https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=67.82.249.71 2026-05-07T21:02:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285965 2017-02-02T21:18:05Z

<p>67.82.249.71: /* הקומה רביעית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> בקומה זו שוכן חדר, שנבנה על מנת לשמש חדר טיפולים עבור הרבי בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]], לצורך זה אף נבנתה מעלית מיוחדת שמחברת בין חדרו של הרבי (דרך המסדרון שליד משרדו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) לחדר. למעשה הרבי לא השתמש בחדר טיפולים זה מעולם.<br /> כיום החדר משמש כחדר הישיבות של [[מרכז לענייני חינוך]] וארגונים נוספים השוכנים בבניין. בשבתות חדר זה משמש כבית כנסת פעיל, ונערכות בו התוועדויות בימי דפגרא וכו'. המקום מכונה &quot;קאנפרענץ רום&quot; (מאנ' - חדר ועידות).<br /> <br /> בנוסף בקומה זו שוכנים משרדים רבים, ביניהם משרדו של הרב [[משה קוטלרסקי]].<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> <br /> כיום בקומה זו שוכנים, בין השאר, משרדי [[מרכז לענייני חינוך]] - מחלקה 302, שמהם מנוהלים פרוייקטים רבים כגון CTeens, Ckeeds, בית מדרש לשלוחים, מיי שליח, JNet, [[כינוס השלוחים העולמי]] ו[[כינוס השלוחות העולמי]] ורבים נוספים.<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]], משרדי [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] ומשרדי [[jem]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285963 2017-02-02T21:17:44Z

<p>67.82.249.71: /* הקומה רביעית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> בקומה זו שוכן חדר, שנבנה על מנת לשמש חדר טיפולים עבור הרבי בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]], לצורך זה אף נבנתה מעלית מיוחדת שמחברת בין חדרו של הרבי (דרך המסדרון שליד משרדו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) לחדר. למעשה הרבי לא השתמש בחדר טיפולים זה מעולם.<br /> כיום החדר משמש כחדר הישיבות של [[מרכז לענייני חינוך]] וארגונים נוספים השוכנים בבניין. בשבתות חדר זה משמש כבית כנסת פעיל, ונערכות בו התוועדויות בימי דפגרא וכו'. המקום מכונה &quot;קאנפרענץ רום&quot; (מאנ' - חדר ועידות).<br /> <br /> בנוסף בקומה זו שוכנים משרדים רבים, ביניהם משרדו של הרב [[משה קוטלרסקי]].<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> <br /> כיום בקומה זו שוכנים, בין השאר, משרדי [[מרכז לענייני חינוך]] - מחלקה 302, שמהם מנוהלים פרוייקטים רבים כגון CTeens, Ckeeds, בית מדרש לשלוחים, מיי שליח, JNet, [[כינוס השלוחים העולמי]] ו[[כינוס השלוחות העולמי]] ורבים נוספים.<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> בקומה זו שוכנים גם משרדי [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] ומשרדי [[jem]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=285960 2017-02-02T21:16:13Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שניאור גודמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שניאור גודמן]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גודמן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ג]], 1953) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל בית חב&quot;ד ב[[אשדוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ב' אדר]] [[תשי&quot;ג]] לאביו הרב יהושע נחום גודמן ולאמו מרת נחמה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נבחר על ידי [[הרבי]] להצטרף לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], והוא נשלח עם עשרה מחבריו ל[[ירושלים]] שם נכנס ללמוד בכולל שהוקם בעיר העתיקה, ובמקביל פעל להפצת יהדות וחסידות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה פייגא בת החסיד ר' [[אהרן קליין]], החל לפעול בשנת [[תשמ&quot;א]] בשליחות הרבי ב[[אשדוד]], וייסד את [[בית חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> במשך השנים, הביא מספר שלוחים שיפעלו תחתיו בעיר, כשהשליח הראשון שהובא לעיר היה הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחותו מרת שרה חזן, אשת הרב יצחק חזן מנהל בית חב&quot;ד [[רומא]]<br /> *אחותו מרת דבורה שמוטקין, אשת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי במילוואקי ויסקונסין<br /> '''בניו'''<br /> * ר' מנחם מענדל גודמן, שליח הרבי ב[[תל אביב]]<br /> * ר' אלקנה גודמן, שליח הרבי ברובע א' ב[[אשדוד]]<br /> * ר' צבי הירש גודמן, [[כפר חב&quot;ד]] <br /> * ר' שמואל גודמן, [[מגדל העמק]]<br /> * ר' לוי יצחק, [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> <br /> *חתנו הרב יוסף יצחק פרידמן, שליח הרבי ברובע הסיטי - הקריה [[אשדוד]]<br /> * חתנו הרב מנחם מענדל קרמר, [[אשדוד]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:גודמן, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=285959 2017-02-02T21:15:58Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שניאור גודמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שניאור גודמן]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גודמן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ג]], 1953) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל בית חב&quot;ד ב[[אשדוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ב' אדר]] [[תשי&quot;ג]] לאביו הרב יהושע נחום גודמן ולאמו מרת נחמה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נבחר על ידי [[הרבי]] להצטרף לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], והוא נשלח עם עשרה מחבריו ל[[ירושלים]] שם נכנס ללמוד בכולל שהוקם בעיר העתיקה, ובמקביל פעל להפצת יהדות וחסידות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה פייגא בת החסיד ר' [[אהרן קליין]], החל לפעול בשנת [[תשמ&quot;א]] בשליחות הרבי ב[[אשדוד]], וייסד את [[בית חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> במשך השנים, הביא מספר שלוחים שיפעלו תחתיו בעיר, כשהשליח הראשון שהובא לעיר היה הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחותו מרת שרה חזן, אשת הרב יצחק חזן מנהל בית חב&quot;ד [[רומא]]<br /> *אחותו מרת דבורה שמוטקין, אשת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי במילוואקי ויסקונסין<br /> '''בניו'''<br /> * ר' מנחם מענדל גודמן, שליח הרבי ב[[תל אביב]]<br /> * ר' אלקנה גודמן, שליח הרבי ברובע א' ב[[אשדוד]]<br /> * ר' צבי הירש גודמן, [[כפר חב&quot;ד]] <br /> * ר' שמואל גודמן, [[מגדל העמק]]<br /> * ר' לוי יצחק, [[כפר חב&quot;ד]] <br /> *חתנו הרב יוסף יצחק פרידמן, שליח הרבי ברובע הסיטי - הקריה [[אשדוד]]<br /> * חתנו הרב מנחם מענדל קרמר, [[אשדוד]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:גודמן, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=285957 2017-02-02T21:09:28Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> ר' '''אהרן קליין''' נולד בוינה למשפחה מפורסמת במעשי ה[[צדקה]] שלה, וברבנים הגאונים שפיארו את שושלת המשפחה. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> כשהחלו רוחות [[מלחמת העולם השניה]] לנשב באירופה, עקרו הוריו של ר' אהרן לאנגליה, וכך ניצלו מהגורל האכזר שהיה מנת חלקם של אחיהם שנשארו בוינה. כשנכנסה אנגליה למלחמה נגד הנאצים ימ&quot;ש במסגרת ‘בנות הברית', עצרו כוחות הביטחון האנגלים את כל נתיני גרמניה שהתגוררו באנגליה, וכן את כל אלה שדיברו בשפה הגרמנית, על מנת להקשות על שירותי המודיעין הנאציים למצוא מרגלים בתחומי אנגליה. בהתאם לקבעון המחשבתי האנגלי, הם לא הבחינו בין טוב לרע, ועצרו גם את היהודים נתיני גרמניה ודוברי הגרמנית, את קבוצת העצורים הזאת שלחה ממשלת אנגליה למחנה מעצר בקנדה. <br /> <br /> גם ר' אהרן שדיבר גרמנית, נעצר ונשלח למחנה מעצר בקנדה. במחנה עצמו שרר מחסור חמור בצרכים יהודיים: לא היו בנמצא סידורים וספרי דת אחרים, שלא לדבר על אוכל כשר ומבנה לבית הכנסת. ר' אהרן - אף שלא היה חסיד חב&quot;ד - שלח מכתב נרגש ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו הוא מבקש מהרבי להתערב לטובתם ולעזור להם במצבם העגום. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אכן נרתם לעניין ושלח אליהם צורכי דת שונים. נוסף על כך שלח הרבי מכתב ל[[משפיע]] הרב [[שמואל לויטין]], שנשלח על ידי הרבי בשלהי חשוון תש&quot;ב כדי לעזור בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. במכתב מבקשו [[הרבי הריי&quot;צ]] להתעניין במצבם של העצורים היהודים במחנות, ואם אפשר שגם יוכלו ללמוד עמם במחנה המעצר. <br /> <br /> == בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ==<br /> <br /> לאחר חצי שנה, בסביבות [[חג הפסח]] [[תש&quot;ב]], שוחררו חלק מן הבחורים היהודיים והצטרפו לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. הבחורים התקבלו בשמחה רבה על ידי התמימים השלוחים שלמדו במקום ולכבוד שחרורם אף שלח להם [[הרבי הריי&quot;צ]] מכתב מיוחד בו הוא מברכם בברכת מזל טוב כפולה על שחרורם ועל הכנסם ללמוד בישיבת תומכי תמימים. <br /> <br /> ר' אהרן למד מספר שנים בישיבה ולאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו זיסל. הזוג התגורר מספר שנים במונטריאול ולאחר מכן עבר לגור ב[[קראון הייטס]]. <br /> <br /> == הקשר עם הרבי ==<br /> <br /> ר' אהרן אהב מאוד את חסידות ליובאוויטש בכלל ואת [[הרבי הריי&quot;צ]] ואת [[הרבי]] בפרט. רעייתו התבטאה: &quot;לליובאוויטש הייתה [[אהבה]] אלינו, ואנו אוהבים אותה&quot;. ר' אהרן תמיד חיפש רעיונות כיצד לעזור או לשמח את הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]], קנה ר' אהרן גביע מ[[זהב]] עם תחתית מ[[זהב]] טהור שערכם הכולל נאמד בכ 7,000 $ (בימים ההם!) ונתנו לרבי. על הגביע נחרט הכתוב: &quot;[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]]&quot; ועל תחתיתו נחרט &quot;[[ופרצת]]&quot;. כמה מ[[אנ&quot;ש]] חפצו להשתתף איתו בנתינת המתנה, אך ר' אהרן סירב. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] הביא לרבי [[חנוכיה|חנוכיית קנים]] מ[[זהב]] שעמדה בסלון ביתו של הרבי עליה חרט 'ערכתי נר למשיחי. י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. נשיא ישראל'{{הערה|[[ועד תלמידי התמימים#מגזין 'תחיינו'|מגזין 'תחיינו']], '''ראיתי, והנה מנורת זהב''', בהוצאת '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]', גליון 2 עמוד 29.}}. הוא כתב לרבי, כי הוא יודע שהרבי לא ישתמש בזה, אך מלך צריך שיהיה לו דבר כזה. יחד עם זה, הרבי השתמש בחנוכיה זו בשנת [[תשל&quot;ח]] ולטענת אחד מהמשמשים השתמש בה פעם אחת נוספת בשנות המ&quot;מים.<br /> <br /> באחת השנים הציע ר' אהרן לרבי ב'[[יחידות]]' לעשות מגבית מסוימת, והרבי קיבל את הצעתו והכריז על המגבית ב[[התוועדות]] שלאחר מכן. <br /> <br /> הרבי מצידו החזיר לר' אהרן [[אהבה]] רבה. דוגמא לכך ניתן היה לראות באחת התקופות בהן נפל ר' אהרן למשכב. כמעט מידי יום התקשרו מ[[המזכירות]] לביתו של ר' אהרן כדי לשאול בשם הרבי לשלומו. בנוסף לכך שלח הרבי את רופאו כדי לבדוק את ר' אהרן.<br /> <br /> == הרחבת 770 ==<br /> <br /> בתחילת שנות הכפי&quot;ם החלה [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של תושבים יהודיים מקראון הייטס]]. עד אז הייתה [[קראון הייטס]] המרכז היהודי החרדי ב[[ניו יורק]], אך מאימת הכושים שהחלו לקנות עוד ועוד בתים ברחבי השכונה, עקרו משפחות יהודיות רבות לשכונות הסמוכות: [[וויליאמסבורג]], [[בורו פארק]], ופלטבוש. הרבי דיבר ועודד את היהודים להישאר בקראון הייטס, אך למרות זאת נמשכה העזיבה ההמונית מקראון הייטס. <br /> <br /> ר' אהרן הביט בעיניים כלות בעוזבים שרבו מיום ליום. הוא הבין כי בכדי ש[[קראון הייטס]] תשאר מרכז לחסידות חב&quot;ד גם בעוד שנים, וכדי שיהודים יוכלו להסתובב בה בחופשיות, חייבים לעשות מעשה שיגרום להרחיב ולבסס את השליטה היהודית סביב 770. הבסיס ייתן כוח ליהודים להשאר בשכונה, דבר שיגרום להם לנוע בחופשיות ובביטחון בשכונה בכללותה. ואכן ר' אהרן היה מאלו שדאגו ודחפו את הרחבת [[הזאל הגדול]] של בנין [[770]], ואף השתתף בגופו וממונו בבניה עצמה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בתו, מרת דבורה, אשת הרב [[שניאור זלמן גודמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל בית חב&quot;ד ב[[אשדוד]].<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליין, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285955 2017-02-02T21:05:46Z

<p>67.82.249.71: /* הקומה השלישית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> בקומה זו שוכן חדר, שנבנה על מנת לשמש חדר טיפולים עבור הרבי בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]], לצורך זה אף נבנתה מעלית מיוחדת שמחברת בין חדרו של הרבי (דרך המסדרון שליד משרדו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) לחדר. למעשה הרבי לא השתמש בחדר טיפולים זה מעולם.<br /> כיום החדר משמש כחדר הישיבות של [[מרכז לענייני חינוך]] וארגונים נוספים השוכנים בבניין. בשבתות חדר זה משמש כבית כנסת פעיל, ונערכות בו התוועדויות בימי דפגרא וכו'.<br /> <br /> בנוסף בקומה זו שוכנים משרדים רבים, ביניהם משרדו של הרב [[משה קוטלרסקי]].<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> <br /> כיום בקומה זו שוכנים, בין השאר, משרדי [[מרכז לענייני חינוך]] - מחלקה 302, שמהם מנוהלים פרוייקטים רבים כגון CTeens, Ckeeds, בית מדרש לשלוחים, מיי שליח, JNet, [[כינוס השלוחים העולמי]] ו[[כינוס השלוחות העולמי]] ורבים נוספים.<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285952 2017-02-02T21:02:36Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> בקומה זו שוכן חדר, שנבנה על מנת לשמש חדר טיפולים עבור הרבי בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]], לצורך זה אף נבנתה מעלית מיוחדת שמחברת בין חדרו של הרבי (דרך המסדרון שליד משרדו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) לחדר. למעשה הרבי לא השתמש בחדר טיפולים זה מעולם.<br /> כיום החדר משמש כחדר הישיבות של [[מרכז לענייני חינוך]] וארגונים נוספים השוכנים בבניין. בשבתות חדר זה משמש כבית כנסת פעיל, ונערכות בו התוועדויות בימי דפגרא וכו'.<br /> <br /> בנוסף בקומה זו שוכנים משרדים רבים, ביניהם משרדו של הרב [[משה קוטלרסקי]].<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285951 2017-02-02T21:01:55Z

<p>67.82.249.71: /* הקומה השניה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> בקומה זו שוכן חדר, שנבנה על מנת לשמש חדר טיפולים עבור הרבי בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]], לצורך זה אף נבנתה מעלית מיוחדת שמחברת בין חדרו של הרבי (דרך המסדרון שליד משרדו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) לחדר. למעשה הרבי לא השתמש בחדר טיפולים זה מעולם.<br /> כיום החדר משמש כחדר הישיבות של [[מרכז לענייני חינוך]] וארגונים נוספים השוכנים בבניין. בשבתות חדר זה משמש כבית כנסת פעיל, ונערכות בו התוועדויות בימי דפגרא וכו'.<br /> <br /> בנסף בקומה זו שוכנים משרדים רבים, ביניהם משרדו של הרב [[משה קוטלרסקי]].<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285941 2017-02-02T20:52:52Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285940 2017-02-02T20:52:32Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285939 2017-02-02T20:51:34Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285938 2017-02-02T20:51:21Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בניין המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-[[770]], בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפו המחובר שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=788_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=285934 2017-02-02T20:46:41Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צילום: מפות גוגל]]<br /> בנייני המשרדים '''784-788 [[איסטרן פארקווי]]''' הינם שני בנייני משרדים צמודים בני ארבע קומות הממוקמים צמוד ל-[[770]], בהם מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב&quot;ד, ובמרתפם המחובר שוכן הזאל הגדול המשמש ל[[תפילות]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] עם הרבי.<br /> <br /> בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.<br /> <br /> הארגונים הפועלים מבנייני משרדים זה כיום: [[מרכז לעניני חינוך]], [[jem]], [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[ועד שיחות באנגלית]], [[דפוס עזרא]], [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית הבניין==<br /> בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.<br /> <br /> עד שנת [[תשכ&quot;ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. <br /> <br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> ==השימוש בבניין==<br /> ===קומת המרתף והראשונה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]]<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת]]<br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ&quot;ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.<br /> <br /> בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל&quot;ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.<br /> <br /> בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].<br /> <br /> ===הקומה השניה===<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה השלישית===<br /> מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת ה[[שבת]] היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.<br /> <br /> מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הקומה רביעית===<br /> בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב [[קינגסטון]] שוכנים משרדי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת [[תשס&quot;ז]]. ולצידם משרדי [[שיחות אין אינגליש]].<br /> {{פיסקה חסרה}}<br /> <br /> ==שריפה בבנין==<br /> [[קובץ:שריפה בבנין 788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הבניין לאחר השריפה]]<br /> באור ליום חמישי [[כ&quot;א בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], פרצה [[שריפה]] מסתורית בבית הדפוס של [[ועד להפצת שיחות]] הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.<br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: &quot;יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי [[שריפה]] מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם העיכוב בבניית ה[[מקווה טהרה]] החדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה{{הערה|הקטע הרלוונטי מהשיחה: &quot;ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו.<br /> <br /> לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע!<br /> <br /> אחר כך פרצה [[שריפה]] גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!&quot;}}.<br /> ==שימושים נוספים בבניין==<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ימין|ממוזער|250px|חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] תשמ&quot;ז]]<br /> [[קובץ:788 דגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל משיח]] פרוס על הבנין]]<br /> בעת מעמדי [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הנערכים ב[[רחוב איסטרן פארקווי]], משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית [[י&quot;ב הפסוקים]]. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת [[770]], משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65693&amp;lang=he רצף אירועים או רמז משמים?!...] - תיאור המאורעות סביב השריפה בבניין בשנת [[תשמ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=285932 2017-02-02T20:33:15Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) שימש במשך שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא בשנת [[תש&quot;ל]]. לפני חתונתו, כאשר סיפר ל{{ה|רבנית נחמה דינה}} שאחיו, [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חנניה סיני דוד (חס&quot;ד)]] הגיע, אמרה לו לבקש ממנו למלא את מקומו לאחר החתונה{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450}}.<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]].<br /> ומנהל את הקומה העליונה בה שוכן הזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=285931 2017-02-02T20:32:50Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) שימש במשך שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא בשנת [[תש&quot;ל]]. לפני חתונתו, כאשר סיפר ל{{ה|רבנית נחמה דינה}} שאחיו, [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חנניה סיני דוד (חס&quot;ד)]] הגיע, אמרה לו לבקש ממנו למלא את מקומו לאחר החתונה{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450}}.<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]].<br /> ומנהל את הקומה העליונה בה שוכן הזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=285929 2017-02-02T20:32:39Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) שימש במשך שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא בשנת [[תש&quot;ל]]. לפני חתונתו, כאשר סיפר ל{{ה|רבנית נחמה דינה}} שאחיו, [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חנניה סיני דוד (חס&quot;ד)]] הגיע, אמרה לו לבקש ממנו למלא את מקומו לאחר החתונה{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450}}.<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקות הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]].<br /> ומנהל את הקומה העליונה בה שוכן הזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=285928 2017-02-02T20:30:12Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) שימש במשך שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא בשנת [[תש&quot;ל]]. לפני חתונתו, כאשר סיפר ל{{ה|רבנית נחמה דינה}} שאחיו, [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חנניה סיני דוד (חס&quot;ד)]] הגיע, אמרה לו לבקש ממנו למלא את מקומו לאחר החתונה{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450}}.<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]].<br /> ומנהל את הקומה העליונה בה שוכן הזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=285927 2017-02-02T20:26:56Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)]]}}<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ&quot;ד]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב&quot;ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של &quot;ספריית ליובאוויטש&quot;. <br /> <br /> ==מטרתה==<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> ==התבססותה==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו&quot;ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י&quot;ט כסלו]] תרצ&quot;ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב&quot;ד בולעטין]].<br /> <br /> ==חברי האגודה במשך השנים==<br /> <br /> חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ&quot;ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], [[שניאור זלמן גוראריה]], [[נחמן סודאק]], [[יהודה צבי פוגלמן]] ו[[שמעון גולדמאן]].<br /> <br /> חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[שלמה קונין]], [[שלום ישראל חודקוב]] כממלא מקום אביו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שלום בער לוין]], [[אברהם יצחק שם טוב]], ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> עד שנת [[תש&quot;נ]] היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]; בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו&quot;ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי&quot;ק].}}; בשנת [[תש&quot;נ]] בוטל ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פס&quot;ד ועד רבני ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח ו[[משפט הספרים]]==<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד ב[[פולין]] על-שם &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב&quot;, היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב&quot; את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד בפולין. <br /> <br /> מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה: <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב&quot;ד בארצות הברית. <br /> <br /> כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל&quot;ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ&quot;ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56298 ביהמ&quot;ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===שטר צוואה===<br /> <br /> בי&quot;ז [[סיוון]] [[תשמ&quot;ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&amp;highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב&quot;ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורבנים נוספים.<br /> <br /> בהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ&quot;ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום &quot;ממונה מטעם אדמו&quot;ר להנהלת אגו&quot;ח&quot;. בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב [[אברהם שמטוב]], 'פוטר' הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ&quot;ש יחד עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] את [[אברהם שמטוב]] ב[[בד&quot;ץ קראון הייטס]].<br /> <br /> אנשי &quot;אגו&quot;ח&quot; בראשות שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד קרינסקי; בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==חברא קדישא==<br /> בשנת [[תש&quot;א]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את מחלקת &quot;חברא קדישא&quot; באגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאי הראשי שנים רבות היה הרב [[יהושע קארף]] וסגנו היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום עומדים בראשה המשב&quot;ק ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והרב [[שלום ישראל חודקוב]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=285926 2017-02-02T20:25:58Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}[[קובץ:קלמן אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב קלמן אפשטיין ב[[פולין]]]]<br /> '''א' בתמוז''' ([[ראש חודש]]) הוא היום הראשון ב[[חודש תמוז]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'ר' (לרוב הדעות) - הולדתו של [[יוסף הצדיק]] בן [[יעקב אבינו]].<br /> *ב'ש&quot;ט - פטירתו, בן מאה ועשר, של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו ומנוחתו כבוד ב[[שכם]].<br /> *ה'ד' - נשרפו ב[[פריס]] ב[[צרפת]] עשרים וארבע קרונות עם כתבי קודש.<br /> *קנ&quot;א - בוצעו פרעות ב[[יהודי]] סיביליה במהלך גזירות קנ&quot;א.<br /> *[[תקפ&quot;ג]] - רבי [[קולנימוס קלמן אפשטיין]] מ[[קראקא]] (מחבר ספר 'מאור ושמש'), נפטר ומנוחתו כבוד בקראקא.<br /> *[[תרס&quot;ה]] - רבי [[שלמה הלברשטאם]], מייסד [[חסידות באבוב]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===נולדו===<br /> *[[תרמ&quot;ט]] - הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], [[חוזר]] אצל [[הרבי הרש&quot;ב]], [[גבאי]] אצל [[הרבי הריי&quot;צ]], מהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] ו[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרב [[משה דוד אייזנברג]], מנהל [[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - ר' [[דוד הלמן]], רוקח חסיד חב&quot;ד ששהה בשליחות [[הרבי הריי&quot;צ]] בברן, [[שווייץ]] ולאחר מכן [[גבאי]] בבית הכנסת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> *[[תשע&quot;ג]] - הרב [[צבי יהודה פוגלמן|הירשל פוגלמן]] שליח הרבי הריי&quot;צ והרבי למעלה מיובל שנים לוואסטער מסצ'וסטס.<br /> <br /> {{להיום יום|א'|תמוז}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|י א]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285925 2017-02-02T20:25:36Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]]) היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליח|שליחה]] ראשית לוואסטער ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285924 2017-02-02T20:23:54Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]]) היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליח|שליחה]] לוואסטער ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285923 2017-02-02T20:23:25Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]]) היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[ר&quot;ח תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליח|שליחה]] לוואסטער ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285921 2017-02-02T20:22:42Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]]) היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[ר&quot;ח תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליחה]] לוואסטער ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285920 2017-02-02T20:22:17Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]]) היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[ר&quot;ח תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליחה]] ל[[וואסטער]] ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285919 2017-02-02T20:21:06Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]]) היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[ר&quot;ח תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליחה ראשית]] ל[[וואסטער]] ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=285918 2017-02-02T20:20:56Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' (?-[[א' תמוז]] [[תשע&quot;ג]] היה שליח הרבי לוואסטער, נשלח עוד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|'אחי תמים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו ר' משה יעקב ובת שבע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שקיים שם עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], ובסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בחורף תש&quot;ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב העכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת ווילאימסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.<br /> <br /> בכ&quot;ג אב תש&quot;ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש&quot;ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר|אחי תמימים וואסטער]] שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש&quot;ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק העכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן). <br /> <br /> בי&quot;ג תמוז תש&quot;ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה ו[[קידושין ונישואין|קידושין]] ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר עם זוגתו לוואסטער, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב&quot;דיים נוספים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשי&quot;ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.<br /> <br /> בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בגיל 91 ב[[ר&quot;ח תמוז]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר פטירתו מונתה אשתו, מרת [[רחל פוגלמן]] כ[[שליחה ראשית]] ל[[וואסטער]] ומרכז [[מסצ'וסטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס<br /> *בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס<br /> *בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין ע&quot;ה - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> *בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - וואסטער, מסצ'וסטס<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=285917 2017-02-02T20:09:50Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px| אברהם שם טוב]]<br /> הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' ([[תרצ&quot;ו]]) בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אברהם נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[ה' באדר]] [[תרצ&quot;ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית [[תשי&quot;ג]] הגיע ל-[[770]]; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום בער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י&quot;ג בתשרי]].<br /> <br /> בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות &quot;חזרה&quot; על כל התוועדות פורים תשח&quot;י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ט]], כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.<br /> <br /> מאז תשכ&quot;ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] לנשיאי [[ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל&quot;ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י&quot;א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה&quot;ב]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm &quot;הרבי והנשיא רונלד רייגן&quot; באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב&quot;ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל&quot;ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי &quot;המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים&quot; בארצות הברית.<br /> <br /> לרגל [[כ&quot;ף אב]] [[תשל&quot;ד]], יום ההילולא השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה מונה ע&quot;י הרבי ליו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי&quot;ק].}}.<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].<br /> <br /> בקיץ ה'תש&quot;ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול המל&quot;ח הרבנים (זבל&quot;א) פסקו כי שם טוב (וכמוהו רוב אלו שהיו חברי וועד ההנהלה) אינם חברים במל&quot;ח.<br /> <br /> ==כתב סירוב==<br /> בכ&quot;ב [[אייר]] [[תשנ&quot;ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי אגו&quot;ח, הוציאו אחד עשר רבני [[אנ&quot;ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ&quot;ל הם &quot;לא צייתי דינא&quot; ו&quot;עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[http://img560.imageshack.us/f/22iyar5754.png/ צילום המכתב]}}. <br /> <br /> בשנת ה'[[תשנ&quot;ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל&quot;א וזבל&quot;א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד&quot;ץ קראון הייטס|הבד&quot;צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד&quot;ץ}}, הוציא הבד&quot;צ ד[[קראון הייטס]] מכתב בו כתוב עליו &quot;לא צייתא לדינא&quot;. לטענת שם טוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת רבני ועד רבני ליובאויטש.<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}. ה[[מתנגדים]] לכך, טענו כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.<br /> *בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון.<br /> *בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.<br /> *חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=285916 2017-02-02T20:09:10Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את&quot;ה העולמי]] בתשס&quot;ב, לבקשת הנהלות הישיבות הלא משיחיסטיות ובהסכמת מנהל [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] ע&quot;ה, ויו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] הרב [[אברהם שם טוב]]. לטענת מקימי הארגון הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.<br /> <br /> משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==פעילות==<br /> * תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br /> * מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br /> * ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם, באולם &quot;בית רבקה&quot; ב[[קראון הייטס]]. ב[[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב&quot;ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- &quot;יום תמים לרבי&quot;. הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. <br /> * ישיבת קיץ לצעירים.<br /> * סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> * &quot;בית חיינו&quot;, עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב&quot;ד בעולם ובקהילות חב&quot;ד בארץ.<br /> * &quot;א חסידישער דעהרער&quot;, מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br /> * &quot;תחיינו&quot;, מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ובריכוזי אנ&quot;ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם &quot;פעילי חב&quot;ד&quot; שב[[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> * &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot; - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב&quot;ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב&quot;ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br /> * &quot;לעבן מיטן רבי'ן&quot; - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב&quot;ד.<br /> * ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס&quot;ד.<br /> * &quot;מקבץ לתורה&quot; - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב&quot;ם יומי|רמב&quot;ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס&quot;ז]]<br /> * חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב&quot;ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו&quot;רי וחסידי חב&quot;ד בפרסום ראשון.<br /> * &quot;עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב&quot;ם]]&quot; - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב&quot;ם]] ל[[אנגלית]].<br /> * &quot;אור וחום ההתקשרות&quot; - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י&quot;א [[ניסן]] תשע&quot;ו.<br /> * ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו&quot;ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא<br /> בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br /> <br /> בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע&quot;ג אצל [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ&quot;ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע&quot;ז]].}} אשר ארגון זה הוקם על מנת להלחם בפעילות של את&quot;ה.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=285915 2017-02-02T20:08:01Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את&quot;ה העולמי]] בתשס&quot;ב, לבקשת הנהלות הישיבות הלא משיחיסטיות ובהסכמת מנהל [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] ע&quot;ה, ומנהל [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] הרב [[אברהם שם טוב]]. לטענת מקימי הארגון הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.<br /> <br /> משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==פעילות==<br /> * תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br /> * מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br /> * ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם, באולם &quot;בית רבקה&quot; ב[[קראון הייטס]]. ב[[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב&quot;ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- &quot;יום תמים לרבי&quot;. הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. <br /> * ישיבת קיץ לצעירים.<br /> * סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> * &quot;בית חיינו&quot;, עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב&quot;ד בעולם ובקהילות חב&quot;ד בארץ.<br /> * &quot;א חסידישער דעהרער&quot;, מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br /> * &quot;תחיינו&quot;, מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ובריכוזי אנ&quot;ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם &quot;פעילי חב&quot;ד&quot; שב[[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> * &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot; - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב&quot;ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב&quot;ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br /> * &quot;לעבן מיטן רבי'ן&quot; - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב&quot;ד.<br /> * ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס&quot;ד.<br /> * &quot;מקבץ לתורה&quot; - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב&quot;ם יומי|רמב&quot;ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס&quot;ז]]<br /> * חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב&quot;ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו&quot;רי וחסידי חב&quot;ד בפרסום ראשון.<br /> * &quot;עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב&quot;ם]]&quot; - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב&quot;ם]] ל[[אנגלית]].<br /> * &quot;אור וחום ההתקשרות&quot; - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י&quot;א [[ניסן]] תשע&quot;ו.<br /> * ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו&quot;ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא<br /> בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br /> <br /> בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע&quot;ג אצל [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ&quot;ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע&quot;ז]].}} אשר ארגון זה הוקם על מנת להלחם בפעילות של את&quot;ה.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=285914 2017-02-02T20:06:26Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את&quot;ה העולמי]] בתשס&quot;ב, לבקשת הנהלות הישיבות הלא משיחיסטיות ובהסכמת מנהל הישיבה ב770 הרב [[דוד רסקין]] ע&quot;ה. לטענת מקימי הארגון הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.<br /> <br /> משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==פעילות==<br /> * תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]]. <br /> * מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]]. <br /> * ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם, באולם &quot;בית רבקה&quot; ב[[קראון הייטס]]. ב[[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב&quot;ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- &quot;יום תמים לרבי&quot;. הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. <br /> * ישיבת קיץ לצעירים.<br /> * סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> * &quot;בית חיינו&quot;, עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב&quot;ד בעולם ובקהילות חב&quot;ד בארץ.<br /> * &quot;א חסידישער דעהרער&quot;, מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.<br /> * &quot;תחיינו&quot;, מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב&quot;ד ובריכוזי אנ&quot;ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם &quot;פעילי חב&quot;ד&quot; שב[[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> * &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot; - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב&quot;ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב&quot;ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.<br /> * &quot;לעבן מיטן רבי'ן&quot; - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב&quot;ד.<br /> * ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס&quot;ד.<br /> * &quot;מקבץ לתורה&quot; - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב&quot;ם יומי|רמב&quot;ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס&quot;ז]]<br /> * חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב&quot;ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו&quot;רי וחסידי חב&quot;ד בפרסום ראשון.<br /> * &quot;עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב&quot;ם]]&quot; - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב&quot;ם]] ל[[אנגלית]].<br /> * &quot;אור וחום ההתקשרות&quot; - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י&quot;א [[ניסן]] תשע&quot;ו.<br /> * ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו&quot;ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא<br /> בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br /> <br /> בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע&quot;ג אצל [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ&quot;ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע&quot;ז]].}} אשר ארגון זה הוקם על מנת להלחם בפעילות של את&quot;ה.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D&diff=285636 2017-01-30T20:51:18Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''משה אהרן וילהלם''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ז]], 1926) הוא מזקני חסידי חב&quot;ד בירושלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה טבת]] [[תרפ&quot;ז]] לאביו ר' [[חיים דוד וילהלם]] ולאמו מרת חיה בילא. מצד אביו, מיוחס לגזע חסידי אדמו&quot;ר הזקן ר' [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, [[בכור אזולאי]] מחשובי עדת חסידי חב&quot;ד בחברון וירושלים, ר' [[ישראל שמעון שיין]] מחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק, והגאון החיד&quot;א. מצד אמו, הינו מיוחס לר' אפרים יוסף דוב אשכנזי רבה של זלאטשוב, ור' יואל אשכנזי בעל שו&quot;ת מהר&quot;י אשכנזי, והגאון בעל 'חות דעת' מליסא, וכן לרב הקדוש רבי [[שלמה מקארלין]]. [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת חיה שרה בתם של הרב אלימלך ומרת נחמה וייסברג.<br /> <br /> לאחר חתונתם קבעו בני הזוג את ביתם בסמיכות ל[[שיכון חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. שניים מילדיהם נפטרו עוד בחייהם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב נחמן יוסף וילהלם - טורונטו<br /> *בנו, הרב [[יצחק וילהלם]] - ספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], קראון הייטס<br /> *בנו, הרב [[ברוך וילהלם]] - משלוחי הרבי בנהריה<br /> *בנו, הרב [[נטע שלמה וילהלם]] ע&quot;ה - מאנשי קהילת חב&quot;ד ב[[ירושלים]], מפעילי [[מבצע מזוזה]] וחבר ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר<br /> *חתנו, הרב משה ניסן וולבובסקי, קראון הייטס<br /> *חתנו, הרב [[אברהם אייזנבך]] - ירושלים<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|63933|news|החסיד והאדמו&quot;ר נפגשו יחד בבורו פארק|מערכת שטורעם|ט' בתמוז תשע&quot;ג}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וילהלם משה אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98&diff=283009 2017-01-18T17:52:59Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שליח הרבי לחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שילדקרויט]]<br /> הרב '''ירמיהו יהודה לייב (לייבל) שילדקרויט''' הוא שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנכ&quot;ל מוסדות חינוך חב&quot;ד בחיפה והקריות. המוסדות כוללים: ישיבת חב&quot;ד, [[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' לבנים, גני ילדים, ביה&quot;ס יסודי ותיכון &quot;בית חיה&quot; לבנות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ל' כסלו]] [[תשי&quot;א]] ב[[ניו הייבן]] שב[[ארצות הברית]], לאביו הרב [[זאב שילדקרויט]], שהיה חבר הנהלת [[אחי תמימים ניו הייוון|ישיבת אחי תמימים מקומית]] ומ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בניו-הייבן.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו רבקה יענטא בתו של הרב [[אברהם ליסון]] מ[[כפר חב&quot;ד]], הגיע לחיפה בשליחות הרבי בימי הקיץ של שנת [[תשל&quot;ט]]. בשנת [[תש&quot;מ]] התחיל לנהל את בית חב&quot;ד חיפה ולפעול בכל חלקי העיר (מאוחר יותר הגיע הרב [[דב גינזבורג]] ופתח עוד ועוד בתי חב&quot;ד בחיפה). בשנת [[תשמ&quot;א]] נרתם הרב שילדקרויט לנהל את תלמוד תורה חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> בצמוד לקהילת חב&quot;ד הקים הרב שילדקרויט [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב שילדקרויט נשלח על ידי הרבי כחלק מקבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל&quot;ו-תשל&quot;ח.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו - הרב יוסף יצחק שילדקרויט - [[שליח]] [[הרבי]], ס. פאולו, [[ברזיל]].<br /> *בתו דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל פיקרסקי, רעננה.<br /> *בתו בלומה, אשת הרב זלמן רסקין - משלוחי הרבי בוינה.<br /> *בתו חיה מושקא, אשת הרב אברמי קנלסקי - משלוחי הרבי בניו ג'רזי.<br /> *בתו שטרנא שרה אשת הרב דוד מינסקי, משלוחי הרבי בחיפה.<br /> *בתו חנה, אשת הרב אברמי הבלין, ירושלים.<br /> <br /> {{מיון רגיל:שילדקרויט, ירמיהו יהודה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=279143 2016-12-18T19:21:50Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[תמונה:דייטש חיים שלום.jpg|left|thumb|250px|ר' חיים שלום]]<br /> הרב '''חיים שלום דייטש''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]], 1944) הוא מחשובי [[משפיע|משפיעי]] [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ה]] ל[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;אנשי מעמד&quot; ולאמו מרת מרים. למד בישיבת פוניבז'. בתקופת לימודו בפוניבז' החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], ונסע ל[[כפר חב&quot;ד]] לשמוע את הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש#הישיבה המרכזית בישראל|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]]. בהגיעו לגיל '[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]' בו לומדים בחורי הישיבה לעצמם, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים [[כפר חב&quot;ד]] והיה תלמיד מובהק של הרב שלמה חיים.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את אסתר לאה, בתו של הרב אשר זאב ורנר, להם עשרה ילדים, חלקם משמשים כ[[שלוחים]] בארץ ובעולם.<br /> <br /> ===בתפקידי הוראה והשפעה===<br /> [[קובץ:דו&quot;ח כולל צ&quot;צ.jpeg|left|thumb|200px|דו&quot;ח שנתן הרב דייטש לרבי אודות הכולל, בצד הגליון הביע הרבי את רצונו שב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל האברכים המנוהל על ידי המזכירות]] ילמדו מכולל צמח צדק כיצד לפעול ולנהל את הכולל]]<br /> לאחר חתונתו שימש כ[[ר&quot;מ]] בישיבת תומכי תמימים ב[[קריית גת]]. לאחר מכן הקים מכון [[סמיכה]] ללימודי הלכה בעיון. למד במשך תקופה בכולל של מוסד הרב קוק בראשות הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]. כמו כן כיהן כר&quot;מ ב[[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> בהוראת הרבי החל לכהן כראש [[כולל אברכים|כולל]] בבית הכנסת [[צמח צדק]] בעיר העתיקה, במסגרת תפקידו זכה להיכנס [[יחידות|ליחידויות]] רבות ולקבל הוראות מהרבי בקשר ללימודים בכולל. כמו&quot;כ הוציא לאור קבצי הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] וכן [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)]] בה באים ליקוט ענייני הלכה מרבותינו נשיאנו ומגדולי ישראל הדנים בדבריהם.<br /> <br /> מלבד ידיעותיו ב[[תורת החסידות]] הוא גם [[תלמיד חכם|בקי]] ב[[גמרא]] וב[[הלכה]]. הוא מתייחד ביכולת הניתוח [[נפש]] ורגשות האדם, ובמהלך ה[[התוועדות|התוועדוית]] מדבר רבות על הנושא. הוא סחף אחריו גם חסידים רבים שאינם משתייכים לחסידות חב&quot;ד, שחלקם אף רואים בו כרבם המובהק. עוסק גם בקירוב נערים חרדים המתרחקים מאורח החיים שחונכו בו. נוהג לשבות ב[[חג השבועות]] ב[[מז'יבוז']] בקברו של [[הבעל שם טוב]]. כמו כן נוסע מדי שנה ל[[האדיטש]], ל[[יארצייט]] של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בשנים האחרונות הוקם אתר [[אינטרנט]] בשם '[[חסידות.נט]]' בו ניתן לצפות ולשמוע בשיעוריו והתוועדויותיו של הרב דייטש.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *'''אמו''': מרת מרים דייטש (לבית סגל).<br /> ;אחיו:<br /> *ר' משה דייטש - מנהל ארגון חסדי יוסף (מיסודו של אביו ר' יוסף אליהו).<br /> *ר' שניאור זלמן דייטש - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לקבלה &quot;אנשי מעמד&quot;.<br /> *ר' [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] - מנהל מוסדות חב&quot;ד &quot;אור שניאור&quot; אוברביליע, צרפת.<br /> *מרת שרה בקר.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב [[אשר דייטש]] - שליח ב[[פתח תקווה]].<br /> *הרב שלמה דייטש - שליח ורב העיר סמרה, רוסיה.<br /> *הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי בוקרשט, רומניה.<br /> *הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרב בפערם, רוסיה.<br /> *הרב יעקב דייטש - שליח הרבי בניקוסיה, קפריסין.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chasidut.net אתר השיעורים של הרב דייטש] - [[חסידות. נט]]<br /> *[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=361 כתבת וידאו מ[[התוועדות]] בפורים] עם הרב דייטש והרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65208 איזה רמה של משיכת הלב צריך בשידוך?]{{וידאו}}<br /> *עיתון משפחה, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9__%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_73761.html 'העילוי מפוניבז' וה[[משפיע]] מליובאוויטש], אתר COL<br /> *{{קישור חבד און ליין|97540|יגיעה והעמקה • ראש הכולל שמקים דור של מעיינים בהלכה||ב' סיון תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/09/66.-Ki-Seitzei-5776-Hebrew-Version.pdf לחיות את לימוד התורה]''' {{PDF}} ראיון משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:דייטש, חיים שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=277945 2016-12-08T17:50:10Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''משה הויכברג''' הוא מפעילי חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים, העוסק בפעילויות עם עולי רוסיה. בעבר שימש כשליח הרבי במוסקבה, וכראש ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר הני', בת ר' מנחם מענדל כהן מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונכדת ר' צבי אייזיק דרעבינר, מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לאחר שנולדו להם ארבעה ילדים, הצטרפו לשלוחי הרבי במוסקבה, שם גם שימש במשך מספר שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> בעקבות מצבה הבריאותי של אשתו חזרה המשפחה לארץ בשנת תשס&quot;א, וקבעו את מגוריהם בשכונת רמות בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הויכברג<br /> *חתנו, ר' אברהם לנדאו<br /> *חתנו ר' לוי יודקין<br /> *חתנו ר' שלום בער גאנזבורג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=89313 חג הגאולה שלי]''', ראיון של הרב הויכברג ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת בלק ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:הויכברג, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=277944 2016-12-08T17:50:04Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''משה הויכברג''' הוא מפעילי חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים, העוסק בפעילויות עם עולי רוסיה. בעבר שימש כשליח הרבי במוסקבה, וכראש ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר הני', בת ר' מנחם מענדל כהן מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונכדת ר' צבי אייזיק דרעבינר, מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לאחר שנולדו להם ארבעה ילדים, הצטרפו לשלוחי הרבי במוסקבה, שם גם שימש במשך מספר שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> בעקבות מצבה הבריאותי של אשתו חזרה המשפחה לארץ בשנת תשס&quot;א, וקבעו את מגוריהם בשכונת רמות בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הויכברג<br /> *חתנו, ר' אברהם לנדאו<br /> *חתנו ר' לוי יודקין<br /> *חתנו ר' שלום בער גאנזבורג<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=89313 חג הגאולה שלי]''', ראיון של הרב הויכברג ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת בלק ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:הויכברג, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=277942 2016-12-08T17:48:44Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''משה הויכברג''' הוא מפעילי חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים, העוסק בפעילויות עם עולי רוסיה. בעבר שימש כשליח הרבי במוסקבה, וכראש ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר הני', בת ר' מנחם מענדל כהן מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונכדת ר' צבי אייזיק דרעבינר, מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לאחר שנולדו להם ארבעה ילדים, הצטרפו לשלוחי הרבי במוסקבה, שם גם שימש במשך מספר שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> בעקבות מצבה הבריאותי של אשתו חזרה המשפחה לארץ בשנת תשס&quot;א, וקבעו את מגוריהם בשכונת רמות בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הויכברג - קראון הייטס<br /> *חתנו, ר' אברהם לנדא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=89313 חג הגאולה שלי]''', ראיון של הרב הויכברג ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת בלק ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:הויכברג, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=277941 2016-12-08T17:48:33Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>הרב '''משה הויכברג''' הוא מפעילי חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים, העוסק בפעילויות עם עולי רוסיה. בעבר שימש כשליח הרבי במוסקבה, וכראש ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר הני', בת ר' מנחם מענדל כהן מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונכדת ר' צבי אייזיק דרובינר, מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לאחר שנולדו להם ארבעה ילדים, הצטרפו לשלוחי הרבי במוסקבה, שם גם שימש במשך מספר שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> בעקבות מצבה הבריאותי של אשתו חזרה המשפחה לארץ בשנת תשס&quot;א, וקבעו את מגוריהם בשכונת רמות בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הויכברג - קראון הייטס<br /> *חתנו, ר' אברהם לנדא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=89313 חג הגאולה שלי]''', ראיון של הרב הויכברג ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת בלק ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:הויכברג, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=277940 2016-12-08T17:48:12Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים מוסקבה''' נוסדה בשנת [[תשמ&quot;ח]] [[בית הכנסת]] &quot;מארינה רושצ'ה&quot; על ידי הרב [[משה לברטוב]] והרב [[משה סלונים]] מ[[לשכת עזרת אחים]].<br /> <br /> בראש הישיבה עמד הרב [[עדין אבן ישראל]]<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[בערל לאזאר]] כ[[משפיע]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] עזב הרב אבן ישראל את הישיבה.<br /> <br /> בין השנים [[תשנ&quot;ו]] - [[תשנ&quot;ח]] עמד הרב [[משה הויכברג]] בראשות הישיבה.<br /> <br /> כיום עומד בראש הישיבה ר' [[מנחם מענדל גולדברג]].<br /> <br /> מנכ&quot;ל הישיבה הוא ר' [[לוי דרוץ]].<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מוסקבה]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91&diff=277938 2016-12-08T17:45:36Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[תמונה:נמצוב.jpg|left|thumb|280px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]<br /> הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל&quot;א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות. <br /> <br /> הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]]. היה איש אמת ונחשב לתלמיד חכם דגול. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.<br /> במשך השנים כתב ספר חידושים &quot;עדות לאסף&quot; שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;, כפי שנכתב בהתחלה.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגה, עד שבני העיירה כינוהו ‘אברהם האילם'. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. <br /> <br /> הדבר נודע לאמו והיא חששה מאוד מהקללות. בצר לה פנתה לאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. &quot;אם הוא שומע, הוא גם ידבר&quot;, פסק בן הרבי. אברהם סנדר יצא עם אמו מהבית, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדם.<br /> <br /> בשל אילמותו, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבות, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריף, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל ישיבה בה יחפץ, והם ישלמו לו את כל הוצאותיו: הנסיעה, הספרים, [[בגד|בגדים]] ואוכל. <br /> <br /> עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו ישיבה לנסוע, ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצאר. <br /> <br /> ==בצבא הצאר== <br /> <br /> בגיל עשרים גוייס לצבא הצאר, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים. <br /> <br /> המכשול הראשון שעמד לו, היה האוכל הכשר. אברהם סנדר שמר ב[[מסירות נפש]] על כשרות ה[[מזון]] שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, [[לחם]] ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאי, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד לא קיבל את דבריו.<br /> <br /> בו במקום הגה מוחו של אברהם סנדר רעיון: &quot;המפקד, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצוני, ולאחר מכן תבדוק את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכל&quot;. מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנס. <br /> <br /> כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירות, אך אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניו, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. &quot;החזק אותו במשך כמה דקות על יד אחת!&quot; פקד עליו. אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכון.<br /> <br /> לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם מלפני שש שנים, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> ==בליובאוויטש==<br /> <br /> אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. <br /> <br /> לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' בצילם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילו[[רוסיה]] ולאחר מכן היה נודד במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים. <br /> <br /> ==באנגליה==<br /> <br /> צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס&quot;ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להגר לאנגליה. <br /> <br /> ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב&quot;ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב&quot;ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה. <br /> <br /> ==[[התוועדות]] י&quot;א שבט תשי&quot;א==<br /> <br /> כשעה לאחר תחילת [[התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]], קם ממקומו שמאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: &quot;הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות&quot;. דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי. <br /> <br /> ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד&quot;ה &quot;באתי לגני&quot; תש&quot;י.<br /> <br /> לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: &quot;חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!&quot; הרב נמצוב בירך ברכת ‘שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן. <br /> <br /> ה[[התוועדות]] נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. לאחר שסיים, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ&quot;ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן. <br /> <br /> ==קווים לדמותו==<br /> <br /> ר' אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת, המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מורא. <br /> <br /> גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאוד. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים - לחם וגם ניצח. <br /> <br /> כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאל.<br /> <br /> ר' אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. לאחר יום עבודה בשחיטה, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות. <br /> <br /> במשך השנים כתב ספר חידושים &quot;עדות לאסף&quot; שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;, כפי שנכתב בהתחלה. <br /> <br /> בשנים בהם התגורר הראי&quot;ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי &quot;בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!&quot; <br /> <br /> ב[[חודש שבט]] תרצ&quot;ז, כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת ה[[יחידות]] אמר לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת&quot;. ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשנות היודי&quot;ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה. <br /> <br /> לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]] [[תשכ&quot;ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשה, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח. <br /> <br /> כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו, והוא בן 97. הוא זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1041 בית משיח 448] <br /> <br /> {{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מנצ'סטר: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד לונג-איילנד: אישים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=277933 2016-12-08T17:26:16Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> הרב '''אלעזר גורליק''' הינו חסיד תושב [[כפר חב&quot;ד]], ומנהל פרדס אתרוגים ייחודי שנשתל בהוראת הרבי, וכיום כל האתרוגים בו גדלים על עצים שנשתלו מזרעים של האתרוג שהרבי עצמו בירך עליו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג כסלו]] [[תרצ&quot;ה]] לאביו ר' [[אברהם שמואל גורליק]] ולאמו מרת פסיה, כאשר מצד אביו היה נכדו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] (לימים רבה הראשון של [[כפר חב&quot;ד]]).<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הגדולה]], ובשנת תש&quot;ט נמנתה משפחתו על 34 המשפחות הראשונות שהתיישבות בשפריר וייסדו את [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> אביו עסק בחקלאות, ובשנת [[תש&quot;כ]] שתל בשותפות עם ר' נחמן אלבוים מטע אתרוגים וניהל אותו יחד עמו עד שנת [[תש&quot;ל]]. לאחר הגירתו של אלבוים, רכש ממנו את חלקו ובמשך כעשור שנים המשיך להתמודד עם הקשיים השונים בגידול ושימור התארוגים כאשר לאורך כל הדרך זכה אביו לברכת ועידוד הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה לחודש החגים, ולאחר שובו החל לעסוק בחינוך. כאשר הועלתה הצעה בשנת תשל&quot;ז שיפסיק את עיסוקו בחינוך ויעזור לאביו בגידול האתרוגים, שלל זאת הרבי באומרו שעל פי הידיעות שמגיעות אליו הוא מצליח בעבודת החינוך.<br /> <br /> גם לאחר שקיבל לידיו את ניהול הפרדס בשתפות עם גיסו הרב [[משה נפרסטק]] המשיך לעסוק בחינוך, ועל פי הוראת הרבי העסיקו הגיסים עובדים בתשלום שיעסקו בגידול האתרוגים.<br /> <br /> לאורך השנים זכה ליחס חם מהרבי בכל הנוגע לפרדס ולמספר הוראות אישיות בנוגע לנטיעת האתרוגים, ועל פי עדותו של המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] הרבי אף השתמש באתרוגים מהפרדס שבבעלותו בימי חג הסוכות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/10/70.-Haazinu-5776-Hebrew.pdf חייבים אתרוגים לא מורכבים]''' {{PDF}} בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]], י&quot;ב תשרי תשע&quot;ז<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורליק, אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=277600 2016-12-06T18:56:15Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>{{חודש כסלו}}<br /> '''י&quot;א בכסלו''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש כסלו]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקכ&quot;ג]] - רבי יעקב יצחק הלוי לנדא, רבה של דוקלא ופרשבורג ומחבר ספר 'אמרי רברבי', נפטר.<br /> *[[תקמ&quot;ו]] - רבי שמחה מדעסוי, מחבר ההגהות על ה[[ש&quot;ס]], נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ב]] - רבי יחיאל הלר, מחבר ספר עמודי אור', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *[[תרפ&quot;ט]] - [[הרבי]] [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|עלה לתורה ב'שבת חתן' שלו]] (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;), במנין [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר [[ריגא]].<br /> <br /> ==ימי החסידים==<br /> * [[תר&quot;ע]] - הרב [[חיים יעקב קרישבסקי]], חסיד חב&quot;ד, בתקופת אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], מאיזור יקטרינוסלב. נפטר.<br /> * [[תש&quot;ב]] - הרב [[אליעזר ליפמאן דוברבסקי]], בן הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]], נפטר, מנ&quot;כ בעיר סמרקנד.<br /> * [[תשמ&quot;ב]] - הרב [[אהרן גופין]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה המייסד של התלמוד תורה וישיבה קטנה ב[[כפר חב&quot;ד]] והי' למנהלה משך עשרות בשנים, נפטר.<br /> * [[תשמ&quot;ג]] - הרב [[אלחנן יהודה ליב רייצעס]], נפטר.<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;א|כסלו}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ג יא]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|ב יא]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=276829 2016-11-29T20:25:07Z

<p>67.82.249.71: ענגעל התגרשו</p> <hr /> <div>הרב '''יעקב בן ציון יורקוביץ' (יורקאוויטש)''' (?-[[תשס&quot;ה]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]. כיהן בעבר כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ליטאית בפריז.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ברית המועצות]] למשפחה ששורשיה נמנו על גזע חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת עטיא בת השוחט החסידי ר' [[נפתלי יוניק]] מ[[מונטריאול]], החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד יותר ויותר, ובזמן [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]] מרוסיה הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול באמצעות זהות פולנית בדויה, והתיישב בפריז, שם מונה כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ליטאית בעיר.<br /> <br /> כעבור מספר שנים בשנת [[תשי&quot;א]] עבר להתגורר בקהילה החב&quot;דית ב[[מונטריאול]] והיה מחשובי החסידים שם במשך עשרות שנים והיה ידיד קרוב לראשי הקהילה החב&quot;דית במקום דוגמת הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ובשנת [[תשי&quot;ח]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, כאשר בפעם השניה היה זה יחד עם בנו [[ברוך בועז יורקוביץ'|ברוך בועז]] (כיום רב קהילת חב&quot;ד בלוד).<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' [[דובער יוניק]] - [[משב&quot;ק]] בבית הרבי<br /> *בנו, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוד]]<br /> *בנו, הרב שמשון אהרן יורקוביץ' - מנהל בית חב&quot;ד במלוורן מלבורג<br /> *בתו מרת בתיה גיטל, רעיית הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]] - ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]], [[קראון הייטס]]<br /> *בתו מרת ברכה תרצה, רעיית ר' אברהם אלטיין - שלוחי הרבי בוויניפעג, קנדה<br /> *בתו מרת פסיה, רעיית הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת רחל, רעיית הרב זושא הלפרין - מונטריאול, קנדה<br /> *בתו מרת נחמה ענגעל, לאנג ביטש [[קליפורניה]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:יורקוביץ', יעקב בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=276828 2016-11-29T20:22:52Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Ganzburg, Yankel 01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גנזבורג]]<br /> החסיד ר' '''יעקב גנזבורג''' למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ב[[רוסיה]] ושימש כ[[שוחט]] ובודק. לאחר חתונתו עם מרת רבקה (בתו של ר' [[ישראל נח בלניצקי]]), שימש כשליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[מילאנו]] שבאיטליה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> זקנו:<br /> *ר' [[יוסף גנזבורג]].<br /> <br /> אביו:<br /> *ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג.<br /> <br /> אחיו:<br /> *ר' [[שניאור זלמן גנזבורג|שניאור זלמן]], למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] - אביו של ה[[משב&quot;ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]].<br /> *ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בניו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - מילאנו.<br /> *הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] - [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קרית מלאכי]].<br /> *הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נח גנזבורג]] - [[ברזיל]].<br /> <br /> חתניו:<br /> *הרב רייטשיק - לוס אנג'לס.<br /> *הרב רביסקי - טורונטו.<br /> *הרב בלאנק - מיאמי.<br /> *הרב צפתמן - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:גנזבורג, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בליניצקי]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=267867 2016-10-09T18:55:49Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קלונימוס קופציק.jpg|left|thumb|250px|הרב קלונימוס קופצ'יק [[התוועדות|מתוועד]] עם תלמידי ה[[קבוצה]] ב-[[770]] ([[מנחם אב]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> הרב '''קלונימוס קלמיש קופצ'יק''' (יליד שנת [[תש&quot;ט]], 1949), הוא [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[חדרה]] מאז שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב קופצ'יק נולד ב[[קרית אתא]] ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תש&quot;ט]] לרב [[שלמה קופצ'יק]], (חסיד [[ויז'ניץ]] שהתקרב לחסידות חב&quot;ד). בבחרותו למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר נישואיו עם רעייתו עופרה, בת הרב שמעון קורן (וינקלר) מ[[ירושלים]] ב[[חודש אלול]] [[תשל&quot;א]] נשלח על ידי הרבי לפעול להפצת היהדות והחסידות בעיר [[חדרה]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] במהלך [[מבצע אות בספר תורה]] החתים יחד עם הרב אליהו אריה פרידמן מ[[צפת]] את הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטפיילר) על [[אות בספר התורה]].<br /> <br /> כיום פועלים יחד איתו בעיר עשרה [[שלוחים]] נוספים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב תנחום בורושנסקי, [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד באר שבע.<br /> *גיסו, הרב [[חיים שלמה דיסקין]], רב העיר [[קרית אתא]] וקהילת חב&quot;ד.<br /> *גיסו, הרב זלמן מנחם קורן, חוקר מרצה וסופר בעניני בית המקדש.<br /> *אחיו, הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] - שליח [[הרבי]] לפונה, [[הודו]].<br /> <br /> בניו:<br /> *הרב,[[ראובן קופצ'יק]] מנהל באגודת חסידי חב&quot;ד ב-770 בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[לוי יצחק קופצ'יק]] - הנהלת [[מכון מלכות שבתפארת]], כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[ישראל קופצ'יק]] - [[משפיע]] בישיבת 'דעת' ב[[רחובות]].<br /> *הרב [[אהרן קופצ'יק]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> *הרב [[אברהם קופצ'יק]] - ר&quot;מ בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> חתניו:<br /> * ר' יצחק גרנשטט - [[שו&quot;ב]] בנתניה<br /> * ר' יואב ארי עאבד - רעננה.<br /> * ר' דעאל בנימין שיקיאר - נתניה.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:קופצ'יק קולנימוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חדרה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=264613 2016-09-22T19:17:32Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> [[קובץ:זירת הרצח הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת הרצח והרכב הפגוע]]<br /> [[קובץ:הלויית ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע ההלוויה ליד [[770]]]]<br /> [[הת']] '''אהרן יוסף הלברשטאם''' (נולד בקיץ [[תשל&quot;ז]]), נרצח ביום ראשון [[כ&quot;ג באדר]] [[תשנ&quot;ד]] בידי ערבים טרוריסטים על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] [[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]] ללוות את [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ארי נולד בקיץ [[תשל&quot;ז]] לאביו ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]], [[משב&quot;ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי והרבנית]] ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא ע&quot;ה. <br /> בגלל היותו בנו של המשב&quot;ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי. &quot;בכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו&quot;, כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה (סוכות תשע&quot;ד).<br /> ארי למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין. לעיתים קרובות היתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים. <br /> <br /> === הרצחו ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הגה [[שמעון פרס]] את &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot; על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של [[יצחק שמיר]]. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.<br /> <br /> ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מ[[ארץ ישראל]] על ידי &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot;, ותכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] בדרכו מבית חיינו - [[770]] לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו ב[[בית הרפואה]] '[[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]]' שב[[מנהטן]].<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ח באדר]] [[תשנ&quot;ד]] החליטו קבוצת בחורים הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית}} ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.<br /> ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את תפיליו ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.<br /> <br /> בשעה 10:30 נצמד עם רכבו ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי לוואן שהסיע את ה[[תמימים|תלמידים]] וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה, נחום ששונקין. <br /> חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון כ&quot;ג אדר נפטר מפצעיו ארי הלברשטאם.בן 16 היה בפטירתו.<br /> <br /> הלווייתו התקיימה ברחוב [[איסטרן פארקווי]] מחוץ ל-[[770]] והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br /> קברו, הינו הקבר השביעי מה'אוהל'.<br /> היו שהסבירו את הארוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ד]], בכך שהיה כתוצאה מצערו של הרבי על פטירת ארי (4 ימים קודם לכן) {{הערה|כך הסביר הרב [[עדין אבן ישראל]]}}. <br /> <br /> ב[[י' בסיוון]] [[תשע&quot;ג]] דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.<br /> <br /> בחקירתו של הרוצח ראשיד באז, התברר שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על הטבח שערך ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. הוא קישר בין גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששמה של רעייתו לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.<br /> <br /> == הנצחתו ==<br /> [[קובץ:שלט הנצחה הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין]]<br /> הרצח זעזע את הקהילה החב&quot;דית בעולם, ואת ניו יורק בכלל. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.<br /> <br /> * ראש עיריית [[ניו יורק]] דאז, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.<br /> * הוקמה &quot;'''קרן זכרון ארי הלברשטאם'''&quot;. הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:<br /> * [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.<br /> * אמבולנס של ארגון [[הצלה קראון הייטס]].<br /> * [[בית חב&quot;ד|מרכז חב&quot;ד]] בקינגס הייווי.<br /> * [[ספר תורה]]<br /> * חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.<br /> * בעקבות הארוע, הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770.<br /> <br /> עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העליה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52083 באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)== <br /> אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:<br /> * המהרש''ל.<br /> * ה'חכם צבי'.<br /> * ה'שר שלום' מבעלז.<br /> הצדיקים הקדושים נבג''ם מבית:<br /> * זלאטשוב.<br /> * ליזענסק.<br /> * ראפשיץ.<br /> * צאנז.<br /> * פרימישלאן.<br /> ==משפחתו==<br /> * אביו - הרב חס&quot;ד = חנניה סיני דוד הלברשטאם.<br /> * אמו - מרת דבורה (העכט).<br /> * אחיו - ר' יהושע הלברשטאם.<br /> * אחיו - ר' מענדל הלברשטאם.<br /> * אחותו - מרת חנה (אפפלבאום).<br /> * אחותו - מרת שרה (גוטניק).<br /> * סביו - רבי מאיר הלברשטאם ע&quot;ה, האדמו&quot;ר מטשעקווא, הרה&quot;ח ר' [[פרץ העכט]] ע&quot;ה.<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [[בנימין ליפקין]], '''על הכוונת''', סיפור הרצח.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://www.arihalberstam.com אתר ההנצחה לזכרו של ארי]''' (באנגלית)<br /> * [https://www.arihalberstam.com/sequence-of-events/ סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין] באתר לזכרו של ארי (באנגלית)<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1822 דיווחי התקשורת על הרצח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלברשטאם אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%97%D7%A8&diff=263581 2016-09-21T16:58:56Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>[[File:הרב_אורי_בן_שחר_2016-08-23_18-36.jpg|thumbnail|הרב אורי בן שחר]]<br /> <br /> הרב '''אורי בן שחר''' ([[ח' אב]] [[תרפ&quot;ו]] - [[י&quot;ז אלול]] [[תשס&quot;ז]], 1926-2007) היה פעיל ראשי ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], מנהל בית ספר חב&quot;ד ביפו, ויושב ראש המועצה הדתית ב[[כפר חב&quot;ד]], ששימש בתפקידים נוספים בקהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' מנחם אב]] [[תרפ&quot;ו]] למשפחה חסידית ב[[ראשון לציון]] והתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] על ידי ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] שהכניס אותו אותו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] נסע יחד עם חברו ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|במסע רווי תלאות, שנדפס אחר כך תחת הכותרת &quot;אלה מסעי&quot; בבימות שונות}} ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], בחודש [[סיוון]] נסע ל[[מרכז שליחות]] ב[[ארצות הברית]]. ב[[תש&quot;ט]] חזר ל[[ארץ הקודש]] והחל להתנדב ב[[יד לאחים]].<br /> <br /> ב[[תשי&quot;א]] היה מראשוני פעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תשי&quot;ב]] התחתן עם מרת רבקה בתו של הרב [[ישכר דוב ליפשיץ]],<br /> בשלהי שנת [[תשי&quot;ב]] הקמו ארבע בתי הספר הראשונים על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ונקרא לנהל את בית הספר של הרשת - ב[[יפו]], בשלהי [[תשי&quot;ח]] נסע בברכתו של הרבי להקים בית ספר במושב ברוש, בסוף שנת [[תשי&quot;ט]] חזר לנהל את בית הספר ביפו במשך שלושים ושלוש שנה ניהל את בית הספר, ולאחר-מכן יצא לגמלאות ומונה לחבר ב[[מרכז חב&quot;ד תל אביב]]; ב[[גמ&quot;ח]] חב&quot;ד תל אביב; [[גבאי]] ב[[בית כנסת גאולת ישראל]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]]. כמו כן כיהן במשך שנים רבות כיו&quot;ר וועד הרוחני בכפר חב&quot;ד ויו&quot;ר מועצה דתית בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[ערב שבת]] [[י&quot;ז אלול]] [[תשס&quot;ז]] נפטר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' דב בן שחר, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו הרב [[יעקב רייצעס]], יסוד המעלה <br /> * חתנו הרב גרינפלד, קראון הייטס<br /> * חתנו הרב רוזנפלד, כפר חב&quot;ד<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *'''ספר זכרון לר' [[חיים שאול ברוק]]''' - באורי התניא ועוד [[תש&quot;ל]].<br /> *'''[[הפרטיזן]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ben-Shachar%20-%20Sivan%2021%205768.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', ב[[תשורה]] מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br /> <br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ben%20Shachar-Druk%20-%20Sivan%2011,%205773.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', ב[[תשורה]] מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=99671 תמונות מימי חייו]<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> {{מיון רגיל:בן שחר, אורי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]</div>

67.82.249.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2)&diff=261767 2016-09-18T18:55:52Z

<p>67.82.249.71: </p> <hr /> <div>{{קובץ|מנו|הרב כהן}}<br /> הרב '''מנחם (מנו) כהן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ד]], 1983) הוא רב קהילת חב&quot;ד ב[[באר שבע]] ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים באר שבע|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]] לאביו הרב יוסף כהן רב שכונה בעיר [[רמלה]], ולאמו מרת צביה.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב בקהילת חב&quot;ד ב[[באר שבע]] והתמסר ללימודי הלכה, ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לכהן כרב עיר]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. במקביל, החל לשמש כר&quot;מ ב[[תומכי תמימים באר שבע|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], ובמשך הזמן הפך לכתובת הלכתית עבור צעירי הקהילה, והחל לשמש בפועל כרב קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> עם הקמתו של [[מגזין דרך המלך]] של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], החל לפרסם בו מידי חודש טור הלכתי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] היה מראשוני הרבנים שהצטרפו לפרוייקטים שהיוו את התשתית להקמת [[מכון הלכה - חב&quot;ד]], ונמנה על ראשי הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות למכון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אליהו כהן - רב בית הכנסת ‘חי טייב’ ב[[לוד]]<br /> *אחיו, הרב שי שמעון כהן - דיין בבית דין לדיני ממונות ב[[צפת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/5/25/271362205713.html שלושה רבנים ועוד אחד]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] חג השבועות תשע&quot;ה<br /> <br /> {{מיון רגיל:כהן, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד באר שבע: אישים]]</div>

67.82.249.71