https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=67.97.204.123 2026-05-07T21:02:23Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=197801 2015-05-11T19:35:28Z

<p>67.97.204.123: /* הסתלקותו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]]. בעיירה [[חומץ]]<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;, ר' הלל התחתן לפני הבר מצוה שלו ולכן נודע בכינויו '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> == מתקרב לאדמו&quot;ר הזקן ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח משטרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו&quot;ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, [[אדמו&quot;ר הזקן]] כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו&quot;ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. <br /> <br /> את אדמו&quot;ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו &lt;ref&gt;[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. <br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב&quot;ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו&quot;ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני. <br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר האמצעי ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף הנשמה מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד. <br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הצמח צדק ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר&quot;י הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]&quot;. <br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר הרבי הריי&quot;ץ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו היתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] [[תרכ&quot;ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: &quot;הרב הגדול הלל הלוי&quot;. באופן מפתיע נכדיו טוענים כי הדברים המובאים שם משמו מעט לא מדוייקים, שכן הם נכתבו על-ידי אברכים צעירים מידי.<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.<br /> *'''רמ&quot;ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג&quot;א, כפי ששמע מפי קודשו.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות המחשבה כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב:<br /> <br /> *[[ניגון הגדול לר' הלל מפאריטש]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (א)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ב)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ג)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ד)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ה)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ו)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת נתן אברהם.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=197800 2015-05-11T19:35:05Z

<p>67.97.204.123: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]]. בעיירה [[חומץ]]<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;, ר' הלל התחתן לפני הבר מצוה שלו ולכן נודע בכינויו '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> == מתקרב לאדמו&quot;ר הזקן ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח משטרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו&quot;ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, [[אדמו&quot;ר הזקן]] כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו&quot;ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. <br /> <br /> את אדמו&quot;ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו &lt;ref&gt;[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. <br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב&quot;ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו&quot;ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני. <br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר האמצעי ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע&quot;א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף הנשמה מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד. <br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הצמח צדק ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר&quot;י הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]&quot;. <br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר הרבי הריי&quot;ץ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו היתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?'(שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] [[תרכ&quot;ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: &quot;הרב הגדול הלל הלוי&quot;. באופן מפתיע נכדיו טוענים כי הדברים המובאים שם משמו מעט לא מדוייקים, שכן הם נכתבו על-ידי אברכים צעירים מידי.<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.<br /> *'''רמ&quot;ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג&quot;א, כפי ששמע מפי קודשו.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות המחשבה כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב:<br /> <br /> *[[ניגון הגדול לר' הלל מפאריטש]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (א)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ב)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ג)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ד)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ה)]]<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ו)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת נתן אברהם.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=196431 2015-04-14T20:00:30Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גליצנשטיין.jpg|left|thumb|250px|הרב חנוך גליצנשטיין]]<br /> [[קובץ:חנוך_גליצנשטיין_יריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של [[קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]] ביריד שבוע הספר העברי (תש&quot;ל)]]<br /> הרב '''אברהם חנוך גליצנשטיין''' ([[תרפ&quot;ט]] - [[כ' אדר]] [[תשע&quot;ה]]) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. תירגם עשרות ספרים מתורת רבותינו נשיאינו, כתב וערך את סדרות הספרים '[[ספר התולדות]]' ו'[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]' ועוד עשרות ספרים נוספים שיצאו לאור בהוצאת קה&quot;ת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]].<br /> <br /> למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו לבתו של החסיד ר' [[אברהם פאריז]] שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש&quot;י]] (1950) קיבל מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי &quot;הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה&quot;. כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש&quot;י]], נסתלק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ג ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו.<br /> <br /> ב[[יו&quot;ד שבט הגדול]] ([[תש&quot;ל]]) נסע לרבי כ[[זוכה בגורל]], וזכה לקירובים מיוחדים.<br /> <br /> ב[[כ' אדר]] [[תשע&quot;ה]] נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> == בקירוב יהודים ==<br /> בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר [[אליעזר שטיינמן]].<br /> <br /> == ספרות ==<br /> נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים{{מקור}}, ותירגם עשרות.<br /> <br /> גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, ממייסד [[תורת החסידות]], [[הבעש&quot;ט]], עד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. זו סדרת [[ספר התולדות]], ובה חמישה-עשר כרכים.<br /> <br /> במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו&quot;רי חב&quot;ד, תרגם ללה&quot;ק, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה&quot;ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב&quot;ד. <br /> <br /> בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים ב[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[תמונה:שערי החכמה העליונה.jpg|left|thumb|100px|שער הספר]]<br /> *סדרת '''[[אור החסידות]]''' (4 כרכים), [[תשכ&quot;ב]] - [[תשד&quot;ם]].<br /> *סדרת '''[[ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן]]''', (2 כרכים). [[תשכ&quot;א]] - [[תשל&quot;ו]]. <br /> *'''חסידות'''; [[תשנ&quot;ג]], כפר חב&quot;ד.<br /> *'''יחידות'''; [[תשמ&quot;ט]], [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> *סדרת [[ישראל בעל שם טוב]], (4 כרכים) תש&quot;כ - תשל&quot;ה. <br /> *'''תומכי תמימים''', [[תשכ&quot;ט]], כפר חב&quot;ד.<br /> *'''[[תורת שלום]]''', [[תשנ&quot;ד]], כפר חב&quot;ד. <br /> *'''[[תורת שמואל]]''', [[תשנ&quot;ג]], כפר חב&quot;ד. <br /> *'''שערי החכמה העליונה''' - ליקוט מתורת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] בנושא לימוד [[תורת החסידות]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]], כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ליקוטים===<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', (17 כרכים).<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', (15 כרכים).<br /> <br /> ===תרגומים===<br /> *'''[[לקוטי דבורים]]''', [[תשמ&quot;ט]], [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> *'''[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (מתורגם)|ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''', (3 כרכים) [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''', (9 כרכים) [[תשמ&quot;ב]] - [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו, הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]<br /> *אחיו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]]<br /> *חתנו, הרב מנחם וייספיש, ירושלים<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15752&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= הספר 'שערי החכמה העליונה' בהיברו-בוקס].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[https://www.scribd.com/doc/259312370/966 איש אשר רוח בו]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 966 עמוד 25<br /> <br /> {{מיון רגיל:גליצשטיין, אברהם חנוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=195394 2015-03-24T22:41:05Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>הרה&quot;ג הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל לייב הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' צמח ע&quot;ה גורביץ' ויבלח&quot;ט ר' שמשון חריטונוב) שרמ&quot;ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר&quot;ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ&quot;ש); ישנו רב באה&quot;ק (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ&quot;ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב ונקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ביחידות של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור באה&quot;ק ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ&quot;ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ&quot;ש היה לוי].}} ינובסקי]] - היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה הלוי ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב - סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> הגאון רבי ישראל לייב ינובסקי שימש ראש ישיבה במושבה [[רומנובקה]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> <br /> הרב ישראל לייב נשא את הרבנית ביילא רבקה, בתו של הרב [[אברהם דוד לאוואט]] רבה של העיר ניקולייב.<br /> <br /> בשנים תר&quot;ד ותר&quot;ה, הקים אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי רוסיה הגדולה, אז הוקם כולל במושבה (קולוניה) רומנובקה, ובראשו עמד חותנו הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. וחתנו הרב ישראל לייב ניהל את הישיבה, אשר עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אלי'ה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב ינובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. <br /> <br /> בשנת תרט&quot;ז עבר הרב אברהם דוד לאוואט חותנו לכהן ברבנות בניקולייב, מאז נתמנה הרב ישראל לייב למלאות את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, ואף המשיך לנהל אתת הישיבה בו זמנית.<br /> <br /> שם גם היה גר בנו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה]] לאחר חתונתו ושם גם נולדה נכדתו [[הרבנית חנה]] בכ&quot;ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]][[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר‏‏{{הערה|התפרסם ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956}} התגלה שו&quot;ת מר' &quot;ישראל ארי' לייב הלוי מראמאנאווקא&quot; מתאריך ח' אלול תרמ&quot;ג{{הערה|נדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט' סימן קכה}}, אשר יצא לאור בעיר אודסה.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל לייב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר רומנובקה, לאחר הסתלקותו מילא את מקומו{{הערה|בפטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט השאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר בנו על מקום אביו בפועל ר' איסר נשאר בניקולייב}} חתנו הרב שיימאן איטקין. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו התחתנה הרבנית ביילא רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של ניקולייב שבאוקראינה.<br /> *הרב מנחם מנדל ינובסקי, שו&quot;ב בקרמנצ'וג.<br /> *רבי איסר ינובסקי רבה של קירווי-ראג פלך חרסון שבאוקראינה ובעל מנגן, אשתו בת הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב.<br /> *ר' משה הלוי ינובסקי, סוחר בחרסון.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה.<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל אשת הרב מנחם מנדל פושניץ.<br /> <br /> אחת מבנותיו היתה נשואה לר' שיימאן איטקין בן הגאון החסיד הרב יואל איטקין אבד&quot;ק אלעכסאנדריה (פלך חרסון).<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם סבו, וממלא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו לרבה של ראמאנאווקא.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ינובסקי ישראל]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=194579 2015-03-09T14:44:21Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס&quot;ד]]]]<br /> <br /> הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס״ד על ידי הר׳ אברהם מדפיס דקארעץ מכתבים ״אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא .. הרב המפורסם בוצ״ק מוהר״ר ישעיה מ״מ דק״ק דונוויץ״. המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהילים, פסוקים בשאר ספרי הנ״ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז״ל.<br /> <br /> הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס&quot;ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת &quot;[[אוצר החסידים]]&quot; של קה&quot;ת את הספר בשנת [[תשל&quot;ג]]. בשנת [[תשס&quot;ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:<br /> * סידור הספר מחדש, <br /> * חלוקת הדרושים לסימנים, <br /> * חלוקת הסימנים לקטעים, <br /> * השלמות, <br /> * תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, <br /> * ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, <br /> * הערות, ציונים ומפתחות.<br /> <br /> ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב_עמנואל_שוחט|יעקב עמנואל שחט]].<br /> <br /> בחג הגאולה [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז&quot;ל (בתרגום ל[[לה&quot;ק]]):<br /> <br /> &quot;קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br /> <br /> הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת <br /> הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים&quot;.<br /> <br /> ===מקורות הספר===<br /> בשיחת ש&quot;פ וישב תשכ&quot;ד אמר הרבי: ״כ״ק אדמו״ר ה״צמח צדק״ כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד&quot;ה עולת תמיד: ״וז״ל האו״ת מהמגיד נ״ע, וי״א שהוא מכי״ק אאזמו״ר נ״ע ואינו ברור״. ועל פי הנ״ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב״אור תורה״ הם מכי״ק כ״ק אדמו״ר הזקן.<br /> <br /> במבוא למהדורת תשס&quot;ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.<br /> ==ראו גם==<br /> [[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=194578 2015-03-09T14:41:43Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס&quot;ד]]]]<br /> <br /> הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס״ד על ידי הר׳ אברהם מדפיס דקארעץ מכתבים ״אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא .. הרב המפורסם בוצ״ק מוהר״ר ישעיה מ״מ דק״ק דונוויץ״. המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהילים, פסוקים בשאר ספרי הנ״ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז״ל.<br /> <br /> הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס&quot;ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת &quot;[[אוצר החסידים]]&quot; של קה&quot;ת את הספר בשנת [[תשל&quot;ג]]. בשנת [[תשס&quot;ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:<br /> * סידור הספר מחדש, <br /> * חלוקת הדרושים לסימנים, <br /> * חלוקת הסימנים לקטעים, <br /> * השלמות, <br /> * תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, <br /> * ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, <br /> * הערות, ציונים ומפתחות.<br /> <br /> ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמנואל שחט]].<br /> <br /> בחג הגאולה [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז&quot;ל (בתרגום ל[[לה&quot;ק]]):<br /> <br /> &quot;קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br /> <br /> הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת <br /> הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים&quot;.<br /> <br /> ===מקורות הספר===<br /> בשיחת ש&quot;פ וישב תשכ&quot;ד אמר הרבי: ״כ״ק אדמו״ר ה״צמח צדק״ כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד&quot;ה עולת תמיד: ״וז״ל האו״ת מהמגיד נ״ע, וי״א שהוא מכי״ק אאזמו״ר נ״ע ואינו ברור״. ועל פי הנ״ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב״אור תורה״ הם מכי״ק כ״ק אדמו״ר הזקן.<br /> <br /> במבוא למהדורת תשס&quot;ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.<br /> ==ראו גם==<br /> [[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=194577 2015-03-09T14:40:20Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]<br /> הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ&quot;ח אב]] [[תרצ&quot;ה]]-[[כ' אב]] [[תשע&quot;ג]]), היה מגדולי רבני חב&quot;ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך, מתרגם ומחבר ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרצ&quot;ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השניה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי&quot;א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.<br /> <br /> == לימודיו האקדמאים ==<br /> [[קובץ:הרב שוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מציג את השקפת היהדות בפורום]]<br /> [[קובץ:בשיחה עם סטודנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בשיחה עם סטודנט]]<br /> למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטת וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.<br /> <br /> בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.<br /> <br /> == עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה&quot;ת]] ==<br /> לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב&quot;ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...<br /> <br /> באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה&quot;ת]] בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב&quot;ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ&quot;ח]]). בשנת [[תשמ&quot;ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}} וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.<br /> <br /> כשהוצאת קה&quot;ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב&quot;ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל&quot;ג]] כשהוציאה קה&quot;ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור התורה]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי &quot;זה שייך דווקא לך&quot;. ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל&quot;ח]], לאחר ה[[שמיני עצרת תשל&quot;ח|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: &quot;המפתחות?&quot;. הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.<br /> <br /> == מלחמתו בביצור חומות היהדות ==<br /> בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב&quot;ם]] למד [[תנ&quot;ך]], ויהודים לומדים את התנ&quot;ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ&quot;ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.<br /> <br /> ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.<br /> <br /> בתקופת הסערה על תיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.<br /> <br /> במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב&quot;ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב יצחק שוחט - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]].<br /> *ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.<br /> *גב' ציפל - לייק סיטי, יוטה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.<br /> <br /> ;רשימה חלקית של ספריו<br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ&quot;ח.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז&quot;ל שהובאו בספר התניא. [[קה&quot;ת]], תשמ&quot;ז.<br /> *'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''', תשנ&quot;ב. תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ&quot;ג.<br /> *'''עידן הגאולה''', תשנ&quot;ב. הספר תורגם ל-8 שפות.<br /> *'''mystical concepts in chassidism''' - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל&quot;ט.<br /> *'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.<br /> *[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *[[ביוגרפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל&quot;ד.<br /> *[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]]<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור בית משיח|157102063|32|890|חסיד רב פעלים|יעקב פישמן}}<br /> *'''[http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/676157/jewish/A-Relationship-With-Gd.htm מערכת יחסים עם אלוקים]''' - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב&quot;ד {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1582529/jewish/-.htm מיהו משיח בין יוסף?]''' - שיעור טקסט באתר בית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&amp;st=&amp;pgnum=25&amp;hilite= מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי] בתוך [[בטאון חב&quot;ד]], ניסן תשל&quot;ב {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 מתארח בתוכנית 'המפגש שלי'] של [[חברת jem]] {{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|85972|הזיכרונות שהפתיעו אלפים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחט עמנואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=194576 2015-03-09T14:37:04Z

<p>67.97.204.123: /* עבודתו במזכירות הרבי ובקה&quot;ת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]<br /> הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ&quot;ח אב]] [[תרצ&quot;ה]]-[[כ' אב]] [[תשע&quot;ג]]), היה מגדולי רבני חב&quot;ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך ומחבר ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרצ&quot;ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השניה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי&quot;א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.<br /> <br /> == לימודיו האקדמאים ==<br /> [[קובץ:הרב שוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מציג את השקפת היהדות בפורום]]<br /> [[קובץ:בשיחה עם סטודנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בשיחה עם סטודנט]]<br /> למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטת וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.<br /> <br /> בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.<br /> <br /> == עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה&quot;ת]] ==<br /> לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב&quot;ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...<br /> <br /> באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה&quot;ת]] בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב&quot;ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ&quot;ח]]). בשנת [[תשמ&quot;ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}} וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.<br /> <br /> כשהוצאת קה&quot;ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב&quot;ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל&quot;ג]] כשהוציאה קה&quot;ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור התורה]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי &quot;זה שייך דווקא לך&quot;. ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל&quot;ח]], לאחר ה[[שמיני עצרת תשל&quot;ח|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: &quot;המפתחות?&quot;. הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.<br /> <br /> == מלחמתו בביצור חומות היהדות ==<br /> בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב&quot;ם]] למד [[תנ&quot;ך]], ויהודים לומדים את התנ&quot;ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ&quot;ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.<br /> <br /> ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.<br /> <br /> בתקופת הסערה על תיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.<br /> <br /> במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב&quot;ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב יצחק שוחט - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]].<br /> *ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.<br /> *גב' ציפל - לייק סיטי, יוטה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.<br /> <br /> ;רשימה חלקית של ספריו<br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ&quot;ח.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז&quot;ל שהובאו בספר התניא. [[קה&quot;ת]], תשמ&quot;ז.<br /> *'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''', תשנ&quot;ב. תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ&quot;ג.<br /> *'''עידן הגאולה''', תשנ&quot;ב. הספר תורגם ל-8 שפות.<br /> *'''mystical concepts in chassidism''' - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל&quot;ט.<br /> *'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.<br /> *[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *[[ביוגרפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל&quot;ד.<br /> *[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]]<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור בית משיח|157102063|32|890|חסיד רב פעלים|יעקב פישמן}}<br /> *'''[http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/676157/jewish/A-Relationship-With-Gd.htm מערכת יחסים עם אלוקים]''' - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב&quot;ד {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1582529/jewish/-.htm מיהו משיח בין יוסף?]''' - שיעור טקסט באתר בית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&amp;st=&amp;pgnum=25&amp;hilite= מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי] בתוך [[בטאון חב&quot;ד]], ניסן תשל&quot;ב {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 מתארח בתוכנית 'המפגש שלי'] של [[חברת jem]] {{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|85972|הזיכרונות שהפתיעו אלפים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחט עמנואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=194575 2015-03-09T14:34:51Z

<p>67.97.204.123: /* לימודיו האקדמאים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]<br /> הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ&quot;ח אב]] [[תרצ&quot;ה]]-[[כ' אב]] [[תשע&quot;ג]]), היה מגדולי רבני חב&quot;ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך ומחבר ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרצ&quot;ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השניה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי&quot;א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.<br /> <br /> == לימודיו האקדמאים ==<br /> [[קובץ:הרב שוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מציג את השקפת היהדות בפורום]]<br /> [[קובץ:בשיחה עם סטודנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בשיחה עם סטודנט]]<br /> למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטת וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.<br /> <br /> בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.<br /> <br /> == עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה&quot;ת]] ==<br /> לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב&quot;ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופםן שבו האדם כתב את הדברים ניתן ללמוד הרבה וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת ובנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...<br /> <br /> באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה&quot;ת]] בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב&quot;ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ&quot;ח]]). בשנת [[תשמ&quot;ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}} וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.<br /> <br /> כשהוצאת קה&quot;ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב&quot;ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל&quot;ג]] כשהוציאה קה&quot;ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור התורה]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי &quot;זה שייך דווקא לך&quot;. ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל&quot;ח]], לאחר ה[[שמיני עצרת תשל&quot;ח|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: &quot;המפתחות?&quot;. הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.<br /> <br /> == מלחמתו בביצור חומות היהדות ==<br /> בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב&quot;ם]] למד [[תנ&quot;ך]], ויהודים לומדים את התנ&quot;ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ&quot;ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.<br /> <br /> ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.<br /> <br /> בתקופת הסערה על תיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.<br /> <br /> במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב&quot;ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב יצחק שוחט - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]].<br /> *ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.<br /> *גב' ציפל - לייק סיטי, יוטה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.<br /> <br /> ;רשימה חלקית של ספריו<br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ&quot;ח.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז&quot;ל שהובאו בספר התניא. [[קה&quot;ת]], תשמ&quot;ז.<br /> *'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''', תשנ&quot;ב. תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ&quot;ג.<br /> *'''עידן הגאולה''', תשנ&quot;ב. הספר תורגם ל-8 שפות.<br /> *'''mystical concepts in chassidism''' - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל&quot;ט.<br /> *'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.<br /> *[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *[[ביוגרפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל&quot;ד.<br /> *[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]]<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור בית משיח|157102063|32|890|חסיד רב פעלים|יעקב פישמן}}<br /> *'''[http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/676157/jewish/A-Relationship-With-Gd.htm מערכת יחסים עם אלוקים]''' - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב&quot;ד {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1582529/jewish/-.htm מיהו משיח בין יוסף?]''' - שיעור טקסט באתר בית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&amp;st=&amp;pgnum=25&amp;hilite= מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי] בתוך [[בטאון חב&quot;ד]], ניסן תשל&quot;ב {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 מתארח בתוכנית 'המפגש שלי'] של [[חברת jem]] {{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|85972|הזיכרונות שהפתיעו אלפים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחט עמנואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=194574 2015-03-09T14:31:20Z

<p>67.97.204.123: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]<br /> הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ&quot;ח אב]] [[תרצ&quot;ה]]-[[כ' אב]] [[תשע&quot;ג]]), היה מגדולי רבני חב&quot;ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך ומחבר ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרצ&quot;ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השניה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי&quot;א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.<br /> <br /> == לימודיו האקדמאים ==<br /> [[קובץ:הרב שוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מציג את השקפת היהדות בפורום]]<br /> [[קובץ:בשיחה עם סטודנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בשיחה עם סטודנט]]<br /> למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטה וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.<br /> <br /> בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.<br /> <br /> == עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה&quot;ת]] ==<br /> לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב&quot;ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופםן שבו האדם כתב את הדברים ניתן ללמוד הרבה וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת ובנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...<br /> <br /> באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה&quot;ת]] בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב&quot;ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ&quot;ח]]). בשנת [[תשמ&quot;ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}} וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.<br /> <br /> כשהוצאת קה&quot;ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב&quot;ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל&quot;ג]] כשהוציאה קה&quot;ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור התורה]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי &quot;זה שייך דווקא לך&quot;. ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל&quot;ח]], לאחר ה[[שמיני עצרת תשל&quot;ח|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: &quot;המפתחות?&quot;. הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.<br /> <br /> == מלחמתו בביצור חומות היהדות ==<br /> בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב&quot;ם]] למד [[תנ&quot;ך]], ויהודים לומדים את התנ&quot;ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ&quot;ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.<br /> <br /> ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.<br /> <br /> בתקופת הסערה על תיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.<br /> <br /> במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב&quot;ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב יצחק שוחט - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]].<br /> *ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.<br /> *גב' ציפל - לייק סיטי, יוטה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.<br /> <br /> ;רשימה חלקית של ספריו<br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ&quot;ח.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז&quot;ל שהובאו בספר התניא. [[קה&quot;ת]], תשמ&quot;ז.<br /> *'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''', תשנ&quot;ב. תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ&quot;ג.<br /> *'''עידן הגאולה''', תשנ&quot;ב. הספר תורגם ל-8 שפות.<br /> *'''mystical concepts in chassidism''' - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל&quot;ט.<br /> *'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.<br /> *[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *[[ביוגרפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל&quot;ד.<br /> *[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]]<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור בית משיח|157102063|32|890|חסיד רב פעלים|יעקב פישמן}}<br /> *'''[http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/676157/jewish/A-Relationship-With-Gd.htm מערכת יחסים עם אלוקים]''' - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב&quot;ד {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1582529/jewish/-.htm מיהו משיח בין יוסף?]''' - שיעור טקסט באתר בית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&amp;st=&amp;pgnum=25&amp;hilite= מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי] בתוך [[בטאון חב&quot;ד]], ניסן תשל&quot;ב {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 מתארח בתוכנית 'המפגש שלי'] של [[חברת jem]] {{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|85972|הזיכרונות שהפתיעו אלפים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחט עמנואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=194573 2015-03-09T14:30:31Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]<br /> הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ&quot;ח אב]] [[תרצ&quot;ה]]-[[כ' אב]] [[תשע&quot;ג]]), היה מגדולי רבני חב&quot;ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך ומחבר ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרצ&quot;ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השניה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי&quot;א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.<br /> <br /> == לימודיו האקדמאים ==<br /> [[קובץ:הרב שוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מציג את השקפת היהדות בפורום]]<br /> [[קובץ:בשיחה עם סטודנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בשיחה עם סטודנט]]<br /> למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטה וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.<br /> <br /> בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.<br /> <br /> == עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה&quot;ת]] ==<br /> לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב&quot;ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופםן שבו האדם כתב את הדברים ניתן ללמוד הרבה וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת ובנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...<br /> <br /> באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה&quot;ת]] בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב&quot;ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ&quot;ח]]). בשנת [[תשמ&quot;ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}} וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.<br /> <br /> כשהוצאת קה&quot;ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב&quot;ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל&quot;ג]] כשהוציאה קה&quot;ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור התורה]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי &quot;זה שייך דווקא לך&quot;. ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל&quot;ח]], לאחר ה[[שמיני עצרת תשל&quot;ח|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: &quot;המפתחות?&quot;. הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.<br /> <br /> == מלחמתו בביצור חומות היהדות ==<br /> בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב&quot;ם]] למד [[תנ&quot;ך]], ויהודים לומדים את התנ&quot;ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ&quot;ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.<br /> <br /> ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.<br /> <br /> בתקופת הסערה על תיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.<br /> <br /> במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב&quot;ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב יצחק שוחט - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]].<br /> *ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.<br /> *גב' ציפל - לייק סיטי, יוטה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.<br /> <br /> ;רשימה חלקית של ספריו<br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ&quot;ח.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז&quot;ל שהובאו בספר התניא. [[קה&quot;ת]], תשמ&quot;ז.<br /> *'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''', תשנ&quot;ב. תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ&quot;ג.<br /> *'''עידן הגאולה''', תשנ&quot;ב. הספר תורגם ל-8 שפות.<br /> *'''mystical concepts in chassidism''' - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל&quot;ט.<br /> *'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.<br /> *[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *[[ביוגרפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל&quot;ד.<br /> *[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]]<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור בית משיח|157102063|32|890|חסיד רב פעלים|יעקב פישמן}}<br /> *'''[http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/676157/jewish/A-Relationship-With-Gd.htm מערכת יחסים עם אלוקים]''' - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב&quot;ד {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1582529/jewish/-.htm מיהו משיח בין יוסף?]''' - שיעור טקסט באתר בית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&amp;st=&amp;pgnum=25&amp;hilite= מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי] בתוך [[בטאון חב&quot;ד]], ניסן תשל&quot;ב {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 מתארח בתוכנית 'המפגש שלי'] של [[חברת jem]] {{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|85972|הזיכרונות שהפתיעו אלפים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחט עמנואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=194572 2015-03-09T14:27:17Z

<p>67.97.204.123: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס&quot;ד]]]]<br /> <br /> הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס״ד על ידי הר׳ אברהם מדפיס דקארעץ מכתבים ״אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא .. הרב המפורסם בוצ״ק מוהר״ר ישעיה מ״מ דק״ק דונוויץ״. המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהילים, פסוקים בשאר ספרי הנ״ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז״ל.<br /> <br /> הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס&quot;ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת &quot;[[אוצר החסידים]]&quot; את הספר בשנת [[תשל&quot;ג]]. בשנת [[תשס&quot;ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים של קה&quot;ת הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:<br /> * סידור הספר מחדש, <br /> * חלוקת הדרושים לסימנים, <br /> * חלוקת הסימנים לקטעים, <br /> * השלמות, <br /> * תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, <br /> * ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, <br /> * הערות, ציונים ומפתחות.<br /> <br /> ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמונאל שוחט]].<br /> <br /> בחג הגאולה [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז&quot;ל (בתרגום ל[[לה&quot;ק]]):<br /> <br /> &quot;קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br /> <br /> הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת <br /> הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים&quot;.<br /> <br /> ===מקורות הספר===<br /> בשיחת ש&quot;פ וישב תשכ&quot;ד אמר הרבי: ״כ״ק אדמו״ר ה״צמח צדק״ כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד&quot;ה עולת תמיד: ״וז״ל האו״ת מהמגיד נ״ע, וי״א שהוא מכי״ק אאזמו״ר נ״ע ואינו ברור״. ועל פי הנ״ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב״אור תורה״ הם מכי״ק כ״ק אדמו״ר הזקן.<br /> <br /> במבוא למהדורת תשס&quot;ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.<br /> ==ראו גם==<br /> [[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=194571 2015-03-09T14:26:40Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס&quot;ד]]]]<br /> <br /> הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס״ד על ידי הר׳ אברהם מדפיס דקארעץ מכתבים ״אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא .. הרב המפורסם בוצ״ק מוהר״ר ישעיה מ״מ דק״ק דונוויץ״. המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהילים, פסוקים בשאר ספרי הנ״ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז״ל.<br /> <br /> הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס&quot;ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת &quot;[[אוצר החסידים]]&quot; את הספר בשנת [[תשל&quot;ג]]. בשנת [[תשס&quot;ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים של קה&quot;ת הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:<br /> * סידור הספר מחדש, <br /> * חלוקת הדרושים לסימנים, <br /> * חלוקת הסימנים לקטעים, <br /> * השלמות, <br /> * תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, <br /> * ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, <br /> * הערות, ציונים ומפתחות.<br /> <br /> ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמונאל שוחט]].<br /> <br /> בחג הגאולה [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז&quot;ל (בתרגום ל[[לה&quot;ק]]):<br /> <br /> &quot;קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br /> <br /> הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת <br /> הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים&quot;.<br /> <br /> ===מקורות הספר===<br /> בשיחת ש&quot;פ וישב תשכ&quot;ד אמר הרבי: ״כ״ק אדמו״ר ה״צמח צדק״ כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד&quot;ה עולת תמיד: ״וז״ל האו״ת מהמגיד נ״ע, וי״א שהוא מכי״ק אאזמו״ר נ״ע ואינו ברור״. ועל פי הנ״ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב״אור תורה״ הם מכי״ק כ״ק אדמו״ר הזקן.<br /> <br /> במבוא למהדורת תשס&quot;ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.<br /> ===ראו גם===<br /> [[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=194570 2015-03-09T13:51:22Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מגיד דבריו ליעקב.jpg|left|thumb|250px|עמוד השער של הספר]]<br /> <br /> הספר '''מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים''' מכיל &quot;אמרי נועם וצוף דבר מתק שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו פה קדוש יאמר אמרות טהורות טהור גברא בגבורה של תורה אור תורתו של רבי&quot; (מעמוד השער). והוא תורות שאמר [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ונערך על ידי תלמידו ושאר-בשרו הרב שלמה פלאם - [[המגיד מלויצק]] &quot;מכמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד ... מוהר״ר זאב וואלף מק״ק הראדנא&quot;. נדפס לראשונה בקארעץ בשנת [[תקמ&quot;א]] ופעם נוספת בשנת [[תקמ&quot;ד]], בתוספת &quot;לקוטים חדשים&quot; מהרב המחבר. בהדפסה ב[[ברדיצ'וב]] ([[תקס&quot;ח]]) ישנה הסכמה מהרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיצ'וב]].<br /> <br /> שמו של המגיד רמוז בסופי התיבות של שם הספר: &quot;מגי'''ד''' דברי'''ו''' ליעק'''ב'''&quot;.<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], הדפיסו [[קה&quot;ת]] בשנת [[תשל&quot;ג]], את הספר בהוצאה חדשה עם הוספות בעריכת הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב אהרן חיטריק. הוצאה זו נדפסה שוב בשנים לאחר מכן ([[תש&quot;מ]], [[תשס&quot;ג]], [[תשס&quot;ה]]).<br /> בשנת תש&quot;ע נערך הספר מחדש על ידי הרב [[עמנואל שחט]] על פי הוראת הרבי אליו להתעסק בההדרת ספרי הבעש&quot;ט והמגיד, ובעזרת הרב אהרן לייב ראסקין. וההוספות מההוצאות הקודמות סודרו ונדפסו מחדש בהרחבה:<br /> <br /> * הקדמה - מבוא <br /> * מראי מקומות <br /> * ליקוט מתורת המגיד בכתבי רבותינו נשיאנו, <br /> * ליקוט תורות ופתגמי המגיד, <br /> * כללים שמסר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (מכת&quot;י), שאלות ששאל אדמו&quot;ר הזקן ממנו והתשובות שהשיב לו עליהם, <br /> * הגהות וביאורים ב[[אור תורה]], <br /> * אמרות קודש על הרב המגיד, <br /> * מנהגי המגיד, <br /> * אגרות קודש מהמגיד, בצירוף אגרות קודש מהבעש&quot;ט ותלמידיו ותלמידי הרב המגיד - שתוכנן שייך להרב המגיד, <br /> * נוסח הסכמת הרב המגיד לספר (הלכה פסוקה), <br /> * קטע מ[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] - על המגיד, <br /> * נוסח המצבה שעל קבר הרב המגיד, <br /> * הסכמת הרה&quot;ק רלו&quot;י מברדיטשוב ללקוטי אמרים (ברדיטשוב, תקס&quot;ח), <br /> * הסכמות ל[[אור תורה]] הוצאה ראשונה.<br /> * מפתחות <br /> <br /> בסוף הספר הובאו הערות של הרב [[עמנואל שוחט]] על ספרי [[הרב המגיד]], בהוראת [[הרבי]].<br /> ===ראו גם===<br /> [[אור תורה]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/19784 הספר מהדורת תשס&quot;ה באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=194569 2015-03-09T13:50:02Z

<p>67.97.204.123: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס&quot;ד]]]]<br /> <br /> הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] על פרשיות השבוע, כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ובעיקר על ידי ר' [[פנחס מקוריץ]].<br /> <br /> הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס&quot;ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בשנת [[תשל&quot;ג]] הדפיסה מערכת &quot;[[אוצר החסידים]]&quot; את הספר, זאת על פי הוראה של [[הרבי]]. בשנת [[תשס&quot;ו]] הודפסה הוצאה חדשה הכוללת; סידור הספר מחדש, חלוקת הדרושים לסימנים, חלוקת הסימנים לקטעים, השלמות, תקינוים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הערות, ציונים ומפתחות. מהדורה זו נקראה בשם '''אור תורה השלם'''.<br /> <br /> ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמונאל שוחט]].<br /> <br /> בחג הגאולה [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז&quot;ל (בתרגום ל[[לה&quot;ק]]):<br /> <br /> &quot;קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br /> <br /> הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת <br /> הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים&quot;.<br /> ===ראו גם===<br /> [[מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=194568 2015-03-09T13:49:51Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס&quot;ד]]]]<br /> <br /> הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] על פרשיות השבוע, כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ובעיקר על ידי ר' [[פנחס מקוריץ]].<br /> <br /> הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס&quot;ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בשנת [[תשל&quot;ג]] הדפיסה מערכת &quot;[[אוצר החסידים]]&quot; את הספר, זאת על פי הוראה של [[הרבי]]. בשנת [[תשס&quot;ו]] הודפסה הוצאה חדשה הכוללת; סידור הספר מחדש, חלוקת הדרושים לסימנים, חלוקת הסימנים לקטעים, השלמות, תקינוים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הערות, ציונים ומפתחות. מהדורה זו נקראה בשם '''אור תורה השלם'''.<br /> <br /> ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמונאל שוחט]].<br /> <br /> בחג הגאולה [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז&quot;ל (בתרגום ל[[לה&quot;ק]]):<br /> <br /> &quot;קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:<br /> <br /> הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת <br /> הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים&quot;.<br /> ===ראו גם===<br /> מגיד דבריו ליעקב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=194567 2015-03-09T13:48:35Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מגיד דבריו ליעקב.jpg|left|thumb|250px|עמוד השער של הספר]]<br /> <br /> הספר '''מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים''' מכיל &quot;אמרי נועם וצוף דבר מתק שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו פה קדוש יאמר אמרות טהורות טהור גברא בגבורה של תורה אור תורתו של רבי&quot; (מעמוד השער). והוא תורות שאמר [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ונערך על ידי תלמידו ושאר-בשרו הרב שלמה פלאם - [[המגיד מלויצק]] &quot;מכמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד ... מוהר״ר זאב וואלף מק״ק הראדנא&quot;. נדפס לראשונה בקארעץ בשנת [[תקמ&quot;א]] ופעם נוספת בשנת [[תקמ&quot;ד]], בתוספת &quot;לקוטים חדשים&quot; מהרב המחבר. בהדפסה ב[[ברדיצ'וב]] ([[תקס&quot;ח]]) ישנה הסכמה מהרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיצ'וב]].<br /> <br /> שמו של המגיד רמוז בסופי התיבות של שם הספר: &quot;מגי'''ד''' דברי'''ו''' ליעק'''ב'''&quot;.<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], הדפיסו [[קה&quot;ת]] בשנת [[תשל&quot;ג]], את הספר בהוצאה חדשה עם הוספות בעריכת הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב אהרן חיטריק. הוצאה זו נדפסה שוב בשנים לאחר מכן ([[תש&quot;מ]], [[תשס&quot;ג]], [[תשס&quot;ה]]).<br /> בשנת תש&quot;ע נערך הספר מחדש על ידי הרב [[עמנואל שחט]] על פי הוראת הרבי אליו להתעסק בההדרת ספרי הבעש&quot;ט והמגיד, ובעזרת הרב אהרן לייב ראסקין. וההוספות מההוצאות הקודמות סודרו ונדפסו מחדש בהרחבה:<br /> <br /> הקדמה - מבוא <br /> מראי מקומות <br /> ליקוט מתורת המגיד בכתבי רבותינו נשיאנו, <br /> ליקוט תורות ופתגמי המגיד, <br /> כללים שמסר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (מכת&quot;י), שאלות ששאל אדמו&quot;ר הזקן ממנו והתשובות שהשיב לו עליהם, <br /> הגהות וביאורים ב[[אור תורה]], <br /> אמרות קודש על הרב המגיד, <br /> מנהגי המגיד, <br /> אגרות קודש מהמגיד, בצירוף אגרות קודש מהבעש&quot;ט ותלמידיו ותלמידי הרב המגיד - שתוכנן שייך להרב המגיד, <br /> נוסח הסכמת הרב המגיד לספר (הלכה פסוקה), <br /> קטע מ[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] - על המגיד, <br /> נוסח המצבה שעל קבר הרב המגיד, <br /> הסכמת הרה&quot;ק רלו&quot;י מברדיטשוב ללקוטי אמרים (ברדיטשוב, תקס&quot;ח), <br /> הסכמות ל[[אור תורה]] הוצאה ראשונה.<br /> מפתחות <br /> <br /> בסוף הספר הובאו הערות של הרב [[עמנואל שוחט]] על ספרי [[הרב המגיד]], בהוראת [[הרבי]].<br /> ===ראו גם===<br /> [[אור תורה]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/19784 הספר מהדורת תשס&quot;ה באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=194566 2015-03-09T13:45:34Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מגיד דבריו ליעקב.jpg|left|thumb|250px|עמוד השער של הספר]]<br /> <br /> הספר '''מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים''' מכיל &quot;אמרי נועם וצוף דבר מתק שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו פה קדוש יאמר אמרות טהורות טהור גברא בגבורה של תורה אור תורתו של רבי&quot; (מעמוד השער). והוא תורות שאמר [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ונערך על ידי תלמידו ושאר-בשרו הרב שלמה פלאם - [[המגיד מלויצק]] &quot;מכמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד ... מוהר״ר זאב וואלף מק״ק הראדנא&quot;. נדפס לראשונה בקארעץ בשנת [[תקמ&quot;א]] ופעם נוספת בשנת [[תקמ&quot;ד]], בתוספת &quot;לקוטים חדשים&quot; מהרב המחבר. בהדפסה ב[[ברדיצ'וב]] ([[תקס&quot;ח]]) ישנה הסכמה מהרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיצ'וב]].<br /> <br /> שמו של המגיד רמוז בסופי התיבות של שם הספר: &quot;מגי'''ד''' דברי'''ו''' ליעק'''ב'''&quot;.<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], הדפיסו [[קה&quot;ת]] בשנת [[תשל&quot;ג]], את הספר בהוצאה חדשה עם הוספות בעריכת הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב אהרן חיטריק. הוצאה זו נדפסה שוב בשנים לאחר מכן ([[תש&quot;מ]], [[תשס&quot;ג]], [[תשס&quot;ה]]).<br /> בשנת תש&quot;ע נערך הספר מחדש על ידי הרב [[עמנואל שחט]] על פי הוראת הרבי אליו להתעסק בההדרת ספרי הבעש&quot;ט והמגיד, ובעזרת הרב אהרן לייב ראסקין. וההוספות מההוצאות הקודמות סודרו ונדפסו מחדש בהרחבה:<br /> <br /> הקדמה - מבוא <br /> מראי מקומות <br /> ליקוט מתורת המגיד בכתבי רבותינו נשיאנו, <br /> ליקוט תורות ופתגמי המגיד, <br /> כללים שמסר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (מכת&quot;י), שאלות ששאל אדמו&quot;ר הזקן ממנו והתשובות שהשיב לו עליהם, <br /> הגהות וביאורים ב[[אור תורה]], <br /> אמרות קודש על הרב המגיד, <br /> מנהגי המגיד, <br /> אגרות קודש מהמגיד, בצירוף אגרות קודש מהבעש&quot;ט ותלמידיו ותלמידי הרב המגיד - שתוכנן שייך להרב המגיד, <br /> נוסח הסכמת הרב המגיד לספר (הלכה פסוקה), <br /> קטע מ[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] - על המגיד, <br /> נוסח המצבה שעל קבר הרב המגיד, <br /> הסכמת הרה&quot;ק רלו&quot;י מברדיטשוב ללקוטי אמרים (ברדיטשוב, תקס&quot;ח), <br /> הסכמות ל[[אור תורה]] הוצאה ראשונה.<br /> מפתחות <br /> <br /> בסוף הספר הובאו הערות של הרב [[עמנואל שוחט]] על ספרי [[הרב המגיד]], בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/19784 הספר מהדורת תשס&quot;ה באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=194565 2015-03-09T13:44:35Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מגיד דבריו ליעקב.jpg|left|thumb|250px|עמוד השער של הספר]]<br /> <br /> הספר '''מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים''' מכיל &quot;אמרי נועם וצוף דבר מתק שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו פה קדוש יאמר אמרות טהורות טהור גברא בגבורה של תורה אור תורתו של רבי&quot; (מעמוד השער). והוא תורות שאמר [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ונערך על ידי תלמידו ושאר-בשרו הרב שלמה פלאם - [[המגיד מלוצק]] &quot;מכמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד ... מוהר״ר זאב וואלף מק״ק הראדנא&quot;. נדפס לראשונה בקארעץ בשנת [[תקמ&quot;א]] ופעם נוספת בשנת [[תקמ&quot;ד]], בתוספת &quot;לקוטים חדשים&quot; מהרב המחבר. בהדפסה ב[[ברדיצ'וב]] ([[תקס&quot;ח]]) ישנה הסכמה מהרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיצ'וב]].<br /> <br /> שמו של המגיד רמוז בסופי התיבות של שם הספר: &quot;מגי'''ד''' דברי'''ו''' ליעק'''ב'''&quot;.<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], הדפיסו [[קה&quot;ת]] בשנת [[תשל&quot;ג]], את הספר בהוצאה חדשה עם הוספות בעריכת הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב אהרן חיטריק. הוצאה זו נדפסה שוב בשנים לאחר מכן ([[תש&quot;מ]], [[תשס&quot;ג]], [[תשס&quot;ה]]).<br /> בשנת תש&quot;ע נערך הספר מחדש על ידי הרב [[עמנואל שחט]] על פי הוראת הרבי אליו להתעסק בההדרת ספרי הבעש&quot;ט והמגיד, ובעזרת הרב אהרן לייב ראסקין. וההוספות מההוצאות הקודמות סודרו ונדפסו מחדש בהרחבה:<br /> <br /> הקדמה - מבוא <br /> מראי מקומות <br /> ליקוט מתורת המגיד בכתבי רבותינו נשיאנו, <br /> ליקוט תורות ופתגמי המגיד, <br /> כללים שמסר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (מכת&quot;י), שאלות ששאל אדמו&quot;ר הזקן ממנו והתשובות שהשיב לו עליהם, <br /> הגהות וביאורים ב[[אור תורה]], <br /> אמרות קודש על הרב המגיד, <br /> מנהגי המגיד, <br /> אגרות קודש מהמגיד, בצירוף אגרות קודש מהבעש&quot;ט ותלמידיו ותלמידי הרב המגיד - שתוכנן שייך להרב המגיד, <br /> נוסח הסכמת הרב המגיד לספר (הלכה פסוקה), <br /> קטע מ[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] - על המגיד, <br /> נוסח המצבה שעל קבר הרב המגיד, <br /> הסכמת הרה&quot;ק רלו&quot;י מברדיטשוב ללקוטי אמרים (ברדיטשוב, תקס&quot;ח), <br /> הסכמות ל[[אור תורה]] הוצאה ראשונה.<br /> מפתחות <br /> <br /> בסוף הספר הובאו הערות של הרב [[עמנואל שוחט]] על ספרי [[הרב המגיד]], בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/19784 הספר מהדורת תשס&quot;ה באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=194564 2015-03-09T13:44:03Z

<p>67.97.204.123: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מגיד דבריו ליעקב.jpg|left|thumb|250px|עמוד השער של הספר]]<br /> <br /> הספר '''מגיד דבריו ליעקב''' מכיל &quot;אמרי נועם וצוף דבר מתק שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו פה קדוש יאמר אמרות טהורות טהור גברא בגבורה של תורה אור תורתו של רבי&quot; (מעמוד השער). והוא תורות שאמר [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ונערך על ידי תלמידו ושאר-בשרו הרב שלמה פלאם - [[המגיד מלוצק]] &quot;מכמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד ... מוהר״ר זאב וואלף מק״ק הראדנא&quot;. נדפס לראשונה בקארעץ בשנת [[תקמ&quot;א]] ופעם נוספת בשנת [[תקמ&quot;ד]], בתוספת &quot;לקוטים חדשים&quot; מהרב המחבר. בהדפסה ב[[ברדיצ'וב]] ([[תקס&quot;ח]]) ישנה הסכמה מהרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיצ'וב]].<br /> <br /> שמו של המגיד רמוז בסופי התיבות של שם הספר: &quot;מגי'''ד''' דברי'''ו''' ליעק'''ב'''&quot;.<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], הדפיסו [[קה&quot;ת]] בשנת [[תשל&quot;ג]], את הספר בהוצאה חדשה עם הוספות בעריכת הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב אהרן חיטריק. הוצאה זו נדפסה שוב בשנים לאחר מכן ([[תש&quot;מ]], [[תשס&quot;ג]], [[תשס&quot;ה]]).<br /> בשנת תש&quot;ע נערך הספר מחדש על ידי הרב [[עמנואל שחט]] על פי הוראת הרבי אליו להתעסק בההדרת ספרי הבעש&quot;ט והמגיד, ובעזרת הרב אהרן לייב ראסקין. וההוספות מההוצאות הקודמות סודרו ונדפסו מחדש בהרחבה:<br /> <br /> הקדמה - מבוא <br /> מראי מקומות <br /> ליקוט מתורת המגיד בכתבי רבותינו נשיאנו, <br /> ליקוט תורות ופתגמי המגיד, <br /> כללים שמסר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (מכת&quot;י), שאלות ששאל אדמו&quot;ר הזקן ממנו והתשובות שהשיב לו עליהם, <br /> הגהות וביאורים ב[[אור תורה]], <br /> אמרות קודש על הרב המגיד, <br /> מנהגי המגיד, <br /> אגרות קודש מהמגיד, בצירוף אגרות קודש מהבעש&quot;ט ותלמידיו ותלמידי הרב המגיד - שתוכנן שייך להרב המגיד, <br /> נוסח הסכמת הרב המגיד לספר (הלכה פסוקה), <br /> קטע מ[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] - על המגיד, <br /> נוסח המצבה שעל קבר הרב המגיד, <br /> הסכמת הרה&quot;ק רלו&quot;י מברדיטשוב ללקוטי אמרים (ברדיטשוב, תקס&quot;ח), <br /> הסכמות ל[[אור תורה]] הוצאה ראשונה.<br /> מפתחות <br /> <br /> בסוף הספר הובאו הערות של הרב [[עמנואל שוחט]] על ספרי [[הרב המגיד]], בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/19784 הספר מהדורת תשס&quot;ה באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]</div>

67.97.204.123