https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=5.28.186.14חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T21:02:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=584871פדיון נפש2023-03-18T17:54:53Z<p>5.28.186.14: /* נוסח כתיבת הפ"נ */הוספתי שליט"א מלך המשיח.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פ"נ שכתב הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פ"נ שכתב הרבי לאדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "פדיון נפש" ב[[האוהל|אוהל]] [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
'''פדיון נפש''' (נקרא בקיצור '''פ"נ''') הוא מכתב של [[חסיד]] ל[[רבי]] מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.<br />
<br />
==פ"נ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי]]}}<br />
<br />
פ"נ ([[ראשי תיבות]] של 'פדיון נפש') הינו מכתב בקשת ברכה מהחסיד אל הרבי. בלשון חסידי חב"ד מכתב זה נקרא 'פדיון נפש', ואילו אצל חסידים אחרים נקרא 'קוויטל'.<br />
<br />
הלשון 'פדיון נפש' נגזר מלשון 'פדיה' ו'חליפין'; כמו במצוות [[פדיון הבן]] ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ"נ. לפדות ולהחליף. אם ח"ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ"נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם בקשר למעלת הפ"נ הנכתב לחמיו, [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] אד"ש חלק ד' ע' תכד.}}: {{ציטוטון|כ"ק מו"ח אדמו"ר יצא ממקומו גן עדן וילך אל בית דין של מעלה על מנת לבקש...}} היינו שבזכות הפ"נ, הצדיק מבקש כביכול מבית דין של מעלה לתקן ולשנות את דינו של כותב הפ"נ מרע לטוב.<br />
<br />
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]]{{הערה|החסיד הרב [[יחזקאל פייגין]], שהיה גם מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], סיפר בעצמו, כי במשך כל ימות השנה חששו החסידים לשלוח פ"נים לרבי, שמא ייתפסו בקשר עם ה'שניאורסאהנים'. אולם ב[[חודש תשרי]] התעלו כולם מעל החשש, ושלחו פ"נים כדי להתברך: "ריבוי המכתבים המתקבלים בחודש תשרי, והעיקר מרוסיא, אשר כל השנה יראים, ובחודש זה גם המה כולם ישלחו פ"נ".}}, ויום ההילולא.<br />
<br />
לפ"נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ"נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ו[[נשמה]] ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ"נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו'פורש את חסותו' על החסיד.<br />
<br />
==כיצד כותבים==<br />
* נטילת ידיים טרם הכתיבה.<br />
* ראוי לכתוב דווקא לאחר התפילה, וזאת כדי להוסיף בזכויות.<br />
* לפני תחילת הכתיבה "מציירים (במחשבה) תואר פני הרב".<br />
* כתיבה בכתב ברור{{הערה|בקשת ה[[רבי]] מהנהלת ה[[ישיבה]] ב[[ארה"ק]] להעביר לתמימים, ראה [[ימי תמימים]] ח"ד עמ' 108}}.<br />
* לכתוב על צד אחד של הדף{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.<br />
* לחתום בסוף את השם הפרטי ושם האם{{הערה|מקדש מלך א. עמ' 84}}.<br />
* נהוג לצרף דמי פדיון נפש (אותם היה הרבי מעביר ל[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
==נוסח כתיבת הפ"נ==<br />
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.<br />
<br />
הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]], אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.<br />
<br />
אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.<br />
<br />
בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות.<br />
<br />
הרבי אף הורה לכתוב קבלת החלטה טובה בתור עשיית "כלי" והכנה לברכה.<br />
<br />
מאחר וישנם הוראות ומנהגים נוספים בכתיבת פ"נ, על כל אחד להתייעץ עם המשפיע שלו כיצד לנהוג.<br />
<br />
==בכוח מי לקרוא פ"נ==<br />
<br />
על מנת לקרוא פ"נ צריך 'לדעת' לקרוא פ"נ. רק בכוחם של צדיקים 'לקרוא' פ"נ. (מובן שאין הכוונה לקריאה גשמית של הטקסט הכתוב, אלא לעצם ההתקשרות עם נשמת המבקש והפעולה להמתיק את ענייניו בשורשם.) ישנם סיפורים מאדמו"רי [[פולין]] ש'לימדו' אדמו"רים אחרים לקרוא פני"ם ('קוויטל'), ובכך בעצם העבירו להם את שרביט ההנהגה.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם, כי בקריאת פ"נ אפשר להיווכח אם החסיד טבל במקווה קודם לכן, ועל כן יש להזהר בזה. ועוד ביטוי: שבפ"נ קוראים לא רק מה שכתוב, אלא גם מה שלא נכתב בין השורות...<br />
<br />
בחסידות חב"ד הייתה קריאת הפ"נ אחד מסימני המלוכה וההנהגה של הרבי (מלבד אמירת דא"ח). לכן, היה אחד מן ההפצרות של החסידים בממלא מקום היה לנסות להגיע בכל דרך לכך שהממלא מקום ייאות לקבל פני"ם. קבלת הפ"נ על ידי הרבי וקריאתו, הייתה סימן מובהק לכך שהרבי מקבל על אחריותו את אותו חסיד בכל רבדי גופו ונפשו עד בחינת ה'יחידה' שבו, ומקבל את ענין התקשרותו של החסיד אליו כחסיד אל רבי. כשרבי החל לקבל פני"ם - היה זה אות וסימן מובהק כי הרבי בעצם קיבל עליו את עול הנשיאות, ובוודאי בהמשך יצא הדבר בגלוי לעין כל.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, סירב בנו [[הרבי הריי"צ]] לקבל עליו את עול הנשיאות, ובכלל זה לקבל פני"ם. אמנם מדי פעם קיבל פני"ם, אך אמר במפורש שהוא רק שליח לקרא אותם באוהל אביו, ותו לא.<br />
<br />
== פדיון-נפש כללי ==<br />
[[קובץ:פנ כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימה על פ"נ כללי ב-[[770]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב ראש השנה#פדיון נפש כללי|פ"נ כללי בערב ראש השנה]]}}<br />
פדיון-נפש כללי" נכתב על ידי מספר חסידים יחד, למטרה משותפת. לראשונה כתבו חסידים פ"נ כללי בסוף [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר זקני ה[[חסיד]]ים ניגשו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]) ונתנו לו [[פ"נ]] כללי עבור [[הרבי]] וביתו, ועבור [[יהודי|כלל ישראל]].<br />
<br />
בערב [[ראש השנה]] מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל [[הרבי]] והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות [[בית חיינו]] ועל כ"ק [[אדמו"ר]] בעצמו..."<br />
<br />
בשונה מהפדיונות שהתקבלו על ידי הרבי במשך כל השנה אותם לקח הרבי עמו לציון של אדמו"ר הריי"צ, את הפדיונות של ערב ראש השנה שמר הרבי עד בדיקת חמץ, והיה שורף אותם יחד עם החמץ{{הערה|שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשפ"א עמוד 56.}}.<br />
<br />
==סגולת הפ"נ==<br />
[[אדמו"ר מוהר"ש]]<br />
אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות [[מלאכים]] מחכים ב[[ראש השנה]], ש[[יהודי]] יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, ש[[הקב"ה]] מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד בלשון הקודש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=150 עמוד ו].}}<br />
==ראו גם==<br />
*[[פ"נ כללי]]<br />
*[[כתיבה לרבי]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/25-09-2020-18-56-17-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%90-%D7%AA%D7%A7%D7%92.pdf הנהגת הרבי בקריאת פדיונות]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש תומכי תמימים המרכזית תשרי תשפ"א עמוד 20<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/713371/ ב'התאחדות החסידים' מסבירים: איך כותבים לרבי פ"נ?]''' {{אינפו}}<br />
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A4%D7%A9/55507876 נוסחאות שונים של רבותינו נשיאינו בפדיון נפש]'''<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>5.28.186.14https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=579088נחלת מנחם2023-01-22T15:52:35Z<p>5.28.186.14: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}} <br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=כרמי הנדיב(נחלת מנחם)<br />
|תמונה=[[קובץ:המקווה בנחלת מנחם.png|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]<br />
|כתובית=מקווה מנחם בכרמי הנדיב<br />
|עיר=קריית מלאכי<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=<br />
|שלוחים מרכזיים=<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-100<br />
|ראו גם=<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
<br />
שכונת כרמי הנדיב (נחלת מנחם) היא שכונת ב[[קריית מלאכי]]. השכונה נקראת על שמו של [[הרבי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:בעז לרנר נחלת מנחם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[בעז לרנר]] וברקע שכונת נחלת מנחם בבנייתה]]<br />
בעקבות הצפיפות הרבה ומחסור בדירות ששרר בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] נוצר צורך דחוף בהרחבת השכונה, הדבר לא התאפשר ולכן הוחלט על הקמת שיכון חדש ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], את המשימה נטל הרב [[בועז לרנר]].<br />
<br />
הקרקע שעליה הוחלט לבנות את השכונה שהוקמה בשנת [[תש"ס]] הייתה שייכת בעבר למשפחת גיבשטיין. הרב [[בועז לרנר]] הקים על קרקע זו את שיכון "נחלת מנחם" הנמצא בסמוך לשכונת [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "[[פס חב"ד - קריית מלאכי|פס חב"ד]]" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם.<br />
<br />
כיום גרים בשכונה מעל ל-100 משפחות אנ"ש [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. במקום בנה הרב בעז לרנר [[מקווה]] גברים גדול ומפואר{{הערה|[https://col.org.il/news/41692 חנוכת המקווה באתר COL]}}, ובית הכנסת "תפארת אליעזר".<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החלה להיבנות סביב השכונה וצמוד אליה שכונת "כרמי הנדיב". ולמעשה אנ"ש מנחלת מנחם יוצרים את החיבור בין קהילת חב"ד שב[[נחלת הר חב"ד]] לתושביה הדתיים והמסורתיים של השכונה החדשה. שליח הרבי בשכונת כרמי הנדיב הוא הרב מנחם מענדל הלוי ליצמן. בסמוך נמצאת גם שכונת "המחנה" ושליח הרבי לשכונה הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] הציבו מתפללי בית הכנסת החב"די "תפארת אליעזר" מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.<br />
<br />
בשנת ה'תשפ"ג החלו עבודות שיפוץ מקיפות במבנה בית הכנסת "תפארת אליעזר" המשמש את תושבי השכונה, כאשר התוכנית היא לבנות את חזית בית הכנסת בצורת בית חיינו 770<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[נחלת הר חב"ד]]<br />
*[[קריית מלאכי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[שבועון בית משיח]], גיליון מספר 218, עמודים 28 - 31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/469678/ הכנסת ספר תורה בבית כנסת חב"ד בנחלת מנחם] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>5.28.186.14https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=579087נחלת מנחם2023-01-22T15:51:17Z<p>5.28.186.14: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}} <br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=כרמי הנדיב(נחלת מנחם)<br />
|תמונה=[[קובץ:המקווה בנחלת מנחם.png|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]<br />
|כתובית=מקווה מנחם בכרמי הנדיב<br />
|עיר=קריית מלאכי<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=<br />
|שלוחים מרכזיים=<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-100<br />
|ראו גם=<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
<br />
שכונת '''נחלת מנחם''' היא שכונת בת של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. השכונה נקראת על שמו של [[הרבי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:בעז לרנר נחלת מנחם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[בעז לרנר]] וברקע שכונת נחלת מנחם בבנייתה]]<br />
בעקבות הצפיפות הרבה ומחסור בדירות ששרר בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] נוצר צורך דחוף בהרחבת השכונה, הדבר לא התאפשר ולכן הוחלט על הקמת שיכון חדש ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], את המשימה נטל הרב [[בועז לרנר]].<br />
<br />
הקרקע שעליה הוחלט לבנות את השכונה שהוקמה בשנת [[תש"ס]] הייתה שייכת בעבר למשפחת גיבשטיין. הרב [[בועז לרנר]] הקים על קרקע זו את שיכון "נחלת מנחם" הנמצא בסמוך לשכונת [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "[[פס חב"ד - קריית מלאכי|פס חב"ד]]" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם.<br />
<br />
כיום גרים בשכונה מעל ל-100 משפחות אנ"ש [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. במקום בנה הרב בעז לרנר [[מקווה]] גברים גדול ומפואר{{הערה|[https://col.org.il/news/41692 חנוכת המקווה באתר COL]}}, ובית הכנסת "תפארת אליעזר".<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] החלה להיבנות סביב השכונה וצמוד אליה שכונת "כרמי הנדיב". ולמעשה אנ"ש מנחלת מנחם יוצרים את החיבור בין קהילת חב"ד שב[[נחלת הר חב"ד]] לתושביה הדתיים והמסורתיים של השכונה החדשה. שליח הרבי בשכונת כרמי הנדיב הוא הרב מנחם מענדל הלוי ליצמן. בסמוך נמצאת גם שכונת "המחנה" ושליח הרבי לשכונה הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] הציבו מתפללי בית הכנסת החב"די "תפארת אליעזר" מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.<br />
<br />
בשנת ה'תשפ"ג החלו עבודות שיפוץ מקיפות במבנה בית הכנסת "תפארת אליעזר" המשמש את תושבי השכונה, כאשר התוכנית היא לבנות את חזית בית הכנסת בצורת בית חיינו 770<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[נחלת הר חב"ד]]<br />
*[[קריית מלאכי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[שבועון בית משיח]], גיליון מספר 218, עמודים 28 - 31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/469678/ הכנסת ספר תורה בבית כנסת חב"ד בנחלת מנחם] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>5.28.186.14