת שמהווה דוגמה לצורה בה מעבירים רגש ורעיון חסידי בשפה ציורית, שכל אחד יכול להתחבר אליו. זה שיר שאין ילד, תמים או אברך שהשיר לא נגע בו באיזושהי דרך".}}<br />
<br />
הרב גערליצקי הצביע על סיומת השיר עם מילותיו של הרבי: "הכל להבל ולריק", המילים הושמטו ב[[מוגה|שיחה המוגהת]] ומסיימות את השיר בנימה קודרת. בנוסף ציין את המשך פועלם של חסידי חב"ד בחינוך הילדים ל[[התקשרות]] כראיה לכך שעל אף חושך הגלות לא הכל היה להבל ולריק{{הערה|שם=כפר}}{{הערה|[https://sinun770.org/״והראיה-שבפועל״-הרב-מענדי-גרליצקי-במס/ "והראיה שבפועל" הרב מענדי גרליצקי במסר מעודד!] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}}}.<br />
<br />
==מילות השיר==<br />
{{ציטוט|שעת לילה מאוחרת העיר כולה שקטה <br />
רק בית אחד - שם הכל אחרת האור דולק בעלטה <br />
<br />
בחדר פנימה יושב השליח כותב דו"ח על הפעילות<br />
הוא ותיק, מסור ומאוד מצליח יגיעתו מעוררת התפעלות<br />
<br />
שוב ושוב הוא לוחץ כפתור מאזין לקול הטהור<br />
כ"ח ניסן שנת תנש"א המסר בחלל נישא:<br />
<br />
"כל מה שנעשה ומה שפעלו לא הועיל, הכל כאילו כלום<br />
והראיה, שבפועל: נמצאים עדיין בגלות!"<br />
<br />
"הלוואי ויימצאו מי שיתעקשו לא רק יתייגעו,לא רק יבקשו<br />
יטכסו עצה איך לפעול במוחש שיבוא משיח - נאו מיד ממש!<br />
<br />
אחרת - הכל להבל ולריק<br />
<br />
עודו יושב - את הדו"ח כותב ומעיניו זולגות דמעות<br />
<br />
תמונת הרבי למולו געגועים מלאו את כל-כולו<br />
<br />
החליט כי-לא-ישקוט ולא ינוח כי המשימה לא הושלמה, את דבר הרבי מול עיניו יניח<br />
<br />
את המסר שוב ושוב ישמע: ״כל מה שנעשה..."}}<br />
<br />
==קישורים חיצונייים==<br />
*[https://col.org.il/news/103965 שיר הפנסאים: עשו כל אשר ביכולתכם!] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/145007 שיר הפנסאים "עשו כל אשר ביכולתכם" | גרסה ווקאלית] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://sinun770.org/״יטכסו-עצה-איך-לפעול-במוחש״-ישיבת-קיץ/ "יטכסו עצה איך לפעול במוחש" | ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=796915חודש אלול2025-08-20T14:44:02Z<p>37.60.47.167: /* נפטרו */</p>
<hr />
<div>{{חודש אלול}}<br />
{{מפנה|אלול}}<br />
[[קובץ:שופר באלול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים-עשר בשנה לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]] מכונה בשם '''חודש הרחמים והסליחות'''.<br />
עשרים ותשעת ימי חודש אלול הם ימים בהם "[[המלך בשדה]]" - [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], [[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].<br />
<br />
==מעלת החודש ועניינו==<br />
===המלך בשדה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מביא משל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}<br />
משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].<br />
<br />
===חודש הרחמים===<br />
ב[[ספר המנהגים]] מובא:<br />
<br />
{{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.<br />
<br />
===חודש החשבון===<br />
חודש אלול נקרא חודש החשבון, בהיותו החודש האחרון בשנה, שבו צריכים לעשות חשבון הנפש, חשבון צדק של העבודה במשך השנה שחלפה{{הערה|ראה ספר המאמרים אידיש ע' 75, 78, 129. וראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים. ל"ת להאריז"ל עה"פ (תצא כא, יג) ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפא. ועוד. [[דבר מלכות עקב|שיחת ש"פ עקב תנש"א]].}}.<br />
<br />
כמו שבגשמיות, בעל עסק בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות. כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השם, שכל השנה הנה כל ישראל עוסקים בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. על ידי הכנה טובה זו זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ז באב|היום יום כ"ז מנחם אב]].}}.<br />
<br />
עבודת חודש אלול היא הן החשבון צדק (והתיקון ושלימות) של השנה החולפת, והן ההכנה לשנה הבאה{{הערה|ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. וש"נ. [[דבר מלכות ראה|שיחת ש"פ ראה תנש"א]].}}.<br />
<br />
==רמזים בשמו של החודש==<br />
<br />
ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אני לדודי ודודי לי]]}}<br />
<br />
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי: <br />
<br />
'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך". <br />
<br />
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:<br />
<br />
'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערה|שמות כא, יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערה|בבלי, מכות י, א}} "דברי תורה קולטין".<br />
<br />
'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערה|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".<br />
<br />
'''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערה|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".<br />
<br />
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}.<br />
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.<br />
וכן מובאים ומבוארים ב [[ שערי המועדים]] אלול הר"ת ארון לוחות ושברי לוחות ואוי לרשע ואוי לשכנו וכן מובא ומבואר שם שאלול אותיות לא לו<br />
<br />
[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]<br />
<br />
==הנהגות ומנהגי החודש==<br />
===איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===<br />
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}. <br />
<br />
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}. <br />
<br />
הרבי נוהג{{הערה|רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 78.}} לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. ובהתוועדויות תשנ"א ח"ד עמוד 179 כתוב לאחל מחמשה עשר באב בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.<br />
<br />
===אמירת "לדוד ה' אורי"===<br />
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}. <br />
<br />
ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערה|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.<br />
<br />
אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}.<br />
<br />
===הוספה באמירת תהלים===<br />
מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהלים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. <br />
<br />
מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}.<br />
<br />
נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.<br />
<br />
לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}.<br />
<br />
===תקיעות===<br />
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]<br />
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}. <br />
<br />
התקיעות דחודש אלול - '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''{{הערה|ספר המנהגים.}}.<br />
<br />
ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}.<br />
<br />
===בדיקת תפילין ומזוזות===<br />
{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}<br />
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.<br />
<br />
הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.}}. <br />
<br />
הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף [[מנחם אב]] תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.<br />
<br />
===הפטרת [[ראש חודש]]===<br />
כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. <br />
<br />
===[[ניגון ד' בבות]]===<br />
<br />
זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[פורים]] [[תרפ"ח]].}}.<br />
<br />
בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידות]] באריכות).}}. <br />
<br />
ידוע בשם [[אדמו"ר הצמח-צדק]], שאת ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[תש"א]] עמ' 85.}}<br />
<br />
===נישואין===<br />
בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 76.}}. <br />
<br />
בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[נישואין]] במשך כל החודש, כי חודש ה[[רחמים]] ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.}}. <br />
<br />
על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, עמ' שיג-שיד.}}. <br />
<br />
=== סליחות ===<br />
{{ערך מורחב|סליחות}}<br />
ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.<br />
<br />
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.<br />
<br />
סדר הסליחות לקודם [[ראש השנה]] - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[ליטא]] רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.<br />
<br />
<br />
===הנהגת תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]]===<br />
<br />
בשני ימי [[א' אלול|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל-רוחני]] את סדר לימוד ה[[חסידות]] בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול]] מוסיפים זמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[יראת שמים]]. <br />
<br />
במשך [[חודש אלול]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"א]]}}. <br />
<br />
אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא}}. <br />
<br />
הרבי הורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך חיים]]{{הערה|ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות-קודש]] הרבי, יא, עמ' ת)}} שער התשובה ושער התפילה, [[לקוטי תורה]]{{הערה|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]].}} [[עטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}. <br />
<br />
הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי ודודי לי|אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך חיים]] (לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}. <br />
<br />
במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.<br />
<br />
במיוחד ב[[דור השביעי]] מתאפיין חודש אלול בישיבות תומכי תמימים בלהט וחיות סביב ה[[נסיעה לרבי]] ל[[חודש תשרי|חודש החגים]] וההכנות הרוחניות והגשמיות לשם כך.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.<br />
*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].<br />
*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.<br />
*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|התחתן]] עם [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|התחתן]] עם [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].<br />
*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|התחתן]] עם [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. <br />
*[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.<br />
*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת השבע ברכות של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.<br />
*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].<br />
*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.<br />
*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.<br />
*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].<br />
*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].<br />
*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].<br />
*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].<br />
*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזנא]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה. <br />
*[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.<br />
*[[י"ח באלול]] [[תרפ"ב]] - הרב [[יעקב שפרינגר]] מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות ב[[מבצע אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]].<br />
<br />
* [[ כ"ב אלול ]] [[ תש"ה ]] - הרב [[ זלמן גופין ]] [[ משפיע ]] ראשי בישיבת [[ תומכי תמימים ]] המרכזית [[ כפר חב"ד ]]<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ה' אלול תשפ"ב - הרה<nowiki>''</nowiki>ג הרה<nowiki>''</nowiki>ח ר' ישראל הלפרין שליח כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א להרצליה<br />
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]],.<br />
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]],.<br />
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.<br />
*<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון התוועדות (משל למלך)]]<br />
*[[פלעדז']]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תסייע לאחרים שלא להיכשל''', אודות חשבון הנפש בחודש אלול - במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 40<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/elul לקוטי שיחות מועדים - חודש אלול] {{מפתח}}<br />
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/ images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2534hit1362p.pdf אלול חסידי ואיכותי]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון א'שסב<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_28.html מה מבקש הרבי לפרסם על חודש אלול, אפילו שלא בשמו?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
<br />
{{חודשי השנה}}<br />
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חודשי השנה]]<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|*]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=792492גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)2025-08-06T18:05:15Z<p>37.60.47.167: /* מושגי יסוד בקעמפ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל גן ישראל ארץ הקודש מעודכן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הקעמפ]] <br />
קעמפ '''גן ישראל ארץ הקודש''' הוא מחנה קיץ - קעמפ הפועל ב[[ארץ ישראל]] בחסות אגודת קריית חב"ד צפת בראשות הרב [[חיים קפלן]].<br />
<br />
'גן ישראל' הוקם בקיץ שנת [[תשס"ד]] על ידי הת' אברהם קירנברג ופנחס מרטון יחד עם קבוצת תמימים מישיבת תות"ל כפר חב"ד, כהמשך לקעמפ גן ישראל כפר חב"ד. הקעמפ מפעיל, בנוסף לתוכנית קעמפ לילדים, גם [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] ל[[בחורים]] וקעמפ לבנות. לקעמפ וועדה רוחנית בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
== שלבי ההקמה == <br />
בשנים [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]] הקעמפ פעל בעיה"ק צפת. <br />
<br />
בתשס"ו הקעמפ תוכנן להתקיים בכפר הנוער סיטרין אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו קיץ הקעמפ התקיים בקמפוס ישיבת תומכי תמימים לוד. <br />
<br />
החל משנת [[תשס"ז]] קעמפ גן ישראל מתקיים, בכפר אור אבנר (סיטרין), בנדבת הנגיד החסידי ר' לוי שי' לביוב.<br />
<br />
כיום בראש המוסדות עומד הרב אברהם קירנברג שהיה מהמייסדים.<br />
<br />
את הקעמפ לבנים מנהל הרב ירמיה קירנברג, ובראשות הישיבת קיץ עומד הרב אליהו שוויכה.<br />
<br />
במשך השנה יו"ל מפעם לפעם עיתון בשם "החייל" שנשלח לכיתות החיילים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] השתתפו בקעמפ כ-500 ילדים.<br />
<br />
בשנת תשפ"ה השתתפו בקעמפ למעלה מ-500 ילדים, ועוד כ-150 אנשי צוות<br />
<br />
==צוות ניהולי במהלך השנים==<br />
* שנת [[תשפ"ב]], גנרלים: הת' אריה לייב קפלן, מוטי ברנע, שמואל קוביטשעק, מענדי גופין, אריה קרמר ואברהם בקרמן.<br />
* שנת [[תשפ"ג]], גנרלים: הת' מוטי ברנע, לוי בלוי, שימי אייזנבאך, בערלה פרידמן, מענדי בייטש ומענדי וינקלר.<br />
* שנת [[תשפ"ד]], גנרלים: הת' מוטי ברנע, זאבי נפתלין, מוטל׳ה מונדשיין, בערקה בורגן, לויק שמערלינג, ושולם מרטון.<br />
<br />
== מושגי יסוד בקעמפ ==<br />
מספר מושגים בהוואי הקעמפ "גן ישראל ארץ הקודש":<br />
{{טורים<br />
| רוחב = <br />
| תוכן = *'''הרמטכ"ל'''<nowiki> - [[הרבי מלך המשיח שליט"א</nowiki><br />
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת{{הערה|[https://col.org.il/news/98673 ראיון עם גנרל ● מיוחד {{COL}}]}}.<br />
*'''קצין לימודים''' - תמים שאחראי על חומרי הלימוד ועל המשמעת בזמני הלימודים.<br />
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.<br />
*'''מלמד''' - תמים צעיר יותר שעוזר למפקד בפיקוד על הסיירת. המלמד, הוא זה שגם מעביר לחיילים את חומר הלימודים במשך זמן הקעמפ.<br />
*'''משב"ק''' - ראשי תיבות 'משמש בקודש' כינוי לצוות המטבח של הקעמפ.<br />
*'''חייל''' - כל ילד בקעמפ הוא חייל ב[[צבאות ה']], הממלא את המשימות המוטלות עליו על ידי הרמטכ"ל.<br />
*'''אוגדה''' - במהלך היום, בטיולים ובפעילויות מתחלק הקעמפ לשלוש אוגדות, אוגדה א', אוגדה ב' ואוגדה ג'.<br />
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.<br />
*'''מסדר''' - בכל בוקר וערב מתקיים מסדר, בו עומדים החיילים לפי סיירות, שרים המנונים ואומרים את [[12 הפסוקים]].<br />
*'''עסן עסט זיך הגדול''' - חדר האוכל שבו אוכלים אוגדות א' וב'.<br />
*'''עסן עסט זיך ב"נעלה"''' - חדר האוכל שבו אוכלים אוגדה ג'.<br />
*'''שלאפן שלאפט זיך''' - הפנימיות בהן ישנים החיילים.<br />
*'''770''' - אולם התפילה שבו אוגדה א' מתפללת בקעמפ וכן הכינוסים הגדולים של הקעמפ מתקיימים שם כגון כנס פתיחה ואירועים מרכזיים נוספים.<br />
*'' אוגדה ב' מתפללים ב'הזאל הקטן''' - אולם התפילה שבו אוגדה ג' מתפללת 770 בנעלה .<br />
*'''ששזני"ק - אחראי שלאפן שלאפט זיך''' - [[תמים]] האחראי על הפנימייה.<br />
*'''לערנען לערנט זיך''' - חוברת הלימודים בה לומדים: גמרא, הלכה ו[[חסידות]] בעיקר הלימוד מתבסס על הנושא השנתי.<br />
*'''"חב"ד איז אקטיב"''' - אולם הספורט, שבו גם רחבת המסדרים של אוגדה ב' (מלבד מסדר הערב).<br />
*'''"השאלאש"''' - רחבת המסדרים של אוגדה ג' (מלבד מסדר הערב).<br />
*'''"עימדו הכן כולכם"''' - רחבת המסדרים הכללית של הקעמפ.<br />
*'''מלחמת התקשרות''' - ליומיים שלימים נערכת בקעמפ מלחמה של ממש. הקעמפ כולו מתחלק לשתי פלוגות. כשלכל פלוגה ילווה מסר חסידי שאותו הוא יצטרך לייצג נאמנה. המלחמה תוכרע על ידי תפילות בחיות, הנהגה חסידית ובעיקר לימוד [[תניא]] בעל-פה. בראש כל פלוגה יעמוד ה'קצין'.<br />
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת התקשרות" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת התקשרות".<br />
*''''תוכניות ערב''' בכל ערב מתכנסים החילים באולם הכינוסים ה770 לתוכנית חוויתית ומצחיקה של חברי "תוכניות הערב" התוכנית כוללת הצגה מצחיקה שילוב המאורעות של הקעמפ ומסרים חשובים ומעניינים.<br />
}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* '''[https://ganisrael.co.il/ דף הבית של קעמפ גן ישראל ארץ הקודש]'''<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|א]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90&diff=791467עומרי בן עקיבא2025-08-03T21:02:36Z<p>37.60.47.167: הוספתי את הרשי תיבות - ז"ל- ליד השם של הת' ברוך מקמל, עדכון</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בן עקיבא.jpeg|ממוזער|הרב עמרי בן עקיבא]]<br />
הרב '''עמרי בן עקיבא''' הוא חסיד חב"ד, מנהל מרכז משיח ב[[טבריה]] בו פועל כשליח הרבי, ומנהל תלמוד תורה חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד במשפחה מסורתית בטבריה. בילדותו שמר על יהדות באופן חלקי, שבת בצורה בסיסית וכד'<br />
<br />
בעת שירותו הצבאי התגייס לצנחנים. וסיים בתפקיד פיקודי בבית הספר למפקדים.<br />
בסיום הצבא, טס למזרח הרחוק לטיול. <br />
<br />
התפנית בחזרה אל היהדות הייתה כשפגש בארץ את הת' [[ברוך משה מקמל|ברוך מקמל]] ז"ל שהתחבר אליו בבית חב"ד בהודו תחת שליחות הרב [[דרור משה שאול]]. <br />
<br />
עמרי התחיל להניח תפילין ולאחר מספר חודשים, בגיל 24, התחיל ללמוד [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
<br />
לאחר שנה של לימוד בישיבה ועוד מספר חודשים בבית חיינו 770, הקים את ביתו עם אשתו מרת יעל{{הערה|גם היא עשתה תהליך התקרבות לחב"ד, והיא ילידת שכונת טבריה עילית.}}.<br />
<br />
מגיל קטן עסק בשירה, כתיבת והלחנת שירים בשנת תשפ"א (2021) הוציא אלבום בכורה בשם 'עוד מעט' <br />
<br />
ובשנת תשפ"ה (2025) מיני אלבום בשם 'בין הקצוות'<br />
<br />
לשיריו השמעות רבות במדיה ובתחנות הרדיו והוא מופיע בערבי חב"ד ובהופעות ואירועים מגוונים.<br />
<br />
===שליחות בשכונת טבריה עילית===<br />
בחודשים הראשונים התגוררו בצפת, ולבסוף החליטו בהתייעצות ובברכת [[יוסף קרמר|הרב יוסף קרמר]] ז"ל שהם יוצאים לשליחות בשכונת טבריה עילית, בטבריה{{הערה|השכונה בה גדלו.}}. <br />
<br />
בית חב"ד נחנך ב[[י' שבט]] [[תשס"ו]]. ושנים רבות הבחורים מצפת היו מגיעים בקביעות למקום השליחות בטבריה, לומדים, עושים מבצעים ומפיצים את אור הגאולה. <br />
<br />
===מנהל תלמוד תורה טבריה===<br />
{{להשלים}}<br />
כשילדיו וילדי שאר השלוחים הצעירים בעיר גדלו. ראה את הצורך הגדול בתלמוד תורה בעיר.<br />
<br />
ובאסיפת השלוחים בעיר, יחד עם תמיכתו ובקשתו של הרב יוסף קרמר ז"ל בשנת [[תשע"ו]] הקים 2 כיתות קטנות של כמה ילדים, כיום יש בתלמוד תורה 150 תלמידים א-ח<br />
<br />
התלמוד תורה קיבל הכרה ממשרד החינוך אז השלים לימודי הוראה, תואר ראשון ותואר שני - ולאור הצלחת המוסד -הפך למנהל רשמי מטעם משרד החינוך<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מחזירים אור''' גיליון "עולם התשובה החב"די" עמוד 9, של ישיבת חב"ד רמת אביב.<br />
*'''משיח יתגלה תחילה בטבריה עילית''' שבועון {{בית משיח}} גיליון מס' 703.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/special/1215344/ בנינו ערבים: שילוב הדור השני של בעלי תשובה בישיבות • ראיון] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בן עקיבא, עומרי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=788750פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר שליט"א2025-07-29T13:28:18Z<p>37.60.47.167: תיקנתי שגיאה</p>
<hr />
<div><table align=left><tr><td>[[קובץ:לערך הרבי שליט"א מלך המשיח.jpeg|none|140px|קישור=רבי מנחם מנדל שניאורסון]]</td></tr></table><br />
<br />
'''[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסאהן]]''' (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), או בקיצור "הרבי") [[מלך המשיח]], הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) להרב ה[[מקובל]] [[לוי יצחק שניאורסון]] ול[[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת על פי ריבוי השיחות שבהם הודיע לנו מפורשות שאט אט קומט משיח וכו׳.<br />
<div style="float: left;">'''[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|לערך המלא]]'''</div><br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|<br />
----<br />
[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|משפחת אדמו"ר שליט"א]] {{*}} [[:קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] {{*}} [[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ספרי אדמו"ר שליט"א]] {{*}} [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
}}</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95&diff=788748חיים פרסיקו2025-07-29T13:20:33Z<p>37.60.47.167: תקנתי שגיאה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב פרסיקו.jpg|ממוזער|הרב פרסיקו]]<br />
הרב '''חיים יהושע אהרון פרסיקו''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשי"ז]]-[[כ"ה אדר]] [[תשפ"ה]]) היה שליח הרבי ב[[קריית אונו]] במשך 42 שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ד' מנחם אב]] [[תשי"ז]] לר' דוד ופנינה פרסיקו.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רינה{{הערה|בת מיכאל ובברלי מארצות הברית.}}, ולאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] החל לפעול בשליחות הרבי בקרית אונו{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=6644&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95&search_mode=simple תמונה בארכיון ספריית ליובאוויטש] ששיגר אל הרבי.}} יחד עם הרב [[אהרן הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרן הלפרין]] מכפר חב"ד, הרב [[מיכאל דורון]], הרב ליברמן, וחסידים נוספים מכפר חב"ד.<br />
<br />
לאורך השנים בהן פעל בקרית אונו, הקים מסגרות של קייטנות חב"ד שהעניקו חינוך יהודי לאלפי ילדים, פעל בקרב התושבים, ועם הצטרפות בניו והרחבת מעגל השליחות, הקים את מקווה טהרה מהודר, ופעל רבות, ושימש כיו"ר המוסדות וכרב קהילת חב"ד שהתוותה במקום בעקבות הפעילות.<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה קשה ביום שלישי, אור ל[[כ"ו אדר]] [[תשפ"ה]].<br />
<br />
נטמן בבית העלמין קריית אונו - אור יהודה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[שניאור זלמן פרסיקו]] - ממלא מקום אביו בשליחות הרבי ב[[קריית אונו]].<br />
*בנו, ר' דוד אברהם פרסיקו - הוליווד.<br />
*בנו, ר' דובער פרסיקו - כפר חב"ד.<br />
*בנו, ר' ישראל פרסיקו - ראשון לציון.<br />
*בנו, ר' שמואל פרסיקו - גבעת שמואל.<br />
*בנו, ר' לוי יצחק פרסיקו - הרצליה, חתן הרב שלמה אמיתי משלוחי הרבי ב[[הרצליה]].<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' [[אריאל קהניאל]] - קרית שמואל.<br />
*בתו מרת רחל, רעיית ר' בן עבאדי - קרית אונו.<br />
*בתו מרת מרים קפלן - רעיית השליח הרב יחיאל קפלן, שלוחי הרבי לקריה האקדמית אונו ומנהל הפיתוח בחב"ד אונו. <br />
*בתו מרת פנינה פערל זייגן - קרית אונו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95/ תגית: הרב חיים פרסיקו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פרסיקו, חיים}}<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=763317שיחת השבוע2025-04-29T16:17:38Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיחות השבוע.jpg|ממוזער|מצד שמאל למעלה: שער הגיליון הראשון. צד שמאל למטה שער גיליון מס' 1500. מצד ימין שער הגיליון בעיצוב הנוכחי]]<br />
'''שיחת השבוע''' הוא עלון שבועי המופץ לכבוד שבת בבתי הכנסת ברחבי הארץ. הגיליון עוסק בפרשת השבוע, בהשקפה חסידית על נושאים אקטואליים, מופיע בו, מדי שבוע, מאמר עיוני במשנת חב"ד, סיפור שבועי, סיפור אישי במסגרת המדור "חיים יהודיים", מדור הלכה שבועי, ועוד.<br />
<br />
יוצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. עורך העלון הוא הרב [[מנחם ברוד]], דובר צעירי אגודת חב"ד לשעבר.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העלון הראשון הופיע ב[[י"ט כסלו]] שנת [[תשמ"ז]]. לפניו יצא גיליון ניסיון. מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם ברוסית (ВОСХОЖДЕНИЕ - התעלות), בצרפתית (LA PARACHA DE LA SEMAINE - פרשת השבוע) באנגלית (Living Jewish - חיים יהודיים), עם תוכן שונה ועורכים אחרים. בעבר העלון היה מודפס גם בספרדית (Enseñanza semanal - הוראה שבועית) אך חדלו מלהוציאו{{הערה|כיום יו"ל ע"י חב"ד ארגנטינה}}. [[קובץ:לוגו שיחת השבוע.jpg|ממוזער|העלון בתרגום לצרפתית רוסית ואנגלית]] העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקומיים. הוא בין העלונים התורניים הנפוצים והפופולריים ביותר. כמו כן הוא מודפס גם ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
הגיליון ה-1000 צויין בחגיגיות רבה ב[[אדר]] [[תשס"ו]]. גם הגיליון ה-500 צוין בגיליון מיוחד עם מספר גבוה מהרגיל של עמודים. בכל מפנה כזה נערך שינוי עיצובי ותוכני קל; בגיליון ה-1000 הוחלף המדור 'דרך החסידות' ב'חיי צדיקים', ולראשונה נכתבו שמות כותבי המדורים בראשיהם.<br />
<br />
העלון מופץ בכ-180,000 עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי [[בתי חב"ד]] מ[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. בחלק מהערים הקטנות יותר, ניתנת אפשרות של התאמה אישית לצורכי העיר, וכך ניתן להוסיף פרסומות מקומיות, שם הסניף המקומי וכדומה (העלון עצמו מצולם עם העריכות החדשות במכונת צילום רגילה).<br />
<br />
בתחילת חודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] שונו פני העלון, בעיצוב מחדש ובתוספת מדורים נוספים, וכן העלון אוחד יחד עם העלון [[ממתק לשבת]] וכולל שני עמודים לילדים.<br />
<br />
בחודש אייר [[תשפ"ה]] נחגג ציון הדרך ההיסטורי של העלון, עם הופעת גיליון ה2000, העלון הופיע במהדורה חגיגית וכפולה של 16 עמודים, בעיצוב מחודש, עם שורה של אישים ששיתפו על שיחת השבוע שלהם, ברכות ואיחולים שנשלחו למערכת מקוראי העלון ועם סיפורים על השינוי שהעלון חולל בחיי משפחות שלמות. <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
התייחסויות מהרבי<br />
<br />
בגיליון שיחת השבוע שיצא לאור לשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ח]]{{הערה|גיליון 57}} נכתב במדור 'חיים יהודיים' על סיפור התקרבותו של הרב [[אהרן שפירא]] לחב"ד מחסידות [[בעלז]] כשתחת תמונתו נכתב: "מבלז לחב"ד". בבטאון חוג ה[[מתנגדים]] חגגו על ביטוי זה והביאו מכך ראיה שליובאוויטש חפצים גם בהפיכת כל הציבור החסידי לחסידי חב"ד ולא רק את הליטאים. משבאו הדברים לשולחנו של הרבי היתה התגובה: {{ציטוטון|הם צודקים, ושבפעם הבאה יזהרו}}{{הערה|במקור (באידיש): "זיי האבן רעכט און אין די קומענדיקע מאל זאל מען היטן"}} כשהרבי מבקש למסור זאת לר' [[מנחם ברוד]] ולר' [[אהרון דוב הלפרין]]{{הערה|מפי ר' [[מנחם ברוד]] - 'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'}}.<br />
<br />
ב[[י"ב אדר]] ראשון [[תשמ"ט]] ענה הרבי על דו"ח שכתב ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] מההכנות למבצע פורים, בצירוף דוגמאות של אריזת משלוח מנות וכן עלון "שיחת השבוע" לפרשת תצוה {{ציטוטון|ראיתי ותשואות חן. ויהא בהצלחה רבה ומרבין בשמחה. אזכיר על הציון}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1uW4Swulb0HWMtyNbwJKdn0AuMxgQvLcf/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט], מענה נד}}.<br />
<br />
ביום שישי [[י"ב אדר]] [[תש"נ]] יצא הרבי לנסיעה ל[[אוהל]] כשבידו [[שבועון כפר חב"ד]] וגיליון '''שיחת השבוע'''{{הערה|לפי יומן חדשות 770 בית חיינו היה גיליון שיחת השבוע בתוך עיתון כפר חב"ד}}. גם כשחזר הרבי מהאוהל ל-[[770]] החזיק בידיו את כפר חב"ד ושיחת השבוע כשהם מקופלים{{הערה|יומני [[חדשות 770 בית חיינו]], פאקס א שיחה ו[[שניאור זלמן הרצל]]}}. <br />
<br />
בעקבות [[דבר מלכות שופטים|התוועדות שבת פרשת שופטים תנש"א]] עסק מאמר המערכת בגליון שיצא לאור בשבוע שלאחרי זה{{הערה|גיליון 244}} בתמורות המתחוללות בעולם, המעידות שהגאולה מתקרבת והולכת. בתוך המאמר, תחת הכותרת "יש נביא בדור", נכתב, כי ראינו שוב ושוב שהרבי ניבא את כל המאורעות הגדולים שהתחוללו בדור הזה, ובכלל זה דברים שאמר בשנתיים האחרונות, והדבר מגלה ש"יש נביא בדורנו". לכן ודאי שעלינו להאמין לנבואה העיקרית "שאנו עומדים ממש על סף הגאולה, ותיכף ומיד ממש 'הנה זה (משיח) בא'". זמן מה אחר כך התקשר מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר שהרבי קרא את המאמר והגיב (בכעין תרעומת מחד אך מאידך לא היה הדבר נשמע כגערה): {{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!...}}. בתגובה השיב הרב גרונר לרבי שכאשר חסידים שומעים שהרבי אומר דברים על [[הרבי הריי"צ|הרבי הקודם]], הם אומרים זאת על הרבי...{{הערה|מפי הרב מנחם ברוד במאמריו: [http://www.shturem.net/index.php?id=29334&section=news "את השיחה של 'נביא הדור' הרבי לא אמר על עצמו"] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}, [https://col.org.il/news/41060 מאמר תגובה של ר' מנחם ברוד למאמרו של הרב משה אורנשטיין] {{חב"ד און ליין}}}}. הרבי לא השיב על הטענה והדבר הובן אצל המזכיר שהרבי סבר וקיבל{{הערה|מפי בן משפחתו של הרב גרונר - הובא ב[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 מאמרו של הרב משה אורנשטיין] {{אינפו}}}}. יש המספרים שהרבי אף עשה בידו תנועת ביטול במשמעות של: "נו, שיהיה כך" למשמע דברי הרב גרונר הללו{{הערה|בחור מקבוצה תשנ"ב בתגובות על [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=861 מאמרו של הרב משה אורנשטיין] (תגובה 23) {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br />
<br />
לאחד שעבר ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ז' שבט]] [[תשנ"ב]] ונתן לרבי גליון שיחת השבוע שיצא לאור בצרפתית נתן הרבי דולר נוסף באמרו {{ציטוטון|בשורות טובות, הצלחה רבה}}{{הערה|[[חדשות 770 בית חיינו]] גל' 123}}.<br />
<br />
==שיחת החג==<br />
[[קובץ:שיחת החג החדש.png|שמאל|ממוזער|200px|תצלום הגליון המחודש הראשון]]<br />
"'''שיחת החג'''" הוא גליון מבית שיחת השבוע, היוצא לרגל חגים ותאריכים חסידיים המכיל רעיונות מעובדים מתורתו של הרבי על מהותו של החג, ומדורים נוספים סביב אישים וספרים השייכים לחג.<br />
<br />
העלון החל לצאת לרגל חג ה[[פורים]] של שנת [[תשס"א]] כהוא מכיל שיחה מעובדת של הרבי בלבד בעריכת הרב [[זלמן רודרמן]], וחולק בעיקר בריכוזים החרדיים וב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]. תוכן הגיליונות אוגד לספר "אלה הם מועדי", שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]].<br />
<br />
לאחר הפסקה של שתים עשרה שנים מהוצאת הגליון (מ[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ה]]), לקראת חג הפסח תשע"ז חודשה הופעתו של הגליון להפצה בסעודות משיח במתכונת מחודש, בה נוספו בנוסף לשיחה המעובדת של הרבי מדורים וספים על בסיס מדורי שיחת השבוע, כמו מאמר מערכת בנושא החג בעמוד השער של הגליון, שאלות ותשובות בנושאי החג, שיחה מעובדת נוספת על השיחה הראשית בסגנון מקוצר יותר, סיפור בנושא החג, ועוד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=103830 צעירי חב"ד: רבבות עלוני 'שיחת החג' הופצו לסעודות משיח]}}.<br />
<br />
== מבנה העלון ==<br />
*'''מאמר ראשי''' - בעמוד הראשון יש מאמר ראשי אקטואלי (נכתב על ידי העורך [[מנחם ברוד]]) בזמנים מיוחדים (כמו [[י"ט כסלו]]) המאמר מיוחד לאותו אירוע.<br />
*'''יש חדש/ספרים''' - חדשות צעירי חב"ד, או לחלופין ספרים חדשים.<br />
*'''שולחן שבת''' - עיבוד של הרב [[לוי שייקביץ]] לקטע מ[[לקוטי שיחות]] או מאחד משאר ספריו של [[הרבי]] על [[פרשת השבוע]].<br />
*'''מן המעיין''' - ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי [[חסידות]], בעלונים הראשונים (עד סביבות העלון ה-500) המאמרים היו קשורים לפרשה, אך לא בהכרח קשורים זה לזה; מן העלון ה-500 השתנתה המגמה ובכל שבת המאמרים מתמקדים בנושא אחד. המדור כולל גם את '''אמרת השבוע''' - אנקדוטה (לרוב חסידית) עם מוסר השכל חריף, ואת '''[[פתגם חסידי]]''', פתגמים מגדולי החסידות. את המדור כותב הרב [[אליעזר ברוד]] רבה של כרמי יוסף.<br />
*'''מעשה שהיה''' - לרוב זה [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]], אך לעיתים הסיפור אינו קשור לחסידים, והוא עוסק במגוון נושאים כמאורעות מ[[השואה]], מלחמות ישראל ועוד. במשך 14 שנה ערך את המדור ר' [[זלמן רודרמן]], במשך 8 שנים החליף אותו ר' נחמיה קפלון, ובמשך 12 שנים החליף אותו [[לוי שייקביץ]] כיום עורך המדור הוא מנחם שייקביץ.<br />
*'''לומדים גאולה''' - מאמר על נושאים שונים בגאולה בעריכת ר' [[מנחם ברוד]]. בשנת תשפ"ב שונה שם המדור ל'גאולה-פדיה', והוא כולל כשני 'ערכים' בשבוע בעניני הגאולה.<br />
*'''עיון ברמב"ם -''' מדור עיון ב[[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].<br />
*'''חיים יהודיים''' - ראיון עם דמות מחיי העם היהודי בישראל; לעיתים מדובר בחוזר בתשובה ולעיתים במיזם תורני (כגון מפעל הש"ס). מדור זה נכתב בעבר על ידי ר' [[שניאור זלמן רודרמן]], אחריו כתב [[אליעזר שולמן]] וכיום עורכו [[מנחם כהן (כפר חב"ד)]].<br />
*'''פינת ההלכה''' - פינת שאלה הלכתית ומקורות למנהגים, בעריכת הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], רבה האזורי של עומר.<br />
*'''רציתי לשאול''' - במדור מוצגות שאלות בנושאים שונים, ותשובה מאת שליח הרבי המתארח במדור מידי שבוע.<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
*'''שולחן שבת''' - סדרה בת חמשת הכרכים המכילים שלוש עשרה רעיונות לכל פרשה מ[[פרשות השבוע]], מעובדים מתורתו של [[הרבי]]. הופיעו במקור במדור 'שולחן שבת' בעלון. כרך נוסף המקיף את כל מעגל השנה. בכרך הזה רק שלוש שיחות לכל פרשה ומועד.<br />
*'''צדיקים למופת''' - ספר המאגד בתוכו סיפורים נבחרים שהופיעו בגליונות "שיחת השבוע" במהלך השנים.<br />
*'''פינת ההלכה''' - סדרה בת שני כרכים, המלקטת בצורה מסודרת את תשובותיו ההלכתיות של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] שנידונו בגליון במשך השנים (תשע"ג).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ממתק לשבת (עלון)]]<br />
*[[שיחת הגאולה]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=30 שיחת השבוע] - דף הבית של העלון.<br />
*[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5497 תוכנית עלון] - ראיון בעיתון "בשבע" לרגל הגעתו של "שיחת השבוע" לגיליון ה-1000.<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.26679197919_4856608.pdf עלון אחד לכל יהודי]''', גליון 'החייל' פרשת וישלח תשע"ה<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1OpYHFUFtlbD3AdEORc2iPewmD74mByO_?usp=sharing כל הגליונות שיצאו לאור עד ג' תמוז תשנ"ד]'''<br />
*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=30 ארכיון חלק מהגליונות שיצאו לאור] - באתר צעירי חב"ד.<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=382 ארכיון חלק מגליונות שיחת החג שיצאו לאור] - באתר צעירי חב"ד.<br />
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73996 איך תוכל להתעלם? נקודה למחשבה] - טור ביקור על הימנעות העלון מאיזכור שיחות הרבי מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]{{אינפו}} <br />
*<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br />
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=763315שיחת השבוע2025-04-29T16:13:33Z<p>37.60.47.167: קישור גליון ה2000</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיחות השבוע.jpg|ממוזער|מצד שמאל למעלה: שער הגיליון הראשון. צד שמאל למטה שער גיליון מס' 1500. מצד ימין שער הגיליון בעיצוב הנוכחי]]<br />
'''שיחת השבוע''' הוא עלון שבועי המופץ לכבוד שבת בבתי הכנסת ברחבי הארץ. הגיליון עוסק בפרשת השבוע, בהשקפה חסידית על נושאים אקטואליים, מופיע בו, מדי שבוע, מאמר עיוני במשנת חב"ד, סיפור שבועי, סיפור אישי במסגרת המדור "חיים יהודיים", מדור הלכה שבועי, ועוד.<br />
<br />
יוצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. עורך העלון הוא הרב [[מנחם ברוד]], דובר צעירי אגודת חב"ד לשעבר.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העלון הראשון הופיע ב[[י"ט כסלו]] שנת [[תשמ"ז]]. לפניו יצא גיליון ניסיון. מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם ברוסית (ВОСХОЖДЕНИЕ - התעלות), בצרפתית (LA PARACHA DE LA SEMAINE - פרשת השבוע) באנגלית (Living Jewish - חיים יהודיים), עם תוכן שונה ועורכים אחרים. בעבר העלון היה מודפס גם בספרדית (Enseñanza semanal - הוראה שבועית) אך חדלו מלהוציאו{{הערה|כיום יו"ל ע"י חב"ד ארגנטינה}}. [[קובץ:לוגו שיחת השבוע.jpg|ממוזער|העלון בתרגום לצרפתית רוסית ואנגלית]] העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקומיים. הוא בין העלונים התורניים הנפוצים והפופולריים ביותר. כמו כן הוא מודפס גם ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
הגיליון ה-1000 צויין בחגיגיות רבה ב[[אדר]] [[תשס"ו]]. גם הגיליון ה-500 צוין בגיליון מיוחד עם מספר גבוה מהרגיל של עמודים. בכל מפנה כזה נערך שינוי עיצובי ותוכני קל; בגיליון ה-1000 הוחלף המדור 'דרך החסידות' ב'חיי צדיקים', ולראשונה נכתבו שמות כותבי המדורים בראשיהם.<br />
<br />
העלון מופץ בכ-180,000 עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי [[בתי חב"ד]] מ[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. בחלק מהערים הקטנות יותר, ניתנת אפשרות של התאמה אישית לצורכי העיר, וכך ניתן להוסיף פרסומות מקומיות, שם הסניף המקומי וכדומה (העלון עצמו מצולם עם העריכות החדשות במכונת צילום רגילה).<br />
<br />
בתחילת חודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] שונו פני העלון, בעיצוב מחדש ובתוספת מדורים נוספים, וכן העלון אוחד יחד עם העלון [[ממתק לשבת]] וכולל שני עמודים לילדים.<br />
<br />
בחודש אייר [[תשפ"ה]] נחגג ציון הדרך ההיסטורי של העלון, עם הופעת גיליון ה2000, העלון הופיע במהדורה חגיגית וכפולה של 16 עמודים, בעיצוב מחודש, עם שורה של אישים ששיתפו על שיחת השבוע שלהם, ברכות ואיחולים שנשלחו למערכת מקוראי העלון ועם סיפורים על השינוי שהעלון חולל בחיי משפחות שלמות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
התייחסויות מהרבי<br />
<br />
בגיליון שיחת השבוע שיצא לאור לשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ח]]{{הערה|גיליון 57}} נכתב במדור 'חיים יהודיים' על סיפור התקרבותו של הרב [[אהרן שפירא]] לחב"ד מחסידות [[בעלז]] כשתחת תמונתו נכתב: "מבלז לחב"ד". בבטאון חוג ה[[מתנגדים]] חגגו על ביטוי זה והביאו מכך ראיה שליובאוויטש חפצים גם בהפיכת כל הציבור החסידי לחסידי חב"ד ולא רק את הליטאים. משבאו הדברים לשולחנו של הרבי היתה התגובה: {{ציטוטון|הם צודקים, ושבפעם הבאה יזהרו}}{{הערה|במקור (באידיש): "זיי האבן רעכט און אין די קומענדיקע מאל זאל מען היטן"}} כשהרבי מבקש למסור זאת לר' [[מנחם ברוד]] ולר' [[אהרון דוב הלפרין]]{{הערה|מפי ר' [[מנחם ברוד]] - 'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג'}}.<br />
<br />
ב[[י"ב אדר]] ראשון [[תשמ"ט]] ענה הרבי על דו"ח שכתב ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] מההכנות למבצע פורים, בצירוף דוגמאות של אריזת משלוח מנות וכן עלון "שיחת השבוע" לפרשת תצוה {{ציטוטון|ראיתי ותשואות חן. ויהא בהצלחה רבה ומרבין בשמחה. אזכיר על הציון}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1uW4Swulb0HWMtyNbwJKdn0AuMxgQvLcf/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט], מענה נד}}.<br />
<br />
ביום שישי [[י"ב אדר]] [[תש"נ]] יצא הרבי לנסיעה ל[[אוהל]] כשבידו [[שבועון כפר חב"ד]] וגיליון '''שיחת השבוע'''{{הערה|לפי יומן חדשות 770 בית חיינו היה גיליון שיחת השבוע בתוך עיתון כפר חב"ד}}. גם כשחזר הרבי מהאוהל ל-[[770]] החזיק בידיו את כפר חב"ד ושיחת השבוע כשהם מקופלים{{הערה|יומני [[חדשות 770 בית חיינו]], פאקס א שיחה ו[[שניאור זלמן הרצל]]}}. <br />
<br />
בעקבות [[דבר מלכות שופטים|התוועדות שבת פרשת שופטים תנש"א]] עסק מאמר המערכת בגליון שיצא לאור בשבוע שלאחרי זה{{הערה|גיליון 244}} בתמורות המתחוללות בעולם, המעידות שהגאולה מתקרבת והולכת. בתוך המאמר, תחת הכותרת "יש נביא בדור", נכתב, כי ראינו שוב ושוב שהרבי ניבא את כל המאורעות הגדולים שהתחוללו בדור הזה, ובכלל זה דברים שאמר בשנתיים האחרונות, והדבר מגלה ש"יש נביא בדורנו". לכן ודאי שעלינו להאמין לנבואה העיקרית "שאנו עומדים ממש על סף הגאולה, ותיכף ומיד ממש 'הנה זה (משיח) בא'". זמן מה אחר כך התקשר מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר שהרבי קרא את המאמר והגיב (בכעין תרעומת מחד אך מאידך לא היה הדבר נשמע כגערה): {{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!...}}. בתגובה השיב הרב גרונר לרבי שכאשר חסידים שומעים שהרבי אומר דברים על [[הרבי הריי"צ|הרבי הקודם]], הם אומרים זאת על הרבי...{{הערה|מפי הרב מנחם ברוד במאמריו: [http://www.shturem.net/index.php?id=29334&section=news "את השיחה של 'נביא הדור' הרבי לא אמר על עצמו"] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}, [https://col.org.il/news/41060 מאמר תגובה של ר' מנחם ברוד למאמרו של הרב משה אורנשטיין] {{חב"ד און ליין}}}}. הרבי לא השיב על הטענה והדבר הובן אצל המזכיר שהרבי סבר וקיבל{{הערה|מפי בן משפחתו של הרב גרונר - הובא ב[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 מאמרו של הרב משה אורנשטיין] {{אינפו}}}}. יש המספרים שהרבי אף עשה בידו תנועת ביטול במשמעות של: "נו, שיהיה כך" למשמע דברי הרב גרונר הללו{{הערה|בחור מקבוצה תשנ"ב בתגובות על [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=861 מאמרו של הרב משה אורנשטיין] (תגובה 23) {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br />
<br />
לאחד שעבר ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ז' שבט]] [[תשנ"ב]] ונתן לרבי גליון שיחת השבוע שיצא לאור בצרפתית נתן הרבי דולר נוסף באמרו {{ציטוטון|בשורות טובות, הצלחה רבה}}{{הערה|[[חדשות 770 בית חיינו]] גל' 123}}.<br />
<br />
==שיחת החג==<br />
[[קובץ:שיחת החג החדש.png|שמאל|ממוזער|200px|תצלום הגליון המחודש הראשון]]<br />
"'''שיחת החג'''" הוא גליון מבית שיחת השבוע, היוצא לרגל חגים ותאריכים חסידיים המכיל רעיונות מעובדים מתורתו של הרבי על מהותו של החג, ומדורים נוספים סביב אישים וספרים השייכים לחג.<br />
<br />
העלון החל לצאת לרגל חג ה[[פורים]] של שנת [[תשס"א]] כהוא מכיל שיחה מעובדת של הרבי בלבד בעריכת הרב [[זלמן רודרמן]], וחולק בעיקר בריכוזים החרדיים וב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]. תוכן הגיליונות אוגד לספר "אלה הם מועדי", שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]].<br />
<br />
לאחר הפסקה של שתים עשרה שנים מהוצאת הגליון (מ[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ה]]), לקראת חג הפסח תשע"ז חודשה הופעתו של הגליון להפצה בסעודות משיח במתכונת מחודש, בה נוספו בנוסף לשיחה המעובדת של הרבי מדורים וספים על בסיס מדורי שיחת השבוע, כמו מאמר מערכת בנושא החג בעמוד השער של הגליון, שאלות ותשובות בנושאי החג, שיחה מעובדת נוספת על השיחה הראשית בסגנון מקוצר יותר, סיפור בנושא החג, ועוד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=103830 צעירי חב"ד: רבבות עלוני 'שיחת החג' הופצו לסעודות משיח]}}.<br />
<br />
== מבנה העלון ==<br />
*'''מאמר ראשי''' - בעמוד הראשון יש מאמר ראשי אקטואלי (נכתב על ידי העורך [[מנחם ברוד]]) בזמנים מיוחדים (כמו [[י"ט כסלו]]) המאמר מיוחד לאותו אירוע.<br />
*'''יש חדש/ספרים''' - חדשות צעירי חב"ד, או לחלופין ספרים חדשים.<br />
*'''שולחן שבת''' - עיבוד של הרב [[לוי שייקביץ]] לקטע מ[[לקוטי שיחות]] או מאחד משאר ספריו של [[הרבי]] על [[פרשת השבוע]].<br />
*'''מן המעיין''' - ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי [[חסידות]], בעלונים הראשונים (עד סביבות העלון ה-500) המאמרים היו קשורים לפרשה, אך לא בהכרח קשורים זה לזה; מן העלון ה-500 השתנתה המגמה ובכל שבת המאמרים מתמקדים בנושא אחד. המדור כולל גם את '''אמרת השבוע''' - אנקדוטה (לרוב חסידית) עם מוסר השכל חריף, ואת '''[[פתגם חסידי]]''', פתגמים מגדולי החסידות. את המדור כותב הרב [[אליעזר ברוד]] רבה של כרמי יוסף.<br />
*'''מעשה שהיה''' - לרוב זה [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]], אך לעיתים הסיפור אינו קשור לחסידים, והוא עוסק במגוון נושאים כמאורעות מ[[השואה]], מלחמות ישראל ועוד. במשך 14 שנה ערך את המדור ר' [[זלמן רודרמן]], במשך 8 שנים החליף אותו ר' נחמיה קפלון, ובמשך 12 שנים החליף אותו [[לוי שייקביץ]] כיום עורך המדור הוא מנחם שייקביץ.<br />
*'''לומדים גאולה''' - מאמר על נושאים שונים בגאולה בעריכת ר' [[מנחם ברוד]]. בשנת תשפ"ב שונה שם המדור ל'גאולה-פדיה', והוא כולל כשני 'ערכים' בשבוע בעניני הגאולה.<br />
*'''עיון ברמב"ם -''' מדור עיון ב[[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].<br />
*'''חיים יהודיים''' - ראיון עם דמות מחיי העם היהודי בישראל; לעיתים מדובר בחוזר בתשובה ולעיתים במיזם תורני (כגון מפעל הש"ס). מדור זה נכתב בעבר על ידי ר' [[שניאור זלמן רודרמן]], אחריו כתב [[אליעזר שולמן]] וכיום עורכו [[מנחם כהן (כפר חב"ד)]].<br />
*'''פינת ההלכה''' - פינת שאלה הלכתית ומקורות למנהגים, בעריכת הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], רבה האזורי של עומר.<br />
*'''רציתי לשאול''' - במדור מוצגות שאלות בנושאים שונים, ותשובה מאת שליח הרבי המתארח במדור מידי שבוע.<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
*'''שולחן שבת''' - סדרה בת חמשת הכרכים המכילים שלוש עשרה רעיונות לכל פרשה מ[[פרשות השבוע]], מעובדים מתורתו של [[הרבי]]. הופיעו במקור במדור 'שולחן שבת' בעלון. כרך נוסף המקיף את כל מעגל השנה. בכרך הזה רק שלוש שיחות לכל פרשה ומועד.<br />
*'''צדיקים למופת''' - ספר המאגד בתוכו סיפורים נבחרים שהופיעו בגליונות "שיחת השבוע" במהלך השנים.<br />
*'''פינת ההלכה''' - סדרה בת שני כרכים, המלקטת בצורה מסודרת את תשובותיו ההלכתיות של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] שנידונו בגליון במשך השנים (תשע"ג).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ממתק לשבת (עלון)]]<br />
*[[שיחת הגאולה]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=30 שיחת השבוע] - דף הבית של העלון.<br />
*[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5497 תוכנית עלון] - ראיון בעיתון "בשבע" לרגל הגעתו של "שיחת השבוע" לגיליון ה-1000.<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.26679197919_4856608.pdf עלון אחד לכל יהודי]''', גליון 'החייל' פרשת וישלח תשע"ה<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1OpYHFUFtlbD3AdEORc2iPewmD74mByO_?usp=sharing כל הגליונות שיצאו לאור עד ג' תמוז תשנ"ד]'''<br />
*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=30 ארכיון חלק מהגליונות שיצאו לאור] - באתר צעירי חב"ד.<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=382 ארכיון חלק מגליונות שיחת החג שיצאו לאור] - באתר צעירי חב"ד.<br />
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73996 איך תוכל להתעלם? נקודה למחשבה] - טור ביקור על הימנעות העלון מאיזכור שיחות הרבי מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]{{אינפו}} <br />
*<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br />
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%90&diff=754272צבי אליהו בלויא2025-04-06T02:11:30Z<p>37.60.47.167: תיקנתי שגיאה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליהו צבי בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בלוי. תשפ"ה]]<br />
ר' '''צבי אליהו (צביקה) בלויא''' הוא [[משגיח]] ב[[חסידות]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישי"ג בקריית גת]].<br />
לשעבר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישי"ק בקריית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד לר' [[מנחם חבקוק בלויא]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
למד ב[[תורת אמת]].<br />
<br />
לאחר מכן למד ב[[קבוצה]] בשנת (?).<br />
<br />
שנה לאחר מכן שימש כשליח ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה בקריית גת]].<br />
<br />
התחתן עם רעייתו למשפחת גולד מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד שנת [[תשפ"א]] שימש כ[[משפיע]] בשיעור ג' [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]].<br />
<br />
החל משנת הלימודים [[תשפ"ב]] משמש כ[[משגיח]] בסדר [[חסידות]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה בקריית גת]].<br />
<br />
ובשנת תשפ"ה החל לשמש כמשפיע בשיעור א' בישיבה גדולה קריית גת.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=705363אהרון בוטבול2024-07-31T13:24:15Z<p>37.60.47.167: /* מנכ"ל: בית חב"ד המרכזי קרית גת */הוספת תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרון בוטבול.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהרן בוטבול]]<br />
הרב '''אהרון בוטבול''' (יליד [[תשמ"ז]]) הוא [[שליח הרבי]] לקרית גת ומנכ"ל [[בית חב"ד]] המרכזי ב[[קרית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תשמ"ז]], לאביו הרב [[שלמה בוטבול]], שליח [[הרבי]] ב[[קרית גת]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]], נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב770.<br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה', יצא לשליחות בישיבה בקריות לשנה שלמה, ולאחר מכן בשנת [[תש"ע]] חזר לקרית גת, ומנהל את בית חב"ד.<br />
<br />
==מנכ"ל: בית חב"ד המרכזי [[קרית גת]]==<br />
<br />
נולד וגדל בשליחות. הוריו שליחי הרבי לקרית גת, הרב שלמה והרבנית אהובה התחתנו בשנת תשמ"ו ומאז החלו לפעול בקרית גת בשליחות הרבי מלך המשיח, נולד שנה לאחר מכן בתאריך כ"ו תמוז ה'תשמ"ז <br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה' ב770, יצא לשליחות בישיבת חב"ד בקריות לשנה, ולאחמ"כ בשנת תש"ע חזר לקרית גת עד עצם היום הזה, בכל המעת לעת.<br />
<br />
משמש כמנכ"ל הבית חב"ד המרכזי שממנף את הפעילות בכוחות צעירים תוך פיתוח של שורת פרוייקטים בתחומי חינוך רווחה וקהילה.<br />
<br />
הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" כבר לא סיסמא ומצוות "אהבת ישראל" הפכה למוטו המרכזי בפעילות<br />
<br />
צוות בית חב"ד המרכזי:<br />
<br />
הרב שמעון יגודייב - משפיע בקהילת בית חב"ד, מרצה בהקהלת קהילות, פרוייקטים של מרכז החסד, ניהול מערך הכפרות. <br />
<br />
הרב מענדי נוטיק - ניהול רשת שיעורי התורה, מרצה בהקהלת קהילות, משפיע בבית חב"ד המרכזי,חזן ובעל קורא.<br />
<br />
הרב מענדי בוטבול - בית חב"ד בדרום העיר ורב בית הכנסת בית לוי יצחק, ניהול דוכן התפילין המרכזי, ניהול המנין מנחה וערבית בימי חול ומסירת שיעור התניא היומי בבית חב"ד המרכזי.<br />
<br />
הרב מענדל עזאגווי - ניהול המעודניות בקיץ ברחבי העיר<br />
<br />
הרב שבתי סויסה - ראש צוות פעילות חב"ד בבסיס צה"ל: שקף ובוסתר, מכון סת"ם הפועל מסביב לשעון ובעל קורא וחזן בימים הנוראים. <br />
<br />
הרב ישראל אמיתי - מרצה בהקהלת קהילות, ראש צוות פעילות חב"ד בבסיסי צה"ל: פלוגות, קשר, כלנית ומתחם כיפת ברזל.<br />
<br />
הרב מנחם מענדל אלחרר - חב"ד בעליה - מנהל פעילות חב"ד לחברי קהילת חבר העולים.<br />
<br />
הרב שמואל ארי'ה רוך - משפיע בקהילת בית חב"ד, מרצה בהקהלת קהילות.<br />
<br />
הרב רועי לוגסי - משפיע בקהילת בית חב"ד, מרצה בהקהלת קהילות, ראש צוות פעילות חב"ד במושב שחר.<br />
<br />
הרב חיים חלילי - מזכיר בית חב"ד המרכזי, אהוד בן גרא 8<br />
<br />
הרב יעקב דיין - ניהול מערך הכפרות בעיר.<br />
<br />
ר' מענדי קורנט - הצלם, פרסום ושיווק ברשתות החברתיות<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו, הרב [[מנחם מענדל בוטבול]] - שליח הרבי לאזור התעשייה בקריית גת.<br />
* אחיו, הרב אליעזר בוטבול.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c/ תגית: הרב אהרון בוטבול באתר] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/588257/ קרית גת: בית חב"ד המרכזי מסכם מבצע פורים רחב היקף] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/503775/ קרית גת: התוועדות יום הולדת לשליח הרב אהרון, בסימן 33 שנה לפעילות] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/shishi-info-magazine/877745/ 'חיים שליחות' עם הרב אהרון בוטבול] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוטבול, אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=705362אהרון בוטבול2024-07-31T13:17:19Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרון בוטבול.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהרן בוטבול]]<br />
הרב '''אהרון בוטבול''' (יליד [[תשמ"ז]]) הוא [[שליח הרבי]] לקרית גת ומנכ"ל [[בית חב"ד]] המרכזי ב[[קרית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תשמ"ז]], לאביו הרב [[שלמה בוטבול]], שליח [[הרבי]] ב[[קרית גת]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]], נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב770.<br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה', יצא לשליחות בישיבה בקריות לשנה שלמה, ולאחר מכן בשנת [[תש"ע]] חזר לקרית גת, ומנהל את בית חב"ד.<br />
<br />
==מנכ"ל: בית חב"ד המרכזי [[קרית גת]]==<br />
<br />
נולד וגדל בשליחות. הוריו הרב שלמה והרבנית אהובה התחתנו בשנת תשמ"ו ומאז החלו לפעול בקרית גת בשליחות הרבי מלך המשיח, נולד שנה לאחר מכן בתאריך כ"ו תמוז ה'תשמ"ז <br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה' ב770, יצא לשליחות בישיבת חב"ד בקריות לשנה, ולאחמ"כ בשנת תש"ע חזר לקרית גת עד עצם היום הזה, בכל המעת לעת.<br />
<br />
משמש כמנכ"ל הבית חב"ד המרכזי שממנף את הפעילות בכוחות צעירים תוך פיתוח של שורת פרוייקטים בתחומי חינוך רווחה וקהילה.<br />
<br />
הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" כבר לא סיסמא ומצוות "אהבת ישראל" הפכה למוטו המרכזי בפעילות<br />
<br />
צוות בית חב"ד המרכזי<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו, הרב [[מנחם מענדל בוטבול]] - שליח הרבי לאזור התעשייה בקריית גת.<br />
* אחיו, הרב אליעזר בוטבול.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c/ תגית: הרב אהרון בוטבול באתר] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/588257/ קרית גת: בית חב"ד המרכזי מסכם מבצע פורים רחב היקף] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/503775/ קרית גת: התוועדות יום הולדת לשליח הרב אהרון, בסימן 33 שנה לפעילות] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/shishi-info-magazine/877745/ 'חיים שליחות' עם הרב אהרון בוטבול] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוטבול, אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=705360אהרון בוטבול2024-07-31T13:11:00Z<p>37.60.47.167: הוספת תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרון בוטבול.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהרן בוטבול]]<br />
הרב '''אהרון בוטבול''' (יליד [[תשמ"ז]]) הוא [[שליח הרבי]] לקרית גת ומנכ"ל [[בית חב"ד]] המרכזי ב[[קרית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תשמ"ז]], לאביו הרב [[שלמה בוטבול]], שליח [[הרבי]] ב[[קרית גת]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]], נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב770.<br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה', יצא לשליחות בישיבה בקריות לשנה שלמה, ולאחר מכן בשנת [[תש"ע]] חזר לקרית גת, ומנהל את בית חב"ד.<br />
<br />
==מנכ"ל: בית חב"ד המרכזי [[קרית גת]]==<br />
<br />
נולד וגדל בשליחות. הוריו התחתנו בשנת תשמ"ו ומאז החלו לפעול מיד בקרית גת בשליחות הרבי מלך המשיח, נולדתי שנה לאחר מכן בשנת כ"ו תמוז ה'תשמ"ז <br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה' ב770, יצא לשליחות בישיבת חב"ד בקריות לשנה, ולאחמ"כ בשנת תש"ע חזר לקרית גת עד עצם היום הזה, בכל המעת לעת.<br />
<br />
משמש כמנכ"ל הבית חב"ד המרכזי שממנף את הפעילות בכוחות צעירים תוך פיתוח של שורת פרוייקטים בתחומי חינוך רווחה וקהילה.<br />
<br />
הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" כבר לא סיסמא ומצוות "אהבת ישראל" הפכה למוטו המרכזי בפעילות<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו, הרב [[מנחם מענדל בוטבול]] - שליח הרבי לאזור התעשייה בקריית גת.<br />
* אחיו, הרב אליעזר בוטבול.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c/ תגית: הרב אהרון בוטבול באתר] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/588257/ קרית גת: בית חב"ד המרכזי מסכם מבצע פורים רחב היקף] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/503775/ קרית גת: התוועדות יום הולדת לשליח הרב אהרון, בסימן 33 שנה לפעילות] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/shishi-info-magazine/877745/ 'חיים שליחות' עם הרב אהרון בוטבול] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוטבול, אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=705351אהרון בוטבול2024-07-31T12:58:40Z<p>37.60.47.167: /* מנכ"ל: בית חב"ד המרכזי קרית גת */הוספת תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרון בוטבול.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהרן בוטבול]]<br />
הרב '''אהרון בוטבול''' (יליד [[תשמ"ז]]) הוא [[שליח הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] המרכזי ב[[קרית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תשמ"ז]], לאביו הרב [[שלמה בוטבול]], שליח [[הרבי]] ב[[קרית גת]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]], נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב770.<br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה', יצא לשליחות בישיבה בקריות לשנה שלמה, ולאחר מכן בשנת [[תש"ע]] חזר לקרית גת, ומנהל את בית חב"ד.<br />
<br />
==מנכ"ל: בית חב"ד המרכזי [[קרית גת]]==<br />
<br />
נולד וגדל בשליחות. הוריו התחתנו בשנת תשמ"ו ומאז החלו לפעול מיד בקרית גת בשליחות הרבי מלך המשיח, נולדתי שנה לאחר מכן בשנת כ"ו תמוז ה'תשמ"ז <br />
<br />
אחרי שנת ה'קבוצה' ב770, יצא לשליחות בישיבת חב"ד בקריות לשנה, ולאחמ"כ בשנת תש"ע חזר לקרית גת עד עצם היום הזה, בכל המעת לעת.<br />
<br />
משמש כמנכ"ל הבית חב"ד המרכזי שממנף את הפעילות בכוחות צעירים תוך פיתוח של שורת פרוייקטים בתחומי חינוך רווחה וקהילה.<br />
<br />
הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" כבר לא סיסמא ומצוות "אהבת ישראל" הפכה למוטו המרכזי בפעילות<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו, הרב [[מנחם מענדל בוטבול]] - שליח הרבי לאזור התעשייה בקריית גת.<br />
* אחיו, הרב אליעזר בוטבול.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c/ תגית: הרב אהרון בוטבול באתר] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/588257/ קרית גת: בית חב"ד המרכזי מסכם מבצע פורים רחב היקף] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/503775/ קרית גת: התוועדות יום הולדת לשליח הרב אהרון, בסימן 33 שנה לפעילות] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/shishi-info-magazine/877745/ 'חיים שליחות' עם הרב אהרון בוטבול] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוטבול, אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=705344קריית גת2024-07-31T12:41:59Z<p>37.60.47.167: /* שלוחים ובתי חב"ד בעיר */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קרית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחי הרבי בקרית גת בפגישה עם ראש העיר תשפ"ג.jpg|ללא מסגרת|250px|]]<br />
|כתובית=[[שלוחי הרבי]] בפגישה עם ראש העיר ([[תשפ"ג]])<br />
|עיר=קרית גת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[אהרון גולד]]<br />
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת חב"ד קרית גת|ישיבת תומכי תמימים]], [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]], בי"ס בנות<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלמה בוטבול]] והרב [[אהרון בוטבול]]<br />
|מספר שלוחים= כ21<br />
|מספר בתי חב"ד=כ8<br />
|מספר משפחות בקהילה= כ300<br />
|ראו גם=<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br />
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br />
<br />
'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים.<br />
<br />
בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.<br />
<br />
שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טובי' הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים<br />
ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק.<br />
בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד.<br />
כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.<br />
<br />
הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר ע"מ לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת חב"ד בקרית גת, בפועל הישיבה נפתחה כעשור שנים לאחר מכן.<br />
<br />
==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.<br />
<br />
[[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.<br />
בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו".<br />
<br />
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.<br />
<br />
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).<br />
<br />
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.<br />
<br />
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.<br />
<br />
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").<br />
<br />
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה.<br />
<br />
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה.<br />
ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל.<br />
<br />
קרית גת היא העיר הראשונה שמסרה לרבי מה"מ את מפתח העיר.<br />
<br />
קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br />
<br />
לקראת [[חודש אב]] [[תשפ"ג]] ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשפ"ד]]{{הערה|שם=נצ}}.<br />
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br />
<br />
==יסוד ופעילות ועד הקהילה==<br />
ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה.<br />
<br />
כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד).<br />
<br />
ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.<br />
<br />
בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.<br />
<br />
===חברי הוועד:===<br />
* ר' שלום דב בער גרונר<br />
* ר' מנחם מענדל כהן<br />
* ר' איל ימין<br />
* ר' יונתן רמון<br />
* ר' פרץ פרידמן<br />
* ר' ישראל נח בליניצקי<br />
* ר' רועי צנעני<br />
* ר' יעקב יוסף רסקין<br />
ועוד<br />
<br />
==מפתח העיר==<br />
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br />
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב"ד בעיר, הרב [[יעקב פלס]] מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br />
<br />
==ספר תורה מהרבי==<br />
ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br />
<br />
עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br />
<br />
ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br />
<br />
"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}.<br />
<br />
ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב"דיות.<br />
*[[כולל אברכים]] "שערי גאולה" חב"ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br />
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].<br />
*רשת גני ילדים ומעונות חב"ד הכוללת 26 גנים ומעונות.<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
*[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת#מתיבתא|מתיבתא]]' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' [[טוביה חבקין]].<br />
*בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן.<br />
*בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע"ז.<br />
*ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br />
*תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br />
*בית ספר [[שלהבות חב"ד]] - בניהול הגברת נועה נתן.<br />
<br />
==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:הרב משה הבלין עם ראש העיר קרית גת בעירייה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[משה הבלין]] עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י"א ניסן בעירייה]]<br />
מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.<br />
*בית חב"ד המרכזי - מרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו"ר: שליח הרבי לקרית גת, הרב [[שלמה בוטבול]]{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.<br />
מנכ"ל: שליח הרבי לקרית גת, הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*בית חב"ד המרכזי - אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם/ מרכז אגרות קודש. משרדי המנכ"ל, שליח הרבי לקרית גת, הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*[[בית חב"ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב [[ראובן שניאורסון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב [[מנחם מענדל רייצס]] והרב ניסן פייזקוב.<br />
*[[בית חב"ד]] כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.<br />
*[[חב"ד לנוער]] מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט.<br />
*[[בית חב"ד]] חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.<br />
*[[בית חב"ד]] שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.<br />
*[[חב"ד בעליה]] מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב.<br />
<br />
==בתי כנסת חב"ד==<br />
*בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br />
*בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב [[שלמה בוטבול]] ובניהולו של השליח הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br />
*בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין.<br />
*בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]] לאנ"ש - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]] והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br />
* קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br />
* בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת. <br />
* בית כנסת ספריית החסידות - מבית [[מעייני ישראל]] מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת] {{חב"ד}} [https://www.chabadkg.org.il/ אתר נוסף] {{חב"ד}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב"ד את קריית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/73344 הדפסת ספר התניא במוסדות חב"ד קרית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/144825 21 שלוחי חב"ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר]''' {{COL}}<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=705342קריית גת2024-07-31T12:33:00Z<p>37.60.47.167: /* שלוחים ובתי חב"ד בעיר */הוספת תוכן</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קרית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחי הרבי בקרית גת בפגישה עם ראש העיר תשפ"ג.jpg|ללא מסגרת|250px|]]<br />
|כתובית=[[שלוחי הרבי]] בפגישה עם ראש העיר ([[תשפ"ג]])<br />
|עיר=קרית גת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[אהרון גולד]]<br />
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת חב"ד קרית גת|ישיבת תומכי תמימים]], [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]], בי"ס בנות<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלמה בוטבול]] והרב [[אהרון בוטבול]]<br />
|מספר שלוחים= כ21<br />
|מספר בתי חב"ד=כ8<br />
|מספר משפחות בקהילה= כ300<br />
|ראו גם=<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br />
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br />
<br />
'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים.<br />
<br />
בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.<br />
<br />
שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טובי' הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים<br />
ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק.<br />
בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד.<br />
כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.<br />
<br />
הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר ע"מ לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת חב"ד בקרית גת, בפועל הישיבה נפתחה כעשור שנים לאחר מכן.<br />
<br />
==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.<br />
<br />
[[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.<br />
בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו".<br />
<br />
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.<br />
<br />
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).<br />
<br />
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.<br />
<br />
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.<br />
<br />
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").<br />
<br />
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה.<br />
<br />
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה.<br />
ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל.<br />
<br />
קרית גת היא העיר הראשונה שמסרה לרבי מה"מ את מפתח העיר.<br />
<br />
קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br />
<br />
לקראת [[חודש אב]] [[תשפ"ג]] ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשפ"ד]]{{הערה|שם=נצ}}.<br />
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br />
<br />
==יסוד ופעילות ועד הקהילה==<br />
ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה.<br />
<br />
כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד).<br />
<br />
ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.<br />
<br />
בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.<br />
<br />
===חברי הוועד:===<br />
* ר' שלום דב בער גרונר<br />
* ר' מנחם מענדל כהן<br />
* ר' איל ימין<br />
* ר' יונתן רמון<br />
* ר' פרץ פרידמן<br />
* ר' ישראל נח בליניצקי<br />
* ר' רועי צנעני<br />
* ר' יעקב יוסף רסקין<br />
ועוד<br />
<br />
==מפתח העיר==<br />
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br />
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב"ד בעיר, הרב [[יעקב פלס]] מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br />
<br />
==ספר תורה מהרבי==<br />
ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br />
<br />
עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br />
<br />
ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br />
<br />
"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}.<br />
<br />
ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב"דיות.<br />
*[[כולל אברכים]] "שערי גאולה" חב"ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br />
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].<br />
*רשת גני ילדים ומעונות חב"ד הכוללת 26 גנים ומעונות.<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
*[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת#מתיבתא|מתיבתא]]' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' [[טוביה חבקין]].<br />
*בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן.<br />
*בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע"ז.<br />
*ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br />
*תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br />
*בית ספר [[שלהבות חב"ד]] - בניהול הגברת נועה נתן.<br />
<br />
==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:הרב משה הבלין עם ראש העיר קרית גת בעירייה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[משה הבלין]] עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י"א ניסן בעירייה]]<br />
מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.<br />
*בית חב"ד המרכזי - מרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו"ר: שליח הרבי הרב [[שלמה בוטבול]]{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.<br />
מנכ"ל: שליח הרבי הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*בית חב"ד המרכזי - אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*[[בית חב"ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב [[ראובן שניאורסון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב [[מנחם מענדל רייצס]] והרב ניסן פייזקוב.<br />
*[[בית חב"ד]] כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.<br />
*[[חב"ד לנוער]] מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט.<br />
*[[בית חב"ד]] חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.<br />
*[[בית חב"ד]] שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.<br />
*[[חב"ד בעליה]] מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב.<br />
<br />
==בתי כנסת חב"ד==<br />
*בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br />
*בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב שלמה בוטבול ובניהולו של השליח הרב אהרון בוטבול <br />
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br />
*בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין.<br />
*בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]] לאנ"ש - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]] והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br />
* קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br />
* בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת. <br />
* בית כנסת ספריית החסידות - מבית [[מעייני ישראל]] מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת] {{חב"ד}} [https://www.chabadkg.org.il/ אתר נוסף] {{חב"ד}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב"ד את קריית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/73344 הדפסת ספר התניא במוסדות חב"ד קרית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/144825 21 שלוחי חב"ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר]''' {{COL}}<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=705341קריית גת2024-07-31T12:30:28Z<p>37.60.47.167: /* שלוחים ובתי חב"ד בעיר */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קרית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחי הרבי בקרית גת בפגישה עם ראש העיר תשפ"ג.jpg|ללא מסגרת|250px|]]<br />
|כתובית=[[שלוחי הרבי]] בפגישה עם ראש העיר ([[תשפ"ג]])<br />
|עיר=קרית גת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[אהרון גולד]]<br />
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת חב"ד קרית גת|ישיבת תומכי תמימים]], [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]], בי"ס בנות<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלמה בוטבול]] והרב [[אהרון בוטבול]]<br />
|מספר שלוחים= כ21<br />
|מספר בתי חב"ד=כ8<br />
|מספר משפחות בקהילה= כ300<br />
|ראו גם=<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br />
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br />
<br />
'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים.<br />
<br />
בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.<br />
<br />
שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טובי' הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים<br />
ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק.<br />
בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד.<br />
כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.<br />
<br />
הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר ע"מ לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת חב"ד בקרית גת, בפועל הישיבה נפתחה כעשור שנים לאחר מכן.<br />
<br />
==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.<br />
<br />
[[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.<br />
בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו".<br />
<br />
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.<br />
<br />
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).<br />
<br />
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.<br />
<br />
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.<br />
<br />
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").<br />
<br />
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה.<br />
<br />
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה.<br />
ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל.<br />
<br />
קרית גת היא העיר הראשונה שמסרה לרבי מה"מ את מפתח העיר.<br />
<br />
קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br />
<br />
לקראת [[חודש אב]] [[תשפ"ג]] ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשפ"ד]]{{הערה|שם=נצ}}.<br />
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br />
<br />
==יסוד ופעילות ועד הקהילה==<br />
ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה.<br />
<br />
כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד).<br />
<br />
ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.<br />
<br />
בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.<br />
<br />
===חברי הוועד:===<br />
* ר' שלום דב בער גרונר<br />
* ר' מנחם מענדל כהן<br />
* ר' איל ימין<br />
* ר' יונתן רמון<br />
* ר' פרץ פרידמן<br />
* ר' ישראל נח בליניצקי<br />
* ר' רועי צנעני<br />
* ר' יעקב יוסף רסקין<br />
ועוד<br />
<br />
==מפתח העיר==<br />
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br />
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב"ד בעיר, הרב [[יעקב פלס]] מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br />
<br />
==ספר תורה מהרבי==<br />
ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br />
<br />
עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br />
<br />
ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br />
<br />
"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}.<br />
<br />
ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב"דיות.<br />
*[[כולל אברכים]] "שערי גאולה" חב"ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br />
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].<br />
*רשת גני ילדים ומעונות חב"ד הכוללת 26 גנים ומעונות.<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
*[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת#מתיבתא|מתיבתא]]' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' [[טוביה חבקין]].<br />
*בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן.<br />
*בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע"ז.<br />
*ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br />
*תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br />
*בית ספר [[שלהבות חב"ד]] - בניהול הגברת נועה נתן.<br />
<br />
==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:הרב משה הבלין עם ראש העיר קרית גת בעירייה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[משה הבלין]] עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י"א ניסן בעירייה]]<br />
מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.<br />
*[[בית חב"ד]] המרכזי,מרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו"ר: הרב [[שלמה בוטבול]]{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.<br />
מנכ"ל: הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*[[בית חב"ד המרכזי] אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*[[בית חב"ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב [[ראובן שניאורסון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב [[מנחם מענדל רייצס]] והרב ניסן פייזקוב.<br />
*[[בית חב"ד]] כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.<br />
*[[חב"ד לנוער]] מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט.<br />
*[[בית חב"ד]] חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.<br />
*[[בית חב"ד]] שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.<br />
*[[חב"ד בעליה]] מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב.<br />
<br />
==בתי כנסת חב"ד==<br />
*בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br />
*בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב שלמה בוטבול ובניהולו של השליח הרב אהרון בוטבול <br />
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br />
*בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין.<br />
*בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]] לאנ"ש - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]] והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br />
* קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br />
* בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת. <br />
* בית כנסת ספריית החסידות - מבית [[מעייני ישראל]] מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת] {{חב"ד}} [https://www.chabadkg.org.il/ אתר נוסף] {{חב"ד}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב"ד את קריית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/73344 הדפסת ספר התניא במוסדות חב"ד קרית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/144825 21 שלוחי חב"ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר]''' {{COL}}<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=705340קריית גת2024-07-31T12:27:08Z<p>37.60.47.167: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קרית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחי הרבי בקרית גת בפגישה עם ראש העיר תשפ"ג.jpg|ללא מסגרת|250px|]]<br />
|כתובית=[[שלוחי הרבי]] בפגישה עם ראש העיר ([[תשפ"ג]])<br />
|עיר=קרית גת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[אהרון גולד]]<br />
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת חב"ד קרית גת|ישיבת תומכי תמימים]], [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]], בי"ס בנות<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלמה בוטבול]] והרב [[אהרון בוטבול]]<br />
|מספר שלוחים= כ21<br />
|מספר בתי חב"ד=כ8<br />
|מספר משפחות בקהילה= כ300<br />
|ראו גם=<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br />
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br />
<br />
'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים.<br />
<br />
בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.<br />
<br />
שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טובי' הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים<br />
ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק.<br />
בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד.<br />
כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.<br />
<br />
הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר ע"מ לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת חב"ד בקרית גת, בפועל הישיבה נפתחה כעשור שנים לאחר מכן.<br />
<br />
==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.<br />
<br />
[[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.<br />
בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו".<br />
<br />
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.<br />
<br />
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).<br />
<br />
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.<br />
<br />
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.<br />
<br />
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").<br />
<br />
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה.<br />
<br />
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה.<br />
ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל.<br />
<br />
קרית גת היא העיר הראשונה שמסרה לרבי מה"מ את מפתח העיר.<br />
<br />
קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br />
<br />
לקראת [[חודש אב]] [[תשפ"ג]] ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשפ"ד]]{{הערה|שם=נצ}}.<br />
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br />
<br />
==יסוד ופעילות ועד הקהילה==<br />
ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה.<br />
<br />
כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד).<br />
<br />
ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.<br />
<br />
בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.<br />
<br />
===חברי הוועד:===<br />
* ר' שלום דב בער גרונר<br />
* ר' מנחם מענדל כהן<br />
* ר' איל ימין<br />
* ר' יונתן רמון<br />
* ר' פרץ פרידמן<br />
* ר' ישראל נח בליניצקי<br />
* ר' רועי צנעני<br />
* ר' יעקב יוסף רסקין<br />
ועוד<br />
<br />
==מפתח העיר==<br />
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br />
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב"ד בעיר, הרב [[יעקב פלס]] מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br />
<br />
==ספר תורה מהרבי==<br />
ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br />
<br />
עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br />
<br />
ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br />
<br />
"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}.<br />
<br />
ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב"דיות.<br />
*[[כולל אברכים]] "שערי גאולה" חב"ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br />
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].<br />
*רשת גני ילדים ומעונות חב"ד הכוללת 26 גנים ומעונות.<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br />
*[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
*[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת#מתיבתא|מתיבתא]]' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' [[טוביה חבקין]].<br />
*בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן.<br />
*בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע"ז.<br />
*ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br />
*תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br />
*בית ספר [[שלהבות חב"ד]] - בניהול הגברת נועה נתן.<br />
<br />
==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:הרב משה הבלין עם ראש העיר קרית גת בעירייה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[משה הבלין]] עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י"א ניסן בעירייה]]<br />
מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.<br />
*[[בית חב"ד]] המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו"ר: הרב [[שלמה בוטבול]]{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.<br />
מנכ"ל: הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*[[בית חב"ד]] ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב [[אהרון בוטבול]].<br />
*[[בית חב"ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב [[ראובן שניאורסון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br />
*[[בית חב"ד]] רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב [[מנחם מענדל רייצס]] והרב ניסן פייזקוב.<br />
*[[בית חב"ד]] כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.<br />
*[[חב"ד לנוער]] מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט.<br />
*[[בית חב"ד]] חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.<br />
*[[בית חב"ד]] שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה.<br />
*[[בית חב"ד]] רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.<br />
*[[חב"ד בעליה]] מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב.<br />
<br />
==בתי כנסת חב"ד==<br />
*בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br />
*בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב שלמה בוטבול ובניהולו של השליח הרב אהרון בוטבול <br />
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br />
*בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין.<br />
*בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]] לאנ"ש - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]] והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br />
* קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br />
* בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת. <br />
* בית כנסת ספריית החסידות - מבית [[מעייני ישראל]] מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת] {{חב"ד}} [https://www.chabadkg.org.il/ אתר נוסף] {{חב"ד}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב"ד את קריית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/73344 הדפסת ספר התניא במוסדות חב"ד קרית גת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/144825 21 שלוחי חב"ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר]''' {{COL}}<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=616874אפרים דגן2023-07-27T23:19:53Z<p>37.60.47.167: /* בית חב"ד שכונת התקווה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אפרים דגן.jpg|ממוזער|250px|הרב אפרים דגן]]<br />
הרב '''אפרים דגן''' (יליד [[תשל"ז]]) הוא ה[[שליח]] הראשי לשכונת התקווה{{הערה|שכונה הנמצאת בדרום [[תל אביב]].}} ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ד' אדר]] [[תשל"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[תורה]] ו[[מצוות]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] החל להתקרב לדרך ה[[יהדות]] וה[[חסידות]], בעקבות כך נכנס ללמוד בישיבת חב"ד קטמון לחוזרים בתשובה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ב]] נסע לראשונה בחייו [[770|לחצרות קדשנו]]. כאשר חזר לארץ החל לפעול בשכונת התקווה אך עדיין לא באופן רשמי.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] התחתן עם מרת לאה בת הרב [[ישראל הלפרין]] מ[[הרצליה]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] יצא ל[[שליחות]] בשכונת התקווה ב[[תל אביב]], שם הקים יחד עם רעייתו [[בית חב"ד]] ב[[שכונה]].<br />
<br />
== בית חב"ד שכונת התקווה ==<br />
[[קובץ:ליל הסדר שכונת התקווה .jpg|ממוזער|250px|ליל הסדר בשכונה]]<br />
בית חב"ד שבשכונת התקווה פועל עבור תושבי השכונה וכן תושבי שכונת עזרא ושכונת הארגזים שבעיר.<br />
<br />
ה[[בית חב"ד]] מפעיל [[בית כנסת]], חנות ל[[תשמישי קדושה]], וכן [[מקווה טהרה]] לגברים.<br />
<br />
מדי יום, בין [[מנחה]] ל[[ערבית]] מתקיים שיעור ב[[תניא]] היומי עם הרב יצחק מרנץ, מכפר חב"ד. מדי יום שלישי מתקיים שיעור [[תורה]] לגברים מפי הרב אבישי אפרגון, ושיעור תורה לנשים.<br />
<br />
הבית חב"ד עורך עליות לתורה לנערי [[בר מצווה]], [[ברית]]ות ו[[חתונה|חתונות]].<br />
<br />
הבית חב"ד עורך מדי שנה [[ליל הסדר]] ענק בהשתתפות של כ-1000 תושבים.<br />
<br />
לפני [[ראש השנה]] ו[[פסח]], מתקיימת חלוקה ענקית של 770 סלי מזון למשפחות נזקקות, המכילה פירות, ירקות, בשר ושאר מאכלים בסיסיים. כמו כן לפני [[חג הפסח]] מתקיימת חלוקה גדולה של [[מצות]] ו[[יין]].<br />
<br />
== הישיבה ==<br />
[[קובץ:ישיבת "דרכי תמימים" אצל הרבי.jpg|ממוזער|תלמידי הישיבה]]<br />
{{ערך מורחב|דרכי תמימים תל אביב}}<br />
לרגל שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב אפרים את ישיבת [[תומכי תמימים]] בשם 'דרכי תמימים'. הקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] הגיעו מ[[ישיבת חח"ל צפת]] ונמנו בה שמונה תמימים. נכון לחודש אלול [[תשפ"א]] לומדים בה 22 תמימים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דגן, אפרים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A5&diff=616873ועלועל פסח מרנץ2023-07-27T23:15:15Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ופ מרנץ.jpg|ממוזער|הרב וועלוועל מרנץ ע"ה]]<br />
ר' '''וועלוול פסח מרנץ''' ([[י"ח שבט תרצ"א]]-[[ה' סיון]] [[תשע"ה]]) היה מוזיקאי חסידי, מלחין ויוצר, תושב [[כפר חב"ד]], ומפעילי חב"ד בישוב בית דגן.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"א]] בברוקלין שבניו יורק למשפחה יהודיה שאינה שומרת תורה ומצוות{{הערה|שמו האמריקאי היה ויקטור פאול, ושמות הוריו: צ'רלס ורוז.}}.<br />
<br />
כילד למד בבית הספר הממשלתי, ובהמשך נכנס ללמוד בברוקלין קולג' ובאוניברסיטת קולומביה.<br />
<br />
בגיל צעיר החל להתעניין במוזיקה, ובגיל שבע החל לנגן על פסנתר, חליל וגיטרה, ואף הלחין שירים.<br />
<br />
בזמן מלחמת קוריאה, גויס לצבא, ונשלח לשרת בבסיס בגרמניה, שנחשב לבסיס בטוח ביחס לבסיסים אחרים בקו החזית, בהם נהרגו בזמן המלחמה כ-34,000 חיילים, בהמשך, קיבל תפקיד של מלחין צבאי.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת שיינדל רייזל ובמרוצת השנים נולדו להם חמישה ילדים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], זמן רב אחרי החתונה, החלה המשפחה להתקרב לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, בעקבות טנק מבצעים של [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], כניסה של הבת למוסד חינוך דתי, וביקור משפחתי בקראון הייטס כשהמשפחה מתארחת שבת שלימה בבית של אחד החסידים. תהליך ההתקשרות הוא כאשר ר' וועלוועל יצר קשר קרוב עם הרב [[דוד שלום פייפ]].<br />
<br />
לאחר התקרבותו החל להשתמש בכשרון המוזיקלי להפצת יהדות וחסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] בעקבות תשובה חיובית שקיבל מהרבי עלה עם משפחתו לארץ הקודש והם נכנסו ל[[מעון עולים כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] לאחר פטירת אביו, נסע לארצות הברית כדי ללוות את אמו בדרכה לארץ הקודש, ובאותה נסיעה זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי שהתארכה מעבר לרגיל ונמשכה 6 דקות.<br />
<br />
ביחידות זו ניבא הרבי את המקומות בהם ילמד, ואכן במשך השנים לימד כפי שניבא הרבי בתלמוד תורה חב"ד ברחובות, בתל אביב, ובפתח תקווה.<br />
<br />
באותה יחידות גם בירך אותו הרבי שינצל את כישוריו המוזיקליים להפצת יהדות, ואכן הוא זכה לראות בהתממשות ברכת הרבי ולאורך השנים הלחין למעלה מ-4,000 לחנים, רבים מהם התפרסמו ברחבי העולם והושמעו גם ברדיו.<br />
<br />
אחד הניגונים שלו, הושר בפני הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]].<br />
<br />
לאורך השנים, הצטרף באופן קבוע למבצעים ולביקורי בית יחד עם השליח בבית דגן הרב [[שמואל גרומך]].<br />
<br />
נפטר בגיל 84 בליל שבת פרשת במדבר, [[ה' סיון]] [[תשע"ה]] לאחר ספירת העומר, קריאת שמע ואמירת "בידך אפקיד רוחי", ונטמן לאחר החג, בז' סיון בבית העלמין אחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/57496/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[צבי מרנץ]] - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' [[ראובן מרנץ]] - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' [[יצחק מרנץ]] - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת פייגא גלזומיצקי - ירושלים<br />
*בתו, מרת חוה ברנשטוק - צפת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/676.pdf חיים של אמונה]''', שבועון בית משיח גליון 676 עמוד 37<br />
*'''[https://chabad.info/child/57739/ י"ב הפסוקים שהרב מרנץ הלחין בעידוד הרבי]''' {{וידפו}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מרנץ, וועלוועל פסח}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרנץ]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A5&diff=616872ראובן מרנץ2023-07-27T23:14:43Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>ר' '''ראובן מרנץ''' ([[א' אייר]] [[תשי"ט]]-[[ט' תשרי]] [[תשע"ו]]) היה נגן חסידי ומורה למוזיקה, תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' אייר]] [[תשי"ט]] בניו יורק לאביו ר' [[וועלוועל פסח מרנץ]], ולאמו מרת שיינדל רייזל.<br />
<br />
כשהיה נער בגיל 17, החלו הוריו להתקרב לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות והפכו בהדרגה לחסידי חב"ד, כשאף הוא בעקבות זאת נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] עלתה המשפחה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' גאולה וסולטנה נקי.<br />
<br />
לאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר חב"ד, וכמו אביו החל לעסוק במוזיקה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כמורה למוזיקה בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובכפר חב"ד, וכן ניגן באירועים יחד עם הרכב של להקת נגנים.<br />
<br />
ניחן באוזן מוזיקלית, והכניס לעולם המוזיקה כמה מהזמרים החב"דיים המצליחים, בהם ר' [[נמואל הרוש]]{{הערה|1=[https://www.kcm.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%A8/ עוצם עיניים, נזכר ברבי ושר], עדות ר' נמואל הרוש בשבועון כפר חב"ד.}} ור' [[מענדי ג'רופי]]{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/haredim-news/212249 כתבה באתר כיכר השבת].}}.<br />
<br />
היה שותף באופן קבוע בחוג התלמידים של הרב [[יצחק גינזבורג]] בכפר חב"ד וניגן בהתוועדויות שקיים בימות החול, וכן הרצה וניגן באופן קבוע בפני קבוצות שהגיעו לבקר ב[[770 כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=996&CategoryID=11 דיווח באתר צעירי חב"ד].}}.<br />
<br />
נהג לשמח משפחות מעוטי יכולת ולנגן בשמחות שלהם ללא תמורה, או בתמורה סמלית, והכל נעשה בסתר. שמח ושימח באירועים חב"דיים רבים, ובשמחות בית השואבה רבות במשך השנים. יהודי חסיד וירא שמיים ועם הצנע לכת.<br />
<br />
כל חייו הרבה לקדש שם שמים בכל הליכותיו לצד קביעות עיתים לתורה.<br />
<br />
כחצי שנה לפני פטירתו, התגלתה בגופו מחלה ממארת, ממנה נפטר בערב יום הכיפורים [[ט' תשרי]] [[תשע"ו]] בגיל 57{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/212669/ ידיעה על פטירתו באתר חב"ד אינפו].}}, כשהוא מותיר אחריו 15 יתומים, רובם לפני חתונה.<br />
<br />
נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד, סמוך לאביו שנפטר חצי שנה לפניו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם דוד מרנץ<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק גואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שמואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שלמה מרנץ<br />
*בנו, ר' שלום דובער מרנץ<br />
*בנו, ר' יהודה לייב מרנץ<br />
*בנו, הת' משה מרנץ<br />
*בנו, הת' שניאור זלמן מרנץ<br />
*בנו, הת' אביחי שמחה מרנץ<br />
*בתו, מרת רבקה ריסא, אשת ר' ראובן פרידמן<br />
*בתו, חיה מושקא<br />
*בתו, חנה<br />
*בתו, מלכה <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מרנץ, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרנץ]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A5&diff=616871ראובן מרנץ2023-07-27T23:14:09Z<p>37.60.47.167: </p>
<hr />
<div>ר' '''ראובן מרנץ''' ([[א' אייר]] [[תשי"ט]]-[[ט' תשרי]] [[תשע"ו]]) היה נגן חסידי ומורה למוזיקה, תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' אייר]] [[תשי"ט]] בניו יורק לאביו ר' [[וולוול פסח]] מרנץ, ולאמו מרת שיינדל רייזל.<br />
<br />
כשהיה נער בגיל 17, החלו הוריו להתקרב לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות והפכו בהדרגה לחסידי חב"ד, כשאף הוא בעקבות זאת נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] עלתה המשפחה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' גאולה וסולטנה נקי.<br />
<br />
לאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר חב"ד, וכמו אביו החל לעסוק במוזיקה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כמורה למוזיקה בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובכפר חב"ד, וכן ניגן באירועים יחד עם הרכב של להקת נגנים.<br />
<br />
ניחן באוזן מוזיקלית, והכניס לעולם המוזיקה כמה מהזמרים החב"דיים המצליחים, בהם ר' [[נמואל הרוש]]{{הערה|1=[https://www.kcm.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%A8/ עוצם עיניים, נזכר ברבי ושר], עדות ר' נמואל הרוש בשבועון כפר חב"ד.}} ור' [[מענדי ג'רופי]]{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/haredim-news/212249 כתבה באתר כיכר השבת].}}.<br />
<br />
היה שותף באופן קבוע בחוג התלמידים של הרב [[יצחק גינזבורג]] בכפר חב"ד וניגן בהתוועדויות שקיים בימות החול, וכן הרצה וניגן באופן קבוע בפני קבוצות שהגיעו לבקר ב[[770 כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=996&CategoryID=11 דיווח באתר צעירי חב"ד].}}.<br />
<br />
נהג לשמח משפחות מעוטי יכולת ולנגן בשמחות שלהם ללא תמורה, או בתמורה סמלית, והכל נעשה בסתר. שמח ושימח באירועים חב"דיים רבים, ובשמחות בית השואבה רבות במשך השנים. יהודי חסיד וירא שמיים ועם הצנע לכת.<br />
<br />
כל חייו הרבה לקדש שם שמים בכל הליכותיו לצד קביעות עיתים לתורה.<br />
<br />
כחצי שנה לפני פטירתו, התגלתה בגופו מחלה ממארת, ממנה נפטר בערב יום הכיפורים [[ט' תשרי]] [[תשע"ו]] בגיל 57{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/212669/ ידיעה על פטירתו באתר חב"ד אינפו].}}, כשהוא מותיר אחריו 15 יתומים, רובם לפני חתונה.<br />
<br />
נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד, סמוך לאביו שנפטר חצי שנה לפניו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם דוד מרנץ<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק גואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שמואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שלמה מרנץ<br />
*בנו, ר' שלום דובער מרנץ<br />
*בנו, ר' יהודה לייב מרנץ<br />
*בנו, הת' משה מרנץ<br />
*בנו, הת' שניאור זלמן מרנץ<br />
*בנו, הת' אביחי שמחה מרנץ<br />
*בתו, מרת רבקה ריסא, אשת ר' ראובן פרידמן<br />
*בתו, חיה מושקא<br />
*בתו, חנה<br />
*בתו, מלכה <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מרנץ, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרנץ]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A5&diff=616870ראובן מרנץ2023-07-27T23:13:18Z<p>37.60.47.167: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>ר' '''ראובן מרנץ''' ([[א' אייר]] [[תשי"ט]]-[[ט' תשרי]] [[תשע"ו]]) היה נגן חסידי ומורה למוזיקה, תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' אייר]] [[תשי"ט]] בניו יורק לאביו ר' פסח וועלוועל מרנץ, ולאמו מרת שיינדל רייזל.<br />
<br />
כשהיה נער בגיל 17, החלו הוריו להתקרב לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות והפכו בהדרגה לחסידי חב"ד, כשאף הוא בעקבות זאת נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] עלתה המשפחה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' גאולה וסולטנה נקי.<br />
<br />
לאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר חב"ד, וכמו אביו החל לעסוק במוזיקה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כמורה למוזיקה בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובכפר חב"ד, וכן ניגן באירועים יחד עם הרכב של להקת נגנים.<br />
<br />
ניחן באוזן מוזיקלית, והכניס לעולם המוזיקה כמה מהזמרים החב"דיים המצליחים, בהם ר' [[נמואל הרוש]]{{הערה|1=[https://www.kcm.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%A8/ עוצם עיניים, נזכר ברבי ושר], עדות ר' נמואל הרוש בשבועון כפר חב"ד.}} ור' [[מענדי ג'רופי]]{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/haredim-news/212249 כתבה באתר כיכר השבת].}}.<br />
<br />
היה שותף באופן קבוע בחוג התלמידים של הרב [[יצחק גינזבורג]] בכפר חב"ד וניגן בהתוועדויות שקיים בימות החול, וכן הרצה וניגן באופן קבוע בפני קבוצות שהגיעו לבקר ב[[770 כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=996&CategoryID=11 דיווח באתר צעירי חב"ד].}}.<br />
<br />
נהג לשמח משפחות מעוטי יכולת ולנגן בשמחות שלהם ללא תמורה, או בתמורה סמלית, והכל נעשה בסתר. שמח ושימח באירועים חב"דיים רבים, ובשמחות בית השואבה רבות במשך השנים. יהודי חסיד וירא שמיים ועם הצנע לכת.<br />
<br />
כל חייו הרבה לקדש שם שמים בכל הליכותיו לצד קביעות עיתים לתורה.<br />
<br />
כחצי שנה לפני פטירתו, התגלתה בגופו מחלה ממארת, ממנה נפטר בערב יום הכיפורים [[ט' תשרי]] [[תשע"ו]] בגיל 57{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/212669/ ידיעה על פטירתו באתר חב"ד אינפו].}}, כשהוא מותיר אחריו 15 יתומים, רובם לפני חתונה.<br />
<br />
נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד, סמוך לאביו שנפטר חצי שנה לפניו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם דוד מרנץ<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק גואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שמואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שלמה מרנץ<br />
*בנו, ר' שלום דובער מרנץ<br />
*בנו, ר' יהודה לייב מרנץ<br />
*בנו, הת' משה מרנץ<br />
*בנו, הת' שניאור זלמן מרנץ<br />
*בנו, הת' אביחי שמחה מרנץ<br />
*בתו, מרת רבקה ריסא, אשת ר' ראובן פרידמן<br />
*בתו, חיה מושקא<br />
*בתו, חנה<br />
*בתו, מלכה <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מרנץ, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרנץ]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A5&diff=616869ראובן מרנץ2023-07-27T23:12:17Z<p>37.60.47.167: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>ר' '''ראובן מרנץ''' ([[א' אייר]] [[תשי"ט]]-[[ט' תשרי]] [[תשע"ו]]) היה נגן חסידי ומורה למוזיקה, תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' אייר]] [[תשי"ט]] בניו יורק לאביו ר' פסח וועלוועל מרנץ, ולאמו מרת שיינדל רייזל.<br />
<br />
כשהיה נער בגיל 17, החלו הוריו להתקרב לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות והפכו בהדרגה לחסידי חב"ד, כשאף הוא בעקבות זאת נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] עלתה המשפחה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' גאולה וסולטנה נקי.<br />
<br />
לאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר חב"ד, וכמו אביו החל לעסוק במוזיקה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כמורה למוזיקה בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובכפר חב"ד, וכן ניגן באירועים יחד עם הרכב של להקת נגנים.<br />
<br />
ניחן באוזן מוזיקלית, והכניס לעולם המוזיקה כמה מהזמרים החב"דיים המצליחים, בהם ר' [[נמואל הרוש]]{{הערה|1=[https://www.kcm.co.il/%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%A8/ עוצם עיניים, נזכר ברבי ושר], עדות ר' נמואל הרוש בשבועון כפר חב"ד.}} ור' [[מענדי ג'רופי]]{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/haredim-news/212249 כתבה באתר כיכר השבת].}}.<br />
<br />
היה שותף באופן קבוע בחוג התלמידים של הרב [[יצחק גינזבורג]] בכפר חב"ד וניגן בהתוועדויות שקיים בימות החול, וכן הרצה וניגן באופן קבוע בפני קבוצות שהגיעו לבקר ב[[770 כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=996&CategoryID=11 דיווח באתר צעירי חב"ד].}}.<br />
<br />
נהג לשמח משפחות מעוטי יכולת ולנגן בשמחות שלהם ללא תמורה, או בתמורה סמלית, והכל נעשה בסתר. שמח ושימח באירועים חב"דיים רבים, ובשמחות בית השואבה רבות במשך השנים. יהודי חסיד וירא שמיים ועם הצנע לכת.<br />
<br />
כל חייו הרבה לקדש שם שמים בכל הליכותיו לצד קביעות עיתים לתורה.<br />
<br />
כחצי שנה לפני פטירתו, התגלתה בגופו מחלה ממארת, ממנה נפטר בערב יום הכיפורים [[ט' תשרי]] [[תשע"ו]] בגיל 57{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/212669/ ידיעה על פטירתו באתר חב"ד אינפו].}}, כשהוא מותיר אחריו 15 יתומים, רובם לפני חתונה.<br />
<br />
נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד, סמוך לאביו שנפטר חצי שנה לפניו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם דוד מרנץ<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק גואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שמואל מרנץ<br />
*בנו, ר' שלמה מרנץ<br />
*בנו, ר' שלום דובער מרנץ<br />
*בנו, ר' יהודה לייב מרנץ<br />
*בנו, ר' משה מרנץ<br />
*בנו, הת' שניאור זלמן מרנץ<br />
*בנו, הת' אביחי שמחה מרנץ<br />
*בתו, מרת רבקה ריסא, אשת ר' ראובן פרידמן<br />
*בתו, חיה מושקא<br />
*בתו, חנה<br />
*בתו, מלכה <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מרנץ, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרנץ]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7&diff=575411משה לינק2022-12-21T13:25:26Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */הרחבה ותיקון</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=פרטים על חייו האישיים ועוד}}<br />
הרב '''משה שלמה לינק''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הוא [[משפיע]], עורך ספרים תורניים ב[[הלכה]] וב[[חסידות]], ומוסר שיעורים בתורת החסידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ט טבת]] [[תשל"ח]] לאביו הרב דוד לינק ולאמו מרת שושנה.<br />
<br />
למד בישיבת קמניץ ושם התקרב לחסידות חב"ד ול[[רבי]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת זלטה מלכה. מתגורר כיום ב[[ביתר עלית]].<br />
<br />
הרב לינק שימש בעבר כראש [[כולל אברכים|כולל]] [[מעייני ישראל]] ב[[ירושלים]], המיועד עבור בני הציבור החרדי-חסידי שנחשפו לתורת [[חסידות חב"ד]]. הרב נודע כ[[משכיל בחסידות| משכיל]] בתורת החסידות כאשר אישיותו וחכמתו הנפלאה משמשים השראה לרבים מתלמידיו.<br />
<br />
הרב לינק נודע בשל עמקותו ובהירותו הרבה בסוגיות תורת החסידות, בלימודו חותר ומעמיק הרב לבאר את הסוגיה מתוך היצמדות לנכתב על אתר.<br />
בהתוועדויותיו הרב לינק מרבה לעודד לחתירה כנה ופנימית בעבודת ה'.<br />
<br />
במשך מספר שנים היה הרב לינק חברותא בלימוד תורת חסידות חב"ד עם האדמו"ר מפינסק קרלין רבי [[אריה רוזנפלד]].<br />
הרב מוסר שיעורים רבים ברחבי הארץ לקהלים רבים ומגוונים ומשפיע בהתוועדויות.<br />
<br />
הרב לינק משמש כעורך ספרים. במסגרת עבודתו ערך ספרים רבים. בשל בקיאותו ב[[תורת הנגלה]], [[ש"ס]], פוסקים ו[[הלכה]] שימש בעבר כעורך ראשי בספרים "[[הערות וביאורים צמח צדק]]" היוצאים לאור על ידי [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בירושלים בראשות הרב [[חיים שלום דייטש]]. במסגרת עבודתו ערך ספרים רבים בתורת החסידות, ביניהם ספרי ביאורים על ספר ה[[תניא]], וספרים רבים אחרים במסגרת ההוצאה לאור של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ו[[לב לדעת]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''תניא - ליקוטי אמרים - עם ביאור "המאור שבתורה" (ביאורים ופנינים), [[תשע"ג]].<br />
*'''שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה''' - עם ביאור "המאור שבתורה", [[חזק הוצאה לאור]], ארה"ק, [[תשע"ד]].<br />
*'''אגרת הקודש וקונטרס אחרון''' - עם ביאור "המאור שבתורה".<br />
*'''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. שותף עורך יחד עם הרבנים לוי געלב, משה גורארי', וחיים זקס, בהוצאת מכון 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br />
*'''מחשבות חרוץ''' - ההדרת הספר בחלוקה לפרקים ופסקאות.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לינק, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7&diff=575399משה לינק2022-12-21T12:57:33Z<p>37.60.47.167: /* ספריו */הרחבה</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=פרטים על חייו האישיים ועוד}}<br />
הרב '''משה שלמה לינק''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הוא [[משפיע]], עורך ספרים תורניים ב[[הלכה]] וב[[חסידות]], ומוסר שיעורים בתורת החסידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ט טבת]] [[תשל"ח]] לאביו הרב דוד לינק ולאמו מרת שושנה.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת קמניץ ובעודו שם התקרב לחסידות, ובחר לדבוק בה תוך כדי התקשרות ל[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת זלטה מלכה, ובהמשך התיישב ב[[ביתר עלית]].<br />
<br />
הרב לינק שימש בעבר כראש [[כולל אברכים|כולל]] [[מעייני ישראל]] ב[[ירושלים]], המיועד עבור בני הציבור החרדי-חסידי שנחשפו לתורת [[חסידות חב"ד]]. הרב נודע כגאון נפלא בתורת החסידות כאשר אישיותו וחכמתו הנפלאה משמשים השראה לרבים מתלמידיו <br />
<br />
הרב לינק משמש כעורך ספרים. במסגרת עבודתו ערך ועורך ספרים רבים. בשל בקיאותו ב[[תורת הנגלה]], [[ש"ס]], פוסקים ו[[הלכה]] שימש בעבר כעורך ראשי בספרים "[[הערות וביאורים צמח צדק]]" היוצאים לאור על ידי [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בירושלים בראשות הרב [[חיים שלום דייטש]]. הרב לינק נודע גם בשל בקיאותו ב[[תורת החסידות]], במסגרת עבודתו עסק בעריכה של ספרים רבים במסגרת תורת החסידות, בהוצאה לאור של ספרי ביאורים על ספר ה[[תניא]], בחוברות שיצאו על ידי מפעל '[[המאור שבתורה]]', ובהוצאה לאור של ספרים רבים אחרים במסגרת ההוצאה לאור של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ו[[לב לדעת]].<br />
<br />
הרב לינק מוסר שיעורים רבים ברחבי הארץ לציבור המקורב לחסידות ואף בקהילת חב"ד ב[[ביתר עלית]], וקרב ל[[תורת החסידות]] ולרבי בחורים ואברכים רבים מהציבור החסידי והליטאי.<br />
<br />
הרב לינק למד חסידות (תניא ובית אהרן) בחברותא עם האדמו"ר מפינסק קרלין רבי [[אריה רוזנפלד]] במשך כמה שנים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''תניא - ליקוטי אמרים - עם ביאור "המאור שבתורה" (ביאורים ופנינים), [[תשע"ג]].<br />
*'''שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה''' - עם ביאור "המאור שבתורה", [[חזק הוצאה לאור]], ארה"ק, [[תשע"ד]].<br />
*'''אגרת הקודש וקונטרס אחרון''' - עם ביאור "המאור שבתורה".<br />
*'''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. שותף עורך יחד עם הרבנים לוי געלב, משה גורארי', וחיים זקס, בהוצאת מכון 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br />
*'''מחשבות חרוץ''' - ההדרת הספר בחלוקה לפרקים ופסקאות.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לינק, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=574638גן ישראל נתיבות2022-12-12T22:06:40Z<p>37.60.47.167: /* היסטוריית הקעמפ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גן ישראל נתיבות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הקעמפ]]<br />
'''גן ישראל נתיבות''' הינו דיי קעמפ חסידי לילדי הציבור החרדי בעיר [[נתיבות]] הנותן להם מאורה של [[תורת החסידות]].<br />
<br />
הקעמפ בניהול תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], ובשיתוף מנהל בית חב"ד המרכזי בנתיבות, הרב [[ישר אדרעי]] ופועל תחת הדרכתו של הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] ובעידודו של [[החיד"א אברג'ל]].<br />
<br />
צוות הקעמפ שמים דגש רב על הווי חסידי איכותי, שיאפשר לילדים להתחבר בקלות לתורת החסידות ויקשר אותם לרבי, שילדי הקעמפ יקבלו את המיטב בגשמיות וברוחניות. בשילוב תוכן ערכי וחוויתי גם יחד.<br />
<br />
==היסטוריית הקעמפ==<br />
[[קובץ:תמונות גן ישראל נתיבות תשע"ט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|גן ישראל נתיבות תשע"ט]]<br />
[[קובץ:קעמפ גן ישראל נתיבות תש"פ.png|שמאל|ממוזער|250px|גן ישראל נתיבות תש"פ]]<br />
[[קובץ:גן ישראל נתיבות תשפ"א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|גן ישראל נתיבות תשפ"א]]<br />
[[קובץ:קעמפ-נתיבות-פ"ב.jpeg|ממוזער|250px|גן ישראל נתיבות תשפ"ב]]<br />
<br />
הקעמפ פתח את שעריו לראשונה בשנת [[תשע"ז]] במתכונת קייטנת קיץ ביוזמתם של התמימים מאור פרץ ומענדי יעקובוביץ.<br />
<br />
בשנים [[תשע"ז]] ו[[תשע"ח]] פעל הקעמפ בתלמוד תורה חב"ד בעיר. בכמות קטנה יחסית של ילדים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] גדל מספר ילדים בסדר גודל של 60 ילדים והקעמפ עבר למתחם המרווח של ישיבת "אוהל משה - ברכת ה'" בשדות נגב.<br />
<br />
במהלך חג ה[[חנוכה]] [[תש"פ]] התקיים כינוס עבור כלל ילדי הקעמפ וחבריהם במבנה החדש של [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר. הקעמפ הפעיל תוכנית קיץ תחת השם "מאירים" ובנוסף פתח קו המאפשר לילדים ללמוד פרשת שבוע ולשמוע סיפורים חסידים ולהשתתף בשאלות טריווייה הנושאים פרסים.<br />
<br />
על אף המגבלות של [[מגפת הקורונה]], באותה שנה היה הקעמפ בין הקעמפים היחידים בארץ שפעלו במתכונת פיזית תוך שמירה על כללי משרד הבריאות. בעקבות כך הוגבל מספר הילדים ל-30.<br />
<br />
בחול המועד פסח [[תשפ"א]] היה שותף להפעלת ישיבת בין הזמנים בעיר. <br />
<br />
בקייץ [[תשפ"א]] לקראת פתיחת הקעמפ נפתח אתר אינטרנט חדש המתעד את פעולת הקעמפ ושלל תוכנו וכן עבור הרשמה לקעמפ, עדכונים ותיעוד מהשטח.<br />
<br />
בשנה זו שולשה כמות הילדים לכ-90 ילדים והוא התקיים בקמפוס 'ישיבת הנגב - שכר-שכיר'.<br />
<br />
בקייץ [[תשפ"ב]] בהמשך לשנת ה120 להולדת [[הרבי]] נעשו מאמצים גדולים, ובקעמפ השתתפו מעל 120 ילדים.<br />
הקעמפ עבר חזרה לשטח הישיבה והתלמוד תורה 'אוהל משה' בשדות הנגב{{הערה|[https://col.org.il/news/140484 157 תמונות: בנתיבות מסכמים מחנה קיץ עמוס חוויות מיוחדות{{col}}]}}.<br />
<br />
<br />
עקב הצורך והפוטנציאל הגדול הקעמפ מקיים גם במהלך השנה כנסים ופעילויות במטרה לשמר את הקשר עם החיילים ולהוסיף בהפצת המעיינות גם לילדים שלא זכו להימנות בינתיים כחיילים בהקעמפ.<br />
<br />
חנוכה תשע"ט - מסיבת חנוכה לחיילי הקעמפ כ70 משתתפים.<br />
<br />
י"ט כסליו תשפ"ב - פעילות לילדי נתיבות 400 משתתפים.<br />
<br />
חנוכה תשפ"ב - פעילות לחיילי הקעמפ כ100 משתתפים.<br />
<br />
ה' שבט תשפ"ב (הילולת ה'בבא סאלי') - פעילות לילדי נתיבות כ300 משתתפים.<br />
<br />
י' שבט תשפ"ב- פעילות לילדי נתיבות כ400 משתתפים.<br />
{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/744219/ בחזרה למחנה: קעמפ נתיבות במסיבת חנוכה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
שנת [[תשע"ח]] הוציא הקעמפ עלון בשם 'להתענג'.<br />
<br />
שנת [[תשע"ט]] התחדש העלון הוחלף לשם 'ממשיכים בקרב'<br />
<br />
משנת [[תשפ"ב]] התרחב ההעלון בכוחות מחודשים ויוצא בהקפדה מידי חודש לחיילי הקעמפ.<br />
<br />
העלון מלא וגדוש בתוכן חסידי, חווייתי וזכרונות מהוויי הקעמפ{{הערה|[https://chabad.info/child/756643/ קעמפ גן-ישראל בנתיבות מסכם חצי שנה של פעילות חסידית] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://60d5f97551d9b.site123.me/ אתר הקעמפ]<br />
*[https://60d5f97551d9b.site123.me/ממשיכים-בקרב העלונים להורדה]<br />
*[https://60d5f97551d9b.site123.me/המנוני-הקעמפ המנוני הקעמפ]<br />
;כתבות<br />
*[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/387667/ יום ראשון לקעמפ גן ישראל נתיבות בשנת תשע"ח] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/391155/ יום ראשון של מלחמת ופרצת בשנת תשע"ח] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/520837/ נחתם בהצלחה דיי קעמפ גן ישראל נתיבות תשע"ט] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/679703/ גן ישראל נתיבות תשפ"א יוצאים לדרך: אסיפת צוות ראשונה] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/684648/ ממשיכים בתנופה: אסיפת פתיחה תשפ"א] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/132837 90 ילדים מהתת"ים בנתיבות משתתפים בקעמפ החב"די] {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/132947 מלחמת התקשרות בנתיבות • גלריית סיכום מהעיר הדרומית] {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/706379/ גן ישראל נתיבות – מעצמה של שליחות] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8&diff=543235אברהם חיים זילבר2022-05-28T23:50:13Z<p>37.60.47.167: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם חיים זילבר''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974) הוא שליח הרבי בשכונות: מרום כנען, איביקור, קרית שרה ואחוזת טליה וסביבתה. ויושב ראש 'איגוד צאצאי [[אברהם חיים נאה|הגרא"ח נאה]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשל"ד]] בירושלים לאביו הרב [[אליעזר זילבר]] ואמו (בת ר' פינחס המבורגר), ונקרא על שם הסבא-רבה שלו, הרב [[חיים נאה]].<br />
<br />
בהיותו בגיל חצי שנה היגרו הוריו לארה"ב בעקבות הוראה ישירה לאביו ביחידות (אליה ציית, אף שהיה רחוק משיטת חב"ד), והתגוררו בוויליאמסבורג שבברוקלין. בגיל שלוש לקח אותו אביו להתברך אצל האדמו"ר ר' יואל מסאטמר במונרו.בעקבות הנהגה קנאית של חסידי סאטמר, עברו בני המשפחה להתגורר בסי-גייט, שם התחזק בהדרגה הקשר שלהם עם הרבי וחסידי חב"ד, כאשר האבא (ובהמשך גם הבן) שימש כשליח ציבור ובעל קורא בבית הבראה 'ביקור חולים' שפעל במקום, ובעקבות מפגש עם דמויות בולטות מחסידות חב"ד ששהו במוסד לצורך רפואי, הפך הנער בעצמו לחסיד חב"ד ונכנס באלול תש"נ, בברכת הרבי, ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]. מני אז הפך ביתם למעין בית חב"ד בסי גייט, בתנופה של מבצעים בפרט בקרב מאות העולים שהגיעו מרוסיה לשכונה, וכן בארגון התוועדויות ביוני דפגרא עם הרב יואל כהן, הרב פינחס קארל ועוד, הבאתם שכנים לביקור אצל הרבי והפצת שיחותיו בבתי הכנסת, עד שהגיע שליח מסודר לשכונה בשנת תשנ"ב. כמו כן התחיל את ה'תהלוכה' לסי גייט באחש"פ תשנ"ד.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה לאה, בת ר' [[אהרן יצחק לייכטר]], קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר [[צפת]] בסמיכות למשפחת אם הכלה. באותה שנה [[תשנ"ח]] החל לפעול ב[[צפת]] בשכונות מרום כנען: איביקור והגדוד השלישי {{הערה|1=[https://col.org.il/news/46599 שלוחים חדשים בצפת: משפחת הרב חיים זילבר].}}, ובחודש אלול תשס"ט עבר לגור בשכונה בתור שליח וחנך את מרכז חב"ד בשכונה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/49507 דיווח באתר COL].}}. בנוסף משמש כמורה בסמינר בית חנה ובסמינר חי' מושקא בצפת וכן ממייסדי בית הכנסת "היכל מנחם מענדל" בהר כנען, וגבאי אוצר הספרים בבית הכנסת "היכל לוי יצחק".<br />
עם פטירת אביו, התמנה לשמש כממלא מקומו בארגון 'איגוד צאצאי הגרא"ח נאה' והביא לדפוס את הספר "נודע בשיעורים" לתולדות הגרא"ח (בעריכת ר' שניאור ברגר) שאביו החל וכן יזם את שם "רחוב רבי חיים נאה" בירושלים ובביתר עילית.<br />
<br />
לאורך השנים מפרסם מידי שבוע שיחה מעובדת בצירוף סיפור בשם "דבר החסידות" המשמשת שלוחים ואנשי חינוך רבים, וזוכה לפופולריות רבה.<br />
<br />
==כותרים בעריכתו==<br />
*'''זהיר טפי''' חלק א (תשורה לבר מצוה של הת' אהרן יצחק זילבר) - ליקוט הלכות ומנהגי תפילין ע"פ הוראות והנהגות רבותינו נשיאינו.<br />
*'''זהיר טפי''' חלק ב (תשורה לבר מצוה של הת' מנחם מענדל זילבר) - הלכות ומנהגי היכר ציר במזוזה ומצוות צדקה, הערות ותיקונים ברמב"ם לעם. <br />
*'''זהיר טפי''' חלק ג (תשורה לבר מצוה של הת' משה יעקב זילבר) - הערות ודיוקים בקריאת התורה, ע"פ חומש תורה תמימה ומנהג בית חיינו.<br />
*'''דבר החסידות - חודש תשרי''' (תשורה לבר מצוה של הת' שלום דובער זילבר) והוא תקציר שיחות וסיפורים לחזור בבתי כנסיות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/132157 כשהמשפיע ר' ראובן דונין הגיע לבית הבראה של חסידי סאטמר]''' - הרב [[שמעון אייזנבך]], שליח הרבי ב[[אילת]] {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/90898 כשהשליח בצפת הציג לאדמו"ר מסערט ויז'ניץ את "בגד הגלות"]''' - הרב אברהם חיים זילבר, שליח הרבי ב[[צפת]] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זילבר, אברהם חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]</div>37.60.47.167https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8&diff=543234אברהם חיים זילבר2022-05-28T23:45:23Z<p>37.60.47.167: /* כותרים בעריכתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם חיים זילבר''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974) הוא שליח הרבי בשכונות: מרום כנען, איביקור, קרית שרה ואחוזת טליה וסביבתה. ויושב ראש 'איגוד צאצאי [[אברהם חיים נאה|הגרא"ח נאה]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשל"ד]] בירושלים לאביו הרב [[אליעזר זילבר]] ואמו (בת ר' פינחס המבורגר), ונקרא על שם הסבא-רבה שלו, הרב [[חיים נאה]].<br />
<br />
בהיותו בגיל חצי שנה היגרו הוריו לארה"ב בעקבות הוראה ישירה לאביו ביחידות (אליה ציית, אף שהיה רחוק משיטת חב"ד), והתגוררו בוויליאמסבורג שבברוקלין. בגיל שלוש לקח אותו אביו להתברך אצל האדמו"ר ר' יואל מסאטמר במונרו.בעקבות הנהגה קנאית של חסידי סאטמר, עברו בני המשפחה להתגורר בסי-גייט, שם התחזק בהדרגה הקשר שלהם עם הרבי וחסידי חב"ד, כאשר האבא (ובהמשך גם הבן) שימש כשליח ציבור ובעל קורא בבית הבראה 'ביקור חולים' שפעל במקום, ובעקבות מפגש עם דמויות בולטות מחסידות חב"ד ששהו במוסד לצורך רפואי, הפך הנער בעצמו לחסיד חב"ד ונכנס באלול תש"נ, בברכת הרבי, ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]. מני אז הפך ביתם למעין בית חב"ד בסי גייט, בתנופה של מבצעים בפרט בקרב מאות העולים שהגיעו מרוסיה לשכונה, וכן בארגון התוועדויות, הבאת שכנים לרבי והפצת שיחותיו, עד שהגיע שליח מסודר לשכונה בשנת תשנ"ב.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה לאה, בת ר' [[אהרן יצחק לייכטר]], קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר [[צפת]] בסמיכות למשפחת אם הכלה. באותה שנה [[תשנ"ח]] החל לפעול ב[[צפת]] בשכונות מרום כנען: איביקור והגדוד השלישי {{הערה|1=[https://col.org.il/news/46599 שלוחים חדשים בצפת: משפחת הרב חיים זילבר].}}, ובחודש אלול תשס"ט עבר לגור בשכונה בתור שליח וחנך את מרכז חב"ד בשכונה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/49507 דיווח באתר COL].}}. בנוסף משמש כמורה בסמינר בית חנה ובסמינר חי' מושקא בצפת וכן ממייסדי בית הכנסת "היכל מנחם מענדל" בהר כנען, וגבאי אוצר הספרים בבית הכנסת "היכל לוי יצחק".<br />
עם פטירת אביו, התמנה לשמש כממלא מקומו בארגון 'איגוד צאצאי הגרא"ח נאה' והביא לדפוס את הספר "נודע בשיעורים" לתולדות הגרא"ח (בעריכת שניאור ברגר) שאביו החל וכן יזם את שם "רחוב רבי חיים נאה" בירושלים ובביתר עילית.<br />
<br />
לאורך השנים מפרסם מידי שבוע שיחה מעובדת בצירוף סיפור בשם "דבר החסידות" המשמשת שלוחים ואנשי חינוך רבים, וזוכה לפופולריות רבה.<br />
<br />
==כותרים בעריכתו==<br />
*'''זהיר טפי''' חלק א (תשורה לבר מצוה של הת' אהרן יצחק זילבר) - ליקוט הלכות ומנהגי תפילין ע"פ הוראות והנהגות רבותינו נשיאינו.<br />
*'''זהיר טפי''' חלק ב (תשורה לבר מצוה של הת' מנחם מענדל זילבר) - הלכות ומנהגי היכר ציר במזוזה ומצוות צדקה, הערות ותיקונים ברמב"ם לעם. <br />
*'''זהיר טפי''' חלק ג (תשורה לבר מצוה של הת' משה יעקב זילבר) - הערות ודיוקים בקריאת התורה, ע"פ חומש תורה תמימה ומנהג בית חיינו.<br />
*'''דבר החסידות - חודש תשרי''' (תשורה לבר מצוה של הת' שלום דובער זילבר) והוא תקציר שיחות וסיפורים לחזור בבתי כנסיות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/132157 כשהמשפיע ר' ראובן דונין הגיע לבית הבראה של חסידי סאטמר]''' - הרב [[שמעון אייזנבך]], שליח הרבי ב[[אילת]] {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/90898 כשהשליח בצפת הציג לאדמו"ר מסערט ויז'ניץ את "בגד הגלות"]''' - הרב אברהם חיים זילבר, שליח הרבי ב[[צפת]] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זילבר, אברהם חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]</div>37.60.47.167