חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יאיר לפיד

2022-08-07T13:35:11Z

46.31.102.111:

[[קובץ:יאיר לפיד 2.jpg|250px|ממוזער|יאיר לפיד ראש ממשלת המעבר ה14]]
'''יאיר לפיד''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הוא ראש הממשלה ה-14 ושר החוץ של [[מדינת ישראל]]. משמש כיו"ר מפלגת "יש עתיד" וכחבר כנסת מטעמה. לפי כניסתו לפוליטיקה היה איש תקשורת ושחקן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח חשוון]] [[תשכ"ד]] לטומי לפיד. שימש במשך שנים ארוכות כאיש תקשורת ושחקן.

בשנת [[תשע"ג]] הקים את מפלגת "יש עתיד", וזכה ב[[בחירות לכנסת]] ב-19 מנדטים. לאחר הבחירות הקים עם [[נפתלי בנט]] את "ברית האחים", מה שמנע מכניסת המפלגות החרדיות לממשלה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80510 פעם קראו לזה הדרת נשים היום קוראים לזה שווין בנטל] סעיף ג'. {{אינפו}}}}. בשנת [[תשע"ה]] קיבל בבחירות 11 מנדטים, אך לא נכנס לממשלה. בשנת [[תשע"ט]] התמודד בשיתוף עם [[בני גנץ]] במסגרת המפלגה "כחול לבן" במהלך שלוש מערכות בחירות, עד שגנץ פירק את החיבור והצטרף ל[[בנימין נתניהו]] להקמת ממשלה.

לאחר הבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"א]] חבר למפלגת ימינה של [[נפתלי בנט]] יחד עם מפלגות השמאל והמפלגה הערבית - רע"ם, ויחד הקימו ממשלה משותפת, כשלפיד ובנט מתחלקים בראשות הממשלה ברוטציה{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ "עלה בידי": לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] {{אינפו}}.}}.

בליל [[ב' תמוז]] [[תשפ"ב]] בחצות לילה לאחר פיזור הכנסת והתפטרותו של ראש הממשלה [[נפתלי בנט]], נכנס לתפקידו כראש ממשלת המעבר של ישראל עד קיום [[הבחירות לכנסת]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:יאיר לפיד.jpg|ממוזער|הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[יהודה ליפש]] אצל יאיר לפיד ב[[מבצע ארבעת המינים]]]]
בתקופת עבודתו כעיתונאי בעיתון [[מעריב]], פרסם לפיד בשנת [[תשמ"ז]] כתבה מקיפה ואוהדת על [[הרבי]], תחת הכותרת "משיח עכשיו"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82029 אייר תשמ"ז: יאיר לפיד בכתבה על הרבי "משיח עכשיו"] באתר {{אינפו}}.}}.

לפיד מקורב ל[[שליח]] [[הרבי]] בשכונתו - רמת אביב - הרב [[יהודה ליפש]]{{הערה|שם=הערכה}}, ופעל לטובת הבית חב"ד במהלך הוויכוחים שנסובו סביבו{{הערה|[https://col.org.il/news/90500 נאומו המדובר של יאיר לפיד ב"יום ההצדעה לרבי" ● צפו בוידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}. לפיד הביע מספר פעמים בפומבי את הערכתו כלפי חב"ד{{הערה|שם=הערכה|[https://chabad.info/news/654273/ לפיד פנה לחב"ד: "אם תתמכו בסמוטריץ' נגמר הסיפור שלכם"] באתר {{אינפו}} {{*}} [https://chabad.info/news/600233/ השליח חשף בראיון: כשיאיר לפיד אמר קדיש על אביו] באתר {{אינפו}}.}}. במהלך אירועי יום ההצדעה לרבי ב[[תמוז]] [[תשע"ח]], התבטא לפיד על תנועת חב"ד: "חב"ד תמיד ידעה למצוא את המאחד, ומה שמאפיין את חסידיה אלה [[אהבת ישראל]] ו[[יהדות]] ללא כפייה"{{הערה|[https://col.org.il/news/112087 התקשרות מדווחת בהרחבה על יום ההצדעה לרבי בכנסת] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

במהלך ה[[בחירות]] לכנסת ה-24 בשנת [[תשפ"א]] התבטא לפיד בשיחה עם אחד מראשי חב"ד ש"אם תתמכו במפלגה של סמוטריץ' ובן גביר, אני ארדוף אתכם. נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב"ד בעולם. נגמר הסיפור שלכם על אהבת ישראל". התבטאות זו הובילה לגל של גינויים מכלל הציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/654273/ לפיד פנה לחב"ד: "אם תתמכו בסמוטריץ' נגמר הסיפור שלכם" {{אינפו}}].}}.

לקראת היארצייט של אביו בשנת תשפ"ב הקדיש השליח הרב ליפש את התפילות וההתוועדויות בשבת לעילוי נשמת אביו, והוסיף "לזכות בנו, מר יאיר לפיד, שר החוץ וראש הממשלה החליפי, תושב שכונתנו וידיד בית חב"ד". לפיד הגיב על כך: "שלחו לי החבר'ה של חב"ד, זה מרגש"{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419737.html 'יארצייט' לטומי לפיד בבית הכנסת של חב"ד: "ולזכות בנו"] באתר כיכר השבת.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/123278 כשיאיר לפיד גילה בקיאות בפרק ל"ב בתניא • אל תחמיצו] באתר {{חב"ד און ליין|}}
* [https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/779472/ השר לפיד בברכה לחסידי חב"ד: "הרבי הוא של כולנו"]
{{סדרה|הקודם=[[נפתלי בנט]]|הבא=|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ב' תמוז]] [[תשפ"ב]]}}

{{ראשי ממשלת ישראל|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]

צפת

2022-08-07T08:03:42Z

46.31.102.111:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-1200 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]

==היסטוריה==
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.

לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי [[יעקב בירב]] מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]], רבי [[משה מטראני]], רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.

בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.

רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].

ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.

עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.

לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.

רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.

ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.

===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.

אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים היישוב הופסק.

במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי רוסיא . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==
===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "היכל לוי יצחק" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===מרום כנען===
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.

===שכונת מנחם בגין===
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-1200 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*תלמוד תורה '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-120 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ-200 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה [[אהל מנחם מענדל צפת]] - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג

==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.

==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

צפת

2022-08-07T08:03:21Z

46.31.102.111:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]]]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-1200 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]

==היסטוריה==
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.

לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי [[יעקב בירב]] מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]], רבי [[משה מטראני]], רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.

בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.

רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].

ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.

עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.

לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.

רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.

ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.

===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.

אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים היישוב הופסק.

במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי רוסיא . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==
===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "היכל לוי יצחק" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===מרום כנען===
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.

===שכונת מנחם בגין===
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-1200 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*תלמוד תורה '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-120 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ-200 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה [[אהל מנחם מענדל צפת]] - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג

==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.

==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

יהודה יהושע צדקה

2022-08-07T07:23:30Z

46.31.102.111: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=רבי יהודה יהושע חיים צדקה
|תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|250px]]
|כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף"
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=ירושלים
|מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף"{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}}
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]], הרב [[שלמה עבו מערבי]], ועוד
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אליהו בן חיים]] רב [[יהודי איראן]] ב[[קווינס]] [[אמריקה ארצות הברית]] וראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], ועוד.
|חיבוריו="קול יהודה"
|השתייכות= עדות המזרח
}}
הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.

בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות ר' שאול אדרי}}.

בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת ר' מימון סודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].

הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.
היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו.
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.

הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.

ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:

{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}

ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.

בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ"ז בשבט]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}

מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:

{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}}

בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.

"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}

ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.

===הקדשות לרבי===
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי בכ"ג [[אדר ב']] [[תשמ"ד]]]]
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}.

ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:

{{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}}

בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

==משפחתו==
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]
נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]].
;בניו
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.
*הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.

;חתניו
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.

בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]).

הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים.

בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.

==ספרו==
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה (במבוא).

==לקריאה נוספת==
*'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד).
*קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות.
*'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.
*'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

שיחה:פרשת השבוע מעניינת

2018-01-18T09:18:27Z

46.31.102.111:

--[[מיוחד:תרומות/141.226.82.248|141.226.82.248]] 11:28, 1 בינואר 2018 (UTC)שלום לעורכים הנכבדים שליט"א:

אני יצרתי את הערך הנ"ל לפני שבוע (בזמן הניטל, שאיפשר לי לעסוק קצת בעניני חול...), ויום למחרת גיליתי שלדעתכם ספק אם יש לו חשיבות אנציקלופדית. כיוון שלא הסברתם את כוונתכם (וגם לא ציינתם היכן מבואר למה יש חשיבות אנציקלופדית ולמה לא), לא נותר לי אלא לנסות לנחש למה התכוונתם, ולהתייחס לכך.

אני מניח, שהסיבה שלא התלהבתם מהערך המדובר, כיוון שמדובר בשתי שורות בסך הכל, כשבשורה אחת מוזכר מה תוכן האתר, ובשורה השניה מוזכרים שמות העורכים. אכן, ערך לא מלהיב במיוחד...
מלכתחילה, אכן חשבתי להרחיב את הערך הנ"ל, אך חזרתי בי. כי מה התועלת להשקיע בכתיבה ובקישורים, ולבסוף ימחק הערך כי 'אין בו חשיבות אנציקלופדית'? עדיף להתכתב איתכם בחופשיות בדף השיחה, ואחרי שנגיע להסכמות יהיה אפשר להמשיך הלאה.

ולגופו של עניין:

1. האתר המדובר, הוא האתר היחיד (!!!!) שבו נמצאות שיחות של הרבי בשפה פשוטה, המתאימה גם לאדם שהידע היהודי שלו אפסי. השיחה השבועית מועלית לאתר כבר בתחילת השבוע, וכך היא נגישה לכל חסיד המעוניין להעביר שיחה של הרבי (בהקהלת קהילות, במסיבות שבת, במבצע תפילין, ואפילו סתם כך בקבוצות וואצאפ ודומיהן). כל אחד יכול להעתיק, או אפילו לשלוח קישור לפרשה הנוכחית. כמו כן, מי שרוצה מוזמן ללמוד את השיחה במקורה, וכך להעביר אותה באופן יותר עשיר, כאשר את עיקר התרגום ל'עברית מדוברת' הוא כבר קיבל מן המוכן.

2. האתר המדובר גדל בכל שבוע בשיחה נוספת, כך שבעוד שנה בדיוק הוא עתיד להיות אוצר בלום של שיחות קלות וברורות, על כל התורה! גם אז הוא לא אמור לקפוא על שמריו, ובכל שבוע תתווסף בו עוד שיחה. בקיצור, בפוטנציאל זהו המקום לכל מי שרוצה להפיץ את תורתו של משיח לכל יהודי.

3. אף אחד לא עומד מאחרי האתר מבחינה תקציבית, ואין לו כל תקציב. מצד האמת, זה שווה ערך בפני עצמו, כי המשמעות היא שכיום יכול כל חסיד שיש לו ידע יהודי, להקים אתר חינמי, ולהפיץ אותו בכל העולם!!! אין לך 'מלאה הארץ דיעה את ה' גדול מזה!!!!

נ.ב. כמובן, יתכן וכלל לא הבנתי את כוונתכם. אם אכן כך הוא, אנא פרטו לי מה פגם מצאתם בערך, ואשתדל לתקן את המעוות....--[[מיוחד:תרומות/185.24.207.97|185.24.207.97]] 08:40, 31 בדצמבר 2017 (UTC)
: הערך נראה כמו כתבה בעיתון, ואינו כתוב בסגנון אנציקלופדי. בנוסף לכך לכאורה אין די בפרטים אלו. וכן שלא על כל אתר חב"די או פרויקט חב"די יש ערך... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:54, כ' בטבת, ה'תשע"ח ''(7 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::את הסגנון, אפשר לשפר בקלות. לגבי הפרטים החסרים, אשמח לשמוע איזה פרטים עוד נדרשים. ולגבי זה שלא לכל אתר חבד"י יש ערך, אשמח לשמוע לאיזה אתר ראוי שיהיה ערך ולאיזה לא. הרי ברור שיש אתרים שיש להם ערך, ויש קטגוריה שלימה של אתרים להפצת חסידות--[[מיוחד:תרומות/141.226.179.235|141.226.179.235]] 18:05, 7 בינואר 2018 (UTC)
:::האתר היחיד (!!!!!) זה פשוט לא נכון. אם הוא גדל זה לא אומר כלום, גם אתר בית חב"ד גדל... ואם החשיבות היא מצד זה שזה ללא עלויית וכו', אז תכתוב את זה בערך על הפצת המעיינות (לבאר עד כמה זה קל ופשוט).
:::זה נראה שבמקביל לכתיבת הערך על בעל המיזם, החלטת לכתוב ערך בן שני שורות על המיזם, וכשרצית לשכנע, הוספת דרשה עיתונאית שלימה לשיחה ובהמשך העדבקת לגוף הערך... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:39, כ' בטבת, ה'תשע"ח ''(7 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::: ובנוסף לכל זה, זה הוקם לפני חודש בלבד. תן עוד חצי שנה/שנה לכתיבת ערך.... ({{א|שיע.ק}} לתשומת לבך) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:41, כ' בטבת, ה'תשע"ח ''(7 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::לא מתכווין להתעקש... אם אתם דווקא לא רוצים, תמחקו. את הכתבה העיתונאית כתבתי עבורכם, וכשלא קיבלתי התייחסות (במשך שבוע) עשיתי העתק הדבק לגוף הערך...--[[מיוחד:תרומות/46.31.101.182|46.31.101.182]] 09:54, 8 בינואר 2018 (UTC)
::::::1. זה לא ויכוח של עקשנות. 2. מדובר על קריטריונים לכתיבת ערך, ואתר שלא עמד חודש לא כותבים עליו ערך. 3. אם זה עיתונאי, זה לא משנה למה נכתב. 4. ההכנסה לגוף הערך אינה מוצדקת כלל וכלל. 5. נשמח באם תמשיך לתרום למיזם זה בתחומים נוספים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:00, כ"א בטבת, ה'תשע"ח ''(8 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
אז נסכם. בתחילה היה הערך בעל שתי שורות, ואז כתבתם שאין לו ערך אנציקלופדי (בלי שום הסבר). כתבתי לכם מדוע נראה לי (מכמה סיבות) שיש כאן ערך אנציקלופדי, ושבוע לא זכיתי לייחס. רק אחרי שהכנסתי לערך עצמו, החלטת לפסול את הערך כי הוא עיתונאי (למרות שכמובן, לוקח דקה בדיוק למחוק את הקטעים העיתונאיים). הטיעון היחידי העניני, שזהו מיזם חדש. אינני מבין למה אי אפשר לכתוב ערך על מיזמים חדשים, אבל אם יש קריטריון שכזה, כדאי שתרשמו שאין לכתוב על מיזמים צעירים, ותפרטו את הזמן... לי עושה את הרושם, שהערך לא מצא חן בעיניכם, ואתם 'מחפשים' אותו. אם זה נכון, תמחקו וזהו, חבל על הזמן שלי ושלכם...
: ראשית כל, ערך בן שתי שורות המתאר שמישהו הקים אתר אינו בעל ערך אנציקלופדי. 2. אם לאנשים יש תעסוקה ולא תמיד הם מוצאים פנאי להגיע לכל הדברים, זה לא אומר שנם מתעלמים. 3. הקטעים העיתונאיים חשובים כאינם. 4. אם אני מתחיל לעשות משהו, לא מתחילים בכתיבת ערך, וכאמור, עוד שנה תכתוב על כך, וזה יהיה יותר מוצלח. 5. אף אחד לא מחפש את הערך שלך, כך הוא מנהגו של עולם, וד"ל. 6. אתה מוזמן לתרום לערכים נוספים, ונשמח לעמוד לצידך בהמשך דרכך בחב"דפדיה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:08, כ"ב בטבת, ה'תשע"ח ''(9 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== חשיבות ==

באם תוך שבוע לא יופיעו כאן הצבעות נוספות, תועמד על ערך זה התבנית {{תב|למחיקה מהירה}}, לתשומת לב העורכים!!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:23, א' בשבט, ה'תשע"ח ''(17 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
כאן זה האתר שלך. אם אתה רוצה למחוק, תמחק....--[[מיוחד:תרומות/46.31.102.111|46.31.102.111]] 09:18, 18 בינואר 2018 (UTC)