https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=5.76.90.74חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T21:02:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=510688ישעיהו משולם זושא שוב2021-12-16T21:58:24Z<p>5.76.90.74: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבוידע רב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שובאוו]]<br />
הרב '''ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שובּ'''{{הערה|במצבה נכתב: '''שובּ'''.}} ([[תרל"ו]] – [[י"ד בסיוון]] [[ת"ש]]) היה רבה הראשי של [[ברית המועצות]] תחת שלטון האימה הקומוניסטי, שימש הרב של בית הכנסת החב"די המפורסם '[[מרינה רושצ'ה]]' ב[[מוסקבה]] שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ו]] לערך בעיר "סרדינה בודע" שב[[אוקראינה]] לאביו ר' טוביה שהיה [[שוחט]] ובודק ב[[עיירה]] החסידית [[בוברויסק]]. נקרא על שם זקנו ר' [[זושא מאניפולי|משולם זוסיא מאניפולי]], וככל הנראה נקרא גם [[ישעיה]] על שם זקנו {{ה|של"ה}} הקדוש.<br />
<br />
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו [[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] והנשיאים שלאחריו, מקושר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש.<br />
<br />
בצעירותו למד אצל רבי [[אליעזר גורדון]] מטעלז{{הערה|היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר}} הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.<br />
<br />
לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת [[תומכי תמימים]] שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.<br />
<br />
את ידיעותיו ב[[תורת הנגלה]] ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם [[ליובאוויטש]] עצום.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות עד שנקרא לכהן כרבה של [[מוסקבה]], ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי ''''דער בוידער רב''''. היה ידוע כגאון חסידי וכ[[עובד|עובד ה']] גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה ב[[דביקות]] ואריכות.<br />
<br />
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה{{הערה|עדות ר' [[זלמן לייב אסטולין]]}}, ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הבוידע רב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו בבית החיים בעיירה [[מלחובקה]]]]<br />
נפטר ב[[י"ד סיון]] בשנת [[ה'ת"ש]] ונקבר ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]].<br />
<br />
=משפחתו=<br />
*בנו, הרב בן ציון שובאוו<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]<br />
*חתנו, הרב [[שמריהו אבלסקי]]<br />
*חתנו, הרב אברהם פלדמן<br />
*בן דודו, הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]<br />
*נכדו, ר' ישעי' זוסיא פלדמן<br />
*נכדו, ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
*נכדו הרב משה שובאוו<br />
*נכדו, מרת מרים קונין אשת ר' [[שלמה קונין]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אברהם בער, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 40<br />
*[https://chabad.info/magazine/677761/ רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שובאוו ישעיה זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]</div>5.76.90.74https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=510687ישעיהו משולם זושא שוב2021-12-16T21:57:59Z<p>5.76.90.74: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבוידע רב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שובאוו]]<br />
הרב '''ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שוב'''{{הערה|במצבה נכתב: '''שובּ'''.}} ([[תרל"ו]] – [[י"ד בסיוון]] [[ת"ש]]) היה רבה הראשי של [[ברית המועצות]] תחת שלטון האימה הקומוניסטי, שימש הרב של בית הכנסת החב"די המפורסם '[[מרינה רושצ'ה]]' ב[[מוסקבה]] שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ו]] לערך בעיר "סרדינה בודע" שב[[אוקראינה]] לאביו ר' טוביה שהיה [[שוחט]] ובודק ב[[עיירה]] החסידית [[בוברויסק]]. נקרא על שם זקנו ר' [[זושא מאניפולי|משולם זוסיא מאניפולי]], וככל הנראה נקרא גם [[ישעיה]] על שם זקנו {{ה|של"ה}} הקדוש.<br />
<br />
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו [[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] והנשיאים שלאחריו, מקושר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש.<br />
<br />
בצעירותו למד אצל רבי [[אליעזר גורדון]] מטעלז{{הערה|היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר}} הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.<br />
<br />
לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת [[תומכי תמימים]] שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.<br />
<br />
את ידיעותיו ב[[תורת הנגלה]] ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם [[ליובאוויטש]] עצום.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות עד שנקרא לכהן כרבה של [[מוסקבה]], ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי ''''דער בוידער רב''''. היה ידוע כגאון חסידי וכ[[עובד|עובד ה']] גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה ב[[דביקות]] ואריכות.<br />
<br />
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה{{הערה|עדות ר' [[זלמן לייב אסטולין]]}}, ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הבוידע רב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו בבית החיים בעיירה [[מלחובקה]]]]<br />
נפטר ב[[י"ד סיון]] בשנת [[ה'ת"ש]] ונקבר ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]].<br />
<br />
=משפחתו=<br />
*בנו, הרב בן ציון שובאוו<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]<br />
*חתנו, הרב [[שמריהו אבלסקי]]<br />
*חתנו, הרב אברהם פלדמן<br />
*בן דודו, הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]<br />
*נכדו, ר' ישעי' זוסיא פלדמן<br />
*נכדו, ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
*נכדו הרב משה שובאוו<br />
*נכדו, מרת מרים קונין אשת ר' [[שלמה קונין]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אברהם בער, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 40<br />
*[https://chabad.info/magazine/677761/ רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שובאוו ישעיה זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]</div>5.76.90.74https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=510686ישעיהו משולם זושא שוב2021-12-16T21:57:19Z<p>5.76.90.74: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבוידע רב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שובאוו]]<br />
הרב '''ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שובאוו'''{{הערה|במצבה נכתב: '''שובּ'''.}} ([[תרל"ו]] – [[י"ד בסיוון]] [[ת"ש]]) היה רבה הראשי של [[ברית המועצות]] תחת שלטון האימה הקומוניסטי, שימש הרב של בית הכנסת החב"די המפורסם '[[מרינה רושצ'ה]]' ב[[מוסקבה]] שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ו]] לערך בעיר "סרדינה בודע" שב[[אוקראינה]] לאביו ר' טוביה שהיה [[שוחט]] ובודק ב[[עיירה]] החסידית [[בוברויסק]]. נקרא על שם זקנו ר' [[זושא מאניפולי|משולם זוסיא מאניפולי]], וככל הנראה נקרא גם [[ישעיה]] על שם זקנו {{ה|של"ה}} הקדוש.<br />
<br />
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו [[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] והנשיאים שלאחריו, מקושר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש.<br />
<br />
בצעירותו למד אצל רבי [[אליעזר גורדון]] מטעלז{{הערה|היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר}} הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.<br />
<br />
לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת [[תומכי תמימים]] שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.<br />
<br />
את ידיעותיו ב[[תורת הנגלה]] ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם [[ליובאוויטש]] עצום.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות עד שנקרא לכהן כרבה של [[מוסקבה]], ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי ''''דער בוידער רב''''. היה ידוע כגאון חסידי וכ[[עובד|עובד ה']] גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה ב[[דביקות]] ואריכות.<br />
<br />
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה{{הערה|עדות ר' [[זלמן לייב אסטולין]]}}, ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הבוידע רב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו בבית החיים בעיירה [[מלחובקה]]]]<br />
נפטר ב[[י"ד סיון]] בשנת [[ה'ת"ש]] ונקבר ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]].<br />
<br />
=משפחתו=<br />
*בנו, הרב בן ציון שובאוו<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]<br />
*חתנו, הרב [[שמריהו אבלסקי]]<br />
*חתנו, הרב אברהם פלדמן<br />
*בן דודו, הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]<br />
*נכדו, ר' ישעי' זוסיא פלדמן<br />
*נכדו, ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
*נכדו הרב משה שובאוו<br />
*נכדו, מרת מרים קונין אשת ר' [[שלמה קונין]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אברהם בער, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 40<br />
*[https://chabad.info/magazine/677761/ רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שובאוו ישעיה זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]</div>5.76.90.74https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9F&diff=326281סביבון2019-12-12T21:54:12Z<p>5.76.90.74: /* משחק הסביבון */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]<br />
ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.<br />
<br />
==משחק הסביבון==<br />
הסביבון המסורתי הינו בצורת קובייה עם חוד מצידה התחתון, ומקל קצר בצד העליון. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש.<br />
<br />
לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות{{הערה|באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.}}, האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה ('''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת{{הערה|[[רבי נחמן מברסלב]] מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".}}.<br />
<br />
ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על [[דמי חנוכה|דמי החנוכה]] שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:<br />
<br />
*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור) <br />
*'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)<br />
*'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)<br />
*'''[[ש]]''' = שטעל איין{{הערה|כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט {{=}} רע).}} = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה)<br />
<br />
חייב אדם לומר בלשון רבו בשיחת אור לח׳ טבת תשמ״ז: ידוע ש״]ואת יהודה שלח להורות לפניו[ גשנה״ הם ד׳ האותיות שע״ג הסביבון )ר״ת נס גדול הי שם כמנהג ישראל ”תורה היא״, כפי שראו גם בבית רבותינו<br />
נשיאינו, וכידוע שישנם כו״כ רמזים בנוגע לסביבון וכל פרטיו.<br />
<br />
<br />
ההחלפה של האות ש' באות פ', נעשתה על ידי בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש שרצו להדגיש כוחי ועוצם ידי של המכבים, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל{{הערה|החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת [[קה"ת]], והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא [[שיחות לנוער]] חלק ז' עמוד 1110.}}.<br />
<br />
במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים{{הערה|ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת ש[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחה עמו בסביבון.}}, וייצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות.<br />
<br />
בחזית [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]], מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם.<br />
<br />
==משמעות המשחק==<br />
גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם'.<br />
<br />
[[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}.<br />
<br />
הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", ומציין לספר '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.<br />
<br />
אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם בני ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.<br />
<br />
בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא היתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות היתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות היתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה היתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.<br />
<br />
בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח.<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]].}}, וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.<br />
<br />
בעת ביקורו של הרבי ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול{{הערה|ימי מלך ח"ג ע' 986.}}.<br />
<br />
ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטם]] מספר כי באחת מסעודות החנוכה פנה הרבי לבנו [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף]] ושאלו: "יש לך סביבון לשחק בו"? כשענה שיש לו בבית, הוציא הרבי מטבע "ניקל" מכיסו, ובתנועה זריזה סובבו על-גבי השולחן כסביבון... אחר כך נתן הרבי את המטבע לילד וביקשו שינסה לעשות זאת{{הערה|בית משיח גליון 15}}. בהזדמנות אחרת הסביבון היה ברשותו, והרבי נטל אותו וסובבו על ראשו (כשהמקל לכיוון הקרקע), [[הרבנית חיה מושקא]] התבטאה כי מחזה זה היה "פנטסטי"{{מקור}}.<br />
<br />
לקראת ההוצאה לאור של גליון [[משיח טיימס]] בחודש כסלו תשד"מ הכניסו את ציור שער הגליון להגהה אצל הרבי, והרבי הורה להוסיף ציור של סביבון.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*יצחק יהודה רוזן, '''משחק הסביבון בחנוכה''', [[שבועון בית משיח]] גליון 305 עמוד 58<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/596856 הסביבון: הוראות משחק, וגם המסר בן אלפי השנים]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד<br />
* הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך<br />
* הרב ישראל תנחום דרדק, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= דיני ומנהגי חנוכה]''', קובץ אור ישראל מהדורת תשס"ח, פרק א' סעיף כ"ד עמוד כד ואילך<br />
*{{קישור חבד און ליין|101849|חג החנוכה והסביבון באספקלריה לאומית ● מאמר דעה||ג' טבת תשע"ז}}<br />
<br />
{{חנוכה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חנוכה]]</div>5.76.90.74