חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חולון

2024-08-27T20:06:30Z

46.19.85.71: /* היסטוריה */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=
[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|250px]]
|כתובית=הכנסת ספר תורה בחולון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שליח ראשי = הרב [[דוד גוראריה]].
|מספר משפחות בקהילה לערך 150}}

'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת [[ה'תש"א]] כאיחוד של חמש שכונות מתל אביב: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. הוכרזה כעיר בשנת [[ה'תש"ב]].

קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מאנ"ש חסידי חב"ד.

== היסטוריה ==
הרב [[אורי סמש ]] בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"ו]] כיהן כשליח בחולון והיה ממקימי בית חב"ד הראשון בעיר והוביל את המחאה החברתית בעד תנועת כח שהוביל הרב מאיר כהנא
הרב [[יוסף יצחק לידר]] היה ממקימי בית חב"ד הראשון בין השנים [[תשל"ט]] - [[תשנ"ג]]. יחד עמם סייע בשנות ההקמה הרב [[טובי והבה]].

בשנת [[תשמ"ד]] הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכהן פאר כרב הקהילה וכרבה של שכונת קריית שרת. בשנת [[תשנ"ח]] מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)|ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרב אליהו יוחנן גוראריה לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת.

בעיר מכהן כרב שכונה ואחראי תחום מקוואות הרב [[מרדכי נחימובסקי]].

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].

בהמשך מונה הרב [[דוד גוראריה]] לשליח ראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ-42 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רב העיר חולון
* הרב [[דוד גוראריה]]
* הרב ירחמיאל גורליק
* הרב שלמה חיים פלדמן
* הרב מאיר הלפרין
* הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]]

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:שלוחים בחולון.jpg|שמאל|ממוזער|השלוחים בחולון אצל הרבי]]
*השליח הראשי הרב [[דוד גוראריה]]
*הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]] - שליח לעניני טהרת המשפחה
*שכונת פנחס איילון - הרב מנחם מענדל שטיינברגר
*הרב מענדי מלכא שליח [[חב"ד לנוער]]
*אגרובנק - הרב אפרים רבינוביץ
*שיכון ותיקים - הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]]
*נווה ארזים - הרב [[חיים דוד וילהלם (חולון)|חיים דוד וילהלם]] - הרב מיכאל ריבקין
*רסקו ב' - הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - הרב בערלה בלינוב.
*קריית עבודה - הרב מאיר הלפרין (שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]) - הרב מנחם מענדל בלינוב
*גרין ועם - הרב בעריש ביר - הרב מנחם כהנא
*תל גיבורים - הרב מענדי כץ - הרב לוי ארבוב - הרב שניאור אמיתי
*הרב שמואל חנונו - שליח למכון הטכנולוגי
*הרב יצחק שינברגר - שליח לנאות שושנים
*הרב לוי מנדלזון - הרב שמחה לנדאו באגף לב חב"ד במרכז הרפואי וולפסון
*הרב מנחם ימקוב - הרב בנציון בטקין שלוחים באגף לדוברי רוסית
*הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח בשכונה החדשה
*הרב יונה הרב צבי - שליח לשכונת מפדה
*הרב אורי דוברבסקי - שליח לנאות רחל
*הרב מנחם הבלין - שליח לקרית שרת מערב
*הרב מענדי בוטמן - שליח לשכונת רסקו ג'
*הרב מרדכי חזן - שליח לשכונת מגדלים בשדרה
*הרב יחיאל וולס - אזור התעשיה חולון
*הרב אלכסנדר בן לוי - שליח לעדה הגיאורגית
*הרב אליהו וולף - שליח באגף שלוחי תורה
*הרב חיים קירנברג - שליח באגף שלוחי תורה
בעיר פועלים 35 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ובנוסף 7 שלוחים בבית חב"ד המרכזי.

=='''מוסדות חב"ד בחולון==

*ארבעה מעונות ילדים'''
*אחד-עשר גני חב"ד'''
*רשת ישיבות ערב לילדים '''
*[[תלמוד תורה בני מנחם חולון|תלמוד תורה '''בני מנחם''']] בניהולו של הרב יהושע שמעוני.
*מכינה לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%9f/ תגית: מכינה לישיבה בחולון באתר {{אינפו}}]}}.
* בית ספר" בנות מנחם" בניהולה של הגברת רוחמה שטיינברגר.
*בית ספר '''שלהבות חב"ד לילדים שאינם מבית דתי'''.
*מקווה גברים '''מי מנחם'''.
*מקווה נשים '''טהרת מנחם'''.
*כולל '''תורה שלמה''' .
*כולל '''אהלי מנחם'''' .
*ארגון עזר ליולדות '''שפרה ופועה'''.
*מדרשיית נשים''''.

במוסדות חב"ד בחולון לומדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] 1,450 תלמידים.

==לקריאה נוספת==
*'''"הרבי בנה לנו בית חב"ד גדול"''', השליח הרב מנחם מענדל שטיינברגר בשיחה על הקמת בית חב"ד המפואר, [[שבועון בית משיח]] 1419

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/שיא-בלג-בעומר-בחולון-7650-משתתפים-80000-מאזינ/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/חגיגה-בחולון-הילדים-נכנסו-לחדר-בטקס-מ/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/141783 כשכולם מיהרו לקלפיות: בחולון חנכו את ה'טנק' החבד"י{{col}}]
{{הערות שוליים}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:חולון|*]]

חולון

2024-08-27T19:56:25Z

46.19.85.71: /* היסטוריה */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=
[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|250px]]
|כתובית=הכנסת ספר תורה בחולון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שליח ראשי = הרב [[דוד גוראריה]].
|מספר משפחות בקהילה לערך 150}}

'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת [[ה'תש"א]] כאיחוד של חמש שכונות מתל אביב: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. הוכרזה כעיר בשנת [[ה'תש"ב]].

קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מאנ"ש חסידי חב"ד.

== היסטוריה ==
הרב [[אורי גדעון ילובסקי]] בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"ו]] כיהן כשליח בחולון והיה ממקימי בית חב"ד הראשון בעיר והוביל את המחאה החברתית בעד תנועת כח שהוביל הרב מאיר כהנא
הרב [[יוסף יצחק לידר]] היה ממקימי בית חב"ד הראשון בין השנים [[תשל"ט]] - [[תשנ"ג]]. יחד עמם סייע בשנות ההקמה הרב [[טובי והבה]].

בשנת [[תשמ"ד]] הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכהן פאר כרב הקהילה וכרבה של שכונת קריית שרת. בשנת [[תשנ"ח]] מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)|ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרב אליהו יוחנן גוראריה לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת.

בעיר מכהן כרב שכונה ואחראי תחום מקוואות הרב [[מרדכי נחימובסקי]].

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].

בהמשך מונה הרב [[דוד גוראריה]] לשליח ראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ-42 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רב העיר חולון
* הרב [[דוד גוראריה]]
* הרב ירחמיאל גורליק
* הרב שלמה חיים פלדמן
* הרב מאיר הלפרין
* הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]]

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:שלוחים בחולון.jpg|שמאל|ממוזער|השלוחים בחולון אצל הרבי]]
*השליח הראשי הרב [[דוד גוראריה]]
*הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]] - שליח לעניני טהרת המשפחה
*שכונת פנחס איילון - הרב מנחם מענדל שטיינברגר
*הרב מענדי מלכא שליח [[חב"ד לנוער]]
*אגרובנק - הרב אפרים רבינוביץ
*שיכון ותיקים - הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]]
*נווה ארזים - הרב [[חיים דוד וילהלם (חולון)|חיים דוד וילהלם]] - הרב מיכאל ריבקין
*רסקו ב' - הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - הרב בערלה בלינוב.
*קריית עבודה - הרב מאיר הלפרין (שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]) - הרב מנחם מענדל בלינוב
*גרין ועם - הרב בעריש ביר - הרב מנחם כהנא
*תל גיבורים - הרב מענדי כץ - הרב לוי ארבוב - הרב שניאור אמיתי
*הרב שמואל חנונו - שליח למכון הטכנולוגי
*הרב יצחק שינברגר - שליח לנאות שושנים
*הרב לוי מנדלזון - הרב שמחה לנדאו באגף לב חב"ד במרכז הרפואי וולפסון
*הרב מנחם ימקוב - הרב בנציון בטקין שלוחים באגף לדוברי רוסית
*הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח בשכונה החדשה
*הרב יונה הרב צבי - שליח לשכונת מפדה
*הרב אורי דוברבסקי - שליח לנאות רחל
*הרב מנחם הבלין - שליח לקרית שרת מערב
*הרב מענדי בוטמן - שליח לשכונת רסקו ג'
*הרב מרדכי חזן - שליח לשכונת מגדלים בשדרה
*הרב יחיאל וולס - אזור התעשיה חולון
*הרב אלכסנדר בן לוי - שליח לעדה הגיאורגית
*הרב אליהו וולף - שליח באגף שלוחי תורה
*הרב חיים קירנברג - שליח באגף שלוחי תורה
בעיר פועלים 35 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ובנוסף 7 שלוחים בבית חב"ד המרכזי.

=='''מוסדות חב"ד בחולון==

*ארבעה מעונות ילדים'''
*אחד-עשר גני חב"ד'''
*רשת ישיבות ערב לילדים '''
*[[תלמוד תורה בני מנחם חולון|תלמוד תורה '''בני מנחם''']] בניהולו של הרב יהושע שמעוני.
*מכינה לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%9f/ תגית: מכינה לישיבה בחולון באתר {{אינפו}}]}}.
* בית ספר" בנות מנחם" בניהולה של הגברת רוחמה שטיינברגר.
*בית ספר '''שלהבות חב"ד לילדים שאינם מבית דתי'''.
*מקווה גברים '''מי מנחם'''.
*מקווה נשים '''טהרת מנחם'''.
*כולל '''תורה שלמה''' .
*כולל '''אהלי מנחם'''' .
*ארגון עזר ליולדות '''שפרה ופועה'''.
*מדרשיית נשים''''.

במוסדות חב"ד בחולון לומדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] 1,450 תלמידים.

==לקריאה נוספת==
*'''"הרבי בנה לנו בית חב"ד גדול"''', השליח הרב מנחם מענדל שטיינברגר בשיחה על הקמת בית חב"ד המפואר, [[שבועון בית משיח]] 1419

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/שיא-בלג-בעומר-בחולון-7650-משתתפים-80000-מאזינ/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/חגיגה-בחולון-הילדים-נכנסו-לחדר-בטקס-מ/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/141783 כשכולם מיהרו לקלפיות: בחולון חנכו את ה'טנק' החבד"י{{col}}]
{{הערות שוליים}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:חולון|*]]

חולון

2024-08-27T19:54:43Z

46.19.85.71: /* היסטוריה */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=
[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|250px]]
|כתובית=הכנסת ספר תורה בחולון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שליח ראשי = הרב [[דוד גוראריה]].
|מספר משפחות בקהילה לערך 150}}

'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת [[ה'תש"א]] כאיחוד של חמש שכונות מתל אביב: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. הוכרזה כעיר בשנת [[ה'תש"ב]].

קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מאנ"ש חסידי חב"ד.

== היסטוריה ==
הרב [[יצחק ילובקי]] בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"ו]] כיהן כשליח בחולון והיה ממקימי בית חב"ד הראשון בעיר והוביל את המחאה החברתית בעד תנועת כח שהוביל הרב מאיר כהנא
הרב [[יוסף יצחק לידר]] היה ממקימי בית חב"ד הראשון בין השנים [[תשל"ט]] - [[תשנ"ג]]. יחד עמם סייע בשנות ההקמה הרב [[טובי והבה]].

בשנת [[תשמ"ד]] הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכהן פאר כרב הקהילה וכרבה של שכונת קריית שרת. בשנת [[תשנ"ח]] מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)|ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרב אליהו יוחנן גוראריה לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת.

בעיר מכהן כרב שכונה ואחראי תחום מקוואות הרב [[מרדכי נחימובסקי]].

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].

בהמשך מונה הרב [[דוד גוראריה]] לשליח ראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ-42 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רב העיר חולון
* הרב [[דוד גוראריה]]
* הרב ירחמיאל גורליק
* הרב שלמה חיים פלדמן
* הרב מאיר הלפרין
* הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]]

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:שלוחים בחולון.jpg|שמאל|ממוזער|השלוחים בחולון אצל הרבי]]
*השליח הראשי הרב [[דוד גוראריה]]
*הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]] - שליח לעניני טהרת המשפחה
*שכונת פנחס איילון - הרב מנחם מענדל שטיינברגר
*הרב מענדי מלכא שליח [[חב"ד לנוער]]
*אגרובנק - הרב אפרים רבינוביץ
*שיכון ותיקים - הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]]
*נווה ארזים - הרב [[חיים דוד וילהלם (חולון)|חיים דוד וילהלם]] - הרב מיכאל ריבקין
*רסקו ב' - הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - הרב בערלה בלינוב.
*קריית עבודה - הרב מאיר הלפרין (שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]) - הרב מנחם מענדל בלינוב
*גרין ועם - הרב בעריש ביר - הרב מנחם כהנא
*תל גיבורים - הרב מענדי כץ - הרב לוי ארבוב - הרב שניאור אמיתי
*הרב שמואל חנונו - שליח למכון הטכנולוגי
*הרב יצחק שינברגר - שליח לנאות שושנים
*הרב לוי מנדלזון - הרב שמחה לנדאו באגף לב חב"ד במרכז הרפואי וולפסון
*הרב מנחם ימקוב - הרב בנציון בטקין שלוחים באגף לדוברי רוסית
*הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח בשכונה החדשה
*הרב יונה הרב צבי - שליח לשכונת מפדה
*הרב אורי דוברבסקי - שליח לנאות רחל
*הרב מנחם הבלין - שליח לקרית שרת מערב
*הרב מענדי בוטמן - שליח לשכונת רסקו ג'
*הרב מרדכי חזן - שליח לשכונת מגדלים בשדרה
*הרב יחיאל וולס - אזור התעשיה חולון
*הרב אלכסנדר בן לוי - שליח לעדה הגיאורגית
*הרב אליהו וולף - שליח באגף שלוחי תורה
*הרב חיים קירנברג - שליח באגף שלוחי תורה
בעיר פועלים 35 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ובנוסף 7 שלוחים בבית חב"ד המרכזי.

=='''מוסדות חב"ד בחולון==

*ארבעה מעונות ילדים'''
*אחד-עשר גני חב"ד'''
*רשת ישיבות ערב לילדים '''
*[[תלמוד תורה בני מנחם חולון|תלמוד תורה '''בני מנחם''']] בניהולו של הרב יהושע שמעוני.
*מכינה לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%9f/ תגית: מכינה לישיבה בחולון באתר {{אינפו}}]}}.
* בית ספר" בנות מנחם" בניהולה של הגברת רוחמה שטיינברגר.
*בית ספר '''שלהבות חב"ד לילדים שאינם מבית דתי'''.
*מקווה גברים '''מי מנחם'''.
*מקווה נשים '''טהרת מנחם'''.
*כולל '''תורה שלמה''' .
*כולל '''אהלי מנחם'''' .
*ארגון עזר ליולדות '''שפרה ופועה'''.
*מדרשיית נשים''''.

במוסדות חב"ד בחולון לומדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] 1,450 תלמידים.

==לקריאה נוספת==
*'''"הרבי בנה לנו בית חב"ד גדול"''', השליח הרב מנחם מענדל שטיינברגר בשיחה על הקמת בית חב"ד המפואר, [[שבועון בית משיח]] 1419

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/שיא-בלג-בעומר-בחולון-7650-משתתפים-80000-מאזינ/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/חגיגה-בחולון-הילדים-נכנסו-לחדר-בטקס-מ/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/141783 כשכולם מיהרו לקלפיות: בחולון חנכו את ה'טנק' החבד"י{{col}}]
{{הערות שוליים}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:חולון|*]]

חולון

2024-08-27T19:40:31Z

46.19.85.71: /* היסטוריה */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=
[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|250px]]
|כתובית=הכנסת ספר תורה בחולון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שליח ראשי = הרב [[דוד גוראריה]].
|מספר משפחות בקהילה לערך 150}}

'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת [[ה'תש"א]] כאיחוד של חמש שכונות מתל אביב: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. הוכרזה כעיר בשנת [[ה'תש"ב]].

קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מאנ"ש חסידי חב"ד.

== היסטוריה ==
הרב [[אורי גדעון ילובסקי]] בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"ו]] כיהן כשליח בחולון והיה ממקימי בית חב"ד הראשון בעיר והוביל את המחאה החברתית בעד תנועת כח שהוביל הרב מאיר כהנא
הרב [[יוסף יצחק לידר]] היה ממקימי בית חב"ד הראשון בין השנים [[תשל"ט]] - [[תשנ"ג]]. יחד עמם סייע בשנות ההקמה הרב [[טובי והבה]].

בשנת [[תשמ"ד]] הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכהן פאר כרב הקהילה וכרבה של שכונת קריית שרת. בשנת [[תשנ"ח]] מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)|ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרב אליהו יוחנן גוראריה לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת.

בעיר מכהן כרב שכונה ואחראי תחום מקוואות הרב [[מרדכי נחימובסקי]].

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].

בהמשך מונה הרב [[דוד גוראריה]] לשליח ראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ-42 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] חולון מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רב העיר חולון
* הרב [[דוד גוראריה]]
* הרב ירחמיאל גורליק
* הרב שלמה חיים פלדמן
* הרב מאיר הלפרין
* הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]]

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:שלוחים בחולון.jpg|שמאל|ממוזער|השלוחים בחולון אצל הרבי]]
*השליח הראשי הרב [[דוד גוראריה]]
*הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]] - שליח לעניני טהרת המשפחה
*שכונת פנחס איילון - הרב מנחם מענדל שטיינברגר
*הרב מענדי מלכא שליח [[חב"ד לנוער]]
*אגרובנק - הרב אפרים רבינוביץ
*שיכון ותיקים - הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]]
*נווה ארזים - הרב [[חיים דוד וילהלם (חולון)|חיים דוד וילהלם]] - הרב מיכאל ריבקין
*רסקו ב' - הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - הרב בערלה בלינוב.
*קריית עבודה - הרב מאיר הלפרין (שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]) - הרב מנחם מענדל בלינוב
*גרין ועם - הרב בעריש ביר - הרב מנחם כהנא
*תל גיבורים - הרב מענדי כץ - הרב לוי ארבוב - הרב שניאור אמיתי
*הרב שמואל חנונו - שליח למכון הטכנולוגי
*הרב יצחק שינברגר - שליח לנאות שושנים
*הרב לוי מנדלזון - הרב שמחה לנדאו באגף לב חב"ד במרכז הרפואי וולפסון
*הרב מנחם ימקוב - הרב בנציון בטקין שלוחים באגף לדוברי רוסית
*הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח בשכונה החדשה
*הרב יונה הרב צבי - שליח לשכונת מפדה
*הרב אורי דוברבסקי - שליח לנאות רחל
*הרב מנחם הבלין - שליח לקרית שרת מערב
*הרב מענדי בוטמן - שליח לשכונת רסקו ג'
*הרב מרדכי חזן - שליח לשכונת מגדלים בשדרה
*הרב יחיאל וולס - אזור התעשיה חולון
*הרב אלכסנדר בן לוי - שליח לעדה הגיאורגית
*הרב אליהו וולף - שליח באגף שלוחי תורה
*הרב חיים קירנברג - שליח באגף שלוחי תורה
בעיר פועלים 35 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ובנוסף 7 שלוחים בבית חב"ד המרכזי.

=='''מוסדות חב"ד בחולון==

*ארבעה מעונות ילדים'''
*אחד-עשר גני חב"ד'''
*רשת ישיבות ערב לילדים '''
*[[תלמוד תורה בני מנחם חולון|תלמוד תורה '''בני מנחם''']] בניהולו של הרב יהושע שמעוני.
*מכינה לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%9f/ תגית: מכינה לישיבה בחולון באתר {{אינפו}}]}}.
* בית ספר" בנות מנחם" בניהולה של הגברת רוחמה שטיינברגר.
*בית ספר '''שלהבות חב"ד לילדים שאינם מבית דתי'''.
*מקווה גברים '''מי מנחם'''.
*מקווה נשים '''טהרת מנחם'''.
*כולל '''תורה שלמה''' .
*כולל '''אהלי מנחם'''' .
*ארגון עזר ליולדות '''שפרה ופועה'''.
*מדרשיית נשים''''.

במוסדות חב"ד בחולון לומדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] 1,450 תלמידים.

==לקריאה נוספת==
*'''"הרבי בנה לנו בית חב"ד גדול"''', השליח הרב מנחם מענדל שטיינברגר בשיחה על הקמת בית חב"ד המפואר, [[שבועון בית משיח]] 1419

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/שיא-בלג-בעומר-בחולון-7650-משתתפים-80000-מאזינ/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/חגיגה-בחולון-הילדים-נכנסו-לחדר-בטקס-מ/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/141783 כשכולם מיהרו לקלפיות: בחולון חנכו את ה'טנק' החבד"י{{col}}]
{{הערות שוליים}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:חולון|*]]

תומכי תמימים בני ברק

2024-05-17T14:11:23Z

46.19.85.71: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|תמונה=תותל בב.jpg
|כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תשנ"ה]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=110
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]].

בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

==היסטוריה==
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה

בחורף [[תשפ"ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]] את הישיבה והביאו משגיח חדש.

ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב'}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-110 תלמידים.

מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל רוחני - [[לוי יצחק רוזנברג]]
* משגיח - הרב מנחם מענדל זלמנוביץ
* משגיח - הרב אליעזר קרישבסקי

;[[ר"מים]]:
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב לוי יצחק וילהלם
*הרב ישראל ויינפלד
*הרב נחום הכהן כהן (ר"מ בכיתת תקשורת)
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב אליעזר גולכובסקי
*הרב יעקב שאול וינפלד
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב מ"מ זלמנוביץ'
*הרב שולם זלמנוביץ'
*הרב שניאור זלמן גולדברג
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב מנחם מענדל מרכוס

;[[משפיע]]ים:
*הרב נחום הכהן כהן
*הרב יעקב שאול וינפלד
*הרב אליעזר גלוכובסקי
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב שניאור זלמן גולדברג

===שלוחים בישיבה===
*הת' ישראל לרנר
*הת' זלמי פרוס
*הת' זלמי לבנהרץ
*הת' מענדי וולף
*הת' מענדי סלווין
*הת' שלוימי ברוד

===צוות בעבר===
* הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]]
‏* הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]]
* הרב [[לימא וילהלם]]
* הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
* הרב [[דוד זילברשטרום]]
* הרב [[פנחס סלפושניק]]
* הרב [[משה אסולין]]

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9D_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים בני ברק

2024-05-17T14:10:49Z

46.19.85.71: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|תמונה=תותל בב.jpg
|כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תשנ"ה]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=110
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]].

בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

==היסטוריה==
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה

בחורף [[תשפ"ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]] את הישיבה והביאו משגיח חדש.

ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב'}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-110 תלמידים.

מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל רוחני - [[לוי יצחק רוזנברג]]
* משגיח - הרב מנחם מענדל זלמנוביץ
* משגיח - הרב אליעזר קרישבסקי

;[[ר"מים]]:
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב לוי יצחק וילהלם
*הרב ישראל ויינפלד
*הרב נחום הכהן כהן (ר"מ בכיתת תקשורת)
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב אליעזר גולכובסקי
הרב יעקב שאול וינפלד
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב מ"מ זלמנוביץ'
*הרב שולם זלמנוביץ'
*הרב שניאור זלמן גולדברג
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב מנחם מענדל מרכוס

;[[משפיע]]ים:
*הרב נחום הכהן כהן
הרב יעקב שאול וינפלד
*הרב אליעזר גלוכובסקי
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב שניאור זלמן גולדברג

===שלוחים בישיבה===
*הת' ישראל לרנר
*הת' זלמי פרוס
*הת' זלמי לבנהרץ
*הת' מענדי וולף
*הת' מענדי סלווין
*הת' שלוימי ברוד

===צוות בעבר===
* הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]]
‏* הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]]
* הרב [[לימא וילהלם]]
* הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
* הרב [[דוד זילברשטרום]]
* הרב [[פנחס סלפושניק]]
* הרב [[משה אסולין]]

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9D_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

חסידות סטרשלה

2021-12-09T09:04:11Z

46.19.85.71: /* דור ראשון */תיקנתי טעות הלוואי ולא מתפשרים

[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]
'''חסידות סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].

==היסטוריה==
חסידות סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}.

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}}
הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].

[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}

גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.

==שיטה==
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.

בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל הייתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}

==אדמו"רי סטרשלה==
===דור ראשון===
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}

רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה הייתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפרשין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפרשין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.

ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.

ר' אהרן היה אדמו"ר מסטרשלה כ־16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.

===דור שני===
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].

==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.

החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).

==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}.
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.
* ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם.

==ספרי חסידות של סטרשלה==
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]].
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.

==ניגונים==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

== ראו גם ==
*[[אהרן מסטרשלה]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ליאדי]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

==לקריאה נוספת==
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.

{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}

{{ערך מובחר|}}
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ס]]
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]

תומכי תמימים ברינואה

2021-07-25T23:13:17Z

46.19.85.71: /* התפתחות הישיבה */תיקנתי שגיאה (היה כתוב 'פיה' במקום 'פינה'

{{מקורות}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ברינואה
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|ללא מסגרת|250px]]
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]
|מספר תלמידים=300
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.

== ייסוד הישיבה ==
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].

מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].

עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:

"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפילה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.

כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.

השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפילה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".

== המעבר לברינואה ==
[[קובץ:ברינוא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].

עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.

היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.

גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:

ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.

בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.

את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. הייתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה הייתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.

מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה הייתה מעולה ביותר.
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.

מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.

ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".

לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.

== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה ==
[[קובץ:ברינואה ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.

בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. הייתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.

עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הוותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.

בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].

בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.

ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.

== התפתחות הישיבה ==

על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]].

במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.

ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פינה של [[יראת שמים]]).

== הישיבה בשנים האחרונות ==
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.

בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.

ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.

במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.

כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.

בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.

בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.

לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.

== הוצאה לאור ==
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].

בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.

ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].

== צוות הישיבה ==
===הנהלה כללית===
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.
* הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.
* ר' שמעון לסרי, ר' הירשל דרוקמן - מזכיר.
* ר' שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.
* ר' שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.

===צוות ישיבה גדולה===
* הרב שניאור זלמן סגל - מנהל רוחני שיעור א' וב'.
* הרב נחמי' בלומינג - משפיע שיעור ג'.
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.
* הרב אברהם וואלף - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב שמואל מאראזאוו - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - נו"נ בחסידות.
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.
* הרב יקותיאל קלמנסון - ר"מ בנגלה שיעור א'.
* הרב משה וישצקי - משפיע שיעור א'.

בתפקיד ה[[נו"נ]] משמשים באופן קבוע כמה מ[[התלמידים השלוחים]] שנשלחים לישיבה מידי שנה.

===צוות הישיבה קטנה===
[[קובץ:פורסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד פורסט]]
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.
* הרב שלום דוב בער לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.

===צוות הישיבה בתקופת יסודה===
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]].
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]].
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.

===צוות הישיבה לשעבר===
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.
* הרב יוסף כהן ר"מ שיעור ג' ישיבה קטנה.

==ראו גם==
* [[צרפת]]

==קישורים חיצונים==
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינואה|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]