https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.215חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T21:30:18Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=803426יוסף יצחק קלמנסון2025-09-25T04:51:21Z<p>37.60.47.215: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק קלמנסון]]<br />
הרב '''יוסף יצחק קלמנסון''' היה ראש ישיבת "[[בית דוד שלמה]]" [[תומכי תמימים]] ניו הייבן ב[[ארצות הברית]], ומחבר סדרת הספרים [[רשימות שיעורים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]] יחד עם אחיו הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון|יחיאל מנחם מענדל]] בב׳ אדר תשט"ו. <br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים ליובאוויטש בברינוא]] אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. <br />
<br />
הוא חתנו של ר' שלום בער שאנאוויטש. <br />
<br />
בליל א' דראש השנה תשפ"ו נפטר בפתאומיות אחר שחש ברע. <br />
<br />
הרב קלמנסון ידוע בכשרונו כבעל הסברה נפלאה ובכתיבת חידושי תורה רבים, ספריו נתקבלו בקורת רוח רבה בעולם הישיבות, והסכמותיהם של גדולי ראשי הישיבות מעטרות את ספריו, עד כה הוציא לאור מחידושיו ספרים רבים על מסכתות הש"ס שלומדים בישיבות חב"ד וכן על חנוכה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אברהם הכהן הנדל - מנהל בית חב"ד - בית לוי לדוברי [[אנגלית]] בבקעה, ירושלים.<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל קלמנסון - לונדון.<br />
*חתנו, הרב אברהם שוחט - מגיד שיעור בישיבת אור אלחנן חב"ד ל. א. קליפורניה.<br />
*בנו, הרב משה קלמנסון - שליח בטקסס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 26<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|97514|מגדלי התאומים • השיעורים שמסעירים את עולם הישיבות||א' סיון תשע"ו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קלמנסון, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו הייבן]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקונטיקט]]</div>37.60.47.215https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A7&diff=799897סירטוק2025-08-31T11:11:15Z<p>37.60.47.215: /* אצל רבותינו נשיאנו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]<br />
'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה''') הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].<br />
אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|חליפה אותה נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם בגד עליון ארוך (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.<br />
<br />
בשנת [[תר"ד]] כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]].<br />
<br />
במשך השנים מרכיבי בד הסירטוק השבתי השתנו, עד שאמר [[הרבי]] שצריך לחזור וללבוש בגדי משי - "זיידענע זופיצעס". דבריו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר{{מקור}} של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.<br />
<br />
==אצל רבותינו נשיאנו==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שירש מ[[אדמו"ר הזקן]] שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]<br />
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.<br />
<br />
בימי חול נהגו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך נעוצה במסורת לפיה כך היה נוהג [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה קדום אף יותר ומקורו ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.<br />
<br />
והסיבה לצבעו הלבן היא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).<br />
<br />
מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד ל[[בעלז (עיירה)|עיירה בעלזא]], שם פגש באדמו"ר רבי [[שלום רוקח|השר שלום]] זיע"א שבאותם ימים היה זקן וסגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.<br />
<br />
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של [[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות.<br />
<br />
אף [[הרבי]] נהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ומועדים. אך משנת [[תש"נ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, וכאשר יוצא החוצה לובש על הסירטוק גם מעיל{{הערה|מלבד תהלוכת ל"ג בעומר תש"נ בה יצא הרבי לתהלוכה עם הסירוק משי ללא מעיל מעליו.}}, הרבי אף אמר פעם בפירוש שאינו רוצה ללכת עם הסירטוק משי לבד{{הערה|ספר [[הרבי בפאריז]]}}, לכאורה המקור להנהגה זו הוא המובא ב[[תורת הקבלה]] שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה{{הערה|כך גם נהג המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}{{מקור}}.<br />
<br />
עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד.}}.<br />
<br />
==מנהגי חב"ד==<br />
ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}.<br />
<br />
[[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם [[קיטל]], תחתיו ניתן להבחין בסירטוק]]<br />
ב[[יום כיפור]] בו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נהג הרבי ללבוש גם סירטוק כשהקיטל על גביו.<br />
<br />
===זמנים שבהם לובשים את הסירטוק===<br />
*'''[[שבת קודש]]''' את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל.<br />
*'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].<br />
*'''תאריכים חסידים''' לדוגמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד, נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים. אין על התאריכים אלו כללים כ”א הדבר תלוי בהרגש החסיד.<br />
*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} <br />
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.<br />
*יש חסידים שנוהגים ללבוש סירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים, הסיבות לכך נעוצות בהנהגת [[הרבי]], שהחל מ[[תשרי]] [[תש"נ]] החל <br />
ללבוש סירטוק משי גם בימי החול (עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של [[יום טוב]], וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1jTv2kxxfkC6C3srn62opha5SDcLwbZuA/view שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח']}}), לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול השיב הרבי בחיוב{{הערה|המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מענות%20תשנג.pdf תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.]}}, כמו כן הרבי הביע את רצונו ב[[יחידות]] בפני הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|חיים שלום דובער ליפסקר]] שכל [[אנ"ש]] יילכו עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|כך מספר הרב ליפסקר, בעקבות דברי הרבי ביחידות זו החלו הרב [[יעקב כץ]] והרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב [[רפאל צבי הרטמן]]) .}} על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|לדוגמה: הרב [[משה קורנוויץ]], והרב [[יוסף אברהם פיזם]].}}.<br />
<br />
==מבנה הסירטוק==<br />
בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.<br />
<br />
צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.}} שמלבושיו של [[יהודי]] צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין [[ענווה]] ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים{{הערה|ויקרא יח, ג; כ, כג}}.<br />
<br />
הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את ה[[גלות]] וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש{{הערה|תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'}}.<br />
<br />
דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה|רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}.<br />
<br />
לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם ב[[כובע]] נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.<br />
<br />
==בהלכה==<br />
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.<br />
<br />
בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]{{הערה|1=[https://anash.org/rounding-a-kapota-corner-how-much/ לוי יצחק רסקין: כמה צריך לעגל את פינות הסירטוק?] {{אנש}} (אנגלית)}}. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.<br />
<br />
השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראו באתר מכון הלכה חב"ד]}}.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]], ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך.<br />
<br />
כמו כן ב[[חסידות]] מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים ב[[חסידות]] אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה [[הרבי]] ל[[חסידים]] ללבוש סירטוק משי.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[קיטל]]<br />
*[[גרטל]]<br />
*[[טלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]</div>37.60.47.215https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=736116חב"דפדיה:דיווח על טעויות2025-01-30T15:23:41Z<p>37.60.47.215: /* שאול יונתן וינגורט */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}<br />
{{/פתיח}}<br />
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br />
<br />
== [[שרגא פייביש ווגל]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
ר' דובער "בערל" לוין שגר באנגליא לא הי' בנו של ר' ישראל נעוועלער, אלא בנו של ר' שרגא פייטל לוין מנעוועל. {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:41, י' בחשוון, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== הוספת שם ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
שניאור זלמן לנדאו למד בכפר חב"ד {{אנונימי}}<br />
:כנראה הינך מתכוון לרשימת תלמידי הקבוצה, אך לא מובן על איזו שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:42, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אברהם יוסף זיידה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
שלום רב!<br />
בהשגחה פרטית הגיע לידי דף זה לפני כשעה,<br />
להלן מספר תיקונים בבקשה ממני אברהם יוסף זיידה:<br />
אבי לא היה חבר מועצת עיריית ירושלים, הוא עבד שם תקופה מסויימת.<br />
אבי זצ"ל חסיד שעסק לפרנסתו בכמה אופנים ומסר נפשו על חינוך משפחתו לתורה וחסידות, עסק בקירוב והכנסת אורחים לבעלי תשובה.<br />
<br />
למדתי בדמשק אליעזר ויז'ניץ ירושלים.<br />
<br />
קיבלתי על עצמי רבי בתור נער את הרבי מאמשינוב שליט"א, ובמקביל התקשרתי עם הרבי מליובאוויטש, המשפיע שלי הרב שמואל אלעזר הלפרין זצ"ל רב בית ישראל ירושלים,<br />
<br />
בישיבת טשעיבין הייתי משתתף קבוע בשיעורי תניא עם המשפיע הרב יוסף יצחק אופן שליט"א.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ד היתה לי נסיעת הנס לרבי עם הניסים המיוחדים והשליחות המיוחדת הקשורים גם עם נצחון המלחמה על קליפת צרפת.<br />
<br />
רעייתי נקראת היום בינה ברכה, נא להשתמש רק בשם זה.<br />
<br />
(לגבי אג'נדות אישיות, הוכחתי שאין זה אישי אלא מלחמתו של הרבי, אולי זה יהיה קשה לכם לקבל)<br />
<br />
תודה מראש על התיקונים.<br />
אברהם יוסף זיידה {{אנונימי}}<br />
:תודה רבה על הפרטים. (לא הבנתי מהי נסיעת הנס שהייתה לך, לגבי האג'נדות, נשאיר את זה כאן..). ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:29, ל' בחשוון, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[שילה שאער]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בניו מנדי יודי {{אנונימי}}<br />
:בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 28 בנובמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[רבי מתיא בן חרש]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}} <br />
רציתי לפרסם את חסד השם בעקבות הסגולה של רבי מתיא בן חרש.איך עושים זאת {{אנונימי}}<br />
:לא מובנת שאלתך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:18, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
גם את שמחה נדב שוחט מתורת אמת בפ"ה {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:18, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[בשר (שרירים)]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הפסוק שררה אגן הסהר וכתוב אגם {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:18, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אברהם שמלה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בנו ישראל לא שליח הרבי במעלה אדומים {{אנונימי}}<br />
:תוקן ע"י מ. רובין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:47, ח' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[שלום שלמה שניאורסון]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
נשמט שם אחיו הרב שמואל {{אנונימי}}<br />
(בנוסף לאחיו שמוזכר הרב לוי יצחק)<br />
:כבר רשום בערך על אביו. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:55, 12 בדצמבר 2024 (IST)<br />
::{{א|מ. רובין}} למה לא להוסיף שם את אחיו?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:56, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
:::[[חב"דפדיה: עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה|ראה]]. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:35, 13 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]]==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
חסר בקבוצה ס"ב יוסף יצחק נוימן {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:17, י"ד בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[נחמיה שמרלינג]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
הרב נחמיה שמרלינג עדיין חי {{אנונימי}}<br />
:לא רשום בערך שנפטר בהערות שוליים יש קישור על פטירת אביו. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:18, 17 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[תבנית:היום יום/י"א כסלו]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
ד"ה ברוך עושה בראשית, ולא ברוך שאמר והיה העולם! {{אנונימי}}<br />
: {{בוצע}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:15, 21 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[אהל מנחם מענדל]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אין בצעירי השלוחים130 תלמידים זה טעות יש בין 40 ל50 {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:17, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[ברוך לפקיבקר]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אינני חבר הנהלת המוסד FREE אלא של המוסד ברית אברהם {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:19, כ"ג בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[יעקב ימיני]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אחיו, ניסים ימיני (יואל הוא אחיין שלו) {{אנונימי}}<br />
: בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:35, 28 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[דוד יעקב גלייזר]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
יש לרב גלייזר בת נוספת דבורה לאה גלייזר שמה {{אנונימי}}<br />
: הוספתי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:28, 3 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[אריה לייב שיף]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
נפטר בתאריך ו טבת ה'תשפ"ה<br />
6/1/2025 {{אנונימי}}<br />
:עודכן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:05, ו' בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הרב שניאור זלמן זקס שליח הרבי בשכונת צל אורנים ליד הישוב אלרואי השייך מוניציפלית לקריית טבעון.<br />
{{אנונימי}}<br />
:טופל. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:45, 9 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:הידעת?/טבת]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
שלום באיזור של ה״ידעת״ של חודש טבת היו כמה ימים שהערך חזר על עצמו מהיום הקודם {{אנונימי}}<br />
:כך זה צריך להיות, הידעת מתחלף פעם בכמה ימים, כמו התמונה הראשית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:17, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[ישעיהו משולם זושא שובאוו]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
ישעיהו משולם זוסיל שוב {{אנונימי}}<br />
:. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:18, 12 בינואר 2025 (IST)<br />
::מה לא טעות? אולי שמו הוא זוסיל ולא זוסיא (זושא). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:06, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
:::חשבתי שנכתב בטעות. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:14, 12 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[אוליביה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
זה שקר {{אנונימי}}<br />
:נמחק. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:09, 19 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[יוסף גרינברג]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הוא ישב במאסר 9 שנים ושש חדשים {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:28, 25 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[ועדת ההגרלה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הזוכה בגורל בשנת תשכ"ב הי' ר' ישראל יצחק זלמנוב <br />
<br />
יש לכם ערך עליו, ראה שם {{אנונימי}}<br />
:תוקן, יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:11, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[נחום מרקוביץ']] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בנו שניאור זלמן יששכר געצל <br />
בתו ראשא רוזא לברטוב {{אנונימי}}<br />
:נוסף, יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:59, כ"ח בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אליהו שלוסברג]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
מרת צביה חזרה בס"ד לבית אביה {{אנונימי}}<br />
: בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:55, 29 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[יוסף עקיבא כהן]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
1. הישיבה נפתחה מחדש באלול תשפ"ג לשנת הלימודים תשפ"ד <br />
ב. בנו שניאור הוא שליח בעיר במרכז העיר, Chabad Young Professionals, <br />
ג. בנו שמואל הוא מחנך los Vegas <br />
ד. בתו מינא לאה התחתנה עם ר' יצחק יארמוש, עורך Chayeinu<br />
ה. בתו חיה מושקא התחתנה עם אבשלום רם {{אנונימי}}<br />
:נוסף, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:32, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[שאול יונתן וינגורט]] ==<br />
<br />
יש עוד ילדים לרב</div>37.60.47.215https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=645324שיחה:אריה לייב פרידמן2023-11-23T13:00:46Z<p>37.60.47.215: /* משוב */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== משוב ==<br />
<br />
בשם של רבותיו יש לתקן בתמונה יעקב ישראל במקום יעקב יוסף{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.215|37.60.47.215]] 13:00, 23 בנובמבר 2023 (UTC)</div>37.60.47.215https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%91&diff=562420צבי משי זהב2022-08-25T22:01:32Z<p>37.60.47.215: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:צבי משי זהב.jpeg|ממוזער|בהתוועדות בשיכון חב"ד בירושלים]]<br />
הרבי '''צבי משי זהב''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הינו גבאי ושמש בית הכנסת "היכל לוי יצחק" בשיכון חב"ד-ליובאוויטש ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בירושלים ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרצ"ט]] לאביו הרב חיים דוד משי זהב ולאמו מרת פריבה, סבו היה המקובל הרב ישראל יצחק משי זהב שזכה ליחידות שעתיים עם הרבי הריי"צ.<br />
<br />
גדל בשכונת [[מאה שערים]], בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים, לאחר מכן עבר לישיבת "חכמי לובלין" בראשות הרב [[שמואל וואזנר]] ב[[בני ברק]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל ישיבה גדולה החל ללמוד ב[[תורת אמת]], ונהפך ל[[חסיד חב"ד]] ב[[תשכ"ב]] נרשם ל[[ספר החסידים]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] נשא את רעייתו בתו של הרב אשר זעליג ברקוביץ' בברכת הרבי. בתחילה עבד ב[[אוניברסיטה]] העברית ב[[ירושלים]], ובהמשך בתור איש צוות ב[[תורת אמת]].<br />
<br />
היה מראשוני [[אנ"ש]] בירושלים שרשמו את ילדיהם למוסדות חב"ד-ליובאוויטש.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
בחודש [[תשרי]] [[תש"מ]] זכה להיות לראשונה אצל [[הרבי]], וכן נכנס ל[[יחידות]] פרטית.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תש"נ]] זכה להגיע בפעם השנייה, בערב [[י' שבט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] הציגו בפני הרבי, וכאשר ביקש ברכה להוריו, אמר הרבי בחיוך, ובהרימו את ידו השמאלית הק' מעט: "משי זהב איז דאָך אַ גרויסע משפחה דאָרטן! משי זהב איז דאָך אַ סימן אויף אַ מנין אידן", [ = "משי זהב היא הרי משפחה גדולה שם! משי זהב הרי זה סימן על מנין יהודים".] ונתן לו דולר נוסף באומרו: "זאָל זיין בשורות טובות פאַר די גאַנצע משפחה" [ = "שיהיו בשו"ט בשביל כל המשפחה".]<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה מהפעילים בדוכן התפילין שהוקם ב{{ה|כותל המערבי}}.<br />
<br />
במשך שנים רבות היה אחראי על ה[[מקווה]] חב"ד וכן כ[[בעל קורא]] של המניין המרכזי, וכן דאג לשיפוץ המקווה לאחר השריפה שהייתה עקב אחסון קרשי [[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
כיום ממשיך להיות שמש וגבאי בית הכנסת שיכון חב"ד בירושלים יחד עם בנו ר' יוסי והרב הלפרין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו בכורו, הרב משה אהרון משי זהב - משפיע בישיבת מעיינות בירושלים.<br />
*בנו, ר' יוסף משי זהב - שמש שיכון חב"ד-ליובאוויטש בירושלים.<br />
*חתנו, הרב יוסף קורנט - שליח הרבי לפרדס חנה.<br />
*חתנו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה.<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל משי זהב (קריית גת)|מנחם מענדל משי זהב]] - שליח הרבי ומנהל הספרייה החסידית בקריית גת.<br />
*חתנו, ר' מנחם ברנד - מעגלים - בעל משרד הפרסום Mברנד ויו"ר ארגון 'מעבר חציה'.<br />
*בנו, ר' ישראל יצחק משי זהב - ביתר עילית.<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן משי זהב - מזכיר הרב [[שמעון אליטוב]] וחבר ספריית "היכל מנחם".<br />
*חתנו, ר' איציק בלוי - מחנך בתלמוד תורה בקריית גת.<br />
*חתנו, ר' יוסף הולצברג - קריית מלאכי.<br />
*חתנו, ר' ישראל בלויא - מחנך בתלמוד תורה כפר חב"ד.<br />
*בנו, ר' מוטי משי זהב - קריית מלאכי.<br />
*בנו, הרב אברהם משי זהב - שליח הרבי לרמת השרון.<br />
*בנו, הרב שמואל מאיר משי זהב - שליח הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br />
*בנו, הרב לוי משי זהב - קריית גת.<br />
<br />
*אחיו, הרב מנחם מנדל משי זהב ע"ה - מחבר ספרים ומאנשי היישוב הישן בירושלים.<br />
*אחיו, הרב אברהם משי זהב - מקובל ומחשובי חסידי צאנז בירושלים עיה"ק.<br />
<br />
{{מיון רגיל:משי זהב, צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]</div>37.60.47.215