חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:37.60.47.97

2026-05-05T12:22:47Z

37.60.47.97:

{{תודה}}
[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 23:07, 4 במאי 2025 (IDT)
:אתה לא באמת רוצה שאני ירשם..

אלעזר פרץ

2026-05-05T11:53:25Z

37.60.47.97: /* תולדות חיים */

{{עריכה}}
[[קובץ:אלעזר פרץ.jpg|ממוזער|הרב אלעזר פרץ נואם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שארגן לרגל 70 שנה לנשיאות [[הרבי]]]]
הרב '''אלעזר פרץ''' (נולד בשנת [[תשמ"ב]]) הינו עסקן חב"די, יו"ר [[מטה משיח נתניה]], עורך מקומון 'יהדות בשרון' ופעיל [[חב"ד]]י במרכז העיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ב]] בעיר [[נתניה]]. הוא התקרב ליהדות על ידי הרב שלמה צדוק{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71282 תמונת הלילה] {{אינפו}}}} ול[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ב[[בת ים]].

למד בישיבת [[אור שמחה כפר חב"ד]] וכעצת הרב זמרוני הוא החל בפעילות [[הרבי]] במרכז העיר נתניה כבר בילדותו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1tls4A5imfycFTgNmO9Qq_rMrSxQNI2Eo/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גיליון 71] עמוד 4.}}, ובחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] הוא פתח יחד עם הרב [[יוני כהנא]] את [[מטה משיח - נתניה]]. בשנת [[תשס"ד]] הורחב המטה ועבר למשכנו החדש{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/3604.html משרדי 'מטה משיח' בנתניה למשכנם החדש] ו[https://www.chabad.fm/144/3470.html "בית התבשיל" חב"ד בנתניה] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ב]] שימש כשדרן רדיו 'זמן הגאולה', ובמסגרת השידורים הוציא סדרת תקליטורי [[חב"ד ספיישל]] בהם הוא ראיין רבנים ואישים מפורסמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=163 יצא לאור: חב"ד ספיישל 2].}}.

ב[[י"ב מנחם אב]] [[תשס"ד]] [[נישואין|נישא]] לשיינא למשפחת שיש{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/3528.html ברכת מזל טוב], [https://www.chabad.fm/144/3653.html מערכת האתר מאחלת: מזל טוב מזל טוב] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ה]], לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] ארגן הפגנה בעיר בסמוך למקום ביקורו של מר [[בנימין נתניהו]].

לאחר סגירת רדיו 'זמן הגאולה' ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ה]] עבר לשמש כשדרן ב[[רדיו מבשר טוב]].

תחת המטה, הקים ב[[חג החנוכה]] [[תשס"ו]] את 'מרכז החסד'{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7103.html נתניה: 'מרכז החסד' יפתח בערב חגיגי בחג החנוכה] {{חב"ד FM}}}} שדרכו הוא עוזר לנזקקים באמצעות חלוקת סלי מזון{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20072 פעילי מרכז החסד הביאו את שמחת החג לנתניה] {{אינפו}}}}, מוצרי קדושה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29933 נתניה: טקס הענקת זוגות תפילין] {{אינפו}}}} ובגדים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5173.html נתניה: חלוקת נעליים לילדי מצוקה ביוזמת "מטה משיח"] {{חב"ד FM}}}} לחודש החגים ול[[חג הפסח]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/593193/ צפו: כך קיבלו מאות משפחות בנתניה סיוע לחג למרות הקורונה], [https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה]}}.

במסגרת המטה הוא מארגן למעלה מחמישה כנסים בשנה לציבור החרדי והכללי בהשתתפות חברי כנסת כשאת רובם הוא מנחה בעצמו{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19007.htm אירוע גאולה בנתניה] {{הגאולה}}}}, את חלקם הוא מארגן אף בשיתוף עם עיריית נתניה{{הערה|[https://chabad.info/news/521523/ קרוב לרבבה במופע הקיץ בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/6092.html גלריית ענק ממופע הקיץ בנתניה]}}. מארגן מידי שנה כנס [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/614176/ "ממשה עד משה לא קם כמשה" • צפו], [https://chabad.info/news/612746/ בראשון הקרוב: הצטרפו אלינו לשידור הרמב"ם] {{אינפו}}}} ו[[התוועדות חסידים|התוועדויות]] נוספות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/577618/ נתניה: מאות בהתוועדות לרגל 70 שנות נשיאות], [https://chabad.info/news/558348/ נתניה: מאות מקורבים ואנ"ש בהתוועדות גאולתית] {{אינפו}}}}.

לקראת חגי ישראל ניכרת עליה בפעילות המטה, הוא מארגן ריקודים ב[[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/624858/ נתניה: אלפי משתתפים בשמחת בית השואבה הניידת] {{אינפו}}}}, מארגן [[מבצע חנוכה]] בהשתתפות אישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/640986/ נתניה: רבבות חוגגים חנוכה של גאולה] {{אינפו}}}}, בפורים מחלק אלפי [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] בעיר ומקיים כינוס ילדים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9679.html כינוס פורים בנתניה] {{חב"ד FM}}}}, מקיים את [[מבצע מצה]] לאישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/474314/ חלוקת מצות לאנשי העירייה] {{אינפו}}}} ומחלק 'קמחא דפסחא' לנזקקים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה] {{חב"ד FM}}}}, מארגן [[תהלוכת ל"ג בעומר]] 'ילדי הגאולה' במרכז נתניה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7627.html תהלוכת "ילדי הגאולה" בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/3572.html תהלוכת ילדי הגאולה בחב"ד נתניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54594 נתניה: 2,000 משתתפים בתהלוכת "ילדי הגאולה"]}}, מארגן 'חגיגות [[עשרת הדיברות]]' ב[[חג השבועות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/601690/ "הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד"], [https://chabad.info/news/601075/ נתניה: אלפי ילדים במבצע עשרת הדברות] {{אינפו}}}}, מקיים כינוס שנתי לכבוד [[ג' תמוז]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12193.html מאות בהתוועדות של הרב אלעזר פרץ] {{חב"ד FM}}}}, מידי חודש אלול מארגן כינוס 'המלך בשדה' בהשתתפות רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/530880/ נתניה: 1,000 משתתפים באירוע "המלך בשדה"] {{אינפו}}}}.

הרב פרץ פועל עם התושבים, בני הישיבות, ילדים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83636 ילדי נתניה בכינוס קיץ עוצמתי] {{אינפו}}}}, בני נוער{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5489.html נמשכת הפעולה עם ה"נוער הנושר" בנתניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18859 נתניה: עשרות בני נוער בטיול מיוחד]}}, , נפגש עם אדמו"רים ומשוחח איתם בנושא הגאולה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11495.html פעילות משיח בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/8858.html נתניה: מכולל ברסלב להתוועדות הצעירים] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ו]] שידר ב[[רדיו מבשר טוב]] את תכנית האקטואליה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7882.html תכנית האקטואליה השבועית של רדיו "מבשר טוב" להאזנה], [https://www.chabad.fm/144/7853.html תוכנית האקטואליה השבועית של רדיו מבשר טוב להאזנה] {{חב"ד FM}}}}. במסגרת התוכנית הוא ראיין כחמישה רבנים מידי שבוע{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23229 אקוטאליה שבועית] {{אינפו}}}}.

במסגרת [[מבצע של"ה]] פתח בשנת [[תשס"ז]] קייטנת 'ילדי הגאולה' בעיר{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8687.html נתניה: מבצע של"ה עולה רמה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56533 בפעם הרביעית: ילדי נתניה בקייטנת הגאולה]}} לילדים מבית לא חב"די{{הערה|[http://www.ncl.org.il/YaldeyGeulaNatanya770.html הצלחה מרשימה לקייטנת "ילדי הגאולה" בנתניה]}}. הקייטנה התקיימה באולם חדש שהפך לאחר מכן למרכז לצעירים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29173 נתניה: מרכז פעילות חדש לצעירים] {{אינפו}}}} ולאחר חודש שופצה החזית ונתלה שלט ענק עם הכיתוב "בית משיח - 770"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29989 חזית חדשה ל'בית משיח 770' בנתניה] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף החל להתוועד מידי חודש עם מקורבים צעירים שפקדו את בית משיח{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31412 נתניה: ההתוועדות החודשית בבית משיח] {{אינפו}}}}, צעד שבשנה לאחר מכן הפך להתוועדות שבועית איתם הוא פתח מידי שבוע את ההתוועדות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34429 נתניה: היכן מתוועדים הצעירים? ב"בית משיח"] {{אינפו}}}}. בשנת [[תשס"ח]] פתח מועדון [[צבאות השם]] תחת המטה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34368 נתניה: נפתח מועדון "צבאות השם"] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] הוא נמנה באחד העתונים הדתיים בנתניה כאחד מחמישים האנשים המשפיעים בעיר{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72155 ברשימת המשפיעים בנתניה: חמישה חסידי חב"ד] {{אינפו}}}} וכאחד מהשמות החמים המועמדים למועצת עיריית נתניה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75622 נתניה: מועמד חב"די בין "השמות החמים"] {{אינפו}}}}.

==שירי גאולה ומשיח==
לכבוד מאה שנה להולדת הרבי חיבר הרב פרץ לראשונה מילים חדשות על הניגון [[ווייק אפ יידן (ניגון)|ווייק אפ יידן]] ויצר ניגון חדש בשם [[מאה שנה (ניגון)|מאה שנה]].

בשנת [[תשס"ו]] הוציא דיסק בשם 'שרים למלך' בו ביצע בהקלטה מחודשת מספר שירי גאולה ומשיח על מנת לסייע בתהלוכות ל"ג בעומר. ביניהם [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון יחי אדוננו]], [[ניגון הרבי שליט"א]], [[והוא יגאלנו (ניגון)|ניגון והוא גואלנו]] ועוד{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8600.html חדש: דיסק שירי גאולה ומשיח לתהלוכות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28339 הפקת ענק: דיסק שירי גאולה]}}. לאחר שכל הדיסקים אזלו יצא הדיסק בשנת [[תשס"ט]] במהדורה חדשה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45965 ל"ג בעומר: מהדורה חדשה לדיסק "שרים למלך"] {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
* [[מטה משיח - נתניה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/file/d/1tls4A5imfycFTgNmO9Qq_rMrSxQNI2Eo/view ילדי המשיח] מתוך שיחת הגאולה גליון 71.
* כתבות אודותיו באתרים [https://chabad.info/tag/אלעזר-פרץ/ {{חב"ד אינפו}}][./חב"ד_אינפו [[קובץ:אינפו.jpg|קישור=|class=mw-file-element|27x27 פיקסלים]]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20אלעזר%20פרץ חב"ד אינפו הישן], וב[http://hageula.com/tag/?term=אלעזר%20פרץ אתר הגאולה] {{הגאולה}}
* אלעזר פרץ, [http://hageula.com/news/view/18018.htm לקראת משיח בכיכר • אהבה, תורה וגאווה יהודית ללא פשרות] {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרץ, אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]

שיחת משתמש:מ. רובין

2026-05-05T11:48:26Z

37.60.47.97: /* תודה רבה!!! */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}

==ערכים חדשים==
ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב"ערכים חדשים" שבעמוד הראשי. פניתי ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7 שיע], והוא אמר לי לפנות אליך ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הפניה לשיחה])

אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:58, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה 21:58, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

:[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] אשמח להתיחסותך. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:17, כ"ד באלול, ה'תשפ"ה 07:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

:נכון, [[תבנית:ערכים חדשים|התבנית]] לא מעודכנת מאז הערך [[שמואל סיראט]] נוצרו עוד '''עשרות''' ערכים שלא מופיעים בתבנית [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 22:07, 15 בספטמבר 2025 (IDT)
::עודכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

== הקמת ערך פונקע ב' לתחי' ==

כמדומה שלא התבונן במה שכתבתי בסיבת המחיקה. ציינתי שהוא מיותר לחלוטין וכל תכנו הוכנס במלואו לאחיו התאום - פונקע א'. שעל כן לא זכיתי להבין מה ראה לשטות זו להקימו לתחי'.
כמו כן רציתי לדעת כיצד נכנסים ערכים לרשימה של ערכים חדשים - אוטומטית? או שעליי להכניס אותם - א"כ איך?
המאחל פתקא טבא לכל בית ישראל ובפרט לאנ"ש [[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] - [[שיחת משתמש:לוח אור זרוע|שיחה]], 22:26, י' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:26, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

:א. אתה לא יכול לרוקן סתם דפים בלי לשים {{תב|למ}} או לבצע הפניה לערך אחר. ב. יש בוט שעושה את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:31, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת דף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון" ==

אנא מחק את הדף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון", זהו כפילות של הערך "ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון". יצרתי אותו כשלא ידעתי איך להשתמש באתר, ואני חושב שהוא נמחק, אבל הוא עדיין מופיע תחת שם המשתמש שלי.--[[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 18:19, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 18:19, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

:אין לי הרשאת מחיקת דפים, אבל אני יכול לבקש מהמפעילים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:00, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== תמונות ==
דיונים לגופו של ערך - יש לקיים בדף השיחה של הערך, הועבר ל[[שיחה:לחלוחית גאולתית#תמונות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בחשוון ה'תשפ"ו 15:29, 26 באוקטובר 2025 (IST)

:פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 12:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

{{ש}}
תודה רבה!--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 01:44, י"ח בחשוון, ה'תשפ"ו 01:44, 9 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 07:35, 9 בנובמבר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

תודה רבה!--• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:43, 23 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 23 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת קטגוריה ==

אתה מוזמן לענות לטענות בדף השיחה שלי, שוב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:30, ד' בכסלו, ה'תשפ"ו 15:30, 24 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת תבניות ==

ומה עכשיו? אתה ממשיך את הטיפול? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:47, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== למחיקה - בקשת עזרה ==

ישנו דף ברשימת הדפים המועמדים למחיקה, שלא ברור למה הוא שם (לא רואה שם תבנית למחיקה). 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:55, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:היה שם, מחקתי את התבנית. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== אשמח לתגובתך ==

ביטלת מספר עריכות שעשיתי בטענה שצריכים לדון על כך בדף השיחה. אשמח לתגובתך על מה שכתבתי בדף השיחה שלי

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:51, ח' בכסלו, ה'תשפ"ו 03:51, 28 בנובמבר 2025 (IST)

:איזה עריכה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:22, 4 בדצמבר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:33, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::לא משנה, זה כבר לא כ"כ רלוונטי
:::תודה בכל אופן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:35, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ו 07:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:13, 18 בדצמבר 2025 (IST)

== מצטער ומבקש סליחה ==

אם פגעתי או שנפגעת ממני / מאחת מעריכותיי (אחרת אין לי הסבר הגיוני לפעולותייך האחרונות..). א פרעיילכן חנוכה! בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה ==

האם ישנה אפשרות לראות רשימה של הערכים הנצפים ביותר (כמו בויקיפדיה) - יותר מאשר הרשימה של 10 הנצפים שב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA סטטיסטיקות]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:38, א' בטבת, ה'תשפ"ו 15:38, 21 בדצמבר 2025 (IST)

:כן, [[מיוחד:PopularPages]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:40, 21 בדצמבר 2025 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:33, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:33, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה נוספת ==

האם יש אפשרות ל'ניתוח צפיות בדפים' ("דף" דינמי שניתן להציג בו מספר ערכים ולהשוות את נתוני הצפייה שלהם ונתונים נוספים) (כמו בויקיפדיה)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:36, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:36, 23 בדצמבר 2025 (IST)

:לא נראה לי, בשביל זה צריך מערכת יותר מתקדמת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:34, 5 בינואר 2026 (IST)

== מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? ==

מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}}
: בשביל מה ליצור הפניה לפירושונים אם אפשר שהערך ר"ת יהיה ערך פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:36, 5 בינואר 2026 (IST)

== בחירות למפעילי מערכת ==

האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:26, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:26, 6 בינואר 2026 (IST)

:אמור להיות השנה באב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:27, 6 בינואר 2026 (IST)
::פעם בכמה זמן יש בחירות? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:34, 6 בינואר 2026 (IST)
:::שנתיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:35, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:45, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:45, 6 בינואר 2026 (IST)

== אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... ==

מתוך דברי כ"ק אדמו"ר בכ' סיון ה'תשמ"ה ואכ"מ וד"ל וק"ל להרב סיראט

== הוספת תמונה ==

אשמח עם יש קישור להעלאת תמונות [[משתמש:חנוך רולניק|חנוך רולניק]] - [[שיחת משתמש:חנוך רולניק|שיחה]], 19:46, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ו 19:46, 12 בינואר 2026 (IST)

:[[מיוחד:העלאה]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:24, 21 בינואר 2026 (IST)

== בקשת עזרה ==

אשמח אם תוכל לעזור לי - ב[[שיחת תבנית:עץ משפחת קעניג (ענף אלכסנדר)]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:24, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ו 21:24, 12 בינואר 2026 (IST)

:אני רואה שכבר הסתדרת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:32, 19 בפברואר 2026 (IST)

== {{א|מ. רובין}}, תודה! ==
'''על עריכתך בהגדרת התואר "חב"די" על האתרים חב"דטקסט וחב"דציטוט!'''

מאת המאחל ומייחל להפצת המעיינות: [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:00, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ו 18:00, 14 בינואר 2026 (IST)

== בהקשר לעריכתך בערך ארגון הפנסאים ==

אשמח לקבל הסבר לעריכתך בערך ארגון הפנסאים תוך התעלמות ממה שכתבתי בתקציר עריכה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 17:10, 22 בינואר 2026 (IST)

== אפשרות ציטוטים נוחה בתגובות בדפי שיחה ==

המערכת בעיקרון לא מאפשרת ליצור תבנית ציטוטים בתוך תגובות. וגם כשניסיתי להעתיק מתבנית ציטוט מדף אחר, ישנם כל מיני בעיות חזותיות ([https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&direction=prev&oldid=825396#c-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-20260212181600-%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94_%D7%A7%22%D7%9B ראה כאן מה יצא לי בהתחלה]) ניסיתי איכשהו לשלב אבל לא הצליח... האם תוכל 'לעשות שלום' בין התבניות?

[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 20:33, 12 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]], מה אתה אומר? האם ניתן לשלב תבנית <nowiki>{{ציטוט}}</nowiki> בתוך תגובה בדף שיחה? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:28, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 22:28, 12 בפברואר 2026 (IST)
::אני חושב שאפשר להשתמש עם {{תב|ציטוטון}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:30, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]], אבל אני בדקתי וראיתי שאי אפשר...
:::זה לא משנה אם זה תבנית ציטוט או ציטוטון או סמיילי, <nowiki>המערכת לא נותנת לסמן תבנית - {{ ואומרת: </nowiki>
:::''נראה שיש כאן קוד ויקי - זהו עורך חזותי – [[Mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Formatting|קוד ויקי]] לא יעבוד כאן.''
:::וגם בעורך עוד מקור סימנתי תבנית ציטוטון והמערכת לא מאפשרת להעביר את זה לעורך חזותי ואומרת:
:::''מצטערים, מעבר למצב עריכה חזותית כבוי כי זוהה תחביר תבנית בתגובה שכתבת.''
:::'''בקיצור הבקשה היא: להוסיף אפשרות הוספת תבניות בתגובות.''' [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:01, ב' באדר, ה'תשפ"ו 19:01, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::אתה מתכוון לזה {{ציטוטון|טקסט}} או ל{{תב|ציטוטון}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:02, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::זו תבנית ציטוט-צף:
:::::{{ציטוט-צף|התפתחות מפעל השליחות בצורה תסרת תקדים ברחבי העולם כולו מעוררת הערצה עצומה והצדעה עמוקה לשלוחים העומדים על משמרת השליחות בצורה מעוררת השתאות|יחיאל מלכיאלוביץ'|עיתון המכריז ***}}
:::::זו תבנית ציטוט:
:::::{{ציטוט|תוכן=הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות|מקור=פרקי אבות}}
:::::וזו תבנית ציטוטון:
:::::{{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי - ארמון!|יחידות הרבי לר' חיים רבקין}}
:::::[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:02, ב' באדר, ה'תשפ"ו 20:02, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::עכשיו ראית איך זה נראה כאן, אני שולח לך קישור [[משתמש:המכריז/טיוטה3]] בו תוכל לראות איך התבניות הללו נראות כשהם לא נמצאות בדפי שיחה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:03, ב' באדר, ה'תשפ"ו 20:03, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::::המערכת מאפשרת רק להעתיק מדף עריכה חזותי לתיבת תגובה, אבל לא להוסיף בצורה ישירה.
:::::::וגם בתבנית ציטוט יש הבדל במראה כמו שאתה יכול לראות. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:05, ב' באדר, ה'תשפ"ו 20:05, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::::ראית? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:38, י"ב באדר, ה'תשפ"ו 18:38, 1 במרץ 2026 (IST)
:::::::::כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:39, 1 במרץ 2026 (IST)
::::::::::אז מה אתה אומר? בדף ערך אפשר להוסיף תבנית בלחיצת כפתור, אתה יכול להוסיף את האפשרות הזו גם בתגובה בדף שיחה? (לא לעשות סיבוב שלם להעתיק מדף טיוטה ולהדביק בדף תגובה...) [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:36, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 22:36, 14 במרץ 2026 (IST)

== מרחב טיוטה ==

הבנתי שנפתח מרחב טיוטה. אשמח אם תוכל לומר לי איפה ניתן למצוא אותו וכיצד ניתן להעביר אליו דפים?

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:06, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 21:06, 17 בפברואר 2026 (IST)

:ראה מה שכתבתי באולם דיונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:31, 19 בפברואר 2026 (IST)

== ערכים לא תקינים ובמיוחד AI ==

מ. רובין שלום וישר כח על פועלך הנרחב, ובתוך כך גם תשומת לבך לבעיות כמו הערך שהעברתי ל[[משתמש:לוי שטיינר:טומאה וטהרה]]. אני חושב, שבמקרה כגון הנ"ל יש להעביר את הערך למרחב המשתמש (או לטיוטה, לכשזה יטופל). אסור להיות סבלנים לערכים לא אפויים שמוכנסים למרחב הערכים, זה פוגע ברמה של המיזם, ויוצר סטנדרט נמוך. שלא לדבר על כך שמשתמש פלוני 'נהנה' מיצירת ערכים, ומשתמשים אחרים, נאלצים לבצע את העבודה הסיזיפית יותר, של שיפור הערך שלו... {{לא חתם|שיע.ק}}

:אז להעביר לטיוטה רק כשאנונימי כתב? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:57, 14 במרץ 2026 (IST)

== תבניות ==

מה הסיפור עם התבניות? אתה הולך להחליף 355 תבניות? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:57, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 15:57, 5 במרץ 2026 (IST)

:התבניות האלה מיותרת. ועדיף למחוק אותם. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::אולי תסביר יותר מה עשית, ושאבין האם בהמשך צפויה כאן עבודה של מחיקת 355 תבניות? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:23, י"ז באדר, ה'תשפ"ו 02:23, 6 במרץ 2026 (IST)
:::אפשר לסכם על הסרת תבנית המחיקה והחזרת התבניות לשם הישן? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:37, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 21:37, 8 במרץ 2026 (IST)
::::הם תבניות כפולות שגם לפני השינוי לא עשו כלום. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:39, 8 במרץ 2026 (IST)

== הרב הירש ובית, אישיות מאד מוערכת בחב"ד ==

הוזכר בספרי הפוסקים של חב"ד ובכתבי רבותינו [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 22:58, י"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:58, 7 במרץ 2026 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

נוצרו מספר ערכים חדשים לאחרונה --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:45, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 23:45, 20 במרץ 2026 (IST)

:{{בוצע}}, יש"כ [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:06, 21 במרץ 2026 (IST)

== סגנון והתנסחות בשחזור ==

רובין שלום ויש"כ על פועלך בחב"דפדיה. בקשר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=828869 שחזור] הזה. שים לב ששחזור הוא פעולה מאוד 'חזקה' כשלעצמה ואליה הוספת הערה אישית לא נחוצה ולא נעימה, יכולת להסביר בענייניות למה אתה משחזר או לבקש דיון בדף השיחה.

כמובן שצריך לפעמים להשתמש בשחזור, אבל אפשר לפחות ללוות אותו בניסוח מכבד (האמור נכון במיוחד כשמדובר במשתמש רשום שהשקיע וכתב).

כל הנ"ל מבלי להתייחס לגוף הדברים שנכתבו שיתכן שיש להם מקום, לא בדקתי עד הסוף גם אם לא תחת הכותרת ביקורת, אלא תחת הכותרת עמדת הזרם ה'לא משיחיסטי' או כל שם אחר דומה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תשפ"ו 15:51, 26 במרץ 2026 (IST)

== העברה לדף המשתמש ==

עדיין אין עניין לעשות ערך על הניגון כל עוד לא בחרו ניגון.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' 22:56, 26 במרץ 2026 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 21:41, 6 באפריל 2026 (IDT)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:22, 6 באפריל 2026 (IDT)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 22:43, י"ט בניסן, ה'תשפ"ו 22:43, 6 באפריל 2026 (IDT)

:עדכנתי עוד הפעם, יש ערך שלא מופיע? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:53, 6 באפריל 2026 (IDT)
::כן. [[אליהו סויסה]]. תודה על העדכון המהיר! • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 10:52, 7 באפריל 2026 (IDT)
:::זה בגלל שיש בערך תבנית להשלים אז הבוט לא מכניס ערכים עם תבניות השלמה, עריכה וכדו'. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 12:52, 7 באפריל 2026 (IDT)

== השחתה ==

נראה לי שכדאי להזהיר את המשתמש [[מיוחד:תרומות/יאיר שמואל רייכמן|יאיר שמואל רייכמן]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 05:10, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ו 05:10, 13 באפריל 2026 (IDT)

:בוצע ע"י חב"דפדי פעיל. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 11:43, 13 באפריל 2026 (IDT)

== דירוג משתמשים בחב"דפדיה ==

אולי [[דירוג משתמשים בחב"דפדיה|זה]] יעניין אותך [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:28, ד' באייר, ה'תשפ"ו 03:28, 21 באפריל 2026 (IDT)

:יפה, איך מצאת את המשתמשים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:50, 23 באפריל 2026 (IDT)

== ישראל גרנובטר ==

לא יודע למה אבל יש שתי ערכים לאותו בנאדם, אחד בשם "משתמש:חב"דפדי פעיל/ישראל גרנובטר". ועוד אחד בשם "משתמש:להתראות/ישראל גרנובטר".

איך משתל [[משתמש:חנוך רולניק|חנוך רולניק]] - [[שיחת משתמש:חנוך רולניק|שיחה]], 20:10, י' באייר, ה'תשפ"ו 20:10, 27 באפריל 2026 (IDT)

:יש גם [[משתמש:למטערנטשיק/ישראל גרנובטר]] ו[[משתמש:סעווען סעוונטי - מקור חיותי!/ישראל גרנובטר]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"א באייר ה'תשפ"ו 14:19, 28 באפריל 2026 (IDT)
::אז משלבים אותם ביחד? ושיהיה קראו על שמו (בלי הקדמת משתמש...) [[משתמש:חנוך רולניק|חנוך רולניק]] - [[שיחת משתמש:חנוך רולניק|שיחה]], 18:11, י"א באייר, ה'תשפ"ו 18:11, 28 באפריל 2026 (IDT)
:::לא, ראה [[שיחה:ישראל גרנובטר]]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"א באייר ה'תשפ"ו 18:49, 28 באפריל 2026 (IDT)

== תודה רבה!!! ==

ישר כח למשיחיסט היחידי (!!!) שנשאר בחב"דפדיה!!! המשך כך! עלה והצלח! יש עליך אחריות רבה!!! ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.97|37.60.47.97]]‬ 14:48, 5 במאי 2026 (IDT)

שיחה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2026-05-05T11:34:50Z

37.60.47.97: /* ביקורת */ פסקה חדשה

המקור לאיסור בי"ד רבני חב"ד הוא מפרסום שלהם באתרים החבדיי"ם השונים לאחר קמפיין הבארים.

מקור אחד שמצאתי לביינתים הוא שהרב אשכנזי אסר: [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367] ושם מדובר בפירוש שהבי"ד הולך לדון בעניין.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 01:17, 25 במרץ 2010 (UTC)
:המידע בנושא שולב בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:39, 25 במרץ 2010 (UTC)
אני חושב שהמידע צריך להופיע בערך על זמרוני ציק עצמו ולא בערך של האגודה כיוון שפרשיית הבארים הייתה בארגונו של ירמי קליפא וללא קשר לאגודה. --[[משתמש:Ll|לל]] 00:32, 7 ביוני 2010 (UTC)
:מכתב הבי"ד עסוק בארגון ולא באנשים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 08:21, 7 ביוני 2010 (UTC)

== הוספתי קצת ==

קצת נתקעתי בניסיון להוסיף הערת שוליים. מי שיודע מתבקש לסדר.
סליחה ותודה. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:56, 11 ביוני 2011 (UTC)
:המספר צריך להיות בכל מקרה 1=. תיקנתי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בסיוון ה'תשע"א, למניינם 05:15, 12 ביוני 2011 (UTC)

== משוב ==

הארוע בג' ץמוז ס"ז לא היה מטעם האגודה בכלל1
וע"כ מבקשים למחוק את הקטע הזה זה לא מתאים{{משוב}} [[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 03:03, 12 בדצמבר 2014 (UTC)
:אך הרב זמרוני תמך בו, ובעקבות כך באה תגובת הרבנים. אי אפשר למחוק את זה סתם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בניסן ה'תשע"ה 20:04, 30 במרץ 2015 (UTC)
זה לא נראה לי מתאים להכניס ככה על האגודה שלא כותבים שזה לא האגודה שארגנה את זה וכו' ובמיוחד שהאיסור נעשה ללא חקירה ודרישה כלל.

== משוב ==

בוא וראה מה כוחם של נגיעות לגבי ר' זמרוני ע''ה רמזתם כן לעניינים האיומים ובערכו שתקתם בדיוק כמו שצריך ומה אם אהרונוב צא''ח ואגו''ח האם בקונטרס אהב''י יש תנאי של דגל שטיח כסא וכו' ימחק לאלתר כל אזכור מביש נגד מי שכל חטאו שחושב אחרת ממכם {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.186|37.60.47.186]] 16:02, 29 באוקטובר 2023 (UTC)

== ביקורת ==

מתוך הערך:

== ביקורת ==
בשנת [[תשס"ז]] בעקבות השתתפותו של הרב [[זמרוני ציק]], בקמפיין הבארים, הוחלט ע"י [[בית דין רבני חב"ד]] ש: א. הארגונים שע"י הרב זמרוני אינם מייצגים את חב"ד ב. אסור לרב זמרוני ציק והאגודה להשתמש בשם חב"ד ולפרסם דברים בשם חב"ד בלי הסכמת הבי"ד ג. להימנע מהשתתפות באירועי האגודה והפצת תכנים שיוצאים לאור ע"י האגודה.

בעקבות כך פירסם הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] יו"ר [[צא"ח]] מכתב בו הוא קורא לשלוחים ובתי חב"ד להישמע להוראת הבי"ד ולהימנע מהשתתפות באירועי האגודה והפצת תכנים שיוצאים לאור ע"י האגודה.

צ"ע. האם לשיטת הכותב הרב זמרוני הוא כיום מנהל האגודה? והאם כל מי שהב"ד או רבנים מסוימים יוצאים נגדו זה יציון בערכם (אם כן, שנה שעברה יצא הרב ירוסלבסקי בקריאה שלא להשתתף בפעולות הארגונים שעתרו נגד הב"ד, אני רוצה לראות שזה יצוין בערכם.. כמו"כ) והרי כמעט כל רבני המשיחסטים המשיכו להגיע (עכ"פ עד תש"ע)? האם אסור להכריז יחי? הרי יש כזה מכתב של הב"ד.. רק לציין שהרב קיז'נר שכיום הוא חבר הב"ד והרב לבקיבקר שמצוין כאן כדיין השתתפו באירועי האגודה.. ועוד ועיקר, האם אהרונוב הוא קובע כאן את הביקורת? אולי שיציינו שהרב אקסלרוד קרא שלא לחלק שיחת השבוע?

ולהעיר שהפסק יצא בלי ששמעו את טענות הרב זמרוני, והוא היפך ההלכה.

כמו"כ יעויין הקלטת הרב זמרוני מכינוס הפעילים שאחרי הכינוס.

בברכה. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.97|37.60.47.97]]‬ 14:34, 5 במאי 2026 (IDT)

יהי כבוד (ניגון)

2026-04-29T16:06:19Z

37.60.47.97: ביטול גרסה 845004 של 174.244.145.181 (שיחה) מחיקה ללא נימוק ודיון.

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון "יהי כבוד"|אחר=קטע "יהי כבוד" בתפילת שחרית|ראו=[[יהי כבוד]]}}{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ניגון '''יהי כבוד''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשס"ה]] לכבוד [[יום הולדת]]ו ה-103 של [[הרבי]] - [[י"א בניסן]], על ידי [[תמים|הת']] לוי יצחק ומנחם מענדל קראוס.

אף על פי שבאותה [[לוח השנה העברי|שנה]], בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]]' שהולחן על ידי הרב [[מנחם מענדל לבקיבקר]], [[ניגוני חב"ד|ניגון]] זה התקבל אצל החסידים וה[[תמימים]], ומנגנים אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]].

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי:

יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בֵּה':

חַי וְקַיָּם בְּגוּף גַּשְׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד בְּ-770{{הערה|את המילים הללו (בהוספת המילים "מחלק דולרים ב-770") מנגנים בכל יום בריקודים אחרי [[התפילה ב-770|תפילת שחרית במנין של הרבי]].}}:|מקור=תהלים קד, ב; יט; כג (בשינוי)}}

==ראו גם==
* [[תהלים ק"ד]]
* [[ניגונים על פרקי הרבי]]
* [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ניגון ברכי נפשי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadpedia.co.il/images/d/da/קד_-_יהי_כבוד.mp3 להאזנה לניגון] {{צליל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

יקנעם עילית

2026-04-29T16:04:41Z

37.60.47.97:

'''יקנעם עילית''' היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]], העיר מוכרת גם בשם מקוצר יקנעם הממוקמת בקצה הצפוני של רמות מנשה, בין הרי הכרמל לעמק יזרעאל.
==היסטוריה==
המושבה יקנעם הוקמה בשנת [[תרצ"ה]].
ב[[תש"י]] הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת [[תשכ"ז]] נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת [[ת"ש]]. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת תשי"ב הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ובשנת תשי"ב נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע. בשנת [[תשי"ב]] יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים.

בשנת [[תשכ"ד]] כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. באותה שנה עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר. בשנת [[תשכ"ו]] בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה, ובשנת [[תשכ"ז]] התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית".

במהלך השנים קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה. ב[[תשס"ז]] הוכרזה כעיר.

==חב"ד בעיר==
הרב [[נועם דקל]] נשלח על ידי הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לפעול בעיירה יקנעם, והצליח תוך זמן קצר להתחבב על כל תושבי המקום והקים במקום רשת של שיעורי תורה וייסד פעילות יהודית עניפה עם כל סוגי האוכלוסייה.

בשנת תשמ"ט הוא חבר למר סימון אלפסי שהתמודד לראשות העירייה והשפיע עליו להתחזק בשמירת תורה ומצוות כסגולה להצלחה במערכת הבחירות, ונגד כל ההערכות המוקדמות נבחר כראש העיר, ומאז ואילך נבחר בכל הקדנציות ועמד לימין האינטרסים של בית חב"ד לאורך כל השנים והעניק סיוע נרחב לפעולותיו של הרב דקל ואף הגיע אל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]].

לאחר עשור שנים של פעילות מבורכת מונה הרב דקל לרב שכונה בעיר, הוא ייסד מקווה טהרה ומרכז קהילתי, ופתח גני ילדים לבנים ולבנות המיועדים עבור כל תושבי העיר.

תחת הרב דקל, פועל במקום כשליח תורה הרב שלום דובער הרצל, והרב מנחם שיחי' מרטון. שם נמצאת גם הקהילה החב"דית אותה ייסד מונה היום כארבעים משפחות.

==שלוחי הרבי לעיר==
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב שניאור זלמן וילהלם (בן הרב [[נטע שלמה וילהלם]])
*הרב יהודה ליפש
*הרב שלום דובער הרצל.
*הרב מנחם מרטון.

{{מחוז הצפון}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2026-04-29T16:01:33Z

37.60.47.97: /* איך זה שאף אחד לא מתקן את הכפירה באחדות ה' שמופיעה בפתיח הערך??? */ פסקה חדשה

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון.jpg|80px|כיתוב תמונה]]

[[שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ/ארכיון 1|1]]
|}
אפשר לדעת מה תפקידו של חבר וועד הרוחני של [[חבדפדיה]] - הרב [[שמואל קסלמן]]?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2016 (UTC)
מה הקשר לכאן?
::לתשומת לב, הוא לא חבר בועד של חב"דפדיה, אלא בועד של אינפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:13, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, אז מדוע שמו צויין בדפים [[חב"דפדיה]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 18:22, 4 באפריל 2018 (IST)

==הזויים==

אתם הזויים! כאילו כל הערך לא חשבתם להזכיר את העובדה השולית שהאוהל הוא גם האוהל של הרבי ולא רק של הרבי ריי״צ?! הזיה מוחלטת.

== מה יהיה? ==

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. '''שם הרבי:''' "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ [[מדיניות חב"דפדיה]] צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. '''בפתיח:''' בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך [[מרכז לענייני חינוך]] מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. '''הגדרת האוהל:''' עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:12, 25 באפריל 2016 (UTC)
:א גוט מועד. א. גם אני סבור שכך צריך להיות התואר בפתיח. ב. החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:16, 26 באפריל 2016 (UTC)

::א. נו, בידיך האפשרות לשנות, לא? ב-ג-ד. אני זוכר היטב שכך היה. לכן שאלתי בכל זאת, אינני מבקש שזה יהיה כתוב בפתיח כפי שהיה בתחילה, אלא פיסקא נפרדת שתביא את כל הדיעות בנושא, כפי שזה בכל ערכי המחלוקת כמרכז, אגו"ח וכו'.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:52, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::מפני קדושת המועד. ראשית, שים לב שהסיבות שציינת לא הופכות את הערך להזוי. בטח לא א' וד'.

:::בנוגע לב', הודגש בכמה מקומות שכאן זה חבדפדי' ולא ויקיפדי'. ולכן אנו מחוייבים בהבאת עובדות הנוגעות לחב"ד (לפי השקפת האתר) ותו לא. ולשם דוגמא (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), בויקיפדי' מופיעים בפתיח של ערך [[הר הבית]] כל מיני "עובדות" שבחבדפדי' לא מופיעים. וגם לא יופיעו, כמובן. אמנם אין על ה"עובדות" חולק, אבל על ההתייחסות אליהם - בהחלט כן.

:::בנוגע לג', אין פה שני צדדים שצריך להבהיר כל אחד את דעתו (כמו בערכים שציינת), אלא זו סוגיא רגישה שיש בה מגוון דעות והתייחסויות, ומקומם בהתוועדויות החסידיות או בשיחות משפיע ומושפע. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 13:16 • '''יחי המלך המשיח!'''

::::ראשית, הרשה לי להתנצל על התואר המזלזל שהענקתי לערך בלי לשים לב. ודאי שהערך לא הזוי כלל ואף יפה ומסכם היטב.

::::ובכל זאת תמיד יש מה לתקן...

::::בנוגע לב', הנה ציטוט ממה שכתב מפעיל המערכת שיע [[שיחה:ארגון הפנסאים|כאן]]: "היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, '''ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן''' של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'".

::::כלומר, המדיניות של חב"דפדיה אינה טוענת שיש להשוות את הדעות בנוגע להר הבית, לדעות פנים-חב"דיות. ראיה נוספת: בערך על הרבי לא הובאו כמובן סילופי הספר "הרבי מלובביץ' בחייו" וכו', למרות שזהו ספר מדעי, כי זה לא שייך. לאידך, בכל ערכי המחלוקת יש התייחסות לשני הצדדים, ואין שום סיבה בעולם שלא לעשות זאת גם בערך הזה.

::::אסביר שוב: האתר הוא אתר אנציקלופדי. כשאנשים נכנסים ומחפשים את הערך הזה, ומוצאים אותו כתוב כך בפשטות בלי שום הסברים, זה מוריד את הערך של האתר, כי הוא מתעלם ובמוצהר מעובדות (שיש רבים שרואים את המקום כנ"ל).

::::"מגוון הדעות וההתייחסויות" ניתנות לליבון, כמובן, בהתוועדות חסידית או בשיחות פנימיות. למרות זאת, תפקידה של חב"דפדיה הוא להביא את העובדות כפי שהן - שיש כאן מחלוקת בעניין. זכותה של חב"דפדיה להביא את מה שהיא רוצה כפתיח לערך (אם כך הכריעה הועדה הרוחנית), אך אין זו זכותה להתעלם לחלוטין ולא להזכיר - אם שמה הוא '''חב"ד'''פדיה. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:41, 26 באפריל 2016 (UTC)

:::::ראה שוב בערך שציינת (הר הבית), מובאת שם התייחסות הרבי לעליה להר הבית בימינו (כנגד אותם העולים). האם דעתם של רוב חסידי חב"ד, נחשבת לדעה גרועה יותר שאין לתת לה שום מקום בחב"דפדיה??--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:04, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::לא בדיוק הבנתי את ההשוואה לדעת הרבי בנושא העלי' להר הבית. האם התכוונת לומר שדעת רוב חסידי חב"ד היא שצריך לעלות להר הבית? ואתה שואל למה היא לא הוזכרה שם?
::::::בנוגע לציטוטיך מדברי שיע, שים לב שהמדיניות של חבדפדי' נוסחה היטב במקומה, והיא לא נקבעת על פי דקדוקי עניות שייתפסו במילות מפעילי המערכת בדפי השיחה. שיע ב"ה חי וקיים והוא הביע את עצמו בבירור בדף זה.
::::::ובקשר למה שהסברת שוב אחזור שוב, שאת העובדות כפי ש"רבים רואים" אפשר לקרוא גם בויקיפדי', ושם גם אפשר לקרוא כיצד רבים רואים את הר הבית ואת ארץ ישראל בכלל. אולם בחבדפדי' נצמדים לדעת הרבי בהתאם למתווה הועדה הרוחנית -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 19:02 • '''יחי המלך המשיח!'''

:::::::בערך שם מובאת דעתו של הרבי '''נגד''' אלו שעולים להר הבית. שזה מינימום של מה שאמור להופיע כאן בערך (שיש כאלו שאומרים כך וכך, אבל מדברי הרבי מובן שכך וכך).
:::::::וזו ראיה נוספת לכך שגם בחב"דפדיה מביאים עובדות לאשורן, בצירוף הדחיה שלהן ע"פ דברי הרבי במקומות המתאימים.
:::::::וכבר הזכרתי קודם שלכו"ע אין כלל להשוות בין הדברים, והראי', שיש כאן ערכים על [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[חיים יהודה קרינסקי]] ועוד ועוד, אך אין כאן ערך על [[שך|הוא]] או [[קוטלר|ההוא]].

:::::::בקשר להערתך על מדיניות חב"דפדיה, הנה הציטוט מתוך הדף: "'''מדיניות וכללי כתיבה''' בחב"דפדיה נקבעים על ידי המשתמשים, בכפוף להנהלה ה[[רוחנית]]".
:::::::לכן הבאתי ראיה מדברי שיע (ולא שזו ראיה מוחצת, כמובן). אין בכוונתי להיצמד ל"דקדוקי עניות" אלא זה ברור מה כוונתו, אם תרצה תעיין [[שיחה:ארגון הפנסאים|שם]]. לאידך, אני בהחלט חושב שכדאי לפתוח על זה דיון ב[[אולם דיונים]] (יחסה של חב"דפדיה לדעות "אנטיות"), ואכן אפתח עכשיו. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:16, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::לדעתי משתמש 5778 צודק בהבנת רוחה של חב"דפדיה. צריך גם לזכור שכשאנחנו מתעלמים מהעובדה שיש דעות שונות, ויתירה מזו, שהאדם הממוצע שלא נחשף לשיחות הקודש, גם הוא משוכנע שהאוהל הוא מקום... אנחנו פוגעים בראש ובראשונה באמינות שלנו. ואני כותב את הדברים למרות שאישית איני הולך לאוהל כלל.
::::::::ולאחר כל הדברים והאמת הללו, והיות שהייתה החלטה מפורשת של הוועדה הרוחנית בנושא להתייחס למקום רק כאל מנוחותו כבוד של אדמו"ר הריי"צ, לא ניתן לשנות בינתיים דבר. אבל אבקש שידונו בעניין שוב, ואקווה שגם בהרכב מורחב יותר מזה שבו ניתנה ההחלטה הקודמת, ומקווה שנזכה בעזרתם לכוון לרצון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ו 20:03, 4 במאי 2016 (UTC)
:::::::::גם לדעתי צריכה להיות התייחסות לזה, אך ניסוח הענין הוא מאד מורכב וכמעט בלתי אפשרי. אפילו אם נכניס רק את הדעה שמתעלמת לחלוטין וכו', נצטרך לכתוב ש"למרות שבעיני בשר ראינו כך וכך, מאמינים חסידי חב"ד שזה רק ניסיון ודמיון" ('''לדוגמא!'''). אז לכתוב בצורה ברורה מהו ה"כך וכך" לא יעלה על הדעת, כמובן. כשם שבערך על [[ג' תמוז]] אין שום התייחסות למאורע שנראה לעיני בשר (אלא רק לתוצאה - "הרבי נעלם מעינינו"). ולא לכתוב בכלל מה נראה שקרה - יותיר את הקטע לא מובן בעליל. מקווה שהובנתי -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:29, כ"ו בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(4 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
בכל מקרה ומה שלא יוחלט, בוודאי שצריך להיות מודגש בבירור מהניסוח שהתייחסותנו ל"דעת" העולם בנדון זה אינה שונה מהתייחסותנו בענין ה[[אבולוציה]], או [[מדינת ישראל]]; שכל קורא בערך מבין מיד, בלי צורך לחשוב ולהתעמק, שהערך נכתב מנקודת המבט של אמת התורה האחת והיחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:02, 5 במאי 2016 (UTC)
::אני מקווה שאני לא יעצבן אף אחד, (פשוט רק עכשיו קראתי את השיחה הזאת), אני מעוניין להבין מדוע מופרך לכתוב: "אפי' שלעיני בשר נראה שהיה הסתלקות ח"ו רוב חסידי חב"ד מאמינים כי זה רק דמיון וניסיון וכו' וכו'" (ולהוסיף הסברים והוכחות וכו')??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:48, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

מדוע נשאר הקישור לאתר האוהל, אחרי כל הטעמים הנ"ל שלא לצרפו???

== ערב ר"ח ==

אינני רוצה לפתוח במסע שחזורים, אז אשאל את [[משתמש:דור השביעי]] כמה זה ה"הרבה" הנוהגים לעלות בערב ר"ח, והאם בכמות הם מתקרבים לחצי, רבע או שמינית מהעולים בערב ר"ה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:51, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: וודאי שאין פרופורציה בין ג תמוז לערב ראש חודש אבל היכן כתוב שבערב ר"ח מגיעים כמו בג תמוז בסך הכל כתוב "בעיקר" והפירוש ימים יותר מתוגברים אבל זה לא עקרוני ואים זה מה שיעשה לך טוב בחיים תמחוק את זה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 07:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::הרבי נוהג, וממילא זה הכי נכון ומתאים בעולם לכתוב 'נוהגים'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==השיחה על עניין ה"פת בסלו"==
באותה שיחה הרבי גם התבטא כי "ביצר-הרע אינו מתיימר להגביה את תקיפותו, משום שאז -יתבטל לגמרי"!!

== הרבי ==

אם איני טועה, הרבי מליובאוויטש גם הוא קבור שם. אז תוסיפו את העובדה הזו. [[מיוחד:תרומות/79.183.106.111|79.183.106.111]] 04:59, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה כתוב, "האוהל הינו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ". --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:17, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא כתוב כי המעיר למעלה התכוון לרבי נשיא דורנו [[מיוחד:תרומות/80.246.133.79|80.246.133.79]] 20:32, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
אם התכוונת לרבי שליט"א מלך המשיח אז אתה בהחלט טועה! אם זה באמת מענין אותך אתה מוזמן לגשת לערך "חייו הנצחיים של הרבי".

א. אני חושב שבתור חסיד חב"ד לא ראוי לומר על הרבי שהוא "קבור שם". נשמע גס מידי. וודאי שהרבי באוהל, אך כדאי לכתוב זאת בצורה עדינה יותר.
ב. מספיק עם הקטנוניות של ה'משיחיסטיים', ובכללי בושה וחרפה כל הערכים האיומים הללו שהם מכניסים לוויקיפדיה ואנשים רואים את זה ומתרחקים. מספיק עם ההזיות.

== תהיו שלמים עם עצמכם ==

אנחנו מתכננים כעת טיול לניורק וכאן אני פוגש את הערך.
אם אתם שייכים לזרם המשחיסטי (כפי המובן באופן גורף מתוכן הערך כולו) תהיו החלטיים ואל תשלחו אותי בסוף הערך לאתר האוהל שע"י קבר הרבי. כוונתי: להוריד את הקישורית לאתר הנ"ל.
כעורך מנוסה בויקיפדיה אני חושב שזכותכם המלאה לעשות זאת והצגת הקישור מראה משהו על תוקף עמדתכם בענין. בהצלחה!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
:הקישור הוכנס לערך לאחר דיונים רבים בכדי להוות מענה וסיוע שמחפשים מידע על האוהל ודרכי הגישה אליו. כולם מודים כי האוהל הוא מקום קדוש בפני עצמו עקב היותו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ ואין לאף אחד חלילה אינטרס למעט את כמות המבקרים שם. יש דברים שחייבים להכניס, והרוצה לטעות - יטעה--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ב' טבת]] [[תשע"ח]] 12:00, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
::קער א וועלט, היכן היה דיון כזה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 04:14, 5 באפריל 2018 (IST)
:::אני חושב שאכן צריכים להוריד את הקישור הזה. הביאו במשך השיחה כמין שאלה ותשובה בנידון וכאן הנני לצטט: "מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?" והתשובה היתה: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]". - כך נסתיים הדיון. אחרי כל זה מגיע אחד וטוען שכבר היה דיון והוחלט '''להכניס''' את זה. - ???
:::באמת שאלה איך זה עדין נשאר?[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:52, 2 באוגוסט 2018 (IST)

יחי המלך המשיח, הקישור לאתר של האוהל הוא קישור שאמור להימחק לצמיתות ברגע זה ממש! כמו שכולם רואים מה אמר כאן מי שעורך בויקפדיה (כאן למעלה בתחילת הפסקה), הקישור לאתר של האוהל גורם רק לחילול השם(!) מצד אחד יש את הערך על "נצחיות חייו של נשיא הדור" וכפי שאמר בתחילת הפסקה "תהיו החלטיים"!!!
ואם רוצים להגדיל את כמות המבקרים, אזי מספיק את כל מה שהכניסו שהרבי אמר על זה, ולא ח"ו ר"ל להוסיף את הקישור... ואני מתפלא על שייע, ועוד כמה, שבעצמם כתבו שהוועדה הרוחנית החליטה להוריד את הקישור אך בפועל..... ר"ל. וכמו שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע, ומשמע שלא ליטות ח"ו לצדדים, ואם הרי מכריע כצד אחד אז למה להביא צד שני????? בתקווה שיתמו חטאים מן הארץ..... --[[משתמש:18|צמח! צמח! צמח! הכריזו איתי....]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 17:45, 25 באוקטובר 2018 (IST)

:מה שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע הוא רק לצדיק אבל הרמב"ם מוסיף שחסיד הוא קיצוני לצד הנכון. ולא באתי אלא להעיר.

== הערה חשובה ==
משיגענע'ס צריך להוריד מיד את הקישור לאתר של האוהל - אתם סותרים את עצמכם אסור שיראו את זה אנשים לא מחב"ד {{אנונימי}}

== נכון להוסיף תמונת מצבת הרבי הריי"צ? ==

--נכתב בשעה 00:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שאלה קשה שכדאי להתייעץ עליה עם הוועדה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:33 • ט"ז בתמוז ה'תש"ף
::::שאלה קשה עד מאד.. בכללות הייתי ממליץ לעיין במכתבי ר' בערלה וואלף (צפת"ו) הידועים בסדרת "חשבון צדק" 1 ו2, אודות כיצד אמורים המאמינים בשיטת "חי וקיים" להתייחס לאוחזי "ספדו ספדיא וחנטו חנטיא".
:::::דומני שזה יועיל עכ"פ במשהו לכמה ערכים כאן (כולל בענין המדובר לאחרונה - הוצאות ספרים) [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:42, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 01:42, 8 ביולי 2020 (UTC)
:::::: תמונה דוקרת... לענ"ד יש להורידה --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 17:55, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ו 17:55, 15 בפברואר 2026 (IST)

:אם אפשר לשאול, מה דוקר בתמונת מצבת הרבי הריי"צ? בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:00, 15 בפברואר 2026 (IST)
:: תמונה של מקומו של אדמו"ר הריי"צ מזוית בה לא רואים את מקומו של כ"ק אד"ש, לי התמונה מכאיבה. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:46, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ו 22:46, 15 בפברואר 2026 (IST)

== אי אזכור המקום ==

{{א|שיע.ק}}, {{מפעילי מערכת}} וכו': איני נכנס לנושא כעת, אך מעניין אותי: על סמך-מה קובעים שאין המקום כקברו של הרבי? האם זה סותר את האפשרות שהרבי יחיה באופן גשמי, וכן העיקר- מה המקור לכך שאין הרבי קבור שם, האם יש רבנים ומשפיעים (שאפשר לקשר לשם, ולא בהתוועדות-פנימית..) שטוענים כך? אם לאו, לא מובן מניין האסמכתא של האתר (יותר נכון העורכים) עצמו, לקבוע כך. אלא"כ יש הוראה מהוועד הרוחני, וא"כ - מומלץ שזה יפורסם, ולא ישאר בחדרי חדרים. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:54, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 08:54, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] שבו נכתב שמקומו הנצחי והקבוע של הרבי הוא ב[[770]] ולא בשום מקום אחר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:47, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|שמואל חיים|אתה}} למדת את זה אי פעם? כי קביעה נחרצת כשלך לא מופיע לא שם ולא בשום התייחסות אחרת מהרבי. מה כן כתוב שם בנושא? שקדושתו של הרבי לא זזה משם גם אחרי ג' תמוז נ"ד, וכפי שמביא הרבי: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק}}. לפי דבריך, א"כ - אין לייחס מקום קבורת הריי"צ באהל כקבר, רח"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 12:56, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 12:56, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{ציטוטון|ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – '''שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור''', "הנשיא הוא הכל"|אות ד'}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:04, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים|יפה}}, עכשיו תקרא את ההמשך - מה שהבאתי לעיל - ההבהרה של הרבי שהכוונה לכך ש'''קדושתו''' של נשיא הדור לא זזה משם. שהרי לפי הפירוש שלך, אזי אותו דבר גם על הריי"צ חלילה.. למה להיות פרשנים לשיחות של הרבי, בזמן שהרבי קובע בבירור? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:07, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:07, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::ומה הסתירה? בנוסף לזה שלא זזה קדושתו משם, זהו גם מקומו הקבוע של נשיא הדור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::מה הסתירה? שהרבי הריי"צ קבור ואין ספק בכך ח"ו, והרבי עודד רבות עליה לציון של הרבי הריי"צ - למרות שבשיחה הנ"ל - הרבי מדבר על המקום כמקום קבוע וכו'. {{א|שמואל חיים|מובן?}} [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:14, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:14, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::ואחדד את דבריי: אין שום סתירה, בכך שאנו מאמינים שמקומו הקבוע וכו' של הרבי ב-770 (ויסכימו על העובדה הזו רבים מהרבנים ה'אנטים'), לכך שהרבי קבור באהל. זה לאו דווקא הופך את היות הרבי קבור באהל - לכך ש-770 אינו המקום הקבוע של הרבי. (היינו במילים פשוטות: שהקבר הינו דירת ארעי. כשם שגם בזמן שהרבי היה נמצא בסוכה באופן זמני בסוכות - והעובדה הזו לא הפכה לכך שבזמן סוכות 770 אינו המקום המרכזי, כך גם עתה.) . בתקוה להבנה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:24, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::{{א|מנחם ספרא|אציין}}, שאני מכיר כמה וכמה רבנים המכונים "משיחיסטים" וכו', שאומרים שהרבי אכן נמצא באוהל, אלא שהוא חי '''שם'''. טענה מעניינת...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:22, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::תשובה לשאלתך תמצא ב[[#מה יהיה]]: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא". בנוגע לדיון האחרון, קבר הוא לא דירת עראי, בשונה מסוכה/חנות/בית רפואה (ועיין ב-"10 גלויות גלתה ליובאוויטש") וכבר הוסבר בהרחבה בעבר. ולהעיר מהלשון 'בית רבינו' המוסבר בשיחה שם. ניתן לחפש בנאומיו/כתבותיו של ר' [[שלום יעקב חזן]] בנושא אודות הלשון "ד' אמות של נשיא דורינו' שמסביר ע"פ המבואר בקונטרס עניינה ואכמ"ל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::לכאורה, אין טעם לדוש בנושאים שהם מעקרונותיה של חב"דפדיה. גם אני לא מסכים כלל וכלל עם מה שקורה פה, אבל ישנה [[גאולה האמיתית והשלימה|מטרה חשובה]] - ועבורה אנו עובדים, גם אם לא תמיד מסכימים.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:53, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:53, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, תודה על המידע, ועקרונית כאן סיימנו את הדיון - אך אוסיף שאלת 'רשות' - ע"פ מה הם קבעו? מה הוצג להם טרם ענו תשובה זו והאם יש לכך מקור בתורת הרבי?
::::::::::::בנוגע לדירת ארעי: עכ"פ - אי אפשר כלל ללמוד מבית רבינו שבבל את הלימוד הנ"ל - שכן באותה מידה שהרבי דיבר על עצמו דיבר על הרבי הריי"צ שגם מנוחתו כבוד באהל. מובן?

::::::::::::{{א|Memke}} - איני בקשתי שישנו מאומה, ובמיוחד שדעותיי מותאמות 99.9% עם האתר (רק בנושא האהל ישנם אי הבנות, ואי לכך הנני מבקש מקור, שכן לע"ע לא שמעתי משום משפיע או רב חב"די שהרבי לא נקבר באהל.). [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:08, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 15:08, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::הבאתי גם חומר לשמיעה/קריאה נוספת/עיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:58 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::::::רבנים ומשפיעים משיחיסטים שפוקדים ופקדו את הציון הקדוש כמקום משכנו של אדמו"ר:

::::::::::::::הרב ווילישנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, ר' שלום יעקב חזן להבחל"ח הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, הרב שלום מענד סימפסון ז"ל, הרב אהרון יעקב שווי ז"ל, הרב פנחסב קארף ז"ל, הרב מארלאו ז"ל. חבל ועצוב שאתם מתעלמים מרוב אנ"ש ונגררים אחרי מיעוט שולי. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 17:23, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 17:23, 21 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::::לא מדוייק, חלקם פוקדים את המקום כמקום הרבי הריי"צ. בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:57 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב
{{שבירה}}חוץ מרב אחד שכתבת (אולי שניים) כל הרבנים הנ"ל פוקדים את האוהל כמקום ציונו של אדמו"ר הריי"צ ושלו בלבד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:38, 22 באוקטובר 2021 (UTC)

זו כבר שטות גמורה, מר חסיד של זמרוני. אולי אתה מכיר רק את המשפיעים בראשל"צ (אולי חוץ מאלפרוביץ).. כל אחד ואחד מהרבנים שהוזכרו לעיל משתטחים/השתטחו על ציונו של נשיא דורנו מתוך הכרה וידיעה "אז דא איז ער" (שלח תש"י), וכמעט כולם גם דיברו ועוררו על כך. אלא שלא הבנתי בכלל עפ"י מה קבע ר' יצחק הקוקו את הקריטריון למשפיע 'משיחיסט'. [מתוכם היחיד שמדבר בכלל על אמונת ה'גוף גשמי' הוא הרב ווילשאנסקי].

נוסיף לרשימת ה'משיחיסטים' (עכ"פ עפ"י הדרך המפלגתית והמצומצמת דלעיל) את: הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ר' [[מאיר ווילשאנסקי]], ר' [[שלום דובער וולף]], ר' [[ישראל נחמן לרנר]], ר' [[יצחק אקסלרוד]], ר' [[משה אורנשטיין]], ועוד. רובם ראשי ישיבות. כל אלו מעיזים לומר את דעתם בבירור ובגלוי למי שרק רוצה לשמוע, ונוספים עליהם משפיעים ור"מים רבים שכנראה אומרים יותר בשקט, ואדרבה: תספור כמה משפיעים רציניים מדברים בשלילה (לישי"ק איני רוצה להיכנס כי אני פחות מכיר). [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:58, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב
::כמה קשקושים בן אדם {{א|בן פסיסא|אחד}} יכול לקשקש.. יודע מה? - נזרום אתך. מאיר ווילשאנסק אומר שהרבי נמצא (ל"ע) באוהל (מעניין, אפילו הוא לא יודע מזה..)?! הרב אקסלרוד אומר את זה?! הרב וולפא (אותו בהשגחה שמיימית מופלאה אני מכיר אישית, היה משפיע בישיבתי ועורר על-כך שהרבי לא נמצא באוהל.. מוזר לא?)?! הרב אורנטשיין קשקש את זה?! הרב נחמן לרנר (שגם אותו בהשגחה פרטית מופלאה אני מכיר אישית) אומר זאת?!?! טוב לדעת שנתמנית לדובר שלהם.. אם אתה נתמנת לדובר אותם רבנים אז אני ממנה את עצמי לדובר כמה רבנים אחרים.. אז סתם שתהיה בעניינים שהרב זלמן גופין, הודיע בפומבי שצריך לשבור את המצבה המדומה ושהרבי חיי וקיים בפשטות, וכן הרב גולדברג, וכן בוטמן מלוד, וכן קניג מלוד, חיים קפלן מצפת, ועוד ידוע לכולם את אמרתו של שמוליק מישלובין על כך שאסור ללכת לאוהל כי הרבי חיי בפשטות! [[משתמש:לוחם חבדי|{{ס:א|לוחם חבדי}} {{ס:*}} {{ס:שיחת משתמש:לוחם חבדי|למערכה}} ]] - [[שיחת משתמש:לוחם חבדי|שיחה]], 18:24, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 18:24, 1 בנובמבר 2021 (UTC)
:::אתה עוד לא מתבייש להגיב אחרי הבורות שהופגנה כאן מצד לוחמים חסידיים ומחלקי קונטרסים.. לגופו של ענין: רשמית טרם נתמניתי לדובר של אף משפיע (ובכלל משפיע אינו צריך דובר, שהרי זה כל ענינו - לדברר את המקור...), וגם איני מתלמידיהם של (רוב) הרבנים שהזכרתי. אך אני עדיין יכול ועכ"פ לשער בקירוב את דעותיהם.
:::לדוגמא: א. את ר' מאיר ווילשאנסקי ראיתי כמ"פ באהל עם אביו (ולא בערב ר"ה..), וככל הידוע לי אינו חולק עליו בענינים עיקריים (ראש הישיבה עצמו אומר את דעתו לכל מי ששואלו, כידוע). ב. אני כתבתי על [[שלום דובער וולף (צפת))]], שאת הגיגיו בנושא הפיץ במיילים בשנים האחרונות. אתה כתבת על הרב וולפא, והוא ודאי לא 'עורר' על דבר כזה (וגם לא היה משפיע באף ישיבה, או שכוונתך לכמה שיעורים שמסר בישי"ק בית שמש). זה '''מופרך''' בהחלט. ג. דעתו של [[משה אורנשטיין]] היא הכי קיצונית מכולם, כידוע לי מחבריי שלמדו בנתניה.
:::ואגב, אני לא כותב כאן מילה אחת כדי לשכנע אותך או את חבריך. רק לדבר על העובדות באנציקלופדיה החב"דית. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:56, א' בכסלו, ה'תשפ"ב 12:56, 5 בנובמבר 2021 (UTC)
::::כמובן שאין מה להתבייש לדבר במקום המיועד לדיבורים. יפה שאתה יודע מהי בורות כשאתה כותב במפורש שאתה רק משער בקירוב את דעתם. את מה שכתבתי כתבתי כתלמיד של חלק מהם ולא "איש מפי איש". אם כל הימצאותך כאן היא רק כדי "לדבר על העובדות באנציקלופדיה חב"דית" ראה תגובתי לעיל "בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית." בהצלחה לך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:16 • א' בכסלו ה'תשפ"ב
:::::אני לא יודע אם לבכות או לצחוק.. "ראיתי אותו באוהל עם אביו".. "'''שמעתי''' שהוא כזה", לפני זה {{א|בן פסיסא|אדוני הידען}} אתה לא צריך להוסיף כלום, נראה לי שעליתי על שורש הבעיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:31, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
:::::::אם כבר הגענו עד הלום שכל השערה נהייתה לעובדה אז יש לי הרבה "עובדות" להוסיף להרבה ערכים באתר. וכמן כן יש לי השערה ש{{א|בן פסיסא|אתה}} באת רק להפריע את מנוחתנו, אז אם אתה טוען שההשערה היא עובדה אז נאלץ לחסום אותך בגין עובדות רבות שאני יודע מ"מקון אמין" ושמעתי מהרבה אנשים ואיתי שאתה גם לא חולק על המשחיתים וזה עובדה ברורה שאתה מסכים איתם ולכן אתה גם כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:35, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::::א) תהיו בריאים... מתברר שה"איש מפי איש" שלי מדויק יותר מה'תלמידים' המובהקים פה.. (אם כי גם הוא לא מושלם). וכנ"ל, מאחר שמטרתי לא הייתה לשכנע אף אחד אלא לכתוב את העובדות, אסתפק בזה ואסיים כאן. ב) לענין דעתם של ה"רבנים הרבים" - אשאיר לך לעשות לבד את המשוואה המספרית (80/20 יהיה פרגון).. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 05:44, ז' בכסלו, ה'תשפ"ב 05:44, 11 בנובמבר 2021 (UTC)
:::::::::{{סוף דיון}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:21 • ז' בכסלו ה'תשפ"ב
::::::::::הוסרו 2 תגובות, כפי שביקשו כבר, נא לנקוט בשפה מכובדת ועניינית ולא מזלזלת, בפרט שהיחיד שמשתכנע מהתגובות הוא מי שכותב אותם, אם יש מידע חדש להוסיף אפשר לכתוב אותו, ואם אין מידע חדש להוסיף אין טעם להיות המגיב האחרון בדיון. אדם שלא מוכן לקבל דעה אחרת לא יעזרו עוד ירידות עליו והם רק עלולים להרחיק כותבים פוטנציאליים מהאתר שעלולים לראות כזה דף שיחה. בברכה, ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:25 • ח' בכסלו ה'תשפ"ב

== לגבי הדיון בערך ==

{{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} לדעתי צריך לנעול את הדף שיחה הזאת זה רק מביא למחלוקות ולשון הרע מיותרות באתר הזה, ההמלצה שלי שאת כל השיחה עד עכשיו לשים בארכיון 2, ושאחד משניכם יכתוב פסקא סופית בדף שיחה לגבי הערך ובזה לגמור את הדיון האין סופי הזה. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 16:43, ב' בכסלו, ה'תשפ"ב 16:43, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
:לא נהוג להגן על דף שיחה, נראה מה אומר שיע.ק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:37 • ב' בכסלו ה'תשפ"ב
::כמו בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אני הייתי עדין מדי בתגובה הראשונה אבל ההשמצות המכוערות שכותבים פה אחד לשני זה עבר כל גבול טעם טוב בעיני --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 23:49, ב' בכסלו, ה'תשפ"ב 23:49, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
:::צודק... ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:46 • ג' בכסלו ה'תשפ"ב
::::חסימת דף נעשית לגבי דפים שבהם יש השחתות חוזרות ונשנות, ונועדה למנוע את בזבוז זמנם של העורכים. בדרך כלל החסימה תהיה רק לאנונימיים או משתמשים ללא וותק. בדף שיחה אין אפשרות להשחתת מידע, אלא לכל היותר לכתיבת תוכן לא ראוי, וגם אז התוכן אינו מופיע כ'ערך' בחב"דפדיה ולכן ניזקו מועט יותר. מאידך כל עניינו של דף השיחה לאפשר דיון על הערך, וחסימתו חוסמת את האפשרות הזו - שהיא לב ליבה של דרכי העריכה והשיפור של חב"דפדיה. לכן לדעתי לא שייך לחסום דף שיחה.
::::מאידך, נכון יהיה לדרוש מהמשתמשים היקרים להקפיד על שיח ראוי, ויתרה מכך, לדבר על ליבם שיקדישו זמנם לכתיבה פרודוקטיבית וימנעו מהשחתת זמנם. ומסיימים בטוב. יחי המלך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשפ"ב 18:32, 11 בנובמבר 2021 (UTC)

== מהשקיעה? ==

כתוב: כשנכנסים לאוהל בלילה לא אוכלים מהשקיעה. אך שותים (בדווקא).

מה המקור שלא אוכלים רק מהשקיעה, ולא כבר מהבוקר?
בפשטות הרי כך אמור להיות!
[[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 07:37, י"ב באב, ה'תשפ"ג 07:37, 30 ביולי 2023 (UTC)

== אוהל בקו השמחה ==

הציטוט מל"ג בעומר תש"י לא מדוייק ויש בו חלק משיחת [[יו"ד שבט]] [[תשט"ז]]:

להלן הלינקים והעורכים יערכו:
*[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/18/index.htm#_ftnref314 ל"ג בעומר תש"י - (לא מוזכר אודות שמחה)]
*[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/5/42.htm כאן מוזכר שמחה, אך לא מוזכר רשב"י:]
:{{א|69.113.153.217}} ישר כח. תוקן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בטבת ה'תשפ"ו 01:23, 28 בדצמבר 2025 (IST)

== מענה לכל המתלוננים ==

בכל הערכים

ר' פלוני היקר שי' שהוא בעה"ב משתדל מאוד להיות אובייקטיבי ומקבל ציון גבוה מאוד אבל מה לעשות בגלל כ % 70/80 ואולי יותר ממה שהרבי אמר על האמונה באתחלתא דגאולה....

ורואים זאת בשורה ארוכה של ערכים
משיח נאו שי.... את כל הח......

ולכן לגבי מעשה ה....י.....ו.... של חלוקת הדולרים יש שני צדדים ובעניינים רבים ( שני סימלי יד מדגישה ) אין

חלק מה.... כפול ומכופל הוא שכוהנת כפונדקית כי רוב חב"ד בטלנים בזה ( אבל בדברים רבים אחרים דווקא למדו ) {{שכח|זלדקן}}
:ומה הקשר בין כל הקשקשת הזאת לחב"דפדיה מר {{א|זלדקן}}? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:27, 26 באוגוסט 2024 (IDT)
אם אפשר שתגובת כת"ר הרב זעלדא תהי' קצת יותר מובנת לציבור... {{אנונימי}}

== האוהל כמקומו של כ"ק אדמו"ר נשי"ד ==

אם מישהו יטרח לפתוח את התיבת ארכיון יראה שהדיון שם לא נגמר וצריכים להעביר לוועדה את הניסוח של -[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] בכל מקרה מסתמא הוועדה (שלפחות אחד מחבריה הולך לאוהל של '''הרבי''') לא התכוונה שלא יזכירו את העובדה הזאת כלל [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 22:46, י' בחשוון, ה'תשפ"ו 22:46, 1 בנובמבר 2025 (IST)

:בכלל איני מבין למה זה סותר לנצחיות חייו של הרבי בגוף גשמי
:והרי ידוע שיטתו של הרב יוסף יצחק אופן שליט"א
:ובפרט שאתר חב"ד פדיה הוא אתר רשמי ובטח שכדאי להחליף זאת לאהל הרבי וכו'.
:וכ"ז אינו בסתירה לדעותיו של האתר וכו' -[[משתמש:שולם ליברמן|שולם ליברמן]] - [[שיחת משתמש:שולם ליברמן|שיחה]], 13:12, 2 בנובמבר 2025 (IST)
::עוד לא באה השעה. בחב"ד אינפו כבר פרסמו בזמנו מדברי הגה"ח רש"ב שי' וואלף שרימז לזה, ועוד יבוא יום שלא יפחדו מהאלימות (שסוף סוף החלו לכתוב נגדה ב"ה) ויכתבו זאת בפירוש, ובמילא יחלחל גם לחב"דפדי' [שאיני יודע במה היא רשמית]. ויה"ר שעוד קודם לזה כ"ק אדמו"ר יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ו'''במילא''' יתבטלו כל ההעלמות וההסתרים. [[מיוחד:תרומות/141.226.232.70|141.226.232.70]] 19:21, 2 בנובמבר 2025 (IST)
:::אני בהחלט תומך לציין איכשהו גם אזכור לכך שחלק הולכים לאוהל גם כאוהל של הרבי וכמובן שיש משפיעים רבים מכל הצדדים שכן חושבים שכך זה. לדעתי ניתן לכתוב ניסוח כזה או דומה לזה שמחבר את כל הדעות בפסקה קצרה: "האוהל משמש כמוקד להתקשרות ותפילה עבור חסידי חב"ד מכל העולם. בנוסף לציון מקום מנוחתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, קיימת תפיסה בקרב חלק מהחסידים, כי המקום משמש גם כמקום הימצאותו של הרבי מלך המשיח, כחלק מאמונתם בנצחיות נשיא הדור" כמובן בכפוף לאישור הועדה הרוחנית. • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 00:14, 9 בנובמבר 2025 (IST)
::::בהחלט, יש לתת מקום לתפיסה הקיימת בקרב רוב חסידי חב"ד ובתוכם רבים מהמשיחיסטים עצמם (כמו שהסביר לי פעם ברכת הגאולה). ובדגש על שם הערך והמושג עצמו, שצ"ל "האוהל הקדוש" - לענ"ד, ניסוח מכובד ומקובל על הכל. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 06:52, 9 בנובמבר 2025 (IST)
:::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] האם תוכל להעביר לוועדה את אחד הניסוחים שהציעו כאן? (כפי שכתבת לעיל), [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 19:25, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"ו 19:25, 13 בנובמבר 2025 (IST)
::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] לעיל כתבת שתוכל להעביר לוועדה ניסוח שבו האוהל מצוין כמקומו של הרבי (כפי דעת רוב חסידי רבני ומשפיעי חב"ד (ועורכי חבדפדיה)), האם תוכל לעשות זאת? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 12:05, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ו 12:05, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::אשמח בבקשה שתכתוב ברור את הנוסח שאתה מציע או שאחרים הציעו ואם יש כמה אפשרויות, לכתוב בבקשה את כולם בצורה מסודרת ואעביר בעז"ה.
:::::::אני לא יכול להעביר את הדיון כפי שהוא אלא הצעה ברורה ומסודרת. לניסוח בלויווי נימוקים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בטבת ה'תשפ"ו 01:01, 28 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ניסתי להבין מהי האפשרות הנוספת ש[[משתמש:Z770]] כותב שקיימת, אבל בכל אופן אציג את האפשרות שאני כתבתי לעיל:
::::::::"האוהל משמש כמוקד להתקשרות ותפילה עבור חסידי חב"ד מכל העולם. בנוסף לציון מקום מנוחתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, קיימת תפיסה בקרב חלק מהחסידים, כי המקום משמש גם כמקום הימצאותו של הרבי מלך המשיח, כחלק מאמונתם בנצחיות נשיא הדור"
::::::::אפשרות זו מציינת את מה שכולם מסכימים עליו שאדמו"ר הריי"צ נמצא שם וגם כן נותנת מקום לדעה נוספת, שלא כדאי להתעלם ממנה לגמרי. • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 12:16, 28 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::נמתין שבוע להערות, הצעות נוספות וכו' ואז אעביר את זה בעז"ה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בטבת ה'תשפ"ו 19:04, 29 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::כאחד שחי עם המציאות של התורה ועשה בעבר סיורים רבים ליהודים ב770, שחלקם הלכו גם לאוהל:
::::::::::בפירוש אנחנו מתעלמים מהמציאות כפי שהעולם טוען ומעלים, אבל אנחנו לא מתעלמים מכך שזה מה שהעולם טוען.
::::::::::בסגנון אחר: יהודי שלא יודע ממציאות התורה ונכנס לערך לא יקבל את המענה שאנחנו רוצים להעביר לו והמסר שהוא יקבל הוא שאנחנו מפחדים לדבר על זה.
::::::::::לדעתי, צריך לכתוב בלי לפחד: א. '''ראינו''' משהו מסויים (לא מאמין שיפתח את הערך מישהו שידע שהרבי חי ולא ידע מה ראינו ובגלל זה ירד מהאמונה...). ב. '''אין למה שראינו מציאות''' ולהפנות לערך חייו הנצחיים או משהו יותר ברור. ג. יש כאלו שבנוסף לזה שחיים עם מציאות התורה ב770 פוקדים גם את האהל כיון שלא רואים בזה סתירה.
::::::::::כמובן, כתבתי תוכן שצריך לחשוב איך מנסחים אותו.
::::::::::[בנוגע לניסוח שהציעו: א. "מוקד להתקשרות" - מתקשרים לרבי איפה שהוא נמצא. זה בפירוש לכתוב את מציאות העולם, ורק שבמילים מכובסות. ב. "כמקום הימצאותו של הרבי מלך המשיח, כחלק מאמונתם בנצחיות נשיא הדור" - מגוחך לכתוב משפט שהקורא מבחוץ מבינו כעם סתירה מרישא לסיפא. אפשר אולי לכתוב "בנוסף", ואם אתה רוצה ממש לתת במה לדיעה ה'אנטית' אז תכתוב "בניגוד" או "כתוצאה מקושי לחיות עם דברי הרבי בניגוד לנראה בעין"...]
::::::::::לדעתי, זו הדרך היעילה ביותר - בהנחה שזה לא ערך פנימי. [[מיוחד:תרומות/173.56.255.114|173.56.255.114]] 03:55, 4 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::הניסוח לענ"ד: '''ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]''' (מכונה '''האוהל''') הוא מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ב[[ניו יורק]].{{ש}} ב[[ג' תמוז תשנ"ד]] נטמן במקום גופו הק' של [[הרבי]], אולם בקרב חסידי חב"ד חלוקות הדעות בהתייחסות למקום זה, ותיווך הדברים עם [[נצחיות חייו של הרבי]]. ע"כ. ובפנים הערך כמובן לציין הדעות בצורה מפורטת ושווה, ולא להתעלם לגמרי מהכל - כהמצב כעת בערך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 11:59, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::אמנם ניסוח זה כותב הכל בצורה גלויה אך גס מדי, לא ראוי ולא מתאים לכתוב כך לע"ד • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 13:11, 9 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::יש לך הצעה לניסוח מעודן יותר? בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:58, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::הקדשתי מחשבה לניסוח שיענה על כל המורכבויות שבדבר, וזו התוצאה:
::::::::::::::משמעות נוספת לאהל היא, המאורע שנראה למראית העין ב[[ג' תמוז תשנ"ד]], בניגוד לאמונת החסידים בדעת התורה אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי מה"מ]].
::::::::::::::הדעות חלוקות בין החסידים האם האמונה בעובדת היותו חי בגשמיות גם כעת מכריחה התעלמות ממשמעות זו למקום, או שלא בהכרח. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 03:17, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::ובאם יש למישהו טענות על הנוסח האחרון ('''שלא''' נובעות מכך שדעתו בעניין שונה מדעת מנהלי חבדפדי"ה) שיפרטם, ובבקשה לא לכתוב ניסוח אחר בלעדי זה ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 03:20, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::ניסוח לא ברור בעליל, אדם מן השורה שיכנס לערך לא יבין מה קורה פה (עוד בפתיח..) בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 11:06, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::ספרא רבא, הניסוח שלך ועלעול קצר בעריכות נוספות שלך מוכיחים שמה שגורם לך לרצות ניסוח אחר וגס הוא - הדעה שלך בנושא ששונה מדעת מנהלי האתר.
:::::::::::::::::הניסוח דווקא ברור. הוא מפנה לערכים המתאימים שמסבירים באריכות, וערך על האהל לא אמור להביא את כל הביאור מדוע הרבי חי, אלא לציין זאת כעובדה עם הפניה לערך, ולכתוב את המשמעות של האהל על פי זה. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 05:27, 12 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::הניסוח בערך אנצי', עכ"פ בפתיח, צ"ל עובדתי ומתומצת כמה שאפשר. אני מוכן בהחלט ואף מעדיף לקבל נוסח אחר משלי, מעודן יותר - אבל שיענה על הצרכים הנ"ל - בניגוד לנוסח שהצעת, וכנ"ל. לא טענתי שצריך לפרט "מדוע הרבי חי", כי באמת אי"ז עניינו של הערך, אלא לציין את העובדות ו(בקצרה )את חילוקי הדיעות לגבי ה'''התייחסות''' לאותן עובדות, מה שלענ"ד כולל הנוסח שלי בניגוד לשלך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:55, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::הניסוח שלי הוא בהחלט עובדתי ומתומצת ככל האפשר - כי זה שמשמעות זו של האהל אינה המציאות האמיתית זהו חלק מ'''העובדות''' ולא רק מההתייחסות אליהן (וכנ"ל, ברור שמבחינתך זה לא חלק מהעובדות), ולא מספיק להפנות (באם אתה רק מפנה זה סתירה בין הערכים).
:::::::::::::::::::ושוב, אתה משוחד בנושא, ויבוא מנהל האתר וישפוט. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 04:59, 13 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::אי אפשר להתעלם לחלוטין מדעה של חלק גדול מחסידי חב"ד רק בגלל שהיא נוגדת את דעתך האישית. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:10, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::באותה מידה שבערך נציחות חייו לא כתוב שרבים מחסידי חב"ד חולקים על כל זה וסבורים שאין חיים נצחיים ר"ל - כי זו לא הדעה החבדית (לדעת מנהלי האתר), ככה מתבקש שיהיה בערך זה. ולכן בניסוח שהוצע נכתב "הדעות חלוקות בין החסידים האם האמונה בעובדת היותו חי בגשמיות גם כעת מכריחה התעלמות ממשמעות זו למקום, או שלא בהכרח". ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 22:05, 16 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::זה שלא כתוב שם כך זה לא אומר שזה מה שצריך להיות, גם שם יש את אותה בעיה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 09:33, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::יפה. מה שלדעתך שם הוא בעיה - מנהלי האתר בחרו שכך יהיה בכוונה ועם הרבה מחשבה מאחורה, ואתה יכול לפנות אליהם על עצם העיקרון.
:::::::::::::::::::::::כל עוד לא שכנעת אותם (בסוד אומר לך שלא נראה שתצליח. יש להם אידיאל באתר הזה ב"ה) - גם הערך הזה צריך להיכתב בהתאם. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 04:59, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::::העובדה היא שהרבה מחסידי חב"ד חושבים שהרבי נמצא באוהל, דעת מנהלי האתר לא יכולה לשנות את זה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:58, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::::השאלה היא האם האתר מייצג את חב"ד כשמו, או את מנהליו והשקפותיהם בלבד. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 17:23, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::::::אתה מוזמן לשאול אותם ישירות, ולא להתמרמר בדף שיחה לערך ספציפי.
::::::::::::::::::::::::::לגופה של שאלה כמו שאני רואה את הדברים: האתר בא לייצג את חב"ד, כאשר הפירוש הראשון למילה חב"ד הוא השקפת חב"ד ודברי הרבי. וכאשר השקפת חלק מחסידי חב"ד שונה מהשקפת חב"ד כפי שנשיאה מכתיב אותה - האתר לא מחויב להתייחס לכך, בטח כאשר זה יגרום לנתינת מקום אצל הקורא לאי אמונה בדברי הרבי.
::::::::::::::::::::::::::דוגמא פשוטה ומצערת - כשהאתר יכתוב אודות הצניעות הנהוגה בחב"ד הוא לא יכתוב ש"אחוזים גבוהים בחסידי חב"ד לא רואים את תקנון הבי"ד וההלכה כרלוונטיים, ובעיר הבירה של חב"ד - קראון הייטס מדובר ברוב מוחלט ובסטנדרט צניעות הנהוג בציבור הדתי לאומי, ואף בגיבוי רוב מוסדות החינוך של הבנות"...
::::::::::::::::::::::::::אבל שוב, מדובר באמת בהחלטה עקרונית של מנהלי האתר שאתם יכולים להתלונן בפניהם עליה, וכל עוד לא שיניתם אותה - הדיון הפרטי כאן והטענות שלכם לא רלוונטיות. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 04:33, 25 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::::::אני לא חושב שכאן המקום לדון על כך, אבל כיוון שכתבת כאילו יש כאן דעה של חלק מאנ"ש מול דעת כ"ק אדמו"ר (ר"ל) אנסה לתמצת את הנושא
:::::::::::::::::::::::::::הרבי והלכה 'כולי חד' ולא יכולה להיות ביניהם סתירה (ר"ל) ובמקרה שלנו ההלכה קובעת שקרה כך וכך
:::::::::::::::::::::::::::דוגמה לדבר כמו שאף אחד (עכ"פ כך אני מקווה) לא מצטרף למכחישי שואה בגלל שאדמו"ר האמצעי אומר ש'לא יהיו עוד שמדות וכו' וכן יש עוד דוגמאות רבות (שתפסו את סדם חוסין בנ"א ועוד)
:::::::::::::::::::::::::::בכל מקרה מנלי האתר כפופים לוועדה הרוחנית (אולי כבר לא?) והם חושבים שהרבי באהל (עד כמה שידוע לי) [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:16, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 14:16, 29 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::א. חכם מאוד לכתוב "אני לא חושב שכאן המקום לדון על כך", ובפועל לפתוח דיון.
::::::::::::::::::::::::::::ב. וודאי. מנהלי האתר הינו בהתאם להנחיות הוועדה הרוחנית (אגב, על שניים מתוכם אני יודע בפירוש שדעתם היא כפי שכתבתי ויתכן שגם השלישי, פשוט איני מכירו).
::::::::::::::::::::::::::::בכל אופן, הערה קטנה: בנוסח שהצעתי כן נכתב ש"הדעות חלוקות בין החסידים האם האמונה בעובדת היותו חי בגשמיות גם כעת מכריחה התעלמות ממשמעות זו למקום, או שלא בהכרח" (ולא מהטעם הנדוש והמטופש שכתבת). ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 19:04, 29 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::::::::[[משתמש:שיע.ק|שייע]], נראה לי שהובאו הצדדים לכאן ולכאן ואפשר להעביר להחלטת הנהלה וועדה רוחנית.
:::::::::::::::::::::::::::::מזכיר, הניסוח שהצעתי הינו בהתאם לערך אודות נצחיות חייו והשקפת האתר. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 19:07, 29 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::::לא חכם ולא מכובד מצד אנונימי לתקוף שוב ושוב עורכים בצורה אישית (במטרה להשפילם כביכול ולבטל דעתם) ועוד ללא הוכחות, במקום להשיב באופן ענייני. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 13:37, 30 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::::::::א. כתבתי שכל מה שהבאתי זה בגלל שאתה הצגת כאילו דעה שמנוגדת להלכה ולתורה הק' היא מה שכ"ק אדמו"ר אומר רח"ל
:::::::::::::::::::::::::::::ב. יש שני חברים בוועדה על אחד אני יודע בודאות שהוא הולך לאוהל של '''הרבי''' בנוגע לשני אני לא יודע בוודאות אבל יכול לשער שכן לפי סגנון האישיות
:::::::::::::::::::::::::::::ג.אני חושב שיש לכתוב בערך שלוש דעות (הגם שהדעה שמחרימה את האוהל כמעט ולא קיימת (בקרב רבנים ומשפיעים כמובן)
:::::::::::::::::::::::::::::ד. דברי התורה הק' הם לעולם לא "נידושים ומטופשים" [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 19:59, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 19:59, 29 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אם יש לך כוח - נראה לי כדאי שתאמר משהו בנידון/ תחתום את הדיון [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:28, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 21:28, 29 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::::::בנוגע לנכתב אני מתנצל מראש על התבטאותי הגסה אך לטענה המטופשת שהצגת למעלה אין כל בסיס מפני שהתייחסות לטענה זו שהרבי נטמן באוהל צריך להיות באתר שמתיימר להיות האנציקלופדיה של חסידות חב"ד
:::::::::::::::::::::::::::ואין הנידון דומה לראי' שכבודו הציג מפני שמוסדות החינוך שנוקטים בהתנהגות באופן בלתי צנוע אינם אומרים שהבי"ד כותבים שכך צריך לנהוג
:::::::::::::::::::::::::::אך בנדו"ד דובר על קבוצה שטוענת שהרבי לא כתב את מה שהצגת על כן טענה כזו צריכה ייצוג ובמיוחד שאין מדובר על מיעוט כי אם חצי מחסידות חב"ד שדעתם לא מוזכרת כלל בתוך אתר שאמור לייצג את ההתייחסות החב"דית לערך הנ"ל [[משתמש:CHL770|CHL770]] - [[שיחת משתמש:CHL770|שיחה]], 23:45, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 23:45, 29 בינואר 2026 (IST)
:::::::::לענ"ד ערכים בחבדפדיה לא צריכים לצדד לצד במחלוקת ולא לכתוב בנוסח שאינו מוכיח על נטי' לאחד מן הצדדים החלוקים אלא בסגנון אוביקטיבי מפני שדעתם האישית של העורכים הבכירים והשקפתם לא היא שתקבע את הטענות העולות מהצד השני [[משתמש:צעירי ליובאוויטש|צעירי ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:צעירי ליובאוויטש|שיחה]], 23:02, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 23:02, 29 בינואר 2026 (IST)
::::::::::רבותי הממורמרים (ואני בהחלט מבין אתכם, וגם אני הייתי מתעצבן במקומכם, אבל את הנכון לעשות זה לא משנה):
::::::::::א. כל הטענות שלכם לא נוגות לכאן. מדובר בהצעה לניסוח בהתאם לכללי האתר. אתם מוזמנים לפנות אל מנהלי האתר בשיחה או במייל ולהתבכיין שם. אם יש למישהו מה לכתוב בנוגע לניסוח בהתאם להשקפת והחלטת האתר הוא מוזמן בשמחה.
::::::::::ב. בנוגע לשאלה למה האתר כתוב בהשקפה משיחיסטית: לכל לראש, גם את טענה זו תפנו למנהלי האתר ולא אלי. אבל אנסה לכתוב בנקודה את איך שאני רואה את הדברים, '''ומי שלא מצליח להבין שיפנה כנ"ל לוועדה המחליטה''':
::::::::::במחלוקות בתוך חב"ד צריך לכתוב את כל הדיעות גם אלו שמנוגדות לדעת מנהלי האתר.
::::::::::אבל זה לא בנוגע להשקפה החבדית כפי שמוכתבת על ידי נשיאיה. ההשקפה החבדית לא משתנה לפי דעת הקהל. במקומות שאפשר להבין את דברי רבותינו באופן כך ואפשר באופן אחר אכן צריך לכתוב את שתי האפשרויות, אבל במקומות שהדברים ברורים ואי אפשר להבינם לשתי פנים - אזי גם באם דעת חלק מהציבור שונה, וגם באם הם מסיבות צדדיות מחליטים להבין את דברי הרבי באופן לא ישר שאין לו נתינת מקום - דעתם אינה ההשקפה החבדית. וזה בלבד מה שהאתר אמור לכתוב.
::::::::::וכיון שמטבע הדברים בסיום הקריאה תשכחו כמה פרטים אז אני מזכיר: יעד הטענות הוא להנהלה ולא לשיחה זו, ובאם לא הבנת את מה שכתבתי אז תפנה ג"כ אליהם ואל תמשיך את הדיון כאן. עייפתם אותי. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 20:46, 30 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::א.בהחלט אף אחד לא הפנה טענות כלפיך ואתה לא חייב לענות עליהם
:::::::::::ב.שים לב שאתה שוב פעם מנסה ליצור כאן מצג שווא שכאילו זה דעת החסידים מול דעת הרבי ח"ו וכדי שלא יוכלו לענות לך על כך אתה כותב שעיפת
::::::::::: אם באמת אין לך כח פשוט תפסיק לדון על כך כי כמו שכתבתי לעיל חבדפדיה אינה המקום לדון על כך הן מצד הפלטפורמה שאינה נוחה לויכוחים והן כי זה לא מטרתה
:::::::::::ג. אם הדבר יעמוד להצבעה (כלומר מצד משתמשי חבדפדיה) התוצאה ברורה (כפי שרואים עד כה בדיון) אלא שהדבר מדי גדול בשביל המשתמשמים ולכן צריך את הכרעת הוועדה.
:::::::::::לסיכום יעד הטענות הם בהחלט להנהלה ולא לשום משתמש אחר (וק"ו שלא לאנונימים למניהם) [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 19:11, י"ג בשבט, ה'תשפ"ו 19:11, 31 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אלמוני יקר, הנך מוזמן להירשם לאתר ולהביע את תענותך בצורה יפה ומכובדת. בצורה כזו כאשר אתה אלמוני; א, (במחילה מכבודך) לקולך אין הרבה חשיבות. ב, אתה לא יכול לכתוב בצורה שאתה הוא קובע הכללים באתר. כמובן שאינני מנהל ואף לא מפעיל מערכת אך בכל אופן בתור עורך באתר אני מרשה לעצמי לכתוב זאת.
:::::::::::ובנוגע לתענותך: אמנם באמת האתר נכתב כהשקפה חב"דית אך חלק מיעוד האתר הינו להנגיש את המידע לציבור הכללי, ובהתחשב בכך אדם שאינו מבין ברגישות עניין זה, עלול לפרש זאת כאתר שאינו מחובר למציאות וחסר אמינות (וכן גם חלק ניכר מתוך חב"ד).
:::::::::::(תגובה זו נכתבה בזמן פרסום התגובה הקודמת) • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:13, 31 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::א. *טענותיך (או שהתכוונת לתענות מהשורש של ענית תשובה. א"כ צ"ל מענותך).
::::::::::::ב. אני בהחלט לא קובע הכללים באתר, אני רק אומר שצריך להיכתב בהתאם לכללים שלו.
::::::::::::ג. אם עשיתם משהו טוב זה שאולי באמת ארשם לחבדפדה כמשתמש, פשוט עד עכשיו לא ראיתי צורך מיוחד לעשות זאת.
::::::::::::ד. בדיוק מהטעם שכתבת הרחבתי שצריך לא להתעלם ממה שהעולם אומר, אלא לכתוב זאת בצורה שמבהירה שזה מה שראינו ולא מה שאנחנו חיים איתו, ותקרא את הניסוח שכתבתי.
::::::::::::ה. כן יפה שהגיעו ס"ס למסקנה שהטענות הן על כללי האתר ולא עלי.
::::::::::::ו. לנקודה האחרונה שכתבת יש השלכות נוספות, כמו לכתוב בערך על חייו הנצחיים שזה רק ב"עולם התורה" ולא במציאות ר"ל, ולכתוב על מאורעות ג' תמוז, לוויה וכו', ר"ל. ‫[[מיוחד:תרומות/70.23.219.27|70.23.219.27]]‬ 04:49, 1 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::בפועל לא משנה איך ובאיזו צורה, העניין צריך להיכתב בערך. במצב הנתון שכבר זמן רב עבר מאז שהוחלט על דיון והעברה לוועדה, ולא הועבר כלום. לדעתי צריך פשוט להעביר את כלל ההצעות לוועדה והיא תחליט אם ומה להוסיף לערך. • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 22:15, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::אנסה לכתוב בעצמי ניסוח @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אשמח אם תוכל להעביר זאת לוועדה בצרוף הנימוק
::::::::::::::'''שם הערך''' שם לא שנוי במח' כגון האוהל הקדוש
::::::::::::::'''פתיח הערך''' האוהל הקדוש הוא מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, בניו יורק.
::::::::::::::בג' תמוז תשנ"ד הובא למקום גופו הק' של [[הרבי]], אולם בקרב חסידי חב"ד חלוקות הדעות בהתייחסות למקום זה, ותיווך הדברים עם נצחיות חייו של הרבי.
:::::::::::::: '''בפנים הערך''' לציין ג' דעות בצורה שווה,
:::::::::::::: דעה א. הרבי חי וקיים ב770 ומחזה הפטירה וממילא גם הקבורה שלאחריו, הם ניסיון ואינם מציאות אמיתית
::::::::::::::דעה ב. גופו הק' של הרבי באוהל ואין זה סותר לנצחיות חייו
::::::::::::::דעה ג. בג' תמוז תשנ"ד היה התפרדות הנשמה מהגוף וכן גופו הק' של הרבי הובא לשם אך אין זה סותר שמקומו הקבוע הוא ב770 ועכשיו זה רק מקום זמני עד הגאולה
::::::::::::::'''נימוק''' רוב רבני ומשפיעי קהילות חב"ד , רואים את האוהל הק' כמקום המצאו של גופו הקדוש של הרבי, פוקדים את המקום וקוראים שם פ"נ. מן הראוי שדבר זה יצויין כעובדה, ולא כמו המצב כרגע '''שאין אף מילה על כך'''
::::::::::::::'''הערה''' כל הניסוח הוא על ההיגיון שעומד מאחורי המילים בלבד וכמובן אם יש בעיה של ניסוח לא ראוי וכדומה אין שום בעיה לשנות
::::::::::::::שיע מזכיר לך מה שכתבת [[שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ/ארכיון 1|כאן]], מצטט: " מה שברור זה שאי אפשר להשאיר את הערך כפי שהיה בעבר, תוך התעלמות מוחלטת מהדעה שהרבי מנוחתו כבוד באוהל.
::::::::::::::גם עניין הנוסח הוא שאלה מהותית מאוד, שכן ככלל אנחנו בחב"דפדיה משתדלים לכתוב בשפה המדוברת, גם כשזה על חשבון 'לשון הרב'. זאת הן במטרה להנגיש את המידע 'חוצה', והן כדי לשדר מסר מקצועי ומכבד."
::::::::::::::"ונזכה זעהן זיך מיטן רבין כו'" ובמילא כל השאלות והתהיות יפתרו [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 10:54, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ו 10:54, 15 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::תומך מאוד בניסוח ובדרך זו. • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 13:33, 15 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|::::::::::::::}}באם השקפת האתר היתה מ"הצד האחר", לא היה בערך [[770]] אף מילה על כך שזה מקומו של הרבי במובן מסויים גם כיום, אף שרוב חסידי חב"ד רואים בו ככזה, וודאי שלא יכתב שיש כאלו שמאמינים שזה בגשמיות ממש. הסיבה הפשוטה היא כדי לא לתת מקום ל"טעויות" מבחינת דעת הנהלת האתר שלהם.
:הסיבה לכאורה שההנהלה הרוחנית דכאן החליטה בעבר להזכיר את אדמו"ר הריי"צ בלבד היא כדי לברוח מהמחלוקת ולא לציין שום דבר שעלול לפגוע ברבים מחסידי חב"ד - אלו המכונים "חסידים" בפתיח הערך [[נצחיות חייו של הרבי]].
:גם כעת, מעבר לכך שבקרב חסידי חב"ד יש הרבה יותר מ"ג' דעות" בנושא וקשה להגדיר אותם בצורה מספקת כי לכל אחד יש את ההסבר שלו למה שקרה, בנוסף, גם לו הייתה אפשרות לסכם את כלל הדעות בנושא, זה גם לא נכון ולא המקום להכנס לזה כאן. ובטח שלא המקום להכנס לפלפולים על מה זה נחשב מקום זמני ומה לא (עיין ב-10 גלויות שבקונטרס).
:אני מבין את הרצון בקרב משתמשים מסויימים להזכיר שיש עוד דעות בנושא. אבל לאחר שמבינים את הקו המנחה של אי הכניסה לדיון וכן את הקו בערך "נצחיות חייו של הרבי", הדרך להזכיר זאת תהיה: יש הרואים באוהל גם כמקום המצאותו של הרבי אך כחסידים אני מאמינים שמקומו של הרבי הוא ב-770(קבר"ש ס"ו וס"ח).
:ההצעה כמובן מבלי להכנס לגוף או נפש ע"מ מהימנע מחלוקים... רק אציין שלדעתי המצב העכשווי לא פחות טוב מהנוסחים שהובאו לעיל כולל הנוסח הזה, אבל אם יש כאלו שממש קשה להם שלא מוזכר כלום אז הדרך תהיה כדלעיל. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ג' באדר ה'תשפ"ו • 14:26, 20 בפברואר 2026 (IST)
:: כלומר, מי שקובע כיצד ייכתב הדף אינם חברי הועדה הרוחנית אלא מנהל הממשק? אם כבר, למה לא: יש הרואים באוהל גם כמקום המצאותו של הרבי על פי דברי הרבי על פעולת התורה והמצוות בעולם בהקשר לדברי הגמרא ש[[יעקב אבינו]] לא מת על אף שספדו וחנטו אותו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14958&st=&pgnum=237 לקוטי שיחות חלק לה עמ' 227].}} אך כחסידים אני מאמינים שמקומו של הרבי הוא ב-770(קבר"ש ס"ו וס"ח). --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 17:07, ה' באדר, ה'תשפ"ו 17:07, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::לא ברור איך הבנת את זה. הוועדה הרוחנית כבר קבעה את דעתה, כל הדיון הוא אם רוצים לשנות את מה שכבר קבעה (באישורה כמובן). רק אעיר שכידוע הרבי מחלק בין חייו של משה (שבדורינו) לחייו של יעקב אבינו, ואגב, זו תוצאה ולא סיבה (על פי). ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 21:57, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::: ע"פ הנכתב [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%AA כאן] ו[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D#%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99 כאן] יוצא שכלל לא קיימת ועדה והמדיניות לא נקבעת לפי התשובות הבודדות שכן ישנן. ע"פ האמור לעיל מתחזקת יותר הפליאה והתמיהה, ביחד עם גודל הצער וההבהלה (לשון כ"ק אד"ש שיל"ו שיחת משפטים נ"ב) על ההתעלמות, ועולה הבקשה לכתוב בערך את דעת החסידים על מקומו של הרבי, ולא רק עם שלילה אלא בצורה נייטראלית, ואין בזה כלל וכלל סתירה לנצחיות חייו של הרבי, שלא כדברי כת"ר: "אם השקפת האתר היתה מ"הצד האחר", לא היה בערך [[770]] אף מילה על כך שזה מקומו של הרבי במובן מסויים גם כיום, אף שרוב חסידי חב"ד רואים בו ככזה", שהרי דעת כמעט כל רבני ומשפיעי המאמינים בנצחיות (מלבד רבני ראשל"צ) היא כזו.

:::: ועוד וגם זה עיקר: אף לכת"ר לא אמורה להיות תרעומת באם תוזכר הדעה השני' משא"כ לחסידים הנ"ל יש תרעומת ע"כ (דמיין פרסום חב"די המתעלם מהעובדה ש-770 הינו מקומו של הרבי...) --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:34, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 00:34, 14 במרץ 2026 (IST)
:::::@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] הכתובת לפנות אליה בנושא כזה ומי שאמור לפנות לוועדה הרוחנית הוא [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:20, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 19:20, 14 במרץ 2026 (IST)
:::::זה לא שאין וועדה. כפי שנכתב במקורות שהבאת, הוועדה פשוט לא מספיק מסודרת וקשה להתנהל מולה. בפועל היא השיבה לשאלה בנוגע לערך זה.
:::::לגבי ההתעלמות, בהצעתי אני לא מוצא התעלמות, ואדרבא...
:::::אגב, נראה לי אתה קצת מבלבל בין אלו שהולכים לאוהל אדמו"ר הריי"צ לאלו שגם חושבים שהרבי נמצא שם (וידועים דברי הרב וילשאנסקי ע"ה בנושא), אלו שהזכרת בכלל לא הולכים לאוהל... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ו באדר ה'תשפ"ו • 15:38, 15 במרץ 2026 (IST)
:::::: אצטט מהנכתב שם: "מכיון שהוועדה לא ממש הייתה פעילה, גם בעקבות התשובה הנ"ל לא הוסרו פסקאות הביקורת מערך זה ומכל שאר הערכים בהם יש ביקורת." כלומר, כשהוועדה לא פעילה התשובות שלה לא מיושמות הלכה למעשה. לא ראיתי בדבריך התייחסות לדברי (כי אם התעלמות {{קריצה|}}) על אי הסתירה למאמינים בנצחיות ועל התרעומת של המאמינים על אי ההזכרה ואי התרעומת שלך. לא מכיר את דברי הרב וילשאנסקי הידועים אך ידוע לי שמָרָן (הן הנוכחי והן הקודם) הלכו לאוהל כהליכה לרבי. אולי במקום לכתוב רבני ראשל"צ (וגם שם מלבד הרב חלוי"צ והרב נוטיק שסברו אחרת מרבני הישיבה כיום) צ"ל צעירי הצאן, או מנהלי אתר חב"דפדיה. כי הרבנים ומשפיעים המאמינים בנצחיות לא סברו כדעות קיצוניות אלו הנכתבות באנציקלופדיה ובצורה ברוטאלית ה'מתעלמת' (קרי: אינה נותנת מקום לדעה האחרת - הרגילה) (מה כבר יקרה אם ייכתב: "האוהל משמש כמוקד להתקשרות ותפילה עבור חסידי חב"ד מכל העולם. בנוסף לציון מקום מנוחתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, קיימת תפיסה בקרב חלק מהחסידים, כי המקום משמש גם כמקום הימצאותו של הרבי מלך המשיח, כחלק מאמונתם בנצחיות נשיא הדור" ללא הסברים והסתייגויות של שלילה שכאלו?). --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:58, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 06:58, 17 במרץ 2026 (IST)
:::::::בקישור הראשון שהבאת יש הסבר לכוונה 'לא ממש היתה פעילה', שלא כמו שכתבת.
:::::::מה שכתבתי לגבי אי ההתעלמות, לא דיברתי על התעלמות מדבריך (אליהם ודאי לא היתה התעלמות), אלא לאי ההתעלמות מאזכור של הרבי בערך, וראה הצעתי בתגובתי הראשונה.
:::::::לגבי הרבנים, מהקודם שמעתי מפורשות שההליכה היא לאדמו"ר הריי"צ (ועל אף מראית העין זה לא סותר את האמונה וכו'). העכשווי אני לא מכיר את דעותיו, בזמני לא היה מדבר בנושא.
:::::::לגבי רבני ראשל"צ, הרב נוטיק והרב גינזבורג הקצינו דעותיהם עם השנים, ועיין בדברי הרב נוטיק בקונטרס ויקהלו אל המלך ח"א ובהבדל בין ספרי הרב גינזבורג עם השנים.
:::::::ובכל אופן דעת רוב (אולי כל) המשפיעים המאמינים היא שמקומו של הרבי הוא ב-770 (עכ"פ באופן מסויים).
:::::::לגוף הצעתך, כתבת ש"המקום משמש גם כמקום הימצאותו.. כחלק מאמונתם בנצחיות.." - שני הפכים. ובכל אופן עיין בתגובתי הראשונה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח באדר ה'תשפ"ו • 23:45, 17 במרץ 2026 (IST)

== איך זה שאף אחד לא מתקן את הכפירה באחדות ה' שמופיעה בפתיח הערך??? ==

ואני חשבתי שנשאר כאן מישהו משיחסט.. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.97|37.60.47.97]]‬ 19:01, 29 באפריל 2026 (IDT)

שיחה:אלעזר פרץ

2026-04-12T11:08:30Z

37.60.47.97: /* ביקורת */

לא הייתי קורא לפסקה הזאת "ניגוניו", אולי "קריירה מוזיקלית", מכל מקום יש יותר מידי הערות וזה מציק לעין --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 13:45, 29 בדצמבר 2020 (UTC)
:זה עדין בשלבי עריכה. לגבי ההערות, זה לא הערות זה '''מקורות''' ובמקורות אין יותר מידי, הלוואי שכל הערכים היו מלאים מקורות בסדר גודל כזה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:04 • י"ד בטבת ה'תשפ"א

== לגבי הנכתב ==

שפועלים כנגד הרב וולפא.. הדבר אינו נכון.

בפרט מאז הקורונה שהיתה אחדות ומאז מתואמים ‫[[מיוחד:תרומות/5.29.16.169|5.29.16.169]]‬ 02:57, 22 במרץ 2026 (IST)

== ביקורת ==

@[[משתמש:זלמנוביץ'|זלמנוביץ']] ו[[מיוחד:תרומות/79.177.158.228|79.177.158.228]] בבקשה לדון על הביקורת, ולא לשנות בלי דיון [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 13:21, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ו 13:21, 12 באפריל 2026 (IDT)
:החזרתי גירסא יציבה. לא מקובל לכתוב על כל אחד האם הוא מתואם ועם מי. תודה.

אלעזר פרץ

2026-04-12T10:13:04Z

37.60.47.97: ביטול גרסה 841098 של זלמנוביץ' (שיחה)

{{עריכה}}
[[קובץ:אלעזר פרץ.jpg|ממוזער|הרב אלעזר פרץ נואם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שארגן לרגל 70 שנה לנשיאות [[הרבי]]]]
הרב '''אלעזר פרץ''' (נולד בשנת [[תשמ"ב]]) הינו עסקן חב"די, יו"ר [[מטה משיח נתניה]], עורך מקומון 'יהדות בשרון' ופעיל [[חב"ד]]י במרכז העיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ב]] בעיר [[נתניה]]. הוא התקרב ליהדות על ידי הרב שלמה צדוק{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71282 תמונת הלילה] {{אינפו}}}} ול[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ב[[בת ים]].

למד בישיבת [[אור שמחה כפר חב"ד]] וכעצת הרב זמרוני הוא החל בפעילות [[הרבי]] במרכז העיר נתניה כבר בילדותו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1tls4A5imfycFTgNmO9Qq_rMrSxQNI2Eo/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גיליון 71] עמוד 4.}}, ובחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] הוא פתח יחד עם הרב [[יוני כהנא]] את [[מטה משיח - נתניה]]. בשנת [[תשס"ד]] הורחב המטה ועבר למשכנו החדש{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/3604.html משרדי 'מטה משיח' בנתניה למשכנם החדש] ו[https://www.chabad.fm/144/3470.html "בית התבשיל" חב"ד בנתניה] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ב]] שימש כשדרן רדיו 'זמן הגאולה', ובמסגרת השידורים הוציא סדרת תקליטורי [[חב"ד ספיישל]] בהם הוא ראיין רבנים ואישים מפורסמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=163 יצא לאור: חב"ד ספיישל 2].}}.

ב[[י"ב מנחם אב]] [[תשס"ד]] [[נישואין|נישא]] לשיינא למשפחת שיש{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/3528.html ברכת מזל טוב], [https://www.chabad.fm/144/3653.html מערכת האתר מאחלת: מזל טוב מזל טוב] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ה]], לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] ארגן הפגנה בעיר בסמוך למקום ביקורו של מר [[בנימין נתניהו]].

לאחר סגירת רדיו 'זמן הגאולה' ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ה]] עבר לשמש כשדרן ב[[רדיו מבשר טוב]].

תחת המטה, הקים ב[[חג החנוכה]] [[תשס"ו]] את 'מרכז החסד'{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7103.html נתניה: 'מרכז החסד' יפתח בערב חגיגי בחג החנוכה] {{חב"ד FM}}}} שדרכו הוא עוזר לנזקקים באמצעות חלוקת סלי מזון{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20072 פעילי מרכז החסד הביאו את שמחת החג לנתניה] {{אינפו}}}}, מוצרי קדושה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29933 נתניה: טקס הענקת זוגות תפילין] {{אינפו}}}} ובגדים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5173.html נתניה: חלוקת נעליים לילדי מצוקה ביוזמת "מטה משיח"] {{חב"ד FM}}}} לחודש החגים ול[[חג הפסח]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/593193/ צפו: כך קיבלו מאות משפחות בנתניה סיוע לחג למרות הקורונה], [https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה]}}.

במסגרת המטה הוא מארגן למעלה מחמישה כנסים בשנה לציבור החרדי והכללי בהשתתפות חברי כנסת כשאת רובם הוא מנחה בעצמו{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19007.htm אירוע גאולה בנתניה] {{הגאולה}}}}, את חלקם הוא מארגן אף בשיתוף עם עיריית נתניה{{הערה|[https://chabad.info/news/521523/ קרוב לרבבה במופע הקיץ בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/6092.html גלריית ענק ממופע הקיץ בנתניה]}}. מארגן מידי שנה כנס [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/614176/ "ממשה עד משה לא קם כמשה" • צפו], [https://chabad.info/news/612746/ בראשון הקרוב: הצטרפו אלינו לשידור הרמב"ם] {{אינפו}}}} ו[[התוועדות חסידים|התוועדויות]] נוספות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/577618/ נתניה: מאות בהתוועדות לרגל 70 שנות נשיאות], [https://chabad.info/news/558348/ נתניה: מאות מקורבים ואנ"ש בהתוועדות גאולתית] {{אינפו}}}}.

לקראת חגי ישראל ניכרת עליה בפעילות המטה, הוא מארגן ריקודים ב[[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/624858/ נתניה: אלפי משתתפים בשמחת בית השואבה הניידת] {{אינפו}}}}, מארגן [[מבצע חנוכה]] בהשתתפות אישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/640986/ נתניה: רבבות חוגגים חנוכה של גאולה] {{אינפו}}}}, בפורים מחלק אלפי [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] בעיר ומקיים כינוס ילדים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9679.html כינוס פורים בנתניה] {{חב"ד FM}}}}, מקיים את [[מבצע מצה]] לאישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/474314/ חלוקת מצות לאנשי העירייה] {{אינפו}}}} ומחלק 'קמחא דפסחא' לנזקקים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה] {{חב"ד FM}}}}, מארגן [[תהלוכת ל"ג בעומר]] 'ילדי הגאולה' במרכז נתניה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7627.html תהלוכת "ילדי הגאולה" בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/3572.html תהלוכת ילדי הגאולה בחב"ד נתניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54594 נתניה: 2,000 משתתפים בתהלוכת "ילדי הגאולה"]}}, מארגן 'חגיגות [[עשרת הדיברות]]' ב[[חג השבועות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/601690/ "הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד"], [https://chabad.info/news/601075/ נתניה: אלפי ילדים במבצע עשרת הדברות] {{אינפו}}}}, מקיים כינוס שנתי לכבוד [[ג' תמוז]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12193.html מאות בהתוועדות של הרב אלעזר פרץ] {{חב"ד FM}}}}, מידי חודש אלול מארגן כינוס 'המלך בשדה' בהשתתפות רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/530880/ נתניה: 1,000 משתתפים באירוע "המלך בשדה"] {{אינפו}}}}.

הרב פרץ פועל עם החרים, ילדים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83636 ילדי נתניה בכינוס קיץ עוצמתי] {{אינפו}}}}, בני נוער{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5489.html נמשכת הפעולה עם ה"נוער הנושר" בנתניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18859 נתניה: עשרות בני נוער בטיול מיוחד]}}, , נפגש עם אדמו"רים ומשוחח איתם בנושא הגאולה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11495.html פעילות משיח בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/8858.html נתניה: מכולל ברסלב להתוועדות הצעירים] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ו]] שידר ב[[רדיו מבשר טוב]] את תכנית האקטואליה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7882.html תכנית האקטואליה השבועית של רדיו "מבשר טוב" להאזנה], [https://www.chabad.fm/144/7853.html תוכנית האקטואליה השבועית של רדיו מבשר טוב להאזנה] {{חב"ד FM}}}}. במסגרת התוכנית הוא ראיין כחמישה רבנים מידי שבוע{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23229 אקוטאליה שבועית] {{אינפו}}}}.

במסגרת [[מבצע של"ה]] פתח בשנת [[תשס"ז]] קייטנת 'ילדי הגאולה' בעיר{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8687.html נתניה: מבצע של"ה עולה רמה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56533 בפעם הרביעית: ילדי נתניה בקייטנת הגאולה]}} לילדים מבית לא חב"די{{הערה|[http://www.ncl.org.il/YaldeyGeulaNatanya770.html הצלחה מרשימה לקייטנת "ילדי הגאולה" בנתניה]}}. הקייטנה התקיימה באולם חדש שהפך לאחר מכן למרכז לצעירים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29173 נתניה: מרכז פעילות חדש לצעירים] {{אינפו}}}} ולאחר חודש שופצה החזית ונתלה שלט ענק עם הכיתוב "בית משיח - 770"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29989 חזית חדשה ל'בית משיח 770' בנתניה] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף החל להתוועד מידי חודש עם מקורבים צעירים שפקדו את בית משיח{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31412 נתניה: ההתוועדות החודשית בבית משיח] {{אינפו}}}}, צעד שבשנה לאחר מכן הפך להתוועדות שבועית איתם הוא פתח מידי שבוע את ההתוועדות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34429 נתניה: היכן מתוועדים הצעירים? ב"בית משיח"] {{אינפו}}}}. בשנת [[תשס"ח]] פתח מועדון [[צבאות השם]] תחת המטה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34368 נתניה: נפתח מועדון "צבאות השם"] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] הוא נמנה באחד העתונים הדתיים בנתניה כאחד מחמישים האנשים המשפיעים בעיר{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72155 ברשימת המשפיעים בנתניה: חמישה חסידי חב"ד] {{אינפו}}}} וכאחד מהשמות החמים המועמדים למועצת עיריית נתניה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75622 נתניה: מועמד חב"די בין "השמות החמים"] {{אינפו}}}}.

==שירי גאולה ומשיח==
לכבוד מאה שנה להולדת הרבי חיבר הרב פרץ לראשונה מילים חדשות על הניגון [[ווייק אפ יידן (ניגון)|ווייק אפ יידן]] ויצר ניגון חדש בשם [[מאה שנה (ניגון)|מאה שנה]].

בשנת [[תשס"ו]] הוציא דיסק בשם 'שרים למלך' בו ביצע בהקלטה מחודשת מספר שירי גאולה ומשיח על מנת לסייע בתהלוכות ל"ג בעומר. ביניהם [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון יחי אדוננו]], [[ניגון הרבי שליט"א]], [[והוא יגאלנו (ניגון)|ניגון והוא גואלנו]] ועוד{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8600.html חדש: דיסק שירי גאולה ומשיח לתהלוכות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28339 הפקת ענק: דיסק שירי גאולה]}}. לאחר שכל הדיסקים אזלו יצא הדיסק בשנת [[תשס"ט]] במהדורה חדשה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45965 ל"ג בעומר: מהדורה חדשה לדיסק "שרים למלך"] {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
* [[מטה משיח - נתניה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/file/d/1tls4A5imfycFTgNmO9Qq_rMrSxQNI2Eo/view ילדי המשיח] מתוך שיחת הגאולה גליון 71.
* כתבות אודותיו באתרים [https://chabad.info/tag/אלעזר-פרץ/ {{חב"ד אינפו}}][./חב"ד_אינפו [[קובץ:אינפו.jpg|קישור=|class=mw-file-element|27x27 פיקסלים]]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20אלעזר%20פרץ חב"ד אינפו הישן], וב[http://hageula.com/tag/?term=אלעזר%20פרץ אתר הגאולה] {{הגאולה}}
* אלעזר פרץ, [http://hageula.com/news/view/18018.htm לקראת משיח בכיכר • אהבה, תורה וגאווה יהודית ללא פשרות] {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרץ, אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]

מרדכי גלזמן

2026-02-12T04:06:03Z

37.60.47.97: /* משפחתו */ הוספת שם כלתו,

[[קובץ:מרדכי גלזמן.jpg|ממוזער|הרב גלזמן מקבל עיטור כבוד מנשיא המדינה]]
הרב '''מרדכי גלזמן''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא השליח הראשי ללטביה ומדינות הים הבלטי ויושב ראש ועד הרבנים ומערכת הכשרות של המדינות הבלטיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' תמוז]] [[תשכ"ה]] ב[[בני ברק]] לאביו ר' שלום דב בער גלזמן, ולאמו מרת רחל בתו של הרב [[יוסף יהודה ליפש]].

הרב גלזמן הוא נכדו של הרב [[אברהם יצחק גלזמן]] מגדולי רבני חב"ד בדור השישי

עם סיום מסלול שנות לימודיו בישיבות חב"ד בארץ הקודש, נסע ללמוד בשנת [[תשמ"ה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ושהה בחצר הרבי עד לשנת [[תשנ"ב]], ולאורך כל השנים כתב לעצמו יומנים המתעדים את ההתרחשויות בבית חיינו ואת הנהגות ודברי הרבי.

בשנת [[תש"נ]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' שמואל ולאה מרמולשטיין, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].

בחודש [[תמוז]] תנש"א מונה לשמש כמזכיר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

בשנות הנ' הראשונות, שלוחי הרבי יצאו לברית המועצות במסגרת [[עזרת אחים]] ו[[חמ"ה]], ואילו הרב גלזמן אשר הגיע ל[[ריגא]] ב[[לטביה]], הינו השליח הראשון של הרבי לברית המועצות שנשלח דרך ה[[מרכז לעניני חינוך]]. ואת הפעילות שלו חלק בריגא עם השליח והרב הראשי ללטביה - הרב [[נתן נטע ברכהן]].

בכינוס השלוחים תשנ"ג נשא נאום חוצב להבות בסעודת שבת בלילה באולם "אהלי תורה", ע"ד חיזוק האמונה ברבי ובנבואתו העיקרית.

במשך השנים שיפץ וחידש את בית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בעיר והחזיר אותו לפעילות שוקקת חיים. בית הכנסת ממוקם במרכז העיר ומתקיימים בו מידי יום חול תפילות שחרית וערבית ותפילות שבת חג, ומידי יום לאחר התפילה מוגשת בו ארות בוקר ליהודים המקומיים ולאנשי עסקים הפוקדים את המקום.

על מנת להעניק לתושבי העיר אפשרות לרכישת מזון כשר, ייסד בעיר חנות כשרה בה ניתן גם לרכוש מוצרי יודיאקה, כשהחנות מספקת גם ארוחות צהריים לתיירים. לצד זאת המטבח המנוהל על ידי בית חב"ד מספק ארוחות ומצרכי מזון לאלו הזקוקים לכך, ואף דואג לשינוע של המצרכים עד ביתם הפרטי.

יחד עם הרב שניאור קוט שהגיע לסייע לו במערך השליחות בעיר, הקים בעיר גן ילדים ובית ספר מגיל היסודי ועד התיכון, המשרת את אנשי הקהילה ומעניק חינוך יהודי, ואף מפעיל קייטנות יהדות בחופשות.

תחת הנהלתו, מתקיים בעיר מערך שיעורי תורה ולימודי יהדות המקיף את כל אנשי הקהילה, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, אנשי עסקים וסטודנטים, ובמגוון רמות המאפשרים לכל יהודי להשתלב בשיעור המתאים לו.

בשנים האחרונות הצטרף לשליחות חתנו הרב עקיבא קרמר שמלמד בבית הספר המקומי.

בשנת תשפ"ג הצטרפו לשליחות הרב מנדי ורעיתו שושי זילברשטרום , בתם וחתנם של ר' שניאור קוט ורעיתו, והם פתחו בית חב"ד בעיר הסמוכה יורמלה , וגם פועלים בריגה עם הצעירים.

בבנין בית חב"ד פועל גמ"ח להשאלת ציוד רפואי

כמו כן, ייסד בעיר מקווה טהרה מהודר 'מי מנחם'.

בשנת [[תשע"ט]] קיבל הרב גלזמן עיטור כבוד מנשיא לטביה על פעולתו ותרומתו לחינוך ולתרבות היהודית במדינה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102426 דיווח באתר שטורעם].}}.

==ספרו==
*'''לטביא ורבניה''', אלול תש"פ{{הערה|1=[https://anash.org/latvias-shliach-authors-book-on-countrys-rabbinic-history/ סקירה אודות הספר באתר אנ"ש] (אנגלית)}}

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל גלזמן - קראון הייטס.
*בתו, מרת חיה מושקא, רעיית הרב עקיבא קרמר - ריגא.
*בתו, מרת שטערנא שרה, רעיית ר' ירחמיאל בלומנפלד - קראון הייטס.
*בתו, מרת שיינא חאנאוויטש - קראון הייטס.
*בתו, מרת שפרה, רעיית הרב יוסף יצחק שלמה פבזנר - [[ביתר עילית|ליטא, דרוסקינינקיי והגליל.]]
*בנו, ר' שלום דובער גלזמן נישא לחיה מושקא (קופמן) - [[לוד]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלזמן מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:משפחת גלזמן]]

מרדכי דובין

2025-12-28T17:34:13Z

37.60.47.97:

[[קובץ:הרב מרדכי דובין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דובין]]
[[קובץ:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב דובין (מימין) עם אדמו"ר הריי"צ (משמאל)]]
הרב '''מרדכי דובין''' ([[כ"ז טבת]] [[תרמ"ט]] - [[כ' אלול]] [[תשי"ז]]) נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים ב[[לטביה]], ועזר רבות בשחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|ממאסרו]], ויציאתו מ[[רוסיה]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר.

[[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז טבת]] שנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה) לצידו עבד ציר בית בנבחרים האגודאי-חב"די ר' [[שמעון יצחק ויטנברג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/146860 ר' שמעון יצחק ויטנברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.

היה מהעסקנים היהודים הבולטים בלטביה. תרם רבות ל[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו{{מקור}}, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה.

עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרש]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[עבודה]], עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[מדות]] לא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם).

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם.

===מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]===
בשנת [[תרפ"ז]], בעת מאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא.

לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליציאתו של הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר' מרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה.

לאחר מכן התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים.
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]]

===מאסרו הראשון===
בשנת [[תרצ"ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.

בשנת [[תש"א]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר ב[[סרטוב]]. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר{{הערה|הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ומכיון שהיה עם החבילה של החפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, נותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, וחסידי חב"ד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.}}. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה.

===אחר שחרורו===
אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו.

הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[שמריהו גוראריה]] מציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין על ידי ר' [[בנימין גורדצקי]] שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, ואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל.

===מאסר שני ושחרור===
בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר ב[[סיביר]].
[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]]
אדמו"ר הריי"צ פעל רבות לנסות להצילו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תש"ח]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|שם=יד}}, בו הפליא במעלותיו של ר' מרדכי וביקש מהרב הרצוג לפנות לגורמים ב[[ארץ ישראל]] (בניהם השר [[משה שרת]]), וב[[רוסיה]], שיפעלו לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[שז"ר]] בו ביקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש"ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.

ר' מרדכי נפטר בגולה על יד העיר [[טולא]] ב[[כ' אלול]] [[תשי"ז]], בתחילה נקבר בעיר [[טולא]]. ובשנת [[תשמ"ז]] - ע"פ הוראת הרבי - ארונו הועבר במבצע חשאי ל[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.

==ניגונו==
בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] מופיע ניגון י"ח בשם 'ניגון לר' מרדכי דובין'{{הערה|בוטמאן שר"י טוען כי הניגון במקורו מיוחס לרש"ז הבלין}}. הניגון הוא [[ניגון געגועים]] המעפיל לגבהים, את הניגון לימד הרב [[שמשון חריטונוב]].{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/602567/ לשמיעת הניגון בביצוע הקלידן יוספי בן אפרים]''' {{אינפו}} {{צליל}}}}{{הערה|[https://www.chassidus.com/audio/nigun/17-08-Niggun-Ga-agu-im-Reb-Mordechai-Dubin-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm הניגון באתר היכל הנגינה] {{צליל}}}}.

ניגון זה הוא ניגון שנ"ב בספר [[אוצר הניגונים]].

==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 267-266.
*יצחק גינזבורג, '''ראיתי יהודי זקן שוכב על ספסל ומשמיע אנחות''', ר' [[ראובן זייטשיק]] מתראיין ל[[שבועון כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32521 הסיפור המלא שמאחורי קבורתו] - באתר [[חב"ד און ליין]]{{בםך}}
* זלמן רודרמן, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2677 עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה], סיפור חייו המלא, באתר [[שטורעם נט]] {{שטורעם}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדהים_החוויות_של_האנטישמי_בתא_המשותף_עם_החסיד_83121.html החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד], יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר [[חב"ד און ליין]] {{בםך}}
*'''[https://anash.org/when-the-first-lady-tried-to-save-reb-mordechai-dubin/ כאשר הגברת הראשונה ניסתה להציל את הרב דובין]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/news/994802/ לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה{{אינפו}}]

{{מסורת הנגינה}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דובין, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]

אהרן מסטרשלה

2025-11-25T11:24:56Z

37.60.47.97: כתוב שהרוב החסידים הלכו אחרי אדמור האמצעי. למיטב ידיעתי ממה ששמעתי האמת הייתה ההפך. עד כדי כך שפעם שמעתי שאדמור האמצעי "אסך מניין" ח"ו. על מנת לצאת י"ח השארתי עמום וכתבתי חלק וחלק ללא ציון כמות החסידים שהלכו לכאן או לכאן. , הגהה

{{דמות
|שם=רבי אהרן מסטרשלה
|תמונה=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תקכ"ו]]
|תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]
|השתייכות=[[חב"ד סטרשלה]]
|תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]
}}
רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]].

==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותו===
רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ"ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}{{הערה|[[בית רבי]], עמ' 111-112,אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234, }}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה, על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה"ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.

בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז"ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את [[חסידות חב"ד]], התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.}}.

אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.

===בצל אדמו"ר הזקן===
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב: {{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא"ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו"ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שאברך צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 224.}}.

בשנת [[תקמ"ג]] עוד היה קשור לאדמו"ר הזקן{{הערה|ראה "ספר אדמו"רים" הוצאת תל אביב של שנת תשכ"א, עמוד 49, "שושלת רבי אהרן מסטרשלה"}} ובשנת [[תקס"א]] קבע את מושבו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו"ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו "נעקרו עיני מראשי" {{הערה|שמועות וסיפורים - שם.}}.

למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר א']] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|משמעות מ[[רשימות היומן]] עמוד שנט.}}.

בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע על קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים בשמו.

כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}}

בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.

במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות {{הערה|החל מגיל י"ב-י"ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.}}. והם היו קוראים אחד לשני כאחים.

כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"[[משפיע]]ים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד.

בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.

===ייסוד חסידות סטרשלה===
{{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו"ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראו במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. חלק מהחסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך חלק הלכו גם אחרי רבי אהרן.

עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע"כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) {{הערה|רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.}}.

עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד שהאדמו"ר האמצעי סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו.

הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר"ה אחרי הד"ח, חזרו המאמר ג"כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר, בינתיים התחיל לרדת גשם, ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח"כ נודע שהיה בית תיפלתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו"ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה הייתה התחלת המחלוקת {{הערה|שם ע' שסח.}}.

רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות.

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט.

כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר {{הערה|בית רבי.}} כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.

אחד מגדולי החסידים אז התבטא כי ר' אהרן הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...

לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}} ויש אשר הלכו לחסידות קוידינוב ווילעדניק.

ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. בשל כך, החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרן. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרן ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרן באמירת דא"ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא "נמשך" אל ר' אהרן ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא"ח שאמר ר' אהרן. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.

כשסיפרו על כך לאדמו"ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.

ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.

ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים {{הערה|ח"א ע' 48.}}, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' [[שלמה זלקינד לנדרס]]. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו"ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.

====מתלמדיו המפורסמים====
*רבי [[יחזקאל מדרויא]]
*רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו"ר הזקן
*רבי [[משה וילנקר]]
*רבי [[זאב וילנקר]]
*רבי [[יעקב קדנר]]
*רבי [[מנחם נחום מפלאצק]] שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.

==אצל רבותינו נשאינו==
{{להשלים}}
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו"ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.

אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}.

בספר "[[המלך במסיבו]]" {{הערה|ח"א ע' קנא.}} מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז"ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי"כ טוען שאין מעות - מ"מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו"ל.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא פעם על ר' אהרון במילים "פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן" {{הערה|אג"ק אדה"ז אגרת קסז.}}. וכן התבטא עליו בכינוי "קדוש עליון". הרבי הצ"צ התבטא עליו "זיין שכל איז שכל אלוקי" (השכל שלו הוא שכל [[אלוקי]]) {{הערה|לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.}}.
פעם שלחו אדה"ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד {{הערה|ספר התולדות - רבינו הזקן - ח"ד ע' 1113.}}.

הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה הביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט"ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה, בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|מהוריי"צ]]. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].}}

==משפחתו==
*בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
*בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו את רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
*חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
*חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי.

==מצבתו==
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של רבי אהרן]]
ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שמקום קבורתו הוא בכפר "סטראשעלע", וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}.

==ספריו==
[[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]].
* '''[[הגדה של פסח - סוד קדושים|הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים]]''', עם פירושים המלוקטים מתורת אדמו"ר הזקן ומתורת ר' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.
* '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]].
* '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].

ובשנת '''תשפ"ג-ה''' נדפסה מחדש ספרי '''[[שערי היחוד והאמונה|׳שערי היחוד והאמונה׳ ו׳שערי עבודה׳]]''' מהדורה חדשה, וכן נדפסה מחדש [[הגדה של פסח - סוד קדושים]] מהדורה חדשה עם הרבה הוספות בשם ׳הגדה של פסח סוד קדושים החדש׳, ע"י '''מכון שערי ההשתלשלות.'''

במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''.

==ניגוניו==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

==ראו גם==
* [[אדמו"ר הזקן]]
* [[אדמו"ר האמצעי]]
* [[חסידות סטרשלה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דציטוט=אהרן מסטרשלה}}
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* ספר '''שערי ההשתלשלות'''. ספר '''שערי עבודת היחוד'''.

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:חסידות סטרשלה]]
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקכ"ו]]

בנימין וולף (סבסטופול)

2025-10-15T20:57:00Z

37.60.47.97: שנת לידה

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי בחצי האי קרים|אחר=שליח הרבי בהנובר|ראו=[[בנימין וולף]]}}
הרב '''בנימין וולף''' (יליד שנת [[תשל"ח]]) הינו [[שליח הרבי]] ורב העיר סבסטופול בחצי האי קרים.

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תשל"ז]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לאביו ר' [[בערק'ה וולף]]. למד בתלמוד תורה המקומי, ולאחר מכן בישיבות בארץ. בשנת [[תשנ"ז]] למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא למרת בילא רחל, בתו של הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].

בשנת [[תשס"ד]] יצא ל[[שליחות]] בעיר סבסטופול בחצי האי קרים, [[אוקראינה]], בה חיים כ-11 אלף יהודים{{הערה|[https://col.org.il/news/3545 שלוחים חדשים לסבסטופול: הרב בנימין וולף] {{COL}}}}.

במשך השנים הקים בית כנסת ו[[בית חב"ד]]{{הערה|במקום שבו היה הבית כנסת הישן לפני ה[[שואה]].}}, גן ילדים ובית ספר [[אור אבנר]] ועוד.

באחד מלילי שבתות בשנת [[תשס"ז]], הותקף בידי אנטישמיים וקיבל זעזוע מוחי קל. ב[[כסלו]] [[תשע"ד]] נזרקו שני ראשי חזיר אל תוך הבית כנסת{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78754 השליח בסבסטופול: ישראל צריכה להגן עלינו] {{אינפו}}}}.

בחורף [[תשע"ד]] פלשה [[רוסיה]] לקרים וכבשה את רוב חצי האי ובתוכו העיר סבסטופול.

בקיץ [[תשע"ד]] התקיים אירוע זכרון ה-72 לרצח של 4.200 יהודי קרים, בו השתתפף מושל העיר, עשרות רבנים מ'[[מרכז רבני אירופה]]', הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[בערל לאזאר]] ועוד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:משפחת בקרמן]]

אינטרנט

2025-01-15T12:17:00Z

37.60.47.97: /* סיכונים באינטרנט */תיקון שגיאות

ה'''אינטרנט''' היא רשת מחשבים עולמית, המחברת רשתות מחשבים רבות ושונות, ומקשרת בין מיליארדי‏ מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה באמצעות דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט, והמסחר הרב שמתרחש הודות לה - הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית.

כמובן שגם המעלות והחסרונות שבקרבה לטוב ולרע, מתווספות ומכפילות על עצמם על ידי האינטרנט, מה שמעלה את חשיבות האינטרנט כאשר משתמשים בו לטובה, אך גורם לו להיות אסון בקנה מידה גדול כשמשתמשים בו לרעה.

==השימוש באינטרנט להפצת המעיינות==
אתרי האינטרנט הנם אחד האמצעים של חסידי חב"ד להפצת [[תורת חב"ד]] לעולם כולו. בנוסף משמשים אתרי חב"ד להפצת מידע ותקשורת בין החסידים לבין עצמם. האתרים מהווים לעיתים צינור מידע ותקשורת מרכזי וחיוני עבור [[שליח|שלוחים]] המתגוררים במקומות מרוחקים.

בהוראת [[הרבי]], נעזרים [[חסידי חב"ד]] בכל האמצעים המתקדמים בכדי להביא את מסר היהדות והחסידות לעולם. עוד בתקופה בה החלו שידורי הרדיו, עודד הרבי מסירת שיעורי [[תניא]] ברדיו וכך התייחס לשידור הדלקת נרות ה[[חנוכה]] בלווין מ-[[770]] למוקדים ברחבי העולם בשנת [[תש"ן]].

==סיכונים באינטרנט==
{{ערך מורחב|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#סינון בית דין רבני חב"ד}}
מצד שני, האינטרנט מהוה סכנה של התמכרות קשה וחשיפה לענינים בלתי צנועים, דבר הגורם להדרדרות מוסרית ופריקת עול בקרב מבוגרים, בני נוער וילדים.

כולם מסכימים שהאינטרנט נועד בשביל להשתמש בו לשם שמיים בלבד כמו כל דבר בחיים כמו שכתוב בספר התניא פרק ז׳.

בציבור החרדי שמחוץ לחב״ד נוטים לכנות את האינטרנט ״דבר טמא״ ״ס״א״. וכך לאורך כל הדורות כל חידוש טכנולוגי כינו אותו ככה עד שהמנהג נהיה ברור בציבור להשתמש בו כמו המנהג לצלם תמונות של צדיקים, השימוש בגמרא מבוארת, השימוש ברדיו ועוד…

בכל דור ההיסטוריה חוזרת על עצמה (כמו שאומר הרב נחמנסון ״תלמדו הרבה היסטוריה כי בכל דור הדברים חוזרים על עצמם״).
כל המהות של תורת החסידות מאז הבעש״ט ועד לרבע האחרון זיע״א כולל הדור הזה של האינטרנט והשוקולדים הוא להיות ״נגד הזרם״.
לצערנו הרב הרבה רבנים של חב״ד בדור הזה קצת התקלקלו וחושבים שיכולים לשלוט על הציבור בזה שיחייבו אותו לשים אינטרנט רק בהתייעצות עם רב או משפיע.

הדור הזה גודל לתוך האינטרנט לכן זה כבר צורך מחייב בסיסי ואין לשום רב סמכות להגיד לו להתנגד למנהג העולם.

בסופו של דבר ״הציבור לא פראייר״ ויהודים ״אם לא נביאים הם בני נביאים״ והציבור מבין שהאינטרנט זה מכשיר טוב ומצויין רק בתנאי שמקיימים דרכו את מה שאדמו״ר הזקן אומר.

יום אחד וגם הרבנים הגדולים יקראו בעיון את מה שהרבי אמר על הרדיו ויראה בדיוק שזה כל הסיבות להתיר את האינטרנט.
ואין לשום דמיון לטלוויזיה שבזמנו הרבי אסר ובמידה מרובה היום ניתן יהיה להתיר אותה בתנאי שכל הערוצים יהיו כשרים וטובים (כמו ערוץ 14, ערוץ Tov, ערוץ מאיר, הידברות ועוד….)

באינטרנט יש קדושה גדולה באין ערוך למה שיש בכל סביבה אנושית רגילה רק בתנאי שהאדם יהיה ראוי אזי הקב״ה יגלה לו את האור.

וכבר הרבי בשיחה על הרדיו ענה לכל אלה שעושים עבירות: ״וכי נאבד את עולמנו מפני השוטים?!״.

האינטרנט נועד בשביל צד הקדושה ועל האדם מוטלת הזכות והאחריות לקבוע איזה רמת סינון וחשיפה מתאימה לו ביחס למידע של הציבור הרחב ואף גוף רבני לא יכול לכלוא את התודעה שלו בבית כלא כמו שהיה לאורך כל הגלות בגיטאות.

בסוף האינטרנט זה הכלי העוצמי ביותר שמכניס את כל עם ישראל לגאולה האמיתית והשלמה. דווקא בזכותו רואים מי באמת אדם מחפש לעשות עבירות ומי לא. כמו שהרבי מסיים בשיחה על הרדיו בדברי הנביא על הגלות האחרונה ״ויתלבנו ויצטרפו״.

למי שקשה לו להשליט את המוח על הלב. אז מומלץ לו להתקין חוסם פרסומות/ תוכן שבו ירגיש שמקבל מצד אחד כל מה שרוצה מהאינטרנט ומצד שני יחסית מוגן מתוכן לא צנוע.
יש לזכור שתמיד הדרך של הרבי לייצר יראת שמים היא בדרך ״למעלה מהטבע״ במידה מרובה על ידי התקשרות לנשיא הדור, לימוד תורת החסידות ועבודת התפילה. להלן מספר תקנות מרכזיות שכבר הוכיחו את עצמן כמועילות מאוד בשביל לקיים מוח שליט על הלב בכל תחום בחיים ובמיוחד באינטרנט:
- א. חת״ת.
-
- ב. לקרוא ספר תהילים שלם בכל שבת מברכים.
-
- ג. לימוד הרמב״ם היומי.
-
- ד. לימוד הפרשה החסידית בתורה אור/ ליקוטי תורה בשלמות. ככה שכל שנה מסיימים את כל תורה אור וליקוטי תורה כידוע התקנה של הרבי הזה.
-
- ה. להקפיד על טבילת עזרא.
-
- ו. להקפיד על תפילין דר״ת בנוסף לרש״י.
-
- למי שקשה עם הבנה לעמוד בתקנות א-ד מספיק להוציא את המילים מהפה בלבד ללא שום הבנה.

==ראו גם==
* [[חב"ד באינטרנט]]
*[[יוסף יצחק קייזן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_13.html מהו השימוש הבריא באינטרנט ובטכנולוגיה המודרנית? • הרצאה מרתקת על גישת חב"ד להאזנה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
*[http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%AA.pdf חב"ד מתמגנת] מכתב בי"ד רבני חב"ד {{PDF}}
* קרן קפלן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80656 רץ לוואטס-אפ: תחקיר מרתק על המגיפה הממכרת]''', מתוך [[מגזין דרך המלך]], {{אינפו}} ז' אדר ב' ה'תשע"ד (09.03.2014)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

טלוויזיה

2025-01-15T10:56:20Z

37.60.47.97: /* הדמיון לאינטרנט */

{{לעריכה|נדרש ניסוח אנציקלופדי וקריא ב[[עברית]] מודרנית}}
'''טלוויזיה''' היא [[טכנולוגיה]] לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. בלשון העם מכונה גם '''מקלט טלוויזיה''' כשלעצמו טלוויזיה.

==טכנולוגיה==
שידורי טלוויזיה מבוססים על משדר טלוויזיה המשדר אותות הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה. השידורים מועברים באמצעים שונים:
* תחנת שידור ותחנות ממסר המשדרות אותות רדיו, ואנטנה ביתית הקולטת את השידורים
* באמצעות כבלים, בדרך כלל תת-קרקעיים
* שידורי הטלוויזיה מועברים ממרכז השידור אל לווין בחלל וצלחת קליטת לווין קולטת את שידוריה.
* אינטרנט
==יחסו של הרבי לשימוש בטלוויזיה ביתית==
הרבי אומר, כי הטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסייה והיהודי בבית, ואילו עתה על ידי הטלויזיה מכניסים את הכומר הביתה (רח"ל).

זאת בנוסף לכך שעל ידי מראות אלו נכנסים ענינים בלתי רצויים לראש של האדם (והסכנה גדולה יותר כאשר הוא קטן), ואכן מקרים רבים של הרג ורצח בני-אדם התרחשו, על ידי כלי משחית זה, והכל מודים שאחת הסיבות לכך היא - ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.

עד שאפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו שבני ישראל צריכים ללמוד מהגוים.

===הפרכת טענות המצדדים===
הוסיף הרבי ואמר, כי ישנם הטוענים כי זהו ענין של הכרח, שמוכרחים להחזיקה בבית לצורך ידיעת החדשות והדומה, אולם אינם חושבים מה היה מצב העולם לפני עשר שנים (זמן אמירת שיחה זו הייתה ב[[תשי"ד]]), לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?! אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל? אך כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן ב[[ארצות הברית|אמריקא]], שהילדים אינם שומעים כל כך בקול הוריהם... ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהיה "הותרה לו" לגמרי.

בעיה נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים - שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור [[זקן]] מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.

בנוסף לכך, מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ל[[יהודי]]ם [[חסידות|חסידיים]], ואם כן, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה - וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!... וכן הוא גם ב[[רוחניות]]: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. ואם כן, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?

כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" - הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעל ידי זה יתוספו אצלו [[יראת שמים]] ו[[מדות טובות]]. לכל אחד יש "תירוץ" על כך - אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה - האם יזרקנה?..

===הבאת ענייני שלוש עבירות החמורות לבית על ידי הטלוויזיה===
הרבי הוסיף, שפעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב. אמא לא הייתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב. ואילו היום - הרי על ידי ה"טלוויזיא" מביאים אל תוך הבית את בית-תיפלתם, את ה"גלח" ואת השתי וערב רח"ל!

כמשל, רב צעיר אחד, דוקא הגון וירא-שמים מישיבה אדוקה בתומ"צ, סיפר שהוא מקשיב ומסתכל ב"טלוויזיא" בכל יום מהשעה 12 עד 1. בזמן זה מדבר "גלח", ומדרשתו ("ספּיטש") של ה"גלח" לומד הוא מה לדרוש בבימה אצלו בבית-הכנסת! - הוא אמר זאת בתמימות, ואף חשב שהוא עושה זאת לשם שמים, כדי שיהיה לו מה לדרוש בבית הכנסת, והוא עצמו כלל אינו מרגיש את האיסור הגדול שבזה.

פעם היו מוסרים נפשם שלא לשמוע את דרשתו של ה"גלח", והיום, על ידי ה"טלוויזיא", מביאים את ה"גלח" הביתה, ועוד מכניסים זאת בקדושה - "לשם שמים"{{הערה|1=תורת מנחם חלק יב, שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי שיחה לא' - ראש-[[חודש אלול]] ה'תשי"ד. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190 עמ' 190]}}...

===החזקת טלוויזיה===
גם כאשר לא משתמשים במכשיר כלל, דעת הרבי היא שאין להחזיק מכשיר זה כלל.

כך לדוגמה הורה הרבי לרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל [[בית רבקה]] ב[[צרפת]], להוציא משטח המוסד מכשיר טלוויזיה שהיה מונח במחסן ללא שימוש, לאחר שהועבר לשם מבית בו סירב הרב [[ניסן נמנוב]] לשמש כ[[סנדק]] עד שיוציאו את המכשיר{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16253&CategoryID=2497 גיליון א'שמו, אמור ה'תש"פ, עמ' 10]}}.

===הדמיון לאינטרנט===

מאז שהרבי הסתלק אין באמת הנהגה ברורה בחב״ד. בבחינת ״אין מלך לישראל״.

יש מחלוקת מאוד גדולה בציבור איך להתייחס לאינטרנט.
כולם מסכימים שהאינטרנט נועד בשביל להשתמש בו לשם שמיים בלבד כמו כל דבר בחיים כמו שכתוב בספר התניא פרק ז׳.

בציבור החרדי שמחוץ לחב״ד נוטים לכנות את האינטרנט ״דבר טמא״ ״ס״א״.
וכך לאורך כל הדורות כל חידוש טכנולוגי כינו אותו ככה עד שהמנהג נהיה ברור בציבור להשתמש בו כמו המנהג לצלם תמונות של צדיקים, השימוש בגמרא מבוארת, השימוש ברדיו ועוד…

בכל דור ההיסטוריה חוזרת על עצמה (כמו שאומר הרב נחמנסון ״תלמדו הרבה היסטוריה כי בכל דור הדברים חוזרים על עצמם״).

וכמו כן גם בדור הזה היצר הרע מטעה את המוח של כל רבני ה-״מיינסטרים״ בחב״ד לחשוב שהאינטרנט זה דבר טמא.

אך הקב״ה שתל צדיקים בכל דור ודור שרואים את האמת וגם ״הציבור לא פראייר״ ו-״אם לא נביאים הם בני נביאים״ ומבין שהאינטרנט זה מכשיר טוב ומצויין רק בתנאי שמקיימים דרכו את מה שאדמו״ר הזקן אומר.

יום אחד וגם הרבנים הגדולים יקראו בעיון את מה שהרבי אמר על הרדיו ויראה בדיוק שזה כל הסיבות להתיר את האינטרנט.

באינטרנט יש קדושה גדולה באין ערוך למה שיש בכל סביבה אנושית רגילה רק בתנאי שהאדם יהיה ראוי אזי הקב״ה יגלה לו את האור.

וכבר הרבי בשיחה על הרדיו ענה לכל אלה שעושים עבירות:
״וכי נאבד את עולמנו מפני השוטים״.

האינטרנט נועד בשביל קדושה ועל האדם מוטלת הזכות והאחריות לקבוע איזה רמת סינון וחשיפה מתאימה לו ביחס למידע של הציבור הרחב ואף גוף רבני לא יכול לכלוא את התודעה שלו בבית כלא כמו שהיה לאורך כל הגלות בגיטאות.

בסוף האינטרנט זה הכלי העוצמי ביותר שמכניס את כל עם ישראל לגאולה האמיתית והשלמה.
דווקא בזכותו רואים מי באמת אדם מחפש לעשות עבירות ומי לא.
כמו שהרבי מסיים בשיחה על הרדיו בדברי הנביא על הגלות האחרונה ״ויתלבנו ויצטרפו״.

למי שקשה לו להשליט את המוח על הלב.
אז מומלץ לו להתקין חוסם פרסומות/ תוכן שבו ירגיש שמקבל מצד אחד כל מה שרוצה מהאינטרנט ומצד שני יחסית מוגן מתוכן לא צנוע.

יש לזכור שתמיד הדרך של הרבי לייצר יראת שמים היא בדרך ״למעלה מהטבע״ במידה מרובה על ידי התקשרות לנשיא הדור, לימוד תורת החסידות ועבודת התפילה.
להלן מספר תקנות מרכזיות שכבר הוכיחו את עצמן כמועילות מאוד בשביל לקיים מוח שליט על הלב בכל תחום בחיים ובמיוחד באינטרנט:

א. חת״ת.

ב. לקרוא ספר תהילים שלם בכל שבת מברכים.

ג. לימוד הרמב״ם היומי.

ד. לימוד הפרשה החסידית בתורה אור/ ליקוטי תורה בשלמות. ככה שכל שנה מסיימים את כל תורה אור וליקוטי תורה כידוע התקנה של הרבי הזה.

ה. להקפיד על טבילת עזרא.

ו. להקפיד על תפילין דר״ת בנוסף לרש״י.

למי שקשה עם הבנה לעמוד בתקנות א-ד מספיק להוציא את המילים מהפה בלבד ללא שום הבנה.

==כלי להפצת המעיינות==
על פי דברי המשנה האחרונה במסכת אבות ש"כל מה שברא [[הקדוש ברוך הוא]] בעולמו לא בראו אלא לכבודו", הורה הרבי למי שראוי לכך להשתדל להפיץ את מעיינות החסידות גם דרך כלי זה.

בעקבות זה במשך השנים רואיינו רבים מאישי חב"ד עבור הטלוויזה, עבור מקרים אלו היו עבורם הוראות ברורות מהרבי מה לומר ואיך.

===התוועדויות בטלוויזיה===
במשך שנות נשיאותו של [[הרבי]] החל משנת [[תש"ל]] החלו מועברים שידורים מה[[התוועדויות]] על ידי הטלוויזיה לכל קצווי תבל.

בנוסף לכך מידי שנה החל מסוף שנות המ"מים התחיל מעמד "לראות ולהראות", או במילה אחת ה"סאטלייט" (שתרגומה - לווין), מעמדים אלו היו ב[[חג החנוכה]] מידי שנה וב[[תשנ"ג]] אף ב[[יו"ד שבט]].

==השפעות - מחקרים מדעיים==
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית ילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא {{מונחון|מתאם הפוך|כלומר: ככל שהילד צפה יותר בטלוויזיה כך היו הנתונים שלו נמוכים בפרמטרים הבאים}} בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, [[פעילות גופנית]] ומשקל [[גוף]] נכון, בגיל 10{{הערה|Toddlers & TV: early exposure has negative and long-term impact, may 3, 2010, Université de Montréal}}.

==ראו גם==
*[[JEM]]
*[[מרכז שידורי חב"ד]]
*[[סאטלייט]]

==לקריאה נוספת==
*'''פרצה גדולה מאין כמוה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

טלוויזיה

2025-01-15T10:55:42Z

37.60.47.97: /* הדמיון לאינטרנט */תיקני שגיאות

טלוויזיה

2025-01-15T10:54:42Z

37.60.47.97: /* הדמיון לאינטרנט */

{{לעריכה|נדרש ניסוח אנציקלופדי וקריא ב[[עברית]] מודרנית}}
'''טלוויזיה''' היא [[טכנולוגיה]] לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. בלשון העם מכונה גם '''מקלט טלוויזיה''' כשלעצמו טלוויזיה.

==טכנולוגיה==
שידורי טלוויזיה מבוססים על משדר טלוויזיה המשדר אותות הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה. השידורים מועברים באמצעים שונים:
* תחנת שידור ותחנות ממסר המשדרות אותות רדיו, ואנטנה ביתית הקולטת את השידורים
* באמצעות כבלים, בדרך כלל תת-קרקעיים
* שידורי הטלוויזיה מועברים ממרכז השידור אל לווין בחלל וצלחת קליטת לווין קולטת את שידוריה.
* אינטרנט
==יחסו של הרבי לשימוש בטלוויזיה ביתית==
הרבי אומר, כי הטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסייה והיהודי בבית, ואילו עתה על ידי הטלויזיה מכניסים את הכומר הביתה (רח"ל).

זאת בנוסף לכך שעל ידי מראות אלו נכנסים ענינים בלתי רצויים לראש של האדם (והסכנה גדולה יותר כאשר הוא קטן), ואכן מקרים רבים של הרג ורצח בני-אדם התרחשו, על ידי כלי משחית זה, והכל מודים שאחת הסיבות לכך היא - ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.

עד שאפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו שבני ישראל צריכים ללמוד מהגוים.

===הפרכת טענות המצדדים===
הוסיף הרבי ואמר, כי ישנם הטוענים כי זהו ענין של הכרח, שמוכרחים להחזיקה בבית לצורך ידיעת החדשות והדומה, אולם אינם חושבים מה היה מצב העולם לפני עשר שנים (זמן אמירת שיחה זו הייתה ב[[תשי"ד]]), לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?! אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל? אך כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן ב[[ארצות הברית|אמריקא]], שהילדים אינם שומעים כל כך בקול הוריהם... ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהיה "הותרה לו" לגמרי.

בעיה נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים - שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור [[זקן]] מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.

בנוסף לכך, מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ל[[יהודי]]ם [[חסידות|חסידיים]], ואם כן, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה - וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!... וכן הוא גם ב[[רוחניות]]: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. ואם כן, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?

כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" - הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעל ידי זה יתוספו אצלו [[יראת שמים]] ו[[מדות טובות]]. לכל אחד יש "תירוץ" על כך - אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה - האם יזרקנה?..

===הבאת ענייני שלוש עבירות החמורות לבית על ידי הטלוויזיה===
הרבי הוסיף, שפעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב. אמא לא הייתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב. ואילו היום - הרי על ידי ה"טלוויזיא" מביאים אל תוך הבית את בית-תיפלתם, את ה"גלח" ואת השתי וערב רח"ל!

כמשל, רב צעיר אחד, דוקא הגון וירא-שמים מישיבה אדוקה בתומ"צ, סיפר שהוא מקשיב ומסתכל ב"טלוויזיא" בכל יום מהשעה 12 עד 1. בזמן זה מדבר "גלח", ומדרשתו ("ספּיטש") של ה"גלח" לומד הוא מה לדרוש בבימה אצלו בבית-הכנסת! - הוא אמר זאת בתמימות, ואף חשב שהוא עושה זאת לשם שמים, כדי שיהיה לו מה לדרוש בבית הכנסת, והוא עצמו כלל אינו מרגיש את האיסור הגדול שבזה.

פעם היו מוסרים נפשם שלא לשמוע את דרשתו של ה"גלח", והיום, על ידי ה"טלוויזיא", מביאים את ה"גלח" הביתה, ועוד מכניסים זאת בקדושה - "לשם שמים"{{הערה|1=תורת מנחם חלק יב, שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי שיחה לא' - ראש-[[חודש אלול]] ה'תשי"ד. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190 עמ' 190]}}...

===החזקת טלוויזיה===
גם כאשר לא משתמשים במכשיר כלל, דעת הרבי היא שאין להחזיק מכשיר זה כלל.

כך לדוגמה הורה הרבי לרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל [[בית רבקה]] ב[[צרפת]], להוציא משטח המוסד מכשיר טלוויזיה שהיה מונח במחסן ללא שימוש, לאחר שהועבר לשם מבית בו סירב הרב [[ניסן נמנוב]] לשמש כ[[סנדק]] עד שיוציאו את המכשיר{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16253&CategoryID=2497 גיליון א'שמו, אמור ה'תש"פ, עמ' 10]}}.

===הדמיון לאינטרנט===

מאז שהרבי הסתלק אין באמת הנהגה ברורה בחב״ד. בבחינת ״אין מלך לישראל״.

יש מחלוקת מאוד גדולה בציבור איך להתייחס לאינטרנט.
כולם מסכימים שהאינטרנט נועד בשביל להשתמש בו לשם שמיים בלבד כמו כל דבר בחיים כמו שכתוב בספר התניא פרק ז׳.

בציבור החרדי שמחוץ לחב״ד נוטים לכנות את האינטרנט ״דבר טמא״ ״ס״א״.
וכך לאורך כל הדורות כל חידוש טכנולוגי כינו אותו ככה עד שהמנהג נהיה ברור בציבור להשתמש בו כמו המנהג לצלם תמונות של צדיקים, השימוש בגמרא מבוארת, השימוש ברדיו ועוד…

בכל דור ההיסטוריה חוזרת על עצמה (כמו שאומר הרב נחמנסון ״תלמדו הרבה היסטוריה כי בכל דור הדברים חוזרים על עצמם״).

וכמו כן גם בדור הזה היצר הרע מטעה את המוח של כל רבני ה-״מיינסטרים״ בחב״ד לחשוב שהאינטרנט זה דבר טמא.

אך הקב״ה שתל צדיקים בכל דור ודור שרואים את האמת וגם ״הציבור לא פראייר״ ו-״אם לא נביאים הם בני נביאים״ ומבין שהאינטרנט זה מכשיר טוב ומצויין רק בתנאי שמקיימים דרכו את מה שאדמו״ר הזקן אומר.

יום אחד וגם הרבנים הגדולים יקראו בעיון את מה שהרבי אמר על הרדיו ויראה בדיוק שזה כל הסיבות להתיר את האינטרנט.

באינטרנט יש קדושה גדולה באין ערוך למה שיש בכל סביבה אנושית רגילה רק בתנאי שהאדם יהיה ראוי אזי הקב״ה יגלה לו את האור.

וכבר הרבי בשיחה על הרדיו ענה לכל אלה שעושים עבירות:
״וכי נאבד את עולמנו מפני השוטים״.

האינטרנט נועד בשביל קדושה ועל האדם מוטלת הזכות והאחריות לקבוע איזה רמת סינון וחשיפה מתאימה לו ביחס למידע של הציבור הרחב ואף גוף רבני לא יכול לכלוא את התודעה שלו בבית כלא כמו שהיה לאורך כל הגלות בגיטאות.

בסוף האינטרנט זה הכלי העוצמי ביותר שמכניס את כל עם ישראל לגאולה האמיתית והשלמה.
דווקא בזכותו רואים מי באמת אדם מחפש לעשות עבירות ומי לא.
כמו שהרבי מסיים בשיחה על הרדיו בדברי הנביא על הגלות האחרונה ״ויתלבנו ויצטרפו״.

למי שקשה לו להשליט את המוח על הלב.
אז מומלץ לו להתקין חוסם פרסומות/ תוכן שבו ירגיש שמקבל מצד אחד כל מה שרוצה מהאינטרנט ומצד שני יחסית מוגן מתוכן לא צנוע.

יש לזכור שתמיד הדרך של הרבי לייצר יראת שמים היא בדרך ״למעלה מהטבע״ במידה מרובה על ידי התקשרות לנשיא הדור, לימוד תורת החסידות ועבודת התפילה.
להלן מספר תקנות מרכזיות שכבר הוכיחו את עצמן כמועילות מאוד בשביל לקיים מוח שליט על הלב בכל תחום בחיים ובמיוחד באינטרנט:

א. חת״ת.
ב. לקרוא ספר תהילים שלם בכל שבת מברכים.
ג. לימוד הרמב״ם היומי.
ד. לימוד הפרשה החסידית בתורה אור/ ליקוטי תורה בשלמות. ככה שכל שנה מסיימים את כל תורה אור וליקוטי תורה כידוע התקנה של הרבי הזה.
ה. להקפיד על טבילת עזרא.
ו. להקפיד על תפילין דר״ת בנוסף לרש״י.

למי שקשה עם הבנה לעמוד בתקנות א-ד מספיק להוציא את המילים מהפה בלבד ללא שום הבנה.

==כלי להפצת המעיינות==
על פי דברי המשנה האחרונה במסכת אבות ש"כל מה שברא [[הקדוש ברוך הוא]] בעולמו לא בראו אלא לכבודו", הורה הרבי למי שראוי לכך להשתדל להפיץ את מעיינות החסידות גם דרך כלי זה.

בעקבות זה במשך השנים רואיינו רבים מאישי חב"ד עבור הטלוויזה, עבור מקרים אלו היו עבורם הוראות ברורות מהרבי מה לומר ואיך.

===התוועדויות בטלוויזיה===
במשך שנות נשיאותו של [[הרבי]] החל משנת [[תש"ל]] החלו מועברים שידורים מה[[התוועדויות]] על ידי הטלוויזיה לכל קצווי תבל.

בנוסף לכך מידי שנה החל מסוף שנות המ"מים התחיל מעמד "לראות ולהראות", או במילה אחת ה"סאטלייט" (שתרגומה - לווין), מעמדים אלו היו ב[[חג החנוכה]] מידי שנה וב[[תשנ"ג]] אף ב[[יו"ד שבט]].

==השפעות - מחקרים מדעיים==
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית ילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא {{מונחון|מתאם הפוך|כלומר: ככל שהילד צפה יותר בטלוויזיה כך היו הנתונים שלו נמוכים בפרמטרים הבאים}} בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, [[פעילות גופנית]] ומשקל [[גוף]] נכון, בגיל 10{{הערה|Toddlers & TV: early exposure has negative and long-term impact, may 3, 2010, Université de Montréal}}.

==ראו גם==
*[[JEM]]
*[[מרכז שידורי חב"ד]]
*[[סאטלייט]]

==לקריאה נוספת==
*'''פרצה גדולה מאין כמוה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

טלוויזיה

2025-01-15T10:47:17Z

37.60.47.97: /* החזקת טלוויזיה */תיקני שגיאה מאוד גדולה תודעתית. והכנסתי את דבריו האמיתיים של הרבי.

{{לעריכה|נדרש ניסוח אנציקלופדי וקריא ב[[עברית]] מודרנית}}
'''טלוויזיה''' היא [[טכנולוגיה]] לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. בלשון העם מכונה גם '''מקלט טלוויזיה''' כשלעצמו טלוויזיה.

==טכנולוגיה==
שידורי טלוויזיה מבוססים על משדר טלוויזיה המשדר אותות הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה. השידורים מועברים באמצעים שונים:
* תחנת שידור ותחנות ממסר המשדרות אותות רדיו, ואנטנה ביתית הקולטת את השידורים
* באמצעות כבלים, בדרך כלל תת-קרקעיים
* שידורי הטלוויזיה מועברים ממרכז השידור אל לווין בחלל וצלחת קליטת לווין קולטת את שידוריה.
* אינטרנט
==יחסו של הרבי לשימוש בטלוויזיה ביתית==
הרבי אומר, כי הטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסייה והיהודי בבית, ואילו עתה על ידי הטלויזיה מכניסים את הכומר הביתה (רח"ל).

זאת בנוסף לכך שעל ידי מראות אלו נכנסים ענינים בלתי רצויים לראש של האדם (והסכנה גדולה יותר כאשר הוא קטן), ואכן מקרים רבים של הרג ורצח בני-אדם התרחשו, על ידי כלי משחית זה, והכל מודים שאחת הסיבות לכך היא - ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.

עד שאפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו שבני ישראל צריכים ללמוד מהגוים.

===הפרכת טענות המצדדים===
הוסיף הרבי ואמר, כי ישנם הטוענים כי זהו ענין של הכרח, שמוכרחים להחזיקה בבית לצורך ידיעת החדשות והדומה, אולם אינם חושבים מה היה מצב העולם לפני עשר שנים (זמן אמירת שיחה זו הייתה ב[[תשי"ד]]), לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?! אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל? אך כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן ב[[ארצות הברית|אמריקא]], שהילדים אינם שומעים כל כך בקול הוריהם... ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהיה "הותרה לו" לגמרי.

בעיה נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים - שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור [[זקן]] מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.

בנוסף לכך, מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ל[[יהודי]]ם [[חסידות|חסידיים]], ואם כן, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה - וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!... וכן הוא גם ב[[רוחניות]]: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. ואם כן, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?

כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" - הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעל ידי זה יתוספו אצלו [[יראת שמים]] ו[[מדות טובות]]. לכל אחד יש "תירוץ" על כך - אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה - האם יזרקנה?..

===הבאת ענייני שלוש עבירות החמורות לבית על ידי הטלוויזיה===
הרבי הוסיף, שפעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב. אמא לא הייתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב. ואילו היום - הרי על ידי ה"טלוויזיא" מביאים אל תוך הבית את בית-תיפלתם, את ה"גלח" ואת השתי וערב רח"ל!

כמשל, רב צעיר אחד, דוקא הגון וירא-שמים מישיבה אדוקה בתומ"צ, סיפר שהוא מקשיב ומסתכל ב"טלוויזיא" בכל יום מהשעה 12 עד 1. בזמן זה מדבר "גלח", ומדרשתו ("ספּיטש") של ה"גלח" לומד הוא מה לדרוש בבימה אצלו בבית-הכנסת! - הוא אמר זאת בתמימות, ואף חשב שהוא עושה זאת לשם שמים, כדי שיהיה לו מה לדרוש בבית הכנסת, והוא עצמו כלל אינו מרגיש את האיסור הגדול שבזה.

פעם היו מוסרים נפשם שלא לשמוע את דרשתו של ה"גלח", והיום, על ידי ה"טלוויזיא", מביאים את ה"גלח" הביתה, ועוד מכניסים זאת בקדושה - "לשם שמים"{{הערה|1=תורת מנחם חלק יב, שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי שיחה לא' - ראש-[[חודש אלול]] ה'תשי"ד. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190 עמ' 190]}}...

===החזקת טלוויזיה===
גם כאשר לא משתמשים במכשיר כלל, דעת הרבי היא שאין להחזיק מכשיר זה כלל.

כך לדוגמה הורה הרבי לרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל [[בית רבקה]] ב[[צרפת]], להוציא משטח המוסד מכשיר טלוויזיה שהיה מונח במחסן ללא שימוש, לאחר שהועבר לשם מבית בו סירב הרב [[ניסן נמנוב]] לשמש כ[[סנדק]] עד שיוציאו את המכשיר{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16253&CategoryID=2497 גיליון א'שמו, אמור ה'תש"פ, עמ' 10]}}.

===הדמיון לאינטרנט===

מאז שהרבי הסתלק אין באמת הנהגה ברורה בחב״ד. בבחינת ״אין מלך לישראל״.

יש מחלוקת מאוד גדולה בציבור איך להתייחס לאינטרנט.
כולם מסכימים שהאינטרנט נועד בשביל להשתמש בו לשם שמיים בלבד כמו כל דבר בחיים כמו שכתוב בספר התניא פרק ז׳.

בציבור החרדי שמחוץ לחב״ד נוטים לכנות את האינטרנט ״דבר טמא״ ״ס״א״.
וכך לאורך כל הדורות כל חידוש טכנולוגי כינו אותו ככה עד שהמנהג נהיה ברור בציבור להשתמש בו כמו המנהג לצלם תמונות של צדיקים, השימוש בגמרא מבוארת, השימוש ברדיו ועוד…

בכל דור ההיסטוריה חוזרת על עצמה (כמו שאומר הרב נחמנסון ״תלמדו הרבה היסטוריה כי בכל דור הדברים חוזרים על עצמם״).

וכמו כן גם בדור הזה היצר הרע מטעה את המוח של כל רבני ה-״מיינסטרים״ בחב״ד לחשוב שהאינטרנט זה דבר טמא.

אך הקב״ה שתל צדיקים בכל דור ודור שרואים את האמת וגם ״הציבור לא פראייר״ ו-״אם לא מביאים הם בני נביאים״ ומבין שהאינטרנט זה מכשיר טוב ומצויין רק בתנאי שמקיימים דרכו את מה שאדמו״ר הזקן אומר.

יום אחד וגם הרבנים הגדולים יקראו בעיון את מה שהרבי אמר על הרדיו ויראה בדיוק שזה כל הסיבות להתיר את האינטרנט.

באינטרנט יש קדושה גדולה באין ערוך למה שיש בכל סביבה אנושית רגילה רק בתנאי שהאדם יהיה ראוי אזי הקב״ה יגלה לו את האור.

וכבר הרבי ענה לכל אלה שעושים עבירות:
״וכי נאבד את עולמנו מפני השוטים״.

האינטרנט נועד בשביל קדושה ועל האדם מוטלת הזכות והאחריות לקבוע איזה רמת סינון וחשיפה מתאימה לו ביחס למידע של הציבור הרחב ואף גוף רבני לא יכול לכלוא את התודעה שלו בבית כלא כמו שהיה לאורך כל הגלות בגיטאות.

בסוף האינטרנט זה הכלי העוצמי ביותר שמכניס את כל עם ישראל לגאולה האמיתית והשלמה.
דווקא בזכותו רואים מי באמת תוכן עברי ומי לא.
כמו שהרבי מסיים בשיחה על הרדיו בדברי הנביא על הגלות האחרונה עיין שם.

==כלי להפצת המעיינות==
על פי דברי המשנה האחרונה במסכת אבות ש"כל מה שברא [[הקדוש ברוך הוא]] בעולמו לא בראו אלא לכבודו", הורה הרבי למי שראוי לכך להשתדל להפיץ את מעיינות החסידות גם דרך כלי זה.

בעקבות זה במשך השנים רואיינו רבים מאישי חב"ד עבור הטלוויזה, עבור מקרים אלו היו עבורם הוראות ברורות מהרבי מה לומר ואיך.

===התוועדויות בטלוויזיה===
במשך שנות נשיאותו של [[הרבי]] החל משנת [[תש"ל]] החלו מועברים שידורים מה[[התוועדויות]] על ידי הטלוויזיה לכל קצווי תבל.

בנוסף לכך מידי שנה החל מסוף שנות המ"מים התחיל מעמד "לראות ולהראות", או במילה אחת ה"סאטלייט" (שתרגומה - לווין), מעמדים אלו היו ב[[חג החנוכה]] מידי שנה וב[[תשנ"ג]] אף ב[[יו"ד שבט]].

==השפעות - מחקרים מדעיים==
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית ילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא {{מונחון|מתאם הפוך|כלומר: ככל שהילד צפה יותר בטלוויזיה כך היו הנתונים שלו נמוכים בפרמטרים הבאים}} בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, [[פעילות גופנית]] ומשקל [[גוף]] נכון, בגיל 10{{הערה|Toddlers & TV: early exposure has negative and long-term impact, may 3, 2010, Université de Montréal}}.

==ראו גם==
*[[JEM]]
*[[מרכז שידורי חב"ד]]
*[[סאטלייט]]

==לקריאה נוספת==
*'''פרצה גדולה מאין כמוה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

טלוויזיה

2025-01-15T10:01:10Z

37.60.47.97: אמירה שקרית בשם הרבי

ניגון אודה לא-ל

2025-01-04T21:35:04Z

37.60.47.97:

ניגון באידיש על הפיוט "אודה לא-ל" הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב.

==אודות הניגון==
הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו"ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט "אודה לא-ל" שחיבר ר' שמעיה קוסון ונדפס בסידורים רבים (אך אינו מופיע בסידורי חב"ד). תוכן הניגון - התחדשות ה[[נשמה]] בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי"ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.

הניגון התקבל אצל הבחורים ב[[ליובאוויטש]], והיה מושר בהתוועדויות שם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} (בעיקר בליל שישי{{הערה|מובא בספר '''זכרונותי''' של הרב [[שמריהו ששונקין]]}}). הניגון היה אהוב אצל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]], וכן על ר' אברהם דרזין שלימדו לבחורים בלוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת [[פוקינג]] ובבית הכנסת ב[[תל אביב]] ברחוב "נחלת בנימין".

בשנת [[תשכ"ז]] חיברו ר' [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה זרחי]] גירסא חב"דית לניגון על געגועי החסיד לרבי{{מקור}}.

==מילות הניגון==
===המילים המקוריות ב[[לשון הקודש]]===

{{ציטוט|תוכן=
'''פזמון:'''
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}

ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

;בית א:
שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}}
ואורה כאור ה[[חמה]], שבעתים כאור הבוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ב:
מ[[כסא הכבוד|כסא כבוד]] חצבה, לגור בארץ ערבה,{{ש}}
להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ג:
עורו נא כי בכל [[לילה]], נשמתכם עולה למעלה,{{ש}}
לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ד:
ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,{{ש}}
כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ה:
ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}}
כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ו:
הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}}
איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ז:
והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}}
ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}
}}

===מילות הניגון כפי שתורגמו ליידיש===

{{ציטוט|תוכן=
'''פזמון:'''
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}

ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן.

איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן.

;בית א:
נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}}
זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}}
דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,{{ש}}
זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ב:
איר שטאם איז לויטער און ריין, פון כסא הכבוד אליין,{{ש}}
און מיט איר גרויסע ווערד, פלאטערט זי אויף דער ערד,{{ש}}
דארף מען היטן זי, ווי פון פייער און א ברי,{{ש}}
זי זאל שיינען און לייכטן יעדן מארגן פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ג:
וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}}
אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט.

דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}}
פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ד:
אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,{{ש}}
אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט,

א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,{{ש}}
ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ה:
דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}}
קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}}
באצירט און באשיינט איז זי, ווי א כלה כמות שהיא,{{ש}}
שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ו:
באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}}
זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}}
ער שטייט אויף פריש און געזונט, ער שטארבט נישט פון זיינע זינד,{{ש}}
ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ז:
טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}}
אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}}
ווייל דער וואס געט זיך די מי, ווי אזוי צו שוינען און היטן זי,{{ש}}
וועט ער זוכה זיין צום ליכט פון דערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.
}}

==גירסא חב"דית==

בשנת תשכ"ז כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב"דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.

===מילות הניגון באידיש===

{{ציטוט|תוכן=
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

;א.
געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.{{ש}}
דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,{{ש}}
איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,{{ש}}
וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.

;ב.
עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,{{ש}}
וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,{{ש}}
זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,{{ש}}
פון רבי'נס א מאמר-חסידות.

;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,{{ש}}
און [[פארברענגען]] נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד,{{ש}}
[[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - און [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.

;ד.
ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,{{ש}}
איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,{{ש}}
דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,{{ש}}
שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.

;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק,
דאס איז די ריכטיקע וועג,{{ש}}
און אפילו מ'האט זיך באמאכט,{{ש}}
איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.

;ו.
אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,{{ש}}
א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,{{ש}}
מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,{{ש}}
מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.

;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,{{ש}}
און היט זיך "שמא יטה", פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,{{ש}}
ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ{{ש}}
און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}}

===בתרגום חופשי===
{{ציטוט|תוכן=
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

;א.
מבורך אתה, רעבניו שלי.{{ש}}
יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,{{ש}}
אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,{{ש}}
על שתקנת את נשמתי.

;ב.
מתגעגע כולי, לראות את הדלת,{{ש}}
היכן שנכנסים לרבי ליחידות,{{ש}}
להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,{{ש}}
מהרבי, מאמר חסידות.

;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,{{ש}}
ו[[פארברענגען|נתוועד]] ללא הפסק, עם [[משקה]] ועם ברנדי {{ש}}
[[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - ו[[הניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.

;ד.
כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים{{ש}}
חסיד לעולם אינו אבוד,{{ש}}
מבט של הרבי, ראייתו הקדושה {{ש}}
שולפת מכל ה'גלים הסוערים'.

;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך,
זוהי הדרך הנכונה.{{ש}}
ואפילו כשמתלכלכים,{{ש}}
הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים.

;ו.
אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,{{ש}}
היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,{{ש}}
נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק (=פראק - סירטוק - של בעל בית) {{ש}}
צריכים לרבי שוב לנסוע.

;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,{{ש}}
ותיזהר "שמא יטה", מיחידות-הוראות של הרבי,{{ש}}
כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'{{ש}}
ולא מכסים את ההוצאות...}}

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}}
* [https://col.org.il/news/165373 בביצוע מיוחד: הניגון החביב על המשפיע ר׳ מענדל פוטרפס] {{COL}}
* [https://chabad.info/musicnews/1140550/ מעורר: הניגון החביב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס{{אינפו}}] מאת הבעל מנגן הרב [[מנחם מענדל עמאר]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אודה לא-ל ניגון}}
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]

שיחה:יחזקאל סופר

2024-12-28T18:51:33Z

37.60.47.97: /* "בתגובה לספריו, יצאו מספר פרסומים ובהם, הקונטרס ספר סופר וסיפור" של הרב שלום דובער וולפא, "באמונה שלימה" של הרב משה אורנשטיין, "תומת ישרים תנחם" ועוד" */ פסקה חדשה

לעניות דעתי - אין "מצוה" להתייחס לכל הקשת הרחבה של הנושא. כחסידים, כדאי לגעת בעניינים החיוביים המאפיינים כל חסיד, בלי להיכנס לכל ה... של הענין. כך לענ"ד, אשמח לשמוע דעתם של האחרים. [[משתמש:יואל|יואל]]
:צודק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::יש כאן קצת הגזמה, אדם שיצא במוצהר שהרבי לא מלך המשיח ואף בזמנו פרסם דברים כגון שצריך למנות רבי חדש וכו' וכו' מביאים אותו כאן כאילו הכל בסדר עם איזה רבע התייחסות לכך שיש לו דעה "הנחשבת חריגה" במקום לכתוב על זה איזה פרק חריף ביותר בנושא. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 20:54, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::: הוא לא מאמין בעצמו למילה ממה שכתוב שם.. ואגב, כמה וכמה שמעו זאת מפיו.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:47, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== "אתה הראית לדעת..." ==
כמדומה לי ששם הספר הוא "כי במשיח '''אי''' אפשר כבר לגעת". אין לפני כרגע את הספר, האם מישהו יכול להוסיף מידיעותיו? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:שם הספר הוא כפי שמופיע בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:12, 11 בדצמבר 2009 (UTC)

התוכן של הספר ככל הידוע לי אינו "לבאר את '''גדרו''' של משיח", אלא כפי שהיה כתוב קודם לכן "בנושא הרבי כמלך המשיח". הוא לא מדבר שם על "מדוע הרבי משיח" אלא על הצורך להכיר בו.--יוסי ג. בשם [[משתמש:ד. שטרן]]

== הערה ==

אני הבנתי שכיום הוא חזר בו כבר מדעותיו הקודמות (מפי כו"כ מאנ"ש והת')... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 16:56, ו' בטבת, ה'תשפ"א

בפועל שמעתי שהוא עדיין נותן לאנשים את הספר במאי קמיפלגי...{{שכח|מה עם הארמון?}}

זה ש'שמעת' לא מראה ולא מחייב שאכן זה מה שנעשה שהרי יש לו שונאים וכידוע הדין שאם יש שונאים בעיר אזי אין מתייחסים לשמועות. ובמובן מסויים השכל הפשוט אומר שאדרבה ודאי שזה שקר והבל וק"ל.
אני הק' שמעתי ממנו בעצמי שחזר בו מדבריו בספר 'במאי קמיפלגי' והוא עצמו לא מבין מדוע כתב דברי הבל כאלו. בברכת 'וכל הזדים מהרה יכרתו'. --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 14:53, ט"ו באב, ה'תשפ"ב 14:53, 12 באוגוסט 2022 (UTC)
:ואילו אני שמעתי שכבר אז הוא לא באמת האמין במה שכתב, אלא כתב מסיבה צדדית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באב ה'תשפ"ב • 15:46, 12 באוגוסט 2022 (UTC)
::ואני שמעתי את המחבר חוזר על דעותיו הכפרניות הללו (בעניין מממלא מקום לרבי רח"ל וכו) לפני כחודש וחצי במעמד כמה וכמה תמימים בבית כנסת מרכזי של קהילת חב"ד חשובה. קיצער לא חזר בו ולא נעליים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:45, ט"ז באב, ה'תשפ"ב 18:45, 13 באוגוסט 2022 (UTC)
:::האמת היא, שדעותיו של נשוא הערך מורכבות יותר מההגדרות השטחיות בהן מתייגים אותו רוב חסידי חב"ד (שלא קראו את ספרו בעיון). ולכן בכל פעם משמעים ממנו דברים אחרים, לפי המצב והעניין. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ו באלול ה'תשפ"ב ליצירה | 14:33, 22 בספטמבר 2022 (UTC)
:::: בחוברת שהוציא לקראת הקהל פ"ג איזכר את כ"ק אדמו"ר עם התואר "נשיא דורנו", כי לא ידח ממנו נידח...--[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 08:31, כ"ג באייר, ה'תשפ"ג 08:31, 14 במאי 2023 (UTC)
:::::אין שום סתירה בין השימוש בתואר "נשיא דורנו" לבין השיטה אותה פורש בספריו הידועים. אלא שמעולם לא הכרת את שיטתו אלא מהשמועות המסתובבות ולא מהמקורות (לא שאני ממליץ לקרוא...). [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באייר ה'תשפ"ג ליצירה | 06:21, 15 במאי 2023 (UTC)
::::::{{א|חב"דפדי פעיל}}, אני סבור שדבריו של רי"ס מספיק חמורים ללא שתוסיף עליהם את מה שאתה '''רוצה''' לחשוב עליו. ידוע המנהג הנלוז להוציא שם רע על כל מי שלא מוצא חן בעינינו, אך אני לא סבור שזו דרכה של חב"ד, וודאי לא של מי שרוצה ומנסה לחיות משיח. אני מצפה לציון מדויק לעמוד בה טוען הרי"ס את הדברים אותם אתה מייחס אליו. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י' בסיוון ה'תשפ"ג ליצירה | 07:52, 30 במאי 2023 (UTC)
:::::::לא הוספתי, זה מה שהיה כתוב שם לפנ"ז. ומישהו מחק. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 12:12, י"א בסיוון, ה'תשפ"ג ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::מצחיק מאוד. היו כתובים דברים לא נכונים ותקנתי אותם, ואתה החזרת את הטעות לערך. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ב בסיוון ה'תשפ"ג ליצירה | 07:16, 1 ביוני 2023 (UTC)

== שיטתו של הרב סופר בעניין נשיאותו של כ"ק אדמו"ר בדורנו הנכחי ==

לכבוד עורכי חבדפדי"ה, בערך זה נכתב ששיטתו של רי"ס היא, שח"ו דורנו הוא דור שמיני והרבי אינו נשיא דורינו ויש למנות רבי חדש וכו'. וכן נכתב בנוגע לספרו 'יתבררו ויתלבנו' - "שלילת ההנהגה".
הדברים להוייתן הינם שקר גס ולה"ר גמור, וכל מי שבקי בדעתו מבין זאת. וראיה פשוטה ביותר לזה: בדף השער של ספר 'יתבררו ויתלבנו' הנ"ל (נמצא גם באוצר החכמה, למי שאין בבית...), הכותרת היא: '"פקיחת העיניים במשנתו האמיתית והשלימה של הוד כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע '''נשיא דורינו''', בעניין '''משיחיות לאחר הסתלקות'''" והרי הוא מצהיר במפורש בכותרת לספרו, אף ללא קריאת תוכן דבריו, שכמובן שכ"ק אדמו"ר הוא נשי"ד, מחלוקתו היא רק לעניין 'משיחיותו וכו'' היינו האם גם לאחר ג' תמוז יש להתייחס אליו כמשיח (ובזה אכן עוסקים כל ספריו, ואין מילה לגבי דור שמיני ורבי חדש באף אחד מהם). אני מקווה שהטעות (...) הזו תתוקן בהקדם האפשרי, בהצגתה באתר זה לאלפי אנשים ישנה הוצאת שם רע שיקרית וש"ד כפשוטה של הרב סופר.{{שכח לחתום|מענדל סופר}}

: נכון שהוא כותב את התואר נשיא דורנו אך משום מה מפורסם שסובר אחרת, (ראה לדוגמה בדף
:שיחה:יחזקאל סופר בויקיפידה: "הרב סופר הוא היחיד שכתב בגלוי ובמפורש :שצריך למנות יורש ושהרבי אינו המשיח. דעותיו ורעיונותיו ידועים ומפורסמים :והדישה בזה מיותרת. כשאתה מעטה ערפל בנושא הברור כשמש בצהרי יום :קייצי, אתה מוכיח שאינך מתמצא בתחום ועדיף שתטה אוזן ובכך לקדם את :הערך. חיים נהר • שיחה • ח' בניסן ה'תשע"א 14:49, 12 באפריל 2011 :(IDT)").

:בינתיים הוספתי תבנית מקור. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 17:12, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 17:12, 28 באוקטובר 2024 (IST)

::מה הפירוש 'פרסומים בשמו'? אתה מעדיף תגובה בחבדפדי"ה ללא מקור ע"פ דבר שהמחבר כותב במפורש בכותרת ספרו? אם אתה רוצה לראות את שיטתו האמיתית בזה שחור ע"ג לבן במפורש - עיין בפרק ז' ('אז דיברת בחזון לחסידך') בספרו 'במאי קמיפלגי'. מכיוון שאני מניח שהספר אינו ברשותך, הרי כאן קישור לספר באוצר החכמה (ע' 243) https://tablet.otzar.org/#/book/193282/p/43/t/17301369527091234/fs/0/start/0/end/0/c.
בין השאר הוא מקדיש שם פרק שלם (י') אודות 'אופן ההתקשרות לנשיא דורינו אחר ג' תמוז'. בכל מקרה, אף אם הפרסומים הנ"ל נכונים, מוכח בבירור שחזר בו מהם .--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 19:54, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 19:54, 28 באוקטובר 2024 (IST). אגב, ישנם תגובות רבות (שם, וגם פה, שמשום מה בחרת להתעלם מהן) שמהם עולה בבירור שחזר בו מאז (ואם בכ"ז יש לך ספק בעניין, שב ואל תעשה עדיף, בלי להיכנס לספק לה"ר)
ראה לדוגמא: יש לך מקור לכך שהרב כהן אמר זאת עליו? עכ"פ זה שמישהו השמיע פעם דעה מחוץ לקונצנזוס אינו אומר בהכרח שזה צריך להיכתב בוויקיפדיה. זה העניין של פרופורציות. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תשע"א • 22:49, 10 באפריל 2011 (IDT)
:::{{א|מענדל סופר}} תרגע, הכול טוב. אתה יכול לקשקש כמה שאתה רוצה, אך כגודל קשקושיך כך גם גודל ההתעקשות שלנו לא לשנות את הערך בעקבות דעתו הידועה של קרוב משפחתך בעניין משיח ונשיאותו של הרבי. אז אל תנסה להתעקש שישנו את הערך כי הערך לא הולך להשתנות בכהוא זה. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 21:06, 28 באוקטובר 2024 (IST)

תירגע אתה בבקשה, ואל תקרא להוכחותיי המוצקות 'קשקושים' (שמעתי פעם ממשהו חכם ש"אתה לא חייב להסכים עם האתר, אבל לכבד את משתמשיו זה בהחלט כן"). במקום להתחמק ולתקוף כדרכך בקודש אנא התייחס לגוף דברי.--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 21:28, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 21:28, 28 באוקטובר 2024 (IST) .
:{{א|מענדל סופר}} עכשיו הוכחת לי שאתה או {{א|יוסי ת}} בובת קש אחד של השני. דבר שני "הוכחותיך המוצקות" הם דברים שאתה בעצמך יודע שהם לא נכונים כלל וכלל. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 21:35, 28 באוקטובר 2024 (IST)
::דבר ראשון יצירת בובת קש מותרת בהחלט בחבדפדי"ה (רמז: תמים של הרבי). דבר שני: שוב, אינך יכול לשלול את דברי ללא סיבה, אם אתה חושב שהם אינם נכונים עליך להוכיח זאת.--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 21:56, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 21:56, 28 באוקטובר 2024 (IST)
:::{{א|מענדל סופר}} דבר ראשון תמים של הרבי הוא אחי ואחים הם לא בובות קש, דבר שני תסתכל במכתבים של הרב גופין, ירוסלבסקי, הרשקוביץ, ועוד הרבה רבנים נוספים בנוגע ליחזקאל סופר וספריו ותבין משם למה יש ביקורת על הערך. דבר שלישי אני ממליץ לך לערוך את דף המשתמש שלך. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:10, 28 באוקטובר 2024 (IST)
אין לי בעיה שתכתוב ביקורת (שמוצדקת, לדעתך) על שיטתו האמיתית של הרב סופר. אבל לא על עובדות שקריות (כנ"ל לא הסברת לי את אי - נכונות הוכחותי דלעיל). ואגב א"א מהרבנים שהזכרת לא השתמש בביטוי 'עפ"ל'.(עוד רמז: לוי.) --[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 22:16, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 22:16, 28 באוקטובר 2024 (IST)
::::{{א|מענדל סופר}} לוי. הוא אחי גם כן. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:40, 28 באוקטובר 2024 (IST)
:::::{{סוף דיון}} [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:41, 28 באוקטובר 2024
מעניין שהאחראים לא חשבו ככה... בכל מקרה, התיקון הנכחי שלי אושר ע"י ברכת הגאולה, אין לך למה לשנותו--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 23:33, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 23:33, 28 באוקטובר 2024 (IST)

:אל {{א|חב"ד בדרך לגאולה}} ו{{א|מענדל סופר}}, אין להכנס למלחמת עריכה ושחזורים הדדיים. חברים יקרים, נא לא לחזור על ההתנהלות הזו.
::לגופו של דיון מצטט כאן מ'יתבררו ויתלבנו', למרות שהייתי מעדיף להימנע מכך...
::בעמ' 116 תחת הכותרת היתכן דור בלי נשיא - בעלמא דין? מסביר (בסוף הפרק) שברוחניות אנו ממשיכים לקבל חיות מהרבי נשיא הדור השביעי, אך בגשמיות חייב להיות (חלילה) שיש נשיא חדש לדור. ומאריך לבאר מיהו יכול להיות ומדוע הרבי לא מינה אותו כפי שמשה מינה את יהושע (ומתרץ שמדובר בתינוק שנולד בג' תמוז וכו') עד כאן. וסליחה מהמשתמשים הנכבדים על שהבאתי דברים חמורים אלו. אך כפי שם הספר 'יתבררו ויתלבנו' כשאנו כותבים בערך שהוא כותב דברים כה חמורים אנו נאלצים גם להוכיח זאת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בתשרי ה'תשפ"ה 19:13, 30 באוקטובר 2024 (IST)

להעמיד דברים על דיוקם: הרב סופר לא כותב שכעת הרבי אינו נשיא דורינו, אלא רק אחרי שיקום נשיא חדש, ועד אז - כ"ק אדמו"ר ממשיך להיות נשיא דורינו בכל המובנים.--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 22:30, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 22:30, 30 באוקטובר 2024 (IST)

{{א|מענדל סופר}} אתה מבין מה שאתה כותב?? אתה בעצם אומר ח"ו שאחרי הרבי יהיה מישהו אחר!!!
{{א|שיע.ק}} המנהל היקר תודה רבה על דבריך הנבונים שסיימו את הויכוח הזה. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:14, 30 באוקטובר 2024 (IST)

א. זה לא אני זה הרב סופר, ב. לשיטתו אכן רעיונית כן, אבל טכנית עדיין לא קם מישהו כזה, ולכן גם לדעתו נשיא דורינו כעת הוא כ"ק אדמו"ר, ומכש"כ אין זה מוצדק לכתוב שדעתו בספר הנ"ל היא שכ"ק אדמו"ר כבר אינו נשיא דורינו. ג. הוויכוח לא הסתיים. --[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 23:28, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 23:28, 30 באוקטובר 2024 (IST)
:מענדל, אם תביא מקור למה שכתבת אפשר יהיה להכניס את זה. כמובן לצד הבהרה שהדברים סותרים את דבריו ב'יתבררו ויתלבנו'. שם כתב להפך ש'''חובה''' לומר שיש מישהו כזה, רק שאיננו יודעים מיהו, והציע שהוא תינוק שנולד בג' תמוז תשנ"ד.
:שם עמ' 116: "עם הסתלקות הנשיא .. נסתיים דור השביעי, ומה עתה?".
:ובהמשך בעמ' 117, תחת הכותרת 'היתכן דור בלי נשיא דור בעלמא דין' ואחרי ציטוט השיחה המפורסמת על חייו הנצחיים של משה בגוף הגשמי של נשיא כל דור כתב (הדגשה והסוגריים המרובעים אינם במקור): "ברור כשמש כי '''וזרח שמש''' [כלומר שזרחה רח"ל שמשו של נשיא חדש], וכמו בכל דור חייבת להיות נשמה כללית מלובש בגוף גשמי גם כיום.
:חובה עלי לציין שניכר היטב כשרונו של הסופר ומודעותו לכך שכל חסיד עם אמונה פשוטה לא יקבל את דבריו, ולכן הכל מנוסח בעמימות ועטוף ברוב מלל כך שנדרש זמן למצוא את המשפטים המדוייקים הנ"ל, אך כמובן שמי שיקרא את כל דבריו יבין היטב את כוונתו.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בתשרי ה'תשפ"ה 13:42, 31 באוקטובר 2024 (IST)

אתה צודק שבספר אכן כותב שצריך להיות נשיא בגוף וכו', אולם מייד לאח"ז (ע' 119) שואל: "ומאחר ולעת עתה '''לא נראה באופק''' (דגש במקור) אדמו"ר ונשיא שיורנו את הדרך וילמדנו דעת, מהיכן, א"כ, נדע את המסילה נעלה בה לעת כזו?" ומביא השיחה גבי השפעת המן אחר הסתלקות משה כו' ומסיק: "אף אנו קשורים עתה לנשיא דורנו הנשיא השביעי כ"ק אדמו"ר זי"ע" כלומר, כל עוד לא קם נשיא חדש, כהמצב כעת, גם לשיטתו עדיין כ"ק אדמו"ר נשי"ד לכל עניין (אגב, בגירסא הקודמת נכתב שטוען ש'צריך למנות רבי חדש' ואין זה נכון, שמהספר שם משמע שצריך לקום מאליו נשיא, שהרי 'איך נדע לזהותו' כדבריו). ומחילה שנצרכתי להביא דברים אלו.--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 11:38, ל' בתשרי, ה'תשפ"ה 11:38, 1 בנובמבר 2024 (IST)

כלומר: בקטע שציטטת, אכן מחלק, שהתקשרות פנימית ניתן להתקשר לנשמה, אך 'ללמד דעת' (שיחות וכו') דרוש נשיא גשמי, ואא"פ לקבל מנשמה (לדבריו). אך ממשיך, שמכיוון ש'לא נראה באופק' (אגב אין הכרח לשיטתו לומר שכבר קיים נשיא כזה, כמו שטענת, כמ"ש 'כי '''אולי לא נולד''' עדיין ממשיך דרכו.. '''עד בא העת''' כו' . ושוב הדגשים במקור) אכן גם דרך ההתקשרות השני' היא (לע"ע, לדעתו) ע"י כ"ק אדמו"ר - ע"י 'המן', תורתו שהשאיר לנו. וכ"ז כתשובה לשאלתו 'איך נוכל לקבל חיות מראש בני ישראל - לא ידוע?' וההסבר שבינתיים (כל עוד לא ידוע, שוב לשיטתו) גם חיות זו מכ"ק אדמו"ר (ואגב, גם לדעתו אם יתגלה נשיא כזה עדיין כ"ק אדמו"ר יהי' נשיאנו מבחי' התקשרות פנימית, רק שחיצונית נקבל תורה ע"י אחר) 'נשיא דורינו'.--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 11:53, ל' בתשרי, ה'תשפ"ה 11:53, 1 בנובמבר 2024 (IST)
::{{א|מענדל סופר}} טוב את דברי ההבל והשטויות שלך תכתוב בויקיפדיה או באתר המכלול הם אוהבים את הדברים הללו, משא"כ באתר חב"די שנגד דברי יחזקאל סופר בספריו. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:04, 1 בנובמבר 2024 (IST)
:::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}}, בבקשה תבחר אם להימנע מהדיון, או להשתתף בו בצורה מכובדת עם כתיבה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, וכמובן להימנע ממילות תואר שלא מוסיפות מאומה.
:::{{א|מענדל סופר}}, לא הבנת את דבריו. הוא טוען שחייב להיות נשיא בגוף, (שבזה כמובן הוא צודק ודעתו זהה לדעת המאמינים שהרבי חי וקיים). ואח"כ ממשיך וטוען (ובזה כמובן טועה לדעתי) שמסיבה זו חייב להיות שכיום יש נשיא חדש חלילה, שהוא בגוף גשמי.
:::אח"כ מוסיף שמכיוון שכרגע לא ידוע לנו (חלילה וחס) מי נשיא הדור, עדיין אפשר להמשיך ולקבל מנשיא הדור השביעי (כלומר שלדעתו - חלילה - כבר אינו הנשיא העכשווי, אך עדיין אפשר לקבל ממנו ברוחניות וכו' כמו שאפשר לקבל מנשיאי הדור הקודמים, כל רבותנו נשיאנו). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשפ"ה 19:51, 2 בנובמבר 2024 (IST)
::::{{א|שיע.ק}} אני בוחר להשתתף בדיון בצורה מכובדת. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:12, 2 בנובמבר 2024 (IST)
שיטתו היא, שאת החיות (הרוחנית היא לכ"ק אדמו"ר בכ"מ, גם אחר ש'יתגלה' ה'נשיא החדש') וההתקשרות הגשמית ('ללמוד דעת' כלשונו), ניתן לקבל רק מנשיא חי, וזאת משום שצריכים לשמוע את דבריו בפ"מ וכו'. אך כיום, שעדיין 'לא נתגלה הנשיא החדש' לדבריו, גם את ההתקשרות הגשמית אנו מקבלים מכ"ק אדמו"ר, ע"י ה'מן' שהותיר לנו כו' (ופשוט שלשיטתו אא"פ להתקשר '''גשמית''' לנשיא לא ידוע, דא"כ נותרנו אם אותה בעי', דאא"פ ש'ילמדנו דעת' בפ"מ, וא"כ במה אותו נשיא נסתר הינו 'נשיא', הרי אין ממנו לא חיות גשמית ולא רוחנית, אלא רק אחרי ש'יתגלה'). כך הבנתי את שאלתו וביאורו בע' 119.--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 10:15, ב' בחשוון, ה'תשפ"ה 10:15, 3 בנובמבר 2024 (IST)
===שבירה - מיקוד===
נחזור ונמקד את הדיון: האם הוא רואה את הרבי כנשיא הדור הנוכחי - נשיא דורנו. 1. כפי שצוטט לעיל הוא כותב בפירוש ש'נסתיים הדור השביעי' (עמ' 116) גם בהמשך הוא מתייחס לרבי כאל נשיא הדור השביעי ולא כאל נשיא דור'''נו'''. 2. בבקשה תקרא את דבריו לפני שאתה מביע דיעה ואם לא דבריו לפחות את דברי שהבאתי משמו. הוא לא כותב 'אולי לא נולד', אלא רק שמא נולד בג' תמוז ולכן הוא עדיין תינוק (ולכן לא יכול להיות בגלוי נשיא הדור) ועדיין לא הגיעה העת. הוא אמנם מביא השערות שונות מי יכול להיות הנשיא, וכיצד אפשר לקבל חיות מנשיא שאינו ידוע מיהו, או גם מנשיאים וצדיקים מדורות קודמים, אך לא מביא שום אפשרות שאין בנוסף להנ"ל נשיא דור בגוף גשמי כיום. אדרבה מאריך ומבאר שיש 2 אפשרויות, משה שמינה את יהושע לפני מותו, ו'יום שמת רבי עקיבא - נולד רבינו (הקדוש). וטוען שאנו בדומה למקרה של רבי עקיבא ורבינו. גם באפשרות זו לא היה יום שלא היה נשיא דור בגוף גשמי. ההבדל הוא האם הנשיא הראשון מינה את השני, או שכשכתמה כהונת הראשון, השני רק נולד, ובפשטות הדור ולא ידעו אודות התינוק בן יומו שהיה נשיא הדור. {{לא חתם|שיע.ק}} 20:48, 3 בנובמבר 2024 (IST)
: בעמ' 117 תחת הכותרת 'הרבי איתנו', שואל, דלכאו' מדוע צריך בכלל נשיא בגוף גשמי? ומבאר שזהו רק לגבי ההשפעה הגשמית, התוועדויות הוראות וכו' (משא"כ רוחנית). לאחמ"כ שואל, דא"כ עדיין לא נתגלה נשיא חדש בגשמיות ואיך נקבל השפעה בגשמיות? '''כלומר,''' מאחר וכל הצורך והחובה בנשיא חדש הוא מהטעם הנ"ל, כשלא שייך, מי יורינו דרך זו? ומבאר דכ"ק אדמו"ר. כלומר, וודאי שנשיא גשמי לא ידוע לא פועל כלום (בדיוק נשיא נסתלק, דחסרונו משום דאא"פ שיפיע וילמדנו דעת בגמיות), וכל הצורך בו הוא התגלותו והשפעתו הגשמית (דהרי ברוחניות אפשר גם נשיא שנסתלק), ובין לבין ממשיכים לקבל גם ההשפעה הגשמית ע"י המן, כלומר עד להתגלותו אנו בנשיאותו של כ"ק אדמו"ר ('הנשיא השביעי') "'''עד בא העת אשר יבחר ה''''" ו'''"עד... כי יבוא שילה"''' (מה ש'לא יתכן יהי' יום בלי נשיא גשמי' הוא רק לגבי ההוראת דעת וכו', ומכייון שבנדו"ד לא שייך מתרץ הרב סופר ע"י המן)--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 23:16, ב' בחשוון, ה'תשפ"ה 23:16, 3 בנובמבר 2024 (IST)
::הדוגמה של המן מבהירה היטב את דעתו. כשם שבדורו החדש של יהושע המשיך משה להשפיע מן. כך חלילה גם בדור החדש עם נשיא דור חדש ממשיך הרבי להשפיע גם בגשמיות. בנוסף לא התייחסת לציטוט שהבאתי לעיל (1). כמו גם להסבר שפירטתי בסעיף 2, שאמנם אינו ציטוט קצר אך הוא מפורש ומובן לכל בר דעת שקורא את דבריו, הוא מביא 2 אפשרויות: או שנולד לפני או שנולד בו ביום ולא מביא את האפשרות שאתה מעלה כאן שאחרי ג' תמוז אין נשיא דור בגוף גשמי. וכפשוט כשמביא את האפשרות לנשיא דור תינוק בן יומו, פשוט שחולק על הדברים שהמצאת בשמו, כביכול נשיא גשמי לא ידוע לא פועל כלום. ליהפך, כותב שהיה כן בעבר, וכך הוא היום. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בחשוון ה'תשפ"ה 23:39, 4 בנובמבר 2024 (IST)
: לשיטתו, שחיות והתקשרות הרוחנית עדיין לכ"ק אדמו"ר, מה מועיל נשיא גשמי שאינו גלוי (הרי איננו יונקים ממנו חיות רוחנית וכה"ג, רק שנצרך ל'לימוד דעת')?--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 14:14, ה' בחשוון, ה'תשפ"ה 14:14, 6 בנובמבר 2024 (IST)
::זה לא רלוונטי לערך, עדיין לא התייחסת למה שכתבתי לעיל, נחזור ונמקד את הדיון: האם הוא רואה את הרבי כנשיא הדור הנוכחי - נשיא דורנו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בחשוון ה'תשפ"ה 22:54, 6 בנובמבר 2024 (IST)
:::אין לי כח להתווכח איתך. הסברתי כבר 6 פעמים את השתלשלות הביאור לאחמ"כ (בפיסקא 'הרבי איתנו'. ובכלל כמדומני שלא טרחת לעיין שם). ותעיד כמאה עדים כותרת הספר, שבה מופיע הביטוי 'נשיא דורינו'. חסר תוחלת להתווכח עם מי שממילא לא רוצה לקבל את דעתך --[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 13:58, ו' בחשוון, ה'תשפ"ה 13:58, 7 בנובמבר 2024 (IST)
::::עכשיו סוף סוף אפשר לשים את תבנית {{סוף דיון}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:36, 7 בנובמבר 2024 (IST)
:::::לשלימות העניין אוסיף, שהרב [[זלמן גופין]] שלא נמנה על מכריזי היחי לעת עתה, כתב: "בדפים מסויימים יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בענין'והוא יגאלנו' ועוד...." ובהמשך מכתבו "ההשקפות המובאים בדפים אלו הנ"ל, אינם השקפת חסידי חב"ד כלל! ואין להם כל מקום בליובאוויטש![https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200]" --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בחשוון ה'תשפ"ה 03:08, 10 בנובמבר 2024 (IST)

== "בתגובה לספריו, יצאו מספר פרסומים ובהם, הקונטרס ספר סופר וסיפור" של הרב שלום דובער וולפא, "באמונה שלימה" של הרב משה אורנשטיין, "תומת ישרים תנחם" ועוד" ==

מאי 'עוד'?

שיחה:אחת שאלתי מאת ה' (ניגון)

2024-12-08T09:41:20Z

37.60.47.97:

מישהו יודע האם הוא מוכר ובשימוש גם כיום? (כמובן שאני מניח שאינו מושר בצפת, אבל בכפר או ב'אוהל') אם כן אין סיבה למחוק. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בניסן ה'תשפ"ד 02:17, 3 במאי 2024 (IDT)
מושר ועוד איך --[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] - [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]], 16:59, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ד 16:59, 3 במאי 2024 (IDT)
:בוודאי הוא מנוגן ללא הפסקה בזמן אלול בלוד

שיחת קטגוריה:בוגרי ישיבות ספרדיות

2024-12-03T12:49:42Z

37.60.47.97:

הרב דוד ושלמה תעיזי אינם בוגרי ישיבות ספרדיות, מאז ומעולם למדו בחב"ד (ע"ע)--[[משתמש:יוסי ת|יוסי ת]] - [[שיחת משתמש:יוסי ת|שיחה]], 11:50, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 11:50, 30 באוקטובר 2024 (IST)

: [[משתמש:יוסי ת|איזו]] ישיבה זו ישיבת אור יצחק יהודי' ב[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/22_007.jpg כרטיס ספר החסידים של הרב דוד תעיזי]? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 12:51, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 12:51, 30 באוקטובר 2024 (IST)

עיין תשורה גדסי תשע"א (https://tablet.otzar.org/#/b/604800/p/-1/t/1730319593392/fs/bbQaShFOa6wWY7C49hrPQ6Weyhrgb0prMAPqkTRPh54x/start/48/end/52/c באוצה"ח) שמגיל 12 נכנס לישיבה בפרדס. ואכן לא ברור מהי הישיבה הנ"ל (אולי ת"ת?)

למה לא מבטלים את הקטגוריה חסרת הערך הזו?

שיחה:שמואל בן ציון רבינוביץ' (רב הכותל)

2024-11-09T20:51:57Z

37.60.47.97:

"הרב . . הינו חסיד חב"ד". האומנם?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:37, 7 באפריל 2015 (UTC)
:ברכות על התמנותך לבעל הבית של חסידות חב"ד. אם הוא רואה את עצמו כחסיד חב"ד, מתפלל בסידור חב"ד, נוהג ברוב עניניו הפרטיים במנהגי חב"ד, והינו צאצא למשפחה חב"דית - מדוע שלא יקרא חסיד חב"ד? האם בגלל שחזותו החיצונית אינה תואמת למראה של חסיד חב"ד? לפי זה רבים מתושבי כפר חב"ד אינם חב"דניקים... (ואגב זה, האם הינך מכיר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=325 את המכתב החריף הזה]? פשוט מבהיל!). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:00, 8 באפריל 2015 (UTC)
::לאיזה מכתב הכוונה? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 01:48, 18 באוקטובר 2015 (UTC)
:::הנה הציטוט המופיע בקישור דלעיל: " בענין מר . . . שי' בודאי הצדק אתכם שאינכם רוצים אשר . . . באם הוא מגלח זקנו ימצא בכפר חב"ד וצריכים אתם להוכיח אותו על החוצפא שלו להמצא בפנים כאלו בסביבה כזו ותדרשו מאתו לעזוב תיכף את הכפר...". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:37, 18 באוקטובר 2015 (UTC
:::: הרב רבינוביץ אינו רואה את עצמו כחסיד חב"ד. כך אמרו לי קרובי משפחתו שנמצאים בקשר רציף איתו. אולי בחלק מהמובנים הוא מתנהג רשמית כח"ח (כבן למשפחתו), אבל השקפותיו לא בדיוק חבדיו"ת לגמרי.

שלמה חיים קסלמן

2024-11-09T20:05:02Z

37.60.47.97:

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=המשפיע ר שלמה חיים.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדורות האחרונים, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידינוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידינוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, כששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר: {{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למשפיע שם: {{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' שלמה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה ה[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעשיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד. ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולים ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעקבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

[[הרבי]] ביקש מהרב קסלמן לדווח היכן לומדים בני החסידים בארץ הקודש וגם לכתוב האם תלמידי ישיבות לא חב"דיות עוברים ללמוד בתומכי תמימים לוד{{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1359, מדור אגרות בפרסום ראשון}}.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] והמשפיע, תולדות הרב שלמה חיים קסלמן}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

===עבודת התפילה===
ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת ל[[עבודת התפילה]]. הוא היה מרחיב [[התוועדות חסידית|להתוועד]] על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ו[[התבוננות|להתבונן בחסידות]] קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}. במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.

[[הרבי]] התבטא פעם ב[[יחידות]] לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}

===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.

===מקווה===
בשנים הראשונות של הישיבה בלוד, עודד הרב שלמה חיים ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב [[משה ליפא רבינוביץ]] שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום{{הערה|המשפיע, חלק א, ע' 460}}.

==ניגון המשפיע==
ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ב]] חלם ר' [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם ר' שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/73/%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון''' מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/1051974/ ביצוע של הרב מנחם מענדל עמאר בפרוייקט געגועים] {{שמע}}}}.

ניגון זה הוא ניגון כ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].

==משפחתו==
* חמיו, ר' [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]].
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים
| תוכן = * הרב [[יוסף יצחק אופן]]
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]
* הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]]
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]]
* הרב [[שמעון גד אליטוב]]
* הרב [[גדליה אקסלרוד]]
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]]
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]]
* הרב [[שניאור זלמן גופין]]
* הרב [[זכריה גורי]]
* הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
* הרב [[שניאור זלמן גפני]]
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
* הרב [[ראובן דונין]]
* הרב [[חיים שלום דייטש]]
* הרב [[ישעיהו הרצל]]
* הרב [[נתן וולף]]
* הרב [[נטע שלמה וילהלם]]
* הרב [[גד ונקרט]]
* הרב [[יעקב משה חנזין]]
* הרב [[שלום דובער כהן]]
* הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
* הרב [[משה שלמה לויטין]]
* הרב [[אברהם שמואל לוין]]
* הרב [[אריה יהודה לייב לוין]]
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
* הרב [[ברוך לשס]]
* הרב [[יהושע מונדשיין]]
* הרב [[אברהם מייזליש]]
* הרב [[ברוך נחשון]]
* הרב [[דוד נחשון]]
* הרב [[יוסף יצחק סגל]]
* הרב [[ישבעם סגל]]
* הרב [[נחמן סודאק]]
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]]
* הרב [[שלמה פליישמן]]
* הרב [[אלימלך צוויבל]]
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]]
* הרב [[זלמן קליין]]
* הרב [[נחום קפלן]]
* הרב [[יהודה לייב רסקין]]
* הרב [[דוד תעיזי]]
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''האבא של התמימים''', ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
*'''משפיע פנימי''', הרב יוסף אברהם פיזם, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 165-170.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 287-298.
*ארגון '[[לחלוחית גאולתית]]', '''כנף בגדו של שלמה חיים יהיה קודש''', שבועון כפר חב"ד 1959 (י"ח אייר תשפ"ב) עמוד 54

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%9F תגית: המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_70.html הקלטה היסטורית: התוועדות סוחפת של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/133418 המשפיע הנערץ: סיפור חייו של ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/133457 פרק שני]''' באתר {{COL}}.
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_51.html התוועדות סוחפת של המשפיע ר' שלמה חיים • לרגל ה'יארצייט']''' {{לחלוחית}}
*[[לוי יצחק הולצמן]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/637c8e8d64dea_1669107341.pdf ימין מקרבת: קוים לדמותו ואורחותיו, שיגו ושיחו של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן]''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], גליון 101. {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_15.html מיוחד: הרב אופן מנגן את ניגונו של ר' שלמה חיים]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]

שיחה:ניגון תנועה

2024-11-09T19:51:10Z

37.60.47.97: יצירת דף עם התוכן "מדוע אתם מסווגים את הניגונים הנ"ל כתנועה רק בגלל שאין לכם עליהם מספיק מידע, הרי רובם ככולם ניגונים ממש ולא עונים להגדרה זו"

מדוע אתם מסווגים את הניגונים הנ"ל כתנועה רק בגלל שאין לכם עליהם מספיק מידע, הרי רובם ככולם ניגונים ממש ולא עונים להגדרה זו

שיחת משתמש:יהודי מעניין

2024-10-28T22:01:59Z

37.60.47.97:

{{בה}} {{חממה}} בברכה, ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 22:21, 16 בנובמבר 2023 (UTC)
==הועבר לארגז חול==
{{הועבר לארגז חול|מרדכי הלפרין}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:11, ג' בכסלו, ה'תשפ"ד)
==מייל==
אשמח ליצור איתך קשר דרך המייל. תוכל לכתוב פה את המייל שלך? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 01:15, 5 במאי 2024 (IDT)
:הנה המייל שלי:‏‪yosikenig770@gmail.com‬‏ [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 22:53, 22 במאי 2024 (IDT)

האם יש לך משתמש בשם זה במכלול?
א"כ אני צריך את עזרתך באופן דחוף--[[מיוחד:תרומות/37.60.47.97|37.60.47.97]] 00:01, 29 באוקטובר 2024 (IST)

שיחת משתמש:יהודי מעניין

2024-10-28T22:01:20Z

37.60.47.97:

שיחת משתמש:יהודי מעניין

2024-10-28T21:59:59Z

37.60.47.97:

שיחה:יחזקאל סופר

2024-10-28T19:26:31Z

37.60.47.97:

שיחה:יחזקאל סופר

2024-10-28T19:25:38Z

37.60.47.97:

דוד תעיזי

2024-10-27T09:04:51Z

37.60.47.97: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב דוד תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי (תש"פ)]]
הרב '''דוד תעיזי''' (נולד בשנת [[ת"ש]], 1940) הוא רב בית הכנסת חזון זכריה בלוד.

==תולדות חיים==
אביו, הרב יחיא זכריה תעיזי, היה ת"ח ומקובל, כבר בגיל צעיר ביותר (20 לערך) התמנה ע"י חכמי תימן לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן בכלל. נישא למרת חנה ע"ה. לאחר עלייתו לאה"ק בשנת תש"ט, התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים, כדי לתת חינוך יהודי כשר לילדי ישראל, ועשה מאמצים רבים כדי לשמור על גחלת היהדות בקרב העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים ת"ת. הרב זכריה היה גאון עצום וגם מקובל גדול, יהודים רבים מכל הארץ ומכל העדות הגיעו להתברך ממנו וסיפורי מופתים רבים מסופרים עליו. בערוב ימיו, עם התדרדרות המצב הדתי בגדרה, ובכלל זה חילולי שבת רבים שציערוהו מאד, עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטית ביכנ"ס. נפטר בשם טוב במיתת נשיקה ביום ט"ו אייר ה'תשמ"ח, בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.

בנו, הרב דוד תעיזי (נולד בשנת ת"ש לערך) למד בצעירותו במוסדות חב"ד - ישיבות אור יצחק יהודי', [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], ו[[תומכי תמימים לוד]]. בשנת תש"כ החל לשמש כמג"ש בגירסא בישיבה בלוד, תפקיד שהיננו ממלא עד עצם היום הזה (ובכך הינו איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום).

עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}. במשך תקופה מסוימת הדריך בבי"ס למלאכה בכפ"ח.

במשך השנים היה הרב דוד מוסר שיעורים בכל הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן. גם כיום הינו מוסר שיעורים בכל הארץ (בשנת [[תשד"מ]] למשל החל למסור שיעור [[גמרא]] שבועי ב[[נס ציונה]]{{הערה|ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/
משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.}}), וגם בביהכנ"ס חזון זכריה (כל יום בשעות הבוקר המאוחרות - שיעור דף היומי ורמב"ם. בליל שב"ק - שיעור באוה"ח הק'. בבוקר לפני התפילה - שיעור חסידות. בצהריים לפני תפילת מנחה - השיעור היומי בתוספת הלכות שבת. במוצ"ש - שיעור זוהר).

בשנת תשע"ד, עם הקמת ביהכנ"ס החדש ומוסדות 'חזון זכריה' חב"ד ע"ש אביו, התמנה לעמוד בראשותם. הבית כנסת מהווה קהילה לחסידי חב"ד יוצאי תימן תושבי השכונה. בכלל המוסדות: שיעורים לאורך השבוע, שיעורים לנשים, התוועדויות, חוג 'מורי', אבות ובנים במוצ"ש ועוד. בימות החול מתקיימת בביכנ"ס תפילת שחרית ב6, מנחה אחר השיעור היומי, ובשבתות חגים וחוה"מ אף תפילת ערבית. בשנת [[תשע"ז]] נפתח סניף [[למען ילמדו]] במקום{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/251724/ למען ילמדו: ערב הכרות עם תכנית הסמיכה בלוד] [https://chabad.info/news/545127/ למען ילמדו: מעמד של שמחה ורוממות הרוח בלוד] [https://chabad.info/beis-medrash/570850/ ערב פתוח – קורס הלכות שבת של 'למען ילמדו' בלוד]
{{אינפו}}}}.

נשוי למרת כוכבה, יו"ר ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] בלוד, פעילת [[מבצע נרות שבת קודש]] בית הסוהר נווה תרצה החל משנת [[תשל"ז]] ב[[כסלו]] [[תשע"ד]] קיבלה את אות התנדבות בתי הסוהר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|79102|תעודת הוקרה הוענקה לרבנית כוכבה תעיזי||ד' כסלו תשע"ד}}}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/22_007.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''

== משפחתו ==
* אחיו - הרב [[שלמה תעיזי]], שליח לישובי חבל מודיעין.
* אחיו - הרב שמואל תעיזי, שליח בישוב חשמונאים.
* בנו - הרב אבינועם תעיזי, שליח הרבי ורב הישוב תלמי יחיאל.
* בנו - הרב יוסף יצחק תעיזי, שליח הרבי ורב היישוב עזריאל.
* חתנו - הרב יאיר בס, משגיח ומשיב בתות"ל קרית גת.
* חתנו - הרב דוד גולדמן.
* בנו - הרב מנחם תעיזי - גבאי בבית הכנסת חזון זכריה, לוד.
* בנו, הרב ישראל תעיזי.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:תעיזי, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ספרדיות]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]

יוסף יצחק בקשי

2024-10-08T21:38:36Z

37.60.47.97: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסף יצחק בקשי.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בקשי נואם בהתוועדות [[ה' טבת]] המרכזית הנערכת ע"י [[התאחדות החסידים]]]]
הרב '''יוסף יצחק בקשי''' הוא משגיח של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ו[[סופר סת"ם]] ירא שמיים. בעבר היה מצוות ישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]] ו[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] וממשפיעי קהילת חב"ד בעיר [[אור יהודה]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[אלעזר צבי בקשי]] שליח בעיר ערד.

בחודש כסלו תשנ"ב לקראת הבר מצווה שלו נסע יחד עם אביו לחצרות קדשנו. ובין השאר נכח אז ב[[דבר מלכות וישב|התוועדות שבת פרשת וישב, כ"ג כסלו תשנ"ב]] שבמהלכה עלה יחד עם אביו לקבל בקבוק משקה מהרבי בשביל התוועדות בערד.

בתקופת בחרותו למד בישיבות תומכי תמימים ב[[קריית גת]] ולקראת שנת הלימודים תשס"א נסע לחצרות קדשנו במסגרת ה[[קבוצה]] מ[[ארץ הקודש]].

לאחר נישואיו שימש למעלה מעשור כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]].

לקראת שנת הלימודים תשע"ט עזב את הישיבה ב[[אור יהודה]] והחל לשמש כמשפיע בישיבה שהקים הרב [[יצחק אקסלרוד]] בעיר [[פתח תקווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/380426/ הרב בקשי מצטרף לצוות הישיבה בפתח תקווה]{{אינפו}}}} ולאחר מעבר הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] מונה למנהל רוחני ומשגיח. גם לאחר שעזב את הישיבה באור יהודה המשיך להתגורר בעיר ולשמש כמשפיע בקהילה החב"דית שבה.

בחודש אב תשפ"ג עבר להתגורר ב[[מגדל העמק]] ומונה למנהל הרוחני והמשגיח בסניף ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שנפתח ב[[נוף הגליל]].

==חיבוריו==
* סדרת הספרים [[הלכה למעשה]] שע"י [[מכון הלכה חב"ד]] - עורך שותף בכל ספרי המועדים.
*קונטרס 'תפילין הלכה למעשה'
*קונטרס 'ציצית הלכה למעשה'

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/334126/ להתחזק בכל העוצמה בעניין הוספת חיים למלך] - וידאו מהתוועדות ה' טבת תשע"ח, לקראת מלאת חיים שנה לנשיאות הרבי, במהלכה נשא הרב בקשי דברים על הצורך של העם להוסיף חיים לנשיא הדור ומלך המשיח ע"י [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|הכרזת הקודש]] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/1051307/ תכנית השמע 'אוזניים לשמוע' עם הרב בקשי בקשר לעבודת התפילה בזמננו על סף הגאולה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/147776/ מופת מדהים: נס הר(ש)בי בתהלוכה!] - סיפור הנס שאירע לבתו הצעירה בברכת הרבי {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/380426/# הרב בקשי מצטרף לצוות הישיבה ב[[פתח תקווה]] - חבד אינפו.]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post.html האם 'עבודת התפילה' רלוונטית עבור כולם? הרב בקשי במסר חד • צפו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים באור יהודה]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]

מנחם בן ציון גרוסמן

2024-10-08T21:32:18Z

37.60.47.97: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בן ציון גרוסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון גרוסמן]]
הרב '''מנחם בן ציון גרוסמן''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הוא [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש בכל שכבות הציבור. בעבר היה מחברי ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תש"ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] (לימים - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ולאימו מרת גוטע פערל (פנינה).

בצעירותו התחנך בעץ חיים בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את מרת חיה שרה בת הרב [[ירחמיאל משה קעניג]] ירושלים , וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם ה[[משפיע]] החסידי ומנהל הישיבה, הרב [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]].

באחת היחידויות שלו אצל הרבי, הגיש רשימה של בני משפחתו, כשהרבי קרא את שמה של בתו לאה, שאל אם היא מדליקה נרות שבת קודש, כשנענה הרבי בחיוב הוציא שטר של דולר עבור הבת, ואמר לו שיגיד להם שהיא צריכה להשפיע על עוד ילדות להדליק נרות, ואכן, הילדה השפיע על אחת משכנותיה להדליק נרות וכתוצאה מזה לאחר מכן כל בני הבית שלה התחילו לשמור שבת, בהמשך הרבי הזכיר את המעשה הזה{{הערה|דיבר על זה בכינוס השלוחות תשפ"ד}}.

היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבבא סאלי).

במשך תקופה היה מחבר צוות המוסד "חסד לאברהם", שהוקם על ידי האדמו"ר [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מסקולען, ועסק בהכוונת ילדי משפחות עולים לחינוך החרדי.

עסק בגיוס כספים והקמת מוסדות מגדל אור בשיתוף עם אחיו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], במסגרת זו זכה להיות אצל הרבי ביחידויות ובהתוועדויות רבות ונהיה לחסיד חב"ד. בעידודו של הרבי עבר לגור במגדל העמק, שם שימש תקופה ארוכה כראש ישיבה בישיבה לאסירים. כיום הינו משפיע בקהילת חב"ד, ומוזמן כל העת להתוועדויות והרצאות בכל רחבי הארץ.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

כששמע שאחד הנואמים בכינוס [[סיום הרמב"ם]] בטבריה זלזל באמונת החסידים הכריז הרב גרוסמן [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. הנואם הבא שהיה רב ספרדי שיבח אותו על מעשה זה{{הערה|מאוחר יותר התקשר אליו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והודה לו על כך. מספר שנים לאחר מכן, ב[[ברכת החמה]] שנערכה בכפר חב"ד, הכריז הרב אשכנזי את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] וקיבל על זה (גם) תגובות לא חיוביות. כששמע על כך הרב גרוסמן, התקשר אליו והביע את הערכתו למעשה זה.}}.

==חיבוריו==
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''' - שותף באיסוף החומר, ג' תמוז תשנ"ה.
* '''צנצנת המן''', הנהגות ונפלאות של ר' [[אהרון רוקח]] מבעלזא, תשע"ה.
==משפחתו==
*בנו הרב אברהם שמעון גרוסמן
*חתנו, הרב [[אריה וועג]] - [[שליח]] [[הרבי]] בכפר ברוך.
*בנו הרב שניאור זלמן גרוסמן
*בנו הרב נחמן גרוסמן
*חתנו, הרב נחום רפאל ברגר - [[רב]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] במרכז שיקום גראבסקי ב[[מגדל העמק]], ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק#מחלקת 'אור מנחם'|מחלקת אור מנחם בישיבה]].
*חתנו הרב אברהם בורשטין
*חתנו הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק
*חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק
*בנו, הרב מרדכי גרוסמן - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] במקום.
*חתנו, הרב [[יעקב אלימלך טאלער]] - עסקן ציבורי, איש [[צבאות ה']], ושליח הרבי בשכונת רמה ד' ב[[בית שמש]]
*חתנו הרב יצחק מאיר וויס (בנו של הרב [[נפתלי צבי ווייס]], נינו של הרב [[שמואל וואזנר]]) רמת שלמה ירושלים

==לקריאה נוספת==
*ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85150 מהפכת החסידות - זה הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 952 - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ה

==הערות שוליים==

{{מיון רגיל:גרוסמן, מנחם בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]

ירחמיאל משה קעניג

2024-10-08T21:29:58Z

37.60.47.97: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''ירחמיאל משה קעניג''' ([[תרע"ט]]-[[ט"ז חשון]] [[תשנ"ג]]) היה [[סופר סת"ם]] חסידי, מאנשי הקהילה בגבעת שאול ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ט]] לאביו ר' אלעזר מרדכי קעניג.

בצעירותו, למד בישיבת לומז'א ב[[פתח תקווה]].

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת דינה פעשא, בת ר' משה מרדכי מרגליות.

במשך שנים ארוכות התגורר בשכונת 'גבעת שאול' ב[[ירושלים]].

שימש כ[[סופר סת"ם]] קרוב לשלושים שנה, נודע כירא שמים ובעל כתיבה יפה, ובתי כנסת ומוסדות רבים ביקשו לקנות דווקא ממנו, כך לדוגמא רכשה ממנו ישיבת פוניבז' ספר תורה,

לצד עבודתו, השקיע רבות בחינוך, הן בלימוד ילדיו והן בלימוד לתשב"ר, עסק בלימוד תורה בעיון, והרבה באהבת ישראל ובעזרה לנצרכים.

בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תשנ"א להדפיס חידושי תורה, קיבץ את חידושי התורה שהצטברו אצלו ממה שכתב לעצמו בשעת לימודו לאורך השנים, והציא אותם לאור בספר 'שרשי ים'.

נפטר בגיל 73 ביום חמישי [[ט"ז חשון]] [[תשנ"ג]]. רעייתו מדה דינה פעשא נפטרה ב[[י"ט כסלו]] [[תשס"ט]]. שניהם טמונים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, בסמיכות לשכונה בה התגוררו במשך כל השנים.

על מצבתו נחרט אקרוסטיכון על פועלו ומידותיו הייחודיות, היוצר בראשי המשפטים את שמו: "'''י'''ראת ה' אוצרו, '''ר'''אשו כתם פז, '''ח'''סיד ודבק בצדיקים, '''מ'''לחמו נתן לדל, '''י'''שר וזך פעלו, '''א'''הבת התורה בלבו, '''ל'''מד ולימד תשב"ר, '''מ'''יליו כושל יקימון, '''ש'''ם טוב קנה, '''ה'''אמונה הנחיל לדורותיו".

==ספרו==
*'''שרשי ים'''

==משפחתו==
*אחיו, הרב יוסף הלל קעניג.
*אחיו, הרב גדליה אהרון קעניג.
*אחיו, הרב יעקב גרשון קעניג.
*אחיו הרב [[אלכסנדר דוד זושא קעניג]]
*בנו הרב ישראל מאיר קעניג-נפטר כ"ט תמוז תשע"ו
*בנו הרב נתן צבי קעניג-נפטר ז"ך תשרי תשנ"ח
*בנו הרב אלעזר מרדכי קעניג-נפטר י"ד חשון תשפ"א
*בתו מרת חיה שרה רעיית הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן]] מגדל העמק
*בתו מרת נחמה מלכה, רעיית הרב [[נטע שלמה וילהלם]] - סופר סת"ם, ירושלים
*בתו מרת רויזע רעיית הרב דן וינברג
*בתו מרת רחל רעיית הרב שמואל מאיר שטרן
*בנו, הרב [[יעקב קניג (חיש)|יעקב קעניג]]- איש חינוך, ממנהלי בית הדפוס [[חיש]], וחבר [[ועד כפר חב"ד]]
*בנו הרב חיים קניג ירושלים
{{מיון רגיל:קעניג, ירחמיאל משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין גבעת שאול]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]

טירת כרמל

2024-08-29T10:09:53Z

37.60.47.97: /* שלוחים נוספים */

[[קובץ:טירת הכרמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר בטירת הכרמל]]
'''טירת כרמל''' היא עיר במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של הר הכרמל בין שכונת דניה בחיפה לכפר גלים. רב העיר הוא הרב ברוך טולידנו.
==פעילות חב"ד בעיר==
הרב [[יחזקאל מרקוביץ]], הוא שליח [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה ובמשך השנים התגבשה קהילת [[חב"ד]] לא גדולה.

הרב מרקוביץ מפעיל פעילות שגרתית ועונתית לקירוב תושבי טירת הכרמל.

בתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מאות רבות של ילדים וטף.

לאורך השנים, הקים מיזמי סיעוד המעניקים ארוחות חמות למשפחות נזקקות, חלוקת סלי מזון בחגים, מכירת ובדיקת תפילין ומזוזות במחיר מסובסד, שיעורי יהדות ולימודים במסלול אישי, פעילות חינוכית בבתי החינוך המקומיים, ופעילויות מרכזיות בחגי ומועדי ישראל.

במשך השנים התקרבו רבים לאור החסידות ולשמירת תורה ומצוות בעיר, וסביב הרב מרקוביץ התגבשה קבוצה של קהילת חב"ד בה הוא משמש כרב ומשפיע.

מוסדות חב"ד שתחת הנהלתו כוללים בית כנסת חב"ד, חנות לתשמישי קדושה, גני ילדים, מעון, וכולל חסידות לאברכים.

==שלוחים נוספים==
תחת השליח הראשי פועלים:
*הרב יוסף מרקוביץ
*הרב מנדי גרברצ'יק -שכונת גלי כרמל
*הרב אריאל גבאי - שכונת לב העיר
*הרב יוסי ברוד - שכונת נוף ים

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20822 תמונות מתהלוכת ל"ג בעומר משנת תשס"ו] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

ישראל ברוד

2024-08-29T10:09:06Z

37.60.47.97: /* משפחתו */

[[קובץ:ישראל ברוד.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב ישראל ברוד]]
הרב '''ישראל ברוד''' (יליד [[תשט"ו]]), הוא מנטור חב"די בעל ותק המשמש כיועץ ארגוני לשלוחים ומוסדות ברחבי הארץ והעולם, ומשפיע ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנהל [[שבועון כפר חב"ד]] ובמשך עשרות שנים עמד בראשות אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' סיון]] [[תשט"ו]] בארצות הברית לאביו ר' [[יחזקאל ברוד]] ולאמו מרת טויבע.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פרדי בת ר' [[יצחק גאנזבורג]], ופתחו את [[בית חב"ד]] הראשון למדינת [[ניו ג'רזי]] בעיר טינק.
לאחר 10 שנים עלו לארץ לעיר [[קריית מלאכי]] - [[נחלת הר חב"ד]], ולאחר ארבע שנים קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

עבד במשך עשרות שנים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], והיה שותף בהובלת התנופה וההתפתחות של גיוס שלוחים והתאמת מקומות השליחות וסיוע בצעדיהם הראשונים, בתפקידו כמנהל אגף הסניפים.
יזם בין היתר את כינוס השליחות הארצי ופעל לראשונה עם בני ובנות השלוחים תוך הקמת קעמפ צעירי השלוחים.
[[קובץ:ישראל ברוד2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל]]
גם לאחר פרישתו מ[[צא"ח]], המשיך לעסוק עם השלוחים, ורתם את כשרונו והנסיון שצבר על מנת לייעץ ולהדריך לשלוחים, בדגש על בניית קהילה, יצירת קשר אישי עם תורמים, גיוס כספים, ועבודה ארגונית מסודרת.

בשנת [[תשס"ט]] התבקש לקחת על עצמו את ניהול [[שבועון כפר חב"ד]], ועם סיומו של תהליך הבראה שנמשך שלוש שנים, פרש מניהול העיתון בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות ה[[שבועון כפר חב"ד|עיתון]].

כיום לצד עיסוקו כמנטור ויועץ אישי ל[[שלוחים]] וארגונים בכל רחבי העולם ומסירת הרצאות, משמש כ[[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]], ומוסר שיעור [[חסידות]] מדי [[יום שישי]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]].

רעייתו פרדי שימשה במשך מספר שנים כעורכת ראשית של מוסף הנשים המצורף ל[[שבועון כפר חב"ד]], ובהמשך לכך הוציאה לאור את הספרים 'סיפור אישי' ו'הכוח הנשי'- נשים מספרות על חיים חסידיים
==לקריאה נוספת==
* [https://www.kcm.co.il/%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ '''כאן בונים'''] מתוך האתר של שבועון {{שבועון כפר חב"ד}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[דב ברוד]] - משלוחי הרבי בחדרה
*בנו, הרב [[חיים בנימין ברוד]] - משלוחי הרבי במקסיקו
*בנו, ר' [[שמואל יונה ברוד]].
*בנו, ר' רפאל נחמן ברוד - משלוחי הרבי בקרית ארבע.
*בנו, ר' מנחם מענדל ברוד - בעל מנגן מ[[בית שמש]].
*בנו, ר' [[שניאור זלמן ברוד]] - משפיע שיעור ב' ב[[ישיבת תומכי תמימים רחובות|תות"ל רחובות]]
*בנו, ר' [[יוסף ברוד]] - משלוחי [[הרבי]] ל [[טירת כרמל]], מייסד ומנהל [[ארגון 'ישיבה בוחר']]
*בנו, ר' [[יהודה לייב ברוד]] -שליח הרבי באל סלבדור.
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שניאור זלמן ירס - שלוחי הרבי ב[[יהוד]].

{{מיון רגיל:ברוד, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

מנחם מענדל גלוכובסקי

2024-08-29T10:08:25Z

37.60.47.97: /* משפחתו */

{{דמות
| שם =הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
| תמונה =מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg
| תאריך לידה =[[תשט"ז]]
| מקום לידה = דיטרויט, מישיגן
| מקום מגורים =[[רחובות]]
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]
| תפקידים נוספים =רב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]]

}}
[[קובץ:מ.מ. גלוכובסקי.jpeg|ממוזער|הרב גלוכובסקי בחגיגת סיום הרמב"ם ([[תשפ"ד]]) ולצידו ר' [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]]]]

הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (נולד ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]], 10 במאי 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[דטרויט]] לאביו הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ולאימו מרת פרידה ראצה. בגיל 3 העתיקה משפחתו את מושבם לעיר [[טורונטו]] במדינת [[קנדה]] שם גדל.

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]]. נשלח על ידי [[הרבי]] כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במסגרת מבצע [[יבנה וחכמיה]], וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב [[זושא אלפרוביץ']] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים סיאטל]], שם שהה כשנתיים.

עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'{{הערה|תחנות חייו מבוססות על אינפורמציה מתוך ראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליון 274}}.

בשנת תשל"ט, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל ביילא, בתו של הרב [[חיים אליהו מישולובין]].

===רבנות קהילת חב"ד ברחובות===
בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} ללמוד ולקבל סמיכה לרבנות וגם לדייינות, ולהשתדל להתמנות למשרות רבנות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זושא וילימובסקי]], ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] רב קהילת חב"ד בלוד, שנפטר באותה תקופה.

בשלהי חודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: {{ציטוטון|וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244}}. אלא שהרב [[שלמה גלעדי]] חבר קהילת חב"ד ברחובות ומנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], טען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב הקהילה. ומכיון שהיו שני חסידים עם הוראה דומה, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב [[שמחה קוק]] - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות בקרב בני הקהילה. בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות

מאז היבחרו ועד היום פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, [[בית חב"ד]] ו[[בית כנסת]]. לצד זאת, משמש גם כ[[משפיע]] פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו מבוקר עד ערב, בכל נושא גשמי או רוחני.

בשנת [[תשע"ז]] הקים הרב גלוכובסקי את מרכז [[אור הבית]] ברחובות. במרכז עשרות סוגי טיפולים זוגיים ומשפחתיים לאנ"ש במחיר מסובסד.

==סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד==
בשנות הנו"נים הרב ירוסלבסקי מזכיר בי"ד רבני חב"ד, מינה את הרב גלוכובסקי לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ולחבר בהנהלת בית הדין, יחד עם הרב [[דוד חנזין]]{{מקור}}. בכ"ט טבת [[תשנ"ב]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי מנהיג של ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה" ומדברי הרבי הובן כי הרבי מינה אותו למנהיג של [[בית דין רבני חב"ד]] באה"ק

בשנים קודמות בהוראת הרבי, משרדי בית הדין הועברו לקרית מלאכי מקום מגוריו של מזכיר בי"ד הרב ירוסלבסקי. כעבור כמה שנים, עברו משרדי בית דין לעיר רחובות והרב גלוכובסקי מנהל בפועל את משרדי בית הדין יחד עם יד ימינו הרב [[זלמן נוב]] ובנו הרב [[יצחק נוב]].

בקיץ [[תשנ"ב]] הצטרף הרב גלוכובסקי בברכת הרבי כחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|כפר חב"ד 2014 עמוד 40}}.

מתוקף תפקידיו הוא מעורב במשך עשרות שנים בנעשה בקהילות חב"ד בארץ הקודש{{הבהרה}}.

==הדרכות מהפרטיזן==
במשך מספר שנים, הרב גלוכובסקי קיבל הדרכות והשפעה רבה בכל התחומים מר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן, ובמיוחד בתקופת התמנותו כרב קהילה. ר' זושא היה משפיע{{הערה|"המשפיע שלי" כפר חב"ד 2014 עמוד 38}} ומורה דרך, אשר עמד לצידו בשנים הראשונות לכהונתו כרב הקהילה. ולמרות שהקשר נמשך אך מספר שנים, עד היום הרב גלוכובסקי מרבה לספר על ר' זושא, עצותיו המחכימות והדרכותיו המאירות את דרך העסקנות החב"דית.

בשנת תשע"ז, לרגל חתונה משפחתית, הוציאו במשפחת גלוכובסקי חיבור מפואר ובו תיעוד סיפורים עצות והדרכות שהעניק הפרטיזן לרב גלוכובסקי. החיבור נקרא: מה שסיפר לי ר' זושא - סיפורים, אמרות ושביבי חיים מהפרטיזן של הרבי. {{הערה|הנה דוגמא להדרכה להתקשרות לרבי שהעניק לו עם התמנותו לרבה של קהילת חב"ד רחובות:
"לפני שנסעתי לשליחות לרחובות לשמש כרב, ביקשתי מר' זושא שיתן לי מילת הדרכה והוא אמר לי: "צריכים להזהר לא להיות אזוי ווי א כפרה נאכ'ן שחיטה".(כמו תרנגולת אחרי השחיטה) והסביר, רואים דבר מעניין בתרנגולות בכפרות, שלאחר שחיטתם ישנם כאלה שקופצים ורצים על רגליהם לכיוון לא מוגדר למשך זמן מסוים ללא ראש! והמשיך שכך גם אצלנו, פעמים רבות יש לנו מרץ רב ואנו מעוניינים לעשות פעולות גדולות ודברים טובים, אך צריכים לדעת שעלינו להיות מחוברים לראש – לרבי, ואז אנו נרוץ ונפעל בכיוון הנכון. אך אם ח"ו לא מחוברים לראש אזי זו ריצה ללא כיוון וריצה שלא מובילה לשום מקום"}}.

גם בענייני משיח הושפע מר' זושא, כפי שמסופר בשם הרב גלוכובסקי ב'מה שסיפר לי ר' זושא':
"בכל עת מצוא היה שגור בפי ר' זושא את צמד המילים [[יחי המלך]]. מדובר על שנים רבות קודם השיחה של ב' ניסן תשמ"ח. מה עוד שר' זושא נפטר בחוהמ"ס תשמ"ז טרם אמירת השיחה".

==אמונה איתנה בענייני משיח==
[[קובץ:גלוכובסקי.jpg|ממוזער|שמאל|הרב גלוכובסקי מנפנף ב[[דגל משיח]]]]
הרב גלוכובסקי הינו בין הרבנים הבולטים שהצטרפו בשנות הנ' בלהט להתעוררות הרבי לפעול להבאת המשיח והפנמת ופרסום [[בשורת הגאולה]] כולל גם החיות והאמונה בין אנ"ש לצד פרסום גם ב"חוצה" שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|ראה לדוגמא [https://chabad.info/video/documentary/%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/889945/ הרב גלוכובסקי נזכר: מה עניתי למי שהפריע לקבלת פני משיח?], וכן [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg הרב גלוכובסקי מניף דגל משיח באירוע בקהילת חב"ד רחובות] ועוד}}.

==הראשון שעודד קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש==

הרב גלוכובסקי היה מהראשונים שעמדו על הניסים והנפלאות של הרבי המתגלים על ידי
ה[[אגרות קודש]]בזמן זה של העלם והסתר שאחרי [[כ"ז אדר]] ו[[ג' תמוז]].

מיד כשהתחילו להוציא לאור את ספרי האגרות קודש התחיל הרב גלוכובסקי ללמוד 5 מכתבים כל יום. לאחר שראה תשובות ברורות מהרבי במכתבים היומים עודד את העניין ברבים

בראיונות שהעניק במהלך השנים ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 274}} ול[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|2014}}- עורר וביאר על ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש]] אם כי גם חידד את המגבלות שבדבר שיש לקיים במקביל את הוראות הרבי כיצד לפתור ספיקות כמו בענייני תורה - כעצת רב מורה הוראה, במקרים רפואיים - בהתייעצות ברופא ידיד, בענייני הסתדרות - בהתייעצות בידידים מבינים.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] חתן הרב [[מענדל ווכטר]] - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.
* בנו, [[הרב יוסף יצחק גלוכובסקי]] - שליח בקלסטר [[ניו ג'רזי]].
* בנו, [[הרב שניאור זלמן גלוכובסקי]] - שליח בשכונת קריית הלאום, [[ראשון לציון]].
* בנו, [[הרב יחיאל גלוכובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בפארק המדע [[רחובות]]-[[נס ציונה]] ורב קהילת ה״צעירים״ ברחובות.
* בנו, [[הרב אליעזר גלוכובסקי]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[שליח]] במרכז העסקים (מגדלי בסר) [[בני ברק]].
* בנו, הרב [[שמואל גלוכובסקי]] - יד ימינו של אביו ורב קהילת האברכים וצעירי אנ"ש ברחובות.
* חתנו, הרב [[שלמה שטרנברג]] בן הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]- מנהל [[ישיבה|ישיבת]] [[חובבי תורה]].
* חתנו, הרב גרשון הכהן בארענשטיין - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו הייבן]], קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
* חתנו, הרב לוי מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]].
* חתנו, הרב משה ירוסלבסקי בן הרב [[זלמן ירוסלבסקי]]- ר"מ בישיבת [[מאור מנחם רחובות]].
* בנו, הרב אברהם יעקב גלוכובסקי - חתן [[הרב מנשה אלטהויז]] עובד בבית [[חב"ד]] קרית הלאום [[ראשון לציון]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 274 תש"ס- ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בו גולל לראשונה את סיפור התמנותו לרבנות בקהילת רחובות כולל המענה המיוחד לפנות לרב המקומי, תפקיד רבני חב"ד, [[בית דין רבני חב"ד]], פעילות בענייני משיח, תשובות באגרות קודש ועוד.
*[[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, לקראת ג' תמוז תשע"ד, גיליון 1561
*[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 1727
*[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עומק עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 2014 תשפ"ג: "הרבי העניק לנו את השליחות להביא את המשיח"

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%9E_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F.pdf מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן. הרב גלוכובסקי מספר על סיפורים והדרכות שקיבל מהפרטיזן, וסיפור התמנותו כרבה של קהילת חב"ד רחובות], תשורה לחתונת גלוכובסקי, תשע"ז
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/12/80.-Vayeishev-5777-Hebrew.pdf פרנסה בגשמיות וברוחניות]''', הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]] - כסלו תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4171610 בעתה ובזמנה]'''- בנו הילוד לקה בצהבת, הוא חשש כי הברית תידחה וביקש ברכה מהרבי, אבל רק מאוחר יותר גילה את האכפתיות ותשומת הלב שהרבי נתן לו. ראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[https://orb.org.il אור הבית]''', מרכז טיפול זוגי ומשפחתי שהוקם על ידי הרב גלוכובסקי ופועל בהכוונתו
*'''[https://col.org.il/news/135746 המילים של הרבי לרב גלוכובסקי הערב לפני שלושים שנה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9hbmNob3IuZm0vcy84MjdlNWFmNC9wb2RjYXN0L3Jzcw/episode/YTgwYWE0OGQtY2JjNi00MTIzLWIxZjktODg4ODYyMWVjY2Nl?ep=14 פודקסט עם הרב גלוכובסקי על שליחותו האישית] {{COL}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח]''', גליון 274 עמוד 42
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_29.html הרב גלוכובסקי בנאום סוער: צו השעה - אחדות החסידים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]

ישראל ברוד

2024-06-04T19:03:40Z

37.60.47.97: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ישראל ברוד.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב ישראל ברוד באמירת לחיים]]
הרב '''ישראל ברוד''' (יליד [[תשט"ו]]), הוא מנטור חב"די בעל ותק המשמש כיועץ ארגוני לשלוחים ומוסדות ברחבי הארץ והעולם, ומשפיע ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנהל [[שבועון כפר חב"ד]] ובמשך עשרות שנים עמד בראשות אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ישראל ברוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ברוד]]
נולד ב[[ז' סיון]] [[תשט"ו]] בארצות הברית לאביו ר' [[יחזקאל ברוד]] ולאמו מרת טויבע.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פרדי בת ר' [[יצחק גאנזבורג]], ופתחו את [[בית חב"ד]] הראשון למדינת [[ניו ג'רזי]] בעיר טינק.
לאחר 10 שנים עלו לארץ לעיר [[קריית מלאכי]] - [[נחלת הר חב"ד]], ולאחר ארבע שנים קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

עבד במשך עשרות שנים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], והיה שותף בהובלת התנופה וההתפתחות של גיוס שלוחים והתאמת מקומות השליחות וסיוע בצעדיהם הראשונים, בתפקידו כמנהל אגף הסניפים.
יזם בין היתר את כינוס השליחות הארצי ופעל לראשונה עם בני ובנות השלוחים תוך הקמת קעמפ צעירי השלוחים.

גם לאחר פרישתו מ[[צא"ח]], המשיך לעסוק עם השלוחים, ורתם את כשרונו והנסיון שצבר על מנת לייעץ ולהדריך לשלוחים, בדגש על בניית קהילה, יצירת קשר אישי עם תורמים, גיוס כספים, ועבודה ארגונית מסודרת.

בשנת [[תשס"ט]] התבקש לקחת על עצמו את ניהול [[שבועון כפר חב"ד]], ועם סיומו של תהליך הבראה שנמשך שלוש שנים, פרש מניהול העיתון בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות ה[[שבועון כפר חב"ד|עיתון]].

כיום לצד עיסוקו כמנטור ויועץ אישי ל[[שלוחים]] וארגונים בכל רחבי העולם ומסירת הרצאות, משמש כ[[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]], ומוסר שיעור [[חסידות]] מדי [[יום שישי]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]].

רעייתו פרדי שימשה במשך מספר שנים כעורך ראשית של מוסף הנשים המצורף ל[[שבועון כפר חב"ד]], ובהמשך לכך הוציאה לאור את הספרים 'סיפור אישי' ו'הכוח הנשי'- נשים מספרות על חיים חסידיים

==משפחתו==
*בנו, ר' [[דב ברוד]] - משלוחי הרבי בחדרה
*בנו, הרב [[חיים בנימין ברוד]] - משלוחי הרבי במקסיקו
*בנו, ר' [[שמואל יונה ברוד]].
*בנו, ר' רפאל נחמן ברוד - משלוחי הרבי בקרית ארבע.
*בנו, ר' מנחם מענדל ברוד - בעל מנגן מ[[בית שמש]].
*בנו, ר' [[שניאור זלמן ברוד]] - משפיע שיעור ב' ב[[ישיבת תומכי תמימים רחובות|תות"ל רחובות]]
*בנו, ר' [[יוסף ברוד]] - משלוחי [[הרבי]] ל[[ראשל"צ]], מייסד ומנהל [[ארגון 'ישיבה בוחר']]
*בנו, ר' [[יהודה לייב ברוד]] -שליח הרבי באל סלבדור.
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שניאור זלמן ירס - שלוחי הרבי ב[[יהוד]].

{{מיון רגיל:ברוד, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

ישראל ברוד

2024-06-04T19:01:48Z

37.60.47.97: /* משפחתו */

[[קובץ:ישראל ברוד.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב ישראל ברוד באמירת לחיים]]
הרב '''ישראל ברוד''' (יליד [[תשט"ו]]), הוא מנטור חב"די בעל ותק המשמש כיועץ ארגוני לשלוחים ומוסדות ברחבי הארץ והעולם, ומשפיע ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנהל [[שבועון כפר חב"ד]] ובמשך עשרות שנים עמד בראשות אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ישראל ברוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ברוד]]
נולד ב[[ז' סיון]] [[תשט"ו]] בארצות הברית לאביו ר' [[יחזקאל ברוד]] ולאמו מרת טויבע.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פרדי בת ר' [[יצחק גאנזבורג]], ופתחו את [[בית חב"ד]] הראשון למדינת [[ניו ג'רזי]] בעיר טינק.
לאחר 10 שנים עלו לארץ לעיר [[קריית מלאכי]] - [[נחלת הר חב"ד]], ולאחר ארבע שנים קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

עבד במשך עשרות שנים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], והיה שותף בהובלת התנופה וההתפתחות של גיוס שלוחים והתאמת מקומות השליחות וסיוע בצעדיהם הראשונים, בתפקידו כמנהל אגף הסניפים.
יזם בין היתר את כינוס השליחות הארצי ופעל לראשונה עם בני ובנות השלוחים תוך הקמת קעמפ צעירי השלוחים.

גם לאחר פרישתו מ[[צא"ח]], המשיך לעסוק עם השלוחים, ורתם את כשרונו והנסיון שצבר על מנת לייעץ ולהדריך לשלוחים, בדגש על בניית קהילה, יצירת קשר אישי עם תורמים, גיוס כספים, ועבודה ארגונית מסודרת.

בשנת [[תשס"ט]] התבקש לקחת על עצמו את ניהול [[שבועון כפר חב"ד]], ועם סיומו של תהליך הבראה שנמשך שלוש שנים, פרש מניהול העיתון בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות ה[[שבועון כפר חב"ד|עיתון]].

כיום לצד עיסוקו כמנטור ויועץ אישי ל[[שלוחים]] וארגונים בכל רחבי העולם ומסירת הרצאות, משמש כ[[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]], ומוסר שיעור [[חסידות]] מדי [[יום שישי]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]].

רעייתו פרדי שימשה במשך מספר שנים כעורך ראשית של מוסף הנשים המצורף ל[[שבועון כפר חב"ד]], ובהמשך לכך הוציאה לאור את הספר 'סיפור אישי: נשים מספרות על חיים חסידיים'.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[דב ברוד]] - משלוחי הרבי בחדרה
*בנו, הרב [[חיים בנימין ברוד]] - משלוחי הרבי במקסיקו
*בנו, ר' [[שמואל יונה ברוד]].
*בנו, ר' רפאל נחמן ברוד - משלוחי הרבי בקרית ארבע.
*בנו, ר' מנחם מענדל ברוד - בעל מנגן מ[[בית שמש]].
*בנו, ר' [[שניאור זלמן ברוד]] - משפיע שיעור ב' ב[[ישיבת תומכי תמימים רחובות|תות"ל רחובות]]
*בנו, ר' [[יוסף ברוד]] - משלוחי [[הרבי]] ל[[ראשל"צ]], מייסד ומנהל [[ארגון 'ישיבה בוחר']]
*בנו, ר' [[יהודה לייב ברוד]] -שליח הרבי באל סלבדור.
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שניאור זלמן ירס - שלוחי הרבי ב[[יהוד]].

{{מיון רגיל:ברוד, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

שלמה חיים פלדמן

2024-04-28T15:19:51Z

37.60.47.97: /* משפחתו */תיקנתי שגיאה

[[קובץ:שלמה חיים פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים פלדמן]]
[[קובץ:קרית אתא תמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|עם המחזור הראשון של הישיבה בקריית אתא]]
הרב '''שלמה חיים פלדמן''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]] ומשלוחי הרבי ב[[חולון]], בעבר היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים חולון]].

==תולדות חיים==
הרב פלדמן נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"ג]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[יהושע זליג פלדמן]] מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] .

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים, ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], כאשר בשנת [[תשנ"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם מרת תרצה בת הגה"ח [[שלום דובער ליפשיץ]] רב קהילת חב"ד [[רמת גן]] ויו"ר [[יד לאחים]], החל לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]].

כשהקים הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] את ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] בשנת [[תשס"ג]], מינה את הרב פלדמן לעמוד בראשה, ובעקבות המינוי עבר להתגורר בעיר.
שימש כראש הישיבה כחמש עשרה שנים, עד לסגירתה.

בשנת תשפ"א החל לשמש כשליח לשכונת רסקו ב' בעירו חולון.

עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]] (כסניף ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]] במתכונת של שנת לימודים ושליחות בעיר בין סיום שיעור ג' ל[[שנת הקבוצה]]) לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]], נתמנה הרב פלדמן לעמוד בראשות הישיבה, וכן לכהן כמשפיע המרכזי בישיבה.

הרב פלדמן נוסע מביתו בחולון אל הישיבה כמעט כארבעה ימים בשבוע, ולפעמים אף מעביר שבתות בישיבה. הוא מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות ומתוועד בישיבה לעיתים קרובות.

== משפחתו ==
אשתו מרת תרצה פלדמן, בתו של הרב שלום דב (דובער) ליפשיץ
*בנו ר' זעליג פלדמן - [[ר"מ]] דש"א ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
*בנו ר' מנחם מענדל פלדמן.

{{מיון רגיל:פלדמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בקריית אתא]]

ישעיה וייס

2024-03-21T19:45:15Z

37.60.47.97: /* משפחתו */הוספתי תוכן

{{אין תמונה}}
ר' '''ישעיהו (שעיה) וייס''' ([[כ"ט כסלו]] [[תש"ב]] – [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]), היה מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[שיכון חב"ד בלוד]].

==תולדות חיים==
ר' שייע נולד ב[[חג החנוכה]] [[תש"ב]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו ב[[בני ברק]] היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות.

בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות ארגן [[מסיבות שבת]] לילדים ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רמת יצחק]].

לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב ב[[קריית גת]], שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת ב[[צה"ל]] כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת.

בשנות עבודתו בבית הספר כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מדי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?"

כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר ל[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו.

תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]], והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת [[יום הכיפורים]] לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר.

במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני.

לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו.

===פטירתו===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
באור ל[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], בדרכו חזור מחתונה ב[[ירושלים]] נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ר' [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==משפחתו==
* אשתו, מרת רינה וייס, [[לוד]].
* בנו, הרב ה[[משפיע]] ר' משה יהודה שלום וייס, [[רחובות]].
* בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה.
* בתו, מרת וורדה בריל, [[פתח תקווה]].
* בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, (אשת העסקן ר' חיים גלינסקי) [[לוד]].

* גיסו הוא הרב [[מנחם יעקב רייניץ]], מדריך וותיק ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

בין נכדיו: הרב ישעיהו וייס, שליח הרבי לתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים.
המאייר החסידי ר' מנדי וייס, צפת.
המחנך הידוע ר' ישעיהו דובער גרוס, מוסקבה.
ר' שייקי גלינסקי, מפיק ומנהל קמפיינים לארגונים ומוסדות חבד.

{{מיון רגיל: וייס ישעיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וייס]]

ישעיה וייס

2024-03-21T19:44:03Z

37.60.47.97: /* משפחתו */הוספתי תוכן

{{אין תמונה}}
ר' '''ישעיהו (שעיה) וייס''' ([[כ"ט כסלו]] [[תש"ב]] – [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]), היה מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[שיכון חב"ד בלוד]].

==תולדות חיים==
ר' שייע נולד ב[[חג החנוכה]] [[תש"ב]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו ב[[בני ברק]] היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות.

בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות ארגן [[מסיבות שבת]] לילדים ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רמת יצחק]].

לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב ב[[קריית גת]], שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת ב[[צה"ל]] כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת.

בשנות עבודתו בבית הספר כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מדי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?"

כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר ל[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו.

תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]], והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת [[יום הכיפורים]] לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר.

במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני.

לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו.

===פטירתו===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
באור ל[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], בדרכו חזור מחתונה ב[[ירושלים]] נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ר' [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==משפחתו==
* אשתו, מרת רינה וייס, [[לוד]].
* בנו, הרב ה[[משפיע]] ר' משה יהודה שלום וייס, [[רחובות]].
* בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה.
* בתו, מרת וורדה בריל, [[פתח תקווה]].
* בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, (אשת העסקן ר' חיים גלינסקי) [[לוד]].

* גיסו הוא הרב [[מנחם יעקב רייניץ]], מדריך וותיק ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

בין נכדיו: הרב ישעיהו וייס, שליח הרבי לתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים.
המאייר החסידי ר' מנדי וייס, צפת.
המחנך הידוע ר' ישעיהו דובער גרוס, מוסקבה.
ר' שייקי גלינסקי, מנהל קמפיינים לארגונים ומוסדות חב''ד.

{{מיון רגיל: וייס ישעיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וייס]]

ישעיה וייס

2024-03-21T19:43:28Z

37.60.47.97: /* משפחתו */הוספתי תוכן

{{אין תמונה}}
ר' '''ישעיהו (שעיה) וייס''' ([[כ"ט כסלו]] [[תש"ב]] – [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]), היה מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[שיכון חב"ד בלוד]].

==תולדות חיים==
ר' שייע נולד ב[[חג החנוכה]] [[תש"ב]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו ב[[בני ברק]] היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות.

בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות ארגן [[מסיבות שבת]] לילדים ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רמת יצחק]].

לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב ב[[קריית גת]], שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת ב[[צה"ל]] כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת.

בשנות עבודתו בבית הספר כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מדי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?"

כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר ל[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו.

תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]], והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת [[יום הכיפורים]] לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר.

במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני.

לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו.

===פטירתו===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
באור ל[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], בדרכו חזור מחתונה ב[[ירושלים]] נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ר' [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==משפחתו==
* אשתו, מרת רינה וייס, [[לוד]].
* בנו, הרב ה[[משפיע]] ר' משה יהודה שלום וייס, [[רחובות]].
* בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה.
* בתו, מרת וורדה בריל, [[פתח תקווה]].
* בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, (אשת העסקן ר' חיים גלינסקי) [[לוד]].

* גיסו הוא הרב [[מנחם יעקב רייניץ]], מדריך וותיק ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

בין נכדיו: הרב ישעיהו וייס, שליח הרבי לתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים.
המאייר החסידי ר' מנדי וייס, צפת.
המחנך הידוע ר' ישעיהו דובער גרוס, מוסקבה.
ר' שייקי גלינסקי, מנהל קמפיינים לארגוני מוסדות חב''ד.

{{מיון רגיל: וייס ישעיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וייס]]

אריאל גורן

2023-12-19T13:07:31Z

37.60.47.97: תיקון

[[קובץ:הרב אריאל גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריאל גורן נואם בכינוס למקורבים]]
הרב '''אריאל גורן''' הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ראשון לציון]] בשכונות 'קריית חתני פרס נובל', 'קריית גנים' ו'נאות אשלים'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רעננה]] לאביו ר' פנחס ולאמו מרת מאירה.

למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת יוכבד בתו של הרב [[משה לרנר]] מ[[נחלת הר חב"ד]], יצא לשליחות בשכונת נאות אשלים תחת השליח הראשי לראשון לציון הרב [[יצחק גרוזמן]].

בשנת [[תשס"ג]] החל הרב גורן לפעול רבות בשכונת קריית חתני פרס נובל שבראשון לציון, ולאחר מינויו כרב בתי הכנסת בשכונה עבר להתגורר בה, ובמשך השנים הקים בשכונת פרס נובל מערך גני חב"ד, בית כנסת חב"ד בשם 'משכן מנחם' וכולל ערב ללימוד [[תורת חסידות חב"ד]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים בשכונת נאות אשלים משכן קבע לבית חב"ד בו פועל השליח הרב יוסף יצחק לבקיבקר.

==משפחתו==
*חתנו הרב שניאור קפלן - ראשל״צ, מחנך בישיבת ׳דעת׳ ברחובות ושליח לשכונת קרית גנים בעיר
*בנו, ר' מנחם מענדל גורן.
*בנו, הת' מרדכי גורן.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/684108 מאות מתושבי מערב ראשון לציון בעצרת המרכזית לרגל ג' תמוז] {{חב"ד אינפו}}
* [https://chabad.info/news/662182 ראשון לציון: חגיגות ח"י שנים לקהילת 'חתני פרס נובל' • תיעוד] {{חב"ד אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77678 מתרחבים: גני חב"ד חדשים במערב ראשון לציון] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106436 משלחת ראשי קהילת פרס נובל שבה מביקור בליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

{{מיון רגיל:גורן, אריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]

ראשון לציון

2023-12-19T13:05:38Z

37.60.47.97: /* בתי חב"ד */החלפתי

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אריאל גורן, הרב אדיר סלמה
|מספר שלוחים=48
|מספר בתי חב"ד=27
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וכ-50 [[שלוחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/143444 השליח ה51 בראשון לציון {{col}}]}}.

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]]{{מקור}}.

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ו[[אברהם סלמון]].

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
{{עדכון}}
נכון לשנת [[תשפ"ג]] קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת של קהילת חב"ד הצעירה (בית הכנסת הפועלים), בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי {{הבהרה}}.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]].

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופצ'יק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר נמצאים לעת עתה, נכון לערב כינוס השלוחים ה'תשפ"ג 50 שלוחים{{הערה|[https://chabad.info/news/857974/ פחות מ-24 שעות לכינוס השלוחים: השליח ה-50 בראשון לציון] {{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ובנו הרב [[מנדי כוחונובסקי]].
בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד והרב יוסי ברוד
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד [[נווה חוף]]''' - מנוהל על ידי הרב [[דוד קפלן]] והרב [[אהרון יואל בייטש]], אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]].
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}. בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק
*'''בית חב"ד קריית ראשון''' - הרב [[אברהם מיידנצ'יק]]
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}
*''' בית חבד שכונת נרקיסים''' - השליח ר' אור;אל מעטוף.

;שלוחים נוספים:
* הרב [מנחם מענדל דוברבסקי] - שליח בשכונת השומר, ומנהל [[מוסדות משכן מנחם חב"ד]] ראשון לציון.
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר.
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר.
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''.
* הרב אבישי באטאשווילי, שליח לשכונת קרית כרמים ורב בית הכנסת כרמים
* הרב [[שרון גושן]]

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{col}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל"צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}}
*[https://chabad.info/news/886504/ מעצמת שלוחי הרבי בראשל”צ התאחדה בכינוס השנתי] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2023-12-19T13:03:52Z

37.60.47.97: הוספתי פרטים

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אריאל גורן, הרב אדיר סלמה
|מספר שלוחים=48
|מספר בתי חב"ד=27
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וכ-50 [[שלוחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/143444 השליח ה51 בראשון לציון {{col}}]}}.

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]]{{מקור}}.

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ו[[אברהם סלמון]].

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
{{עדכון}}
נכון לשנת [[תשפ"ג]] קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת של קהילת חב"ד הצעירה (בית הכנסת הפועלים), בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי {{הבהרה}}.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]].

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופצ'יק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר נמצאים לעת עתה, נכון לערב כינוס השלוחים ה'תשפ"ג 50 שלוחים{{הערה|[https://chabad.info/news/857974/ פחות מ-24 שעות לכינוס השלוחים: השליח ה-50 בראשון לציון] {{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ובנו הרב [[מנדי כוחונובסקי]].
בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד והרב יוסי ברוד
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד [[נווה חוף]]''' - מנוהל על ידי הרב [[דוד קפלן]] והרב [[אהרון יואל בייטש]], אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]].
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}. בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק
*'''בית חב"ד קריית ראשון''' - הרב [[אברהם מיידנצ'יק]]
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}
*''' בית חבד שכונת נרקיסים''' - השליח ר' אור;אל מעטוף.

;שלוחים נוספים:
הרב בנימין נחום זילברשטרום - שליח הרבי לחינוך בעיר החל משנת תשמ"ז - מנהל מוסדות חינוך חב"ד בעיר.
* הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]] - שליח בשכונת השומר, ומנהל [[מוסדות משכן מנחם חב"ד]] ראשון לציון.
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר.
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר.
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''.
* הרב אבישי באטאשווילי.
* הרב [[שרון גושן]]
* הרב יוסי ברוד

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{col}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל"צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}}
*[https://chabad.info/news/886504/ מעצמת שלוחי הרבי בראשל”צ התאחדה בכינוס השנתי] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

זושא גורליק

2023-06-02T11:17:18Z

37.60.47.97: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב גורליק בהתוועדות.png|ממוזער|הרב זושא גורליק בהתוועדות]]
הרב '''זושא (אלכסנדר זוסמן) גורליק''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הינו משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] היה משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], ומשפיע ראשי ב[[תומכי תמימים מוסקבה|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי (ישיבה גדולה)]], ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת אהלי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרית מלאכי]] לאביו הרב [[מרדכי מנשה גורליק]] ולאמו מרת תמרה איטא בתו של החסיד ר' [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]], זמן קצר לאחר עלייתם לארץ הקודש מעבר ל[[מסך הברזל]].

בשנת [[תשנ"ב]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת ציפורה, בת החסיד הרב [[מאיר וורזוב]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] (ישיבה גדולה) בה משמש בתפקיד משפיע ראשי.

במקביל לפעילותו בישיבה, שימש כחלק משלוחי הרבי בעיר מוסקבה, והיה שותף ליוזמות הקהילתיות של הקהילה החב"דית בעיר.

בשנת [[תשפ"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אור יהודה]].

מ[[שנת הלימודים]] [[תשפ"ב]] מונה למשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].

מ[[שנת הלימודים]] [[תשפ"ג]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים "אהלי תמימים"]] [[כפ"ר חב"ד]].

הרב גורליק הוא גם צייר מקצועי.

==משפחתו==
חתנו הרב [[שמעיה יהודא לייב מרינובסקי]] - משפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קרית גת]].

בנו ר' מנחם מענדל גורליק

חתנו ר' [[מנחם גרוזמן]] - שליח הרבי בעיר [[זלצבורג]]

חתנו ר' אליהו שוחט, משגיח בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*'''היסודות שיהפכו את הילדים לנרות להאיר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1936 עמוד 25

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/705752 משפיע חדש בישיבה גדולה תות"ל אור יהודה]''' {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129791 הזמן עצר מלכת: השליח מקבוצה תשנ"ב מסרב לספור את השנים]''' {{אודיו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/blogs/458707/ כ"ז אדר: להתמקד בתפקיד]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/116748 להיות 'מחצית' משלם: הנאום המדובר של הרב גורליק ברומניה]''' {{COL}}

{{מיון רגיל:גורליק, זושא}}
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:משפחת גורליק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוסקבה]]

מנחם מענדל ברוד

2023-05-21T14:54:43Z

37.60.47.97:

[[קובץ:מענדי ברוד (ת"א).png|ממוזער|מענדי ברוד משלוחי הרבי בתל אביב]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|אחר=דובר צעירי אגודת חב"ד|ראו=[[מנחם מענדל יצחק ברוד]]}}
הרב '''מנחם מענדל הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989) הוא משלוחי הרבי ב[[תל אביב]], רב [[בית הכנסת]] 'הבנים' בשכונת שיכון דן בעיר, ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[בית הרפואה]] אסותא שב[[תל אביב]].
== תולדות חיים ==

נולד ב[[ט' תשרי]] [[תשמ"ט]] לרב [[אליעזר ברוד]] רבה של כרמי יוסף.

בילדותו למד ב[[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]] ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן כיהן כשליח בישיבת תומכי תמימים שב[[חדרה]].

בשנת [[תשע"ב]] התחתן עם פסיה בתו של הרב [[מנחם מענדל גורליק (אשקלון)]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשקלון]].

בשנת [[תשע"ג]] יצא לשליחות בעיר [[תל אביב]].
ומאז משמש כ[[רב]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת שיכון דן בצפון [[תל אביב]] וכ[[רב]] [[בית הכנסת]] "הבנים" ב[[תל אביב]], ובנוסף משמש כשליח הרבי ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "אסותא" ב[[תל אביב]].

מתוקף תפקידו כ[[רב]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת שיכון דן בצפון [[תל אביב]] משמש הרב ברוד כשליח לאנשי עסקים ואישי ציבור, ומנצל את מפגשיו עמהם להפצת יהדות ו[[חסידות]].

== משפחתו ==
*סבו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
*חותנו, הרב [מנחם מענדל גורליק].
*גיסו, הרב שמחה גורליק.
*גיסו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].
*גיסו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*גיסו, הרב דוד אולידורט.
*גיסו, הרב שמואל גורליק.

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]

ישראל ברוד

2023-05-21T14:51:33Z

37.60.47.97: /* משפחתו */

הרב '''ישראל ברוד''' (יליד [[תשט"ו]]), הוא מנטור חב"די בעל ותק המשמש כיועץ ארגוני לשלוחים ומוסדות ברחבי הארץ והעולם, ומשפיע ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנהל [[שבועון כפר חב"ד]] ובמשך עשרות שנים עמד בראשות אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' סיון]] [[תשט"ו]] בארצות הברית לאביו ר' [[יחזקאל ברוד]] ולאמו מרת טויבע.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פרדי בת ר' [[יצחק גאנזבורג]], ובשנים הראשונות לאחר החתונה התגוררו בארצות הברית, ולאחר מכן עלה להשתקע בארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

עבד במשך עשרות שנים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], והיה שותף בהובלת התנופה וההתפתחות של גיוס שלוחים והתאמת מקומות השליחות וסיוע בצעדיהם הראשונים, בתפקידו כמנהל אגף הסניפים.

גם לאחר פרישתו מצא"ח, המשיך לעסוק עם השלוחים, ורתם את כשרונו והנסיון שצבר על מנת לייעץ ולהדריך לשלוחים, בדגש על בניית קהילה, יצירת קשר אישי עם תורמים, גיוס כספים, ועבודה ארגונית מסודרת.

בשנת [[תשס"ט]] התבקש לקחת על עצמו את ניהול [[שבועון כפר חב"ד]], ועם סיומו של תהליך הבראה שנמשך שלוש שנים, פרש מניהול העיתון בחודש אייש תשע"ב לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

כיום לצד עיסוקו כמנטור ויועץ אישי לשלוחים וארגונים בכל רחבי העולם ומסירת הרצאות, משמש כמשפיע ב[[כפר חב"ד]].

רעייתו פרדי שימשה במשך מספר שנים כעורך ראשית של מוסף הנשים המצורף לשבועון כפר חב"ד, ובהמשך לכך הוציאה לאור את הספר 'סיפור אישי : נשים מספרות על חיים חסידיים'.

==משפחתו==
*בנו, ר' דב ברוד - משלוחי הרבי בחדרה
*בנו, הרב [[חיים בנימין ברוד]] - משלוחי הרבי במקסיקו
*בנו, ר' שמואל יונה ברוד
*בנו, ר' רפאל נחמן ברוד - משלוחי הרבי בקרית ארבע
*בנו, ר' מנחם מענדל ברוד - [[בית שמש]]
*בנו, ר' שניאור זלמן ברוד - משפיע בתות"ל רחובות
*בנו, ר' יוסף ברוד - משלוחי הרבי לראשל"צ, מייסד ומנהל ארגון 'ישיבה בוחר'
*בנו, ר' יהודה לייב ברוד - שליח הרבי למדינת אל סלבדור
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שניאור זלמן ירס - שלוחי הרבי ביהוד

{{מיון רגיל:ברוד, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]