https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.73 2026-05-07T21:30:20Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=769576 2025-05-23T04:55:45Z

<p>37.60.47.73: /* אודות הארגון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית חב&quot;ד לאישי ציבור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] והרב [[אברהם מיידנצ'יק]] ביחד עם הפרזידנט יצחק הרצוג במסגרת פעילות בית חב&quot;ד לאישי ציבור]]<br /> [[קובץ:משלחת אגוח מ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישה שגרתית. משמאל לימין: איש אגו&quot;ח ר' [[דובער מנדלזון]], ר' [[לוי יצחק אדרעי]] מ[[צעירי אגודת חב&quot;ד]], ר' [[מנחם מענדל בליניצקי]] מנהל הפרויקטים של אגו&quot;ח, השר הרב יעקב מרגי, וחבר אגו&quot;ח ר' [[נחמן מיידנצ'יק]]]]<br /> '''בית חב&quot;ד לאישי ציבור''' הינו ארגון הממלא את מקומו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בפעילות עם אישי ציבור. הארגון מופעל על-ידי בני משפחת מיידנצ'יק.<br /> <br /> ==אודות הארגון==<br /> הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]], פעל על פי הוראות [[הרבי]], לקירוב אישי ציבור ובעלי השפעה בצמרת הישראלית. כממלא מקומו בתפקיד פועל נכדו הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] שעוד ליווה את סבו בתחום עסקנות מיוחדת ורגישה זו.<br /> <br /> במסגרת פעילות זו נוטלים חלק גם שאר בניו ונכדיו של ר' שלמה - הרב [[ישראל מידנצ'יק]], המשמש גם כמנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגודת חסידי חב&quot;ד - 770, כפר חב&quot;ד]] (שנתמנה באישורו, הסכמתו וברכתו של הרבי), הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]] המשמש גם כמנהל אגף הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], ומנכ&quot;ל [[יד לילד המיוחד]], הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]] ואיש אגו&quot;ח, הרב [[דובער מנדלזון]] - חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]], והרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]] וחבר [[אגו&quot;ח ארה&quot;ק]]. חסידים אלו ממשיכים בקשר קרוב עם אישי ציבור ופוליטיקאים מכל גווני הקשת.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שלמה מיידנצ'יק]]<br /> *[[אברהם מיידנצ'יק]]<br /> *[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94/ משלחת חב&quot;ד במבצע [[פורים]] בכנסת ובממשלה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-159/ אנשי אגו&quot;ח בפגישה אצל מר שמעון פרס] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%9E%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA/ מה גרם לפריצקי להזיל דמעה של התרגשות?] {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם|אישי ציבור]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> {{קצרמר|מוסדות וארגונים}}</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=768421 2025-05-18T18:21:14Z

<p>37.60.47.73: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''אהליאב אבוטבול''' הוא עסקן חסידי, אסטרטג ומלווה קמפיינים בחברת [[צ'רידי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[באר שבע]] ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשמ&quot;ז]] לר' אשר ויהודית אביטבול.<br /> <br /> כנער למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> שימש כמדריך פנימיה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] במשך שנה.<br /> <br /> לאחר שנת שליחות{{הבהרה|היכן?}}, החל לעבוד במערכת [[שבועון בית משיח]] וכעבור תקופה מונה לשמש כמנהל העיתון בארץ הקודש.<br /> <br /> במקביל, נכנס לעסקנות הכלל, וסייע רבות להקמת וביסוס מוסדות חינוך חב&quot;ד בערים רבות ברחבי הארץ.<br /> <br /> עם התרחבות הפעילות של חברת [[צ'רידי]], הצטרף לצוות האסטרטגיה, וליווה קמפיינים רבים שזכו להצלחה, ביניהם, הקמפיין ההיסטורי להצלת ורכישת בניין [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], בגיוס סכום יוצא דופן של 24 מליון ₪ בתוך פחות משבוע, הישג משמעותי שהכפיל בצורה משמעותית את היקפי התרומות שהצליחו להשיג בקמפיינים של מוסדות חב&quot;ד עד לאותה שעה, והציב רף חדש בכל הנוגע לגיוס המונים.<br /> <br /> נמנה על צוות המארגים של 'המעמד הגדול' השנתי לכבוד יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשע&quot;ח]], בא בקשרי הנישואין עם רעייתו דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו קוק]] מ[[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1123 עמוד 25.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C/ תגיות: אהליאב אבוטבול]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבוטבול, אהליאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90_%D7%94%D7%A0%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=709450 2024-08-26T09:02:38Z

<p>37.60.47.73: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד&quot;מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב&quot;ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]]<br /> '''מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב&quot;ד''' הינן שמונה מסכתות [[תלמוד בבלי]] אותן לומדים כל תלמידי [[ישיבות חב&quot;ד]] ברחבי העולם. בכל שנה נלמדת מסכת אחת בעיון. בשנת [[תשפ&quot;ד]] מתחילים ללמוד את מסכת בבא בתרא.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: [[אחדות ישראל|אחדות]] בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'{{הערה|למעט תומכי תמימים לוד ומגדל העמק הלומדים את ה'גירסא' בתוך המסכת הנלמדת.}}.<br /> <br /> הרב [[מרדכי מנטליק]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] היה מכניס לרבי הצעה איזה מסכת ילמדו, ועל פי דעתם של רוב ההנהלות נקבעה המסכת.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשנ&quot;ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני [[בית הבחירה]] (כדוגמא: [[סנהדרין]], [[זבחים]] וכו').<br /> <br /> הנהלת הישיבה לא נענתה לבקשת ה[[תמים|תמימים]] והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת &quot;[[בבא בתרא]]&quot;, התמימים פנו במכתב לרבי ו&quot;התלוננו&quot; על הנהלת הישיבה.<br /> <br /> [[הרבי]] כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה, אולם בשבת שלאחר מכן קישר ב[[שיחה]]{{הערה|שיחת [[בא]]-[[בשלח]], [[תשנ&quot;ב]].}} את מסכת &quot;[[בבא בתרא]]&quot; ל[[גאולה]]. התמימים למדו מכך שבכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לענין [[הגאולה]].<br /> <br /> ==רשימת המסכתות==<br /> המסכתות הם לפי סדר הלימוד הבא:<br /> #[[מסכת גיטין]]<br /> #[[מסכת בבא בתרא]]<br /> #[[מסכת כתובות]]<br /> #[[מסכת בבא קמא]]<br /> #[[מסכת פסחים]]<br /> #[[מסכת קידושין]]<br /> #[[מסכת בבא מציעא]]<br /> #[[מסכת שבת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5914&amp;CategoryID=1288 גיליון התקשרות 775] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&amp;CategoryID=1124 גליון 707], מדור ניצוצי רבי<br /> <br /> {{קצרמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=680637 2024-05-13T11:49:54Z

<p>37.60.47.73: הגהה, הגהה</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' או '''מלחמת שמחת תורה''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> [[קובץ:מחבלי החמאס באופקים בשמח&quot;ת.jpeg|שמאל|ממוזער|המחבלים ימ&quot;ש ברחובות העיר שדרות]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }} בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים נשקים ממתיישבים בחוות וכן הודיע ארצות הברית על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}<br /> .<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> <br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון כ&quot;ז ניסן, ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום כ&quot;ח ניסן, בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב. אין נפגעים לכוחות צה&quot;ל.<br /> <br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת, בג' אדר ראשון צה&quot;ל הצליח לשחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']] [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> ===עסקת החטופים===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35-37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש.<br /> <br /> ==חיילים חב&quot;דיים שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון [[רצועת עזה]], בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]: <br /> *עמידה בתוקף מול האויב<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}. <br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה.{{הערה|[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}. <br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות <br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> כמוו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים, ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב[[770]] גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה.{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}<br /> סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> <br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות לאחדות==<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים העולמי===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===ביבי נתניהו מצטלם עם תפילין בפעם הראשונה בחיים===<br /> <br /> ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הפצירו בו שיניח, אך למרבה הצער בתאונות שונות התחמק. בד' אייר הדבר קרה. לאתר COL נודע כי שלוחים העומדים בקשר עם לשכתו הובילו לכך.<br /> <br /> ==גיזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> <br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל.<br /> באמצעות טילים מסוגים שונים, וגם חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה {{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו {{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> ==איראן==<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל. בימים האחרונים תגברנו את המערך ההגנתי שלנו ואת המערך ההתקפי שלנו, אנחנו נחושים לנקוט בכל דרך על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל. הוספנו יכולות חדשות – ביבשה, באוויר, בים, במודיעין, בתוך מדינת ישראל וביחד עם השותפים שלנו, ובראשם ארה&quot;ב}}. גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה. בהתאם להערכת המצב ולאור המצב הבטחוני, פיקוד העורף מפרסם עדכון והתאמה במדיניות ההתגוננות בדקות אלו. החל ממחר בבוקר ובמהלך הימים הקרובים, מערכות החינוך, הקייטנות והטיולים המתוכננים לא יתקיימו. בשעה 06:00 בבוקר, נתקף את ההנחיה שוב. החל מהלילה ובימים הקרובים, אין לקיים פעילות חינוך לרבות לינה בחניונים וטיולים. נדרשת עירנות, דריכות ואחריות. אנחנו נוקטים בכל הצעדים על מנת לוודא את ביטחונכם. אני אהיה כאן לעדכן אתכם בכל התפתחות ומידע מחדש במידת הצורך בשקיפות, במהירות ובאחריות}}.<br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===תגובת ישראל באיראן===<br /> <br /> בארצות הברית ובאיראן דיווחו בליל י&quot;א ניסן (שישי) על תקיפה ישראלית שבוצעה נגד בסיס חיל האוויר באספהאן.<br /> <br /> לפי הדיווחים, ישראל תקפה באמצעות טילים ששוגרו מחוץ לשטח האווירי של איראן, וכטב”מים ששוגרו מתוך שטח המדינה. עוד נאמר כי התקיפה כללה מל”טים קטנים שייתכן ושוגרו מתוך איראן. מערכות המכ”ם לא זיהו כלי טיס בלתי מזוהים שנכנסו למרחב האווירי של איראן.<br /> <br /> דיווחים גם על תקיפות שבוצעו בסוריה. מתקני הגרעין של איראן לא היוו יעד של המתקפה הישראלית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=676056 2024-04-24T09:33:41Z

<p>37.60.47.73: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אורי למברג פ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אורי למברג נואם באירוע ישיבה ליום אחד של מרכז ההפצה ממש]]<br /> הרב '''אורי למברג''' הינו ראש כולל אברכים &quot;מכון הוראה – אהלי יוסף יצחק&quot; [[חיפה]], [[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]], משמש כ[[מו&quot;צ]] בקהילת חב&quot;ד חיפה וכ[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת ורדיה בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבית הרפואה בלינסון [[פתח תקוה]] כבן בכור לאביו, הרב [[מרדכי למברג]], שהיה מקורב לחב&quot;ד, ולאמו מרת רחל. באותן שנים המשפחה התגוררה בעומר, והאב כיהן כסגן פרקליט מחוז הדרום. עם מינויו של האב לפרקליט מחוז הצפון, עברה המשפחה להתגורר בעפולה.<br /> <br /> בילדותו שלחו אותו הוריו ללמוד בבית ספר חב&quot;ד בנצרת עלית, ולאחר מכן בתלמוד תורה חב&quot;ד במגדל העמק, דבר שחיזק את התקרבות המשפחה בדרך חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בלוד ובמגדל העמק, ולקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ה]] היה שותף במאבק בהמשך שנת ה[[קבוצה]], לאחר [[ג' תמוז]], ונסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] [[תשנ&quot;ב]] ביקש את רשותו של הרבי להדפיס את הספר 'הוראות ומנהגים' - ספר שמלוקט מאגרותיו של הרבי, התשובה שענה הרבי (על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[לייבל גרונר]]) &quot;עליו לפנות להוצאת הספרים קה&quot;ת באה&quot;ק, ולהודיע את החלטתם&quot;{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מענות%20תשנג.pdf תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ&quot;ב-תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ג מענה ט', בתשורה חתונת אסולין-סבן.]}}.<br /> <br /> לאחר שנת ה'קבוצה' יצא לשליחות יחד עם הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] תחת השליח הרב [[חיים צבי גרונר]] ויסד בית חב&quot;ד למטיילים דוברי עברית במלבורן, [[אוסטרליה]].<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[דב טברדוביץ]] מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב בחיפה ושימש כשליח חב&quot;ד בקמפוס וכן כר&quot;מ ומשפיע ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> [[קובץ:אורי למברג.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אורי למברג]]<br /> בהמשך החל לשמש כראש כולל הוראה לאברכים &quot;מכון הוראה – אהלי יוסף יצחק&quot; שפעל בשכונות אחוזה ושפרינצק ובבית כנסת חב&quot;ד בשכונת הדר בעיר.<br /> <br /> בהמשך החל לשמש כמשפיע כללי בישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> נמנה בין חברי מערכת [[מאמר מבואר]] שעל ידי [[את&quot;ה המרכזי 770]], המוציאה לאור את מאמרי החסידות שנאמרו והוגהו על ידי הרבי בהוספת ביאור.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''הוראות ומנהגים''' בהוצאת &quot;ופרצת&quot; (תשנ&quot;ג) - מתוך אגרות קודש כ&quot;ק אדמו&quot;ר, בתוספת סקירה על שנת קבלת הנשיאות כפי שהיא משתקפת מאגרות הרבי באותה התקופה.<br /> <br /> *'''מהדורה בתרא המבוארת''' בהוצאת קה&quot;ת (תשפ&quot;א) - מתוך שולחן עורך אדמו&quot;ר הזקן - הלכות שבת - &quot;שייך לסימן רמג מעשה נכרי בשבת&quot;.<br /> *'''הוראות ומנהגים-חלק ב''''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92/ תגית: הרב אורי למברג]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:למברג, אורי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%96%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=611880 2023-07-13T12:09:44Z

<p>37.60.47.73: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים אשר זעליג סלומון 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב סלומון צועד ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] של ילדי תשב&quot;ר בכיכר השבת בירושלים. (תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''חיים אשר זעליג סלומון''' ([[א' טבת]] [[תש&quot;ה]] - [[י&quot;א שבט]] [[תשפ&quot;א]]) היה איש חינוך, מאנשי קהילת [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]]. בעברו שימש כמנהל בית הספר החב&quot;די ב[[קריית גת]], וכחבר הנהלת בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ה]] לאביו הרב יוסף אריה לייב ולאמו מרת זהבה זלאטע פעסיל סלומון, ונקרא על שם סבו מצד אמו, ר' חיים אשר זעליג צוובנר.<br /> <br /> משפחתו נמנית על גזע בעלי היחס, כצאצאים לרבי אברהם שאג הרב מקויברסדורף, ולרב [[ישעיהו אורנשטיין]]. מצד אביו הוא היה צאצא של ר' שלמה זלמן צורף, מתלמידי הגר&quot;א שעלו לארץ לפני למעלה מ 200 שנה. נכדו היה הרב יואל משה סלומון, מבוני ירושלים בכלל ובית כנסת החורבה במיוחד ולאחר מכן ממקימי המושבה פתח תקוה.<br /> <br /> לקראת חג הפסח [[תשכ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בעודו בחור קודם חתונה, הצטרף לצוות החינוכי של בית הספר חב&quot;ד ב[[קריית גת]], שם גם שודך עם רעייתו מרת אסתר, לבית שטארק.<br /> <br /> כעבור מספר שנים ששימש במהלכם כמנהל בית הספר, עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והצטרף לצוות החינוכי של בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר, ומאוחר יותר מונה לשמש כראש מערך הבחינות בבית הספר, המונה עשרות כיתות.<br /> <br /> [[קובץ:אשר סלומון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אשר סלומון משתתף ב[[כינוס תורה]] שבארגונו, בבית-הכנסת חב&quot;ד &quot;היכל לוי יצחק&quot; בשיכון חב&quot;ד בירושלים.]]<br /> נמנה על הפעילים המשמעותיים ביוזמות שהופעלו על ידי סניף [[צעירי אגודת חב&quot;ד ירושלים]], והיה ממונה בעצמו על מגוון יוזמות של חסידי חב&quot;ד בירושלים, ביניהם – ייסוד וניהול [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בחגים ומועדים, כפי הוראת הרבי, וכחבר בוועדה המארגנת של חגיגות [[סיום הרמב&quot;ם]].<br /> <br /> שימש כחבר בעמותת 'אחדות רעים', וקופת גמילות חסדים 'שמח נפש' שעל ידי [[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר מנגיף ה[[קורונה]] בגיל 76, ב[[י&quot;א שבט]] [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב אהרן סלומון – [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת רחל לאה, רעיית הרב דניאל הלפרין, [[טורונטו]], [[קנדה]].<br /> *בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב [[קלמן סגל]], מעש, ישראל.<br /> *בתו, מרת חנה, רעיית הרב [[דב אקסלרוד]] שליח הרבי צ'רקסי, אוקראינה.<br /> *בתו, מרת דבורה, רעיית הרב אוריאל ריבקין, שליח הרבי טמפה, [[פלורידה]].<br /> *בתו, מרת רבקה, רעיית הרב חיים מאיר סטיגמן, [[קראון הייטס]], [[ברוקלין]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:סלומון, אשר זעליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94)&diff=601731 2023-06-12T16:31:04Z

<p>37.60.47.73: /* רבני בית הכנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית כנסת צמח צדק חב&quot;ד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|חזית בית הכנסת כיום]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק חב&quot;ד''' במרכז [[פתח תקווה]] הוא מהוותיקים שבבתי הכנסת החב&quot;דיים בארץ הקודש. הוקם בשנת [[תער&quot;ב]] ונקרא על שם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==הסטוריה==<br /> [[קובץ:בית כנסת צמח צדק פתח תקווה ייסוד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מגילת ייסוד בית הכנסת]]<br /> [[קובץ:בית כנסת צמח צדק פ&quot;ת 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בית הכנסת בשנותיו הראשונות]]<br /> <br /> החסיד הרב [[גרשון שרגא אטינגון]] היה גביר חב&quot;די שנולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]]. בערוב ימיו בשנת [[תרס&quot;ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[פתח תקווה]].<br /> <br /> בהגיעו לעיר קנה שני דונם אדמה ברחוב גוטמן במרכז העיר עליהם הקים את ביתו וגינת ירק ועצי פרי גדולה לצידו. זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב&quot;די על שטח החצר הסמוך לביתו.<br /> <br /> מסמך מיוחד מתנוסס עד היום על קיר בית הכנסת (ראו תמונה) המהווה הסכם בין ר' גרשון לבין המניין הראשוני שהתקיים במקום. במסמך, שנכתב השנתיים לאחר הקמת בית הכנסת, מפרט בעל הקרקע, את זכויותיהם של האנשים לתפילה ב&quot;בית המדרש&quot;, בתמורה לכך שאחרי פטירתו יאמרו קדיש וילמדו משניות לזכרו ולזכר אשתו. פרט מיוחד קיים במסמך: &quot;נוסח התפילה תהיה על פי נוסח חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> לא ברור כיום מי קיבל לידיו את אחזקת המקום בתנאים שנכתבו שיהיה על פי נוסח חב&quot;ד ומי למעשה היו חסידי חב&quot;ד הראשונים בפתח תקווה, אך חתימות הגבאים המתנוססות במסמך וכל משך שנות קיומו של בית הכנסת במתכונת זו החב&quot;דית מלמדים שאכן היו מי שקיבלו את אחזקת המקום על התנאי האמור.<br /> <br /> מסמך היסטורי זה קיבל משמעות אקטואלית, כאשר הסוגיה על בעלות הקרקע ועל המקום הועלתה מחדש לפני עיריית פתח תקווה. אז הוציא ה[[גבאי]] הרב [[חיים צבי ליפסקר]] את המסמך שקיבל משמעות גורלית, מעין [[צוואה]]. הוא טען שכל עוד מתקיים התנאי של הגבאים, והתפילה גם אחרי כמעט מאה שנה ממשיכה להיות בנוסח חב&quot;ד, הבעלות על המקום צריכה להישמר באותם ידיים, וכך היה.<br /> <br /> כיום, על קיר בית הכנסת מבחוץ נכתב &quot;בית כנסת חב&quot;ד &quot;צמח צדק&quot; יסד ר' גרשון אטינגון בשנת תרע&quot;ב&quot;.<br /> <br /> בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot; הממוקם ברחוב גוטמן 24 (כיום, מאחורי שוק ליפקיס) הינו בית הכנסת השני שנבנה במושבה פתח תקווה. קדם לו רק בית הכנסת הגדול של העיר &quot;בית יעקב&quot; שאף הוא עומד עד היום על תילו. וזהו, ללא ספק, גם בית הכנסת החסידי הראשון של המושבה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפתח תקווה. לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה ל[[תל אביב]] כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה. ר' [[אברהם פריז]] שעקר מביתו והתלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.<br /> <br /> עובדה מעניינת היא, ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא נכנס לבית הכנסת חב&quot;ד צמח צדק, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה לבית הכנסת הגדול. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר{{הערה|הרבי נענה להזמנתו של ראש הישיבה הרב [[יהושע זעליג רוך]] שהיה בן למשפחת חסידי חב&quot;ד מהעיר [[ראקשיק]] שב[[ליטא]].}}.<br /> <br /> ==בית הכנסת כיום==<br /> במשך השנים בית הכנסת הורחב ונוספו לו אגפים חדשים. מי שהיה אחראי להרחבתו ושיפוצו של בית הכנסת היה הגבאי הרב [[חיים צבי ליפסקר]]. מבנה בית הכנסת העתיק לא ניתן היה לשינויים. ר' צבי הביא אדריכל כדי שיראה כיצד ניתן להגדיל אותו לטובת המתפללים במקום. האדריכל שראה את המבנה אמר שאי אפשר להזיז או לשבור אף לא חלק קטן מקירות המבנה העתיקים. העירייה גם עמדה בתוקף על כך שהמראה החיצוני של מבנה בית הכנסת ישמר. לאחר עבודה קשה הורחב בית הכנסת תוך שמירה על הסגנון הקיים. נוספו אגפים חדשים שהצטרפו למבנה המקורי.<br /> <br /> ר' צבי גרס שהרחבת בית הכנסת תביא מתפללים חדשים לקהילה למרות שהמקום באותו זמן כבר היה בתהליך של הזדקנות והתמעטות, קודם התחלת השיפוץ נסע לרבי לקבל ברכה. ואכן משימתו הצליחה, ובמקביל להרחבה שערכה כשנתיים ימים הקהילה הלכה וגדלה ונוספו בה משפחות זוגות צעירים שבאו להתגורר במרכז פתח תקווה.<br /> <br /> בשנות הבראשית של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה]] הוא שכן בבית הכנסת, ומאז נקרא גם הוא על שם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> השיפוץ האחרון נעשה על ידי הרב [[נפתלי ליפסקר]] וכלל חידוש כותל המזרח של בית הכנסת ובניית [[ארון קודש]] מפואר.<br /> <br /> בבית הכנסת מתקיימות [[התוועדות|התוועדויות]] רבתיות ביומא דפגרא על ידי הגבאים בשיתוף בית חב&quot;ד פתח תקווה בהם מוזמנים להתוועד משפיעים אורחים מהארץ והעולם בהשתתפות קהל גדול של אנ&quot;ש ומקורבים.<br /> <br /> ==רבני בית הכנסת==<br /> *הרב [[יהושע מררי]] - הרב הראשון של בית הכנסת עד פטירתו ב[[תשי&quot;ד]].<br /> *הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)|משה צבי נאה]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[דוד חנזין]] - עד פטירתו ב[[תשס&quot;ג]]. לאחר פטירתו במשך למעלה מעשור לא היה רב קבוע לקהילה.<br /> *הרב [[חיים הלל רסקין]] - בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, הוחלט למנות רב ונערכו בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות [[תשע&quot;ח]] ובהם נבחר הרב רסקין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113208 הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב&quot;ד מרכז פתח-תקווה]}}.<br /> <br /> קהילה חב&quot;דית נוספת המונה כמאה ועשרים משפחות פועלת בשכונת &quot;הדר גנים&quot; בעיר. בראשות הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/461765/ פתח תקווה בחרה: הרב פרידמן יכהן כרב הקהילה]}}.<br /> <br /> למנויים של הרב רסקין והרב פרידמן, קדם מינוי כללי של חלק מקהילות חב&quot;ד בפתח תקוה שהתאגדו ביחד עם מוסדות חינוך חב&quot;ד בעיר והכתירו עליהם לרב ומרא דאתרא את שליח הרבי לעיר הרב [[אשר זאב דייטש]], להכתרה הצטרפו גם שלוחי הרבי לשכונות ברחבי העיר{{הערה|[https://chabad.info/special/405007/ הרב אשר דייטש נבחר לכהן כרב קהילת חב&quot;ד בפתח תקוה] באתר חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> ==גבאי בית הכנסת==<br /> *הרב [[אליהו שקלובסקי]]<br /> *הרב יעקב בצלאל סלודובניק<br /> *הרב [[חיים צבי ליפסקר]]<br /> *הרב [[נפתלי ליפסקר]] - כיום.<br /> *הרב אפרים סגל - כיום.<br /> <br /> ==מתפללים מפורסמים==<br /> האווירה המיוחדת של בית הכנסת נבנתה מהפסיפס האנושי המיוחד של המתפללים. ומהם:<br /> *הרב [[אברהם פריז]]<br /> *הרב נתן נטע פריז<br /> *הרב [[יעקב משה חנזין]]<br /> *הרב [[משה מזרחי (פתח תקווה)|משה מזרחי]]<br /> *הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]]<br /> *הרב [[יעקב גרוסמן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''100 שנים לבית הכנסת &quot;צמח צדק&quot; חב&quot;ד בפתח תקווה''' - [[מנחם זיגלבוים]], שבועון [[בית משיח]] גיליון 806<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/130358 נקודות ציון חב&quot;דיות • בית הכנסת העתיק בפתח תקווה]''' {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%96&diff=578594 2023-01-17T18:35:51Z

<p>37.60.47.73: /* צאנז - הונגריה */</p> <hr /> <div>==איחוד ערכים==<br /> {{כתב קטן|'''הדיון העובר ל[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#מי זכאי לערך נפרד?]]'''}}<br /> <br /> == הרב שמרלר ==<br /> <br /> שלום רב כדאי למחוק את הקישור שלו, כי זה מפנה לערך הזה שוב. בתודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 12:30, 27 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == צאנז - הונגריה ==<br /> <br /> צאנז היא לא בגאליציה, קלויזנבורג וכך גם רוב החסידים הם מהונגריה ורומניה{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/91.221.145.233|91.221.145.233]] 12:41, 5 בספטמבר 2017 (UTC)<br /> :אתה צודק חלקית. קלויזנבורג אכן נמצאת ברומניה (טרנסילבניה), ואכן רבים מהחסידים היום הם מהונגריה, אבל העיירה צאנז נמצאת ממש בדרום פולין, כמעט בגבול אוקראינה. אזור זה נכלל בהחלט בגליציה.<br /> :למעשה, עד השואה החצר העיקרית של צאצאי צאנז הייתה בשינאווא, גליציה, לאחר השואה ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם הקים מחדש את החסידות, וקרא לה &quot;צאנז קלויזנבורג&quot;, כי לפני המלחמה הוא היה רב בקלויזנבורג. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:05, 5 בספטמבר 2017 (UTC)<br /> לא צודק כלל צאנז היא בגאליציע היו הרבה ענפים לחסידות ולכל א' הי' חסידים לרב מקלויזנבורג לא הי' כמעט חסידים מלפי השואה וכדי למשוך אליו שיירי החסידוית צאנז קרא לעצמו בשם זה שאפי' בנו של הדברי חייים שמילא את מקומו בצאנז לא נקרא בשם הרב מצאנז אלא הרב מקרייז שזה הגליל באידיש</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94&diff=573930 2022-12-06T14:07:45Z

<p>37.60.47.73: /* עריכת הספר */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''אור התפלה''' הוא ספר המלקט פתגמים וסיפורים מ[[רבותינו נשיאינו]] על פי סדר ה[[תפילה]].<br /> [[קובץ:אור_התפילה.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הספר אור התפלה]]<br /> <br /> ==עריכת הספר==<br /> <br /> הספר נלקט ונערך בהוראת [[הרבי]] על ידי הרב [[יוסף יצחק אלפרוביץ]], שליח הרבי בעיר בורנמוט שבאנגליה, והוגה על ידי חברי ה[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]].<br /> <br /> הספר כולל ששה כרכים:<br /> <br /> *'''חלק א':''' מ[[אותיות הא&quot;ב]], עד סדר הנחת [[תפלין]].<br /> *'''חלק ב':''' מ<br /> *'''חלק ג':''' מ<br /> *'''חלק ד':''' מ<br /> *'''חלק ה':''' מ&quot;אשרי&quot;, עד &quot;ועד עולם הללוי-ה&quot;.<br /> *'''חלק ו':''' מפרק &quot;הללוי-ה הללי נפשי&quot;, עד &quot;אמן ואמן&quot;.<br /> *'''חלק ז':''' מ&quot;ויברך דוד&quot;, עד &quot;אז ישיר משה&quot;.<br /> *'''חלק ח':''' מ&quot;ישתבח&quot;, עד &quot;לאל ברוך&quot;.<br /> <br /> בסוף הספר ישנם גם ליקוטים בנושאים כ[[אריכות]] [[התבוננות]] [[יגיעה]] ו[[עבודה]].<br /> <br /> הספר ברובו נערך ע&quot;פ ציטוטים, וללא עריכות לשוניות.<br /> <br /> ==הוצאת הספר==<br /> <br /> חלק א' של הספר יצא בפעם הראשונה בשנת [[תשמ&quot;ט]] לקראת יום הבהיר י&quot;א ניסן, חלק ה' יצא בשנת [[תשנ&quot;ה]], ושאר החלקים יצאו בשנים באמצע.<br /> <br /> במשך השנים יצא הספר פעמים נוספות עם הוספות מתיקונים</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=561268 2022-08-21T22:38:39Z

<p>37.60.47.73: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב חיים יצחק אייזיק לנדא<br /> |תמונה=<br /> [[קובץ:אייזיק לנדא תשפ&quot;ב.jpeg|250px|לא ממוסגר]]<br /> |כינוי=רבה של בני ברק<br /> |תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשכ&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> }}<br /> הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]], 1961) הוא רב העיר ואב&quot;ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות &quot;הרב לנדא&quot;. בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב&quot;ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב&quot;ד]]<br /> <br /> הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ&quot;א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב&quot;ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית &quot;אור ישראל&quot; בפתח תקווה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב&quot;ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]] שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות &quot;[[מגדל אור]]&quot; של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], החל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]] ובאותה שנה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, וקבע את מגוריו בקריית חב&quot;ד ב[[צפת]]. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז [[תשמ&quot;ט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה [[חתן]], והוא השיב כי אחיו הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.<br /> <br /> בקהילת חב&quot;ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו&quot;צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.<br /> <br /> בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]], שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע&quot;ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.<br /> <br /> בין השנים [[תשס&quot;ה]] ו[[תשס&quot;ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].<br /> <br /> ==רב מערכת הכשרות &quot;הרב לנדא&quot;==<br /> [[קובץ:החותמת בלי סמל של כיכר השבת.png|שמאל|ממוזער|150px|חותמת הכשרות החדשה]]<br /> הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות &quot;הרב לנדא&quot; שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי &quot;בר סמכא&quot;, ובפטירת אביו, באדר תשע&quot;ט, מונה באופן רשמי.<br /> <br /> ==רב העיר ואב&quot;ד בני ברק==<br /> בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט בתור נציג רבני הציבור הליטאי.<br /> <br /> ביום שלישי ג' ניסן תשע&quot;ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר &quot;רב אב&quot;ד דבני ברק&quot;, ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * חתנו, הרב [[שמעיה הכט]], לשעבר [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וכעת שליח ביפו, ומרצה ב[[מכון למען ילמדו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/340439 הרב לנדא בריקוד [[יחי אדוננו]] עם רבני [[ישיבת חח&quot;ל צפת]]] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות] {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=117402 פניו לאחדות: &quot;השגחה אחת לחסידים וליטאים&quot;: ראיון עם הרב לנדא] {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/256108/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור להאזנה {{אינפו}} {{שמע}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=561267 2022-08-21T22:33:52Z

<p>37.60.47.73: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמאען לאנדא.png|ממוזער|הרב זלמן לנדא]]<br /> הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי&quot;ט]], 1959) הינו משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ושליח הרבי ו[[משפיע]] אנ&quot;ש ברעננה ו[[בני ברק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:זלמן לאנדע.jpg|ממוזער|הרב זלמן לנדא בהתוועדות חסידית]]<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשי&quot;ט]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת &quot;אור ישראל&quot; בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי.<br /> <br /> לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה ב[[ליובאוויטש]] (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שייסדו של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]], ו[[חיים שלמה דיסקין]]. שם פעל רבות וקירב רבים ל[[חסידות חב&quot;ד]] וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י&quot;א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל&quot;ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון [[המזכירות]]. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב [[משה לנדא]] (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי ('''ובפרהסיא''' וכו') '''מכבר''' שעל פי מאמר חז&quot;ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה}}{{הערה|מקדש מלך ח&quot;א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש&quot;ס}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה בקשר הדוק עם סבו הרב [[יעקב לנדא]], שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס ל{{ה|רבי הרש&quot;ב}} נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת [[ספר הליקוטים]], שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על &quot;ועד התהלוכות&quot; מטעם [[צא&quot;ח]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת חיה בילא בת למשפחת (ר' אשר ומרת זיסל חנה) וילהלם בשנת [[תשמ&quot;ה]]. ועוד קודם לכן התמנה בתור {{מונחון|'אלטער בחור'|בחור מבוגר}} בהסכמת ובברכת הרבי, לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים ל[[חסידות חב&quot;ד]] וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ו[[שליח|שלוחים]] ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב&quot;ד ורבה של הונגריה הרב [[ברוך אוברלנדר]].<br /> <br /> ייסד שיעורי [[חסידות]] בימי [[חול המועד]] בבני ברק, ב&quot;בית הכנסת פאג&quot;י ע&quot;ש חיסדא&quot; ומסר שם שיעורים למעלה מ-35 שנה.<br /> <br /> הקים יחד עם הרב [[שניאור זלמן גפני]] כולל לחסידות בבני ברק במסגרת &quot;[[כולל חמ&quot;ש]]&quot;, בברכת ועידוד [[הרבי]] וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב&quot;דיים למהדרין.<br /> <br /> לאחר מכן שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית.<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו בבני ברק.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], עם פתיחתה של תומכי תמימים רעננה התמנה לשמש כראש ישיבה בה, לצד היותו [[משפיע]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר באותו עשור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התמנה כמשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רבה של [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב יעקב לנדא - [[ר&quot;מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *חתנו, הרב ינון הכהן רוט - ר&quot;מ המכינה לישיבה ב[[תלמוד תורה]] [[חב&quot;ד]] [[ביתר עלית]].<br /> *בנו הרב חיים דוד לנדא, ראש כולל 'תורת השליחות', קרית מלאכי.<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק לנדא.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=480385 2021-06-13T01:46:31Z

<p>37.60.47.73: </p> <hr /> <div>הרב '''יהודה לייב נחמנסון''' (יליד שנת [[תשל&quot;ז]], 1977) הוא חבר [[כולל אברכים|כולל לדיינות]] 'אור יעקב' ב[[רחובות]], מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, מחבר ספרים תורניים ומוסר שיעורי הלכה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תשל&quot;ז]] לאביו ר' עזרא אבשלום נחמנסון ולאמו מרת יהודית.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, התיישב בקהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] ולמד ב[[כולל אברכים 'אור יעקב - אור זרוע']] של הרב [[מאיר אהרן]].<br /> <br /> לאורך השנים פרסם ספרים רבים בעניני הלכה עם דגש על הפן המעשי, וכן מוסר שיעורים רבים בנושאי הלכה ומנהג, וכן שיעורים בפרשת שבוע ובחסידות, שחלקם הגדול מופץ בקרב חסידי חב&quot;ד באמצעות דיסקים, ושיעורים המתפרסמים באתרי האינטרנט החב&quot;דיים וביוטיוב.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לב השבת''' - עיונים בדברי אדמו&quot;ר הזקן בהלכות שבת, [[אלול]] תשס&quot;ו<br /> *'''דיני איטר''' - הלכה למעשה בפועל לאיטר יד בדינים המצויים, [[אלול]] תשס&quot;ט<br /> *'''צהר המשפט''' - הלכות דיינים, טבת תשע&quot;א<br /> *'''שו&quot;ת השלוחים'''- יצא בינתיים בס&quot;ד רק החלק הראשון<br /> *'''שיקדש עצמו''' - הלכות והנהגות לבית היהודי - [[סיוון]] תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/ שיעורים הלכתיים מאת הרב נחמנסון]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> [http://halacha.co/?s=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מאמרי שנכתבו על ידי הרב נחמנסון בהלכה <br /> {{מיון רגיל:נחמנסון, אלחנן משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ז]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=476619 2021-05-19T10:59:17Z

<p>37.60.47.73: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים אלעד<br /> |תמונה=[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|250px]]<br /> |כתובית=חזית הישיבה בשנות הקמתה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&quot;ג<br /> |מיקום=[[אלעד]]<br /> |מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> |ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br /> |משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב משה פולק<br /> |קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |מספר תלמידים=כ-120}}<br /> <br /> ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה וגשמיות טובה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br /> <br /> הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שמכילים את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות. עתה דחפו הכל לחצי מהשטח, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה ארבע קומות אשר גשר יעבור ביניהם.<br /> סיום הבניה מוערך לאמצע שנת תשפ&quot;ב בעזרת ה'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] לומדים בישיבה כ-120 [[תמימים]]. <br /> <br /> תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]] ו[[ראש העין]] ושוהם הסמוכות.<br /> <br /> בשבתות מתפרסים ה[[תמימים]] על העיר [[אלעד]] ל[[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br /> <br /> בתחילת חודש תשרי [[תשפ&quot;א]] לאחר 18 שנים בהם למדו בקראוונים, החלה הבניה<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> *'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]].<br /> *'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב שניאור לישנר.<br /> *'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]].<br /> *'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]].<br /> *'''[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]''': הרב אליעזר זוננפלד, הרב דניאל מקובצקי והרב שניאור זלמן לסקר.<br /> *'''[[משפיע|משפיעים]]''': הרב חיים זקלס, הרב [[משה דב זילברשטרום]], הרב מנחם מענדל ליברמן ו[[הרב אלחנן יהודא לייב רייצעס (אלעד)]]. <br /> *'''מנכ&quot;ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]].<br /> *'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הראשון] - אוצר החכמה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=476618 2021-05-19T10:59:02Z

<p>37.60.47.73: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים אלעד<br /> |תמונה=[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|250px]]<br /> |כתובית=חזית הישיבה בשנות הקמתה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&quot;ג<br /> |מיקום=[[אלעד]]<br /> |מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> |ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br /> |משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב משה פולק<br /> |קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |מספר תלמידים=כ-120}}<br /> <br /> ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה וגשמיות טובה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br /> <br /> הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שמכילים את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות. עתה דחפו הכל לחצי מהשטח, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה ארבע קומות אשר גשר יעבור ביניהם.<br /> סיום הבניה מוערך לאמצע שנת תשפ&quot;ב בעזרת ה'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] לומדים בישיבה כ-120 [[תמימים]]. <br /> <br /> תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]] ו[[ראש העין]] ושוהם הסמוכות.<br /> <br /> בשבתות מתפרסים ה[[תמימים]] על העיר [[אלעד]] ל[[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br /> <br /> בתחילת חודש תשרי [[תשפ&quot;א]] לאחר 18 שנים בהם למדו בקראוונים, החלה הבניה<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> *'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]].<br /> *'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב שניאור לישנר.<br /> *'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]].<br /> *'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]].<br /> *'''[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]''': הרב אליעזר זוננפלד, הרב דניאל מקובצקי והרב שניאור זלמן לסקר.<br /> *'''[[משפיע|משפיעים]]''': הרב חיים זקלס, הרב [[משה דב זילברשטרום]], הרב מנחם מענדל ליברמן ו[[הרב אלחנן יהודא ליב רייצעס (אלעד)]]. <br /> *'''מנכ&quot;ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]].<br /> *'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הראשון] - אוצר החכמה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=476617 2021-05-19T10:55:56Z

<p>37.60.47.73: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור זלמן ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו רב הקהילה החב&quot;דית בעיר [[אלעד]], וראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]]<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב&quot;דיים המקומיים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ&quot;ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ומנהל החיידר אידיש שם, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים המקומית]], ומסיון תשס&quot;ו כמורה צדק בקהילת חב&quot;ד אלעד<br /> <br /> ==מינויו כרב קהילת חב&quot;ד אלעד==<br /> קהילת חב&quot;ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש&quot;ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.<br /> <br /> כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס&quot;ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה. וביום חמישי י&quot;ד ב[[סיון]] [[תשס&quot;ו]] התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב&quot;ד [[אלעד]]. במעמד השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, ח&quot;כים, ראש העיר וחברי מועצת העיר ועוד.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב&quot;ד חדשות לעיר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[הרב אלחנן יהודא לייב רייצעס (אלעד)|הרב אלחנן יהודא לייב רייצעס (אלעד)]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> * בנו הרב אברהם ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[גבריאל הלפרין]] מירושלים.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], ראש הישיבה קטנה בקריית גת.<br /> *בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי (רחובות)|משה זאב ירוסלבסקי]], [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים רחובות]] נשוי לביתו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד רחובות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אלעד]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1uQkut8CvfAoBWZ4iMyqT-IBMbEsiYI4r הקלטות משיעורי הרב בטור שו''ע ובאדמוה''ז הלכות שבת]<br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=476614 2021-05-19T10:55:30Z

<p>37.60.47.73: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור זלמן ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו רב הקהילה החב&quot;דית בעיר [[אלעד]], וראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]]<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב&quot;דיים המקומיים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ&quot;ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ומנהל החיידר אידיש שם, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים המקומית]], ומסיון תשס&quot;ו כמורה צדק בקהילת חב&quot;ד אלעד<br /> <br /> ==מינויו כרב קהילת חב&quot;ד אלעד==<br /> קהילת חב&quot;ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש&quot;ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.<br /> <br /> כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס&quot;ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה. וביום חמישי י&quot;ד ב[[סיון]] [[תשס&quot;ו]] התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב&quot;ד [[אלעד]]. במעמד השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, ח&quot;כים, ראש העיר וחברי מועצת העיר ועוד.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב&quot;ד חדשות לעיר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[הרב אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|הרב אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> * בנו הרב אברהם ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[גבריאל הלפרין]] מירושלים.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], ראש הישיבה קטנה בקריית גת.<br /> *בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי (רחובות)|משה זאב ירוסלבסקי]], [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים רחובות]] נשוי לביתו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד רחובות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אלעד]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1uQkut8CvfAoBWZ4iMyqT-IBMbEsiYI4r הקלטות משיעורי הרב בטור שו''ע ובאדמוה''ז הלכות שבת]<br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=476612 2021-05-19T10:54:41Z

<p>37.60.47.73: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור זלמן ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו רב הקהילה החב&quot;דית בעיר [[אלעד]], וראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]]<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב&quot;דיים המקומיים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ&quot;ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ומנהל החיידר אידיש שם, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים המקומית]], ומסיון תשס&quot;ו כמורה צדק בקהילת חב&quot;ד אלעד<br /> <br /> ==מינויו כרב קהילת חב&quot;ד אלעד==<br /> קהילת חב&quot;ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש&quot;ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.<br /> <br /> כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס&quot;ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה. וביום חמישי י&quot;ד ב[[סיון]] [[תשס&quot;ו]] התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב&quot;ד [[אלעד]]. במעמד השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, ח&quot;כים, ראש העיר וחברי מועצת העיר ועוד.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב&quot;ד חדשות לעיר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[הרב אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> * בנו הרב אברהם ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[גבריאל הלפרין]] מירושלים.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], ראש הישיבה קטנה בקריית גת.<br /> *בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי (רחובות)|משה זאב ירוסלבסקי]], [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים רחובות]] נשוי לביתו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד רחובות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אלעד]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1uQkut8CvfAoBWZ4iMyqT-IBMbEsiYI4r הקלטות משיעורי הרב בטור שו''ע ובאדמוה''ז הלכות שבת]<br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=450765 2021-02-01T14:54:39Z

<p>37.60.47.73: /* חב&quot;ד בעירייה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים במבט אוירי]]<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר&quot;ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע&quot;ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב&quot;דיות בקהילות שונות.<br /> <br /> == ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר ==<br /> [[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]<br /> <br /> ביום חמישי [[ב' באב]] [[תרפ&quot;ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך &quot;ברוך דין האמת&quot;, באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.<br /> <br /> אחה&quot;צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ&quot;כ ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. <br /> למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת &quot;מרכז הרב&quot;. ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.<br /> <br /> ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י&quot;ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ&quot;כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.<br /> <br /> על פי בקשתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד בעיר ==<br /> ההתיישבות החב&quot;דית בירושלים החלה בשנת [[תר&quot;ז]]. בשנה זו עלו 16 משפחות חב&quot;דיות, שמנו 53 נפש, מ[[חברון]] והתיישבו בירושלים, בתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת [[תר&quot;ט]] היו בה כשלושים משפחות חב&quot;דיות.<br /> בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבלה את השם &quot;בית מנחם&quot; על שמו של [[אדמו&quot;ר]] ה[[צמח צדק]].<br /> <br /> כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> * [[גילה]]<br /> * [[ירושלים - הר נוף|הר נוף]] <br /> * [[נווה יעקב]]<br /> * [[רמות]]<br /> * [[רמת שלמה]]<br /> * [[ירושלים - שיכון חב&quot;ד|שיכון חב&quot;ד]]<br /> * [[סנהדריה המורחבת]]<br /> * [[שכונת פאג&quot;י]]<br /> * [[שכונת בית ישראל]]<br /> <br /> ===ישוב חב&quot;ד===<br /> לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ&quot;ז]] שבה ביקש הרבי &quot;לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל&quot;, בנו אגודת [[שמי&quot;ר]] את &quot;עיר חב&quot;ד&quot; - קריה לעולי [[רוסיה]] בשכונת [[רמות]], בשנת [[תש&quot;ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'[[תנש&quot;א]], שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב&quot;די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> [[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב [[יעקב שנור]]]]<br /> [[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]]]]<br /> בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב&quot;ד: רח' האדמו&quot;ר מליובאוויטש, ב[[רמת שלמה]]. רח' חב&quot;ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע&quot;ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב&quot;ד (ירושלים)|שיכון חב&quot;ד]].<br /> <br /> נציגי חב&quot;ד בעירייה בעבר: הרב [[דב רבינוביץ]], הרב [[יעקב שנור]]. כיום: הרב [[יעקב הלפרין]].וכן הרב שמואל אלעזר שאולזון תשל''ב- מ'<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ: ישיבת תורת אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]<br /> === ישיבות ===<br /> *[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.<br /> *[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.<br /> *[[מרכז משיח ירושלים|אורו של משיח]].<br /> *[[עוז מאיר חב&quot;ד]].<br /> *ישיבת חב&quot;ד - [[גבעת חנניה]].<br /> *[[ישיבת חב&quot;ד ליובאוויטש &quot;תפארת מנחם&quot; ירושלים]] - [[נחלאות]].<br /> *ישיבת [[מעינות]].<br /> *[[מאורות חב&quot;ד ירושלים|מאורות חב&quot;ד]].<br /> *ישיבת נרות להאיר.<br /> <br /> === תלמודי תורה ===<br /> *[[תורת אמת]] - מרכז העיר.<br /> *[[נער ישראל]] - [[גילה]].<br /> <br /> === כוללים ===<br /> *[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].<br /> *כולל &quot;ופרצת קטמון&quot;.<br /> *כולל [[אור גבריאל]].<br /> <br /> === בתי ספר - בנות ===<br /> *[[בית חנה]].<br /> *[[בית חנה]] - [[רמת שלמה]].<br /> *[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].<br /> *[[עיר גנים]].<br /> <br /> === מדרשיות לנשים ===<br /> * [[אור חיה ירושלים]].<br /> * בית משיח.<br /> <br /> === ספריה === <br /> *[[היכל מנחם ירושלים]].<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] בכיכר השבת]]<br /> *ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב.<br /> *בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי<br /> *בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.<br /> *בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.<br /> *גונן - קטמון - הרב תמיר קסטיאל.<br /> *גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.<br /> *[[גבעת שאול]] - הרב משה קטן.<br /> *[[גילה]] - הרב הירש פרבר.<br /> *דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.<br /> *דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.<br /> *דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.<br /> *האוניברסיטה - הרב [[יוסף איברט]].<br /> *הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.<br /> *[[הכותל המערבי]] - הרב יוסף הלפרין.<br /> *העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.<br /> *הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.<br /> *מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.<br /> *[[מרכז חינוכי חסידותי]] - הרב [[נפתלי רוט]].<br /> *[[מרכז משיח ירושלים|מרכז משיח]] הרב דורון אורן.<br /> *נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.<br /> *עין כרם - הרב יונתן שפיצר.<br /> *עיר גנים - הרב בגין קלימי.<br /> *פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.<br /> *פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.<br /> *פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.<br /> *[[קריית יובל]] - הרב יוסף אלגזי.<br /> *רחביה - הרב ישראל גולדברג.<br /> *מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.<br /> *רמות - הרב יעקב זוננפלד.<br /> *רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.<br /> *תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.<br /> *תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס<br /> *תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב.<br /> *קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[יום ירושלים]]<br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד ירושלים]]<br /> * [[:קטגוריה:אישים בירושלים|קטגוריה קהילת חב&quot;ד ירושלים - אישים]], רשימת חסידי חב&quot;ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודותם ערך בחב&quot;דפדיה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> * '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס&quot;ח]].<br /> * '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]''' <br /> * '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש&quot;מ]].<br /> * '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> '''הסטוריה חב&quot;דית בירושלים'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47653 הדפסת ה[[תניא]] בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי&quot;צ לעיר]<br /> *שלומי גיל, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65497 הודו בירושלים], שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע&quot;ב<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66013 [[ירושלים]] מזווית שלא ראיתם מעולם] - סיור ארכיאולוגי מצולם {{תמונה}}<br /> <br /> '''אתרי [[אינטרנט]] של בתי חב&quot;ד בירושלים'''<br /> * [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב&quot;ד ירושלים - קטמון]<br /> * [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב&quot;ד ירושלים - גילה]<br /> * [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב&quot;ד ירושלים - קריית יובל]<br /> * [http://www.ramot770.com/ לאתר חב&quot;ד ירושלים - רמות]<br /> * [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב&quot;ד ירושלים - תלפיות]<br /> <br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ירושלים|*]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=357561 2020-07-07T19:41:54Z

<p>37.60.47.73: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומש אור מנחם]]<br /> חומש '''אור מנחם''' הוא לקט מביאוריו של הרבי על [[חמישה חומשי תורה]] ו[[רש&quot;י|פירוש רש&quot;י]]. <br /> <br /> החומש כולל שני מדורים: 'פשוטו של מקרא' על רש&quot;י, ו'טיול בפרד&quot;ס' - פירושים אחרים. <br /> <br /> הספר נערך בצורה שיותאם הן לבעלי ידע מוקדם בתורת הרבי, והן לאלו שאינם כאלה. <br /> <br /> עד [[תמוז]] [[תש&quot;פ]] יצאו לאור ארבעה כרכים בסדרה, עד פרשת תולדות. הביאורים נערכו על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] משלוחי הרבי לארץ הקודש ורב קהילת אנ&quot;ש בפריז, הרב [[יעקב מאיר שמחה היילפרין]] ר&quot;מ בישיבת תות&quot;ל בבני ברק, הרב ישראל שולמן והרב יחיאל מאיר הלפרין.<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו&quot;ר שליט&quot;א‏]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=339527 2020-05-20T13:05:48Z

<p>37.60.47.73: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פבזנר]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ&quot;ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}<br /> הרב '''אברהם ברוך פבזנר''' (?-[[י&quot;ד בניסן]] [[ת&quot;ש]]), מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה [[משפיע]] ב[[מינסק]] ולאחר מכן ב[[חרקוב]]. נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונפטר בגלות ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש כמשפיע בעיר [[מינסק]] בהוראת [[הרבי הריי&quot;צ]]. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לתרופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמו קודם. <br /> <br /> לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח ל[[חרקוב]] וגם שם עסק ב[[הפצת יהדות]]. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], ואחרי התפלה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור ב[[גמרא]], וגם פרק [[תניא]] בין מנחה למעריב. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרצ&quot;ט]] הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרב [[נחום יצחק פינסון]]. במוצאי [[שושן פורים]] נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.<br /> <br /> ר' אברהם ברוך נפטר ב[[ערב פסח]] [[ה'ת&quot;ש]] ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שב[[קזחסטן]].<br /> <br /> לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר שעוסק בקורות חייו]]<br /> *'''ה[[משפיע]] שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' [[הלל פבזנר]]<br /> *בנו, ר' [[יצחק שלמה פבזנר]]<br /> *בנו, ר' שלום דובער פבזנר - (מ&quot;נערי ברדיצ'ב&quot;) נספה בשואה בעודו בחור.<br /> *בתו, מרת פרומא יוניק - אשתו של המשב&quot;ק ר' [[דובער יוניק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59506 פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח] {{PDF}}.<br /> <br /> ‏{{מיון רגיל:פבזנר, אברהם ברוך}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> ‏</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=331922 2020-04-16T13:59:56Z

<p>37.60.47.73: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח המשפיע ר' '''אליהו קוק''' המכונה 'איילך' נולד בדרך ארצה בעת בריחת משפחתו מעמק הבכא הסובייטי ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש&quot;ט והיה בין ילדי מקימי כפר חב&quot;ד.ניהל את ישיבת ראשל&quot;צ הבוכרים.אחי תמימים בראשל&quot;צ ואח&quot;כ שעברה הישיבה לכפר חב&quot;ד.ומאלול תשנ&quot;ז ועד היום משמש כמשפיע משיב בישיבה המרכזית כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''אליהו קוק''' נולד בכ&quot;ח כסלו תש&quot;ז ב[[וינה]] [[אוסטריה]] בעת בריחת משפחתו מברית המועצות ביציאה המפורסת ט' כסלו תש&quot;ז ראה ערך [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]-תש&quot;ז.<br /> לאביו ר' [[דוד קוק]] ולאימו מרת פולה (פרלה) לבית משפחת סודקביץ (דודו הינו ר' [[זלמן סודקביץ]]). <br /> <br /> בגיל שנתיים וחצי עלה ארצה והיה מהילדים הראשונים של כפר חב&quot;ד.בגיל 11 נכנס לישיבה והתחנך אצל גדולי המשפיעים והיה לתלמיד מובהק של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל[[770]] וזכה לההנס בשנה זו 2 פעמים ליחידות פרטית.<br /> זכה שבחול המועד פסח לומר פלפול בזאל הקטן בהוראת הרבי '''והרבי עמד כמה דקות והקשיב לפלפול'''{{הערה|מפי הרב [[מרדכי גוראריה]]}} <br /> <br /> לאחר שחזר מהרבי החל ללמד ילדים ובחורים שיצאו זה עתה מברית המועצות בשפה הרוסית וכך הבינו את הלימוד.בין הבחורים שלמדו אז בשפה הרוסית ר' [[זלמן סטמבלר]] ר' [[יעקב סטמבלר]] ר' [[יהושע רסקין]] ועוד כ12 בחורים במרכז הזאל של הישיבה בכפר חב&quot;ד(כיום).<br /> <br /> וב[[ט&quot;ו באב]] [[תשל&quot;ב]] התחתן עם ביתו של הרב [[משה אקסלרוד]] שעליו התבטא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;באם היו עוד כמה מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה&quot;.<br /> <br /> ==כמשפיע==<br /> {{להשלים}} <br /> הרב קוק שימש כמשפיע במספר ישיבות חב&quot;ד במשך שנים רבות, כיום משיב בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - כפר חב&quot;ד]]. בנוסף הוא מוסר שיעורי חסידות בשבת בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו 'נחום יצחק' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' משה.<br /> *ר' נתן.<br /> *ר' דוב.<br /> *ר' דוד.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה לבקובסקי.<br /> *מרת רחל הניג.<br /> *מרת נחמה דינה קנלסקי.<br /> *מרת דבורה אבוטבול.<br /> *מרת מושקא גולדשטיין.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=331921 2020-04-16T13:58:44Z

<p>37.60.47.73: </p> <hr /> <div>הרה&quot;ח המשפיע ר' '''אליהו קוק''' המכונה 'איילך' נולד בדרך ארצה בעת בריחת משפחתו מעמק הבכא הסובייטי ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש&quot;ט והיה בין ילדי מקימי כפר חב&quot;ד.ניהל את ישיבת ראשל&quot;צ הבוכרים.אחי תמימים בראשל&quot;צ ואח&quot;כ שעברה הישיבה לכפר חב&quot;ד.ומאלול תשנ&quot;ז ועד היום משמש כמשפיע משיב בישיבה המרכזית כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''אליהו קוק''' נולד בכ&quot;ח כסלו תש&quot;ז ב[[וינה]] [[אוסטריה]] בעת בריחת משפחתו מברית המועצות ביציאה המפורסת ט' כסלו תש&quot;ז ראה ערך [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]-תש&quot;ז.<br /> לאביו ר' [[דוד קוק]] ולאימו מרת פולה (פרלה) לבית משפחת סודקביץ (דודו הינו ר' [[זלמן סודקביץ]]). <br /> <br /> בגיל שנתיים וחצי עלה ארצה והיה מהילדים הראשונים של כפר חב&quot;ד.בגיל 11 נכנס לישיבה והתחנך אצל גדולי המשפיעים והיה לתלמיד מובהק של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל[[770]] וזכה לההנס בשנה זו 2 פעמים ליחידות פרטית.<br /> זכה שבחול המועד פסח לומר פלפול בזאל הקטן בהוראת הרבי '''והרבי עמד כמה דקות והקשיב לפלפול'''{{הערה|מפי הרב [[מרדכי גוראריה]]}} <br /> <br /> לאחר שחזר מהרבי החל ללמד ילדים ובחורים שיצאו זה עתה מברית המועצות בשפה הרוסית וכך הבינו את הלימוד.בין הבחורים שלמדו אז בשפה הרוסית ר' [[זלמן סטמבלר]] ר' [[יעקב סטמבלר]] ר'[[יהושע רסקין]] ועוד כ12 בחורים.<br /> <br /> וב[[ט&quot;ו באב]] [[תשל&quot;ב]] התחתן עם ביתו של הרב [[משה אקסלרוד]] שעליו התבטא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;באם היו עוד כמה מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה&quot;.<br /> <br /> ==כמשפיע==<br /> {{להשלים}} <br /> הרב קוק שימש כמשפיע במספר ישיבות חב&quot;ד במשך שנים רבות, כיום משיב בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - כפר חב&quot;ד]]. בנוסף הוא מוסר שיעורי חסידות בשבת בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו 'נחום יצחק' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' משה.<br /> *ר' נתן.<br /> *ר' דוב.<br /> *ר' דוד.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה לבקובסקי.<br /> *מרת רחל הניג.<br /> *מרת נחמה דינה קנלסקי.<br /> *מרת דבורה אבוטבול.<br /> *מרת מושקא גולדשטיין.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=329640 2020-03-19T10:46:10Z

<p>37.60.47.73: /* הוראה ללמוד מתוך החומש */תוכן</p> <hr /> <div>'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז&quot;ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז&quot;ל שליקט על פסוקי החומש.<br /> <br /> ==היחס של רבותינו נשיאינו==<br /> ===השימוש בחומש===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.<br /> <br /> רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&amp;ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.<br /> <br /> טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז&quot;ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז&quot;ל תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש&quot;תורה בפירושה ניתנה&quot;, כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&amp;CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}.<br /> <br /> ===הוראה ללמוד מתוך החומש===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז&quot;ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז&quot;ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95. חשוב לציין כי אין מדובר שם על הערות המחבר למטה אלא על הפירושי חז&quot;ל בפנים. ומעניין לחקור האם בפרשיות אלו (תרומה- תצוה) באופן פרטי, לא קימים עיוותי המחבר... (כבהפרשיות האחרות, להלן בפיסקא 'ביקורת').}}.<br /> <br /> ===חלוקת החומש כפרס===<br /> למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב&quot;ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז&quot;ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.<br /> <br /> יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז&quot;ל. חוקר חב&quot;די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב&quot;ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&amp;st=&amp;pgnum=215 תגובה למחקר הנ&quot;ל].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרות תורנית]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=329639 2020-03-19T10:44:09Z

<p>37.60.47.73: /* השימוש בחומש */תיקון שגיאה</p> <hr /> <div>'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז&quot;ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז&quot;ל שליקט על פסוקי החומש.<br /> <br /> ==היחס של רבותינו נשיאינו==<br /> ===השימוש בחומש===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.<br /> <br /> רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&amp;ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.<br /> <br /> טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז&quot;ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז&quot;ל תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש&quot;תורה בפירושה ניתנה&quot;, כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&amp;CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}.<br /> <br /> ===הוראה ללמוד מתוך החומש===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז&quot;ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' בו מרוכזים מאמרי חז&quot;ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95. חשוב לציין כי אין מדובר שם על הערות המחבר למטה אלא על הפירושי חז&quot;ל בפנים. ומעניין לחקור האם בפרשיות אלו (תרומה- תצוה) באופן פרטי, לא קימים עיוותי המחבר... (כבהפרשיות האחרות, להלן בפיסקא 'ביקורת').}}.<br /> <br /> ===חלוקת החומש כפרס===<br /> למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב&quot;ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז&quot;ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.<br /> <br /> יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז&quot;ל. חוקר חב&quot;די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב&quot;ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&amp;st=&amp;pgnum=215 תגובה למחקר הנ&quot;ל].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרות תורנית]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%94%27&diff=329638 2020-03-19T10:36:56Z

<p>37.60.47.73: /* מהדורות נוספות */הוספת תוכן</p> <hr /> <div>[[תמונה:תהלת ה שער.jpg|left|thumb|250px|שער סידור תהלת השם בהוצאה משנת תשל&quot;ח]]<br /> '''סידור תהילת השם''' הינו פורמט של סידור בנוסח ה[[אריז&quot;ל]], כפי שערך [[אדמו&quot;ר הזקן]] והוא צילום מסידור &quot;סדר העבודה&quot;, הוצאת [[וילנא]] [[תרע&quot;א]], עם תיקונים והוספות מ[[הרבי]], בסידור זה נוהגים חסידי חב&quot;ד להתפלל.<br /> <br /> הסידור הודפס לראשונה בשנת [[תש&quot;ה]] על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] עבור תלמידי בתי הספר היהודיים ב[[ארצות הברית]]. על עריכת הסידור הופקדו; [[הרבי]] והרב [[ניסן מינדל]]. ההגהות נדפסו ב[[הגהות לסידור אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> חלק מהמהדורות של [[סידור רוסטוב]] נקראות גם-כן בשם &quot;סידור תהילת ה'&quot;.<br /> <br /> ==ההוצאה הראשונה==<br /> סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|סידורו]] בנוסח האריז&quot;ל, הודפס לראשונה בשנת [[תש&quot;ה]] ע&quot;י קה&quot;ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית.<br /> <br /> סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע&quot;א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה&quot;ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי&quot;צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שבסידור תורה אור לא נמצאות התפילות כסדרן, יזם הרבי הוצאת סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.<br /> <br /> מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני [[י|יו&quot;דים]]. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו את הנוסח של סידור 'תורה אור', שם השמות הם [[שם הוי']] במילואו.<br /> <br /> ==הגהות ותיקונים במהדורות הבאות==<br /> אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: &quot;'''וסידור תהלת השם השלם הוא {{מונחון|פוטוגראפיה|מהדורת צילום}} מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''&quot;{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג', [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/503.htm אגרת תקג].}}. מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.<br /> <br /> לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' [[דוד ברוומן]] את הסידור בשנת [[תש&quot;ז]] ב[[מינכן]], הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי שימוש.<br /> <br /> הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת [[תשט&quot;ז]], אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.<br /> <br /> ===מהדורת תשל&quot;ח===<br /> לקראת תרגום הסידור לשפה ה[[אנגלית]] על ידי הרב [[ניסן מנגל]], בשנת [[תשל&quot;ח]], עבר (יחד עם הרב [[טוביה זילברשטרום]]) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.<br /> <br /> חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:<br /> * בנוסח הזימון - שעד אז נכתב &quot;ברשות מרנן ורבותי&quot;, ומאז נוסף &quot;ברשות מרנן ורבנן ורבותי&quot;, כנוסח שנוהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.<br /> * בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.<br /> * הוספת הערות הלכתיות - כמו ב&quot;א-ל ארך אפיים&quot;, נוספה ההערה &quot;וכן בכל יום שאין אומרים תחנון&quot;. מתחת ברכת &quot;ברוך שפטרנו&quot;, נוספה ההערה &quot;יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו&quot;. מתחת למזמור כ' שאומרים קודם &quot;ובא לציון&quot;, נוספה ההערה &quot;וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך&quot;.<br /> <br /> חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי לנסח &quot;דף שער&quot; לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו&quot;ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז&quot;ל, וכן עם [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|המסגרת המתאימה של ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]. הנוסח שהסכים עליו הרבי היה: &quot;סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר&quot;י ז&quot;ל, כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ&quot;ק שם תפארתו מוהר&quot;ר '''שניאור זלמן''' נבג&quot;מ - בעל התניא והשו&quot;ע. כל תפלה ותפלה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפלתו. הוצאה חדשה ומתוקנת&quot;.<br /> <br /> הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום{{הערה|בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.}}.<br /> <br /> על רובם ככולם של השינויים היתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת [[תש&quot;מ]], כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה&quot;ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו.<br /> <br /> לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיו&quot;ב. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.<br /> <br /> ====קריאת התורה שבסידור====<br /> בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיו&quot;ב. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.<br /> <br /> בהוצאת תשל&quot;ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב&quot;ד משלימים את כל המ&quot;ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי.<br /> <br /> לימים, זכה לשמוע מפיו של הרב קרינסקי, את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי היתה 'א גרויסן יישר כח'.<br /> <br /> ===שינויים בשנים הבאות===<br /> ====פסוקי &quot;רוממו&quot;====<br /> בעת עריכת הסידור בשנת תשל&quot;ח, סיפר הרב [[צבי הירש גזנבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.<br /> <br /> אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ&quot;ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור{{הערה|משיחת צום גדליה ה'תשמ&quot;ט: &quot;... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הן בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש&quot;ץ לוקח הס&quot;ת, אומרים הקהל: &quot;לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו&quot;. ולפני ה&quot;רוממו גו'&quot; נשמט (בטעות ע&quot;י &quot;הבחור הזעצער&quot;) הפסוק ד&quot;רוממו&quot; הא' – &quot;רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא&quot;, כפי שנדפס בכו&quot;כ סידורים.{{ש}}ולפלא שדוקא בסידורים שהיתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ&quot;ל &quot;אסתכל באורייתא&quot;, היו צריכים ללמוד מההנהגה בס&quot;ת, דכשם שס&quot;ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אע&quot;פ שקודם היתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס&quot;ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיו&quot;ב&quot;.}}. מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.<br /> <br /> ===סדר הניקוד===<br /> בהתוועדות [[ראש חודש אלול]] [[תשמ&quot;ב]], אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר ב[[ניקוד]] שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו&quot;א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.<br /> <br /> בהתוועדות [[ח&quot;י אלול]] תשמ&quot;ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.<br /> <br /> בפועל, כאשר ר' [[זלמן חאנין]] האחראי על קה&quot;ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו&quot;א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.<br /> <br /> באותה תקופה הודפס ע&quot;י קה&quot;ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעונין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.<br /> <br /> ===הוספת &quot;הריני מקבל&quot; ו&quot;אך צדיקים&quot;===<br /> {{ערך מורחב|הריני מקבל}}<br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] [[תשד&quot;מ]] הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, &quot;מלכיות מתגרות זו בזו&quot;, וגם בין בנ&quot;י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפלה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת &quot;הריני מקבל כו'&quot; (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו&quot;אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'&quot; (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד&quot;מלכיות מתגרות&quot;)<br /> הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש&quot;חדש אסור מן התורה&quot; - הרי מנהגים אלו הובאו בכו&quot;כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'{{הערה|השיחה י&quot;ל מוגה בפ&quot;ע – משיחת י&quot;ט כסלו וש&quot;פ וישב כ' כסלו תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> ===תיקונים שלא תוקנו===<br /> טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת [[השמטות ותיקונים לסידור אדמו&quot;ר הזקן]], שיצאה לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת [[תהילים]] מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת [[ראש השנה]], צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.<br /> <br /> ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת ב[[הגהות לסידור אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == חלוקתו על ידי הרבי ==<br /> [[תמונה:חלוקת סידור תהלת ה.jpg|left|thumb|250px|חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב [[חג השבועות]] תשל&quot;ט]]<br /> בתחילת [[חודש סיון]] ה'תשל&quot;ט הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב&quot;פורמט כיס&quot;, בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר ל[[צדקה]] ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.<br /> <br /> ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב [[חג השבועות]] ה'תשל&quot;ט, בסיומה של [[התוועדות]] ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.<br /> <br /> בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.<br /> <br /> הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם. <br /> <br /> החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.<br /> <br /> בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.<br /> <br /> '''נוסח המכתב:'''<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=ב&quot;ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל&quot;ט<br /> שלום וברכה!<br /> ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו &quot;השכמת הבקר&quot;), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - &quot;לפני מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'&quot;, ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.<br /> בברכת הצלחה בכל האמור<br /> ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות|מרכאות=כן}}<br /> <br /> לבנים החל המכתב המצורף עם המילים &quot;שלום וברכה&quot;, ולבנות התחיל &quot;ברכה ושלום&quot;.<br /> <br /> בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה&quot;מזכירות&quot; ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.<br /> <br /> כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו&quot;ר שליט&quot;א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.<br /> <br /> == מהדורות נוספות ==<br /> <br /> מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים: <br /> <br /> *[[קה&quot;ת]] ניו יורק - בשנת [[תש&quot;ז]] - הודפס ב[[מינכן]], בשנת [[תשי&quot;ז]] ב[[ניו יורק]] וב[[תשס&quot;ד]] ב[[ניו יורק]]. <br /> <br /> *[[תשמ&quot;ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], [[ניו יורק]].<br /> <br /> *[[תשנ&quot;ג]] - [[קה&quot;ת]], [[ארץ הקודש]] ([[כפר חב&quot;ד]]).<br /> <br /> *[[תשנ&quot;ח]], [[תשס&quot;א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ניו יורק]]. - יוצא ללא חותמת קה&quot;ת<br /> <br /> *[[תשס&quot;ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]] ב[[ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]. - עם הנהגות ושינויים רבים מהסידור שהרבי הכין ואישר.<br /> <br /> *[[תשס&quot;ו]] - [[מרכז לענייני חינוך]], [[ניו יורק]].<br /> <br /> *תשע&quot;א - אוצר ספרי ליובאוויטש, עם גופן נוח לקריאה בתוספות הערות מסוימות בשולי הגיליון.<br /> <br /> * תשע&quot;ו - אוצר ספרי ליובאוויטש, כנ&quot;ל, עם הוספות.<br /> <br /> יש להעיר '''שרוב''' הסידורים שנדפסו לאחר תשנ&quot;ב, אף שנקראים בשם תהלת ה' הוסף בהם ונשמט בהם הוראות והערות כפי רצון המוצאים לאור, ואין הוא הסידור &quot;תהלת ה'&quot; שהרבי ערך לקח אחריות.<br /> <br /> וכנ&quot;ל הרב חודקוב מנהל המרכז לעניני חינוך הורה שאין לקרא לשום סידור שיש בו שינויים בשם '''תהלת ה''''<br /> <br /> ==סידורים בהשראת תהלת ה'==<br /> <br /> הרב [[לוי ביסטריצקי]] קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם &quot;שער מנחם&quot; - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב&quot;ד, יצא לאור לאחר פטירתו.<br /> <br /> סידר רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש&quot;ל , בהוצאת מורשת, בעריכת ד&quot;ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. הנה בנוסח ספרד שלו, נהג בכל ספק כבסידור תהלת ה', שהוא סידור מפורסם ומדוייק&lt;ref&gt;ראה בהקדמת העורך לסידור &quot;רינת ישראל&quot;&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[סידור עם דא&quot;ח]]<br /> *[[סידור תורה אור]]<br /> *[[סידור רוסטוב]]<br /> *[[סידור תהלת ה' באנגלית]]<br /> *[[ישראל אלתר#מתפלל בסידור תהילת ה'|רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה']]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;מהדורות<br /> * [http://www.770live.com/En770/siddur/siddur.htm סריקה] של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE {{תמונה}}<br /> *{{HebrewBooksPage||סידור תהלת ה'|15723|מהדורת ניו-יורק תש&quot;ז|1}}<br /> *{{HebrewBooksPage||סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי|16091||1}}<br /> *{{HebrewBooksPage||סידור תהלת ה'|32581|מהדורת ניו-יורק תש&quot;ן|1}}<br /> <br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf תמיד תהלתו בפי]''', סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל&quot;ח - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע&quot;ז<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> [[קטגוריה:סידורים]]<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=318530 2019-02-19T00:24:58Z

<p>37.60.47.73: /* בית הקברות */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן<br /> |רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, ת&quot;ת בנים, בי&quot;ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל<br /> |מספר שלוחים=8<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=8<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-700<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים|אישים בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות|מוסדות בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> }}<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}<br /> '''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל&quot;ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל&quot;ו -[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב&quot;ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]. כיום אין ממלא מקום בועד<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> <br /> ===קרית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע&quot;ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט''ז שבט תשס''ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> מצידה המערבי של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב&quot;ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב&quot;ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע&quot;ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב&quot;ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך=== <br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. <br /> *גני חב&quot;ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום. <br /> *בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ&quot;ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> *בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.<br /> *[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. <br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].<br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ-135 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. <br /> *[[ישיבת חנוך לנער|מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער]] (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-80 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.<br /> *[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> * סמינר חי'ה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים. <br /> *אגודת קריית חב&quot;ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], <br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]].<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד.בהנהלת הרבנית חי'ה רחל הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר <br /> מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיריה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]<br /> צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> לקראת מערכת בחירות לעירייה בשנת תשע&quot;ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי, כשאת התמיכה לראשות העיר העניקו לרב נחמן גלבך, הרץ כנציג מטעם הגוש החרדי, חב&quot;ד, ש&quot;ס ואגודת ישראל.<br /> <br /> == בית הקברות ==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=316253 2018-09-24T20:05:33Z

<p>37.60.47.73: /* חב&quot;ד בעיריה */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן<br /> |רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, ת&quot;ת בנים, בי&quot;ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף יצחק ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל<br /> |מספר שלוחים=8<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=8<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-700<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים|אישים בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות|מוסדות בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> }}<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}<br /> '''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל&quot;ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל&quot;ו -[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב&quot;ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]. כיום אין ממלא מקום בועד<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> <br /> ===קרית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע&quot;ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט''ז שבט תשס''ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> מצידה המערבי של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב&quot;ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב&quot;ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע&quot;ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב&quot;ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך=== <br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. <br /> *גני חב&quot;ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום. <br /> *בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ&quot;ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> *בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.<br /> *תיכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - חטיבת בניים (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. <br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].<br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ-135 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. <br /> *[[ישיבת חנוך לנער|מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער]] (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-80 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.<br /> *[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים. <br /> *אגודת קריית חב&quot;ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], <br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]].<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד.בהנהלת הרבנית חי'ה רחל הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיריה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]<br /> צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> לקראת מערכת בחירות לעירייה בשנת תשע&quot;ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי, כשאת התמיכה לראשות העיר העניקו לרב נחמן גלבך, הרץ כנציג מטעם הגוש החרדי, חב&quot;ד, ש&quot;ס ואגודת ישראל.<br /> <br /> == בית הקברות ==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת דבורה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=316252 2018-09-24T20:00:27Z

<p>37.60.47.73: /* מוסדות שונים */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן<br /> |רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, ת&quot;ת בנים, בי&quot;ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף יצחק ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל<br /> |מספר שלוחים=8<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=8<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-700<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים|אישים בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות|מוסדות בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> }}<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}<br /> '''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל&quot;ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל&quot;ו -[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב&quot;ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]. כיום אין ממלא מקום בועד<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> <br /> ===קרית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע&quot;ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט''ז שבט תשס''ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> מצידה המערבי של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב&quot;ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב&quot;ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע&quot;ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב&quot;ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך=== <br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. <br /> *גני חב&quot;ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום. <br /> *בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ&quot;ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> *בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.<br /> *תיכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - חטיבת בניים (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. <br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].<br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ-135 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. <br /> *[[ישיבת חנוך לנער|מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער]] (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-80 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.<br /> *[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים. <br /> *אגודת קריית חב&quot;ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], <br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]].<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד.בהנהלת הרבנית חי'ה רחל הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיריה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]<br /> צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> == בית הקברות ==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת דבורה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]</div>

37.60.47.73 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=316251 2018-09-24T20:00:05Z

<p>37.60.47.73: /* מוסדות החינוך */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן<br /> |רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, ת&quot;ת בנים, בי&quot;ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף יצחק ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל<br /> |מספר שלוחים=8<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=8<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-700<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים|אישים בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות|מוסדות בקהילת חב&quot;ד צפת]]<br /> }}<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}<br /> '''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל&quot;ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל&quot;ו -[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב&quot;ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]. כיום אין ממלא מקום בועד<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> <br /> ===קרית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע&quot;ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט''ז שבט תשס''ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> מצידה המערבי של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב&quot;ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב&quot;ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע&quot;ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב&quot;ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך=== <br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. <br /> *גני חב&quot;ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום. <br /> *בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ&quot;ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> *בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.<br /> *תיכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - חטיבת בניים (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. <br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].<br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ-135 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. <br /> *[[ישיבת חנוך לנער|מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער]] (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-80 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.<br /> *[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים. <br /> *אגודת קריית חב&quot;ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]], <br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]].<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד.בהנהלת הרבנית חי'ה רחל הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיריה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]<br /> צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> == בית הקברות ==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת דבורה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]</div>

37.60.47.73