https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.86 2026-05-07T21:30:20Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=806576 2025-10-19T06:23:37Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא גולדשמיד.png|ממוזער|200px|הרב גולדשמיד]]<br /> [[קובץ:עקיבא גולדשמיד בזאל.jpg|ממוזער|240px|הרב גולדשמיד עם תלמידים]]<br /> הרב '''עקיבא גולדשמיד''' (נולד ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]], 1970) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות, הנקראת 'הזאל הקטן'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ולאסתר.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בני-ברק{{דרושה הבהרה|בבני ברק או בתורת אמת?}} בישיבה [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחל'ה]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נשא את חיה צביה בת הרב [[אברהם אלעזר סגל]] ומנוחה סגל.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], שם שימש כאיש צוות בישיבה לבעלי תשובה ולדוברי שפות זרות שפעלה ב'מרכז גוטניק' בעיר, בראשות הרב [[יקותיאל פרקש]].<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה בשנת [[תש&quot;ס]] הוחלט ב[[כולל חב&quot;ד]] לפתוח את הישיבה מחדש בתור מחלקה בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והרב גולדשמיד מונה לראש המחלקה. המחלקה הפכה במהרה לישיבה פנימית בתוך הישיבה הכללית, והרב גולדשמיד נהיה לראש הישיבה.<br /> <br /> משלב את תלמידיו, גם אלה שבאו ממקומות רחוקים, בהוויה של '[[תומכי תמימים]]', על ידי שיעורים , התוועדויות, וחברותות עם תלמידי הישיבה הגדולה, עידוד הבחורים לצאת ל[[מבצעים]] ועוד.<br /> <br /> הישיבה קמה לעולי ברית המועצות אך מהר מאוד נפתחו שעריה לכל, בחורים אמריקאים, ארנטינאים, צרפתים, ובעיקר ישראלים.<br /> <br /> בין הלימודים הקדחתניים מארגנים התלמידים במהלך השנה שלל פעילויות כגון 'שבתות עם חב&quot;ד' סמנריונים לקירוב בני נוער,<br /> <br /> חלק ניכר מבוגרי הישיבה משמשים [[כשלוחים]] של הרבי בארץ ובעולם.<br /> <br /> משמש גם כ[[משפיע]] בישיבתו, ומתוועד עם הבחורים.<br /> <br /> שיעורי 'תניא עם הרב עקיבא' שצולמו על ידי תלמידיו זכו לתפוצה וחלקם מתפרסמים באתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[אברהם גולדשמיד]].<br /> * חתנו, הרב מנחם מענדל מנדלזון - שליח הרבי לפלובדיב בולגריה.<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> * בנו, יהודה צבי גולדשמיד.<br /> * בנו, ישראל אריה לייב גולדשמיד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.yeshivamh.org/ אתר ישיבתו של הרב גולדשמיד] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}} <br /> *[https://chabad.info/tag/הרב-עקיבא-גולדשמיד/ חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=תניא+עם+הרב+עקיבא חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/126036 120 תלמידים מ-27 מדינות בהפתעה מרגשת לרבם האהוב] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/119355 &quot;חב&quot;דניקים לא יכולים לחיות בלי הרבי&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/115825 התוועדות י' שבט במגדל העמק עם תרגום סימולטני לספרדית] {{Col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, עקיבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=806575 2025-10-19T06:22:22Z

<p>37.60.47.86: /* פעילות ציבורית */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא גולדשמיד.png|ממוזער|200px|הרב גולדשמיד]]<br /> [[קובץ:עקיבא גולדשמיד בזאל.jpg|ממוזער|240px|הרב גולדשמיד עם תלמידים]]<br /> הרב '''עקיבא גולדשמיד''' (נולד ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]], 1970) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות, הנקראת 'הזאל הקטן'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ולאסתר.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בני-ברק{{דרושה הבהרה|בבני ברק או בתורת אמת?}} בישיבה [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחל'ה]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נשא את חיה צביה בת הרב [[אברהם אלעזר סגל]] ומנוחה סגל.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], שם שימש כאיש צוות בישיבה לבעלי תשובה ולדוברי שפות זרות שפעלה ב'מרכז גוטניק' בעיר, בראשות הרב [[יקותיאל פרקש]].<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה בשנת [[תש&quot;ס]] הוחלט ב[[כולל חב&quot;ד]] לפתוח את הישיבה מחדש בתור מחלקה בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והרב גולדשמיד מונה לראש המחלקה. המחלקה הפכה במהרה לישיבה פנימית בתוך הישיבה הכללית, והרב גולדשמיד נהיה לראש הישיבה.<br /> <br /> משלב את תלמידיו, גם אלה שבאו ממקומות רחוקים, בהוויה של '[[תומכי תמימים]]', על ידי שיעורים , התוועדויות, וחברותות עם תלמידי הישיבה הגדולה, עידוד הבחורים לצאת ל[[מבצעים]] ועוד.<br /> <br /> הישיבה קמה לעולי ברית המועצות אך מהר מאוד נפתחו שעריה לכל, בחורים אמריקאים, ארנטינאים, צרפתים, ובעיקר ישראלים.<br /> <br /> בין הלימודים הקדחתניים מארגנים התלמידים במהלך השנה שלל פעילויות כגון 'שבתות עם חב&quot;ד' סמנריונים לקירוב בני נוער,<br /> <br /> חלק ניכר מבוגרי הישיבה משמשים [[כשליחים]] של הרבי בארץ ובעולם.<br /> <br /> משמש גם כ[[משפיע]] בישיבתו, ומתוועד עם הבחורים.<br /> <br /> שיעורי 'תניא עם הרב עקיבא' שצולמו על ידי תלמידיו זכו לתפוצה וחלקם מתפרסמים באתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[אברהם גולדשמיד]].<br /> * חתנו, הרב מנחם מענדל מנדלזון - שליח הרבי לפלובדיב בולגריה.<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> * בנו, יהודה צבי גולדשמיד.<br /> * בנו, ישראל אריה לייב גולדשמיד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.yeshivamh.org/ אתר ישיבתו של הרב גולדשמיד] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}} <br /> *[https://chabad.info/tag/הרב-עקיבא-גולדשמיד/ חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=תניא+עם+הרב+עקיבא חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/126036 120 תלמידים מ-27 מדינות בהפתעה מרגשת לרבם האהוב] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/119355 &quot;חב&quot;דניקים לא יכולים לחיות בלי הרבי&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/115825 התוועדות י' שבט במגדל העמק עם תרגום סימולטני לספרדית] {{Col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, עקיבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=806573 2025-10-19T05:16:17Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא גולדשמיד.png|ממוזער|200px|הרב גולדשמיד]]<br /> [[קובץ:עקיבא גולדשמיד בזאל.jpg|ממוזער|240px|הרב גולדשמיד עם תלמידים]]<br /> הרב '''עקיבא גולדשמיד''' (נולד ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]], 1970) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות, הנקראת 'הזאל הקטן'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ולאסתר.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בני-ברק{{דרושה הבהרה|בבני ברק או בתורת אמת?}} בישיבה [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחל'ה]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נשא את חיה צביה בת הרב [[אברהם אלעזר סגל]] ומנוחה סגל.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], שם שימש כאיש צוות בישיבה לבעלי תשובה ולדוברי שפות זרות שפעלה ב'מרכז גוטניק' בעיר, בראשות הרב [[יקותיאל פרקש]].<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה בשנת [[תש&quot;ס]] הוחלט ב[[כולל חב&quot;ד]] לפתוח את הישיבה מחדש בתור מחלקה בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והרב גולדשמיד מונה לראש המחלקה. המחלקה הפכה במהרה לישיבה פנימית בתוך הישיבה הכללית, והרב גולדשמיד נהיה לראש הישיבה.<br /> <br /> משלב את תלמידיו, גם אלה שבאו ממקומות רחוקים, בהוויה של '[[תומכי תמימים]]', על ידי שיעורים משותפים, התוועדויות משותפות, וחברותות עם תלמידי הישיבה הגדולה, עידוד הבחורים לצאת ל[[מבצעים]] ועוד.<br /> <br /> והתלמידים מארגנים מדי שנה 'שבת עם חב&quot;ד' בישיבה, המושכת אליה עשרות ומאות בני נוער, זאת לצד פעילויות רבות שמארגן הרב עם תלמידיו.<br /> <br /> משמש גם כ[[משפיע]] בישיבתו, ומתוועד עם הבחורים.<br /> <br /> שיעורי 'תניא עם הרב עקיבא' שצולמו על ידי תלמידיו זכו לתפוצה וחלקם מתפרסמים באתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[אברהם גולדשמיד]].<br /> * חתנו, הרב מנחם מענדל מנדלזון - שליח הרבי לפלובדיב בולגריה.<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> * בנו, יהודה צבי גולדשמיד.<br /> * בנו, ישראל אריה לייב גולדשמיד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.yeshivamh.org/ אתר ישיבתו של הרב גולדשמיד] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}} <br /> *[https://chabad.info/tag/הרב-עקיבא-גולדשמיד/ חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=תניא+עם+הרב+עקיבא חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/126036 120 תלמידים מ-27 מדינות בהפתעה מרגשת לרבם האהוב] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/119355 &quot;חב&quot;דניקים לא יכולים לחיות בלי הרבי&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/115825 התוועדות י' שבט במגדל העמק עם תרגום סימולטני לספרדית] {{Col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, עקיבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=806572 2025-10-19T05:14:30Z

<p>37.60.47.86: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא גולדשמיד.png|ממוזער|200px|הרב גולדשמיד]]<br /> [[קובץ:עקיבא גולדשמיד בזאל.jpg|ממוזער|240px|הרב גולדשמיד עם תלמידים]]<br /> הרב '''עקיבא גולדשמיד''' (נולד ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]], 1970) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות, הנקראת 'הזאל הקטן'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ולאסתר.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בני-ברק{{דרושה הבהרה|בבני ברק או בתורת אמת?}} בישיבה [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחל'ה]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נשא את חיה צביה בת הרב [[אברהם אלעזר סגל]] ומנוחה סגל.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], שם שימש כאיש צוות בישיבה לבעלי תשובה ולדוברי שפות זרות שפעלה ב'מרכז גוטניק' בעיר, בראשות הרב [[יקותיאל פרקש]].<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה בשנת [[תש&quot;ס]] הוחלט ב[[כולל חב&quot;ד]] לפתוח את הישיבה מחדש בתור מחלקה בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והרב גולדשמיד מונה לראש המחלקה. המחלקה הפכה במהרה לישיבה פנימית בתוך הישיבה הכללית, והרב גולדשמיד נהיה לראש הישיבה.<br /> <br /> משלב את תלמידיו, גם אלה שבאו ממקומות רחוקים, בהוויה של '[[תומכי תמימים]]', על ידי שיעורים משותפים, התוועדויות משותפות, וחברותות עם תלמידי הישיבה הגדולה, עידוד הבחורים לצאת ל[[מבצעים]] ועוד.<br /> <br /> והתלמידים מארגנים מדי שנה 'שבת עם חב&quot;ד' בישיבה, המושכת אליה עשרות ומאות בני נוער, זאת לצד פעילויות רבות שמארגן הרב עם תלמידיו.<br /> <br /> משמש גם כ[[משפיע]] בישיבתו, ומתוועד עם הבחורים.<br /> <br /> שיעורי 'תניא עם הרב עקיבא' שצולמו על ידי תלמידיו זכו לתפוצה וחלקם מתפרסמים באתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[אברהם גולדשמיד]].<br /> * חתנו, הרב מנחם מענדל מנדלזון - שליח הרבי לפלובדיב בולגריה.<br /> * בנו, ישראל אריה לייב גולדשמיד.<br /> * בנו, יהודה צבי גולדשמיד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.yeshivamh.org/ אתר ישיבתו של הרב גולדשמיד] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}} <br /> *[https://chabad.info/tag/הרב-עקיבא-גולדשמיד/ חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=תניא+עם+הרב+עקיבא חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/126036 120 תלמידים מ-27 מדינות בהפתעה מרגשת לרבם האהוב] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/119355 &quot;חב&quot;דניקים לא יכולים לחיות בלי הרבי&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/115825 התוועדות י' שבט במגדל העמק עם תרגום סימולטני לספרדית] {{Col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, עקיבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%99&diff=801008 2025-09-05T11:41:47Z

<p>37.60.47.86: הפניה לדף בית הכנסת חסדי שי (קריית גת)</p> <hr /> <div>#הפניה [[בית הכנסת חסדי שי (קריית גת)]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=760841 2025-04-23T10:32:46Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל פינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל פינסקי]]<br /> <br /> הרב '''חיים ישראל פינסקי''' ([[י&quot;ח טבת]] [[תרצ&quot;ב]]-[[כ&quot;ג בניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) היה מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]], ממייסדי בית הכנסת חב&quot;ד בשכונת רמות א' בעיר, ששימש בבית כנסת שנים רבות כגבאי והיה הרוח החיה בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח טבת]] [[תרצ&quot;ב]] ב[[מוסקבה]] לר' [[שניאור פינסקי]], מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולמרת שרה (לבית פינסקי), במשפחה חב&quot;דית ונקרא על שם סבא רבא שלו הרב [[חיים ישראל פינסקי (אזאריץ’)]].<br /> <br /> בגיל 8 נאלץ להתחיל ללכת לבית הספר העממי הסובייטי (&quot;שקאלע&quot;), ובערבים היה לומד תורה עם מורה ששכרו הוריו והיה מגיע במיוחד לביתם ללמד את הילדים תורה.<br /> <br /> כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, גוייס האבא לצבא בעוד המשפחה התפנתה לטטרסטן.<br /> <br /> לאחר המלחמה חזרה המשפחה והתאחדה במוסקבה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת איטה בתיה, בתו של ר' יחיאל מיכל דורפמן, מחשובי חסידי [[ברסלב]], צאצאים לר' נתן מברסלב ותלמידיו. ר' ישראל פעל לשמירת תורה ומצוות במסירות נפש, מאחורי מסך הברזל.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] עלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בירושלים.<br /> <br /> נמנה על מייסדי בית הכנסת חב&quot;ד בשכונת רמות א' בעיר, ששימש בבית כנסת שנים רבות כגבאי והיה הרוח החיה בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> היה מזקני חסידי חב&quot;ד בירושלים, ובשנים האחרונות לחייו נפל למשכב והוסיפו לו את השם 'חיים'.<br /> <br /> היה בעל שמועה גדול ונרשמו סיפורים רבים משמו.<br /> <br /> נפטר בגיל 93 ביום שני [[כ&quot;ג ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1205260/ הידיעה על פטירתו]. {{אינפו}}}}. <br /> <br /> נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * רעייתו, מרת איטה בתיה פינסקי - נפטרה כ&quot;ד תשרי תשס&quot;א.<br /> <br /> *בנו, ר' [[דוד פינסקי]] - מרצה חב&quot;די בבית רבקה המתגורר כפר חב&quot;ד, בעבר שימש כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[צבי הירש פינסקי (פטרבורג)]] - משלוחי הרבי בפטרבורג, רוסיה<br /> *בתו מרת מריאשה, רעיית ר' [[נתן קוק (ירושלים)]] - ירושלים<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/161246 סיפורו של ר' ישראל פינסקי | חיי החסידים]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פינסקי, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פינסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=755396 2025-04-08T11:54:43Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל גרוזמן מגדל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שמואל גרוזמן מעניק חנוכית כסף כאות הוקרה לראש המועצה המקומית מגדל. תשע&quot;ט]]<br /> הרב '''שמואל מנחם מענדל גרוזמן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] במושבה מגדל ומשלוחי הרבי ב[[טבריה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולאמו מרת חיה צביה.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של המשפיע הרב [[פנחס קארף]] מ[[קראון הייטס]].<br /> <br /> לאחר נישואיהם יצאו בשליחות הרבי ופתחו את בית חב&quot;ד במושבה מגדל כשאת דירתם קבעו בסמיכות, בעיר [[טבריה]].<br /> <br /> במושבה מגדל משמש כרב בית כנסת &quot;יסוד מגדל - בית חב&quot;ד&quot; ומנהל את הפעילויות הרבות של בית חב&quot;ד סביב מעגל השנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הרחיב את מבנה הבית כנסת בו מקיימות תפילות, שיעורי תורה ואירועים בהשתתפות קהל רב.<br /> <br /> בית חב&quot;ד שבהנהלתו מארגן מדי שנה כמה אירועים גדולים ומושקעים במיוחד כמו חגיגת [[שמחת בית השואבה]], מסיבת [[חנוכה]] ו[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]. באירועים משתתף קהל רב ומגוון הן מתושבי המושבה מגדל והן מתושבי הישובים שבסביבה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]], במהלך אירוע תהלוכת ל&quot;ג בעומר בארגונו, הוענק לו &quot;אות יקיר המושבה&quot; על ידי ראש המועצה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28614 השליח קיבל את אות יקיר המושבה]. כ' אייר תשס&quot;ז {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[ברוך שלום גרוזמן]] - מנהל מערך הלימודים ב[[ישיבת חנוך לנער]] בצפת.<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *בנו, הרב יוסף גרוזמן - לוד<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב שמואל גרונם גרינברג - [[טבריה]]<br /> *בתו מרת רבקה אשת הרב לוי הניג - שליח הרבי בשכונה בראש העין<br /> *בנו, הרב שניאור גרוזמן - שליח הרבי לסטודנטים במכללות ובקמפוס ב[[באר שבע]]<br /> *בנו, הרב מרדכי גרוזמן - שליח הרבי בשכונת בית&quot;ר, [[חדרה]]<br /> *בנו, הרב משה גרוזמן - משלוחי הרבי במושבה מגדל (מסייע לאביו בשליחות)<br /> *בתו מרת פלה רחל, רעיית הרב שניאור זלמן ווייספיש - ר&quot;מ בישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוזמן, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטבריה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=755390 2025-04-08T11:53:18Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל גרוזמן מגדל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שמואל גרוזמן מעניק חנוכית כסף כאות הוקרה לראש המועצה המקומית מגדל. תשע&quot;ט]]<br /> הרב '''שמואל מנחם מענדל גרוזמן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] במושבה מגדל ומשלוחי הרבי ב[[טבריה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולאמו מרת חיה צביה.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של המשפיע הרב [[פנחס קארף]] מ[[קראון הייטס]].<br /> <br /> לאחר נישואיהם יצאו בשליחות הרבי ופתחו את בית חב&quot;ד במושבה מגדל כשאת דירתם קבעו בסמיכות, בעיר [[טבריה]].<br /> <br /> במושבה מגדל משמש כרב בית כנסת &quot;יסוד מגדל - בית חב&quot;ד&quot; ומנהל את הפעילויות הרבות של בית חב&quot;ד סביב מעגל השנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הרחיב את מבנה הבית כנסת בו מקיימות תפילות, שיעורי תורה ואירועים בהשתתפות קהל רב.<br /> <br /> בית חב&quot;ד שבהנהלתו מארגן מדי שנה כמה אירועים גדולים ומושקעים במיוחד כמו חגיגת [[שמחת בית השואבה]], מסיבת [[חנוכה]] ו[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]. באירועים משתתף קהל רב ומגוון הן מתושבי המושבה מגדל והן מתושבי הישובים שבסביבה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]], במהלך אירוע תהלוכת ל&quot;ג בעומר בארגונו, הוענק לו &quot;אות יקיר המושבה&quot; על ידי ראש המועצה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28614 השליח קיבל את אות יקיר המושבה]. כ' אייר תשס&quot;ז {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[ברוך שלום גרוזמן]] - מנהל מערך הלימודים ב[[ישיבת חנוך לנער]] בצפת.<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *בנו, הרב יוסף גרוזמן - לוד<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב שמואל גרונם גרינברג - [[טבריה]]<br /> *בתו מרת רבקה אשת הרב לוי הניג - שליח הרבי בשכונה בראש העין<br /> *בנו, הרב שניאור גרוזמן - שליח הרבי לסטודנטים במכללות ובקמפוס ב[[באר שבע]]<br /> *בנו, הרב מרדכי גרוזמן - שליח הרבי בשכונת בית&quot;ר, [[חדרה]]<br /> *בנו, הרב משה גרוזמן - משלוחי הרבי במושבה מגדל (מסייע לאביו בשליחות)<br /> *בתו מרת פלה רחל, רעיית הרב שניאור זלמן ווייספיש - ר''מ בישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש]] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוזמן, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטבריה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=755308 2025-04-08T09:17:00Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוזמן נואם באירוע חגיגי אצל אחד השלוחים הפועלים תחתיו בראשון לציון (תשע&quot;ג)]]<br /> הרב '''יצחק גרוזמן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא שליח הרבי ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולאמו מרת חיה צביה, ונקרא על שם סב אביו.<br /> <br /> למד במוסדות חב&quot;ד בלוד ובכפר חב&quot;ד, ובשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר|ברוך חיים לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[שלמה זלמן לנדא]] ו[[חיים שלמה דיסקין]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת המשפיע ר' [[זאב קסלמן]] מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כשנתיים לאחר נישואיו מונה לשמש כשליח הרבי ב[[ראשון לציון]], ובמשך השנים הקים תחתיו אימפריית שליחות מפוארת, הכוללת מוסדות חינוך וחסד, מרכז הפצה פעיל, ו-62 זוגות שלוחים הפועלים תחתיו ב-38 שכונות העיר. <br /> <br /> העיר ראשון לציון הפכה בתקופותו למעצמת שליחות ולמודל חיקוי של שלוחים רבים שמגיעים לביקורים בעיר כדי להתרשם מהמהפיכה שחולל בעיר. כחלק ממהפכת השליחות בעיר הקים הרב גרוזמן את &quot;וועדת הפיתוח&quot; לפיתוח ושיגשוג מוסדות ושלוחי חב&quot;ד בעיר. <br /> <br /> הרב גרוזמן נודע באמונתו בבשורת הגאולה של הרבי ובחיות המיוחדת ב[[פרסום בשורת הגאולה]]. הרב גרוזמן אף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ&quot;ה לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי. כמו כן הרב גרוזמן מוזמן בקביעות לדבר בכינוסים באירוגנה של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. <br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] נבחר לאחד מעשרת אנשי השנה של [[חב&quot;ד אינפו]]{{הערה|[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ&quot;ג: עשרת אנשי השנה של חב&quot;ד אינפו]}} על פעולותיו להרחבת מפת השליחות בראשון לציון המונה כ-60 משפחות שלוחים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן ליברוב - [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב [[שלמה חיים גרוזמן]]- צפת<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל גרוזמן - צפת<br /> *בנו, הרב שלום דובער (שובי) גרוזמן - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל פרנקל - שיכון חב&quot;ד לוד<br /> *חתנו, הרב [[שמואל אסמן]], משלוחי הרבי לקייב, אוקראינה<br /> *בנו הרב מרדכי גרוזמן - ממנהלי [[איגוד תלמידי הקבוצה]] קראון הייטס<br /> *בנו הרב שניאור זלמן גרוזמן - מרבני [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]<br /> *בנו הרב שמואל גרוזמן - מרבני [[איגוד תלמידי הקבוצה]] קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן חביב, '''[https://drive.google.com/file/d/1jPOZcx9s53mKPmkDNpLNNBpvvUTCylfW/view?usp=drive_link אי אפשר לכבוש לבד]''' -ראיון בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 949<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מתי אתה נוסע?''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/19054.htm הרב גרוזמן בחגיגת סיום הרמב&quot;ם הארצית] באתר {{הגאולה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל&quot;צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוזמן, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קסלמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=716769 2024-10-19T18:57:49Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{בעריכה מתמשכת|}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בקהילת חב&quot;ד קרית מלאכי|אחר=שליח הרבי בבית שמש|ראו=[[שלום דובער מישולובין (בית שמש)|שלום דובער מישולובין]]}}<br /> [[קובץ:מתפלל.jpg|ממוזער|הרב מישולובין מתפלל]]<br /> [[קובץ:הרב שלום מישולובין בחתונת בנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מישולובין בחתונת בנו (תש&quot;פ)]]<br /> הרב '''שלום בער מישולובין''' (נולד בשנת [[תש&quot;ל]], 1970) הוא [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומחנך ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], בעבר היה [[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] ב[[אשדוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב תמוז|י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מיכאל מישולובין]] ולאמו מרת בת שבע{{הערה|קרוב לזמן הלידה נסע אביו לביקור בחצר הרבי, וכאשר הודיעו לו על הלידה היה עדיין בחו&quot;ל. הוא שאל את הרבי האם להזדרז לחזור לארץ והרבי שאל האם הברית לא תתקיים בלעדיו, ואכן הוא נותר בניו יורק ולא הקדים את זמן החזרה.}}.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', עד לשנת [[תשנ&quot;ד]] שהה ב-770, בשנת [[תשנ&quot;ג]] כתב יומנים שפורסמו ביומן בית משיח ולימים בספר [[קבלת המלכות (ספר)|קבלת המלכות]].<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשנ&quot;ד]] נשא את מרת מרים רוחמה בת הרב [[שלמה אהרן הניג]].<br /> <br /> שימש כשליח ברובע יג באשדוד{{הערה|{{קישור חבד און ליין|20130|אשדוד: 5 תהלוכות, אלפי ילדים||כ' אייר תשס&quot;ו}}. שני מלכא, [kan-ashdod.co.il/culture/39429 בכתב יד: מחזור יום כיפור ממחנה סיביר] באתר כאן דרום אשדוד (13.9.18).}}, <br /> <br /> משמש כמשפיע ב[[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי נחלת הר חב&quot;ד|בית הכנסת המרכזי]], מידי שבת פותח את ההתוועדות המרכזית הנערכת בבית הכנסת.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> רעייתו מרים משמשת כמחנכת בבית ספר חב&quot;ד באשדוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20סגל-%20משולובין.pdf שופר הבשורה]''' עמ' 13 ליקוט מיומניו בתוך תשורה מנישואי בתו<br /> *{{קישור חבד און ליין|68262|ההלם והפחד, הבלבול וההבהרות: רב-שיח ענק רצוף גילויים||א' אב תש&quot;פ}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|150728|הרב שלום מישולובין מוסר שיעור בהלכות בית הבחירה בבית הכנסת הזמני בעידן הקורונה 'הרשקופ שול' בנחלת הר חב&quot;ד||כ&quot;ז ניסן תשע&quot;ב}}<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *חתנו הרב חיים דוד לנדא - שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בשכונת נאות הכפר, קרית מלאכי<br /> *בנו, הרב [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] - משלוחי הרבי מלך המשיח שליט&quot;א ברמת אביב<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מישולובין, שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בגנות<br /> * חתנו, הרב יוסף סגל שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בשכונת נווה איילון שבאור יהודה{{הערה|[https://chabad.info/news/1086896/ 'מוסיף והולך' באור יהודה: שלוחים לשכונת 'נווה איילון'] {{אינפו}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הניג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד קרית מלאכי]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=716767 2024-10-19T18:56:44Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{בעריכה מתמשכת|}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בקהילת חב&quot;ד קרית מלאכי|אחר=שליח הרבי בבית שמש|ראו=[[שלום דובער מישולובין (בית שמש)|שלום דובער מישולובין]]}}<br /> [[קובץ:מתפלל.jpg|ממוזער|הרב מישולובין מתפלל]]<br /> [[קובץ:הרב שלום מישולובין בחתונת בנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מישולובין בחתונת בנו (תש&quot;פ)]]<br /> הרב '''שלום בער מישולובין''' (נולד בשנת [[תש&quot;ל]], 1970) הוא [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומחנך ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], בעבר היה [[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] ב[[אשדוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב תמוז|י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מיכאל מישולובין]] ולאמו מרת בת שבע{{הערה|קרוב לזמן הלידה נסע אביו לביקור בחצר הרבי, וכאשר הודיעו לו על הלידה היה עדיין בחו&quot;ל. הוא שאל את הרבי האם להזדרז לחזור לארץ והרבי שאל האם הברית לא תתקיים בלעדיו, ואכן הוא נותר בניו יורק ולא הקדים את זמן החזרה.}}.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', עד לשנת [[תשנ&quot;ד]] שהה ב-770, בשנת [[תשנ&quot;ג]] כתב יומנים שפורסמו ביומן בית משיח ולימים בספר [[קבלת המלכות (ספר)|קבלת המלכות]].<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשנ&quot;ד]] נשא את מרת מרים רוחמה בת הרב [[שלמה אהרן הניג]].<br /> <br /> שימש כשליח ברובע יג באשדוד{{הערה|{{קישור חבד און ליין|20130|אשדוד: 5 תהלוכות, אלפי ילדים||כ' אייר תשס&quot;ו}}. שני מלכא, [kan-ashdod.co.il/culture/39429 בכתב יד: מחזור יום כיפור ממחנה סיביר] באתר כאן דרום אשדוד (13.9.18).}}, <br /> <br /> משמש כמשפיע ב[[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי נחלת הר חב&quot;ד|בית הכנסת המרכזי]], מידי שבת פותח את ההתוועדות המרכזית הנערכת בבית הכנסת.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> רעייתו מרים משמשת כמחנכת בבית ספר חב&quot;ד באשדוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20סגל-%20משולובין.pdf שופר הבשורה]''' עמ' 13 ליקוט מיומניו בתוך תשורה מנישואי בתו<br /> *{{קישור חבד און ליין|68262|ההלם והפחד, הבלבול וההבהרות: רב-שיח ענק רצוף גילויים||א' אב תש&quot;פ}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|150728|הרב שלום מישולובין מוסר שיעור בהלכות בית הבחירה בבית הכנסת הזמני בעידן הקורונה 'הרשקופ שול' בנחלת הר חב&quot;ד||כ&quot;ז ניסן תשע&quot;ב}}<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *חתנו הרב חיים דוד לנדא - שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בשכונת נאות הכפר, קרית מלאכי<br /> *בנו, הרב [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] - משלוחי הרבי מלך המשיח שליט&quot;א ברמת אביב<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מישולובין, שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בגנות<br /> * חתנו, הרב יוסף סגל שליח הרבי בשכונת נווה איילון שבאור יהודה{{הערה|[https://chabad.info/news/1086896/ 'מוסיף והולך' באור יהודה: שלוחים לשכונת 'נווה איילון'] {{אינפו}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הניג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד קרית מלאכי]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C_(%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94)&diff=716766 2024-10-19T18:51:42Z

<p>37.60.47.86: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי בפתח תקווה|ראו=[[שלמה יהודה סגל (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:הרב שלמה יהודה סגל תשפ&quot;ד.jpg|ממוזער|הרב סגל בכינוס התמימים העולמי ה-41, תשפ&quot;ד]]<br /> הרב '''שלמה יהודה סגל''' הוא משלוחי הרבי ב[[פתח תקווה]] וראש כולל ערב לחסידות בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]] ולאמו מרת חיה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מיכל בתו של הרב דוד טסלר מ[[חיפה]] יצאו בשליחות הרבי לפתח תקווה שם החל לפעול בקרב הקהילה החרדית בשכונת הדר גנים בייסוד שיעורי חסידות, והן באיזורי התעשייה בעיר שם מקיים פעילות במבצעי הרבי מדי יום הכוללת שיעורי תורה בבתי העסק, בדיקת תפילין ומזוזות חנוכת הבית שמחות ואזכרות הנחת תפילין ועוד.<br /> <br /> במשך שנים ארגן שיעורי חסידות עם הרב [[יוסף יצחק אופן]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בבית הכנסת הבעל שם טוב בשכונה החרדית בעיר. בשנת [[תשע&quot;ה]] פתח כולל ערב ללימוד חסידות בעיר, תחת [[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]].<br /> <br /> מדי שבת מקיים פעילות של מסיבות שבת לילדי שכונת הדר גנים-עמישב. כמו כן מארגן מדי שנה תהלוכת ל&quot;ג בעומר בקריית הבעש&quot;ט עם כינוסים נפרדים לבנים ולבנות. מארגן בבית הכנסת הבעל שם טוב מדי שנה סיום הרמב&quot;ם וסיומי מסכתות בתשעת הימים.<br /> <br /> משמש כבעל תפילה בשבתות וחגים בבית כנסת חב&quot;ד הדר מנחם בפתח תקווה ובחודש החגים נוסע לשמש כחזן בארצות הברית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל סגל<br /> *בתו מרת מלכה אשת הרב יענקי ערנטריי<br /> *בתו מרת מושקא אשת הרב חיים מרטון - שלוחי הרבי בשכונת נווה גן, פתח תקווה<br /> *בנו הרב יוסף סגל - הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בשכונת נווה איילון, אור יהודה<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, שלמה יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפתח תקווה]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=716765 2024-10-19T18:44:54Z

<p>37.60.47.86: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{בעריכה מתמשכת|}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בקהילת חב&quot;ד קרית מלאכי|אחר=שליח הרבי בבית שמש|ראו=[[שלום דובער מישולובין (בית שמש)|שלום דובער מישולובין]]}}<br /> [[קובץ:מתפלל.jpg|ממוזער|הרב מישולובין מתפלל]]<br /> [[קובץ:הרב שלום מישולובין בחתונת בנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מישולובין בחתונת בנו (תש&quot;פ)]]<br /> הרב '''שלום בער מישולובין''' (נולד בשנת [[תש&quot;ל]], 1970) הוא [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומחנך ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], בעבר היה [[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] ב[[אשדוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב תמוז|י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מיכאל מישולובין]] ולאמו מרת בת שבע{{הערה|קרוב לזמן הלידה נסע אביו לביקור בחצר הרבי, וכאשר הודיעו לו על הלידה היה עדיין בחו&quot;ל. הוא שאל את הרבי האם להזדרז לחזור לארץ והרבי שאל האם הברית לא תתקיים בלעדיו, ואכן הוא נותר בניו יורק ולא הקדים את זמן החזרה.}}.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', עד לשנת [[תשנ&quot;ד]] שהה ב-770, בשנת [[תשנ&quot;ג]] כתב יומנים שפורסמו ביומן בית משיח ולימים בספר [[קבלת המלכות (ספר)|קבלת המלכות]].<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשנ&quot;ד]] נשא את מרת מרים רוחמה בת הרב [[שלמה אהרן הניג]].<br /> <br /> שימש כשליח ברובע יג באשדוד{{הערה|{{קישור חבד און ליין|20130|אשדוד: 5 תהלוכות, אלפי ילדים||כ' אייר תשס&quot;ו}}. שני מלכא, [kan-ashdod.co.il/culture/39429 בכתב יד: מחזור יום כיפור ממחנה סיביר] באתר כאן דרום אשדוד (13.9.18).}}, <br /> <br /> משמש כמשפיע ב[[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי נחלת הר חב&quot;ד|בית הכנסת המרכזי]], מידי שבת פותח את ההתוועדות המרכזית הנערכת בבית הכנסת.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> רעייתו מרים משמשת כמחנכת בבית ספר חב&quot;ד באשדוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20סגל-%20משולובין.pdf שופר הבשורה]''' עמ' 13 ליקוט מיומניו בתוך תשורה מנישואי בתו<br /> *{{קישור חבד און ליין|68262|ההלם והפחד, הבלבול וההבהרות: רב-שיח ענק רצוף גילויים||א' אב תש&quot;פ}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|150728|הרב שלום מישולובין מוסר שיעור בהלכות בית הבחירה בבית הכנסת הזמני בעידן הקורונה 'הרשקופ שול' בנחלת הר חב&quot;ד||כ&quot;ז ניסן תשע&quot;ב}}<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] - משלוחי הרבי ברמת אביב<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מישולובין, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, הרב יוסף סגל שליח הרבי בשכונת נווה איילון שבאור יהודה{{הערה|[https://chabad.info/news/1086896/ 'מוסיף והולך' באור יהודה: שלוחים לשכונת 'נווה איילון'] {{אינפו}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הניג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד קרית מלאכי]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=712271 2024-09-09T11:54:04Z

<p>37.60.47.86: /* ממתפללי בית הכנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Moscow 05-2017 img31 Choral Synagogue.jpg|ממוזער|בית הכנסת אריכפובה מוסקבה.]]<br /> [[קובץ:Golda Meir Moscow 1948.jpg|ממוזער|אלפי יהודים מקבלים את גברת [[גולדה מאיר]], ברחבה שלפני בית הכנסת, תש&quot;ח.]]<br /> '''[[בית הכנסת]] ברחוב ארכיפובה מוסקבה''' (שמו הרשמי: '''בית כנסת הכוראלי של מוסקבה'''; ברוסית: Московская Хopaльнaя Cинaгoга) הוא אחד מבתי הכנסת החשובים העתיקים והיפים במוסקבה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הבית כנסת נפתח בשנת תרס&quot;ו, ובעיצוב מיוחד שנבנה על ידי אדריכלים מקצועיים, לשימוש הקהילה היהודית במוסקבה.<br /> <br /> יחד עם [[בית הכנסת בלשייא ברונייא]] ובית הכנסת [[מרינא רושצ'א]], הם שלושת בית הכנסיות העתיקים ב[[מוסקבה]] ששרדו את תקופת [[הקומינזים]], (בית הכנסת בלשייא ברונייא לא היה פעיל ורק אחרי נפילת הקומינזם חזר לתפקד).<br /> <br /> בית הכנסת תפקד גם בתקופת ברית המועצות, אף על פי שבחלקו הועבר לצרכים אחרים. בתקופה זו שימש כגבאי ר' [[פייביש אסתרין]] שנרצח לאחר מכן ב[[ח' ניסן]] [[תרצ&quot;ח]].<br /> <br /> במקום התקיים גם פעילות של הארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;.<br /> <br /> באותה תקופה הסובייטים אסרו על רבנים לבקר במקום, ובשל כך הקהילה ארגנה את התפילות במסגרת &quot;הופעות&quot; של חזנים במקום. החזן [[יוסף מלובני]] שהוזמן למקום ב[[ליל שבת]], הבחין ב[[מיקרופון]] שהונח שם, והצהיר שהוא לא מסכים להופיע עד שיסירו את המיקרופון. על מנת להסיר המיקרופון היה צריך לשבור את הבטון, וכך נעשה. כאשר סיפר זאת לרבי, אמר הרבי, שמעשה זה ישנה את ההיסטוריה של שמירת שבת{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/06/261.-Behaaloscha-5780.pdf &quot;כבד את ה' מגרונך&quot;], בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[ג'ם]] מספר 261.}}.<br /> <br /> בתחילת שנות הנו&quot;ן כיהן כרב בית הכנסת הרב [[משה הויכברג]].<br /> <br /> בתחילת יסוד מחדש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], שכנה בבית הכנסת.<br /> <br /> רב בית הכנסת הנוכחי הוא אדולף שייביץ' המשתייך לקהילה הלטאית במוסקבה. בבית הכנסת קיים אולם תפילה נוסף ששימש בזמן הקומוניזם את קהילת חסידי חב&quot;ד, ומשמש כיום את הקהילה הגדולה של יהודי גאורגיה שהיגרו למוסקבה, ובו התפילה מתנהלת בנוסח יהודי גאורגיה, בראשות הרב אברהם אלאשוילי המכהן גם כשליח חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> ==אירועים שהתרחשו במקום==<br /> ===פורים קטן תרפ&quot;ז===<br /> {{ערך מורחב|ערך = [[פורים קטן תרפ&quot;ז]]}}<br /> <br /> ב[[חדר שני]] של בית הכנסת ב&quot;בחב&quot;דניצער&quot;, התוועד [[הרבי הריי&quot;צ]], לתלמידים של [[תפארת בחורים]] ואמר את המאמר ב[[פורים קטן]] [[תרפ&quot;ז]], ד&quot;ה &quot;וקבל היהודים&quot; (שעליו מיוסד המאמר של הרבי [[ואתה תצוה (קונטרס)|&quot;ואתה תצוה&quot;]]) ובו דרש מהיהודים מסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, בזמן אמירת המאמר בית הכנסת שרץ סוכני [[ק.ג.ב.]], שכתבו כל מילה של הרבי, הרבי אמר שהוא רואה אותם והוא יודע מה הם עושים, אירוע רב רושם זה פעל על יהודים רבים, למסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, והוביל למאסר של הרבי הריי&quot;צ בט&quot;ו סיון והסתיים ב[[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]].<br /> <br /> ===שמחת תורה===<br /> אחד האירועים היחידים שיתקיימו גם בשנים הקשות, היה שאלפי יהודים מכל הסוגים בבית הכנסת ובעיקר מחוצה לו בריקודם, במיוחד התחזקה התופעה אחרי [[מלחמת ששת הימים]], שעוררה יהודים רבים, ליצור קשר עם צור מחצבתם &lt;ref&gt;ראה [[לובה אליאב]] בספרו &quot;בין הפטיש והמגל&quot;, ו[[אלי ויזל]], בספרו יהדות הדממה. ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===פעולות מחתרתיות===<br /> בשנות המ&quot;ם, היו מתכנסים באולם הקטן שבבית הכנסת, מסורבי עלייה, פעילים ציונים, ויהודים מכול העולם שביקשו לסייע ועוד. שם הם היו עורכים את תפילות ה[[שבת]] ומפגשים רבים של הפעילים שסיגלו לעצמם קודים להעברת מידע חשאי על שיעורי עברית אסורים וכד'. היה זה מקום מפגש תדיר ומוכר ולכן גם היה תחת עינם הפקוחה של השלטונות. נדרשה לכן זהירות יתרה.<br /> <br /> באחת הפעמים, הם ארגנו במקום אירוע שירה ב[[עברית]]. עד מהרה נודע לשלטונות על האירוע, והם הגיעו למקום. השוטרים שהיו באזור החלו לפזר בכוח את האירוע. [[יולי אדלשטיין]] שהיה אז מנחה האירוע החליף במהירות כובע על מנת שלא יזוהה על ידי השוטרים, זינק לתוך הקהל ונבלע בזריזות בתוכו על מנת שלא ייעצר{{הערה|מיולי אדלשטיין.}}.<br /> <br /> ==ממתפללי בית הכנסת==<br /> *ר' [[פייביש אסתרין]]<br /> *ר' [[געטשע וילנסקי]]<br /> *הרב [[אהרן חזן]]<br /> *ר' [[קלמן מלך תמרין]]<br /> *מר [[יולי אדלשטיין]], פעיל יהודי ולימים שר יו&quot;ר וחבר בכנסת.<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/06/261.-Behaaloscha-5780.pdf הרב יוסף מלבוני, על הופעות לחיזוק היהדות בבית הכנסת, והסרת המיקרופון בשבת.]<br /> *[https://col.org.il/news/81008 פ&quot;ז שנה לפורים קטן תרפ&quot;ז: התלמידים חזרו להתוועד]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רוסיה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=703333 2024-07-21T06:45:42Z

<p>37.60.47.86: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יעקב שוויכה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב שוויכה]]<br /> הרב '''יעקב שוויכה''' (יליד [[תשכ&quot;ה]]) הוא מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]], ורב במועצה הדתית וחבר בלשכת הרבנות ב[[קרית מלאכי]]. מכהן גם כ[[רב]] בית כנסת &quot;אליהו הנביא&quot;, ו[[מורה צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שוויכה נולד ב[[י&quot;א חשון]] [[תשכ&quot;ה]] בס. פאולו [[ברזיל]] למשפחת רבנים שמקורה בחאלב שבסוריה. בילדותו למד בתלמוד תורה יבנה בהנהלת שליח הרבי, הרב [[שבתי אלפרין]] שם התקרב אליו ועוד כילד הפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת חב&quot;ד &quot;מחנה ישראל&quot;]] פטרופוליס שב[[ברזיל]] בניהולו של [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[חיים בנימיני]]. לאחר מכן המשיך תקופה קצרה בישיבת 'פורת יוסף' ב[[ירושלים]] ומשם עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ו]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל-[[770]] שם נשאר גם בשנת תשמ&quot;ז.<br /> <br /> בשנים תשמ&quot;ז-תשמ&quot;ח היה עורך חזרה על דברי הרבי כל מוצאי שבת, לקהל התמימים מדרום אמריקה, בשפות ספרדית ופורטוגזית.<br /> <br /> באלול [[תשמ&quot;ז]] התחתן עם בתו של הרב [[שמעון גד אליטוב]], מרבני חב&quot;ד בירושלים וחבר [[מועצת הרבנות הראשית]]. לאחר נישואיו למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי|כולל אברכים]] שעל-יד [[מזכירות הרבי]] ב[[ניו יורק]] והוסמך לרבנות על ידי הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשמ&quot;ט]], חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> למד שלוש שנים בכולל האברכים ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]] אצל [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי]], שם התקרב אליו ועשה אצלו שימוש חכמים. הוסמך לרבנות על ידי רבני חב&quot;ד בארץ הקודש, ועל ידי הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון והרב הראשי לישראל.<br /> <br /> באותם השנים התעסק גם בעריכת והגהת ספרי הלכה במכון [[אהלי שם]] ו[[הר המלך]], ביניהם הספרים [[שולחן המלך]] ו[[תהילות מנחם]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] מונה בברכת הרבי לכהן כר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כשעל השאלה האם לכהן כר&quot;מ בישיבה ענה לו הרבי &quot;הסכמה וברכה אזכיר על הציון&quot;.<br /> [[קובץ:יעקב שוויכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שוויכה מרצה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ([[סיוון]] [[תשס&quot;ו]])]]<br /> בין השנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ד]] כיהן כר&quot;מ בסניף הישיבה בלוד. בשנת [[תשנ&quot;ה]] עבר לשמש כר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומשנת [[תשנ&quot;ט]] משמש כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת תשס&quot;ב מונה לשמש כרב בית הכנסת אליהו הנביא, המשמש את הקהילה הספרדית הגדולה בצפון קרית מלאכי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] מונה כחבר לשכת הרבנות ב[[קריית מלאכי]] {{הערה|1=וכדיין בבית הדין של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לענייני ממונות.[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=56633 מינוי של הרב שוויכה לחבר ודיין בבית הדין הרבני בעיר] {{אינפו}}. בית הדין היה קיים כשנה בלבד בפועל{{מקור}}}}.<br /> <br /> בתפקידו הוא אחראי על מחלקת עירובין, מקוואות ובית העלמין בעיר. מתוקף תפקידו בנה שתי מקוואות חדשים מפוארים בעיר. אחד מהם זכה בתחרות כוכבי יופי של מפעל הפיס. בנה עירוב חדש שהקיף את כל השכונות החדשות בקריית מלאכי, כשהוא עובד יד ביד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].<br /> <br /> <br /> תלמידיו הוציאו לאור שלושה ספרים מהשיעורים שמסר בישיבה בשם &quot;שיר חדש - שיעורי הרב יעקב שוויכה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] החל ללמד שיעור תניא יומי מוקלט ומבואר היטב, שמופץ מדי יום על ידי הודעות וואטצאפ לכ-1200 מנויים, וכן עולה לאתרי ההסכתים.<br /> <br /> באותה שנה החל להגיה גם את חוברות ההלכה של אגף מבצע תורה בצעירי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], לאחר פטירת חותנו, החל למסור שיעור שבועי ב[[לקוטי שיחות]] של הרבי שמופץ על ידי הודעות וואטצאפ למנויים, וכן עולה לאתרי ההסכתים.<br /> <br /> בחודש שבט תשפ&quot;ד, לאחר פטירת אביו, החל לעילוי נשמתו למסור שבועי הלכתי בוידיאו שעולה באתר [[חב&quot;ד און ליין]].<br /> בחודש תמוז תשפ&quot;ד מונה לחבר בבית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שיר חדש'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/158614 קול יעקב]''' - שיעורים על מסכת גיטין, תשפ&quot;ד<br /> *חידושים על שו&quot;ע אדה&quot;ז.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, מרת שטערנא שרה, מנהלת בית ספר חב״ד בנות בנחלת הר חב״ד ומשפיעה. <br /> * אביו, ר' אליהו שוויכה - נפטר כ&quot;ז טבת תשפ&quot;ד. היה מנכבדי קהילת חלאב, וגבאי בית הכנסת המרכזי מקור חיים בס. פאולו ברזיל. <br /> *בנו, הרב [[אליהו שוויכה]] - שליח הרבי לשכונת הגוש הגדול - צפון תל אביב. רב בית הכנסת שערי השלום וראש ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'. <br /> *בנו, הרב מנחם מענדל - שליח הרבי ורב הישוב תלמי אלעזר.<br /> *בנו, הת' יוסף יצחק שוויכה - [[נו&quot;נ]] בחסידות ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> *חתנו, הרב [[ראובן ישראל סויסה]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]]. [[שליח הרבי]] ורב ישוב בית עזרא וראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)]].<br /> *חתנו, הרב משה חיים מקמל - קריית שמואל. רב צבאי בכיר. רב סרן, רב חטיבה 7 ורב בסיס רמת דוד בחיל האויר.<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל כהן - משלוחי הרבי בבאר שבע, ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בשכונת רמות האנדרטה.<br /> * חתנו, הרב חננאל חדד - [[משפיע]] ור&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * חתנו, הרב יוסף יצחק אלמליח - משפיע ור&quot;מ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]].<br /> * אחיו, הרב יוסף שוויכה - מנהל תלמוד תורה 'יבנה', וראש כולל שורשים בפאולו, ברזיל.<br /> * אחותו, הרבנית עדינה סיסרו - מנהלת בית הספר, בקהילת מקור חיים, ס. פאולו ברזיל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/images/news/44982_news_04092010_21514.jpg כתבת פרופיל על הרב שוויכה במקומון של קריית מלאכי] - {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134903 השיעור בתניא, אולי הגדול ביותר בעולם, שהתחיל בהקפות בבידוד]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוויכה יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה: צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אליטוב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=703332 2024-07-21T06:44:00Z

<p>37.60.47.86: עריכה</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב ישעיהו הרצל<br /> |תמונה= הרב ישעיהו הרצל.jpeg<br /> |תיאור= הרב ישעיהו הרצל ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]], [[תשע&quot;ה]]<br /> |תאריך לידה=[[תש&quot;ו]] <br /> |מקום לידה= ירושלים<br /> |מקום פעילות=[[נוף הגליל]] <br /> |רבותיו=הרבי שליט&quot;א מה&quot;מ<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |השתייכות=חסידות חב&quot;ד<br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:אברהם יעקב פרידמן וישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל עם האדמו&quot;ר מסדיגורא, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ([[כסלו]] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> <br /> הרב '''ישעיה הרצל''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא רב העיר [[נוף הגליל]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. כיהן כשליח הרבי וכרבו של [[כפר תבור]] ומהתושבים הראשונים בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] לרב [[פנחס לייבוש הרצל|פנחס לייבוש]] ושטערנא פרידא. אביו שימש כ[[משפיע]] בבית כנסת [[חב&quot;ד]] 'אוהל יצחק' בשכונה.<br /> <br /> <br /> <br /> בילדותו היה מבקר מידי [[שבת]] את דודו המשפיע הרב [[משה ובר]], למד בתלמוד תורה [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]], בישיבת [[ישיבה קטנה בלוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], בחודש [[אלול]] [[תשכ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד העולמי]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> לאחר חתונתו בתמוז [[תשכ&quot;ו]] עם שרה רחל בת הרב [[יעקב פרידמן]], למד ב[[כולל אברכים]] בשכונת [[קראון הייטס]], בקיץ תשכ&quot;ז חזר לישראל, בשנת [[תשכ&quot;ט]] עבר בהוראת [[הרבי]] ל[[קריית מלאכי|נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] על ידי הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].<br /> <br /> באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.<br /> <br /> ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.<br /> <br /> ואכן, בשנת [[תשל&quot;ב]] עבר ל[[נצרת עילית]]. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ז]] התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: &quot;באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה&quot;. הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.<br /> <br /> זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת [[תשנ&quot;ב]], כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד ל[[י&quot;ג באב]] [[תשנ&quot;ו]] אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך בכינוסים נוספים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו&quot;ר מ[[תולדות אברהם יצחק]], אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.<br /> <br /> בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]] - סופר חסידי <br /> *הרב מנחם מענדל הרצל - [[רב]] ו[[שליח]] ביישובי גוש ארבל.<br /> *הרב שלום דובער הרצל - שליח בעיר [[יקנעם]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב משה צבי היילפרין - רב קהילות חב&quot;ד ברמות ד' ובשכונת בית-ישראל, ירושלים ומראשי איגוד הצאצאים.<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - שליח הרבי ל[[אור יהודה]].<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - [[שליח]] ו[[רב]] מועצה אזורית גליל תחתון.<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד [[בית שמש]].<br /> *הרב דובער משה ליפש - רב ביכנ&quot;ס ב[[נצרת עילית]].<br /> *הרב שלום בער הניג - מחנך ו[[משפיע]] ב[[צפת]].<br /> *הרב אברהם רבינוביץ' - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] ושליח בשכונת נוה אורנים, [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חשבון נפש? בסדר מסודר''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=23375 &quot;זכרון ליום ראשון&quot;]''' ראיון מקיף עם הרב הרצל ב[[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20210 לא לתת למשיח לרדת מסדר היום!] מאמר שכתב לקראת כ&quot;ח ב[[ניסן]] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82311 הגדרתם של מנהגי ישראל]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (13.06.2014)<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', ראיון משוכתב עם הרב הרצל בעלון הסיפור שלי [[JEM]]<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב&quot;ד]] חג השבועות תשפ&quot;א {{וידפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_2.html הרב הרצל: הציפייה לגאולה מתחזקת - כשמתפללים באריכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרצל, ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=703331 2024-07-21T06:42:18Z

<p>37.60.47.86: הרחבה</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב ישעיהו הרצל<br /> |תמונה= הרב ישעיהו הרצל.jpeg<br /> |תיאור= הרב ישעיהו הרצל ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]], [[תשע&quot;ה]]<br /> |תאריך לידה=[[תש&quot;ו]] <br /> |מקום לידה= ירושלים<br /> |מקום פעילות=[[נוף הגליל]] <br /> |רבותיו=הרבי שליט&quot;א מה&quot;מ<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |השתייכות=חסידות חב&quot;ד<br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:אברהם יעקב פרידמן וישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל עם האדמו&quot;ר מסדיגורא, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ([[כסלו]] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> <br /> הרב '''ישעיה הרצל''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא רב העיר [[נוף הגליל]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. כיהן כשליח הרבי וכרבו של [[כפר תבור]] ומהתושבים הראשונים בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] לרב [[פנחס לייבוש הרצל|פנחס לייבוש]] ושטערנא פרידא. אביו שימש כ[[משפיע]] בבית כנסת [[חב&quot;ד]] 'אוהל יצחק' בשכונה.<br /> <br /> <br /> <br /> בילדותו היה מבקר מידי [[שבת]] את דודו המשפיע הרב [[משה ובר]], למד בתלמוד תורה [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]], בישיבת [[ישיבה קטנה בלוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], בחודש [[אלול]] [[תשכ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד העולמי]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> לאחר חתונתו בתמוז [[תשכ&quot;ו]] עם שרה רחל בת הרב [[יעקב פרידמן]], למד ב[[כולל אברכים]] בשכונת [[קראון הייטס]], בקיץ תשכ&quot;ז חזר לישראל, בשנת [[תשכ&quot;ט]] עבר בהוראת [[הרבי]] ל[[קריית מלאכי|נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] על ידי הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].<br /> <br /> באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.<br /> <br /> ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.<br /> <br /> ואכן, בשנת [[תשל&quot;ב]] עבר ל[[נצרת עילית]]. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ז]] התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: &quot;באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה&quot;. הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.<br /> <br /> זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת [[תשנ&quot;ב]], כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד ל[[י&quot;ג באב]] [[תשנ&quot;ו]] אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך בכינוסים נוספים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו&quot;ר מ[[תולדות אברהם יצחק]], אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.<br /> <br /> בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]] - סופר חסידי <br /> *הרב מנחם מענדל הרצל - [[רב]] ו[[שליח]] ביישובי גוש ארבל.<br /> *הרב שלום דובער הרצל - שליח בעיר [[יקנעם]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב משה צבי היילפרין - רב קהילות חב&quot;ד ברמות ד' ובשכונת בית-ישראל, ירושלים ומראשי איגוד הצאצאים.<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - שליח הרבי ל[[אור יהודה]].<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - [[שליח]] ו[[רב]] מועצה אזורית גליל תחתון.<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד [[בית שמש]].<br /> *הרב דובער משה ליפש - רב ביכנ&quot;ס ב[[נצרת עילית]].<br /> *הרב שלום בער הניג - מחנך ו[[משפיע]] ב[[צפת]].<br /> *הרב אברהם רבינוביץ' - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] ושליח בשכונת נוה אורנים, [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חשבון נפש? בסדר מסודר''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=23375 &quot;זכרון ליום ראשון&quot;]''' ראיון מקיף עם הרב הרצל ב[[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20210 לא לתת למשיח לרדת מסדר היום!] מאמר שכתב לקראת כ&quot;ח ב[[ניסן]] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82311 הגדרתם של מנהגי ישראל]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (13.06.2014)<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', ראיון משוכתב עם הרב הרצל בעלון הסיפור שלי [[JEM]]<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב&quot;ד]] חג השבועות תשפ&quot;א {{וידפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_2.html הרב הרצל: הציפייה לגאולה מתחזקת - כשמתפללים באריכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרצל, ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=703329 2024-07-21T06:37:51Z

<p>37.60.47.86: הוספה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=שניאור זלמן ירוסלבסקי|אחר=משמעות אחרת|ראו=ירוסלבסקי (פירושונים)}}<br /> הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], - 1967) הוא רב קהילת חב&quot;ד בעיר [[אלעד]], ראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], מגיד שיעור בישיבה גדולה בקריית גת וחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב&quot;דיים המקומיים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ&quot;ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ומנהל החיידר אידיש במקום, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים המקומית]]. לאחר מכן החל לשמש כראש מכון הסמיכה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> במהלך שנת [[תש&quot;נ]] קיבל סביו הרב [[משה ירוסלבסקי]] קיבל תשובה מפורטת מהרבי בקשר לרבנות נכדו{{הערה|[https://col.org.il/news/20672 הרב זלמן ירוסלבסקי נבחר לקהילת חב&quot;ד באלעד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ב]] שאל הוא את הרבי בקשר להצעה שקיבל לנסוע לשליחות ברוסיה האם להיענות לכך או להסתדר ברבנות בארץ הקודש. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את המילים &quot;לרבנות בארץ הקודש&quot; והוסיף &quot;אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ===כרב קהילת חב&quot;ד אלעד===<br /> קהילת חב&quot;ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש&quot;ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.<br /> <br /> כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס&quot;ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה בהם נבחר הרב ירוסלבסקי. ביום חמישי [[י&quot;ד סיון]] תשס&quot;ו התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]]. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר, חברי מועצת העיר ועוד{{הערה|[[:קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]], [http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב&quot;ד חדשות לעיר.<br /> <br /> משמש גם בתור דיין ב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה במינוי שנוי במחלוקת לחבר הבית דין{{הערה|[https://chabad.info/news/1093246/ מי אמר בג&quot;צ ולא קיבל?], באתר חב&quot;ד אינפו.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> * בנו הרב אברהם ירוסלבסקי.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, ראש כולל לאברכים בקריית גת.<br /> *בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי (רחובות)|משה זאב ירוסלבסקי]].<br /> * בנו, הרב דוב בער ירוסלבסקי, מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אלעד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''שנהיה לראש''', ב-[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1977, עמוד 51.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1uQkut8CvfAoBWZ4iMyqT-IBMbEsiYI4r הקלטות משיעורי הרב ירוסלבסקי בטור שו&quot;ע ובאדמוה&quot;ז הלכות שבת] בדרייב. {{שמע}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/73291/ ראיון מרתק עם הרב ירוסלבסקי לעיתון 'דרך המלך' בענייני ושלום בית וזוגיות] {{אינפו}}<br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין רבני חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=703328 2024-07-21T06:35:27Z

<p>37.60.47.86: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ייצ וולוסוב.jpg|ממוזער|הרב וולוסוב]]<br /> [[קובץ:יי וולוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולוסוב בעת ביקורו בחצר הרבי ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ז]]]]<br /> הרב '''יוסף יצחק וולוסוב''' (יליד שנת [[תשי&quot;ג]], 1953), הוא חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] רב היישוב רמת ישי ו[[שליח]] [[הרבי]] במקום, הנמנה על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], שנשלחו באופן אישי על ידי הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד באירלנד ב[[כ&quot;ז אדר]] [[תשי&quot;ג]] לאביו הרב [[נחום וולוסוב]] ולאמו מרת שרה.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר לידתו, קיבל אביו הוראה מהרבי להגר לארצות הברית ולקבוע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, והילד גדל והתחנך במוסדות החינוך של השכונה, ועם סיום מסלול הלימודים הוסמך לכהן ברבנות.<br /> <br /> נשא את רעייתו פרלה, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו (מוניע) שניאור]].<br /> <br /> נבחר על ידי הרבי בשנת [[תשל&quot;ז]] כשליח בקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ובשנת תשל&quot;ז נסע לארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[צפת]].<br /> <br /> תקופה קצרה לאחר מכן על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&amp;st=&amp;pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}, עבר להתגורר ביישוב רמת ישי, ובשנת [[תשמ&quot;א]] נבחר לכהן כרבו הראשי של היישוב, כשבמקביל הוא פועל כשליח הרבי{{הערה|פנינים 6 דקה 46:28}} במקום.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> לאחר נישואיו של בנו השלישי, החל להשתתף עם אביו בפעילות כשליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד ביישוב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן וולוסוב - מנהל בית חב&quot;ד רמת ישי.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל וולוסוב - [[לוד]].<br /> *בנו, הרב ישראל אריה לייב וולוסוב - [[וינה]] [[אוסטריה]].<br /> *בנו, הרב שמואל וולוסוב - [[אלעד]].<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב ישראל סגל - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת חב&quot;ד בברינואה, צרפת]].<br /> *בתו מרת מרים רייזל, רעיית הרב [[יהודה ליפסקר]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *בתו מרת אסתר הדסה, רעיית הרב דוד גינזבורג - משלוחי הרבי בעיר [[מגדל העמק]].<br /> *בתו מרת ציפורה, רעיית הרב שלום בער אהרונוב בן הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולוסוב, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולוסוב]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=703326 2024-07-21T06:31:27Z

<p>37.60.47.86: הרחבה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב מרדכי ביסטרצקי<br /> | תמונה =הרב מרדכי ביסטריצקי.png<br /> | תאריך לידה =תשל&quot;ה<br /> | מקום לידה =ארצות הברית<br /> | מקום מגורים =[[צפת]]<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =תשס&quot;ב<br /> | השתייכות =חב&quot;ד<br /> | תחומי עיסוק =[[רב]] [[צפת|קהילת חב&quot;ד בצפת]]<br /> | תפקידים נוספים =מנהל מערכת הכשרות בעיר.<br /> | חיבוריו =<br /> }}<br /> <br /> הרב '''מרדכי ביסטריצקי''' (יליד שנת תשל&quot;ה, 1975) הוא חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] [[רב|ורב]] קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]], מנהל מערכת הכשרות בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב ביסטריצקי נולד ב[[ארצות הברית]] לאביו הרב [[לוי ביסטריצקי]], לימים רב העיר צפת בשנת [[תשל&quot;ה]]. בעודו ילד זכתה משפחתו להישלח יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש]], בשנת [[תשל&quot;ו]]. <br /> <br /> לאחר סיום מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, נסע בשנת [[תשנ&quot;ה]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|1=עקב כך נאלץ לשרת ב [[צה&quot;ל]] בעקבות ביטול הסכם חב&quot;ד שבוטל מיד לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] ע&quot;י א' העסקנים עקב הבילבול שהיה מנת חלקם של העסקנים דאז}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת ביילא בתו של הרב [[דובער וילנקין]] החל לכהן כרב המושב &quot;שדה אליעזר&quot;, וכר&quot;מ ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בגיל 27, עם פטירת אביו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר וקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ב[[י&quot;ט מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]], מונה לממלא מקומו כרב קהילת חב&quot;ד בעיר ואחראי על מחלקת הכשרות העירונית לצד רב העיר הרב [[שמואל אליהו]] . במסגרת זו הוא אחראי על מערך הכשרות ב[[צפת]] וסביבותיה, הכולל עשרות מפעלים{{הערה|כל זאת מטעם רבנות העיר. על סמל הכשרות של העיר כתוב שזה בפיקוחו של הרב ביסטריצקי.}}.<br /> <br /> בד בבד הוא עסוק בהשלמת חיבוריו של אביו, כסידור שער מנחם ו&quot;הערות וציונים ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; - &quot;מדרכי הלוי&quot;, וכן בעריכת שו&quot;ת ארעא דגליל - תשובותיו של אביו בהלכה.<br /> <br /> הרב ביסטריצקי אחראי על הכשרות בבשר [[שחיטת ליובאוויטש]], הנחשבת לכשרות מהודרת מאד אצל אנ&quot;ש.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *ספר '''תרומות ומעשרות'''.<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/7163202_6334606.pdf קונטרס 'שחיטת ליובאוויטש']''' {{PDF}} - היבטים מעשיים בעידן המתועש והטכנולוגי - תוך התמקדות בדרישות רבותינו נשיאנו<br /> *'''לקט ציונים והערות לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' על הלכות שבת (סימנים רס-ש).<br /> *'''[http://www.teshura.com/Bistritsky-YY%20%20BM%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205775.pdf לקט ציונים והערות לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' דיני רפואה בשבת (סימן שכח, סעיפים א-י)]''' {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Kovetz_Refua_Bistritzki.pdf לקט ציונים והערות לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' דיני רפואה בשבת (סימן שכח, סעיפים י-כה)]''' {{PDF}}<br /> *'''[http://chabad.info/news/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7/ לקט ציונים והערות לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' דיני רפואה בשבת (סימן שכח, סעיפים כה-נה)]''' {{אינפו|}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/77449_he_1.pdf תורת הצניעות]''' {{PDF}} - לקט הלכות בנושאי צניעות, [[תשורה]] לכנס היובל של [[נשי ובנות חב&quot;ד]] בארץ הקודש<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/05-03-2021-13-50-33-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3.pdf דיני רפואה ופיקוח נפש בשבת]''', אדר תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabad.info/magazine/623681/ צפת: העיתון המקומי בראיון מקיף עם רב קהילת חב&quot;ד בעיר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/599884/ הראיון המדובר: הרב ביסטריצקי מתווה את הדרך לאחדות] {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ביסטריצקי, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילנקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=703325 2024-07-21T06:27:02Z

<p>37.60.47.86: הרחבה</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב מאיר אשכנזי<br /> |תמונה=מאיר אשכנזי תשפ&quot;ג.jpeg<br /> |תיאור= הרב מאיר אשכנזי רבה של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ל]]<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פעילות=[[צפת]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תפקידים נוספים בעבר=[[ר&quot;מ]] בישיבת [[חח&quot;ל צפת]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:מאיר אשכנזי חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי]]<br /> <br /> הרב '''מאיר אשכנזי''' (נולד ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ל]], 29 בנובמבר 1969) הוא ה[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. קודם לכן, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אשכנזי נולד לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (לימים רבה של [[כפר חב&quot;ד]]), ולאימו הרבנית סימה, כדור שמיני ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של [[שנגחאי]] שבסין, ומגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי.<br /> <br /> בילדותו למד במוסדות הלימוד החב&quot;דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], ב[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|בית הר&quot;מ]] ב[[קריית מלאכי]] ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתור ילד נסע עם אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לרבי ואף נכנס ליחידות מיוחדת.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. עם סיום שנת הלימודים החל לעסוק בלימודי רבנות{{הבהרה}}, והוסמך להוראה על ידי רבני חב&quot;ד ועל ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> כאשר קרס השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תנש&quot;א]], יצא יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע קירוב יהודי ברית המועצות לתורה ומצוות, ושהה לצורך כך בעיר [[חרסון]] לשלושה חודשים{{הערה|[[ארי סמית]], '''בדידי הווה עובדא''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חג הסוכות]] [[תשפ&quot;א]] ועיין גם בספר 'הרב אשכנזי' ח&quot;ב.}}.<br /> [[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בתפקידו כר&quot;מ בישיבת [[חח&quot;ל צפת]]]]<br /> [[קובץ:מאיר אשכנזי שוחט בפולין.png|ממוזער|[[שוחט|בשחיטת בקר]] [[פולין|בפולין]]]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיגא, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]], ולאחר חתונתו הצטרף בברכת והוראת [[הרבי]] לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] וקבע את מגוריו בעיר. במשך כ-20 שנה כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בעיר. לאחר פטירתו הפתאומית של אביו, ב[[כ&quot;ג טבת]] [[תשע&quot;ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|1={{קישור חבד וידפו|27870|הכתרת הרב החדש והכרזת &quot;יחי אדוננו&quot;}}}}, [[ועד כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ&quot;ג בטבת תשע&quot;ה}} {{קישור שבור|י&quot;א סיון תשפ&quot;ד}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב&quot;ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט&quot;א|מערכת שטורעם|כ&quot;ד בטבת תשע&quot;ה}} {{קישור שבור|י&quot;א סיון תשפ&quot;ד}}}} כממלא מקומו של אביו.<br /> <br /> עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין. <br /> <br /> ב[[ז' תמוז]] [[תשע&quot;ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב&quot;ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור וה[[צניעות]] בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, כאשר הנאום עורר הדים רבים וזכה לתשומת לב ניכרת בכל ריכוזי אנ&quot;ש.<br /> <br /> נודע במאבקיו הגדולים נגד פריצת גדרי ה[[צניעות]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שניאור אשכנזי]] - שליח הרבי ורב בית הכנסת המרכזי ב[[ראשון לציון]], מרצה מבוקש, מנהל כולל 'משכן מנחם' בעיר, ועורך סדרת 'בסוד הפרשה'.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל אשכנזי חתן הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח הרבי ליישובי חבל אילות - הערבה הדרומית. <br /> *בנו, הרב שלום דובער אשכנזי - שליח הרבי למיינץ, [[גרמניה]].<br /> *בתו, מרת לאה שליחה בדנייפר (נפטרה בט&quot;ז אדר ב' תשפ&quot;ד) אשת הרב זעליג אלטהויז (בן הרב [[פנחס אלטהויז]]) - משפיע בישיבת תות&quot;ל דנייפר.<br /> *חתנו, הרב משה גרוזמן - משלוחי הרבי ביישוב מגדל<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל כהן<br /> <br /> ==קבצי הלכה ומנהג בעריכתו==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60420d1bba529_1614941467.pdf הלכות יום טוב]''', אדר תשפ&quot;א {{PDF}}{{COL}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''לילה טוב' מהרבי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|4402|&quot;אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!&quot;}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ&quot;ד טבת}} <br /> *{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של [[כפר חב&quot;ד]] ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע&quot;ה}}<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/לראות-את-מלכנו/בלעדי-הרב-מאיר-אשכנזי-אצל-הרבי/ '''&quot;שתהיה הצלחה ברבנות&quot; - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *יוסף כץ, '''[http://chabad.info/news/פרופיל-מרא-דאתרא-שהוא-אבא/ מרא דאתרא שהוא אבא]''', כתבת פרופיל שהתפרסמה בשבועון 'בקהילה', פרשת חיי שרה [[תשע&quot;ו]] {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שהרב אשכנזי חזר משליחות: הדו&quot;ח לרבי, והמענה בכתב יד קודש]''' {{COL}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|161431|”תעלי ותבקשי את ההתגלות!”}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:רבני כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבנים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דרוקמן]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=703324 2024-07-21T06:15:04Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב משה מנדלסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב משה מנדלסון מנדלסון]]<br /> הרב '''יעקב משה מנדלזון''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1966) הוא חבר [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] וראש [[כולל]] להוראה ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ערד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד יחד עם אחיו התאום הרב חיים מנחם מנדלזון ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשכ&quot;ז]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב נחמיה מנדלסזון ולאמו מרת מרים אטיל.<br /> <br /> בצעירותו החל את לימודיו בישיבה קטנה 'קול תורה', ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קריית גת]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ערד]] הרב [[בן ציון ליפסקר]], התיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב [[אברהם מנחם מנדל וכטר]] ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש כולל לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת [[תשס&quot;ד]] אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב&quot;ד לבחורים חב&quot;דיים תושבי חו&quot;ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון).<br /> <br /> ===ברבנות קהילת חב&quot;ד בערד===<br /> [[קובץ:יעקב משה מנדלסון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם חברי כנסת של הציבור ה[[ציונות דתית|לאומי-דתי]], חבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]] ו[[אורי אריאל]]]]<br /> בעקבות פטירת חמיו בשנת [[תש&quot;ע]], ובהתאם לפסק ההלכה שכאשר אין בן שיירש את אביו יורש אותו החתן, פעלו רבני חב&quot;ד למנות את הרב מנדלזון כרב קהילת חב&quot;ד בערד במקום הרב ליפסקר{{הערה|1={{קישור שטורעם|38573|news|רבני חב&quot;ד יוזמים: הרב מנדלסון ימשיך בתפקידי חמיו|שאול כהן|ו' בתשרי תש&quot;ע}}}}.<br /> <br /> חמיו שכיהן כרב העיר, כיהן גם כרב [[בית הכנסת]] המרכזי שהפך עם השנים לבית הכנסת חב&quot;די, ובעקבות פטירתו החלה קהילת חסידי [[גור]] להשתלט בכוח על המבנה, ודחקו את רגליו של הרב מנדלסון, ואף איימו על חייו אם ימשיך להתעקש להחזיק במבנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=58203 ערד: איומים ברצח על הרב החב&quot;די] {{אינפו}} י&quot;ד כסלו [[תשע&quot;א]] (21.11.2010)}}, ובסופו של דבר הצליחו לנשל את קהילת חב&quot;ד בערד מהמבנה.<br /> <br /> מאז התמנותו, פעל להקמת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר בשם 'אור מנחם', ובשנת [[תשע&quot;ה]] פתח בקמפיין הקורא לכלל הציבור החב&quot;די להטות כתף למען הקמת מבנה נאות עבור קהילת חב&quot;ד בערד תחת הסיסמא &quot;'''ע'''ר'''ד מתי?!'''&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה במינוי שנוי במחלוקת לחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1093246/ מי אמר בג&quot;צ ולא קיבל?], באתר חב&quot;ד אינפו.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[לוי יצחק מנדלזון]] - מנהל פעילות [[לב חב&quot;ד - חסד ומרפא]] ושליח הרבי בבית הרפואה בחולון<br /> *בנו, הרב אריה זאב מנדלזון - שליח בבאטומי גאורגיה<br /> *בנו, הרב מאיר מנדלזון<br /> *בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[אשר רבינוביץ]]<br /> *בתו מרת אילה הינדה, רעיית הרב שמואל דייטש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|78570|news|מאבק? כשזה הכרחי, נאבקים בכל הכוח|מערכת שטורעם|ב' באדר תשע&quot;ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מנדלסון, יעקב משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בערד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%A8&diff=692409 2024-06-17T00:23:34Z

<p>37.60.47.86: /* פעילות ציבורית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם לרר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם הכהן לרר]]<br /> ר' '''מנחם הכהן לרר''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]]) הוא חבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] המיועד לכהן כיו&quot;ר הועד, תפקיד בו שימש אף בין השנים [[תשמ&quot;ג]] ל[[תשס&quot;ג]]. משמש כיום כסמנכ&quot;ל [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים לוד]], [[כולל אברכים]], [[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ו[[תלמוד תורה לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{ערך חסר|}}<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ח]] לאביו הרב [[אפרים צבי לרר]] ולאמו מרת חיה דישא לרר{{הערה|נפטרה ביום [[ו' טבת]] [[תשפ&quot;ב]] חודש לפני יום הולדת ה104.}}, שהיה מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקווה]], וחתנו של הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ב[[יחידות]] אצל הרבי הורה לו הרבי לערוך מדי יום [[נשיאת כפיים]] (כמנהג ה[[ספרדים]]), על הוראה זו מקפיד הרב לרר עד היום, ונושא את כפיו מדי יום ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בהם הוא מתפלל בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב לרר הוא חתנו של הרב [[חיים בנימיני]] שהקים והיה ראש ישיבת [[מחנה ישראל]] בפטרופוליס שב[[ברזיל]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]] שימש כ[[יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]], וזכה להצעיד את הכפר קדימה בתחומים רבים.<br /> <br /> בין פועליו:<br /> <br /> בניית [[שכונת לוי יצחק]] א' וב'. סלילת כבישים ברחבי הכפר. הקמת קופת חולים כללית. בניית [[בית אגו&quot;ח 770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח 770 בכפר חב&quot;ד]],בנוסף נלחם במשך שנים במחלף שתוכנן לעבור בתוך שטחי כפר חב&quot;ד ויגרום חילול שבת והפרעה גדולה לתושבי הכפר,בזכותו אכן במשך עשרות שנים המחלף לא הוקם אך לאחרונה בהעדר התנגדות הועד המקומי המדינה החלה לבנות את המחלף לדאבונם של תושבי כפר חב&quot;ד.<br /> במקביל משמש כחבר הנהלה ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ובעבר שימש כחבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] עד לסגירתו בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הפסיד בבחירות לראשות [[ועד כפר חב&quot;ד]] לר' [[בנימין ליפשיץ]], ומאז נכנס לעבוד במשרה מלאה כחבר הנהלה בישיבה, וכמנהל [[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב לרר ידוע בקשריו הרבים עם בכירי ה[[צה&quot;ל|צבא]],בתי הרפואה,ומשרד הבריאות, ומשמש ככתובת לסיוע עבור רבים.<br /> <br /> ביום ראשון י' סיון נערכו בחירות לועד האגודה בכפר חב''ד ונבחר ליו&quot;ר<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו, רחל - גננת, [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, בנימין זאב לרר, מהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] <br /> * חתנו, יוסי וינפלד - הבעלים של חברת סיסטם וויז ומעסקני חב&quot;ד בכפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, שלוימי פישר, [[קראון הייטס]]<br /> ;גיסיו:<br /> * הרב [[יוסף הרטמן]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] מ[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> * הרב [[אברהם דוד בנימיני]] מפטרופוליס, ברזיל.<br /> ;אחיו:<br /> * הרב יעקב לרר, בני ברק<br /> הרב דב לרר, בני ברק<br /> הרב [[מאיר לרר]] ע&quot;ה, נחלה<br /> מרת מתיה, אשת הרב [[יוסף הרטמן]], נחלה<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=[[בנימין ליפשיץ]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=95 תגית מנחם לרר] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לרר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לרר]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=687288 2024-06-03T21:50:49Z

<p>37.60.47.86: /* חברי בית הדין כיום{{הערה|נכון לחודש אייר תשפ&quot;ד}} */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חותמת בית הדין]]<br /> [[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי&quot;ד כהוראת הרבי]]<br /> [[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי&quot;ד]]<br /> מוסד '''[[בית דין]] רבני חב&quot;ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ&quot;ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ&quot;ג מנחם אב [[תשל&quot;ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב&quot;די. במהלך השנים התווספו חברים עד לעשרות, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים נפטרו וכיום בית דין רבני חב&quot;ד מונה שבעה רבנים בלבד.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ו]], ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[מנחם אב]] תשל&quot;ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב&quot;ד באותם הימים. ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי. <br /> <br /> לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב&quot;ד בשנת [[תשל&quot;ו]]{{הבהרה}}. שמו של בית הדין היה אז: &quot;בית דין רבני ארצי של חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> ==חברי בית הדין==<br /> חברי בית הדין עם הקמתו: <br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]] - אב בית הדין. <br /> *הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]] <br /> *הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] רב הגבעה הצרפתית [[ירושלים]].<br /> *הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] רב ב[[תל אביב]]<br /> *הרב [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]]<br /> *הרב [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד|קריית מלאכי]]<br /> *הרב [[נחום טרבניק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]]<br /> *הרב [[דוד חנזין]] רב ב[[פתח תקווה]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]] <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אז מו&quot;צ ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] רבה של [[נחלת הר חב&quot;ד|קריית מלאכי]], <br /> *הרב [[גדליהו אקסלרוד]] רב קהילת חב&quot;ד [[רמת גן]] <br /> <br /> במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: <br /> *הרב [[יהוסף גדליה רלב&quot;ג]] רב שכונת קרית היובל ירושלים<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של צפת<br /> *הרב [[בן ציון ליפסקר]] רבה של ערד<br /> *הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] רב מרכז ירושלים<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רבה של חולון<br /> *הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] רב קהילת חב&quot;ד רחובות.<br /> <br /> הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין עד שנת [[תשמ&quot;א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת [[תשס&quot;ה]]{{מקור}}.<br /> <br /> במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע&quot;ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] רבה של קרית גת. בשנת [[תש&quot;פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק.<br /> במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי&quot;ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה. <br /> <br /> ===חברי בית הדין כיום{{הערה|נכון לחודש [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]}}===<br /> הרכב בית הדין הנוכחי הוא:<br /> הרב [[הרב משה יהודה ירוסלבסקי]]- מזכיר הבי&quot;ד ומד&quot;א קהילת חב&quot;ד קריית מלאכי <br /> <br /> הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]], מד&quot;א כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד חב&quot;ד צפת עיה&quot;ק. <br /> <br /> הרה&quot;ח הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] רב העיר רמת ישי.<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד אלעד.<br /> <br /> הרב [[יעקב מנדלסון]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד ערד.<br /> <br /> הרב [[חיים קיז'נר]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד עמנואל.<br /> <br /> '''דיינים נוספים בבית הדין:'''<br /> *הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].<br /> *הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - רב ומשפיע בביהכנ&quot;ס המרכזי בעיה&quot;ק צפת ת&quot;ו וכ&quot;ג דיין ומו&quot;צ ב[[צפת]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[מרכז פתח תקוה]].<br /> *הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב&quot;ד ברמה ב' ב[[בית שמש]].<br /> <br /> מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר משרד בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].<br /> <br /> ===אב בית הדין===<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|&quot;כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו&quot;ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה...&quot; [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט&quot;ו אייר, ה'תשל&quot;ח.<br /> {{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] &quot;בנועם קיבלתי מכתבם .. דו&quot;ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי&quot;ד על פי הגורל&quot; אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל&quot;ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו&quot;ר הבי&quot;ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב&quot;ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב&quot;ד ב[[ירושלים]]. הרב [[יהודה בוטרשווילי]] כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב [[דוד חנזין]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקווה]] ולאחר פטירתו מונה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===מזכיר הבית דין===<br /> מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==תפקיד בית הדין==<br /> [[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש&quot;א]] בו כותב [[הרבי]]: &quot;תוקף והנהגת '''וענין''' אנ&quot;ש שי' באה&quot;ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;]]<br /> במכתב משנת תשל&quot;ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו:<br /> <br /> '''א.''' הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ&quot;ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב&quot;די.<br /> <br /> '''ב.''' נתינת מענה לרבנים חב&quot;דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.<br /> <br /> '''ג.''' פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.<br /> <br /> במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ&quot;ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&amp;st=&amp;pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל&quot;ו].}}.<br /> <br /> במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ&quot;ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב&quot;ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני &quot;ועשה טוב&quot; ולא באיסורים &quot;סור מרע&quot;. פעולות שצריכות להעשות ע&quot;י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ב מענה צב}}. <br /> <br /> כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב&quot;ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ&quot;ג כתב הרבי: &quot;בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב&quot;ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי&quot;ד רבני חב&quot;ד יסדר הענין&quot;{{הערה|נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח&quot;א ע' 208-9}}. באדר ראשון תשמ&quot;ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב&quot;דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ&quot;ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ&quot;ש שיחיו בארה&quot;ק. יפנה להנ&quot;ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב&quot;דית בארץ הקודש. <br /> <br /> בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש&quot;א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לבית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב&quot;ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ&quot;ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ&quot;ז בסיון תש&quot;פ]}}.<br /> <br /> ===סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב&quot;ד בארץ הקודש===<br /> הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב&quot;ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב&quot;ד{{הערה|שם=לו}},<br /> <br /> כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב&quot;ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשנ&quot;א{{דרוש מקור|הזוכר למזכיריו}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&amp;st=&amp;pgnum=156 שיחות קודש תשמ&quot;א ע' 132 סעיף ס&quot;א]}}.<br /> <br /> הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: {{ציטוטון|תוקף והנהגת '''וענין''' אנ&quot;ש שי' באה&quot;ק הוא בידי אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי' שהם הדיינים '''ופס&quot;ד''' בתוקף '''התורה'''}}{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}.<br /> <br /> כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: {{ציטוטון|'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית}}{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ&quot;ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1590528146231&amp;pagenum=112&amp;book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב&quot;ד])}}. ועוד כהנה רבות.<br /> <br /> מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: &quot;מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב&quot;ד באה&quot;ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע&quot;י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)&quot;{{הערה|ליקוט מענות קודש - תשמ&quot;ח, מענה רס&quot;ז.}}, בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: {{ציטוטון|אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?}}{{הערה|במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?}}. במענה נוסף [[ביקורת|ביקר]] הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: &quot;יחליטו באסיפת רבני אנ&quot;ש שיחי' דאה&quot;ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא&quot;{{הערה|קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.}}. בחודש [[סיון]] [[תש&quot;נ]] ענה הרבי לאחד מאנ&quot;ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ&quot;ט - תנש&quot;א ע' 51}}.<br /> <br /> כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ&quot;ג]] הממוען ל&quot;ועד רבני אנ&quot;ש אשר באה&quot;ק ת&quot;ו&quot; קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב&quot;ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי &quot;בתקווה חזקה באישור בהנ&quot;ל בחוזר&quot;{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד&quot;ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג מענה קפו}}.<br /> <br /> ==פעילות בית הדין==<br /> [[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]<br /> ===אגף ההשתלמויות===<br /> אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי &quot;הבית היהודי&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש&quot;ע]] {{אינפו}}}}<br /> <br /> אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> מנהל האגף כיום הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].<br /> <br /> ===כינוסי רבנים===<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ===מתן כשרות למוצרים===<br /> בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע&quot;ח]] לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד&quot;ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: &quot;יקבי ירושלים&quot; עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.<br /> <br /> כיום, בית דין רבני חב&quot;ד לא עוסק במתן כשרות כלל{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}, אך חברי בית הדין{{הערה|הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גוראריה.}} עוסקים בהענקת כשרות.<br /> <br /> ===מרכז מקוואות חב&quot;ד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב&quot;ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב&quot;ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.<br /> <br /> בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ברמה ג' ב[[בית שמש]] בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.<br /> <br /> ===סינון בית דין רבני חב&quot;ד===<br /> [[קובץ:סינון חבד.png|שמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]]]]<br /> בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]] באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[עשה לך רב|רב או משפיע]] וכמובן על ידי סינון מתאים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף &quot;ועדת הסברה&quot; למטרה זו.<br /> <br /> מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת &quot;רשימה לבנה&quot;, כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.<br /> <br /> מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:<br /> * '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.<br /> * '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.<br /> * '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אינטרנט]], חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.<br /> <br /> במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[קורונה]] ([[תש&quot;פ]] - [[תשפ&quot;ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת &quot;זום&quot; ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.<br /> <br /> בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}.<br /> <br /> המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב&quot;דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת{{הערה|[https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]}}.<br /> <br /> ===קרן מעשרות===<br /> [[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]<br /> קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב&quot;ד און ליין]. להרחבה, ראו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1867 עמוד 56.}}.<br /> <br /> הקרן הוקמה בשנת [[תש&quot;פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש&quot;פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.<br /> <br /> פעולות הקרן:<br /> #. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.<br /> #. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.<br /> #. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===<br /> <br /> [[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.<br /> <br /> כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].<br /> <br /> בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב&quot;ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב&quot;ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב&quot;ד בשנת [[תשע&quot;ח]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.<br /> <br /> ===מכון הבינני===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מכון הבינני]]}}<br /> מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת&quot;ם, שהוקם בשנת [[תשע&quot;ט]] ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה.<br /> <br /> לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב&quot;ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים.<br /> <br /> יו&quot;ר המכון הוא הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]], ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].<br /> <br /> ==פסקי בית הדין==<br /> ===פעילות חב&quot;ד באה&quot;ק===<br /> ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ&quot;ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב&quot;ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]]. בית הדין תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&amp;pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא&quot;ח]}} בשם &quot;תקנון הלכתי לבתי חב&quot;ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן&quot;. בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.<br /> <br /> ===הצבעה בבחירות===<br /> לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ&quot;ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין &quot;נתניהו. זה טוב ליהודים&quot;. לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב&quot;ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב&quot;דית בבחירות{{הערה|ראה &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; עמ' 233 - 236}}.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשס&quot;ה]] הורה בית הדין &quot;להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי&quot;ה לכנסת הבאה&quot;. ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ט]] הורה בית הדין כי &quot;אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה&quot;{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב&quot;ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]}}.<br /> <br /> ===הקרן לידידות===<br /> ב[[כ&quot;ה אייר]] [[תשס&quot;ט]] הוציא ביה&quot;ד מכתב בו הוא קובע כי &quot;אין מקום לבתי חב&quot;ד לקבל כספים מקרן זו&quot;{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר&quot;ח סיוון תשס&quot;ט - הכתבה בכיכר השבת]}}.<br /> <br /> ===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===<br /> ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס&quot;ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג טבת]] [[תש&quot;ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב&quot;ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב&quot;דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב&quot;די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב&quot;דיים], באתר [[חב&quot;ד אינפו]], י&quot;ג טבת תש&quot;ע (30.12.2009).}}.<br /> ===פסקים בנוגע לענייני משיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|&quot;ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם&quot;|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], כ&quot;ד בשבט תשנ&quot;ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}<br /> *'''תוקף והנהגת אנ&quot;ש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ&quot;ב עמוד 4<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[ועד רבני ליובאוויטש]]<br /> * [[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> * [[בד&quot;צ קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.rchabad.org/ אתר 'ועד רבני הקהילות' של הבית-דין]<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק - בעיירה ליובאוויטש]<br /> * [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב&quot;ד]<br /> * [https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]<br /> * [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב&quot;ד]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי&quot;ד רבני חב&quot;ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47420 ביה&quot;ד: עניני חב&quot;ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב&quot;ד] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=687287 2024-06-03T21:47:09Z

<p>37.60.47.86: /* חברי בית הדין כיום{{הערה|נכון לחודש אייר תשפ&quot;ד}} */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חותמת בית הדין]]<br /> [[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי&quot;ד כהוראת הרבי]]<br /> [[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי&quot;ד]]<br /> מוסד '''[[בית דין]] רבני חב&quot;ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ&quot;ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ&quot;ג מנחם אב [[תשל&quot;ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב&quot;די. במהלך השנים התווספו חברים עד לעשרות, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים נפטרו וכיום בית דין רבני חב&quot;ד מונה שבעה רבנים בלבד.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ו]], ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[מנחם אב]] תשל&quot;ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב&quot;ד באותם הימים. ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי. <br /> <br /> לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב&quot;ד בשנת [[תשל&quot;ו]]{{הבהרה}}. שמו של בית הדין היה אז: &quot;בית דין רבני ארצי של חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> ==חברי בית הדין==<br /> חברי בית הדין עם הקמתו: <br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]] - אב בית הדין. <br /> *הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]] <br /> *הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] רב הגבעה הצרפתית [[ירושלים]].<br /> *הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] רב ב[[תל אביב]]<br /> *הרב [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]]<br /> *הרב [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד|קריית מלאכי]]<br /> *הרב [[נחום טרבניק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]]<br /> *הרב [[דוד חנזין]] רב ב[[פתח תקווה]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]] <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אז מו&quot;צ ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] רבה של [[נחלת הר חב&quot;ד|קריית מלאכי]], <br /> *הרב [[גדליהו אקסלרוד]] רב קהילת חב&quot;ד [[רמת גן]] <br /> <br /> במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: <br /> *הרב [[יהוסף גדליה רלב&quot;ג]] רב שכונת קרית היובל ירושלים<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של צפת<br /> *הרב [[בן ציון ליפסקר]] רבה של ערד<br /> *הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] רב מרכז ירושלים<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רבה של חולון<br /> *הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] רב קהילת חב&quot;ד רחובות.<br /> <br /> הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין עד שנת [[תשמ&quot;א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת [[תשס&quot;ה]]{{מקור}}.<br /> <br /> במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע&quot;ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] רבה של קרית גת. בשנת [[תש&quot;פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק.<br /> במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי&quot;ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה. <br /> <br /> ===חברי בית הדין כיום{{הערה|נכון לחודש [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]}}===<br /> הרכב בית הדין הנוכחי הוא:<br /> הרב [[הרב ירוסלבסקי]]<br /> הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]], מד&quot;א כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד חב&quot;ד צפת עיה&quot;ק. <br /> <br /> הרה&quot;ח הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] רב העיר רמת ישי.<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד אלעד.<br /> <br /> הרב [[יעקב מנדלסון]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד ערד.<br /> <br /> הרב [[חיים קיז'נר]], מד&quot;א קהילת חב&quot;ד עמנואל.<br /> <br /> '''דיינים נוספים בבית הדין:'''<br /> *הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].<br /> *הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - רב ומשפיע בביהכנ&quot;ס המרכזי בעיה&quot;ק צפת ת&quot;ו וכ&quot;ג דיין ומו&quot;צ ב[[צפת]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[מרכז פתח תקוה]].<br /> *הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב&quot;ד ברמה ב' ב[[בית שמש]].<br /> <br /> מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר משרד בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].<br /> <br /> ===אב בית הדין===<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|&quot;כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו&quot;ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה...&quot; [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט&quot;ו אייר, ה'תשל&quot;ח.<br /> {{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] &quot;בנועם קיבלתי מכתבם .. דו&quot;ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי&quot;ד על פי הגורל&quot; אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל&quot;ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו&quot;ר הבי&quot;ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב&quot;ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב&quot;ד ב[[ירושלים]]. הרב [[יהודה בוטרשווילי]] כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב [[דוד חנזין]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקווה]] ולאחר פטירתו מונה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===מזכיר הבית דין===<br /> מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==תפקיד בית הדין==<br /> [[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש&quot;א]] בו כותב [[הרבי]]: &quot;תוקף והנהגת '''וענין''' אנ&quot;ש שי' באה&quot;ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;]]<br /> במכתב משנת תשל&quot;ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו:<br /> <br /> '''א.''' הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ&quot;ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב&quot;די.<br /> <br /> '''ב.''' נתינת מענה לרבנים חב&quot;דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.<br /> <br /> '''ג.''' פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.<br /> <br /> במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ&quot;ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&amp;st=&amp;pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל&quot;ו].}}.<br /> <br /> במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ&quot;ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב&quot;ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני &quot;ועשה טוב&quot; ולא באיסורים &quot;סור מרע&quot;. פעולות שצריכות להעשות ע&quot;י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ב מענה צב}}. <br /> <br /> כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב&quot;ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ&quot;ג כתב הרבי: &quot;בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב&quot;ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי&quot;ד רבני חב&quot;ד יסדר הענין&quot;{{הערה|נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח&quot;א ע' 208-9}}. באדר ראשון תשמ&quot;ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב&quot;דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ&quot;ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ&quot;ש שיחיו בארה&quot;ק. יפנה להנ&quot;ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב&quot;דית בארץ הקודש. <br /> <br /> בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש&quot;א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לבית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב&quot;ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ&quot;ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ&quot;ז בסיון תש&quot;פ]}}.<br /> <br /> ===סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב&quot;ד בארץ הקודש===<br /> הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב&quot;ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב&quot;ד{{הערה|שם=לו}},<br /> <br /> כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב&quot;ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשנ&quot;א{{דרוש מקור|הזוכר למזכיריו}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&amp;st=&amp;pgnum=156 שיחות קודש תשמ&quot;א ע' 132 סעיף ס&quot;א]}}.<br /> <br /> הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: {{ציטוטון|תוקף והנהגת '''וענין''' אנ&quot;ש שי' באה&quot;ק הוא בידי אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי' שהם הדיינים '''ופס&quot;ד''' בתוקף '''התורה'''}}{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}.<br /> <br /> כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: {{ציטוטון|'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית}}{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ&quot;ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1590528146231&amp;pagenum=112&amp;book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב&quot;ד])}}. ועוד כהנה רבות.<br /> <br /> מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: &quot;מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב&quot;ד באה&quot;ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע&quot;י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)&quot;{{הערה|ליקוט מענות קודש - תשמ&quot;ח, מענה רס&quot;ז.}}, בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: {{ציטוטון|אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?}}{{הערה|במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?}}. במענה נוסף [[ביקורת|ביקר]] הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: &quot;יחליטו באסיפת רבני אנ&quot;ש שיחי' דאה&quot;ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא&quot;{{הערה|קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.}}. בחודש [[סיון]] [[תש&quot;נ]] ענה הרבי לאחד מאנ&quot;ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ&quot;ט - תנש&quot;א ע' 51}}.<br /> <br /> כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ&quot;ג]] הממוען ל&quot;ועד רבני אנ&quot;ש אשר באה&quot;ק ת&quot;ו&quot; קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב&quot;ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי &quot;בתקווה חזקה באישור בהנ&quot;ל בחוזר&quot;{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד&quot;ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג מענה קפו}}.<br /> <br /> ==פעילות בית הדין==<br /> [[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]<br /> ===אגף ההשתלמויות===<br /> אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי &quot;הבית היהודי&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש&quot;ע]] {{אינפו}}}}<br /> <br /> אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> מנהל האגף כיום הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].<br /> <br /> ===כינוסי רבנים===<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ===מתן כשרות למוצרים===<br /> בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע&quot;ח]] לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד&quot;ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: &quot;יקבי ירושלים&quot; עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.<br /> <br /> כיום, בית דין רבני חב&quot;ד לא עוסק במתן כשרות כלל{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}, אך חברי בית הדין{{הערה|הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גוראריה.}} עוסקים בהענקת כשרות.<br /> <br /> ===מרכז מקוואות חב&quot;ד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב&quot;ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב&quot;ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.<br /> <br /> בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ברמה ג' ב[[בית שמש]] בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.<br /> <br /> ===סינון בית דין רבני חב&quot;ד===<br /> [[קובץ:סינון חבד.png|שמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]]]]<br /> בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]] באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[עשה לך רב|רב או משפיע]] וכמובן על ידי סינון מתאים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף &quot;ועדת הסברה&quot; למטרה זו.<br /> <br /> מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת &quot;רשימה לבנה&quot;, כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.<br /> <br /> מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:<br /> * '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.<br /> * '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.<br /> * '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אינטרנט]], חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.<br /> <br /> במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[קורונה]] ([[תש&quot;פ]] - [[תשפ&quot;ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת &quot;זום&quot; ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.<br /> <br /> בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}.<br /> <br /> המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב&quot;דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת{{הערה|[https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]}}.<br /> <br /> ===קרן מעשרות===<br /> [[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]<br /> קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב&quot;ד און ליין]. להרחבה, ראו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1867 עמוד 56.}}.<br /> <br /> הקרן הוקמה בשנת [[תש&quot;פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש&quot;פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.<br /> <br /> פעולות הקרן:<br /> #. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.<br /> #. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.<br /> #. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===<br /> <br /> [[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.<br /> <br /> כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].<br /> <br /> בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב&quot;ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב&quot;ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב&quot;ד בשנת [[תשע&quot;ח]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.<br /> <br /> ===מכון הבינני===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מכון הבינני]]}}<br /> מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת&quot;ם, שהוקם בשנת [[תשע&quot;ט]] ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה.<br /> <br /> לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב&quot;ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים.<br /> <br /> יו&quot;ר המכון הוא הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]], ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].<br /> <br /> ==פסקי בית הדין==<br /> ===פעילות חב&quot;ד באה&quot;ק===<br /> ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ&quot;ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב&quot;ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]]. בית הדין תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&amp;pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא&quot;ח]}} בשם &quot;תקנון הלכתי לבתי חב&quot;ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן&quot;. בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.<br /> <br /> ===הצבעה בבחירות===<br /> לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ&quot;ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין &quot;נתניהו. זה טוב ליהודים&quot;. לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב&quot;ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב&quot;דית בבחירות{{הערה|ראה &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; עמ' 233 - 236}}.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשס&quot;ה]] הורה בית הדין &quot;להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי&quot;ה לכנסת הבאה&quot;. ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ט]] הורה בית הדין כי &quot;אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה&quot;{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב&quot;ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]}}.<br /> <br /> ===הקרן לידידות===<br /> ב[[כ&quot;ה אייר]] [[תשס&quot;ט]] הוציא ביה&quot;ד מכתב בו הוא קובע כי &quot;אין מקום לבתי חב&quot;ד לקבל כספים מקרן זו&quot;{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר&quot;ח סיוון תשס&quot;ט - הכתבה בכיכר השבת]}}.<br /> <br /> ===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===<br /> ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס&quot;ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג טבת]] [[תש&quot;ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב&quot;ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב&quot;דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב&quot;די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב&quot;דיים], באתר [[חב&quot;ד אינפו]], י&quot;ג טבת תש&quot;ע (30.12.2009).}}.<br /> ===פסקים בנוגע לענייני משיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|&quot;ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם&quot;|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], כ&quot;ד בשבט תשנ&quot;ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}<br /> *'''תוקף והנהגת אנ&quot;ש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ&quot;ב עמוד 4<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[ועד רבני ליובאוויטש]]<br /> * [[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> * [[בד&quot;צ קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.rchabad.org/ אתר 'ועד רבני הקהילות' של הבית-דין]<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק - בעיירה ליובאוויטש]<br /> * [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב&quot;ד]<br /> * [https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]<br /> * [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב&quot;ד]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי&quot;ד רבני חב&quot;ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47420 ביה&quot;ד: עניני חב&quot;ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב&quot;ד] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=669951 2024-03-24T05:15:21Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&quot;א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב&quot;ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י&quot;ד באדר]]}}<br /> '''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז&quot;ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ&quot;ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י&quot;ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט&quot;ו באדר]]. ערב החג, [[י&quot;ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].<br /> <br /> החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].<br /> <br /> לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: [[קריאת המגילה]] בלילה וביום, [[משתה ושמחה|סעודה ומשתה]], [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית [[עמלק]], אמירת '[[ועל הניסים]]' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור [[הספד]] ו[[תענית]]. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו [[תחפושות]], [[הכאת המן]] שתייה '[[עד דלא ידע]]' ועוד. הרבי עורר על [[מבצע פורים]], במסגרתו חסידי חב&quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.<br /> <br /> באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &quot;עד דלא ידע&quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך [[מסירות נפש]]. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.<br /> ==מקורו==<br /> ===הרקע ההיסטורי===<br /> {{ערך מורחב|מגילת אסתר}}<br /> הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של&quot;ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ&quot;ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.<br /> <br /> כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת&quot;ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י&quot;ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז&quot;ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].<br /> <br /> נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י&quot;ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י&quot;ד באדר בהריגת השונאים.<br /> <br /> === קביעת היום ===<br /> קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר{{הערה|פרק ט, כ-לב.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.<br /> <br /> וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}<br /> <br /> מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. &quot;ויכתוב מרדכי&quot; &quot;וישלח ספרים&quot; ולאחרי זה שוב &quot;ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית&quot; ושוב &quot;וישלח ספרים&quot; &quot;ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר&quot;.<br /> <br /> רש&quot;י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק &quot;ויכתוב מרדכי&quot;. ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.<br /> <br /> בכתיבתה של אסתר לפי [[רש&quot;י]] משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}.<br /> <br /> ודבריה שנכתבו בספר (&quot;ומאמר אסתר.. ונכתב בספר&quot;) מפרש [[רש&quot;י]] כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ&quot;ד ספרי ה[[תנ&quot;ך]]. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.<br /> <br /> ==מצוות החג ומנהגיו==<br /> [[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]<br /> ===מצוות החג===<br /> *'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.<br /> *'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: &quot;וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ&quot;. חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.<br /> *'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: &quot;וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים&quot;. חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ&quot;ב, הלכה י&quot;ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.<br /> *'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל&quot;ימי משתה ושמחה&quot;; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז&quot;ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא &quot;עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&quot;. הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.<br /> <br /> ===סדר התפילה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח &quot;ועל הניסים&quot;<br /> |תוכן={{ציטוטון|וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:}}{{ש}}<br /> {{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}<br /> }}<br /> קודם [[תפילת ערבית]] ו[[תפילת שחרית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו&quot;ע ורמ&quot;א סי' תרפ&quot;ב ס&quot;א, ושו&quot;ע אדמוה&quot;ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת מתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת &quot;ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר...&quot; {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע&quot;י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד &quot;ועל הניסים&quot; אם נזכר לפני שאמר &quot;ברוך אתה ה'&quot; יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני &quot;יהיו לרצון&quot; הוא יגיד &quot;הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר...&quot; (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את &quot;ועל הניסים&quot; לפני &quot;הרחמן הוא יזכנו&quot;){{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&amp;CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}. כמו כן לא אומרים &quot;[[תחנון]]&quot; ו&quot;א-ל ארך אפיים&quot; בתפילה.<br /> <br /> ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב&quot;ד ,לדעת המג&quot;א סי' תרצ&quot;ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.<br /> <br /> לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש&quot;י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה]] דף י&quot;ד עמ' א}} מובא כמה טעמים לכך:<br /> #משום שלא אומרים &quot;הלל&quot; על נס שקרה בחו&quot;ל.<br /> #[[קריאת המגילה]] בעצמה נחשבת כ&quot;הלל&quot;.<br /> <br /> ===מבצע פורים===<br /> {{ערך מורחב|מבצע פורים}}<br /> [[הרבי]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב&quot;ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת [[תשכ&quot;א]] אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.<br /> <br /> ===מנהגי פורים===<br /> [[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]<br /> *'''[[תחפושת]]''' - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק &quot;תחפושת חיצונית&quot; כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של [[אחשוורוש]]).<br /> *'''[[הכאת המן]]''' - בפורים יש למחות את [[המן]] שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע&quot;י הרעשה בעת שמזכירים את שמו ב[[מגילת אסתר]] ע&quot;י רעשן.<br /> *'''דמי פורים''' - בפורים נהוג גם לתת לילדים &quot;דמי פורים&quot;.<br /> <br /> ==בערים מוקפות חומה==<br /> [[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]<br /> ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ&quot;ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר [[ירושלים]], אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: [[צפת]], [[טבריה]], [[עכו]] ועוד.<br /> <br /> ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת ימי ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].<br /> <br /> הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.<br /> <br /> ===פורים משולש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}}<br /> כאשר חל פורים ב[[יום השבת]], אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט&quot;ו באדר]], שכן [[י&quot;ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג &quot;פורים משולש&quot;.<br /> <br /> סדר המצוות בפורים המשולש הוא:<br /> *'''ביום שישי, [[י&quot;ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].<br /> *'''בשבת, [[ט&quot;ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת &quot;[[ועל הניסים (פורים)|ועל הנסים]]&quot;.<br /> *'''ביום ראשון, [[ט&quot;ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].<br /> עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&amp;st=&amp;pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&amp;st=&amp;pgnum=767&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ צו, שושן פורים תשמ&quot;א].}}.<br /> <br /> בקביעות כזו, הורה [[הרבי]] להתאחד עם תושבי [[ירושלים]] בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}.<br /> <br /> פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש&quot;י]], [[תשי&quot;ד]], [[תשל&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]], [[תשמ&quot;א]], [[תשנ&quot;ד]], [[תשס&quot;א]], [[תשס&quot;ה]], [[תשס&quot;ח]], ו[[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> ==פורים קטן==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורים קטן]]}}<br /> כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י&quot;ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ&quot;א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב&quot;ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]].<br /> <br /> ==פורים לעתיד לבוא==<br /> {{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}<br /> אמרו [[חז&quot;ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}, וכן נפסק להלכה ב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ&quot;ב הלכה יח.}}, כי אף שכל ה[[יום טוב|מועדים]] יתבטלו ב[[ימות המשיח]], חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] יתבטלו אז, [[מגילת אסתר]] תשאר נצחית (וכן ה[[הלכה|הלכות]] ב[[תורה שבעל פה]]).<br /> <br /> במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; וב[[תורת החסידות]] מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} &quot;שרגא בטיהרא מאי אהני&quot; [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.<br /> <br /> הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&amp;search=כל+המועדים צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&amp;search=כל+המועדים קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15940&amp;st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד&quot;ה ליהודים תרכ&quot;ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&amp;search=כל+המועדים תשי&quot;ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&amp;search=כל+המועדים ד&quot;ה להבין מרז&quot;ל כל המועדים תשט&quot;ז]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&amp;search=תשכ%22א ד&quot;ה כל המועדים תשכ&quot;א]. ועוד.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא &quot;כפורים&quot; כמו פורים כמו שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי&quot;ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב&quot;ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע&quot;י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע&quot;י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&amp;st=&amp;pgnum=241&amp;hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת&quot;ר].}}..<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע&quot;ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג.}}.<br /> <br /> הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב&quot;ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו&quot;ש, חלק ו', פורים}}.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש&quot;הקורא את המגילה למפרע לא יצא&quot; שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב&quot;ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, &quot;גזירת המן&quot; גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב&quot;ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> ב[[גמרא]] מובא על הפסוק &quot;קיבל היהודים את אשר החלו לעשות&quot; {{הערה|אסתר, ט, כ&quot;ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים &quot;הדור קבלוה בימי אחשוורוש&quot; הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ&quot;ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב&quot;ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב&quot;ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב&quot;ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&amp;CategoryID=200&amp;SubjectID=13 עיון, משנת חב&quot;ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב&quot;ד אורג}}.<br /> <br /> ==במחיצת רבותינו נשיאינו==<br /> חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: [[שמחת תורה]], [[י&quot;ט כסלו]], וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.<br /> <br /> בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.<br /> <br /> להלן רשימה חלקית:<br /> *'''פורים תר&quot;פ''' - חג הפורים האחרון עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא התפעל ואמר &quot;נאמר חסידות והם יתבטלו&quot;, ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.<br /> *'''פורים תרפ&quot;א''' - על אף ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.<br /> *'''פורים תרפ&quot;ז''' - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.<br /> ===אצל הרבי===<br /> *'''פורים תשי&quot;ג''' - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה{{הערה|הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.}}.<br /> *'''פורים תשט&quot;ו''' - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.<br /> *'''פורים תשי&quot;ח (תשח&quot;י)''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.<br /> *'''פורים תשכ&quot;ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו{{הערה|[https://col.org.il/news/133336 הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר{{col}}]}}.<br /> *'''פורים תשל&quot;א''' - ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.<br /> * פורים תשל&quot;ו - הרבי מעורר לראשונה על תקנת &quot;הנחת תפילין דר&quot;ת&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו''', תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשנת תר&quot;פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1848 עמוד 44<br /> *'''הפורים של הרבי החדש''', תיאור חג הפורים תשי&quot;א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1848 עמוד 49<br /> *'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1848 עמוד 25<br /> *'''10 עובדות חב&quot;דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ&quot;ב] {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74768 הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת &quot;נפלאות במפרץ&quot;]''' - חוברת על ניסי [[מלחמת המפרץ]] - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/03/10-03-2024-18-31-28-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf אל תיכנע לגורל]'''{{הערה|תדפיס מהספר מועדים ומודעות - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי.}} מודעות חסידית על חג הפורים - הרב יצחק ערד {{PDF}} <br /> <br /> ===שונות===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס&quot;ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי&quot;ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי&quot;ח]''' (אנגלית)<br /> *'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *הרב מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מאמרי הרבי בחג הפורים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ&quot;ד עמוד 19<br /> <br /> === שיחות הרבי ===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 התוועדות פורים תשל&quot;ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים תשמ&quot;ב בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 התוועדות פורים תשמ&quot;ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ&quot;ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818 מגילת אסתר עם פירוש &quot;שערי מגילה&quot; מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&amp;st=&amp;pgnum=154&amp;hilite= שערי הלכה ומנהג אה&quot;ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]<br /> <br /> ===הלכות ומנהגים===<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-18-05-58-מדריך-הלכתי-פורים-תשפא-להפצה-1.pdf הלכה למעשה: חג הפורים]''', תדפיס מתוך הספר, בהוצאת [[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב&quot;ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/24/625213507911.html לקט מנהגי הרבי לחג הפורים] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון לשבת פרשת צו תשע&quot;ו<br /> *[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב&quot;ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}<br /> <br /> {{פורים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פורים|*]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=669950 2024-03-24T05:13:18Z

<p>37.60.47.86: /* אצל הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&quot;א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב&quot;ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י&quot;ד באדר]]}}<br /> '''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז&quot;ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ&quot;ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י&quot;ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט&quot;ו באדר]]. ערב החג, [[י&quot;ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].<br /> <br /> החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].<br /> <br /> לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: [[קריאת המגילה]] בלילה וביום, [[משתה ושמחה|סעודה ומשתה]], [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית [[עמלק]], אמירת '[[ועל הניסים]]' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור [[הספד]] ו[[תענית]]. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו [[תחפושות]], [[הכאת המן]] שתייה '[[עד דלא ידע]]' ועוד. הרבי עורר על [[מבצע פורים]], במסגרתו חסידי חב&quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.<br /> <br /> באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &quot;עד דלא ידע&quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך [[מסירות נפש]]. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.<br /> ==מקורו==<br /> ===הרקע ההיסטורי===<br /> {{ערך מורחב|מגילת אסתר}}<br /> הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של&quot;ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ&quot;ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.<br /> <br /> כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת&quot;ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י&quot;ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז&quot;ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].<br /> <br /> נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י&quot;ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י&quot;ד באדר בהריגת השונאים.<br /> <br /> === קביעת היום ===<br /> קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר{{הערה|פרק ט, כ-לב.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.<br /> <br /> וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}<br /> <br /> מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. &quot;ויכתוב מרדכי&quot; &quot;וישלח ספרים&quot; ולאחרי זה שוב &quot;ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית&quot; ושוב &quot;וישלח ספרים&quot; &quot;ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר&quot;.<br /> <br /> רש&quot;י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק &quot;ויכתוב מרדכי&quot;. ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.<br /> <br /> בכתיבתה של אסתר לפי [[רש&quot;י]] משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}.<br /> <br /> ודבריה שנכתבו בספר (&quot;ומאמר אסתר.. ונכתב בספר&quot;) מפרש [[רש&quot;י]] כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ&quot;ד ספרי ה[[תנ&quot;ך]]. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.<br /> <br /> ==מצוות החג ומנהגיו==<br /> [[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]<br /> ===מצוות החג===<br /> *'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות היום הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.<br /> *'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: &quot;וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ&quot;. חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.<br /> *'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: &quot;וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים&quot;. חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ&quot;ב, הלכה י&quot;ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.<br /> *'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל&quot;ימי משתה ושמחה&quot;; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז&quot;ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא &quot;עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&quot;. הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.<br /> <br /> ===סדר התפילה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח &quot;ועל הניסים&quot;<br /> |תוכן={{ציטוטון|וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:}}{{ש}}<br /> {{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}<br /> }}<br /> קודם [[תפילת ערבית]] ו[[תפילת שחרית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו&quot;ע ורמ&quot;א סי' תרפ&quot;ב ס&quot;א, ושו&quot;ע אדמוה&quot;ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת מתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת &quot;ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר...&quot; {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע&quot;י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד &quot;ועל הניסים&quot; אם נזכר לפני שאמר &quot;ברוך אתה ה'&quot; יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני &quot;יהיו לרצון&quot; הוא יגיד &quot;הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר...&quot; (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את &quot;ועל הניסים&quot; לפני &quot;הרחמן הוא יזכנו&quot;){{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&amp;CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}. כמו כן לא אומרים &quot;[[תחנון]]&quot; ו&quot;א-ל ארך אפיים&quot; בתפילה.<br /> <br /> ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב&quot;ד ,לדעת המג&quot;א סי' תרצ&quot;ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.<br /> <br /> לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש&quot;י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה]] דף י&quot;ד עמ' א}} מובא כמה טעמים לכך:<br /> #משום שלא אומרים &quot;הלל&quot; על נס שקרה בחו&quot;ל.<br /> #[[קריאת המגילה]] בעצמה נחשבת כ&quot;הלל&quot;.<br /> <br /> ===מבצע פורים===<br /> {{ערך מורחב|מבצע פורים}}<br /> [[הרבי]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב&quot;ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת [[תשכ&quot;א]] אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.<br /> <br /> ===מנהגי פורים===<br /> [[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]<br /> *'''[[תחפושת]]''' - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק &quot;תחפושת חיצונית&quot; כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של [[אחשוורוש]]).<br /> *'''[[הכאת המן]]''' - בפורים יש למחות את [[המן]] שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע&quot;י הרעשה בעת שמזכירים את שמו ב[[מגילת אסתר]] ע&quot;י רעשן.<br /> *'''דמי פורים''' - בפורים נהוג גם לתת לילדים &quot;דמי פורים&quot;.<br /> <br /> ==בערים מוקפות חומה==<br /> [[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]<br /> ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ&quot;ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר [[ירושלים]], אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: [[צפת]], [[טבריה]], [[עכו]] ועוד.<br /> <br /> ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת ימי ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].<br /> <br /> הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.<br /> <br /> ===פורים משולש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}}<br /> כאשר חל פורים ב[[יום השבת]], אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט&quot;ו באדר]], שכן [[י&quot;ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג &quot;פורים משולש&quot;.<br /> <br /> סדר המצוות בפורים המשולש הוא:<br /> *'''ביום שישי, [[י&quot;ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].<br /> *'''בשבת, [[ט&quot;ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת &quot;[[ועל הניסים (פורים)|ועל הנסים]]&quot;.<br /> *'''ביום ראשון, [[ט&quot;ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].<br /> עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&amp;st=&amp;pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&amp;st=&amp;pgnum=767&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ צו, שושן פורים תשמ&quot;א].}}.<br /> <br /> בקביעות כזו, הורה [[הרבי]] להתאחד עם תושבי [[ירושלים]] בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}.<br /> <br /> פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש&quot;י]], [[תשי&quot;ד]], [[תשל&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]], [[תשמ&quot;א]], [[תשנ&quot;ד]], [[תשס&quot;א]], [[תשס&quot;ה]], [[תשס&quot;ח]], ו[[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> ==פורים קטן==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורים קטן]]}}<br /> כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י&quot;ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ&quot;א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב&quot;ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]].<br /> <br /> ==פורים לעתיד לבוא==<br /> {{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}<br /> אמרו [[חז&quot;ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}, וכן נפסק להלכה ב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ&quot;ב הלכה יח.}}, כי אף שכל ה[[יום טוב|מועדים]] יתבטלו ב[[ימות המשיח]], חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] יתבטלו אז, [[מגילת אסתר]] תשאר נצחית (וכן ה[[הלכה|הלכות]] ב[[תורה שבעל פה]]).<br /> <br /> במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; וב[[תורת החסידות]] מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} &quot;שרגא בטיהרא מאי אהני&quot; [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.<br /> <br /> הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&amp;search=כל+המועדים צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&amp;search=כל+המועדים קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15940&amp;st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד&quot;ה ליהודים תרכ&quot;ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&amp;search=כל+המועדים תשי&quot;ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&amp;search=כל+המועדים ד&quot;ה להבין מרז&quot;ל כל המועדים תשט&quot;ז]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&amp;search=תשכ%22א ד&quot;ה כל המועדים תשכ&quot;א]. ועוד.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא &quot;כפורים&quot; כמו פורים כמו שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי&quot;ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב&quot;ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע&quot;י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע&quot;י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&amp;st=&amp;pgnum=241&amp;hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת&quot;ר].}}..<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע&quot;ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג.}}.<br /> <br /> הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב&quot;ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו&quot;ש, חלק ו', פורים}}.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש&quot;הקורא את המגילה למפרע לא יצא&quot; שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב&quot;ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, &quot;גזירת המן&quot; גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב&quot;ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> ב[[גמרא]] מובא על הפסוק &quot;קיבל היהודים את אשר החלו לעשות&quot; {{הערה|אסתר, ט, כ&quot;ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים &quot;הדור קבלוה בימי אחשוורוש&quot; הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ&quot;ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב&quot;ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב&quot;ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב&quot;ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&amp;CategoryID=200&amp;SubjectID=13 עיון, משנת חב&quot;ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב&quot;ד אורג}}.<br /> <br /> ==במחיצת רבותינו נשיאינו==<br /> חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: [[שמחת תורה]], [[י&quot;ט כסלו]], וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.<br /> <br /> בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.<br /> <br /> להלן רשימה חלקית:<br /> *'''פורים תר&quot;פ''' - חג הפורים האחרון עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא התפעל ואמר &quot;נאמר חסידות והם יתבטלו&quot;, ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.<br /> *'''פורים תרפ&quot;א''' - על אף ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.<br /> *'''פורים תרפ&quot;ז''' - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.<br /> ===אצל הרבי===<br /> *'''פורים תשי&quot;ג''' - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה{{הערה|הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.}}.<br /> *'''פורים תשט&quot;ו''' - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.<br /> *'''פורים תשי&quot;ח (תשח&quot;י)''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.<br /> *'''פורים תשכ&quot;ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו{{הערה|[https://col.org.il/news/133336 הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר{{col}}]}}.<br /> *'''פורים תשל&quot;א''' - ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.<br /> פורים תשל&quot;ו - הרבי מעורר לראשונה על תקנת &quot;הנחת תפילין דר&quot;ת&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו''', תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשנת תר&quot;פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1848 עמוד 44<br /> *'''הפורים של הרבי החדש''', תיאור חג הפורים תשי&quot;א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1848 עמוד 49<br /> *'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1848 עמוד 25<br /> *'''10 עובדות חב&quot;דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ&quot;ב] {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74768 הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת &quot;נפלאות במפרץ&quot;]''' - חוברת על ניסי [[מלחמת המפרץ]] - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/03/10-03-2024-18-31-28-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf אל תיכנע לגורל]'''{{הערה|תדפיס מהספר מועדים ומודעות - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי.}} מודעות חסידית על חג הפורים - הרב יצחק ערד {{PDF}} <br /> <br /> ===שונות===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס&quot;ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי&quot;ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי&quot;ח]''' (אנגלית)<br /> *'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *הרב מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מאמרי הרבי בחג הפורים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ&quot;ד עמוד 19<br /> <br /> === שיחות הרבי ===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 התוועדות פורים תשל&quot;ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים תשמ&quot;ב בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 התוועדות פורים תשמ&quot;ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ&quot;ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818 מגילת אסתר עם פירוש &quot;שערי מגילה&quot; מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&amp;st=&amp;pgnum=154&amp;hilite= שערי הלכה ומנהג אה&quot;ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]<br /> <br /> ===הלכות ומנהגים===<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-18-05-58-מדריך-הלכתי-פורים-תשפא-להפצה-1.pdf הלכה למעשה: חג הפורים]''', תדפיס מתוך הספר, בהוצאת [[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב&quot;ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/24/625213507911.html לקט מנהגי הרבי לחג הפורים] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון לשבת פרשת צו תשע&quot;ו<br /> *[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב&quot;ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}<br /> <br /> {{פורים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פורים|*]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%93_%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A8%D7%98&diff=652887 2024-01-17T05:53:42Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>הרב '''אברהם גד ונקרט''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]], 1945) הוא משפיע חסידי המתגורר כיום בישוב בת עין, ומוסר שיעורים באופן קבוע לקהלים רחבים, כאשר רוב שיעוריו עוסקים בספרי החסידות הכללית. בעבר שימש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח שבט]] [[תש&quot;ה]] לאביו ר' [[שאול ונקרט]] ולאמו מרת חיה אסתר ונקרט, שהתגוררו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו - אברהם גדל ונקרט. לימים, לאחר התייעצות עם [[הרבי]] שהפנה אותו לשאלת רב [[מורה הוראה]] - שינה את שמו (גם באופן רשמי) ל&quot;אברהם גד&quot;.<br /> <br /> כבחור, למד בישיבה קטנה לא חב&quot;דית אך כבר שיגר מכתבים לרבי, במענה אליהם עודד אותו הרבי לקבוע עיתים ללימוד החסידות.<br /> <br /> לקראת ישיבה גדולה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנים אלו החל לעסוק בהפצת החסידות ומסר שיעור קבוע בספר התניא בישיבת כפר הרא&quot;ה.<br /> <br /> לקראת חודש תשרי תשכ&quot;ז נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר כשלש שנים, חזר לארץ הקודש, ובעודו בחור החל לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בג' אדר ראשון תש&quot;ל עם רעייתו מרת לאה בת הרב [[אריה לייב פרידמן]]. לפני החתונה, בסמיכות ליום הולדתו ול[[י' שבט הגדול]], זכה להיכנס ליחידות עם הרבי גם בקשר עם החתונה הקרובה.<br /> <br /> בשנים בהם התגורר בכפר חב&quot;ד, שימש כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב&quot;ד, וכמשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ט עבר להתגורר בישוב בת עין בגוש עציון, שם משמש כמשפיע ומוסר שיעורים בחסידות.<br /> <br /> במשך שנים מוסר מידי יום שיעורים רבים בחסידות במקומות שונים ברחבי הארץ, ביניהם בישיבות גבוהות, דוגמת ישיבת מצפה יריחו, ישיבת רמת גן, ועוד. וכן במושב עין כרם, בירושלים ועוד.<br /> <br /> כיום מוסר שיעורים באופן קבוע בקהילת 'נהורא'.(הרב הפסיק למסור את השיעור לפני שנים אחדות)<br /> <br /> שיעוריו עוסקים בכלל ענפי החסידות, כשהוא מוסר שיעורים קבועים בתניא וכן בספריו של הרבי מפיסאנצה, בספריו של [[רבי נחמן]] מברסלב, ועוד.<br /> <br /> בקי היטב בספרי החסידות ובמיוחד בתורתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> הרבי התבטא פעם ב[[יחידות]] במענה לא' מבני משפחת [[שם טוב]]{{הערה|לגרסה אחרת: לר' שניאור זלמן גוראריה.}} שהתאונן בפני הרבי שכיום אין חסידים משכילים ועובדים כמו ב[[ליובאוויטש]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=למה אתה אומר שאין משכילים, יש את גד ונקרט, למה אתה אומר שאין עובדים, יש את נתן וולף.}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שמואל ונקרט - שליח הרבי בחבל יריחו, מתגורר במצפה יריחו.<br /> *בתו, מרת ציפורה, אשת ר' זיו מוסקוביץ' - רחובות.<br /> *בתו, מרת אסתר, אשת ר' דניאל בן דוד - בת עין.<br /> *בנו, ר' מנחם ונקרט - ביתר עילית.<br /> *בתו מרת חנה, אשת ר' עזריאל ברגר - בת עין.<br /> *בתו, מרת רבקה, אשת ר' מנחם פרידמן - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e4e672e7e544_1582196526.pdf אוצר אגרות קודש למשפחת ונקרט]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{מיון רגיל:ונקרט, גד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F_%D7%97%D7%9C%D7%A7&diff=583680 2023-03-08T17:28:37Z

<p>37.60.47.86: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונה חדשה של ניצן חלק.png|ממוזער|הרב ניצן חלק]]<br /> הרב '''ניצן יצחק חלק''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]]) הינו מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[באר שבע]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת 'נווה זאב' ו[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה]] חב&quot;ד בעיר, וכן מייסד ומנהל [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת תו&quot;ת קטנה]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תשל&quot;ב ביישוב עומר שעל יד באר שבע. <br /> <br /> בצעירותו התיידד עם ראש העיר של באר שבע - מר רוביק דנילוביץ' שגם היה גר שם.<br /> <br /> לאחר חזרתו בתשובה, התייעץ עם רבותיו ולאחר התלבטות החליט לצאת ל[[שליחות]] ב[[באר שבע]], שם הקים [[בית חב&quot;ד]] בשכונה נווה זאב. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הקים [[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה חב&quot;ד]] וגנים בצמוד שכיום מונים כ-470 תלמידים כ&quot;י.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הקים [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה בעיר]] המונה שישים בחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] פתח [[ישיבה גדולה]] בעיר, אשר נסגרה בשנת תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==פעילותו בעיר==<br /> נוסף ל[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה]] וה[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] שבהנהלתו, פועל בשכונת נווה זאב סביב מעגל השנה. במשך ימי ה[[חנוכה]] מתקיימת הדלקה מרכזית מדי יום בהשתתפות רבנים ואנשי ציבור. ב[[ל&quot;ג בעומר]] מתקיימת תהלוכה גדולה ומרכזית בה משתתפים מאות אנשים כ&quot;י. כמו&quot;כ בהנהלתו בית כנסת חב&quot;ד בשכונה פלח 5, בו מתקיימות תפילות במשך כל השנה והתוועדויות ביומי דפגרא.<br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אייל חלק - כפר חב&quot;ד<br /> *אחיו, ר' אריאל חלק - באר שבע<br /> *אחיו, ר' עוזי חלק - תל אביב<br /> *חתנו, הרב מענדל שאול מור יוסף - באר שבע<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן אלורו - באר שבע<br /> ==ראה עוד==<br /> *[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע| תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]]<br /> *[[באר שבע]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * כתבת שער ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] גליון 1498<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''סיפורה של שכונה בבאר שבע''' http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43342<br /> * '''בנווה זאב בבאר שבע צעדו יחד · דיווח וגלריה''' https://col.org.il/news/97241<br /> *'''[https://col.org.il/news/135104 באר שבע: ראש העיר והרב הדליקו החנוכייה של חב&quot;ד]''', חנוכה תשפ&quot;ב {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:חלק, ניצן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F_%D7%97%D7%9C%D7%A7&diff=583679 2023-03-08T17:27:55Z

<p>37.60.47.86: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונה חדשה של ניצן חלק.png|ממוזער|הרב ניצן חלק]]<br /> הרב '''ניצן יצחק חלק''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]]) הינו מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[באר שבע]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת 'נווה זאב' ו[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה]] חב&quot;ד בעיר, וכן מייסד ומנהל [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת תו&quot;ת קטנה]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תשל&quot;ב ביישוב עומר שעל יד באר שבע. <br /> <br /> בצעירותו התיידד עם ראש העיר של באר שבע - מר רוביק דנילוביץ' שגם היה גר שם.<br /> <br /> לאחר חזרתו בתשובה, התייעץ עם רבותיו ולאחר התלבטות החליט לצאת ל[[שליחות]] ב[[באר שבע]], שם הקים [[בית חב&quot;ד]] בשכונה נווה זאב. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הקים [[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה חב&quot;ד]] וגנים בצמוד שכיום מונים כ-470 תלמידים כ&quot;י.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הקים [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה בעיר]] המונה שישים בחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] פתח [[ישיבה גדולה]] בעיר, אך נסגרה בשנת תשפ&quot;א בשל ניהול כושל.<br /> <br /> ==פעילותו בעיר==<br /> נוסף ל[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה]] וה[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] שבהנהלתו, פועל בשכונת נווה זאב סביב מעגל השנה. במשך ימי ה[[חנוכה]] מתקיימת הדלקה מרכזית מדי יום בהשתתפות רבנים ואנשי ציבור. ב[[ל&quot;ג בעומר]] מתקיימת תהלוכה גדולה ומרכזית בה משתתפים מאות אנשים כ&quot;י. כמו&quot;כ בהנהלתו בית כנסת חב&quot;ד בשכונה פלח 5, בו מתקיימות תפילות במשך כל השנה והתוועדויות ביומי דפגרא.<br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אייל חלק - כפר חב&quot;ד<br /> *אחיו, ר' אריאל חלק - באר שבע<br /> *אחיו, ר' עוזי חלק - תל אביב<br /> *חתנו, הרב מענדל שאול מור יוסף - באר שבע<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן אלורו - באר שבע<br /> ==ראה עוד==<br /> *[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע| תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]]<br /> *[[באר שבע]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * כתבת שער ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] גליון 1498<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''סיפורה של שכונה בבאר שבע''' http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43342<br /> * '''בנווה זאב בבאר שבע צעדו יחד · דיווח וגלריה''' https://col.org.il/news/97241<br /> *'''[https://col.org.il/news/135104 באר שבע: ראש העיר והרב הדליקו החנוכייה של חב&quot;ד]''', חנוכה תשפ&quot;ב {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:חלק, ניצן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F_%D7%97%D7%9C%D7%A7&diff=583678 2023-03-08T17:27:22Z

<p>37.60.47.86: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונה חדשה של ניצן חלק.png|ממוזער|הרב ניצן חלק]]<br /> הרב '''ניצן יצחק חלק''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]]) הינו מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[באר שבע]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת 'נווה זאב' ו[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה]] חב&quot;ד בעיר, וכן מייסד ומנהל [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת תו&quot;ת קטנה]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תשל&quot;ב ביישוב עומר שעל יד באר שבע. <br /> <br /> בצעירותו התידד עם ראש העיר של באר שבע - מר רוביק דנילוביץ' שגם היה גר שם.<br /> <br /> לאחר חזרתו בתשובה, התייעץ עם רבותיו ולאחר התלבטות החילט לצאת ל[[שליחות]] ב[[באר שבע]], שם הקים [[בית חב&quot;ד]] בשכונה נווה זאב. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הקים [[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה חב&quot;ד]] וגנים בצמוד שכיום מונים כ-470 תלמידים כ&quot;י.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הקים [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה בעיר]] המונה שישים בחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] פתח [[ישיבה גדולה]] בעיר, אך נסגרה בשנת תשפ&quot;א בשל ניהול כושל.<br /> <br /> ==פעילותו בעיר==<br /> נוסף ל[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|תלמוד תורה]] וה[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] שבהנהלתו, פועל בשכונת נווה זאב סביב מעגל השנה. במשך ימי ה[[חנוכה]] מתקיימת הדלקה מרכזית מדי יום בהשתתפות רבנים ואנשי ציבור. ב[[ל&quot;ג בעומר]] מתקיימת תהלוכה גדולה ומרכזית בה משתתפים מאות אנשים כ&quot;י. כמו&quot;כ בהנהלתו בית כנסת חב&quot;ד בשכונה פלח 5, בו מתקיימות תפילות במשך כל השנה והתוועדויות ביומי דפגרא.<br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אייל חלק - כפר חב&quot;ד<br /> *אחיו, ר' אריאל חלק - באר שבע<br /> *אחיו, ר' עוזי חלק - תל אביב<br /> *חתנו, הרב מענדל שאול מור יוסף - באר שבע<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן אלורו - באר שבע<br /> ==ראה עוד==<br /> *[[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע| תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]]<br /> *[[באר שבע]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * כתבת שער ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] גליון 1498<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''סיפורה של שכונה בבאר שבע''' http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43342<br /> * '''בנווה זאב בבאר שבע צעדו יחד · דיווח וגלריה''' https://col.org.il/news/97241<br /> *'''[https://col.org.il/news/135104 באר שבע: ראש העיר והרב הדליקו החנוכייה של חב&quot;ד]''', חנוכה תשפ&quot;ב {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:חלק, ניצן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=530221 2022-03-21T22:46:32Z

<p>37.60.47.86: /* מפתח העיר */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> <br /> == [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> תחת השם מישולובין<br /> יש להוסיף את הרה&quot;ח דוד דב מישולבין<br /> <br /> נולד תרפ&quot;ט <br /> נפטר תשפ&quot;ב<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:18 • כ&quot;ה בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[מאיר רוזנבוים (פרימישלאן)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> חתנו האחרון הרה&quot;צ ישעי' יואל פאנעט בן להאדמור מקארלסבורג ארהב {{אנונימי}}<br /> :נוסף, תודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:47 • ה' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[חיים דוד וילהלם]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בחיפוש אחר המילה 'וילהלם' מופיע חיים דוד וילהלם כראש המשפחה שלפועל הוא אחד מהנכדים<br /> :תוקן, תודה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:05 • ז' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[משה שכטמן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> דוקטור שכטמן התגרש לפני כמה חודשיים,<br /> הוא ממשיך לעבוד בינתיים במרפאת כפר חב&quot;ד,<br /> הוא אמר לשכונת אחיסמך ליד העיר לוד,<br /> אשתו עברה עם הילדים ליד ההורים שלה בעיר רעננה<br /> :תוקן, תודה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:46 • ט' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[בך ה' חסיתי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בקישור לווידאו ששרים לפני הרבי יש שם ניגון ויהי בימי אחשוורוש ולא בך ה' חסיתי {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:51 • י&quot;ב באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[משתמש:ערנסקייט/אסף גלזר]] ==<br /> {{/מצב|הצעה לשיפור}}<br /> פשוט לא נכון מי שכתב זאת לא בירר עם אסף גלזר את הנתונים ,אני אסף גלזר. {{אנונימי}}<br /> :זה ערך שנמצא במרחב פרטי ולא משובץ כערך באתר. אולי כדאי להכין תבנית לערכים במרחב האישי כבאתרים השונים, דעת שאר המשתמשים? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:42 • ט&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::האם הכוונה לזה he.wikipedia.org/wiki/תבנית:דף_אישי ? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:05, ט&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 02:05, 16 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::הכוונה לזה: https://he.wikipedia.org/wiki/תבנית:טיוטה_פרטית ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:52 • ט&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[חסידות קרלין]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> אין צורך ולא יפה להכניס את פינסק כמשהו אחר . תכתבו קרלין סטולין {{אנונימי}}<br /> <br /> == [[אריך אנפין]] ==<br /> {{/מצב|הצעה לשיפור}}<br /> הנני חסיד חבד, בגיל העמידה, (כלומר לפי ערך יצא לי ללמוד קצת מאמרים) כאדם מן השורה, אנני מבין דבר מכל הכתוב פה, יש פה הרבה הסברים חוץ מ &quot;אריך אנפין&quot;.<br /> :הוכנסה תבנית הקוראת לפשט את הערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:54 • ט&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[פדיון הבן]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> ב&quot;ה. לא רשום סדר(נוסח) פודה את עצמו ע&quot;פ חב&quot;ד<br /> :לא קיים בסידור נוסח כזה, אם ידוע לך על נוסח חב&quot;ד של הפודה את עצמו תוכל להוסיף אותו לערך. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:10 • כ' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[ערב רב]] ==<br /> {{/מצב|הצעה לשיפור}}<br /> הכתיבה הזאת רואיה לשיפור על ידי תוספת ביאור משיחת כי תישא בלקוטי שיחות ט&quot;ז (שיחה ד)<br /> :תודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:12 • כ' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[שאול משה אליטוב]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> לשעבר ראש ישיבת אור אבנר כפר סיטרין.<br /> :אני רואה שטיפלת בזה, ישר כח! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:41 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> כתוב שליט״א בל מוקום שכתוב הרבי או אדמו״ר<br /> :לא כתוב שליט&quot;א בכל מקום שמוזכר הרבי, במקומות שמוזכר אמור להיות. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:22 • כ&quot;ב באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[סדרת השערים (היכל מנחם)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> יש לציין שהספר שערי צדקה נדפס בשנית בשנת תשפ&quot;א, בעריכה חדשה ועם הוספות.<br /> :נוסף, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:30 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[הסתלקות צדיק]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בערך זה כתוב פעמיים &quot;זצוקלל&quot;ה&quot; וצ&quot;ל: זצוקללה&quot;ה<br /> :תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:30 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[עזרא בנימין שוחט]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולד כ&quot;ה אדר שני תש&quot;ג<br /> :תודה, טופל ע&quot;י המשתמש דוד קורצוג ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:12 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[תבנית:ציטוט יומי/25]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> נשיא?<br /> :אכן, ראה מסכת הוריות י, א וי&quot;א, א. (או חפש גוגל) ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:11 • כ&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[חיים יהודה רבינוביץ]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> דיין בבית הדין של הרב מאיר אהרון ולא חיים אהרון<br /> :תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:31 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[צבי אריה בעגון]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> להרב צבי אריה אין בן בשם יעקב בעגון - אלא אח<br /> :תוקן ע&quot;י משתמש:דוד קורצוג, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ&quot;ח באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[ב' באדר]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> בעברית שדה , בשין שמאלית כמובן -מקובל , אך ורק כ&quot;זכר&quot; ולכן יש להשמיט את האות -הא , מסיומיהם של שמות התואר שאחרי -&quot;שדה&quot; וצ&quot;ל &quot;שדה גדול ורחב &quot; וכל כיוצ&quot;ב.<br /> :בכל אופן זה ציטוט מספר היום יום, וזה מופיע כמו שנכתב שם. תודה בכל אופן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ&quot;ח באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> תודה רבה<br /> רציתי להעיר שב'קישורים נוספים' הקובץ לא משותף לדרייב ואני מתבקשת לשלוח בקשת גישה כדי לפתוח אותו.<br /> :זה לא מבקש ממני בקשת גישה, אולי כבר תוקן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ&quot;ח באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בשנת תשנא הרב יוסף יצחק הלל היה בקבוצה ולא מופיע<br /> למד בישיבה קטנה לוד<br /> לאחמ&quot;כ בישיבה גדולה קריג&quot;ת<br /> :נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:37 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[ניגון עד מתי]] ==<br /> {{/מצב|הצעה לשיפור}}<br /> מה התרגום ?<br /> :תודה על הדיווח, נוסיף בעז&quot;ה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:49 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[משתמש:אויספירן די כוונה]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> אין כזה דף {{שכח|יוסף בן מלמד}}<br /> :אין כזה דף אבל יש כזה שם משתמש. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:53 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[שמואל גרונם אסתרמן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> שלום,<br /> לרב הייתה בת בשם שבע. היא נישאה לזלמן שיפרין (עומד ראשון משמאל בתמונה) ולהם שני ילדים : לאה (סבתי ז&quot;ל ) וגרגורי. היא לא נרצחה בזמן המלחמה כפי שכתוב אלא הצליחה לברוח עם הילדים מקרנצ'וג לטשקנט.<br /> :נוסף ותוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:07 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> ביתו חדוה בראון- ירושלים<br /> :תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:46 • י' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[לוי יצחק אזימוב]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הוא היה בישיבה בברינואה רק למשך שנה כשהיה בגיל שתים עשרה ובר מצוה ולהמשך ישיבה קטנה נסע לישיבה חבד בלונדון<br /> :תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:15 • י&quot;ד באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[לוי יצחק אזימוב]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> בתמונה שהצגתם יובים לימינו זלמן לנדא ולשמאלו רב שמואל לובעצקי<br /> שליח הרבי לעיר רואן<br /> :תודה אך מדובר בערך עליו ולא בטוח שיש טעם בהזכרתם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:15 • י&quot;ד באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == [[קלימוביץ']] ==<br /> <br /> האומנם היו שם שני מרדכי פויזנר???<br /> הבעל מנגן והשדר היה הנין של אחיו של אדמו&quot;ר הזקן - ראה ערכו.<br /> <br /> == [[דעם רבי'נס קינדער]] ==<br /> <br /> דעם רבינס קינדער הוא שבועון של כיתה ו / 2 התשפ&quot;ב נחלת הר חב&quot;ד רב עוצמה ונעלה ובו יש יותר מ10 מדורים ואלו הן<br /> לחיות עם הזמן, חסידים ראשונים, חידות וחידודים, ניגון השבוע, חידות לפרשה, סיפורי מתח, קומיקסים, ועוד...<br /> <br /> == [[מפתח העיר]] ==<br /> <br /> ישנה גם העיר קריית שמונה שהביאה מפתח.</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=473267 2021-04-30T12:43:00Z

<p>37.60.47.86: /* חסידים שאדמו&quot;רי חב&quot;ד גזזו להם את שערות הראש */תיקון מידע וכותרת</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי גוזז שערותיו של אחד מהילדים בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב&quot;ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע&quot;ד)]]<br /> [[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]]]<br /> מנהג ה'''תספורת''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות{{הערה|כמ&quot;ש בשו&quot;ע יו&quot;ד סימן קפא סעיפ ט.}} שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&amp;st=&amp;pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. <br /> <br /> למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי &quot;וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים&quot;, לציווי &quot;לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך&quot;, כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש &quot;ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק&quot;, והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: &quot;ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה&quot;{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&amp;perek=19&amp;mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}.<br /> <br /> מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו &quot;שערי תשובה&quot;{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: &quot;נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש&quot;, ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו &quot;שו&quot;ת ערוגת הבושם&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: &quot;היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה&quot;.<br /> <br /> על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו&quot;ת הרדב&quot;ז{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&amp;st=&amp;pgnum=215 שו&quot;ת הרדב&quot;ז חלק ב' סימן תרח].}} לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום ל[[צדקה]] כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק.<br /> <br /> ==דחיית התספורת==<br /> ===עריכת התספורת בל&quot;ג בעומר===<br /> במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל&quot;ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.<br /> <br /> מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטאל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר&quot;י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}.<br /> <br /> הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל&quot;ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של [[רשב&quot;י]] בל&quot;ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.<br /> <br /> בחצר [[הרבי]], המנהג הוא שבשנים בהם חל ל&quot;ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.<br /> <br /> ===לאחר ימי בין המיצרים===<br /> על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם &quot;ימים השמחים&quot;{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע&quot;ח בהוצאת ועד הנחות בלה&quot;ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם &quot;ימים השמחים&quot;.}}.<br /> <br /> ==נוסח ברכת הרבי==<br /> לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בנוגע לזה{{הערה|המכתב המקורי מוען אל הרב [[שמואל זלמנוב]] לתספורת של בנו [[ישראל יוסף זלמנוב]]. נעתק גם ב[[לוח היום יום]] בתאריך [[ד' אייר]].}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם.. שי'{{ש}}הנה מועתק לקמן חלק ממכתב מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויהי רצון מהשי&quot;ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.<br /> <br /> '''בברכה מ. שניאורסאהן'''{{ש}}{{ש}}וז&quot;ל מו&quot;ח אדמו&quot;ר.<br /> <br /> ...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט&quot;ק וברכות השחר ו[[ברכת המזון]] וק&quot;ש שעל המטה. והשי&quot;ת יהיה בעזרם שעגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות}}<br /> <br /> ==חסידים שאדמו&quot;רי חב&quot;ד גזזו להם את שערות הראש==<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נהג לאחר גזיזת השערות, לברך את הילד ב[[ברכת כהנים]]{{הערה|תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.}}.<br /> <br /> כאשר הרבי כובד בגזיזת השערות, גזר במקום הסמוך לאוזן, מקום השארת פאות הראש מעל הפאה הימנית{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c6/%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%90_-_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA.pdf ימי בראשית עמוד 311].}}, שזהו עיקר ענינה של התספורת. פעמים רבות הרבי אף נתן לילד דבר מה ואמר לו שזה עבור ההסכמה שלו שהרבי יגזור לו את השיער.<br /> <br /> ילדים שזכו לאורך השנים שהרבי ישתתף ב'אפשערניש' ויגזוז את שערותיהם{{הערה|1=בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי [[חלוקת דולרים|לחלק דולרים]], נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ב[http://www.yomanim.com/images/2/29/%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf יומן מבית חיינו תשל&quot;ה עמוד 65].}}:<br /> *בנו של הרב [[יעקב ליפסקר]] - [[י&quot;ג כסלו]] [[תשי&quot;א]].<br /> *הרב [[יהושע בנימין גורדון]] - [[י' תמוז]] [[תשי&quot;ב]].<br /> *בניו התאומים של הרב זלמן בלעסאפסקי - [[י' כסלו]] [[תשי&quot;ג]].<br /> *ר' צבי הירש זרחי{{הערה|בן הרב [[אברהם מאיר זרחי]].}} - [[ז' ניסן]] [[תשי&quot;ג]].<br /> *בנו של הרב [[שלום לברטוב]] - [[י&quot;ח אייר|ל&quot;ג בעומר]] [[תשט&quot;ו]].<br /> *בנו של הרב [[יעקב יהודה הכט]] - [[י&quot;ח אייר|ל&quot;ג בעומר]] [[תשט&quot;ו]]{{הערה|יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי&quot;ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.}}.<br /> *בנו של הרב [[מרדכי צבי סופרין]] - התוועדות [[חג הפורים]] [[תשל&quot;ב]].<br /> *ר' יהודה לייב הרכבי{{הערה|בן הרב ד&quot;ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.}} - [[י&quot;א שבט]] [[תשט&quot;ז]].<br /> *בן הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] - [[י&quot;ח מנחם אב]] [[תשכ&quot;ו]].<br /> *בן הרב [[אברהם שלמה שארף]] - חלוקת דולרים, [[תש&quot;נ]]{{הערה|המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הכנסה לחיידר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תספורת והכנסה לחדר''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]'<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב רפאל אברהם דובקין, '''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A9-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A6%D7%A4%D7%AA.pdf אפשערניש - חוברת מידע]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] [[צפת]]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180710 אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/29933_news_05102008_66875.pdf מענדל בן שלוש שנים]''' - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת [[חזק הוצאה לאור]] {{PDF}} {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/815650#footnoteRef2a815650 התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה]''' {{בית חבד}}<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&amp;&amp; ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התספורת הראשונה, [[כפר חב&quot;ד]] תשמ&quot;ג<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1537 תספורת באקוודור]''' - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו {{וידפו}}<br /> *{{קישור שטורעם|205|artdays|נספח ב': הזמנות ל&quot;אפשערעניש&quot;|הרב יהושע מונדשיין|י&quot;ד בכסלו תשס&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A7&diff=442933 2020-12-31T19:14:28Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>'''באברויסק''' היא עיר במחוז [[מוהילב]] ב[[בלארוס]] ששוכנת על גדות נהר הברזינה. בעבר הייתה עיר חסידית מובהקת, וזכתה שכבר בתקופת [[הבעל שם טוב]] מצאו להם [[חסידים]] את העיר כמקום ראוי להתגורר בה, כפי שסיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;עוד בימי מורנו הבעל שם טוב, היו כמה מתלמידיו עוברים ושבים במדינת [[ליטא]] ואחדים מהם התיישבו בערים האמעל, באברויסק ודוברובנה.&quot; <br /> <br /> במשך השנים הצמיחה הקהילה החסידית בעיר בתי כנסת, מוסדות חינוך, ארגוני עזרה, ועוד. <br /> <br /> רבנים, '[[משכיל|משכילים]]', '[[עובד|עובדים]]', גבירים ופשוטי-עם - כל אלו ועוד הרכיבו את הפסיפס המיוחד של הקהילה החסידית עד להכחדתה בשנת [[תש&quot;א]]. <br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===חיי הקהילה===<br /> בספר הזכרון &quot;באברויסק&quot; מתוארים חיי הקהילה בין השנים [[תק&quot;ס]]-[[תר&quot;ס]]: <br /> <br /> &quot;בשנת [[תר&quot;נ]] היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב&quot;ד והשני של [[מתנגד|המתנגדים]]. התלמוד תורה החב&quot;די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות). <br /> <br /> כמו כן פעל בעיר ארגון '[[אחי תמימים באברויסק|אחי תמימים]]'.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] היו היהודים כחמישים וחמישה אחוז מכלל האוכלוסייה שמנתה כ-37.000 נפש. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו ל[[פולין]] וחלקם עלו לארץ הקודש. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], כשמנתה אוכלוסיית העיר כ-‏84.000 נפש, היו כ-‏30 אחוז מהם יהודים. <br /> <br /> בפרוץ המהפכה הקומוניסטית, היו בבאברויסק כחמישים בתי כנסת, חלקם בעלי שמות ליובאוויטשים מובהקים כמו &quot;ליובאוויטשער שול&quot;, &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, &quot;ליובאוויטש מינסקער פלאן&quot;, &quot;ר' הלל&quot; (על שם ר' הלל מפריטש). אולם השלטון הקומוניסטי סגר את כל בתי הכנסת ודיכא כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו.<br /> בראש הפעולות למען חיזוק הדת בעיר עמד הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק)]]. בהשפעתו המשיכה הישיבה החב&quot;דית בקיומה. ישיבה זו נותרה יחידה בעיר לאחר שכל הישיבות האחרות נסגרו.<br /> <br /> ===שליחות הרב [[משה אקסלרוד]] לעיר===<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח שלושה חסידים לבדוק עבורו את מצב הקהילות ברוסיה הלבנה והם חילקו ביניהם את רוסיה הלבנה כל אחד מהם לקח כמה מחוזות.<br /> <br /> הרב [[משה אקסלרוד]] שעליו התבטא הרבי הריי&quot;צ 'שאם היו לי עוד כמה מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה', היה כבר רב ב[[ז'לובין]] וסוראז' לקח את מחוז [[מוהילוב]] - מאגילאוו וכך הוא מתאר בזכרונותיו:<br /> <br /> &quot;...אני זוכר עוד מלפני שנת תר&quot;פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה&quot;ח ש.ז. הבלין ששלחו כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע וגם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא&quot;ח ולחזק את אנ&quot;ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ&quot;ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו. <br /> <br /> אני קיבלתי על עצמי שתי פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה. <br /> בהתחלה עשיתי נסיון '''בבאברויסק''' (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש&quot;ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא&quot;ח בחול ובשבת קודש.<br /> <br /> ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר&quot;ר [[בנימין גורודצקי]] והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ&quot;ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש&quot;ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה...&quot;{{הערה|מפי בנו הרב גדליה אקסלרוד בחוברת שיצא לרגל 60 שנה לפטירתו תש&quot;פ. ראה ערך [[משה אקסלרוד]].}}<br /> <br /> ===ימים אחרונים===<br /> בקיץ תש&quot;א עם נסיגת הצבא האדום התקרבה החזית לאזור באברויסק, בתמוז עמדו הגרמנים על שפת נהר הברזינה, ובחצות היום ג' בתמוז תש&quot;א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של הנהר, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר '''באברויסק'''. <br /> <br /> כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שעל כל היהודים לשאת על דש הבגד העליון טלאי צהוב. בי&quot;ב ב[[מנחם אב]] תש&quot;א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע, וכעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים. <br /> <br /> קרוב לחודשיים הייתה באברויסק קרובה לחזית. והעיר הפכה למעין בסיס צבאי גדול; כשגן העיר הפך לבית קברות צבאי. רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי ה'גסטאפו'. <br /> בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לחיסול הקהילה היהודית, היום שנקבע לכך היה ה-‏7 בנובמבר (י&quot;ז חשוון תש&quot;ב) - יום השנה למהפכה הקומוניסטית. לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לבאברויסק, חפירות ארוכות. <br /> <br /> המחתרת הקומוניסטית המקומית הזהירה את היהודים מפני האסון הממשמש ובא ויעצה להם לעזוב את העיר במהירות ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, אולם לא רבים היו שהלכו בדרך זו. ובי&quot;ז במר חשוון תש&quot;ב, הובילו הגרמנים את יהודי באברויסק ליער בו נחפרו הבורות שהוכנו קודם לכן, ושם נורו למוות על ידי יחידות ה'איינזצגופן'. אין נתונים מדויקים, אך משערים כי הושמדו באורח זה כעשרים אלף מיהודי בבאברויסק. בין ההרוגים היה גם הרב החסידי האחרון הרב שמואל בזפאלוב.<br /> <br /> ===רבני באברויסק===<br /> <br /> במשך השנים כיהנו בעיר רבנים ידועים בעלי שם, חסידים מובהקים של [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]] שהטביעו צביון חסידי לקהילה היהודית בעיר. <br /> <br /> הראשון היה הגאון הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]]. לאחר שעלה לארץ הקודש (בשנת [[תרי&quot;א]]), מילא את מקומו רבי [[נחמיה מדוברובנה]]. ולאחר פטירתו הפתאומית, (ביום ט&quot;ו ב[[שבט]] [[תרי&quot;ב]]), מילא את מקומו הגאון ה[[חסיד]] רבי [[הלל מפאריטש]]. בתקופתו מונה רב נוסף לעדת [[מתנגד|המתנגדים]] בעיר ומיני אז היו שני רבנים לעיר - חב&quot;די ו'מתנגד'. <br /> <br /> רבי הלל נפטר בשנת [[תרכ&quot;ד]] ובמשך שמונה שנים נשארה העיר ללא ממלא מקום. רק בשנת [[תרל&quot;ב]] מינה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הרב [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] (שכונה האדמו&quot;ר מבאברויסק) לרב עדת החסידים בבאברויסק, והוא בן שלושים בלבד. בשנת [[תרס&quot;א]] יסד ישיבה בעיר בה למדו עשרות בחורים מצוינים, מישיבה זו יצאו רבנים גדולים שכיהנו בערים הגדולות ברוסיה. בעקבות אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]] חלה מאוד, וביום ט&quot;ז [[טבת]] [[תרפ&quot;ד]] הסתלק לבית עולמו. הוא לא הותיר אחריו בנים, אך הותיר צוואה בה מבקש כי אחד מנכדיו יקבל את התפקיד לרב העיר. <br /> <br /> בפועל, שני נכדיו אלו לא התמנו לתפקיד המרא דאתרא, ובני העיר הציעו כי את מקומו ימלא בעל נכדתו, הגאון הרב [[שמואל בזפלוב]]. את ההצעה שיגרו בני הקהילה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שהשיב על כך{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק א' עמוד תלח}}: <br /> &quot;בוודאי העניין הוא נכון במאוד מצד עצמו. ובפרט אשר בזה גם יתמלא האזהרה והצוואה מאת בד&quot;ז [בן דודי זקני] הרה&quot;ק זצוקללה&quot;ה, והשם יתברך יצליח להם ויתן להם השם יתברך בתוך כל אחינו בני ישראל שנה טובה ומתוקה שנת אורה בגשמיות ורוחניות&quot;. <br /> <br /> בו ביום שיגר הרבי מכתב נוסף אל הרב בזפלוב{{הערה|שם עמ' תלח-תלט}}: <br /> &quot;קבלתי מכתב מידידינו אנ&quot;ש שי' מבאברויסק המוסגר בזה, ומלבד שהנני מקיים בקשתם האמורה, הנני לעודדו בעניין זה בכלל.. ועניין כזה הלא טוב הוא ובעזרת השם יתברך יפיק רצון וימלא צוואת כבוד אביו זקנו ומקרב ולב עמוק אברכהו בשנה טובה ומתוקה מנפש ועד בשר&quot;. <br /> <br /> הרב בזפלוב נענה להוראת הרבי ושימש כרב עדת החסידים בעיר, אולם בשנת [[תרפ&quot;ט]] אולץ על ידי השלטונות הקומוניסטיים לעזוב רשמית את משרתו. מכל מקום המשיך למלא את תפקידו בחשאיות ובמסירות רבה עד הכחדתה של הקהילה בידי הנאצים.<br /> <br /> ==כיום==<br /> פועלים שם שלוחי הרבי הרב '''שאול''' יחד עם רעייתו הרבנית '''מינדי''' '''חבבו''' (שהיא נצר למשפחה חב&quot;דית מהעיר באברויסק) שהחזירו יחד לעיר 'עטרה ליושנה' והפיחו בעיר רוח חסידית אותנטית עם חום ולבביות באהבה איש לרעהו וכיום מתנהלת שם קהילה חב&quot;דית לכל דבר וענין. הקימו מוסדות גדולים כגון בתי כנסת, גני ילדים, פעילויות לערכים יהודיים, מקווה ע&quot;פ שיטת חב&quot;ד, אוכל כשר מוכן, ועוד.<br /> <br /> ==חסידים תושבי וילידי העיר==<br /> *[[ברוך מרדכי אטינגר]].<br /> *[[שמריה נח שניאורסון]] - אדמו&quot;ר מבאברויסק.<br /> *מנחם מענדל שניאורסון בנו של רבי [[שמריה נח שניאורסון]].<br /> *[[שמואל בזפלוב]] - כיהן כרבה של בברויסק.<br /> *[[שמחה גורודצקי]].<br /> *[[ניסן טלושקין]].<br /> *[[נחום יוסף בנימינסון]].<br /> *[[מנחם מענדל רסקין]].<br /> *[[אברהם לוי סלווין]].<br /> *[[אברהם פריז]].<br /> <br /> ==מקורות==<br /> <br /> * [[שבועון בית משיח]] - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2389 גיליון 532] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו]]<br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=419157 2020-10-12T06:44:29Z

<p>37.60.47.86: זמר</p> <hr /> <div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה (2006)]]<br /> '''שמואל שפירו''' (ג' שבט [[ה'תשל&quot;ד]]; 26 בינואר, 1974) הוא<br /> רב זמר - [[חזן]], [[מוזיקה|מוזיקאי]], מרצה.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> נולד בעיר אקס לה בן שב[[צרפת]] בשם שמואל רפאל שפירו לאביו הרב דוד נתן (רבה של הערים &quot;קלרמון-פראן&quot; ו&quot;[[וישי]]&quot; בצרפת) ולאמו אלישבע (מוזיקאית). <br /> בילדותו למד בחיידר המקומי, עלה עם משפחתו לישראל בגיל 9 ולמד בישיבות [[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה]] ו[[ערלוי]], אז החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]]. היה ממקורבי הרב [[משה וובר]] והרב [[דב בער אליעזרוב]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] היה שליחו של האדמו&quot;ר מערלוי להעביר [[פ&quot;נ]] ל[[הרבי|רבי]]. <br /> <br /> שימש כ[[משפיע]] ב'[[ישיבת אור גבריאל]]' חב&quot;ד, וכיועץ חינוכי בבתי הספר '[[בית ספר שניאור|שניאור]]' - חב&quot;ד, ו'[[בית ספר אוצר התורה|אוצר התורה]]' בצרפת. שידר ב'רדיו קול הנשמה' [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> הקים מקהלת ילדים בשם &quot;פרחי ליובאוויטש&quot; בצרפת בעידודו של השליח הרב [[שמואל אזימוב]].<br /> <br /> קירב בני נוער רבים ליהדות וחסידות דרך שיריו ושיעוריו, מבין תלמידיו שהתקרבו לחסידות כיום [[שלוחים]] של הרבי.<br /> <br /> ==קריירה מוזיקלית==<br /> את דרכו המוזיקלית החל כנער ב[[חסידות ערלוי]], שם שימש כסולן החצר. לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] הקים את תזמורת &quot;קול הנגינה&quot;, עם האמנים דני ממן וחיים קירשנבוים. בשנים תש&quot;ס-תשס&quot;ה שימש כחזן [[בית הכנסת]] הגדול ב[[מגדל העמק]] בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]. <br /> <br /> למד [[מוזיקה]], פיתוח קול ו[[חזנות]], בבית ספרם של אלי יפה ובנימין מונק, וכן מפי מוזיקאים וזמרי אופרה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הוציא לאור את סינגל הבכורה שלו בשם &quot;כה אמר&quot;, וב[[תשס&quot;ב]] לקח חלק בפרוייקט &quot;אוצרות שבת&quot; של דוד הוניג. ב[[תשס&quot;ד]] הוציא את הסינגל השני שלו העונה לשם: &quot;אהבת ישראל&quot;. השיר הפך ללהיט והוקדש לחתן פרס ישראל הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ו]] משמש כחזן בית הכנסת הגדול &quot;אוהל אברהם&quot; בפריז. משנת [[תשס&quot;ט]] הוא משמש כחבר הנהלה, מעבד ומנצח המקהלה של בית הספר למוזיקה &quot;ניגונית&quot;. ​מתלמידיו נמנים האמנים: [[דוד סיטבון]], זלמן אטל ובנימין ציילון.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;א]] הוציא את הסינגל השלישי שלו בשם 'מפתח החירות' שהוקדש עבור שיחרורו של גלעד שליט. באותה שנה הוציא את הסינגל 'שאו מרום', איתו הוציא מספר חודשים לאחר מכן את האלבום הבכורה ('שאו מרום') בעיבודם של שמואל אטלן ורובי בנט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73436 ידיעה באתר] {{אינפו}}}}. רוב התכנים בשיריו לקוחים מהמקורות. השירים מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]].<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] ראה אור סינגל החזנות הראשון שלו בשם &quot;דאס אידישע ליד&quot;.<br /> <br /> שיתופי הפעולה שלו על במות ברחבי העולם מונים גם אמנים ממגזרים ורקעים שונים. נקרא להנעים מספר פעמים ערבי כבוד בהשתתפות אנשי ממשל ודיפלומטים. במשך השנים היה במגעים עם מפיקים בנלאומיים עבור פרוייקטים מוזיקלים, אך סירב מסיבות הלכתיות.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב&quot;דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של &quot;שיבנה בית המקדש&quot;] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3810#.WmnzjDOO3Dc.googleCOL חב'ד און-ליין | מילים: אדמו'ר הזקן, לחן: שמואל שפירא]<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61737 רגע מרגש &quot;כאיל תערוג&quot; בפאריז: צפו בשירה אדירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:זמרים חב&quot;דיים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=419156 2020-10-12T06:42:58Z

<p>37.60.47.86: רב</p> <hr /> <div>[[קובץ:DSC03298-002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמואל שפירו בהופעה (2006)]]<br /> '''שמואל שפירו''' (ג' שבט [[ה'תשל&quot;ד]]; 26 בינואר, 1974) הוא זמר- <br /> רב [[חזן]], [[מוזיקה|מוזיקאי]], מרצה ו[[חינוך.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> נולד בעיר אקס לה בן שב[[צרפת]] בשם שמואל רפאל שפירו לאביו הרב דוד נתן (רבה של הערים &quot;קלרמון-פראן&quot; ו&quot;[[וישי]]&quot; בצרפת) ולאמו אלישבע (מוזיקאית). <br /> בילדותו למד בחיידר המקומי, עלה עם משפחתו לישראל בגיל 9 ולמד בישיבות [[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה]] ו[[ערלוי]], אז החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]]. היה ממקורבי הרב [[משה וובר]] והרב [[דב בער אליעזרוב]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] היה שליחו של האדמו&quot;ר מערלוי להעביר [[פ&quot;נ]] ל[[הרבי|רבי]]. <br /> <br /> שימש כ[[משפיע]] ב'[[ישיבת אור גבריאל]]' חב&quot;ד, וכיועץ חינוכי בבתי הספר '[[בית ספר שניאור|שניאור]]' - חב&quot;ד, ו'[[בית ספר אוצר התורה|אוצר התורה]]' בצרפת. שידר ב'רדיו קול הנשמה' [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> הקים מקהלת ילדים בשם &quot;פרחי ליובאוויטש&quot; בצרפת בעידודו של השליח הרב [[שמואל אזימוב]].<br /> <br /> קירב בני נוער רבים ליהדות וחסידות דרך שיריו ושיעוריו, מבין תלמידיו שהתקרבו לחסידות כיום [[שלוחים]] של הרבי.<br /> <br /> ==קריירה מוזיקלית==<br /> את דרכו המוזיקלית החל כנער ב[[חסידות ערלוי]], שם שימש כסולן החצר. לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] הקים את תזמורת &quot;קול הנגינה&quot;, עם האמנים דני ממן וחיים קירשנבוים. בשנים תש&quot;ס-תשס&quot;ה שימש כחזן [[בית הכנסת]] הגדול ב[[מגדל העמק]] בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]. <br /> <br /> למד [[מוזיקה]], פיתוח קול ו[[חזנות]], בבית ספרם של אלי יפה ובנימין מונק, וכן מפי מוזיקאים וזמרי אופרה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הוציא לאור את סינגל הבכורה שלו בשם &quot;כה אמר&quot;, וב[[תשס&quot;ב]] לקח חלק בפרוייקט &quot;אוצרות שבת&quot; של דוד הוניג. ב[[תשס&quot;ד]] הוציא את הסינגל השני שלו העונה לשם: &quot;אהבת ישראל&quot;. השיר הפך ללהיט והוקדש לחתן פרס ישראל הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ו]] משמש כחזן בית הכנסת הגדול &quot;אוהל אברהם&quot; בפריז. משנת [[תשס&quot;ט]] הוא משמש כחבר הנהלה, מעבד ומנצח המקהלה של בית הספר למוזיקה &quot;ניגונית&quot;. ​מתלמידיו נמנים האמנים: [[דוד סיטבון]], זלמן אטל ובנימין ציילון.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;א]] הוציא את הסינגל השלישי שלו בשם 'מפתח החירות' שהוקדש עבור שיחרורו של גלעד שליט. באותה שנה הוציא את הסינגל 'שאו מרום', איתו הוציא מספר חודשים לאחר מכן את האלבום הבכורה ('שאו מרום') בעיבודם של שמואל אטלן ורובי בנט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73436 ידיעה באתר] {{אינפו}}}}. רוב התכנים בשיריו לקוחים מהמקורות. השירים מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]].<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] ראה אור סינגל החזנות הראשון שלו בשם &quot;דאס אידישע ליד&quot;.<br /> <br /> שיתופי הפעולה שלו על במות ברחבי העולם מונים גם אמנים ממגזרים ורקעים שונים. נקרא להנעים מספר פעמים ערבי כבוד בהשתתפות אנשי ממשל ודיפלומטים. במשך השנים היה במגעים עם מפיקים בנלאומיים עבור פרוייקטים מוזיקלים, אך סירב מסיבות הלכתיות.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73436 אלבום בכורה לזמר שמואל שפירו ● להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3364 הזמרים החב&quot;דיים בני פרידמן ושמואל שפירו מבצעים את הניגון המפורסם של &quot;שיבנה בית המקדש&quot;] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3810#.WmnzjDOO3Dc.googleCOL חב'ד און-ליין | מילים: אדמו'ר הזקן, לחן: שמואל שפירא]<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61737 רגע מרגש &quot;כאיל תערוג&quot; בפאריז: צפו בשירה אדירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שפירו, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:זמרים חב&quot;דיים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=385309 2020-08-20T21:48:51Z

<p>37.60.47.86: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''אהרן מושקוביץ''' הוא [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ב]] לאביו הרב מנחם עמוס מושקוביץ ואמו מרת חיה רבקה, בת הרב [[ברוך גופין]], בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ו נישא לרעייתו מרת חנה מיכלא בת הרב [[יוסף יצחק סגל]] שליח הרבי והמשפיע הראשי ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ז התמנה לנו&quot;נ ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]] ובהמשך למגיד שיעור בישיבה, כיום מלמד בשיעור ג' <br /> ונודע בשיעוריו המרתקים ובדרכו הלימודית המיוחדת הכוללת עיון מעמיק מחד והיצמדות לפשט מאידך.<br /> <br /> מוסר שיעור יומי ב[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|רמב&quot;ם]] שהקלטתו מועברת לאלפי מנויים באמצעות יישומון 'וואטצאפ' ובקו טלפון ייעודי לכך.<br /> <br /> דרכו בשיעורים אלו היא מהירה ומתומצתת. אך יחד עם זאת שיעוריו מתאפיינים בהסברה רהוטה וברורה הצמודה לדברי הרמב&quot;ם.<br /> בקיץ תש&quot;פ קיבלו שיעוריו פרסום רבתי בכלי תקשורת רבים (בין היתר עקב משבר הקורונה) ואכן לרשימות התפוצה התווספו עוד אלפים! <br /> <br /> הרב גם מנהיג קהילה לתפארת ויש לו בית כנסת בקריה החרדית במגדל העמק. <br /> <br /> {{מיון רגיל:מושקוביץ, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=347762 2020-06-18T20:56:09Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחמן מ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:E1a9b87b5dd7e193b47c27d44dda1c52.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד שדה התעופה]]<br /> הרב '''נחמן יוסף מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אגו&quot;ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 באתר COL]}}, ושליח הרבי מלך המשיח המשמש כמנהל [[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה|בנמל התעופה לוד]] (נתב&quot;ג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] להוריו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ורעייתו רוזה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחמ&quot;כ המשיך שם 3 שנים שנות לימוד נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו מרת רחל לבית משפחת הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]], כבר בהיותו בחור החל לפעול ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה|נמל התעופה לוד]], והמשיך במשנה מרץ לאחר חתונתו ופתח במקום מרכז חב&quot;ד פעיל.<br /> <br /> עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה.<br /> בנוסף לבית חב&quot;ד במקום, ופעילות ענפה, בכל מתחם שדה התעופה, כשעשרות שלוחים ופעילי חב&quot;ד עובדים תחתיו, בנוסף לסניפי בתי חב&quot;ד שעל ידי מרכז חב&quot;ד שדה התעופה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חמיו: <br /> *הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה. <br /> ;בניו:<br /> *הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי מלך המשיח, בנתב&quot;ג<br /> *הרב שמואל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי מלך המשיח, בנתב&quot;ג<br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[נחום סטולין]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד ושליח הרבי מלך המשיח בקרית שדה התעופה]]. <br /> *הרב מנחם מענדל אקסלרוד, שליח הרבי מלך המשיח, במולדובה<br /> *הרב יוסף יצחק טל - שליח הרבי מלך המשיח באזור התפעול ממן - [[נתב&quot;ג]], כפר חב&quot;ד<br /> ;אחיו: <br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - מנהל בית [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]]. <br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק, כפר חב&quot;ד. <br /> *הרב משה מיידנצ'יק, כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק, נחמן יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שובאוו]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=347759 2020-06-18T20:54:51Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחמן מ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:E1a9b87b5dd7e193b47c27d44dda1c52.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד שדה התעופה]]<br /> הרב '''נחמן יוסף מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אגו&quot;ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 באתר COL]}}, ושליח הרבי המשמש כמנהל [[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה|בנמל התעופה לוד]] (נתב&quot;ג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] להוריו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ורעייתו רוזה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחמ&quot;כ המשיך שם 3 שנים שנות לימוד נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו מרת רחל לבית משפחת הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]], כבר בהיותו בחור החל לפעול ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה|נמל התעופה לוד]], והמשיך במשנה מרץ לאחר חתונתו ופתח במקום מרכז חב&quot;ד פעיל.<br /> <br /> עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה.<br /> בנוסף לבית חב&quot;ד במקום, ופעילות ענפה, בכל מתחם שדה התעופה, כשעשרות שלוחים ופעילי חב&quot;ד עובדים תחתיו, בנוסף לסניפי בתי חב&quot;ד שעל ידי מרכז חב&quot;ד שדה התעופה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חמיו: <br /> *הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה. <br /> ;בניו:<br /> *הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי מלך המשיח, בנתב&quot;ג<br /> *הרב שמואל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי מלך המשיח, בנתב&quot;ג<br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[נחום סטולין]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד ושליח הרבי מלך המשיח בקרית שדה התעופה]]. <br /> *הרב מנחם מענדל אקסלרוד, שליח הרבי מלך המשיח, במולדובה<br /> *הרב יוסף יצחק טל - שליח הרבי מלך המשיח באזור התפעול ממן - [[נתב&quot;ג]], כפר חב&quot;ד<br /> ;אחיו: <br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - מנהל בית [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]]. <br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק, כפר חב&quot;ד. <br /> *הרב משה מיידנצ'יק, כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק, נחמן יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שובאוו]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=347757 2020-06-18T20:53:32Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחמן מ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:E1a9b87b5dd7e193b47c27d44dda1c52.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד שדה התעופה]]<br /> הרב '''נחמן יוסף מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אגו&quot;ח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 באתר COL]}}, ושליח הרבי המשמש כמנהל [[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה|בנמל התעופה לוד]] (נתב&quot;ג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] להוריו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ורעייתו רוזה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחמ&quot;כ המשיך שם 3 שנים שנות לימוד נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו מרת רחל לבית משפחת הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]], כבר בהיותו בחור החל לפעול ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה|נמל התעופה לוד]], והמשיך במשנה מרץ לאחר חתונתו ופתח במקום מרכז חב&quot;ד פעיל.<br /> <br /> עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה.<br /> בנוסף לבית חב&quot;ד במקום, ופעילות ענפה, בכל מתחם שדה התעופה, כשעשרות שלוחים ופעילי חב&quot;ד עובדים תחתיו, בנוסף לסניפי בתי חב&quot;ד שעל ידי מרכז חב&quot;ד שדה התעופה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חמיו: <br /> *הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה. <br /> ;בניו:<br /> *הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי מלך המשיח, בנתב&quot;ג<br /> *הרב שמואל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי מלך המשיח, בנתב&quot;ג<br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[נחום סטולין]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד קרית שדה התעופה]]. <br /> *הרב מנחם מענדל אקסלרוד, שליח הרבי מלך המשיח, במולדובה<br /> *הרב יוסף יצחק טל - שליח הרבי מלך המשיח באזור התפעול ממן - [[נתב&quot;ג]], כפר חב&quot;ד<br /> ;אחיו: <br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - מנהל בית [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]]. <br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק, כפר חב&quot;ד. <br /> *הרב משה מיידנצ'יק, כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק, נחמן יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שובאוו]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%97%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=347756 2020-06-18T20:51:10Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מעין חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]<br /> '''מעיין חי''' הינה סדרה המכילה שבעה עשר ספרים, מגישה מבחר משיחותיו של הרבי מלך המשיח <br /> ערוכות ומעובדות לילדים ונוער, הסידרה יצאה לאור על ידי [[מכון לוי יצחק]].<br /> <br /> מאז ומתמיד, הורגש צורך חיוני לייצר עבור הנוער אלטרנטיבה ייחודית משלהם, <br /> שתאפשר מגע ישיר עם תורתו של הרבי, ללא היחסמות בטקסטים הכתובים בשפה <br /> גבוהה ומרובת פנים. כך נולד הרעיון לערוך סדרה מפוארת שתציע בשפתם-הם שיחות <br /> מעובדות על פרשת השבוע, חגי ישראל, פרקי-אבות והגדה של פסח.<br /> <br /> ההצלחה המרשימה שהניב הפרויקט, נזקפת לא מעט לשילוב הייחודי <br /> שנעשה בעריכה. מחד - שפת ילדים קולחת ונהירה, ומאידך - שימור המקור בטהרתו.<br /> הנה כי-כן, מצאו את עצמם אלפי ילדים ברחבי תבל, נהנים מהבנת השיחות<br /> על בוריין ובו בעת חשים מתחת לאותיות הכתובות את שפת ה[[נשמה]] של הרבי. <br /> זו הנוגעת בנימים החבויים ביותר של הנפש.<br /> <br /> פרויקט &quot;מעיין חי&quot; נולד בשנת ה'תשמ&quot;ח - 1988, מספר חודשים לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]] שניאורסאהן, אשת הרבי מלך המשיח. הפרויקט, שהוקדש לזכרה, נושא את שמה - מעיין חיה מושקא.<br /> <br /> מעיין חי החל להופיע כחוברות דו שבועיות בהן שתי שיחות לפרשיות השבוע. כעבור חמש שנים, רוכזו החוברות לספרים המאגדים חמש שיחות לשבוע, על סדר חמשה חומשי תורה<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%99_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90&diff=331487 2020-04-12T05:31:45Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''ביום עשתי עשר''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר הרבי לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת ה[[שבעים]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;א]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י&quot;א בניסן [[תשמ&quot;ט]] יום הולדת השמונים ושבע של הרבי.<br /> <br /> תוכן הכללי של המאמר עוסק באפקט וההשפעה שיש לבחירתו של הקב&quot;ה בבני ישראל על בחירתם שלהם בו. תוך כדי ישנה אריכות רבה בדרגות ומניעי הבחירה שיש ליהודי בבחירתו בה', באופן כללי מצטיירות שלש רמות ודרגות בבחירה של היהודי - זו למעלה מזו, כשלקראת סוף המאמר מתקשרות כל הדרגות זו לזו ומוסברת בהן היחסיות וההשפעה של דרגה על רעותה כמין שלשלת.<br /> <br /> המאמר התקבל אצל החסידים ביותר, ואצל רבים נחשב מאמר זה למאמר העקרי הנלמד לקראת [[יום הבהיר]] י&quot;א בניסן, למאמר ישנה תפוצה רבה ומידי שנה מודפסים ממנה עותקים רבים ונכתבו עליה ביאורים שונים.<br /> ==תוכן המאמר==<br /> המאמר מיוסד בעיקר על שני מדרשי חז&quot;ל.<br /> האחד הוא בקשר להקרבת הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן ביום יא ניסן וזה תוכנו: {{ציטוט|תוכן=כל השבטים לשם גאולתן של ישראל ולשם שבחן נקראו שמותם, ואשר נקרא שמו לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות, ולשם שבחן כמה דתימא אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב&quot;ה להיות להם לאלקים והקב&quot;ה בחר בהם להיות לו לעם סגולה, ולפיכך כשבא נשיא אשר להקריב, הקריב קרבנו ע&quot;ש הבחירה שבחר הקב&quot;ה בישראל מכל האומות, כמה דתימא ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14384&amp;st=&amp;pgnum=108 מדרש רבה במדבר יד י.]}}<br /> מדרש נוסף הוא המדרש על הפסוק באיכה (ג כד): &quot;חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי&quot; {{ציטוט|תוכן=ר' אבהו בש״ר יוחנן אמר: משל למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין והיו גדולי המדינה יושבים באמצע המדינה. חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי. וחד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי. היה פקח אחד לשם אמר אנא נסיב מלכא, דכולא מתחלפין ומלכא אינו מתחלף. כן אומות העולם מהן-עובדין לחמה ומהן עובדין ללבנה ומהן עובדין לעץ ואבן. אבל ישראל אינן עובדין אלא להקב&quot;ה הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) חלקי ה' אמרה נפשי - שאני מיחד אותו שתי פעמים בכל יום ואומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37460&amp;st=&amp;pgnum=164 מדרש רבה איכה על הפסוק].}}<br /> <br /> במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של יהודי בעבודת ה' לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על מדרש זה השני המתאר את צדדי ה&quot;ויכוח&quot; בין ישראל לאומות העולם.<br /> {{ש}}'''פרק הראשון''': מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת עם ישראל בהקב&quot;ה. תמה על המדרש שבעוד עיקר שבחו של אשר הוא על בחירת ישראל, קרבנו - אומר המדרש - היא על שם בחירת הקב&quot;ה. כמו&quot;כ שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס לעם ישראל והקב&quot;ה שאינם בערך לזולתם.<br /> {{ש}}'''פרק שני''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך ועל נימוקיו שהמלך אינו מתחלף.<br /> {{ש}}'''פרק שלישי''': המהלך ראשון בביאור ה&quot;ויכוח&quot;; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם עם ישראל מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את הבורא.<br /> {{ש}}'''פרק רביעי''': על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שבמדרש משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת ישראל הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר.<br /> {{ש}}'''פרק חמישי''': המשך הביאור שבפרק ד', ביאור נימוקו של הפקח &quot;דכלהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף&quot; וביאורו, כי טיעון זה משמש כראיה שחיותן של הקליפת אינו מתאחד עמן ולכן הם מקום המוות, בניגוד לחיות הקדושה שמתאחד עמן ועל ידן מתקשרים עם ה&quot;מלך&quot; - הקב&quot;ה.<br /> {{ש}}'''פרק שישי''': בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא יתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת הנשמה, שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ושכל האדם לבחור באלקות מטעמים הגיוניים.<br /> {{ש}}'''פרק שביעי''': פרק זה מבוארת בחירתן של ישראל ברמה עמוקה ודקה ביותר מאשר הביאורים שבפרקים ג,ד. בחירתו של הפקח במלך נובעת מרצונו להדבק במלך עצמו, והיא קיימת גם כשהשרים הינם חלק מעולמות הקדושה והם דרגות גבוהות באלקות הבטלים אליה ומגלים את רוממותה. בקשר לכך מביא את ביאור הבעש&quot;ט על הפסוק: &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot; ותוכן תפילתו היא שלא יתפתה להידבק בהיכלות הפאר של המלך אלא &quot;לפני ה' ישפוך שיחו&quot;. <br /> {{ש}}כמו כן פרק זה מתחיל ביאור מעמיק כהמשך לפרק ו שבסופו (פרק יא) יתבאר המעלה והיתרון שהבחירה של הנשמה נמשכת בשכל. <br /> {{ש}}'''פרק שמיני''': מקשר את הבחירה במלך למבואר בחסידות אודות אהבה מסוג &quot;מי לי בשמים&quot; שתוכנה כפתגם שהיה נשמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;איך וויל זע גאָר ניסט איך וויל ניט דאיין ג&quot;ע איך וויל ניט דאיין עוה&quot;ב כו' איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין&quot; [תרגום חפשי: איני רוצה מאומה, איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה את עולם הבא וכיו&quot;ב שלך, רוצה אני אותך&quot;] שהחידוש בזה הוא שגן עדן ועולם הבא הם הגילויים הכי עליונים שיש התגלות בתכלית השלימות ולמרות זאת לא רצה בהם אלא רק את הדביקות וההתאחדות המוחלטת בה'.<br /> {{ש}}'''פרק תשיעי''':בפרק זה מקשר הרבי את כל שלשת הביאורים בדקות הבחירה במלך עצמו היא סייג שלא ליפול בבחירה בכוכבים ומזלות משום שהבחירה בגן עדן וכיו&quot;ב מאופיינת בכך שהאדם מעוניין להדבק בבורא באופן שישאר במציאותו ו&quot;יקבל&quot; ולא להתבטל בתכלית שבריבוי ההתשלשלות ירצה לקבל ללא חילוק אם ההשפעה באה מהקדשה או ממקום המוות (הביאור שבפרקים ד, ה) פרט נוסף שבבחירה בגן עדן הוא שיש חשיבות למציאות מחוץ ל[[עצמותו]] שבריבוי ההשתלשלות יתכן כי יתן חשיבות למציאות בעולם כמו שמש וירח וגורמי הטבע.<br /> {{ש}}'''פרק עשירי''': מבאר כי בכל הביאורים ישנה מאפיין בסיסי אחד - חסרון בזיהוי בדבר אמצעי וטפל כאמצעי, גורמי הטבע הינם רק ממוצעים שעל ידן תימשך ההשפעה, הנותן להם ערך אינו מבחין בכך וחשבן לעיקר, ההשפעות הגשמיות הם לצורך עבודת הבורא.<br /> {{ש}}כך גם כל הגילויים גם הכי עליונים, הם למען השלמת הכוונה העליונה והנותן לאיזשהו עניין ערך וחשיבות הרי הוא חוטא למטרתן ודבר שהוא אמצעי בלבד, מחשיבו לעיקר.<br /> {{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה&quot;חוש&quot; להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה&quot;חוש&quot; והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין.<br /> {{ש}}'''פרק אחד עשר''': על פי המבואר בפרק עשירי שעם ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות והשכל הוא כח [[פנימי]] לעומת הרצון שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית בנשמה הבחירה כפי שהיא מצד פנימיות המקיף.<br /> {{ש}}'''פרק שנים עשר''':מקשר את הביאור למזמור התהילים פרק עא &quot;למנצח לדוד להזכיר&quot; משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שיתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל &quot;הרועה&quot; שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת.<br /> {{ש}}'''פרק שלשה עשר''': סיום המאמר; מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב&quot;ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב&quot;ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[באתי לגני]]<br /> *[[ואתה תצוה]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], &quot;בחירתו של הפקח&quot; בהוצאת &quot;ופרצת&quot;.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרבי, מאמר '''[http://w3.chabad.org/media/pdf/910/gcvE9106960.pdf ביום עשתי עשר - תשל&quot;א]''', ועד הנחות בלה&quot;ק, הוצאת תשע&quot;ז.<br /> * הרב מנחם מענדל אשכנזי, '''[http://files.org.il/BRPortalStorage/a/2/17/12/02-0VgrhYXGjW.pdf ביום עשתי עשר יום תשל&quot;א מבואר]''', באתר [http://biurim.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=148669 ביאורים במאמרי רבינו].{{PDF|}}<br /> * הרב [[יואל כהן]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15019&amp;st=&amp;pgnum=1125&amp;hilite= &quot;הנהגה ניסית והנהגה טבעית&quot;]'''עיון בסוף פרק ג במאמר ביום עשתי עשר תשל&quot;א, בהערות וביאורים תשנ&quot;ז (פרשת בהר-ל&quot;ג בעומר) עמוד 43.<br /> * הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29587&amp;st=&amp;pgnum=14 &quot;מלכא לא מתחלף&quot;]''' - עיונים במאמר ביום עשתי עשר תשל&quot;א, גליון הערות וביאורים - אהלי תורה, י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ====מולטימדיה====<br /> * שיעורי המשפיעים (ר' [[יואל כהן|יואל]], ר [[מענדל ווכטר]], ר' [[זושא אלפרוביץ]] ועוד.) במאמר ביום עשתי עשר תשל&quot;א באתר '''[http://otzerhachassidus.com/play/ אוצר החסידות]''', {{שמע}}. <br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:מאמרים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%99_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90&diff=331392 2020-04-10T05:25:54Z

<p>37.60.47.86: /* תוכן המאמר */</p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''ביום עשתי עשר''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר הרבי לרגל [[יום הולדת|יום הולדתו]], ביום הכנסו לשנת ה[[שבעים]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;א]]. המאמר נערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י&quot;א בניסן [[תשמ&quot;ט]] יום הולדת השמונים ושבע של הרבי.<br /> <br /> תוכן הכללי של המאמר עוסק באפקט וההשפעה שיש לבחירתו של הקב&quot;ה בבני ישראל על בחירתם שלהם בו. תוך כדי ישנה אריכות רבה בדרגות ומניעי הבחירה שיש ליהודי בבחירתו בה', באופן כללי מצטיירות שלש רמות ודרגות בבחירה של היהודי - זו למעלה מזו, כשלקראת סוף המאמר מתקשרות כל הדרגות זו לזו ומוסברת בהן היחסיות וההשפעה של דרגה על רעותה כמין שלשלת.<br /> <br /> המאמר התקבל אצל החסידים ביותר, ואצל רבים נחשב מאמר זה למאמר העקרי הנלמד לקראת [[יום הבהיר]] י&quot;א בניסן, למאמר ישנה תפוצה רבה ומידי שנה מודפסים ממנה עותקים רבים ונכתבו עליה ביאורים שונים.<br /> ==תוכן המאמר==<br /> המאמר מיוסד בעיקר על שני מדרשי חז&quot;ל.<br /> האחד הוא בקשר להקרבת הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן ביום יא ניסן וזה תוכנו: {{ציטוט|תוכן=כל השבטים לשם גאולתן של ישראל ולשם שבחן נקראו שמותם, ואשר נקרא שמו לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות, ולשם שבחן כמה דתימא אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב&quot;ה להיות להם לאלקים והקב&quot;ה בחר בהם להיות לו לעם סגולה, ולפיכך כשבא נשיא אשר להקריב, הקריב קרבנו ע&quot;ש הבחירה שבחר הקב&quot;ה בישראל מכל האומות, כמה דתימא ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14384&amp;st=&amp;pgnum=108 מדרש רבה במדבר יד י.]}}<br /> מדרש נוסף הוא המדרש על הפסוק באיכה (ג כד): &quot;חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי&quot; {{ציטוט|תוכן=ר' אבהו בש״ר יוחנן אמר: משל למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין והיו גדולי המדינה יושבים באמצע המדינה. חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי. וחד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי. היה פקח אחד לשם אמר אנא נסיב מלכא, דכולא מתחלפין ומלכא אינו מתחלף. כן אומות העולם מהן-עובדין לחמה ומהן עובדין ללבנה ומהן עובדין לעץ ואבן. אבל ישראל אינן עובדין אלא להקב&quot;ה הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) חלקי ה' אמרה נפשי - שאני מיחד אותו שתי פעמים בכל יום ואומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37460&amp;st=&amp;pgnum=164 מדרש רבה איכה על הפסוק].}}<br /> <br /> במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של יהודי בעבודת ה' לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על מדרש זה השני המתאר את צדדי ה&quot;ויכוח&quot; בין ישראל לאומות העולם.<br /> {{ש}}'''פרק הראשון''': מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת עם ישראל בהקב&quot;ה. תמה על המדרש שבעוד עיקר שבחו של אשר הוא על בחירת ישראל, קרבנו - אומר המדרש - היא על שם בחירת הקב&quot;ה. כמו&quot;כ שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס לעם ישראל והקב&quot;ה שאינם בערך לזולתם.<br /> {{ש}}'''פרק שני''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך ועל נימוקיו שהמלך אינו מתחלף.<br /> {{ש}}'''פרק שלישי''': המהלך ראשון בביאור ה&quot;ויכוח&quot;; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם עם ישראל מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את הבורא.<br /> {{ש}}'''פרק רביעי''': על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שבמדרש משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת ישראל הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר.<br /> {{ש}}'''פרק חמישי''': המשך הביאור שבפרק ד', ביאור נימוקו של הפקח &quot;דכלהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף&quot; וביאורו, כי טיעון זה משמש כראיה שחיותן של הקליפת אינו מתאחד עמן ולכן הם מקום המוות, בניגוד לחיות הקדושה שמתאחד עמן ועל ידן מתקשרים עם ה&quot;מלך&quot; - הקב&quot;ה.<br /> {{ש}}'''פרק שישי''': בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא יתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת הנשמה, שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ושכל האדם לבחור באלקות מטעמים הגיוניים.<br /> {{ש}}'''פרק שביעי''': פרק זה מבוארת בחירתן של ישראל ברמה עמוקה ודקה ביותר מאשר הביאורים שבפרקים ג,ד. בחירתו של הפקח במלך נובעת מרצונו להדבק במלך עצמו, והיא קיימת גם כשהשרים הינם חלק מעולמות הקדושה והם דרגות גבוהות באלקות הבטלים אליה ומגלים את רוממותה. בקשר לכך מביא את ביאור הבעש&quot;ט על הפסוק: &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot; ותוכן תפילתו היא שלא יתפתה להידבק בהיכלות הפאר של המלך אלא &quot;לפני ה' ישפוך שיחו&quot;. <br /> {{ש}}כמו כן פרק זה מתחיל ביאור מעמיק כהמשך לפרק ו שבסופו (פרק יא) יתבאר המעלה והיתרון שהבחירה של הנשמה נמשכת בשכל. <br /> {{ש}}'''פרק שמיני''': מקשר את הבחירה במלך למבואר בחסידות אודות אהבה מסוג &quot;מי לי בשמים&quot; שתוכנה כפתגם שהיה נשמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;איך וויל זע גאָר ניסט איך וויל ניט דאיין ג&quot;ע איך וויל ניט דאיין עוה&quot;ב כו' איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין&quot; [תרגום חפשי: איני רוצה מאומה, איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה את עולם הבא וכיו&quot;ב שלך, רוצה אני אותך&quot;] שהחידוש בזה הוא שגן עדן ועולם הבא הם הגילויים הכי עליונים שיש התגלות בתכלית השלימות ולמרות זאת לא רצה בהם אלא רק את הדביקות וההתאחדות המוחלטת בה'.<br /> {{ש}}'''פרק תשיעי''':בפרק זה מקשר הרבי את כל שלשת הביאורים בדקות הבחירה במלך עצמו היא סייג שלא ליפול בבחירה בכוכבים ומזלות משום שהבחירה בגן עדן וכיו&quot;ב מאופיינת בכך שהאדם מעוניין להדבק בבורא באופן שישאר במציאותו ו&quot;יקבל&quot; ולא להתבטל בתכלית שבריבוי ההתשלשלות ירצה לקבל ללא חילוק אם ההשפעה באה מהקדשה או ממקום המוות (הביאור שבפרקים ד, ה) פרט נוסף שבבחירה בגן עדן הוא שיש חשיבות למציאות מחוץ ל[[עצמותו]] שבריבוי ההשתלשלות יתכן כי יתן חשיבות למציאות בעולם כמו שמש וירח וגורמי הטבע.<br /> {{ש}}'''פרק עשירי''': מבאר כי בכל הביאורים ישנה מאפיין בסיסי אחד - חסרון בזיהוי בדבר אמצעי וטפל כאמצעי, גורמי הטבע הינם רק ממוצעים שעל ידן תימשך ההשפעה, הנותן להם ערך אינו מבחין בכך וחשבן לעיקר, ההשפעות הגשמיות הם לצורך עבודת הבורא וכך גם כל הגילויים גם הכי עליונים הם למען השלמת הכוונה העליונה והנותן לאיזשהו עניין ערך וחשיבות הרי הוא חוטא למטרתן ומחשיב דבר אמצעי לעיקר.<br /> {{ש}}אומות העול שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה&quot;חוש&quot; להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה&quot;חוש&quot; והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין.<br /> {{ש}}'''פרק אחד עשר''': על פי המבואר בפרק עשירי שעם ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות והשכל הוא כח [[פנימי]] לעומת הרצון שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית בנשמה הבחירה כפי שהיא מצד פנימיות המקיף.<br /> {{ש}}'''פרק שנים עשר''':מקשר את הביאור למזמור התהילים פרק עא &quot;למנצח לדוד להזכיר&quot; משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ןאת הדיר לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר לרועה, שהביאור בזה הוא שיתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל &quot;הרועה&quot; שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת.<br /> {{ש}}'''פרק שלשה עשר''': סיום המאמר;מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב&quot;ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב&quot;ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[באתי לגני]]<br /> *[[ואתה תצוה]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], &quot;בחירתו של הפקח&quot; בהוצאת &quot;ופרצת&quot;.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרבי, מאמר '''[http://w3.chabad.org/media/pdf/910/gcvE9106960.pdf ביום עשתי עשר - תשל&quot;א]''', ועד הנחות בלה&quot;ק, הוצאת תשע&quot;ז.<br /> * הרב מנחם מענדל אשכנזי, '''[http://files.org.il/BRPortalStorage/a/2/17/12/02-0VgrhYXGjW.pdf ביום עשתי עשר יום תשל&quot;א מבואר]''', באתר [http://biurim.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=148669 ביאורים במאמרי רבינו].{{PDF|}}<br /> * הרב [[יואל כהן]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15019&amp;st=&amp;pgnum=1125&amp;hilite= &quot;הנהגה ניסית והנהגה טבעית&quot;]'''עיון בסוף פרק ג במאמר ביום עשתי עשר תשל&quot;א, בהערות וביאורים תשנ&quot;ז (פרשת בהר-ל&quot;ג בעומר) עמוד 43.<br /> * הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29587&amp;st=&amp;pgnum=14 &quot;מלכא לא מתחלף&quot;]''' - עיונים במאמר ביום עשתי עשר תשל&quot;א, גליון הערות וביאורים - אהלי תורה, י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ====מולטימדיה====<br /> * שיעורי המשפיעים (ר' [[יואל כהן|יואל]], ר [[מענדל ווכטר]], ר' [[זושא אלפרוביץ]] ועוד.) במאמר ביום עשתי עשר תשל&quot;א באתר '''[http://otzerhachassidus.com/play/ אוצר החסידות]''', {{שמע}}. <br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:מאמרים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=325718 2019-12-02T01:59:04Z

<p>37.60.47.86: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי דוב אלטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דוב אלטיין [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]]הרב '''מרדכי דוב אלטיין''' (ה' בתמוז [[תרע&quot;ט]], 1919 - ג' בכסלו [[תש&quot;פ]]) שליח הרבי, ניהל את הישיבות ב[[אחי תמימים ברונקס|ברונקס]], [[אחי תמימים ניו הייוון (נסגר)|ניו הייוון]] ו[[אחי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]]. כמו כן היה חבר הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית]] ויו&quot;ר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. לאחרונה התגורר ב[[קראון הייטס]] והיה נחשב כזקן חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] ב[[ארצות הברית]] להוריו צבי הירש וחנה אלטיין, שהיו משפחה חסידית גליציאנית, למד ב[[ישיבת תורה ודעת]], התקרב ל[[חסידות]] בישיבת אחי תמימים על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שלימים נעשה חותנו) ובהמשך נסע יחד עם קבוצת בחורים לישיבה באטוואצק, עם פרוץ המלחמה שבו הבחורים בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ניהל בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הישיבות בניו הייון ופיטסבורג, מאוחר יותר נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרובע ברונקס שם ניהל ישיבה ובית ספר וכיהן במשך שנים רבות כרב קהילה.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ד [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בתו של הרב ישראל ג'ייקובסון.<br /> <br /> זכה [[חזרה בתשובה|לקרב יהודים]] רבים במסגרת פעילותו כמנהל בית חב&quot;ד ברונקס.<br /> <br /> לאחר פטירת חמיו זכה להכניס לרבי מידי שנה את האתרוג מקלבריא שעליו נהג לברך הרבי.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ו עלה לארץ והתגורר בביתר עילית ובכפר חב&quot;ד, לאחר מספר שנים שב ל[[ארצות הברית]] וכיום מתגורר בשכונת קראון הייטס<br /> נפטר בג' כסלו תש&quot;פ.<br /> <br /> == משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[ישראל מאיר אלטיין]] - משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[פיטסבורג]] ובישיבת תומכי תמימים המקומית<br /> * חתנו, הרב [[יצחק מאיר גוראריה]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> * בנו, הרב [[אברהם אלטיין]] - שליח הרבי בוויניפג ושליח הראשי למדינת מניטובה, קנדה וחבר מערכת חסידות מבוארת על התניא.<br /> * בנו, הרב [[יעקב לייב אלטיין]] - מחבר סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]] וחבר ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> * חתנו, הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - שליח הרבי בניס, צרפת.<br /> * חתנו, הרב [[עקיבא כהן]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]].<br /> * בנו, הת' יוסף יצחק אלטיין - נפטר ממחלה.<br /> * חתנו, הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] -צפת.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו בין השנים תרצ&quot;ז-תשכ&quot;א] {{PDF}} תשורה מנישואי נכדו, טבת תשס&quot;ז<br /> <br /> {{מיון רגיל:אלטיין מרדכי דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=320219 2019-04-18T00:29:22Z

<p>37.60.47.86: /* מערכת פלפולים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[תמונה:הערות צפת.jpg|שמאל|thumb|250px|כריכת הקובץ]]<br /> [[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת קובץ המאה]] <br /> [[תמונה: קובץ הדרך הישרה. חיי&quot;ם הערות בגאומ&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל&quot;ז]]<br /> מערכת '''הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי &quot;[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]&quot; בעיר [[צפת]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ח]] יצאו על ידי המערכת 147 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שני קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע&quot;א, וקובץ שני יצא לאור בשנת התשע&quot;ח - חיים שנה לנשיאות}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המערכת הוקמה בשנת [[תש&quot;מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב&quot;דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ&quot;ש מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש&quot;מ]] ועד שנת תשנ&quot;ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).<br /> <br /> עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br /> <br /> במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם &quot;שערי ישיבה&quot;, ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br /> <br /> ==המערכת לאורך השנים==<br /> *'''[[תש&quot;מ]]-[[תשנ&quot;ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ&quot;ג-כ&quot;ו).<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ&quot;ז-כ&quot;ט).<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - (גליון ל&quot;ג).<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - (גליונות ל&quot;ד-ל&quot;ז).<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - (גליונות ל&quot;ח-ל&quot;ט).<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגער, [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ&quot;ג).<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ&quot;ד-מ&quot;ו).<br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ&quot;ח-נ&quot;א).<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקארסקי. (גליונות נ&quot;ב-נ&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ&quot;ה-נ&quot;ח).<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] (גליונות נ&quot;ט-ס&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]. (גליונות ס&quot;ה-ע').<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע&quot;א-פ&quot;ד)<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - (גליונות פ&quot;ה-צ&quot;א).<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ב-צ&quot;ז).<br /> *'''[[תשע&quot;א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ח-ק&quot;ו).<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשווילי. (גליונות ק&quot;ז-ק&quot;י).<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - יוסף מיכאלשווילי, מנחם מענדל שפרינגער, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי&quot;א-קי&quot;ב).<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק ווילהלם (גליונות קי&quot;ג-קי&quot;ט).<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, טוביה גינזבורג, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק&quot;כ-קכ&quot;ה).<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טובי' גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ&quot;ו-ק&quot;ל). <br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי הושיאר, יגאל קופציק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד. <br /> *'''[[תשע&quot;ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף סגל, שניאור זלמן אקסלרוד.(גליונות קל&quot;ה- קל&quot;ח)<br /> <br /> ==מערכת פלפולים==<br /> *'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ&quot;ז. <br /> *'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ&quot;ג. <br /> *'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ&quot;ג. <br /> *'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br /> *'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br /> *'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשח, דוד מינסקי.<br /> *'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br /> *'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ו, על ידי חברי המערכת: יי&quot;צ אהרן, דובער בריסקי, [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע&quot;ד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ז. הודפס בקיץ תשע&quot;ד. <br /> *'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ח, חברי המערכת: מ&quot;מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;א''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ב''' - יצא לאור בשנת תש&quot;ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמייה גריזמן]], שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ג''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע&quot;ד]] - י&quot;א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד]].<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ו''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: אברהם מ&quot;מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ&quot;ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה פרידמן, ברדה.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ח''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.<br /> <br /> ==הוצאות לאור נוספות==<br /> במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br /> *גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: &quot;קנאת סופרים&quot;. החוברות החלו להידפס בתש&quot;ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.<br /> *מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע&quot;א).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&amp;page=1 קבצי הערות באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> <br /> [http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר &quot;שערי ישיבה&quot; יא באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96_%D7%A7%D7%9C%D7%99&diff=313425 2018-07-05T06:44:14Z

<p>37.60.47.86: פטירה</p> <hr /> <div>{{קובץ|הרב קלי}}<br /> הרב '''בועז קלי''' (ז' סיוון תש&quot;י - כ&quot;ב תמוז תשע&quot;ח), היה סמנכ&quot;ל מוסדות החינוך של חב&quot;ד ב[[חיפה]] ו[[קרית שמואל]], יושב ראש מטה [[שבע מצוות בני נח]], עסקן פעיל של קהילת חב&quot;ד ב[[קרית שמואל]], ומנהל [[בית הכנסת]] התיירותי במושבה הגרמנית בחיפה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' סיוון]] [[תש&quot;י]] ליעקב וציפורה קלי, שהיו מאנשי תנועת 'המזרחי'.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חדווה, ולאחר התקרבותו לחסידות חב&quot;ד החל לפעול במסגרת הניהול הגשמי של מוסדות חינוך חב&quot;ד ב[[קרית שמואל]] וב[[חיפה]] והיה שותף להקמת קרית החינוך החב&quot;דית בה לומדים נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] קרוב לאלפיים תלמידים ותלמידות מגיל גן ועד לגיל סמינר.<br /> <br /> ===שבע מצוות בני נח===<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלי עם מנהיגים דרוזים בכפר בית ג'אן]]<br /> תוך כדי פעילותו בניהול המוסדות, ב[[חודש תשרי]] של שנת [[תשס&quot;ב]] פגש ברב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שהפיק ערכות מהודרות של [[שבע מצוות בני נח]] המסבירות את הנושא בטוב טעם, וביקש את עזרתו של הרב קלי להפיץ את הערכות בין השלוחים, לצורך כך הסביר לו את החשיבות שהרבי רואה בהפצת שבע מצוות אלו בין אומות העולם.<br /> <br /> בעקבות פעילות זו הוא הפך ממסייע ליוזם, ואחרי מספר חודשים הקים את מטה &quot;שבע מצוות לשבעים אומות&quot; יחד עם הרבנים [[יוסף יצחק וילישאנסקי]], [[טוביה בולטון]] ו[[גידי שרון]].<br /> <br /> אחרי תקופה ארוכה של פעילות, עברה הפעילות שבניהולו לבית כנסת תיירותי במושבה הגרמנית בחיפה שהפך למטה הראשי של הפעילות, כשאת המקום פוקדים מידי שנה עשרות אלפי מטיילים גויים המקבלים הסבר קצר וממצה על חשיבות שמירת השבע מצוות.<br /> <br /> בנוסף, פועל הרב קלי לפגוש מנהיגים מוסלמים דרוזים וערבים, ולהחתים אותם על הצהרה לבני קהילותיהם על חשיבות השמירה על מצוות אלו. לסיורים אלו מתלווה אליו בדרך כלל הרב [[זלמן נוטיק]].<br /> <br /> בתשע&quot;ד, צירף לפעילות את '''הרב לוי יצחק ביסברג''' (רב קהילת בית שמואל - בית שמש רמה ג'), שמוציא לאור פרסומים תורניים בנושא שבע המצוות. החיבור הראשון שיצא במסגרת זו הוא &quot;וקרקר כל בני שת&quot; (240 עמודים), חיבור מקיף בנושא בני נח בהלכה ובחסידות. פרוייקטים נוספים עליהם עמלה המחלקה התורנית היא סידור לאומות העולם בכמה שפות. וסידרת קורסים בנושא הלכות בני נח, ע&quot;מ להכשיר שלוחים ורבנים בהלכות אלו. בכ' [[מנחם אב]] תשע&quot;ה, פרסמה המחלקה התורנית, קובץ שלישי עם תשובות מרבני אנ&quot;ש בנושא בני נח. ובסופו, פרק ראשון מ[[שער היחוד והאמונה]] בערבית - בפרסום ראשון.<br /> <br /> נפטר בכ&quot;ב תמוז תשע&quot;ח.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב שמואל קלי, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב ישי קלי - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת בת-גלים ב[[חיפה]]<br /> *הרב בנימין מאיר קלי - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת מרום נווה ב[[רמת גן]].<br /> *הרב [[אברהם קלי]] - ראש ישיבת חב&quot;ד בשכונת נווה צדק ב[[תל אביב]].<br /> *חתנו, הרב [[שמואל גולדפרב]] - מורה ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם קרית שמואל]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת קריית חיים (מערב).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/687283676554.html שבע לשבעים במושבה הגרמנית]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:קלי, בועז}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרית שמואל: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]</div>

37.60.47.86 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96_%D7%A7%D7%9C%D7%99&diff=313424 2018-07-05T06:42:44Z

<p>37.60.47.86: /* שבע מצוות בני נח */</p> <hr /> <div>{{קובץ|הרב קלי}}<br /> הרב '''בועז קלי''' (יליד שנת [[תש&quot;י]], 1950), הוא סמנכ&quot;ל מוסדות החינוך של חב&quot;ד ב[[חיפה]] ו[[קרית שמואל]], יושב ראש מטה [[שבע מצוות בני נח]], עסקן פעיל של קהילת חב&quot;ד ב[[קרית שמואל]], ומנהל [[בית הכנסת]] התיירותי במושבה הגרמנית בחיפה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' סיוון]] [[תש&quot;י]] ליעקב וציפורה קלי, שהיו מאנשי תנועת 'המזרחי'.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חדווה, ולאחר התקרבותו לחסידות חב&quot;ד החל לפעול במסגרת הניהול הגשמי של מוסדות חינוך חב&quot;ד ב[[קרית שמואל]] וב[[חיפה]] והיה שותף להקמת קרית החינוך החב&quot;דית בה לומדים נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] קרוב לאלפיים תלמידים ותלמידות מגיל גן ועד לגיל סמינר.<br /> <br /> ===שבע מצוות בני נח===<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלי עם מנהיגים דרוזים בכפר בית ג'אן]]<br /> תוך כדי פעילותו בניהול המוסדות, ב[[חודש תשרי]] של שנת [[תשס&quot;ב]] פגש ברב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שהפיק ערכות מהודרות של [[שבע מצוות בני נח]] המסבירות את הנושא בטוב טעם, וביקש את עזרתו של הרב קלי להפיץ את הערכות בין השלוחים, לצורך כך הסביר לו את החשיבות שהרבי רואה בהפצת שבע מצוות אלו בין אומות העולם.<br /> <br /> בעקבות פעילות זו הוא הפך ממסייע ליוזם, ואחרי מספר חודשים הקים את מטה &quot;שבע מצוות לשבעים אומות&quot; יחד עם הרבנים [[יוסף יצחק וילישאנסקי]], [[טוביה בולטון]] ו[[גידי שרון]].<br /> <br /> אחרי תקופה ארוכה של פעילות, עברה הפעילות שבניהולו לבית כנסת תיירותי במושבה הגרמנית בחיפה שהפך למטה הראשי של הפעילות, כשאת המקום פוקדים מידי שנה עשרות אלפי מטיילים גויים המקבלים הסבר קצר וממצה על חשיבות שמירת השבע מצוות.<br /> <br /> בנוסף, פועל הרב קלי לפגוש מנהיגים מוסלמים דרוזים וערבים, ולהחתים אותם על הצהרה לבני קהילותיהם על חשיבות השמירה על מצוות אלו. לסיורים אלו מתלווה אליו בדרך כלל הרב [[זלמן נוטיק]].<br /> <br /> בתשע&quot;ד, צירף לפעילות את '''הרב לוי יצחק ביסברג''' (רב קהילת בית שמואל - בית שמש רמה ג'), שמוציא לאור פרסומים תורניים בנושא שבע המצוות. החיבור הראשון שיצא במסגרת זו הוא &quot;וקרקר כל בני שת&quot; (240 עמודים), חיבור מקיף בנושא בני נח בהלכה ובחסידות. פרוייקטים נוספים עליהם עמלה המחלקה התורנית היא סידור לאומות העולם בכמה שפות. וסידרת קורסים בנושא הלכות בני נח, ע&quot;מ להכשיר שלוחים ורבנים בהלכות אלו. בכ' [[מנחם אב]] תשע&quot;ה, פרסמה המחלקה התורנית, קובץ שלישי עם תשובות מרבני אנ&quot;ש בנושא בני נח. ובסופו, פרק ראשון מ[[שער היחוד והאמונה]] בערבית - בפרסום ראשון.<br /> <br /> נפטר בכ&quot;ב תמוז תשע&quot;ח.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב שמואל קלי, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב ישי קלי - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת בת-גלים ב[[חיפה]]<br /> *הרב בנימין מאיר קלי - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת מרום נווה ב[[רמת גן]].<br /> *הרב [[אברהם קלי]] - ראש ישיבת חב&quot;ד בשכונת נווה צדק ב[[תל אביב]].<br /> *חתנו, הרב [[שמואל גולדפרב]] - מורה ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם קרית שמואל]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת קריית חיים (מערב).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/687283676554.html שבע לשבעים במושבה הגרמנית]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:קלי, בועז}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרית שמואל: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]</div>

37.60.47.86