חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיעורי לימודי הדת

2022-09-05T04:09:00Z

71.167.38.135: /* בניו יורק */

{{איחוד|של"ה (ארגון)|שיעורי לימודי הדת|סיבה=כפל}}
[[קובץ:שלה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|לוגו הארגון]]
הפעילות '''שיעורי לימודי הדת''' או בשמה המקוצר '''של"ה''' הינה מסגרת לימוד עבור ילדים שאינם מקבלים חינוך יהודי במסגרת הלימוד הרגילה.

== היסטוריה ==
עם הגעת אדמו"ר הריי"צ ל[[אמריקה]], ופתיחת [[מחנה ישראל]] הוקמה מסגרת זו, בראשות הרב [[יעקב יהודה הכט]] והרב [[ניסן מינדל]].

עד שנת [[ת"ש]] אסרה החוקה האמריקנית על לימוד שיעורי דת במסגרת בתי הספר הממלכתיים. בשנת [[ת"ש]] נחקק חוק אשר מתיר מתן חופש שבועי בן שעה אחת ביום רביעי בבתי הספר הממלכתיים על מנת לאפשר לתלמידים ללמוד את דתם מחוץ למסגרת בית הספר.

עם הגעת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אמריקה]], ופתיחת [[מחנה ישראל]] הוקמה מסגרת זו, בראשות הרב [[יעקב יהודה הכט]] והרב [[ניסן מינדל]].

מחנה ישראל החל לפעול על מנת לנצל שעה זו בהוראת ולימוד יהדות, השעה הינה השעה האחרונה ביום רביעי ומכאן שמה הנפוץ "מיטוואך שעה" (שעת יום רביעי).

במסגרת זו היו יוצאים תלמידי התמימים ללמד יהדות ברחבי ניו יורק והסביבה. עם הזמן התפתח ארגון זה ל[[מסיבות שבת]]. בשנת תשל"ו עם הכרזת [[מבצע חינוך]] קיבל ארגון זה תנופה והתבסס{{הערה|סוקר בהרחבה בספר "שיעורי לימוד הדת סקירה היסטורית של המוסד להגנת והרחבת חינוך הנוער היהודי בארצות הברית". הספר הופיע בהוצאת ה'מרכז לעניני חינוך' בשנת תשס"ו (בן 263 עמודים) בלשון הקודש לצד אנגלית, ומתוכו יובאו כאן ניצוצות.}}.

במשך השנים עברה הפעילות לאחריות [[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]].

בשנים בהם [[ל"ג בעומר]] חל ביום ראשון, אחראי הארגון על עריכת ה'[[פאראד]]' מול [[770]], בו נחסמת שדירת [[איסטערן פארקווי]] לתנועה ועשרות אלפי ילדים עוברים מול פניו של [[הרבי]] בליווי מוצגים ושלטים עם מסרים יהודיים.

==שנות היסוד==

את המוסד "של"ה", או בשמו הנפוץ "ועד מגיני ומרחיבי חינוך הכשר" ייסד [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]], במסגרת ה"[[מרכז לענייני חינוך]]", בהנהלת חתנו, [[הרבי]]. מטרת הארגון הייתה לתת שיעורי תורה ויהדות למאות ואלפי בני ובנות ישראל שלמדו בבתי ספר עממיים בארצות הברית. זאת, במסגרת תוכנית שעת החופש של ניו-יורק רבתי.

משפחות יהודיות רבות ניצלו מהתבוללות ונהפכו לשומרות תורה ומצוות הודות לשיעור של"ה, שהביאם להכרה ביהדותם, גילה אצלם גאון יעקב ועוררם ללמוד יותר על זהותם היהודית.

ראשית הפעילות הייתה בחורף של שנת [[תש"ג]]. אז הוקם הארגון (במכתביו מתבטא הרבי מוהריי"צ "בלתי נודע אשר מטעם 770 נתייסד על הוצאותיו"). היה זה הרב [[חיים צבי קוניקוב]] (לשעבר רב בית הכנסת "צמח צדק" בשכונת ויליאמסבורג) שהחל בפעילות עצמאית כשנה קודם לכן, וכעבור משך זמן העלה את הנושא במכתב ארוך ומפורט אל [[הרבי הריי"צ]]. במכתב העלה טענות שטענו אחרים לשלילת הדבר, כשלצידן כתב את דעתו הפרטית, כי ניתן ואפשרי לפעול ולהצליח בכך במידה רבה, לא רק בשכונתו אלא בכל העיר. מטרתו הייתה לקבל את חוות דעת [[הרבי הריי"צ]], ואכן הרבי הריי"צ תמך מאוד ברעיון הזה.

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כמנהל 'המרכז לענייני חינוך', השיב ל[[חיים צבי קוניקוב|רב קוניקוב]] במכתב מיום ז' שבט תש"ג, אשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זירז את ה"מרכז לענייני חינוך" לפעול בזה, והם שלחו לו כבר את הטפסים הנדרשים עבור ארגון הדבר (כנראה כדי לקבל רישיון רשמי).

יו"ד שבט תשי"א. בתאריך זה קיבל הרבי את נשיאות חב"ד באופן רשמי. מספר ימים לאחר מכן שוחח הרבי שיחה ארוכה ב'יחידות' עם אחד מעורכי העיתון "פאָרווערטס", והדברים הופיעו כראיון ביום ו' י"ט שבט. עיקר הדברים התמקדו בחידושה של שיטת חב"ד, על הדרך המיוחדת בהפצת היהדות שחולל חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצות הברית, ובתוך דבריו אמר (תרגום מאידיש):

{{ציטוטון|1=יש חוק שיש לשחרר את התלמידים מבתי הספר (העממים) לשעה אחת כל שבוע, כדי שילמדו לימודי דת, שאסורים [=על-פי החוק בארצות הברית] ללמוד בבתי הספר. הקתולים והפרוטסטנטים ניצלו זאת, אבל היהודים לא. בא הרבי (הריי"צ) זכרונו לברכה, ואמר: קיראו לצעירים ולצעירות המקומיים שילמדו יהדות עם הילדים. אם הם לא יודעים, שיידעו. הוציאו את הילדים מבתי הספר לשעה והביאו אותם לכאן}}.

וכך נוצרה התנועה הגדולה למטרה זו תחת הנהלת הרב יעקב הכט ומר משה מורגנשטרן, תנועה שנחלה הצלחה רבה.

"המחנכים הוותיקים"

בחודש אלול תש"ה פורסמה מודעה בירחון הרבני-תורני "הפרדס", על מגבית של ה"מרכז לענייני חינוך", העומד תחת נשיאותו של "כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ומתנהל על ידי: הרב מנחם שניאורסאהן – יושב ראש ועד הפועל; הרב ח.מ.א. חדקוב – מנהל; מר ניסן מינדל – מזכיר ראשי. אשר במשך ארבע שנים מקיומו הספיק בע[זרת] ה[שם]: ..לארגן שעות למוד הדת ל-5,000 ילדים יהודים מבתי הספר האנגליים הכלליים אשר עד עכשיו לא קבלו שום חינוך יהודי..".

בשנות תש"ו-ז פרסמו שורת ארגונים תורניים מכתבי תמיכה בוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר, כמו אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, אגודת אדמו"רים דארצות הברית וקנדה (חתום על ידי הרב-הצדיק מבויאן "מרדכי שלמה פריעדמאן מבאיאן") ו"איגוד הקהילות היהודיות בארצות הברית".

אגב, במאמר על הוועד שהוכן בתש"ו נאמר כי "הוועד העמיד את עצמו תחת חסותו של ה'מרכז לענייני חינוך', זה המוסד הגדול הבלתי מפלגתי . . מיסודו של האדמו"ר מליובאוויטש ואשר בראשו עומדים המחנכים הוותיקים הרב מנחם שניאורסאהן, הרב ח.מ.א חדקוב ומר ניסן מינדעל..".

בשנת תש"כ התקיימה בוושינגטון ועידת יובל הזהב מטעם הבית הלבן, של ועידה ארצית המתכנסת אחת לעשור בנושא ילדים ונוער – בין הימים כ"ח באדר – ה' בניסן.

על-פי הוראת הרבי השתתפה בה משלחת רשמית מטעם חב"ד-ליובאוויטש, שבהשתדלותה (למרות התנגדות קשה של ארגונים יהודים אחרים) אימצה הוועידה החלטה לטובת השעה ללימוד הדת.

עם חברי המשלחת נמנו: הרב דוד דוב שי' הולנדר. הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה הכט והרב זלמן שי' פוזנר.

ברוב של 206 קולות בעד נגד 147 מתנגדים קיבלה הוועידה את ההחלטה הבאה:

"שילדים ונוער יקבלו יותר הזדמנויות לחינוך דתי מיוחד בהרבה מפעילויות ימות השבוע, כולל שעת חופש או שעת פטור מבתי-הספר העממיים עבור תכניות תחת פיקוח גופי הדת המקומיים".

כנראה בקשר לוועידה זו דיבר הרבי באחרון של פסח אותה שנה ותמה על המתנגדים מטעמים של אצטלא דקדושה.

==יוקר ההשתפות==
בהתוועדות יום שמחת-תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 159) דיבר הרבי בכאב על העדר ההשתתפות הראויה בעבודת מוסדות חב"ד. הרבי מנה ופירט אחד אחד את המוסדות החשובים של חמיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כשבין "תומכי תמימים" ל"בית רבקה" מופיע "שעורי לימוד הדת" – שעה שבועית ללימוד יהדות עם ילדי בתי הספר הממלכתיים:

אין לו פנאי לעסוק בעניניו של הרבי, כמו "תומכי תמימים", "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש", "מחנה ישראל", "מרכז לעניני חינוך", "שיעורי לימוד הדת", "בית רבקה"...

בהתוועדות שבת קודש פרשת כי-תצא י"א אלול תש"נ, השמיע הרבי שיחה מיוחדת ונדירה, בקשר לסיום ה'שלושים' על פטירת הרב החסיד וכו' ר' יעקב יהודה הכט ע"ה. השיחה הוגהה ונדפסה בספר השיחות תש"נ כרך ב' (תורגמה ללשון הקודש ב'התוועדויות תש"נ' כרך ד, עמ' 232), שם נאמר בין השאר:

בין העניינים המיוחדים שעסק בהם היה – חינוך ילדים יהודים, לימוד התורה עם תינוקות של בית רבן, כולל ובמיוחד – ילדים יהודים שנמצאים (לעת-עתה) בבתי ספר ממלכתיים ("פאבליק סקולס"), על ידי-זה שקבע להם שיעורים בלימוד התורה, "שיעורי-לימוד-הדת" (של"ה), כשמו של המוסד אשר עמד בראשו, ועסק בזה בתוקף ומסירות נפש, שמבלי הבט על המניעות ועיכובים שהיו מצד חוקי המדינה הוא לא התפעל והצליח לקבל רשיון מיוחד לקבוע את שיעורי לימוד הדת, ודרכו התארגנו שיעורי תורה במאות מקומות...

בהזדמנות (אחרון של פסח תש"כ) התבטא הרבי (תורת מנחם כרך כ"ח עמ' 62):

ראו במוחש גודל התועלת שבדבר, ששעת לימוד זו הצילה מאות ילדים מקליפת נוגה וגם משלוש קליפות הטמאות...

אפשר להראות באצבע על ילדים ששעת לימוד שבועית זו הביאתם לתלמודי-תורה וישיבות, בנות שלומדות עתה ב"בית רבקה" או "בית יעקב", נשים נשואות שמנהלות בתים יהודיים.

ובהזדמנות נוספת (יו"ד שבט תשכ"ו) דיבר על שני הקצוות בפעילות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שמחד ייסד ישיבה שבה ילמדו תורת החסידות, ושהדבר יהיה ניכר גם בלימוד הנגלה (חדור באור וחיוניות, חמימות וחיוניות חסידית) – הרי:

בה בשעה – כיוון שישנם גם ילדים כאלו שאינם מקבלים חינוך דתי, וגם לא חינוך יהודי, ללא יהדות ("אידישקייט") כלל, אפילו לא "אידיש", אלא מתחנכים בבית ספר "ממלכתי" ("פאבליק סקול"), ותו לא מידי – לחפש אנשים שילמדו עימהם "אלף בית" באנגלית . . ועל זה הקדיש זמן, על חשבון שאר עניניו, ובלבד שהענין יתייסד ועסק בשני הקצוות באותה מסירות נפש, התלהבות וחיות.

==הוצאה לאור==

בשנת תש"ה החלו להופיע חוברות לילדים בשם "של"ה", שחולקו חינם למשתתפי השל"ה, ובהם הופיע סיפור בהמשכים על ידי הצייר מר מיכאל שי' שווארץ. הרבי (אז "הרמ"ש") שהדריכו וגם לימדו פרק בציורי יהדות, היה מעיר לו לשפר את הציורים הן מבחינה יהודית והן מבחינה חזותית, כדי שיעוררו וימשכו יותר את תשומת-הלב.

פעם אחת (בשנת תש"ה או תש"ו) נכנס מר שווארץ לרבי, שהיה אז עטור בטלית ותפילין, והרבי הצביע על כמה תיקונים נדרשים.

בקיץ תש"ט נפגש הרבי נשיא דורנו (ועמו הרב חדקוב) עם הרה"ג ר' יצחק איזיק הרצוג ז"ל. השיחה נסבה על פעילות ה'מרכז ל'עניני חינוך', והרב הרצוג כתב מסר ודברי ברכה לתלמידי השל"ה.

פעם (בשנת תש"ח או תש"ט) פגש הרבי ליד דירת מגוריו תלמידים שהיו בדרכם לפעילות ה"מיטוואך שעה", ושאלם מה הם נושאים בשקיות שעמם. זה היה לפני חנוכה או פורים, והבחורים השיבו כי אלה דברים בשביל לחלק ב'של"ה'. הרבי ביקש לראות מה נמצא בפנים, והזכיר כמה דברים שחשוב לוודא שאכן יש בשקיות.

לרצות לקיים את המוטל עלינו

כשנשא הרבי דברים לפני אסיפה של הפעילים הצעירים למען 'ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר', אמר בתוך הדברים:

העיקר מה שחשוב אינו אנחנו, עם החולשות והיכולות (המוגבלות) שלנו; העיקר הוא רצוננו לעשות את העבודה שאנו בטוחים בחשיבותה, ההצלחה אינה בידינו אלא בידי ה'. אבל חובה עלינו לרצות לקיים את מה שהוא רוצה מאתנו, ועל ידי רצון זה, החולשות שלנו והחסרונות שלנו, בטלים ונעשים חסרי משמעות.

==התחלה טובה==

בדין-וחשבון שכתב ועד של"ה לרבי משנת תשכ"ג נכתב אודות הפעולות להרחבת הכיתות, והרבי הגיב:

ויהי-רצון שתהא התחלה טובה לקיים ציווי חז"ל והעמידו תלמידים הרבה כדבעי.

ליד הקטע בדו"ח על המדריכים שנשארים עשר דקות ויותר לאחר שעת הלימוד, כדי לשוחח עם הילדים ולהשפיע עליהם לקיים מצוות נוספות בביתם ולהירשם לתלמודי-תורה, כתב הרבי:

ת"ח [=תשואות-חן] על הבש"ט [=הבשורות טובות].

וכשציינו שמבקשים ברכת רבינו להצלחה בכל הפעולות הנזכרות כתב:

אזכיר על-הציון להנזכר-לעיל והרי השנה שנת הקן [=להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן] כו'

לימים, בשנת תשל"ה, הוקמה המחלקה לדוברי עברית, בעקבות גל היורדים מהארץ. לרגל פורים תשל"ו הוכנס לרבי גיליון "דף ליד" שהכינו בעבור הילדים. הרבי, שהגיע אז מביתו, פנה מיד לקרוא את הגיליון, למרות ערימות הדואר שהמתינו קודם-לכן למענותיו, והגיב על המסופר שם שמרדכי היהודי דוד אסתר המלכה לא השתחווה להמן. הרבי הקיף בעיגול את תיבת "דוד", וכתב:

בן, מג[ילת] א[סתר] ז, ב, לתקן.

כלומר: במגילת אסתר שם נאמר: "ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דודו".

==כיום==
===בניו יורק===
מדי שבוע יוצאים כמה מאות בחורים לפעילות בימי רביעי בכל רחבי העיר ניו יורק. ומשתתפים מדי שבוע אלפי ילדים, וכמו כן נעשים כמה קעמפים במהלך השנה.
מנהלי הפעילות:
*הרב [[שמעון הכט]]
*הרב [[שניאור זלמן קלמן צירקינד]]
*הרב סעדיה הכהן ענגל
*הרב יהושע שניאור
*הרב יצחק בוגומלסקי

כמו כן מתנהל ריליס טיים בכמה מדינות בארצות הברית.

== בארץ ==
גם בארץ, אף על פי שאין את השעה השבועית, מנצלים חסידי חב"ד להעניק ידע יהודי לילדים אשר לומדים במסגרות שאינם מלמדים יהדות די הצורך, ההזדמנות לכך היא חופשת הקיץ.

במהלך חופשת הקיץ מוקמות עשרות קייטנות בהם זוכים מאות ואלפי ילדים לחינוך יהודי כשר. אף חוברות מיוחדות ללימוד ופעילות יהודית הונפקו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1180&ArticleID=5080 ניצוצי רבי {{*}} שיעורי לימוד הדת (של"ה)]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 730
*אריה לייב קוסביצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44605 יש קונה עולמו בשל"ה אחת]''', סקירה על פילות הארגון לצד תמונות מפעילותו
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1m6SM0pzv2Hfl3hyBhE6sCQsEkb_ZdK2F קיבץ מרדכי היהודי תלמידים ולמדם תורה]''', סקירה על ההתוועדות שערך הרבי לילדי של"ה בסוכה {{PDF}} בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשרי תשע"ו, גליון ס"ו
*'''[https://col.org.il/news/132259 סיפורו של הארגון החב"די שקם כדי להציל את ילדי ארה"ב]''' {{COL}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], '''שיעורי לימודי הדת''', הוצאת [[מחנה ישראל]],[[ניו יורק]] [[תשס"ז]].
*הרב [[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]'''.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]

יונה אבצן

2022-09-04T06:53:58Z

71.167.38.135:

[[קובץ:Rabbi Yonah Avtzon.jpg|ממוזער|הרב יונה אבצן]]
הרב '''יונה אבצן''' ([[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תשי"ז]]-[[ג' שבט]] [[תשע"ט]]) היה מנהל [[ועד שיחות באנגלית]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תשי"ז]] כילד השמיני מתוך 15 ילדים, לאביו החסיד הרב [[מאיר אבצן]] ולאמו מרת חיענא בדטרויט מישיגן.

כבר בעודו בחור החל בשנת [[תשל"ח]] לעסוק בתרגום לאנגלית של שיחות הרבי, יחד עם קבוצת חברים. בעקבות הביקוש הגובר, החלה פעילות הקבוצה להתמסד, הם קיבלו את שמם הרשמי '[[ועד שיחות אין אינגליש]]', והתמקמו באחד החדרים בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי]] הסמוך למרכז חב"ד העולמי [[770]].

את ניהול הועד לקח על עצמו הרב אבצן, והמתרגמים העיקריים היו הרב [[אליהו תגר]], הרב יוסף לובינשטיין והרב שלום בער הכט.

בהגיעו לגיל חתונה נישא בשנת [[תשמ"ג]] עם רעייתו מרת רבקה בת החסיד הרב [[אהרן חזן]], וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] שם המשיך לעסוק בפעילותו בתרגום דברי חסידות ל[[אנגלית]].

בשנת [[תשמ"ו]] התרחבה פעילות הארגון, ותחת אחריות של הרב [[אורי קפלון]] והרב [[שלום בער ויינברג]] החלה המערכת לתרגם מלבד שיחותיו המקוריות של הרבי טקסטים חב"דיים נוספים מתורתם של שאר נשיאי חב"ד, וכן סיפורת חסידית וספרי [[מחשבה]] והגות מאת חסידים בני דורנו.

במסגרת תפקידו כמנהל ויו"ר [[ועד שיחות באנגלית]], עמל לאורך השנים על הוצאתם לאור של כ-250 ספרי חסידות בשפה האנגלית, כולל תולדות החסידים, תרגום מונומנטלי של סדרת הלקוטי שיחות, רעיונות חסידיים מעובדים לדוברי אנגלית, ועוד.

לאורך כל השנים התייחס לעבודתו כאל שליחות לכל דבר, ועשה את מירב המאמצים למכור ולהפיץ את החומרים שהוציא לאור במחיר הנמוך ביותר, והעלה את החומרים לרשת האינטרנט מבלי לצפות לתמורה או לרווח כספי כל שהוא.

במקביל, בין השנים [[תשל"ט]]-[[תשנ"ב]], דאגה המערכת בראשותו לשלוח מידי שבוע דף עם תרגום שיחותיו של הרבי מהשבוע האחרון (במידה והיו כאלו) באמצעות מערכת [[פאקס א שיחה]]. בנקודות השיא, היו מנויים על רשימת התפוצה של הועד אלפי קוראים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

הרב אבצן נודע גם כשדכן מפורסם, שהרכיב מאגר גדול של שמות של בחורים בודדים ונערות, והיה אחראי על מאות שידוכים במשך שנים רבות.

בשנותיו האחרונות לקה במחלת כליות, ממנה נפטר כעבור מספר שנים של סבל ב[[ג' שבט]] [[תשע"ט]] בגיל 61.

==משפחתו==
*בנו ר' לוי יצחק אבצן שליח הרבי ב[[דרום אפריקה]].
*בנו, ר' [[שמואל אבצן]] - משפיע ב-[[770]] ומנהל [[ועד שיחות באנגלית]].
*בתו, מרת חני וולף – קראון הייטס.
*בתו, מרת מושקי איידלמן – קראון הייטס.
*בתו, מרת שיינא אוסטר – קראון הייטס.
*בתו, מרת שטערני גולדברג – קראון הייטס.

==קישורים חיצוניים==
*דוד זקליקובסקי, '''[https://chabad.info/blogs/%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%95%d7%9a-%e2%80%a2%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8/ מאחורי החיוך]''', טור מיוחד על פועלו של הרב אבצן ע"ה
*[https//:anash.org/the-heart-and-soul-of-the-rebbes-teachings-now-in-english מלאכת חייו (אנגלית)]
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4258581/jewish/Rabbi-Yonah-Avtzon-61-Prolific-Publisher-and-Legendary-Matchmaker.htm מוציא לאור ושדכן אגדי]''', טור אחר פטירתו {{בית חבד}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבצן, יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]

מונטריאול

2022-05-06T21:50:22Z

71.167.38.135: /* הקהילה היהודית */

{{קהילת חב"ד|
|שם=מונטריאול
|תמונה=[[קובץ:montreal770.jpg|250px]]
|כתובית=השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה)
|עיר=מונטריאול
|מדינה=קנדה
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=
|[[משפיע]] הקהילה=הרב יצחק מאיר גוראריה
|מוסדות בקהילה=[[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], [[בית רבקה]], סמינר 'חי' מושקא' לבנות, סמינר לבנות בעיר סט. אגאט, ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל, ישיבה קטנה מתיבתא, בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו, '[[חיידר]]' לילדי [[חב"ד]], 'בית המדרש [[ליובאוויטש]]' ומקווה לאנ"ש, קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול', מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות, 'ח"י סנטר' [[בית כנסת]] וכולל אברכים, בית חב"ד 'שאבאנל', בית חב"ד 'סענטראל', בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט', מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט, 'ועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי [[מזון]] ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר, בית חב"ד לדוברי צרפתית, ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']], היכל מנחם, ישיבה קטנה 'מתיבתא'
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], הרב [[דוד הכהן כהן]] הרב [[חיים שלמה כהן]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=700 משפחות
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה ב[[קנדה]] (אחרי [[טורונטו]]) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.

בעיר קהילה חב"דית גדולה המונה כ-700 משפחות אנ"ש.

==הקהילה היהודית==

הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים. אחד מהם הוא בית הספר 'יבנה' אותו ניהל הרב [[מסעוד חי חביב]] מחסידי [[חב"ד]].

בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר רבי [[משולם פייש לוי]] מטאש עם מאות מחסידיו בקריית טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמר]], ועוד, בשכונת אוטרומונט, ליטאים בשכונת דע-ווימי, וספרדים בקוט לוק.

בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]].

==ייסוד הקהילה החב"דית==
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]

ההגירה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]].

את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נהיה צורך במקום מסודר וגדול יותר עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שיצתה תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"צ שלח מכתב כי ת"ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.

ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה [[חנוכת הבית]] לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות [[הרש"ג]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי.

ביום א', כ"ג אייר [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה{{הערה|[http://rabbikramerslegacy.com/articles/1962-the-lubavitch-yeshiva/ בנין חדש לישיבה]}}; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה [[שריפה]] בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד [[בית הכנסת]] ברחוב וועסטבערי 6405.

בשנת [[תש"ט]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[משה חיים ספוטשקינסקי]] לשמש כ[[שוחט]] לקהילה ומשמש גם כרב של [[בית הכנסת]] נוסח אר"י.

בתחילת הנשיאות שלח הרבי שלושה שלוחים מהעיר '[[פריז]]' שבצרפת. בשנת [[תשי"א]], את הרב [[יהושע העשיל צייטלין]], לשמש כ[[משפיע]] [[שוחט]] ומוהל. בשנת [[תשי"ב]], את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ו[[משפיע]], והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כ[[משפיע]].

בהמשך מונו הרב [[לייבל קרמר]] והרב [[יוסף ראדאל]] לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.

בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]] (שלמד לפנ"כ ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבה]]), על ידי הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'.
באותה שנה נוסד מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק על ידי הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב בערל מוצ'קין.

בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה|בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "פרדס חנה" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות.

בשנת [[תשל"ז]] הורה [[הרבי]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב [[יהושע העשיל צייטלין|צייטלין]] הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב|מרוזוב]] והרב [[משה אליהו גרליצקי|גרליצקי]] נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,
הרב [[משה אליהו גרליצקי|גרליצקי]] קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת', הרב ה[[קבלה|מקובל]] [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כ[[משפיע]].

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את כולל אברכים 'תפארת תמימים' במונטריאול.

ב[[אלול]] [[תשנ"ד]] נתיסדה מתיבתא (ישיבה קטנה) חדשה בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]] וגיסו רב [[פסח הכהן שפרלין]].

ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד פרוייקט ה[[השיחה היומית|'שיחה היומית']] על ידי הרב צבי הירש גורארי', מאז ועד היום נשמעת ה[[השיחה היומית|'שיחה היומית']] בבית הכנסת של הקהילה בין [[מנחה]] למעריב.

ב[[אלול]] [[תשע"ז]] מונה הרב דובער הכהן בעל לרב הקהילה החבדי"ת.

במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';

==הקהילה כיום==

[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים:
*ה[[משפיע]] הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח הרבי.
*הרב דוד הכהן כהן, והרב אליהו כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית.
*הרב [[חיים שלמה כהן]], [[משפיע]] לקהילה דוברי עברית.
*הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש.
*ה[[משפיע]] הרב שלום לייב אייזנבך.

== הרבנות בעיר ==

בראש בית הדין המכונה 'ועד העיר' עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין שהרבי בחזקת משיח]]. וכן הרב [[אייזיק שווי]] והרב [[יצחק הנדל]]. כיום מכהן כאב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.

בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]]{{הערה|בוגר ישיבת תומכי תמימים.}} לאב"ד של מונטריאול. התואר ראב"ד ניתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, כשלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער בעל]].

בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.

== מוסדות בעיר ==
[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]
*[[מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב משה שארף.
*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב אריה לייב קפלן, הרב שמואל קרמר, והרב משה אבא שטרן.
*[[בית רבקה (מונטריאול)|בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב יוסף מינקוביץ והרב מנחם מענדל מרוזוב.
*סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.
*סמינר לבנות בעיר סט. אגאט בהנהלת הרב קרליבך.
*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה דרום ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.
*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב צבי הירש רסקין.
*בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]].
*'[[חיידר]]' לילדי חב"ד.
*'בית המדרש [[ליובאוויטש]]' ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.
[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]
*קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול' בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב ישראל מוצ'קין.
*מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות בהנהלת הרב מנחם מענדל מרוזוב.
* ישיבה לנוער מתמודד בראשות הרב יהודה מאיר דהאן
*'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב נפתלי צבי פרלשטיין.
*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].
*בית חב"ד 'סענטראל' בהנהלת הרב [[משה ניו]].
*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב פסח הכהן שפרלין.
*מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.
*'ועד העיר'{{הערה|[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר ועד העיר]}} המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי [[מזון]] ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.
*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב שלום שריקי.
*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] על ידי הרב [[יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול)]].
*'היכל מנחם' בניהולו של הרב ברוך אהרון הוס.
*ישיבה קטנה 'מתיבתא' בהנהלת הרב טננבוים.
*'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' בניהולו של הרב [[יוסף יצחק פריז]].
*בית חב"ד 'ווסטמאונט' הרב יוסף שנוביץ.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.cgimontreal.com/ קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל]
*[http://www.chabadcsl.com/ בית חב"ד קוט ס. לוק]
*[http://www.anash.org/the-nine-arrive-in-montreal/ תשעת השלוחים למונטריאול] (אנגלית) סקירה קצרה ותמונות היסטוריות, אתר אנ"ש

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קנדה|*]]