https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=71.167.255.0%2F24חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T20:36:09Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%90%D7%A9&diff=763185יוסף יצחק לאש2025-04-29T09:00:45Z<p>71.167.255.53: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסל לאש רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאש בשיעור בהלכות קידוש החודש לרמב"ם בזאל הגדול ב-[[770]]]]<br />
הרב '''יוסף יצחק לאש''' (יליד שנת [[תש"י]], 1950), חסיד חב"ד, מומחה לאסטרונומיה שחיבר ספר המבאר את הלכות [[קידוש החודש]] ב[[ספר הרמב"ם]]. מכהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]] משנת [[תשנ"ו]].<br />
[[קובץ:לאש מוכר עליות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב י"י לאש בתפקידו כגבאי, מוכר מקומות ישיבה ב[[770]] למתפללי [[בית הכנסת]] לקראת הימים הנוראים]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' אייר]] [[תש"י]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[ישראל קוק]] ואמו מרים לאש ([[קוק]]), שם משפחתו הוחלף בהיות משפחתו יחד עם אביו על מנת להסתיר את זהותם מהשלטונות הרוסיים. הרב לאש הינו אחיינו של ר' [[דוד קוק]] מכפר חב"ד.<br />
<br />
בצעירותו, למד בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בישיבה, עסק לצד שינון החומר הנצרך ל[[סמיכה לרבנות]], בלימוד תורת התכונה וגרמי השמים, כשלצורך הבנת הדברים לעומקם קבע חברותא עם ה[[משגיח]] בישיבה הרב [[שלום מרוזוב]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו נחמה למשפחת ראקסין, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשמ"ח]] הוציא לאור את החוברת [[ספר התכונה למתחיל (קובץ)|ספר התכונה למתחיל]] המבארת בצורה פשוטה וקלה את ההלכות המסובכות בהלכות קידוש החודש בספר הרמב"ם, וזאת על מנת להקל על לומדי השיעורים ב[[תקנת הרמב"ם]] עליה הורה [[הרבי]] כארבע שנים קודם לכן.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] נבחר כאחד הגבאים של [[בית הכנסת]] ובית המדרש ב-[[770]] והוא משמש כמעט רצוף מאז.<br />
<br />
מידי שנה בשבוע בו חלים פרקי [[הרמב"ם]] הנוגעים להלכות קידוש החודש, נוהג להרצות ב-[[770]] על ההלכות בליווי מפות ותרשימים, ודגמים שונים של גרמי השמים אותם יצר על מנת לסייע בהבנת ההלכות. השיעורים החלו כבר בשנת [[תשמ"ז]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לאש, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:גבאי 770]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קוק]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כך הגעתי לירח...''' שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 317 ע' 42-43 .</div>71.167.255.53https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=598768חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-29T23:43:50Z<p>71.167.255.32: /* יקותיאל זלמן לוין */</p>
<hr />
<div>=יקותיאל זלמן לוין=<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה יקותיאל זלמן לוין]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן משה חיים, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו הרב [[שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום. פרופ' ר' [[ירמיהו ברנובר]] הגדיר אותו כ"אנציקלופדי' מהלכת". עסק בעריכת התרגום לרוסית של ספר ה"[[תניא]]" והחומש עם לקט פירושים, שיצאו לאור ע"י אירגון [[שמי"ר]].<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורה להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595129חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T16:09:43Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{'''יקותיאל זלמן לוין'''}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה יקותיאל זלמן לוין]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן משה חיים, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו הרב [[שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום. פרופ' ר' [[ירמיהו ברנובר]] הגדיר אותו כ"אנציקלופדי' מהלכת". עסק בעריכת התרגום לרוסית של ספר ה"[[תניא]]" והחומש עם לקט פירושים, שיצאו לאור ע"י אירגון [[שמי"ר]].<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595118חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T15:45:56Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{'''יקותיאל זלמן לוין'''}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה יקותיאל זלמן לוין]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן [[משה חיים]], שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו [[הרב שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595117חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T15:41:35Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{יקותיאל זלמן לוין}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
'''יקותיאל זלמן לוין'''<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן [[משה חיים]], שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו [[הרב שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, לא הרחק מהאהל הק'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595116חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T15:27:46Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
'''יקותיאל זלמן לוין'''<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן [[משה חיים]], שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו [[הרב שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, לא הרחק מהאהל הק'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595115חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T15:24:54Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{יקותיאל זלמן לוין}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==כותרת==<br />
'''יקותיאל זלמן לוין'''<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן [[משה חיים]], שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו [[הרב שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, לא הרחק מהאהל הק'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595114חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T15:22:18Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==כותרת==<br />
'''יקותיאל זלמן לוין'''<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן [[משה חיים]], שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו [[הרב שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, לא הרחק מהאהל הק'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=595113חב"דפדיה:ארגז החול2023-05-15T15:21:30Z<p>71.167.255.32: </p>
<hr />
<div>{{}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו רק מתחת לשורה זו. --><br />
<br />
<br />
==כותרת==<br />
'''יקותיאל זלמן לוין'''<br />
הרב יקותיאל זלמן לוין (ב' אייר תרע"ה - כ"ח אדר תשמ"ז) מחשובי חסידי חב"ד ברוסי' הסובטית (הי' ידוע בשם ר' זלמן קורסקער), ואח"כ בנחלת הר חב"ד ובשכונת המלך - קראון הייטס.<br />
<br />
נולד ב[[קייב]] ב' אייר תרע"ה לאביו הרב החסיד ר' יהודה ולאמו מיכלא רחל מקנוביצקי.<br />
הי' מהתלמידים הראשונים בחדר המחתרתי תחת שלטון הקומוניסטי בקייב, שנפתח ע"י הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] עם הגעתו, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בתור רב העיר. המשיך ללמוד בכמה עיירות בישיבות המחתרתיות.<br />
<br />
בשנות בחרותו התגורר במוסקבה ובלנינגרד.<br />
<br />
בשנת תרצ"ט נשא עם מרת שרה בת הרה"ח הרה"ג ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב, שזכה ללמוד בליובאוויטש בשנת תרס"ו, לשם הגיע מפולין יחד עם אחיו ר' ניסן. החתונה התקיימה בעיר מגורה של הכלה, באודסה, לשם הגיעה עם משפחתה כמה שנים לפני זה עם כוונה להגר לאה"ק, כי אביה קיבל הזמנה לשמש כרב באה"ק מהרב הראשי לישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], אבל לא עלה בידו לקבל היתר יציאה מרוסיא.<br />
<br />
הזוג הצעיר עבר לגור לאחר החתונה ללנינגרד, ובזה נשארו בחיים, כי ההורים שלה, שלוש אחים תמימים ושלש אחיות נשואות עם משפחותיהם נהרגו בידי הנאצים הארורים ימ"ש.<br />
<br />
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נמלט עם רייעתו ברכבת האחרונה, שיצאה מתחת המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" בלנינגרד, ביחד עם עוד כמה משפחות מאנ"ש, והגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
כשנודע לו שהמשטרה החשאית מחפשת אותו, הוא ברח ל[[טשקנט]], שם התחבא כמה זמן עד שברח ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
שנים רבות לא התברכו בפרי בטן, ורק על ידי השתדלותם של ידידו הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ואחותו מרת אסתר לנגזם, שקיבלו ברכה בכתב וביחידות מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] עבורם, נולדו להם אחרי שלוש עשרה שנה מזמן חתונתם תאומים - בן [[משה חיים]], שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
היות שמצב פרנסתו היה דחוק עד מאד, בגלל הקושי למצוא מקום עבודה המאפשרת שמירת השבת, הוא נאלץ להעתיק מקום מגוריו לעיירה טוקומס, על יד ריגא, שם, בהשתדלותו של ידידו [[הרב שמואל פרוס]] מצא עבודה עם שמירת שבת. עם הגעתו לעיירה הוא פתח את הבית הכנסת המקומי, שהיה סגור ע"י השלטונות הקמוניסטית, והתחילו להתפלל בה ג' פעמים ביום. הוא היה גם שוחט עופות. וזה נהיה כקוצים בעיני השלטונות. וכך באמצע הלילה י"ב אדר תשח"י הגיעו השוטרים, עשו חיפוש יסודי בכל חפצי הבית, אסרו אותו ושפטו לעשר שנות עבודת פרך. לחצי שנה אחרונה מתוך עשר שנים האלו שלחו אותו לסיביר ומשם יצא לחופש בחודש אדר תשכ"ח. לאחר שחרורו התגורר בריגא ונמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר קבלת ברכתו הק' של הרבי ובאופן ניסי לגמרי קיבל רשות יציאה מרוסיא ועלה לארץ בר"ח כסלו תשל"ב. התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.<br />
<br />
שלשה חדשים לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות הראשונה בו' אייר תשל"ב. הרבי התעניין בקשר לפרטי המאסר והתפיסה והורא להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילות") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
פעם בהתועדות צוה לו הרבי שישיר איזה ניגון מרוסיא, ופעם הרבי שאל את יוצאי רוסיא שנוכחו בהתועדות, שיכריזו כמה שנים ישבו בסוהר ברוסיא, והדגיש עליו שהוא "ישב" יותר. <br />
<br />
זכה לקבל דולר וברכה מהרבי ביומו האחרון לפני פטירתו.<br />
נפטר בכ"ט אדר תשמ"ז ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, לא הרחק מהאהל הק'.<br />
<br />
==ילדיו==<br />
בנו הרב [[משה חיים לוין]] [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה.<br />
בתו לאה יחיאלוב, קראון הייטס.<br />
אחיו, ר' מרדכי זאב בנציון לוין.<br />
<br />
:הזחה<br />
תוספת בדיקה<br />
תולדות חיים<br />
<br />
===תולדות חיים===<br />
<br />
* פריט רשימה עם תבליטים<br />
**[[עזרה:איך ליצור קישור|קישור פנימי]]{{הערה|כך מזינים הערה}}<br />
#ניתן <br />
#למספר<br />
:::[[עזרה:ברוכים הבאים|כאן לומדים כיצד לערוך בחב"דפדיה]]<br />
<br />
[[משתמש:זאל זיין גאולה/עוג מלך הבשן]]<br />
<br />
{{קו תחתון|חדש בחב"דפדיה}}<br />
<br />
{{כתב גדול|ועוד חידוש}}<br />
<br />
{{כתב עילי|וחידוש אחרון}}<br />
<br />
===הערות שוליים===<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=591107משה חיים לוין2023-04-26T23:23:51Z<p>71.167.255.32: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך, כולל השיחות שהרבי דיבר בעצמו בשפה הרוסית.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - מ[[שלוחי הרבי]] במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]] שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת הרב לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - [[משפיע]] ב[[מתיבתא אהלי תורה]]<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל [[צבאות השם]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|ישיבה אהלי תורה]]<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - מ[[שלוחי הרבי]] במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|ישיבה אהלי תורה]]<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת הרב מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=590926משה חיים לוין2023-04-25T22:13:57Z<p>71.167.255.32: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך, כולל השיחות שהרבי דיבר בעצמו בשפה הרוסית.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - מ[[שלוחי הרבי]] במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]] שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - [[משפיע]] ב[[מתיבתא אהלי תורה]]<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל [[צבאות השם]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|ישיבה אהלי תורה]]<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - מ[[שלוחי הרבי]] במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|ישיבה אהלי תורה]]<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=590909משה חיים לוין2023-04-25T19:52:59Z<p>71.167.255.32: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת ליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=590908משה חיים לוין2023-04-25T19:43:23Z<p>71.167.255.32: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, וזכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת ליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=590905משה חיים לוין2023-04-25T19:40:55Z<p>71.167.255.32: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, וזכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת ליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=590904שואל משה קליין2023-04-25T19:28:15Z<p>71.167.255.32: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]<br />
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].<br />
<br />
בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.<br />
<br />
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.<br />
<br />
בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.<br />
<br />
===בעסקנות הכלל===<br />
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.<br />
<br />
פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע, נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.<br />
<br />
בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.<br />
<br />
עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].<br />
<br />
מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
===העלייה לארץ הקודש===<br />
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית{{הערה|[https://chabad.info/news/275319/ קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.<br />
<br />
בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.<br />
<br />
תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.<br />
<br />
בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.<br />
<br />
מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].<br />
<br />
הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.<br />
<br />
מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''אחיו:'''<br />
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד<br />
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי<br />
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזינגטון]], ברוקלין ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%A0%D7%98&diff=590903טשקנט2023-04-25T19:20:56Z<p>71.167.255.32: /* טשקנט לאחר המלחמה */</p>
<hr />
<div>'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מליוני אזרחי ברית המועצות אל חלקיה הפנימיים של ברית המועצות, שם קיוו למצוא משכן בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חללים. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה. <br />
<br />
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.<br />
<br />
== ראשוני החסידים בטשקנט ==<br />
ראשוני החסידים הגיעו לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם הדלה של בודדים שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. <br />
<br />
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים. <br />
<br />
משפחות רבות מ[[אנ"ש]] ברחו מאזור [[מוסקבה]] שהייתה אחד ממוקדי החסידים באותה התקופה.<br />
<br />
כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'. <br />
<br />
== המצב הגשמי בטשקנט ==<br />
הנחשול האדיר של הפליטים בטשקנט פרץ בעיקר בין קיץ תש"א - תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. <br />
<br />
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. <br />
<br />
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב. <br />
<br />
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי. <br />
<br />
== עזרת אנ"ש זה לזה ==<br />
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה. <br />
<br />
הפליטים החדשים שהגיעו העירה, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו העירה זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד. <br />
<br />
משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]], כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה. <br />
<br />
בין הפעילים המרכזיים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב מנדל קליין. שניים אלו פעלו במלוא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט. <br />
<br />
הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תש"ב]], ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
== החיים החסידיים בטשקנט == <br />
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.<br />
<br />
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די למהדרין. בבית כנסת זה התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". <br />
<br />
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"<br />
<br />
== הקמת תלמודי תורה == <br />
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה. <br />
<br />
לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים. <br />
<br />
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. <br />
<br />
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. <br />
<br />
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. <br />
<br />
כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. <br />
<br />
למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.<br />
<br />
כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים. <br />
<br />
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. <br />
<br />
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] וועלוועל סירוטה, [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו בערל שייקביץ, ישראל דוכמן, שמריה פרוס, ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.<br />
<br />
== 'חדרים' לכלל הציבור == <br />
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל. <br />
<br />
הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'. <br />
<br />
== התקציב למוסדות ==<br />
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'. <br />
<br />
בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה. <br />
<br />
הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך. <br />
<br />
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==<br />
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:<br />
<br />
הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער) עליו אמרו שהוא בדרגת '[[בינוני]]' של [[ספר התניא]]. הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה. הרב [[זלמן פרוס]], הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד. <br />
<br />
אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים. <br />
<br />
== טשקנט לאחר המלחמה ==<br />
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנות החמישים והשישים טשקנט הייתה ממוסדת עם חסידים. והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות הגיעו מטשקנט.<br />
<br />
ההתוועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאים בין החסידים.<br />
<br />
היו חסידים שפעלו רבות בנוגע ליהדות המקום, ביניהם:<br />
* הרב [[זלמן בובר פוזנר]] - ישב בבית האסורים שנים רבות והיה רב דאנ"ש.<br />
* הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* הרב [[מוטל קוזלינר]] - בין העסקנים הבולטים שהיה אחראי לחינוך, מקוואות ועוד, תעוזתו ותושיתו היה שם דבר ובמיוחד בין הבחורים סביבו. <br />
* [[אשר סאסאנקא]] - איש של מסירות נפש.<br />
* האחים ר' [[שניאור זלמן קליין]], ר' [[שואל משה קליין]], שהי' מעמודי התווך של קהילת חב"ד, ור' [[ליפא קליין]].<br />
* הרב יענקל נוטיק - שלא ידע מורא מה הוא.<br />
* הרב בערל יפה.<br />
* משפחת סירוטה הנפלאה בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו מהראשונים שאפו מצות במחתרת. <br />
* משפחת לבקיבקר - שהיו גם מארחים המניין בביתם עם חסידים אחרים.<br />
<br />
== שליח הרבי לטשקנט ==<br />
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br />
<br />
בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים. <br />
<br />
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו ומסייעים לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br />
<br />
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%A0%D7%98&diff=590902טשקנט2023-04-25T19:20:38Z<p>71.167.255.32: /* טשקנט לאחר המלחמה */</p>
<hr />
<div>'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מליוני אזרחי ברית המועצות אל חלקיה הפנימיים של ברית המועצות, שם קיוו למצוא משכן בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חללים. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה. <br />
<br />
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.<br />
<br />
== ראשוני החסידים בטשקנט ==<br />
ראשוני החסידים הגיעו לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם הדלה של בודדים שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. <br />
<br />
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים. <br />
<br />
משפחות רבות מ[[אנ"ש]] ברחו מאזור [[מוסקבה]] שהייתה אחד ממוקדי החסידים באותה התקופה.<br />
<br />
כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'. <br />
<br />
== המצב הגשמי בטשקנט ==<br />
הנחשול האדיר של הפליטים בטשקנט פרץ בעיקר בין קיץ תש"א - תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. <br />
<br />
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. <br />
<br />
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב. <br />
<br />
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי. <br />
<br />
== עזרת אנ"ש זה לזה ==<br />
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה. <br />
<br />
הפליטים החדשים שהגיעו העירה, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו העירה זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד. <br />
<br />
משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]], כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה. <br />
<br />
בין הפעילים המרכזיים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב מנדל קליין. שניים אלו פעלו במלוא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט. <br />
<br />
הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תש"ב]], ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
== החיים החסידיים בטשקנט == <br />
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.<br />
<br />
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די למהדרין. בבית כנסת זה התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". <br />
<br />
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"<br />
<br />
== הקמת תלמודי תורה == <br />
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה. <br />
<br />
לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים. <br />
<br />
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. <br />
<br />
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. <br />
<br />
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. <br />
<br />
כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. <br />
<br />
למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.<br />
<br />
כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים. <br />
<br />
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. <br />
<br />
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] וועלוועל סירוטה, [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו בערל שייקביץ, ישראל דוכמן, שמריה פרוס, ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.<br />
<br />
== 'חדרים' לכלל הציבור == <br />
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל. <br />
<br />
הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'. <br />
<br />
== התקציב למוסדות ==<br />
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'. <br />
<br />
בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה. <br />
<br />
הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך. <br />
<br />
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==<br />
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:<br />
<br />
הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער) עליו אמרו שהוא בדרגת '[[בינוני]]' של [[ספר התניא]]. הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה. הרב [[זלמן פרוס]], הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד. <br />
<br />
אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים. <br />
<br />
== טשקנט לאחר המלחמה ==<br />
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנות החמישים והשישים טשקנט הייתה ממוסדת עם חסידים. והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות הגיעו מטשקנט.<br />
<br />
ההתוועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאים בין החסידים.<br />
<br />
היו חסידים שפעלו רבות בנוגע ליהדות המקום, ביניהם:<br />
* הרב [[זלמן בובר פוזנר]] - ישב בבית האסורים שנים רבות והיה רב דאנ"ש.<br />
* הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* הרב [[מוטל קוזלינר]] - בין העסקנים הבולטים שהיה אחראי לחינוך, מקוואות ועוד, תעוזתו ותושיתו היה שם דבר ובמיוחד בין הבחורים סביבו. <br />
* [[אשר סאסאנקא]] - איש של מסירות נפש.<br />
* האחים ר' [[שניאור זלמן קליין]], ר' [[שואל משה קליין]], שהי' מעמודי התווך של קהילת חב"ד ור' [[ליפא קליין]].<br />
* הרב יענקל נוטיק - שלא ידע מורא מה הוא.<br />
* הרב בערל יפה.<br />
* משפחת סירוטה הנפלאה בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו מהראשונים שאפו מצות במחתרת. <br />
* משפחת לבקיבקר - שהיו גם מארחים המניין בביתם עם חסידים אחרים.<br />
<br />
== שליח הרבי לטשקנט ==<br />
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br />
<br />
בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים. <br />
<br />
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו ומסייעים לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br />
<br />
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div>71.167.255.32https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%A0%D7%98&diff=590901טשקנט2023-04-25T19:18:20Z<p>71.167.255.32: /* טשקנט לאחר המלחמה */</p>
<hr />
<div>'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מליוני אזרחי ברית המועצות אל חלקיה הפנימיים של ברית המועצות, שם קיוו למצוא משכן בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חללים. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה. <br />
<br />
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.<br />
<br />
== ראשוני החסידים בטשקנט ==<br />
ראשוני החסידים הגיעו לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם הדלה של בודדים שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. <br />
<br />
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים. <br />
<br />
משפחות רבות מ[[אנ"ש]] ברחו מאזור [[מוסקבה]] שהייתה אחד ממוקדי החסידים באותה התקופה.<br />
<br />
כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'. <br />
<br />
== המצב הגשמי בטשקנט ==<br />
הנחשול האדיר של הפליטים בטשקנט פרץ בעיקר בין קיץ תש"א - תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. <br />
<br />
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. <br />
<br />
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב. <br />
<br />
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי. <br />
<br />
== עזרת אנ"ש זה לזה ==<br />
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה. <br />
<br />
הפליטים החדשים שהגיעו העירה, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו העירה זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד. <br />
<br />
משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]], כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה. <br />
<br />
בין הפעילים המרכזיים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב מנדל קליין. שניים אלו פעלו במלוא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט. <br />
<br />
הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תש"ב]], ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
== החיים החסידיים בטשקנט == <br />
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.<br />
<br />
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די למהדרין. בבית כנסת זה התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". <br />
<br />
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"<br />
<br />
== הקמת תלמודי תורה == <br />
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה. <br />
<br />
לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים. <br />
<br />
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. <br />
<br />
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. <br />
<br />
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. <br />
<br />
כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. <br />
<br />
למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.<br />
<br />
כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים. <br />
<br />
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. <br />
<br />
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] וועלוועל סירוטה, [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו בערל שייקביץ, ישראל דוכמן, שמריה פרוס, ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.<br />
<br />
== 'חדרים' לכלל הציבור == <br />
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל. <br />
<br />
הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'. <br />
<br />
== התקציב למוסדות ==<br />
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'. <br />
<br />
בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה. <br />
<br />
הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך. <br />
<br />
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==<br />
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:<br />
<br />
הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער) עליו אמרו שהוא בדרגת '[[בינוני]]' של [[ספר התניא]]. הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה. הרב [[זלמן פרוס]], הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד. <br />
<br />
אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים. <br />
<br />
== טשקנט לאחר המלחמה ==<br />
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנות החמישים והשישים טשקנט הייתה ממוסדת עם חסידים. והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות הגיעו מטשקנט.<br />
<br />
ההתוועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאים בין החסידים.<br />
<br />
היו חסידים שפעלו רבות בנוגע ליהדות המקום, ביניהם:<br />
* הרב [[זלמן בובר פוזנר]] - ישב בבית האסורים שנים רבות והיה רב דאנ"ש.<br />
* הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* הרב [[מוטל קוזלינר]] - בין העסקנים הבולטים שהיה אחראי לחינוך, מקוואות ועוד, תעוזתו ותושיתו היה שם דבר ובמיוחד בין הבחורים סביבו. <br />
* [[אשר סאסאנקא]] - איש של מסירות נפש.<br />
* האחים ר' [[שניאור זלמן קליין]], ר' [[שואל משה קליין]] ור' [[ליפא קליין]].<br />
* הרב יענקל נוטיק - שלא ידע מורא מה הוא.<br />
* הרב בערל יפה.<br />
* משפחת סירוטה הנפלאה בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו מהראשונים שאפו מצות במחתרת. <br />
* משפחת לבקיבקר - שהיו גם מארחים המניין בביתם עם חסידים אחרים.<br />
<br />
== שליח הרבי לטשקנט ==<br />
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br />
<br />
בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים. <br />
<br />
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו ומסייעים לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br />
<br />
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div>71.167.255.32