https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=73.205.123.96 2026-05-07T21:02:22Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=709335 2024-08-25T14:17:54Z

<p>73.205.123.96: /* אברהם מנחם כהן */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}<br /> {{/פתיח}}<br /> {{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br /> <br /> .<br /> <br /> == [[מרדכי אנדר]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> פרלינים ספר לשלוחים לרגל פורים ה' תשפ&quot;ד {{אנונימי}}<br /> :לא מובנת כוונתך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:09, י&quot;ב באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> ::הבנתי והוספתי {{אנונימי}}<br /> :::ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:10, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[נתן גוראריה (מונטריאול)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> התמונה היא מר' משה, אביו של ר' נתן, עם אחיו ר' שמריהו ור' שנ&quot;ז.<br /> <br /> יש להוסיף בנו ר' שלום גוראריה, ברזיל, ובתו חי' נשואה לר' יעקב ווינער, מלבורן אוסטרליה {{אנונימי}}<br /> :תוקן ונוסף, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(11:16, י&quot;ד באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[מבצע הקהלת קהילות]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> לכאורה ישנו כאן טעות דמוכח: הקהלת קהילות זה מבצע שיסד הרבי בשנת תש”נ. בשנת תשי”ב הי’ ענין שבאמת התחיל בזה כבר הרבי הריי”צ, והוא חזרת דא”ח בבתי כנסת. שתי דברים שונים, ואת”ל ע&quot;ש לעיין מה החידוש של תש”נ לגבי השנים הראשונות בנושא (כמובן לכל מעיין בשיחות דתש”נ שמדובר בענין חדש לגמרי). {{אנונימי}}<br /> :ישר כח על הדברים, אשמח ליותר פירוט בעניין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:09, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[שגב פרידמן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> יליד נתני'ה, הוריו התקרבו לחב&quot;ד בהיותו ילד קטן {{אנונימי}}<br /> :טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:06, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[ישראל יוסף גרוזמן]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> שום טעות, לאיזה כתובת אמייל אני יכול לשלוח כתבה על מנת שיעלו לזכרו ? [[מיוחד:תרומות/95.86.72.220|95.86.72.220]] 07:23, 27 בפברואר 2024 (UTC)<br /> :לא מובנת כוונתך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:04, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[אהרון חריטונוב]] ==<br /> {{/מצב|דרוש מקור}}<br /> מה המקור לתאריך פטירתו המצויין כאן?<br /> <br /> במשפחתו מטילים ספק בכך {{אנונימי}}<br /> :לא מצויין מקור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(00:11, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[דניאל משה נאקע]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> הדף הזה מכיל הרבה מידע שקרי. {{אנונימי}}<br /> :{{צחוק|}} {{צחוק|}} {{צחוק|}}, אנונימי יקר, מה כבר יכול להיות שקרי בפתיחת חנות סלטים וחנות ספרים? [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;ד|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;הכנסו ותשביחו!&lt;/span&gt;]] 22:38, 10 במרץ 2024 (UTC)<br /> ::כבר קבלתי פנייה במייל אודות אמיתות הערך ולכן ייתכן שאעביר את הערך למרחב האישי של יוצרו. {{א|ברכת הגאולה}} הבעת כאן צחוק מוגזם למדי, ומניין לך שנשוא הערך אכן בעל חנות סלטים וחנות ספרים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(00:07, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[עמרם מלכא]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הבן שלו ר׳ ישראל מלכא שליח חב״ד בקריית מלאכי.<br /> בנו ר׳ יהונתן מאיר שלמה שליח חב״ד בפתח תקווה.<br /> בנו מנחם מנדל שלמה שליח חב״ד בנחושה.<br /> <br /> סדר הילדים:<br /> נחמה דינה.<br /> לוי יצחק.<br /> דוד שניאור.<br /> מנחם מנדל שלמה.<br /> אברהם שמואל.<br /> נתנאל שמעון.<br /> יהונתן מאיר.<br /> ישראל שם טוב. {{אנונימי}}<br /> :השינויים הוכנסו לערך. אשמח לדעת כיצד ייתכן שלשניים מבניו קוראים שלמה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:08, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> לבת שנפטרה קוראים רק לאה {{אנונימי}}<br /> :הטעות תוקנה כבר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:37, ט&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[מנחם נחום גורלניק]] ==<br /> {{/מצב|מקור}}<br /> כמדומני היה מראשוני המתרגמים של ספרי יהדות ברוסית בכלל ושל הוצאת קה&quot;ת בפרט תחת שם העט מ.נ. גורלי ותרגם בין השאר את ספר הזכרונות של הרבי הריי&quot;ץ {{אנונימי}}<br /> :דרוש מקור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(00:06, י&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[אברהם המלאך]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> לא היה לא שם משפחה <br /> השם משפחה של האדמו&quot;רים מריז'ין היה פרידמן<br /> כי לבן של המלאך ואבא של הריז'ינער קראו שלום שכנא ופריד באיידיש זה שלום {{אנונימי}}<br /> :כבר תיקנת את הטעות, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(12:04, כ&quot;ד באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == מראה מקומות ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> מה מראה מקומות של השיעור הרב שניאור אשכנזי? תודה. {{אנונימי}}<br /> :כוונתך אינה מובנת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(19:26, כ&quot;ד באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[דובי ברוד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולדתי ביט חשוון... {{אנונימי}}<br /> :ישר כח על התיקון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(19:48, כ&quot;ד באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[שבת החודש]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> רשום שאומרים קדיש יתום על הספרי תורה וטעות היא {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(14:39, כ&quot;ו באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[אנטוורפן]] ==<br /> {{/מצב|נוסף}} <br /> הרב נחום יעקובוביץ'<br /> מגדולי וחשובי החסידים באנטוורפן<br /> שנפטר לא מזמן הושמט מרשימת החסידים משום מה {{אנונימי}}<br /> :נוסף, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(04:24, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[ישראל פרידמן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולד בי&quot;ד בכסלו. התועד ביום הולדת שלו, שמעתי מאחד ששמע מהרב ר' ישראל שהרבי אמר לו להתועד ביום הולדתו {{אנונימי}}<br /> :התאריך שונה, הערה נוספה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(08:54, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[נחמיה שמרלינג]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> הוא לא נפטר{{אנונימי}}<br /> <br /> ::טופל, מתנצל בפני יוסף בן מלמד על כך שטיפלתי במקומו..--- [[משתמש:הלוחם החסידי|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הלוחם החסידי&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;התוועדות חסידית&lt;/font&gt;]] 11:20, 8 באפריל 2024 (IDT)<br /> :::על לא דבר, כלל לא הייתה פה טעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(12:04, כ&quot;ט באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> ::::היתה הערה שהוא נפטר בתאריך מסוים , הסרתי אותה --- [[משתמש:הלוחם החסידי|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הלוחם החסידי&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;התוועדות חסידית&lt;/font&gt;]] 17:53, 8 באפריל 2024 (IDT)<br /> :::::ההערה הייתה על אביו של הרב נחמיה, ולכן ה'טעות' שגוייה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(18:30, כ&quot;ט באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[ניגון הנה מה טוב (א)]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> אני מטלפון נייד ברמה טובה. אין לי אפשרות להקשיב לשיר.<br /> יש אפשרות להוריד את השיר.<br /> כמובן, תבדקו את עצמכם בכל פירסום דומה של ניחוח.<br /> אני מכיר 3 ביצועים של חבד ל&quot;הנה מה טוב&quot;, אני מציע שתביאו את כל הביצועים של מילים נעלות אלו.<br /> תודה רבה {{אנונימי}}<br /> :א. כן יש אפשרות להקשיב לניגון. ב. ראה [[הנה מה טוב (פירושונים)]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(04:54, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> ברונשטיין מרדכי {{אנונימי}}<br /> :נראה שאין עליו ערך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(21:56, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[יצחק דב ליברמן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הייתה תקופה שגם שימש כמחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד בבני ברק {{אנונימי}}}<br /> :נוסף ע&quot;י משתמש מענדל150. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(04:52, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[הרצל קוסאשוילי]] ==<br /> {{/מצב|נוסף}}<br /> נולד בכ״ד אדר א׳ תשל״ו (1976)<br /> נשוי לשירה לבית משפחת קופל<br /> אב לשלושה ילדים. רבקה אידא, מנחם מענדל וחנה<br /> שנת הקבוצה: תשנ״ז {{אנונימי}}<br /> :נוסף, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:14, ז' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[הרצל קוסאשוילי]] ==<br /> {{/מצב|נוסף}}<br /> בין השנים תשנ״ד-תשנ״ו למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב״ד {{אנונימי}}<br /> :נוסף, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:14, ז' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|נוסף}}<br /> מיכאל שלום מזרחי קבוצה תשנ&quot;ד {{אנונימי}}<br /> :נוסף, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:55, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[צבי משי זהב]] ==<br /> {{/מצב|נוסף}}<br /> הרב שמעון אחיטוב נפטר וכיום ר' שניאור זלמן לא מזכיר שלו, הוא עוזר לאחיו מאיר בשליחות בירושלים ארנונה תלפיות רואה חשבון. ור' ישראל יצחק משי זהב כיום מנכ&quot;ל של אתר מכירת ספרים עתיקים שנקרא בשם בית מלא ספרים על שם אחד המבצעים של הרבי. ומנהל חנות של אוכל מוכן לשבת שנקרא בשם לכבוד שבת עוזר לאחיו מאיר בשליחות בארנונה תלפיות.{{אנונימי}}<br /> <br /> :ישר כח, הוספתי אם כי לא הבנתי האם ר' שניאור זלמן הוא רואה חשבון או ר' שמואל מאיר השליח בארנונה תלפיות הוא רואה חשבון? [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי&quot;ג!&lt;/span&gt;]] 02:33, 26 באפריל 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[משה רובין]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הרב ישראל אליעזר רובין הוא בנו{{אנונימי|}}<br /> <br /> :נוסף, תודה. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי&quot;ג!&lt;/span&gt;]] 01:20, 19 באפריל 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[עשרת המבצעים]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> מבצע לימוד הרמב&quot;ם חסר בהרשימה. התקנה ללמוד רמב&quot;ם בכל יום התחיל בשנת תשד&quot;מ.{{אנונימי|}}<br /> <br /> <br /> אינה מובנת כוונתך, [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]] אינה חלק מעשרת המבצעים, אם כוונתך שתופיע ברשימה בפסקה על מבצעים נוספים, אכן יש שם עוד מבצעים אך רמב&quot;ם משתייך לקטגוריה ולטבלה של תקנות ולא של מבצעים. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי&quot;ג!&lt;/span&gt;]] 03:16, 2 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> ‏אם הנ״ל מדובר על ניקיון ושיפוץ של החלקה ב- Acacia - נראה שהכל טעות לא היו שום ניקיונות ושום תיקונים והמצב מאוד גרוע וממשיך להרוס מצבות (דבר שדי קל לתקן ע״י כריתת עצים שממשיכים לגדול והורסים המציבות){{אנונימי|}}<br /> <br /> <br /> יישר כח.<br /> בינתיים הוספתי תבנית דרושה הבהרה, (מכיוון שאין מחלוקת במציאות, נקל לבדוק כזה דבר, נחכה לתגובות של עוד אנונימיים ועורכים שמכירים את המקום). [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי&quot;ג!&lt;/span&gt;]] 16:39, 28 באפריל 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[בדיקת חמץ]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בנוסח הביטול כתוב &quot;דלא חמיתיה&quot; במקום דלא חזיתיה.{{אנונימי|}}<br /> :תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:00, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[שמואל הבלין]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הם עברו ליברמן בחודש אלול תשפ&quot;ב ולא בחודש תשרי תשפ&quot;ג{{אנונימי|}}<br /> :יישר כח, (הקטע עליו מדובר נוסף על ידי אנונימי, וכעת תוקן על ידי אנונימי נוסף. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי&quot;ג!&lt;/span&gt;]] 03:19, 2 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[נקודה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> כתוב פעמיים את המילה עדיין..{{אנונימי|}}<br /> :תוקן, בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:00, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[צבי הירש חיטריק]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> חזר מברזיל בתשרי תש״ך{{אנונימי|}}<br /> :תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(14:59, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> ==[[אברהם ישעיהו קמינקר]]==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> כנער בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד, מסר באופן קבוע שיעורי תניא בישיבת הדרום, בעקבותיהם התקרבו כמה בחורים לאורה של חסידות חב&quot;ד ובהמשך אף הפכו לשלוחי הרבי, בהם הרב יהודה פרידמן, '''ועדו?'''. {{אנונימי}}<br /> :'''ועוד''', תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:58, ה' באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[נפתלי מרינובסקי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> עלה לארץ בשנת תשכ&quot;ו {{אנונימי}}<br /> :תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(18:52, ו' באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[משה דייטש]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> שייע דייטש לא בנו של ר׳ משה אלא בן של בן דודו<br /> <br /> ויש לר׳ משה 15 ילדים באם תרצו אוכל לשלוח את שמותיהם לכאן. {{אנונימי|לא חתם}}<br /> <br /> ::השאלה האם ילדיו הם כבר נשואים. [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 15:03, 20 במאי 2024 (IDT)<br /> :::ברור שהם נשואים, מדובר על יליד תשט&quot;ז. נשמח לקבל את שמותיהם. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:20, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[ישראל נח שניאור ויכנין]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולד בבוסטון <br /> למד בישיבה גדולה במאריסטאון ולא באהלי תורה, <br /> הוסמך בישיבת תורת אמת {{לא חתם|מחפש}}<br /> :תוקן על ידך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:48, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[דפוס סלאוויטא]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> האחים שפירא שגרמו לביזוי כבוד התורה של גדול דורו הגה&quot;ק מרן הגרע&quot;א זי&quot;ע שכותב במפורש שאינו מוחל להן <br /> נענשו מיד ובפרהסיא<br /> יש כאן לקח לדורות להזהר בכבוד תלמידי חכמים {{אנונימי}}<br /> :מידע לא אנציקלופדי ולכן לא הוכנס. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:50, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[שכונת לוי יצחק (כפר חב&quot;ד)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הוקמה ע&quot;י מנחם לרר בלבד לא ע&quot;י בנימין ליפשיץ או שמעון רבינוביץ {{אנונימי}}<br /> :כבר טיפלת בזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:53, כ' באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[יונתן בורגן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> השם הנכון: יהונתן ולא יונתן.<br /> נולד במשפחה כלל חסידית (לא ליטאית).<br /> למד בקול תורה יחד עם חבריו הרב שבתי סלבטיצקי והרב אהרן דב הלפרין.<br /> יחדיו הגיעו לחב&quot;ד.<br /> הבת האחרונה: סטרי. {{אנונימי}}<br /> <br /> {{בוצע}}[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 17:17, 28 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[קרן מרומים]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> שלום ניסים להשיג אותכם דרך המייל ואף אחד לא הגיב וגם המספר טלפון שמופיע באתר לא נכון אשמח אם תחזרו אלינו לטלפון 053-4882710 תודה רבה {{אנונימי}}<br /> :יטופל בעז&quot;ה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(14:04, כ&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> ::נוצר קשר. לא מדובר בטעות, אנו אתר ויקי ואין לנו קשר לקרן מרומים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:25, כ&quot;ה באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[מכון תורני טכנולוגי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> כהן שושן אינו מורה בעבר אלא מורה למתמטיקה בהווה. שמחתי לעזור {{אנונימי}}<br /> :טופל, תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(02:55, כ&quot;ח באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == לגבי תמונה של דוד גייסינסקי. ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> שלום.<br /> שמה של אמא שלי: סופיה (שיפרא) גייסינסקי, וסבא שלה היה: דוד גייסינסקיי, והתמונה שמופיעה באתר זה היא התמונה שלו, אבל כל המידע עליו- שגוי.<br /> ז&quot;א כל המידע הוא על בן אדם אחר, ששמו גם דוד גייסינסקי, והוא אבא של ציפורה ליסון שגרה בקריית מלאכי, <br /> לכן כדי לתקן את הטעות צריך לשים תמונה של דוד גייסינסקי שהוא אבא של ציפורה ליסון מקריית מלאכי. {{אנונימי}}<br /> :התמונה הוסרה מהערך, תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:22, ז' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[יוסף יצחק וילימובסקי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> אלפים דולר לא אלף {{אנונימי}}<br /> :כבר תיקנת את הטעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:00, ט' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == [[הרצל קוסאשוילי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> יליד תשל״ו 1976<br /> נס ילדיו לא בניו.<br /> שלושה ילדים כ״י (רבקה, מנחם מענדל, חנה)<br /> קבוצה תשנ״ז<br /> למד בתומכי תמימים המרכזית בלוד ובכפר חב״ד.<br /> להוריד התואר הרב. {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:37, י&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[רמיאל מאור]] ==<br /> {{/מצב|לא ניתן לטפל}}<br /> יש פה המון אי דיוקים <br /> מי האדם שכתב זאת? {{אנונימי}}<br /> :איננו יודעים האם הנך אכן מתקן או שמא משחית, נשמח שתרשם. יוצר הערך הוא משתמש להתראות, תוכל לדבר עמו ב[[שיחת משתמש:להתראות|דף השיחה שלו]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:08, י&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בהערה 16, במקום המילה 'הפתחה' צ&quot;ל הפחתה, והמילה 'באותם' מיותרת. {{אנונימי}}<br /> :תוקן, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:28, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> קבוצה תשנ&quot;ד נשמטו 2<br /> מאיר חי מזרחי<br /> מאיר מזרחי <br /> בברכה<br /> מאיר <br /> 0542447702 {{אנונימי}}<br /> :טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:31, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> תשפ&quot;ד תורת אמת <br /> שניאור זלמן חביב {{אנונימי}}<br /> :טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:31, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> למה השמות הבאים לא מופיעים ברשימת בוגרי מגדל העמק?? (קבוצה ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> משה סלונים<br /> אברהם אלעזר וילהלם<br /> אורי דוד מרציאנו<br /> יוסף מרדכי ספרנוביץ<br /> עידו קליינבוים<br /> אריאל אור<br /> איתמר משה דקל<br /> מנחם מענדל שוועטץ<br /> מנחם מענדל קווין<br /> ישי מנחם חסין<br /> אליהו חיים פישר<br /> מרדכי שלמה חזן<br /> <br /> מיד לתקן!!!<br /> משיח נאו!{{אנונימי}}<br /> :נוסף, תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:36, כ&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> חתנו נקרא יצחק פרידמן ולא יוסף יצחק <br /> מכהן כרב של בית הכנסת המרכזי קרית מוצקין.{{אנונימי}} <br /> :אנונימי היקר {{בוצע}}. בהזדמנות זו אני קורא לך להירשם לאתר כדי שהיצירת קשר איתך יקל עלינו ועליך וזה גם לא מסכן את פרטיותך בכלל. בברכה והצלחה! לכל שאלה פנה אלי: [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב&quot;דפדיה עכשיו!]] 00:09, 28 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[ראשון לציון]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> שכונת נוריות - הרב לוי חדד. {{אנונימי}}<br /> ::ייש&quot;כ. {{בוצע}} -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 17:39, 28 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[רמיאל מאור]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> שלום <br /> איננו יודעים מי העורך שמתעקש לחזור ולכתוב שפע פרטים לא נכונים גם כשמבקשים לתקן. <br /> בבקשה צרו קשר עם הרב מאור לקבל את אישורו ולבדוק נכונות המידע לפני פרסומו. <br /> תודה {{אנונימי}}<br /> :נשמח לקבל מספר טלפון או כתובת מייל על מנת לעמוד על הטעויות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:28, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[משה מלמד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> אימו של הרב משה מלמד ע&quot;ה היא מרת רבקה ולא כפי שנכתב בטעות רייצא {{אנונימי}}<br /> :תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:42, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[משה מלמד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בנו של הרב מלמד גר בעיר אלעד ולא כפי שנכתב בהרצליה {{אנונימי}}<br /> :תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:43, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[אברהם דונין]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> נולד בתרח&quot;צ התקרב לחבד בשנות היודים כיצד אבותיו הם הרבי הרשב והרייצ??? {{אנונימי}}<br /> <br /> :לא כתוב שאבותיו היו הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ, אלא שסבו היה מחסידי אדמור הרש&quot;ב -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 14:18, 8 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[גיל העולם]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> מלבד עשרות הטעויות המדעיות שכתובות בערך זה, ראוי לציין שפחמן 14 לא מתפרק באוויר, הוא מתפרק כחומר רדיואקטיבי בכלל, לא חשוב באיזה סביבה. {{אנונימי}}<br /> :ייש&quot;כ, אבל שמתי בערך שדרושה הבהרה. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]]<br /> ::למה רק להניח תבנית ולא לתקן? תיקנתי את הטעות הספציפית (למיטב הבנתי). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ב' בתמוז, ה'תשפ&quot;ד).<br /> :::ייש&quot;כ, יוסף. -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 16:24, 8 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[יצחק מאיר ערנטרוי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> לבנו הרב דוד משה יש ערך אז צריך שיהיה אפשר להגיע לזה על ידי לחיצה על שמו. {{אנונימי}}<br /> :טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:37, ג' בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[דוד אברהם לסלבוים]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> : עכשיו ישבתי עם ר' דוד והוא סיפר לי שההוראה להסתובב ברחובות פריז היתה של הרבי ולא של הרבי הריי&quot;ץ.<br /> <br /> :: {{בוצע}}. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 19:41, 21 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == [[צבי אלימלך טורנהיים]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> שמו היה צבי ולאביו קראו יאיר אלימלך<br /> ויש לתקן הכותרת {{אנונימי}}<br /> :טופל ע&quot;י משתמש חיים כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:42, ט&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[הסבא משפולי]] ==<br /> {{/מצב|הצעה לשיפור}}<br /> אשמח שתפרטו על המחלוקת בינו לבין רבי נחמן מברסלב {{אנונימי}}<br /> :הצעה לשיפור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:40, ט&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולד בתש&quot;ג {{אנונימי}}<br /> :תוקן כבר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:12, י&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> תשפ&quot;ג ברשימת התמימים ממגדל העמק יש להוסיף מנחם מענדל שניידרמן {{אנונימי}}<br /> :נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:21, כ&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> ט'ז תמוז (אם אני לא טועה) {{אנונימי}}<br /> :ליל י&quot;ז ככל הנראה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:03, כ&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> למיטב ידיעתי, לא קיים משפיע בזאל הקטן בשם יוסף יצחק גולדברג. {{אנונימי}}<br /> :דרוש אימות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:30, כ&quot;ו בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[מלך המשיח]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> רציתי לשאול מה עם משיח בן יוסף אפשר לדבר עליו 48 שעות ברצף על עניינו ופעולותיו ו/לא לגמור ולא הזכרתם אותו אפילו לא ברמז? {{אנונימי}}<br /> :ראה ערך [[משיח בן יוסף]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:26, כ&quot;ט בתמוז, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> כיום הרשת לא עושה חולצות לכל הקמפיין {{אנונימי}}<br /> :טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:48, ב' באב, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הסבא שלי ר׳ זלמן ברונשטיין ע׳ה נקבר בהר הזיתים ולא באחיעזר. בבקשה {{אנונימי}}<br /> :תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:00, ג' באב, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:מפתח אינטראקטיבי לשיחות לנוער]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> שלום, נראה לי שרק דף הראשון של החלק שבוחרים מופיע.<br /> למשל &quot;נמלה&quot; וכן &quot;געש&quot; נראה שחסר משהו או שזה טעות מצדי?<br /> <br /> תודה רבה!! {{לא חתם|Meirperman}}<br /> :{{א|Meirperman|מאיר}}, אם הבנתי נכון את שאלתך, לא חסר כלום, אלא פשוט האפשרות לדפדף בין הדפים היא באמצעות בחירת עמוד בראש הדף, או לחילופין הורדת כל העמודים שבחוברת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (04:19, י' באב, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הוקם ע&quot;י הרב שניאור זלמן גליצנשטיין יחד עם הרב מנחם מענדל קנלסקי תחת הרב גרליצקי {{אנונימי}}<br /> :נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:01, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == [[אברהם מנחם כהן]] ==<br /> <br /> חתנו, יוסף הלפרין &gt; דימונה</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=665697 2024-03-07T01:02:40Z

<p>73.205.123.96: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב שלום בער גנזבורג<br /> | תמונה =שלום בער גנזבורג.jpg|250px]]<br /> | תיאור =<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה =[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה =[[י&quot;ז מר חשוון]] ה'[[תשפ&quot;ד]]<br /> | מקום פטירה = [[770 בית חיינו]]<br /> | מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי בקווינס<br /> | מדינה =<br /> | השכלה =<br /> | מקום מגורים =קראון הייטס<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =[[משמש בקודש]]<br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =<br /> | אם =<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> הרב '''שלום בער גנזבורג''' ([[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] - [[י&quot;ז מר חשוון]] [[ה'תשפ&quot;ד]]) היה [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], שגם זכה להתגורר בבית במשך שנים מסויימות ולסעוד עם [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ולאמו מרת בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).<br /> <br /> את עבודתו החל בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור בביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.<br /> <br /> משנת [[תשל&quot;א]] החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל&quot;ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית. הרבי היה שולח דרכו במוצאי שבת חפצים סודיים להעביר למזכיר הרב חודקוב{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 55.}}. בכל פעם שהיה הרבי מחלק דולרים, קונטרסים, תניא וכדומה היה הרבי נותן לו כפול ממה שחילק לכולם באומרו: &quot;כפליים לתושיה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 71.}}.<br /> <br /> פעם הוא נאסר על ידי משטרת [[ניו-יורק]] ונעצר לזמן קצר, בשל התנהגות בלתי ראויה כלפי השוטרים. כאשר סיפר על כך לרבי, ענה הרבי בחיוך: &quot;נו, אתה הרי כבר כמו כל ה&quot;גדולים&quot;, אבל שזאת תהיה בכל זאת הפעם האחרונה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 46.}}.<br /> <br /> הרב גאנזבורג סיפר, שלפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] הורה לו הרבי למכור את תכולת הבית, אך לבסוף אמר לו הרבי: &quot;שהכל יישאר כך עד שיבוא משיח, ואתה תהיה שם, ובמילא לא תצטרך להעביר שום דבר לפה ולשם&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 58.}}. ובהזדמנות אחרת אמר לו הרבי באותה תקופה ש&quot;הבעלות של החדר [של הרבי] שייכת לך&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 60.}}. ר' שלום בער הבין מדברים אלו כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך היה. בשנת [[תשס&quot;ד]] הועבר להתגורר בקומה השניה ב-770, על-ידי המחזיקים בעמותת [[מרכז לענייני חינוך]], בתואנה כי הם האחראים על ביתו הקדוש של הרבי.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות היה האחראי על פתיחת [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] לתפילות לציבור הרחב, ועל תפעול המקום.<br /> <br /> זכרונותיו מעבודתו בקודש נלקטו בקובץ '[[בקודש פנימה]]' וסיפורים ממנו אודות הרבי, מתועדים בספר [[סיפורים מחדר הרבי]].<br /> <br /> נפטר בתוככי 770, בבוקר [[י&quot;ז מר חשוון]] [[תשפ&quot;ד]]. עם פטירתו נקראו כל הכוהנים לצאת מ-770, עד אשר הגיעו החברא קדישא{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1023062/ המשב&quot;ק הרב גנזבורג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו, הוחזר [[סידור תורה אור]] האישי של הרבי שהיה מופקד בידיו אל ספרייתו האישית של הרבי ב[[חדר הרבי|גן עדן העליון]]{{הערה|*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-007L.pdf סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770]''', מגזין {{אנש}} גליון 7 פרשת ויגש ה'תשפ&quot;ד (אנגלית)}}.<br /> <br /> [[קובץ:גאנזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * לר' שלום בער בן ובת. <br /> * אחיו, הרב [[יעקב ברוך גנזבורג]]<br /> * אחיו, המשב&quot;ק הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]]<br /> * אחיו, הרב יצחק גנזבורג<br /> * אחותו מרת חיה שרה, רעיית הרב [[שלמה זרחי]]<br /> * אחותו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], '''פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג''', עמוד 219<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''בן בית - תולדות, חשיפות ותגליות בעקבות פטירתו''' [[שבועון בית משיח]] 1384{{שבועון בית משיח}}<br /> * '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf '''בקודש פנימה''']''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> *[[מענדי קורטס]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', '''קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליוו 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית '''[https://col.org.il/tags/tag/659 שלום בער גנזבורג]''' באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_56.html אפיזודה נדירה: כך המשב&quot;ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנזבורג, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=665696 2024-03-07T00:58:55Z

<p>73.205.123.96: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב שלום בער גנזבורג<br /> | תמונה =שלום בער גנזבורג.jpg|250px]]<br /> | תיאור =<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה =[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה =[[י&quot;ז מר חשוון]] ה'[[תשפ&quot;ד]]<br /> | מקום פטירה = [[770 בית חיינו]]<br /> | מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי בקווינס<br /> | מדינה =<br /> | השכלה =<br /> | מקום מגורים =קראון הייטס<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =[[משמש בקודש]]<br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =<br /> | אם =<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> הרב '''שלום בער גנזבורג''' ([[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] - [[י&quot;ז מר חשוון]] [[ה'תשפ&quot;ד]]) היה [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], שגם זכה להתגורר בבית במשך שנים מסויימות ולסעוד עם [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ולאמו מרת בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).<br /> <br /> את עבודתו החל בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור בביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.<br /> <br /> משנת [[תשל&quot;א]] החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל&quot;ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית. הרבי היה שולח דרכו במוצאי שבת חפצים סודיים להעביר למזכיר הרב חודקוב{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 55.}}. בכל פעם שהיה הרבי מחלק דולרים, קונטרסים, תניא וכדומה היה הרבי נותן לו כפול ממה שחילק לכולם באומרו: &quot;כפליים לתושיה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 71.}}.<br /> <br /> פעם הוא נאסר על ידי משטרת [[ניו-יורק]] ונעצר לזמן קצר, בשל התנהגות בלתי ראויה כלפי השוטרים. כאשר סיפר על כך לרבי, ענה הרבי בחיוך: &quot;נו, אתה הרי כבר כמו כל ה&quot;גדולים&quot;, אבל שזאת תהיה בכל זאת הפעם האחרונה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 46.}}.<br /> <br /> הרב גאנזבורג סיפר, שלפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] הורה לו הרבי למכור את תכולת הבית, אך לבסוף אמר לו הרבי: &quot;שהכל יישאר כך עד שיבוא משיח, ואתה תהיה שם, ובמילא לא תצטרך להעביר שום דבר לפה ולשם&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 58.}}. ובהזדמנות אחרת אמר לו הרבי באותה תקופה ש&quot;הבעלות של החדר [של הרבי] שייכת לך&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 60.}}. ר' שלום בער הבין מדברים אלו כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך היה. בשנת [[תשס&quot;ד]] עבר להתגורר בקומה השניה ב-770, לפי בקשת ה[[מרכז לענייני חינוך]] האחראים על ביתו הקדוש של הרבי.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות היה האחראי על פתיחת [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] לתפילות לציבור הרחב, ועל תפעול המקום.<br /> <br /> זכרונותיו מעבודתו בקודש נלקטו בקובץ '[[בקודש פנימה]]' וסיפורים ממנו אודות הרבי, מתועדים בספר [[סיפורים מחדר הרבי]].<br /> <br /> נפטר בתוככי 770, בבוקר [[י&quot;ז מר חשוון]] [[תשפ&quot;ד]]. עם פטירתו נקראו כל הכוהנים לצאת מ-770, עד אשר הגיעו החברא קדישא{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1023062/ המשב&quot;ק הרב גנזבורג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו, הוחזר [[סידור תורה אור]] האישי של הרבי שהיה מופקד בידיו אל ספרייתו האישית של הרבי ב[[חדר הרבי|גן עדן העליון]]{{הערה|*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-007L.pdf סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770]''', מגזין {{אנש}} גליון 7 פרשת ויגש ה'תשפ&quot;ד (אנגלית)}}.<br /> <br /> [[קובץ:גאנזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * לר' שלום בער בן ובת. <br /> * אחיו, הרב [[יעקב ברוך גנזבורג]]<br /> * אחיו, המשב&quot;ק הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]]<br /> * אחיו, הרב יצחק גנזבורג<br /> * אחותו מרת חיה שרה, רעיית הרב [[שלמה זרחי]]<br /> * אחותו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], '''פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג''', עמוד 219<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''בן בית - תולדות, חשיפות ותגליות בעקבות פטירתו''' [[שבועון בית משיח]] 1384{{שבועון בית משיח}}<br /> * '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf '''בקודש פנימה''']''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> *[[מענדי קורטס]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', '''קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליוו 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית '''[https://col.org.il/tags/tag/659 שלום בער גנזבורג]''' באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_56.html אפיזודה נדירה: כך המשב&quot;ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנזבורג, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=665513 2024-03-06T06:54:25Z

<p>73.205.123.96: /* נוסח הברכה */</p> <hr /> <div>'''ברכת המצוות''' היא ברכה אשר מברכים לפני עשיית [[מצווה]] מהתורה או מדברי חכמים.<br /> <br /> ==נוסח הברכה==<br /> באופן כללי ישנם שיני מיני נוסחאות בברכת המצוות: &quot;על&quot; מעשה המצווה, ו&quot;לעשות&quot; את המצוה.<br /> דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:<br /> <br /> דיעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב&quot;ן]]{{הערה|מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב&quot;ד]] בשמו של הרב רבי משה בר' יוסף, שנוסח &quot;לעשות&quot; אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.<br /> <br /> על דעה זאת מקשה הרמב&quot;ן - &quot;וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע&quot;פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז&quot;ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור&quot;.<br /> <br /> דיעה שנייה היא של הרמב&quot;ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי &quot;כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח&quot;.<br /> <br /> על כך הקשה ב&quot;ספר המכריע&quot;{{הערה|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך &quot;על דברי תורה&quot; ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.<br /> <br /> מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:&quot; אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמים כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר&quot;.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת &quot;אשר&quot;, שהיא בחינת [[תענוג|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחינת [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחינת ענג העליון. <br /> <br /> וזהו פירוש הברכה: בא&quot;י אלקינו, הוא בחינת יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח&quot;כ מלך העולם הוא בחינת יחודא תתאה וממשיכים להם מבחינת אשר קדשנו - בחינת ענג העליון. והיינו דוקא על ידי קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ברכות]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90&diff=665512 2024-03-06T06:48:35Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>{{שמות|}}'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת &quot;קדוש&quot; בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.<br /> <br /> ==בתורת הקבלה והחסידות==<br /> בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב&quot;ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע [[זעיר אנפין]], במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה &quot;שכינתיה&quot; המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים [[בי&quot;ע]], אך בחסידות{{הערה|יושר דברי אמת סימן מ&quot;ז אות ל'}} מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת ה[[שכינה]] שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - ל[[עצמות ומהות]], שכן '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג &quot;עצמות&quot; מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם &quot;קדוש&quot; על שם שהוא למעלה מהשגתינו. <br /> <br /> המילים &quot;ברוך הוא&quot; הם ברכה, על שם הפסוק &quot;זכר צדיק לברכה&quot;, שדרשוהו חז&quot;ל על [[הקב&quot;ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A3&diff=665509 2024-03-06T06:33:04Z

<p>73.205.123.96: /* על ספר התניא */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]]<br /> <br /> ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה&quot;שבט סופר&quot;, בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. בשנת [[תרס&quot;ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו&quot;ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע&quot;ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ&quot;ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש&quot;ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד.<br /> <br /> חיבר ספר בשם &quot;חדשים גם ישנים&quot; על כמה ממסכתות הש&quot;ס, [[חומש]] &quot;לימודי ה'&quot; - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש&quot;י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), &quot;מצוות השם&quot; על [[י&quot;ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו&quot;ת]] מהר&quot;י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.<br /> <br /> נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש&quot;ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.<br /> <br /> ==על ספר התניא==<br /> לרב מענדל גרטנר שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס&quot;ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=ילדי, תניא איננו ספר של קבלה. תניא, זהו ספר של [[אמונה]]! אמונה מחוייב כל אחד ללמוד; אפילו מגיל קטן{{הערה|ב[[אידיש]]: מיין יונגעלע, תניא איז נישט קבלה. תניא איז אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז.}}. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...}}<br /> <br /> ==עם [[רבותינו נשיאינו]]==<br /> [[קובץ:ספרי שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חתימה|חתימת]] הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] שלח ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] את ספר החומש &quot;לימודי השם&quot;. במענה לכך כתב לו הרבי{{הערה|[[א' אייר]] [[תרצ&quot;ו]]. נדפס ב[[תשורה]] [http://teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Marinovsky%20-%20Kislev%206%2C%205779.pdf וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע&quot;ט] עמוד 22.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כבוד הרה&quot;ג הנכבד כו' מוה&quot;ר יונתן שי' שטייף.<br /> <br /> שלום וברכה.<br /> <br /> בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי&quot;ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי&quot;ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות.<br /> ידידו הדו&quot;ש ומברכו בגו&quot;ר<br /> <br /> יוסף יצחק}}<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש - במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה&quot;ת]], כפי שנהג אז [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי&quot;ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי&quot;ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}.<br /> <br /> בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר&quot;י שי' שטייף או הר&quot;ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי&quot;ב]] - [[תשי&quot;ט]] עמוד 58.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/21040 דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה]''', [[תרצ&quot;ג]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/40916 חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א']''', [[תשי&quot;ט]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39014 מצוות השם חלק א']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39015 מצוות השם חלק ב']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=97920 ההתכתבות עם הרבי - איגרת מבוארת]''' {{PDF}}<br /> *[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטייף, יונתן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ח]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Guy1515/%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=665465 2024-03-06T00:32:08Z

<p>73.205.123.96: /* מורשת וחזון עתיד */</p> <hr /> <div>חב״ד ישראלי סיליקון וואלי, הממוקם בפאלו אלטו, [[קליפורניה]], משמש כאבן פינה של מסורת ומורשת יהודית בלב עמק הסיליקון. בהנהגתם של הרב מנחם וסוניה לנדא, יצא הארגון בשליחות בהשראת הרבי מליובאוויטש להעשיר את חיי הקהילה הישראלית באזור באמצעות חוויה וזהות יהודית.<br /> <br /> == מייסדים ומנהיגות ==<br /> <br /> הרב [[מנחם לנדא]], צאצא למשפחת רבנים מכובדת, קיבל את הסמכתו לרבנות מבית המדרש המתקדם לרבנים ב[[ברוקלין]]. כיהן כראש ישיבה ב[[דטרויט]], [[מישיגן]], וכמנהל רוחני בישיבת חב&quot;ד ב[[מוריסטאון]], [[ניו ג'רזי]]. סוניה לנדא בת למשפחה של חסידי חב&quot;ד ובוגרת [[מכללת בית רבקה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], בעלת תואר בחינוך מיוחד. יחד עם בנותיהם מושקה, רבקי, איטה, דבורי ורחלי, הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הקהילתית, מקבלים את כולם בזרועות פתוחות.<br /> <br /> == שליחות ופעילויות == <br /> <br /> חב״ד ישראלי סיליקון וואלי שואף להציע חוויה יהודית למשפחות מ[[ישראל]] המתגוררות בעמק. מתוך הכרה באתגרים של שמירה על זהות יהודית בסביבה חילונית בעיקרה, במיוחד עבור ילדים הלומדים בבתי ספר ציבוריים, חב״ד ישראלי סיליקון וואלי שואף לחזק את הזהות היהודית באמצעות העשרה חינוכית, התכנסויות חגים וקיום מצוות. כל פעילות נתפסת כיעד בפני עצמו, המספקת למבוגרים ולילדים כאחד את האפשרות לחוות את היהדות באופן המשמעותי ביותר עבורם.<br /> <br /> הארגון הוא חלק מהרשת העולמית של שליחי חב&quot;ד, המונעים על ידי חזונו של [[הרבי מליובאוויטש]] לשרת את ילדי ה' בכל מקום, תוך מענה לצרכיהם הרוחניים והחומריים. תורתו של הרבי מדגישה את אופיו הייחודי והיקר של כל יהודי, עיקרון המנחה את מאמצי ההסברה של חב״ד ישראלי סיליקון וואלי.<br /> <br /> <br /> {{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A3&diff=665463 2024-03-06T00:24:11Z

<p>73.205.123.96: /* עם רבותינו נשיאינו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]]<br /> <br /> ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה&quot;שבט סופר&quot;, בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. בשנת [[תרס&quot;ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו&quot;ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע&quot;ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ&quot;ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש&quot;ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד.<br /> <br /> חיבר ספר בשם &quot;חדשים גם ישנים&quot; על כמה ממסכתות הש&quot;ס, [[חומש]] &quot;לימודי ה'&quot; - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש&quot;י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), &quot;מצוות השם&quot; על [[י&quot;ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו&quot;ת]] מהר&quot;י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.<br /> <br /> נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש&quot;ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.<br /> <br /> ==על ספר התניא==<br /> לרב מענדל גרטנר שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס&quot;ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=ילדי, תניא איננו ספר של קבלה תניא, זהו ספר של אמונה! אמונה מחוייב כל אחד ללמוד; אפילו מגיל קטן{{הערה|ב[[אידיש]]: מיין יונגעלע, תניא איז נישט קבלה. תניא איז אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז.}}. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...}}<br /> <br /> ==עם [[רבותינו נשיאינו]]==<br /> [[קובץ:ספרי שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חתימה|חתימת]] הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] שלח ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] את ספר החומש &quot;לימודי השם&quot;. במענה לכך כתב לו הרבי{{הערה|[[א' אייר]] [[תרצ&quot;ו]]. נדפס ב[[תשורה]] [http://teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Marinovsky%20-%20Kislev%206%2C%205779.pdf וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע&quot;ט] עמוד 22.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כבוד הרה&quot;ג הנכבד כו' מוה&quot;ר יונתן שי' שטייף.<br /> <br /> שלום וברכה.<br /> <br /> בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי&quot;ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי&quot;ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות.<br /> ידידו הדו&quot;ש ומברכו בגו&quot;ר<br /> <br /> יוסף יצחק}}<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש - במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה&quot;ת]], כפי שנהג אז [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי&quot;ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי&quot;ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}.<br /> <br /> בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר&quot;י שי' שטייף או הר&quot;ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי&quot;ב]] - [[תשי&quot;ט]] עמוד 58.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/21040 דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה]''', [[תרצ&quot;ג]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/40916 חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א']''', [[תשי&quot;ט]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39014 מצוות השם חלק א']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39015 מצוות השם חלק ב']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=97920 ההתכתבות עם הרבי - איגרת מבוארת]''' {{PDF}}<br /> *[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטייף, יונתן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ח]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A3&diff=665462 2024-03-06T00:22:48Z

<p>73.205.123.96: /* על ספר התניא */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]]<br /> <br /> ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה&quot;שבט סופר&quot;, בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. בשנת [[תרס&quot;ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו&quot;ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע&quot;ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ&quot;ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש&quot;ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד.<br /> <br /> חיבר ספר בשם &quot;חדשים גם ישנים&quot; על כמה ממסכתות הש&quot;ס, [[חומש]] &quot;לימודי ה'&quot; - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש&quot;י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), &quot;מצוות השם&quot; על [[י&quot;ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו&quot;ת]] מהר&quot;י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.<br /> <br /> נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש&quot;ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.<br /> <br /> ==על ספר התניא==<br /> לרב מענדל גרטנר שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס&quot;ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=ילדי, תניא איננו ספר של קבלה תניא, זהו ספר של אמונה! אמונה מחוייב כל אחד ללמוד; אפילו מגיל קטן{{הערה|ב[[אידיש]]: מיין יונגעלע, תניא איז נישט קבלה. תניא איז אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז.}}. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...}}<br /> <br /> ==עם [[רבותינו נשיאינו]]==<br /> [[קובץ:ספרי שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חתימה|חתימת]] הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] שלח ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] את ספר החומש &quot;לימודי השם&quot;. במענה לכך כתב לו הרבי{{הערה|[[א' אייר]] [[תרצ&quot;ו]]. נדפס ב[[תשורה]] [http://teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Marinovsky%20-%20Kislev%206%2C%205779.pdf וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע&quot;ט] עמוד 22.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כבוד הרה&quot;ג הנכבד כו' מוה&quot;ר יונתן שי' שטייף.<br /> <br /> שלום וברכה.<br /> <br /> בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי&quot;ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי&quot;ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות.<br /> ידידו הדו&quot;ש ומברכו בגו&quot;ר<br /> <br /> יוסף יצחק}}<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה&quot;ת]] כפי שנהג [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי&quot;ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי&quot;ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}.<br /> <br /> בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר&quot;י שי' שטייף או הר&quot;ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי&quot;ב]] - [[תשי&quot;ט]] עמוד 58.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/21040 דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה]''', [[תרצ&quot;ג]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/40916 חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א']''', [[תשי&quot;ט]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39014 מצוות השם חלק א']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39015 מצוות השם חלק ב']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=97920 ההתכתבות עם הרבי - איגרת מבוארת]''' {{PDF}}<br /> *[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטייף, יונתן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ח]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A3&diff=665461 2024-03-06T00:17:22Z

<p>73.205.123.96: /* תולדותיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]]<br /> <br /> ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל&quot;ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה&quot;שבט סופר&quot;, בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. בשנת [[תרס&quot;ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו&quot;ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע&quot;ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ&quot;ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש&quot;ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד.<br /> <br /> חיבר ספר בשם &quot;חדשים גם ישנים&quot; על כמה ממסכתות הש&quot;ס, [[חומש]] &quot;לימודי ה'&quot; - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש&quot;י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), &quot;מצוות השם&quot; על [[י&quot;ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו&quot;ת]] מהר&quot;י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.<br /> <br /> נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש&quot;ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.<br /> <br /> ==על ספר התניא==<br /> לרב מענדל גרטנער שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס&quot;ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=מיין יונגעלע [=ילדי], תניא איז נישט [=איננו] קבלה. תניא איז [=הוא] אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען [=מחוייב כל אחד ללמוד]; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז [=גם בגיל קטן, לא משנה]. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...}}<br /> <br /> ==עם [[רבותינו נשיאינו]]==<br /> [[קובץ:ספרי שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חתימה|חתימת]] הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] שלח ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] את ספר החומש &quot;לימודי השם&quot;. במענה לכך כתב לו הרבי{{הערה|[[א' אייר]] [[תרצ&quot;ו]]. נדפס ב[[תשורה]] [http://teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Marinovsky%20-%20Kislev%206%2C%205779.pdf וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע&quot;ט] עמוד 22.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כבוד הרה&quot;ג הנכבד כו' מוה&quot;ר יונתן שי' שטייף.<br /> <br /> שלום וברכה.<br /> <br /> בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי&quot;ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי&quot;ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות.<br /> ידידו הדו&quot;ש ומברכו בגו&quot;ר<br /> <br /> יוסף יצחק}}<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה&quot;ת]] כפי שנהג [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי&quot;ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי&quot;ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}.<br /> <br /> בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר&quot;י שי' שטייף או הר&quot;ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי&quot;ב]] - [[תשי&quot;ט]] עמוד 58.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/21040 דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה]''', [[תרצ&quot;ג]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/40916 חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א']''', [[תשי&quot;ט]] באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39014 מצוות השם חלק א']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *'''[http://beta.hebrewbooks.org/39015 מצוות השם חלק ב']''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=97920 ההתכתבות עם הרבי - איגרת מבוארת]''' {{PDF}}<br /> *[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטייף, יונתן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ח]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8&diff=665114 2024-03-04T01:19:09Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]<br /> <br /> '''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד &quot;לתעד בזיכרון&quot; את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו&quot;ר]] שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה &quot;[[הנחה]]&quot;).<br /> <br /> == החזרה בדורות עברו ==<br /> בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> <br /> באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי&quot;צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ&quot;ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ&quot;ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.<br /> <br /> == החזרה בדורנו ==<br /> {{להשלים}}<br /> ה&quot;חוזר&quot; הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י&quot;א ניסן]] באותה השנה.<br /> <br /> בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה&quot;אותיות&quot; שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי&quot;ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.<br /> <br /> לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ&quot;ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.<br /> <br /> הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.<br /> <br /> מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשמ&quot;א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].<br /> <br /> לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ&quot;מוגה&quot;, וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ&quot;[[בלתי מוגה]]&quot;.<br /> <br /> ===אופי החזרה בדורנו===<br /> עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב&quot;ד]] &quot;ספרי מאמרים&quot;, המכילים את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.<br /> <br /> מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו&quot;מאמר&quot;. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.<br /> <br /> כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית{{הבהרה|מי חזר מה? ג'ייקוסון ר יואל ועוד מי?}}.<br /> <br /> == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> * [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * הרב [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> * הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> * הרב [[מאיר זלמן מינוביטש]].<br /> * הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].<br /> * הרב [[חיים שלום מקרופקא]].<br /> * הרב [[פנחס רייזעס]].<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ===<br /> <br /> * הרב [[משה שלמה מפאריטש]].<br /> *הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ===<br /> <br /> * הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]<br /> * הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ===<br /> <br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]].<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ===<br /> * הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה &quot;ר' שילם&quot;). שימש כחוזר ראשי<br /> * הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח &quot;הקטן&quot; חצקביץ]]<br /> * הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]<br /> * הרב [[מרדכי חפץ]]<br /> * הרב [[אלתר שימחוביץ]]<br /> * הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)<br /> * הרב [[יעקב לנדא]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> <br /> * הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה'חוזר' הראשי.<br /> * הרב [[דובער גרפינקל]]<br /> * הרב [[יחזקאל פייגין]]<br /> * הרב [[יהודה עבער]]<br /> * הרב [[יהושע קארף]]<br /> * הרב [[מרדכי מנטליק]]<br /> * הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]<br /> * הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> === חוזרים של הרבי ===<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי<br /> * הרב [[יוסף וינברג]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם דוב דוברוסקין]]<br /> * הרב [[דוד פלדמן]]<br /> * הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br /> * הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]]<br /> * הרב [[סימון ג'יקובסון]]<br /> * הרב [[דוד אולידורט]]<br /> * הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> * הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]<br /> * הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק כץ]]<br /> * הרב [[ישראל פרידמן]]<br /> * הרב [[אברהם שמטוב]]<br /> * הרב [[ישראל לבקובסקי]]<br /> * הרב [[לייבל שפירא]]<br /> * הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]]<br /> * הרב [[נתן וולף]]<br /> * הרב [[דוד פישר]]<br /> * הרב [[שלמה זרחי]]<br /> * הרב [[נחום גרינוולד]]<br /> * הרב [[נחמן שפירא]]<br /> * הרב [[יוסף קרסיק]]<br /> * הרב [[יוסף הכט]]<br /> * הרב [[אפרים פיקארסקי]]<br /> * הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> * הרב [[צבי גרינבלאט]] היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי{{מקור}}<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הנחה]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מקיץ שנת [[תרצ&quot;ט]] ל&quot;אחד מחתניו הרבנים&quot; ([[מנחם מענדל הורנשטיין]])<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * <br /> *[https://col.org.il/news/132509 מיהו ה&quot;חוזר&quot;? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה&quot;חזרה&quot;?] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/50033 הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוזרים|*]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8&diff=665113 2024-03-04T01:18:26Z

<p>73.205.123.96: /* החזרה בדורנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]<br /> <br /> '''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד &quot;לתעד בזיכרון&quot; את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו&quot;ר]] שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה &quot;[[הנחה]]&quot;).<br /> <br /> == החזרה בדורות עברו ==<br /> בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> <br /> באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי&quot;צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ&quot;ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ&quot;ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.<br /> <br /> == החזרה בדורנו ==<br /> {{להשלים}}<br /> ה&quot;חוזר&quot; הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י&quot;א ניסן]] באותה השנה.<br /> <br /> בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה&quot;אותיות&quot; שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי&quot;ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.<br /> <br /> לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ&quot;ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.<br /> <br /> הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.<br /> <br /> מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשמ&quot;א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].<br /> <br /> לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ&quot;מוגה&quot;, וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ&quot;[[בלתי מוגה]]&quot;.<br /> <br /> ===אופי החזרה בדורנו===<br /> עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב&quot;ד]] &quot;ספרי מאמרים&quot;, המכילים את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.<br /> <br /> מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו&quot;מאמר&quot;. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.<br /> <br /> כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית{{הבהרה|מי חזר מה? ג'ייקוסון ר יואל ועוד מי?}}.<br /> <br /> == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> * [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * הרב [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> * הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> * הרב [[מאיר זלמן מינוביטש]].<br /> * הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].<br /> * הרב [[חיים שלום מקרופקא]].<br /> * הרב [[פנחס רייזעס]].<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ===<br /> <br /> * הרב [[משה שלמה מפאריטש]].<br /> *הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ===<br /> <br /> * הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]<br /> * הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ===<br /> <br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]].<br /> <br /> === חוזרים מתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ===<br /> * הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה &quot;ר' שילם&quot;). שימש כחוזר ראשי<br /> * הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח &quot;הקטן&quot; חצקביץ]]<br /> * הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]<br /> * הרב [[מרדכי חפץ]]<br /> * הרב [[אלתר שימחוביץ]]<br /> * הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)<br /> * הרב [[יעקב לנדא]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> <br /> * הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה'חוזר' הראשי.<br /> * הרב [[דובער גרפינקל]]<br /> * הרב [[יחזקאל פייגין]]<br /> * הרב [[יהודה עבער]]<br /> * הרב [[יהושע קארף]]<br /> * הרב [[מרדכי מנטליק]]<br /> * הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]<br /> * הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> === חוזרים של הרבי ===<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי<br /> * הרב [[יוסף וינברג]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם דוב דוברוסקין]]<br /> * הרב [[דוד פלדמן]]<br /> * הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br /> * הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]]<br /> * הרב [[סימון ג'יקובסון]]<br /> * הרב [[דוד אולידורט]]<br /> * הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> * הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]<br /> * הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק כץ]]<br /> * הרב [[ישראל פרידמן]]<br /> * הרב [[אברהם שמטוב]]<br /> * הרב [[ישראל לבקובסקי]]<br /> * הרב [[לייבל שפירא]]<br /> * הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]]<br /> * הרב [[נתן וולף]]<br /> * הרב [[דוד פישר]]<br /> * הרב [[שלמה זרחי]]<br /> * הרב [[נחום גרינוולד]]<br /> * הרב [[נחמן שפירא]]<br /> * הרב [[יוסף קרסיק]]<br /> * הרב [[יוסף הכט]]<br /> * הרב [[אפרים פיקארסקי]]<br /> * הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> * הרב [[צבי גרינבלאט]] היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי{{מקור}}<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הנחה]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מקיץ שנת [[תרצ&quot;ט]] ל&quot;אחד מחתניו הרבנים&quot; ([[מנחם מענדל הורנשטיין]])<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * <br /> *[https://col.org.il/news/132509 מיהו ה&quot;חוזר&quot;? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה&quot;חזרה&quot;?] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/50033 הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוזרים|*]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=664287 2024-03-01T06:42:00Z

<p>73.205.123.96: /* האנציקלופדיה התלמודית */ כפילות</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב שלמה יוסף זוין<br /> |תמונה=הרב זווין.jpg<br /> |תיאור=[[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ועורך ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]].<br /> |תאריך לידה=[[חנוכה]] [[תרמ&quot;ז]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;א אדר א']] [[תשל&quot;ח]]<br /> |מקום פעילות=[[ירושלים]] <br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[חנוכה]] [[תרמ&quot;ז]] – [[כ&quot;א אדר|כ&quot;א אדר א']] [[תשל&quot;ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב&quot;ד]], [[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[תרמ&quot;ז]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] ולאמו מרת חיה.<br /> <br /> בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב&quot;ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.<br /> <br /> בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין{{הערה|1=ר' יעקב יוסף לעוין היה שוחט ובודק חסידי בעיירה [[פאריטש]], ראו עוד אודותיו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65722&amp;st=&amp;pgnum=181 היכל הבעל שם טוב גליון ל'].}}, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר.}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]], כשעלה [[הרד&quot;ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית ברוסיה==<br /> <br /> בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה &quot;שיר השירים&quot;, או, רש&quot;י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו&quot;ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ&quot;ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו&quot;ח אדמו&quot;ר בענייני הפצת היהדות}}. <br /> <br /> בשנים [[תרס&quot;ד]]-[[תרפ&quot;ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.<br /> <br /> בשנים [[תרפ&quot;ד]] - [[תרצ&quot;ד]] (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני'.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר&quot;פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה.<br /> <br /> בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ&quot;א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם &quot;יגדיל תורה&quot;. לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ&quot;ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.<br /> <br /> בקייב ערך את הקובץ המדיני &quot;אחדות&quot;.<br /> <br /> ===קשריו עם הרבי הריי&quot;צ===<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], פתח [[הרבי הריי&quot;צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.<br /> <br /> קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תרפ&quot;ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.<br /> <br /> כש[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ&quot;ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י&quot;ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.<br /> <br /> ב[[תשעה באב]], [[תרפ&quot;ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי&quot;צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].<br /> <br /> בשנים [[תרפ&quot;ט]]-[[תר&quot;צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקגו]].<br /> <br /> במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.<br /> <br /> ==הכרותו עם הרבי==<br /> <br /> בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי&quot;צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;כשסיפר זאת, הוסיף: אתם חושבים בהרבי הריי&quot;צ היה זקוק לי כדי לדעת מיהו הרבי? הוא רצה '''שאני'''אדע מיהו הרבי!&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.<br /> <br /> על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בבית חיינו. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.<br /> <br /> ==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==<br /> <br /> מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי&quot;צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם עלותו ל[[ארץ הקודש]], ב[[ז' תמוז]] [[תרצ&quot;ד]], התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב&quot;ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב&quot;ד בעיר. <br /> <br /> שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.<br /> <br /> כתב בקביעות מאמרים ב&quot;[[הבוקר]]&quot; ובשבועון החרדי &quot;היסוד&quot;, בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון &quot;[[הצפה]]&quot; כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.<br /> <br /> ===תקופת ירושלים=== <br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ&quot;ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי&quot;צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בי' שבט תש&quot;י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. <br /> <br /> ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט&quot;ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז&quot;ר]]. בשנת [[תש&quot;כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.<br /> <br /> הרב זוין היה שותף ביסוד ואף מסר במשך תקופה את [[חוגי חן למשנת חב&quot;ד]].<br /> <br /> בירושלים, אף החל לערוך את ה&quot;[[אנציקלופדיה תלמודית]]&quot;{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש&quot;ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו ב[[כ&quot;א אדר|כ&quot;א אדר שני]] בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש&quot;מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ל[[יחידות]] בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו{{הערה|בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 40.}}.<br /> <br /> ===ייסוד בית דין רבני חב&quot;ד=== <br /> {{ערך מורחב|בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> בכ&quot;ב מנחם אב [[תשל&quot;ו]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב&quot;ד]] בארה&quot;ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]], הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור [[אב בית דין]], והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ==האנציקלופדיה התלמודית==<br /> {{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}<br /> הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש&quot;ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה והוא ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.<br /> <br /> האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות.<br /> <br /> פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[תשי&quot;ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;ילדיו<br /> * מרת שושנה.<br /> * הרב אהרן זווין.<br /> <br /> ;נכדיו<br /> *הרב [[נחום זווין]] - [[רב]] [[שכונה|שכונת]] קריית אליהו, [[חיפה]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בביטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.<br /> *'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] הסדרה כוללת 49 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.<br /> *'''סופרים וספרים''' (ג&quot;כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).<br /> *'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי&quot;ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).<br /> *'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.<br /> *'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).<br /> *'''סיפורי חסידים''' (ג&quot;כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב&quot;ד ואדמו&quot;רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.<br /> *'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br /> * הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.<br /> *יוסף אשכנזי, '''[[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע&quot;ב.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/07_018.jpg כרטיס הרישום של הרב זוין] ל[[ספר החסידים]]<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.<br /> *צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - [[כ&quot;ו טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ח]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=663714 2024-02-27T07:05:10Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ_מענדי_זילברשטרום_.jpeg|שמאל|ממוזער|ר' מענדי זילברשטרום (באמצע) בערב בוגרים של ה[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה בקריית גת]]]]<br /> הרב '''מנחם מענדל זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשנ&quot;ב]]) הינו [[משפיע]] ו[[נו&quot;נ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מנדי זילברשטרום בצעירותו.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב זילברשטרום בצעירותו מדבר ב[[כינוס תורה]] ב[[ראשון לציון]] [[תשע&quot;א]]]]<br /> נולד בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאביו ר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]].<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה אור מלכה]] ב[[ראשון לציון]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה הקטנה]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הגדולה בקריית גת]]. נסע בשנת [[תשע&quot;ג]] ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנה ה[[קבוצה]]. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נישא למרת דבורה לאה, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] רב מרכז בני ברק וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> משנת הלימודים [[תשע&quot;ז]] משמש כ[[משפיע]] בשיעור א' ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה בקריית גת]], מוסר שיעורים ב[[דרך מצוותיך]].<br /> <br /> משנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] משמש כ[[נו&quot;נ]] ב[[נגלה]] בשיעור ב'.<br /> <br /> הרב זילברשטרום הינו בעל ידע נרחב בתורה של [[הרבי]], ובעל כושר הסברה והעמקה מיוחדת.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=663713 2024-02-27T07:04:40Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]]<br /> הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רב]] [[בית הכנסת]] גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון [[כרמי שלי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:נטע גרליצקי הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו עם סב הכלה הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]]]<br /> נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשמ&quot;ז]], להוריו הרב [[יוסף גרליצקי]] ורעייתו מרת הינדא - שלוחי [[הרבי]] לעיר [[תל אביב]].<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] זכה לראות ולהיראות אצל הרבי ואף קיבל ב'[[זאת חנוכה]]' התייחסות מיוחדת ב[[גן עדן התחתון]], כאשר עברו ליד [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופת היותו [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|בישיבה בכפר חב&quot;ד]] כיהן כחבר מערכת &quot;[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]&quot;.<br /> <br /> עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה&quot;[[קבוצה]]&quot; ב[[בית חיינו 770]] ובישיבה שעל-יד [[האוהל]] הק'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] ניהל את [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת קיץ - צעירי ליובאוויטש]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] זכה ב&quot;פרס לוי יצחק&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/31398 ה&quot;ירחי כלה&quot; הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים]{{col}}}}, ונסע למעמד ה[[ירחי כלה]] יחד עם שאר הזוכים.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ז]] פעל [[שליחות|בשליחות]] במספר ערים במדינת [[רומניה]] וב[[חודש ניסן]] תשס&quot;ח בערי [[סיביר]] שב[[רוסיה]].<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ח]] - [[תשס&quot;ט]] שימש כ[[מגיד שיעור]] בנגלה, משפיע ומדריך בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים איסטרא]] שב[[מוסקבה]], תחת ניהולו של [[ראש הישיבה]] לשעבר, הרב [[מרדכי יונה קליין]]. לאחר מכן שימש כמנהל [[מכון סמיכה|מכון הסמיכה]] בפראג{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42345 נציג המכון בכינוס תורה]}}, אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תש&quot;ע]] נישא למרת חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], [[רב]] מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56564 חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו&quot;רים, רבנים ועסקנים. גלריה]{{col}}}}. ולהם שני בנים וחמש בנות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] מונה לרב בית הכנסת &quot;גבעת ליובאוויטש&quot; בשכונת שער העיר, בעיר [[לוד]] בה הוא מתגורר.<br /> <br /> ==פעילות חינוכית==<br /> [[קובץ:נטע גרליצקי כרמי שלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי (קיצוני מימין) בסיומה של השתלמות שערך הארגון &quot;כרמי שלי&quot; עבור אנשי חינוך ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> החל משנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] משמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]].<br /> <br /> סגנון שיעוריו והתוועדויות הוא להוריד את ערכי החסידות (כ[[עבודת התפילה]] ו[[התקשרות]]) באופן שיפעל על שינוי בהתנהגות היומיומית. בנוסף, מעורר על החשיבות שבשילוב אורח חיים מאוזן באכילה נכונה ופעילות גופנית.<br /> <br /> כבר עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת [[נפש]] המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש ה[[אדם]] וברפואה משלימה. הודות לכל הנ&quot;ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96005 הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה&quot;ק] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UOKOPbz4dKiawT-w2XUUJkOjPSMQyFlh/view?usp=drivesdk הרצאה בחינוך במכללת בית רבקה] {{*}} [https://col.org.il/news/82333 התוועדות יחד עם המשפיע ר’ זושא פויזנר] }}. וכן מפרסם מאמרים בעניני בריאות הגוף והנפש ובעיקר בסוגיות חינוכיות{{הערה|[https://col.org.il/news/127731 מאמר נוקב להורים ביסודות בחינוך] {{*}} [https://col.org.il/news/127479 מאמר בענין בריאות הגוף והנפש בקשר עם מצב הקורונה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1fXfrekPTBqqRnWr4uFrkrgwuYS0D0pJy/view?usp=drivesdk בענין 'עשה לך רב' - במדור: והם יבוננהו] {{*}}[https://col.org.il/news/129698 ראיון על מצב הקפסולות בישיבות].}}.<br /> <br /> בחורף [[תשפ&quot;א]] פתח סדנת הכנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_oN3iajfW8sUcB8yT1n0Ib6Jy3ZaD45L/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}} לעולים ל[[ישיבה]], בה מקבל התלמיד את הכלים הדרושים לו להצלחה, לקראת השלב המשמעותי כל כך, של מעבר מתלמיד ב[[תלמוד תורה]] ל[[תמים]] בישיבה. הסדנא כוללת פגישות אישיות עם ההורים והנערים העולים לישיבה להתחלה טובה ונכונה בישיבה.<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;א]] יזם סדנא לצוותי הישיבות, שמטרתה מתן מענה לבחורים בגיל ההתבגרות. הסדנא גם עוסקת בדעתו הקדושה של הרבי על כל פרט ופרט בליווי התמימים בענינים הכי אישיים והכי חשובים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IePvt-mdMR6WRDKnCE6n8A3ARvaiblW2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}}.<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי ובריאות ה[[נפש]], בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73367 מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ראיון] - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות. {{*}} [https://www.chassidusapplied.com/essay/physical-and-spiritual-healing-in-chassidism הריפוי הגשמי והרוחני - הפיזי והאנרגטי; בתורת החסידות] - מאמר באתר chassidusapplied. {{*}} אגרת קודש מאדמו&quot;ר שליט&quot;א המתייחסת לעניין - [https://drive.google.com/file/d/1E73z7v2pgGKl484t5-5aSq__oFkWElxs/view?usp=drivesdk עמוד א'] [https://drive.google.com/file/d/1EOaArk16hsT5Up2Dcj0NS_PZSp5fYAmH/view?usp=drives עמוד ב'].}}. הרב גרליצקי מקפיד להדגיש בפרסומיו שהטיפול הרגשי תואם לרוח היהדות והחסידות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1esy-NdrO8IdE9zUE_ZgUiEgIhwGKDhqu/view?usp=drivesdk הדגשה על רוח היהדות והחסידות בדווקא]}} .<br /> <br /> ==ארגון כרמי שלי==<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] יזם והקים, יחד עם הרב [[מנחם מענדל לוין]] - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי &quot;[[כרמי שלי]]&quot;{{הערה|על פי [[שיר השירים]] פרק א' פסוק ו': &quot;שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי ו[https://drive.google.com/file/d/1fc0OwknU7Gvkmm3roPLF18QQHFDTlkcq/view?usp=drivesdk מבוסס על מכתב של הרבי א'תתנו], וראה ישעי' ה, ז.}}, המארגן אירועים, קורסים, אסיפות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] – למען הצלחת תלמידי התמימים{{הערה|[https://col.org.il/news/120176 כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/1g7EqvdqYGetbHZZwcZOjYt9mCM-18-Qt/view?usp=drivesdk ימי עיון בכ' אב באלמא אטא אצל אביו של הרבי]{{*}} [https://col.org.il/news/143334 גלריה נרחבת: כינוס הקהל לצוות של ישיבות תומכי תמימים בארץ תשפ''ג ] {{*}} [https://col.org.il/news/132921 יום עיון בצל הקורונה בקמפוס אהלי תמימים בכפר חב&quot;ד] {{*}} [https://chabad.info/news/821334/ כפר חב”ד: כנס חינוכי לצוותי ישיבות תומכי תמימים]}}. וכן אירועים להורים של תמימים בעניני חינוך של גיל המתבגר{{הערה|[https://col.org.il/news/128258 כינוס שנערך בזום בעקבות מצב הקורונה]}}. בהנהלת הארגון חברים הרב מנחם הלפרין והרב יוסי וולס.<br /> <br /> כחלק מפעילות הארגון, הקים בשנת [[תש&quot;פ]] את הקו הטלפוני &quot;ניט עלענט&quot;{{הערה|התרגום לעברית (משפת היידיש) &quot;לא לבד&quot;, השם על פי [[תבנית:היום יום/כ&quot;ב אייר|היום יום כ&quot;ב אייר]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/127640 שאלות ותשובות במטרה בצורך ובחשיבות של הקו - שהתפרסמו]}}. בקו ניתנת אפשרות לתמימים להתקשר בצורה אנונימית למשפיעים מכל רחבי הארץ ולהתייעץ בלי לחשוף את שמם ובלי לדעת את זהות המשפיע איתו דיברו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/default/2020/08/5f352ca59c710_1597320357.png פרסום אודות הקו]}}. לקראת [[י&quot;א בשבט]] [[תשפ&quot;א]] התחיל לפרסם טור קבוע של שאלות ותשובות בנושאים הבוערים בעולמם של ה[[תמימים]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TwIUR55Fm5ZwS7xVin_RN5nlbYpFq3Yf/view?usp=drivesdk הטור הראשון שהתפרסם בעלון ליובאוויטש] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UGn0E3uF0f5DaC-_lBNosqhN_g2bWSoP/view?usp=drivesdk הטור השני] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UBxmru21QMVNYGs4UJbsta7XITm_ze35/view?usp=drivesdk הטור השלישי] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UKkZFx8R7cp77yDKO3l3inpzQHmhZ7Jy/view?usp=drivesdk הטור הרביעי] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UUDeJ5Ozsc-j3dhgW6g0h-IScfI0knZI/view?usp=drivesdk הטור החמישי]}} בעלון [[ליובאוויטש (גיליון)|ליובאוויטש]] מטעם הקו יעוץ האנונימי 'ניט עלענט'. וכן התחילו לחלק כרטיסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gANPgGIELXTQHj8UrBfro2PdscThD_vO/view?usp=drivesdk כרטיס מספר 1 לדוגמא]}} עם פתגמים מהרבי הנוגעים לעולמם המגוון של התמימים ומצד השני המספר של הקו. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשפ&quot;א]] פרסמו מנשר בישיבות חב&quot;ד המסביר את ענין הקו מטרתו ומעלתו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iaUnuTNTSL2hkSbuPrLa4TyvSZtewE4/view?usp=drivesdk המנשר שפורסם בישיבות במטרת ומעלת הקו].}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת &quot;מעייני ישראל&quot; בעיר בני ברק.<br /> <br /> בקיץ שנת [[תשפ&quot;א]] נפתח{{הערה|[https://chabad.info/tag/הרב-נטע-זאב-גרליצקי/ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת]}}בית כנסת חדש ב[[שיכון חב&quot;ד בלוד]] בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כ[[רב]] [[בית הכנסת]] החדש &quot;גבעת ליובאוויטש&quot; והוא נטל את תפקיד זה על גביו{{הערה|[https://col.org.il/news/132036 כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת]}}{{הערה|[https://chabad.info/news/735445/ הכנסת ספר תורה לבית הכנסת]}}.<br /> <br /> ==משנתו החינוכית==<br /> <br /> ע'פ משנתו של [[הרבי]] ב[[חינוך]] ובפרט בהשפעה בגיל הנוער, בענין המעלה הנחיצות והאופן הנדרש בקשר האישי והשיחות אישיות עם התלמיד.<br /> <br /> ולדוגמא במכתב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fbVTmckQKOupOrp8KWYGGNQHQWMtEtCg/view?usp=drivesdk מכתב לישיבת תומכי תמימים לוד בצורך ובנחיצות שבשיחות אישיות.]}} לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (אגרת ה'רל): &quot;והעיקר הדיבור עמהם בפרטיות... תועלת לא בערך יותר... שיחה באופן בלתי רשמי מזה הקרוב לתלמיד יותר ואשר לפניו יכול לגלות כל לבו, וק&quot;ל&quot;.<br /> <br /> וכן במענה ב[[גוף כתב יד קודש]] בנושא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fOVTk7IwHm8DNzyQoX1tGDcLZ0pV93H_/view?usp=drivesdk מענה בגוף כתב יד קודש בצורך במעלה ובאופן הנדרש לשיחות אישיות.]}}: &quot;בכדי להשפיע על מי שהוא ובפרט על הנוער בתקופתנו - צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי '''להתוכח ולענות'''... אין כל אפשריות הנ&quot;ל - עלול גם, חס ושלום להזיק...&quot; וכן בעוד ריבוי מקומות.<br /> <br /> רואה ערך עליון (ב[[חינוך]] בכלל ובעולם ההשפעה בפרט) ביצירת קשר האישי עם התלמיד ולא ח&quot;ו כטפל או כענין משני. וסבור שההצלחה האמיתית לטווח ארוך בבחינת &quot;חנוך לנער ע&quot;פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה&quot; היא רק ע&quot;י הסתכלות והתייחסות על כל תלמיד כאינדיבידואל הן בשיחה אחד על אחד והן בלימוד בהישגים וכל המסתעף.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שבועון כפר חב&quot;ד]], '''[https://drive.google.com/file/d/1eoHIGDWYEKm_IfxI_xae-mVpi_N9M_6V/view?usp=drivesdk עשית תשועה גדולה]''', גיליון 1887.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/129698 עולם הישיבות בעידן הקורונה: כך בחורים מתמודדים, וההורים מה?]''' {{אודיו}}{{COL}} בתכנית הרדיו השבועית של האתר, אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143299 הרב נטע גערליצקי בראיון לרדיו COL]''' {{אודיו}}{{COL}} טבת תשפ&quot;ג<br /> *'''[https://col.org.il/news/147483 קליפ סיכום מיום העיון השנתי]''' {{אודיו}}{{COL}} אב תשפ’’ג<br /> *'''[https://col.org.il/news/160289 סוויץ': מה שהביא את ר' נטע לסדרה החדשה ב'שער הביטחון' ]''' {{COL}} שבט תשפ&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, נטע זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%A4%D7%A8%D7%93%22%D7%A1&diff=662698 2024-02-23T00:51:47Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''פרד&quot;ס''', ראשי תיבות: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש (או '''ד'''רוש) '''ס'''וד, הם ארבעה רובדים ואופנים כלליים הקיימים ללימוד ה[[תורה]]. ב[[קבלה]] מבואר שארבע בחינות אלו הם כנגד ארבע עולמות [[אבי&quot;ע]].<br /> <br /> במובן באחר, &quot;פרדס&quot; הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]].<br /> <br /> ==חלקים בתורה==<br /> ה[[תורה]] אמנם ניתנה בספרים מוגדרים ובאותיות ה[[תורה שבכתב]], אך יש לכל עניין וכל פסוק בתורה משמעויות רבות. כמו שאומרים [[חז&quot;ל]]: {{ציטוטון|מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים}}{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] לד, א.}}. בנוסף אמרו חז&quot;ל &quot;שבעים פנים לתורה&quot; {{הערה|אותיות ד[[רבי עקיבא]], וב[[זהר]] בכמה מקומות: חלק א' מז, ב. חלק ג' כ, א. חלק ג' רטז, א ועוד. [[מדרש רבה]] במדבר יג, טז.}}.<br /> <br /> אך ישנן גם הגדרות כלליות, ב[[גמרא]] מופיעה כמה פעמים ההגדרה &quot;פשט&quot; ו&quot;דרש&quot;, &quot;הלכה&quot; ו&quot;אגדה&quot;. אך חז&quot;ל מדגישים: &quot;אין מקרא יוצא מידי פשוטו&quot;. בין רבותינו ה[[ראשונים]] היו כמה שבפירושיהם עשו הבחנות בין אחת או שנים מהגדרות אלו. לדוגמא [[רש&quot;י]] וה[[אבן עזרא]] מבחינים רבות בין פשט לדרש. חלק מהמפרשים כללו בפירושיהם כמה מהם. לדוגמא רש&quot;י הביא &quot;אגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו&quot;{{הערה|[[בראשית]] ג, ח.}}. כמו כן ה[[רמב&quot;ן]] פירש את המקרא בפשט וב[[סוד]], המכונה אצלו &quot;חכמת האמת&quot;.<br /> <br /> ב[[קבלה]] התגלה לראשונה שישנם ארבע רובדים כלליים: פשט, רמז, דרוש וסוד.<br /> <br /> ==מקור ההגדרה==<br /> פירוש המילה &quot;פרדס&quot; ב[[לשון הקודש]] הוא גן הכולל פרי אחד, ומקור המילה בפרסית{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[מצודת ציון]] ל[[שיר השירים]] ד, יג.}}.<br /> <br /> ב[[זוהר]] מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה, וב[[תיקוני זוהר]] שהם רמוזים במילה פרדס. כאשר משווים את כולם נראה שהם אכן מתכוונים לפשט, רמז (או ראיה) דרוש וסוד{{הערה|בחלק א' כו, ב: {{ציטוטון|ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות}} (ובנצוצי אורות (הרב [[ראובן מרגליות]]) שם: ר&quot;ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), {{ציטוטון|תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא}}. בחלק ג' רב, א: {{ציטוטון|מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'}}. תיקוני זוהר חדש קז, ב: {{ציטוטון|ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד}}.}}.<br /> <br /> בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד&quot;ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו&quot;ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}}<br /> <br /> בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] ובספרי ה[[קבלה]] שלאחריו{{הערה|שם=עמהמ}}{{הערה|גירסה נוספת בתקופה שקודם האריז&quot;ל, בשער ספרו של רבי [מאיר גבאי]] &quot;תולעת יעקב&quot; – &quot;מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד&quot;ס&quot; (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש&quot;כ וכן בהוצאות שלאחמ&quot;כ). לאחר מכן מופיעים כמה ספרים בדרך זו: &quot;ספרים בדרך פרד&quot;ס&quot;, כמופיע בשעריהם.}}, וכן בכל הספרות התורנית לאחר מכן התקבלה הגדרה זו, ודרכה מכנים את פרשני התורה כקרובים יותר לאחד מהם. ב[[תורת החסידות]] קביעה זו מופיעה בפשטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו&quot;ע אדה&quot;ז (הוצאה החדשה) הל' ת&quot;ת פ&quot;א סוף הלכה ד' &quot;וכן אמרו חכמי האמת כו'&quot;).<br /> <br /> ==הקבלות==<br /> ארבע הדרגות מקבילות לארבע העולמות, ובכל עולם מתגלה רובד אחר של התורה: הפשט ב[[עשיה]], הרמז ב[[יצירה]], הדרש ב[[בריאה]] והסוד ב[[אצילות]].<br /> <br /> בדומה לכך ישנה הקבלה נוספת מול חמשת [[נר&quot;ן|בחינות הנשמה]]: הפשט הוא [[נפש]] התורה, הרמז הוא ה[[רוח]], הדרש הוא [[נשמה]] והסוד [[חיה]]. ו[[הרבי]] מבאר ש[[יחידה]] היא [[תורת החסידות]] (ראו פיסקה 'רובד חמישי').<br /> <br /> ===פשט===<br /> הפשט, הוא [[לימוד התורה]] המשמעות המילולית העולה מפסוקי ה[[מקרא]]. במקרה שאי אפשר לפרש כמשמעות הפשוטה בגלל שאלה קשה שמתעוררת עקב כך, הפשט הוא יכול להיות גם דבר שאמרו [[חז&quot;ל]] למרות שאין לו בסיס מוחלט במשמעות המילולית של הפסוק.<br /> <br /> המפרשים העוסקים בדרך זו בפירוש ה[[מקרא]]: [[רש&quot;י]], [[אבן עזרא]], [[רשב&quot;ם]], [[רד&quot;ק]], ועוד. אך הדרכים בהן הם מגדירים את הפשט והיצמדותם אליו היא שונה אחת מהשניה. לדוגמא האבן עזרא והרשב&quot;ם נצמדים יותר למשמעות המילולית אחרים.<br /> <br /> ===רמז===<br /> הרמז הוא לימוד בדרך [[ראשי תיבות]], ו[[גימטריא]] וחשבונות נוספים הנובעים ממילות הפסוקים, אך לא במשמעותן הישירה. אחד מהפרשנים העוסקים בצורה זו באופן עקבי הוא [[בעל הטורים]].<br /> <br /> ===הדרש===<br /> דרך לימוד באחת ממידות שהתורה נדרשת בהם, או דרשה הלומדת משמעויות נוספות במקרא, לצורך לימוד הלכה או מוסר, או מסירת אגדה על הפסוק. בדרך זו הולכים [[מדרש]]י חז&quot;ל.<br /> <br /> [[רש&quot;י]] כותב{{הערה|שמות ו, ט. ראו [[מסכת שבת]] פח, עמוד ב.}}: &quot;לכך אני אומר יתיישב ה[[מקרא]] על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרש תדרש, שנאמר הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות&quot;.<br /> <br /> ===סוד===<br /> סוד הוא [[תורת הנסתר]] ([[קבלה]] ו[[חסידות]]).<br /> <br /> בסוד עצמו, ישנם שני דרגות: {{מונחון|רזין דתורה|סודות התורה}}, {{מונחון|ורזי דרזין|סודות הסודות}}. ב[[חנוכה]] מתגלית הדרגה העליונה מביניהם - רזי דרזין.<br /> <br /> ==רובד חמישי==<br /> ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] מבאר [[הרבי]] כי [[תורת החסידות]] היא הרובד החמישי, כנגד בחינת ה[[יחידה]], והוא פנימיותם של כל ארבע האחרים.<br /> <br /> בכמה מקומות בקבלה{{הערה|שם=עמהמ|1=הקדמת [[עמק המלך]] דף ה' טור א: &quot;פרדס&quot;ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון &quot;פשט&quot; &quot;רמז&quot; &quot;דרש&quot; &quot;סוד&quot; &quot;נשמה&quot;, הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו&quot;. ודומה לכך בכתבי ה[[אריז&quot;ל]], שער מאמרי רז&quot;ל, על המשנה באבות פ&quot;ו, א.}} ובחסידות{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] [[פרשת האזינו]] (על הפסוק &quot;כי לא דבר רק הוא מכם&quot;): &quot;כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד&quot;ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה&quot;.}} מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב [[אסף חנוך פרומר]] מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי.<br /> <br /> ==חיוב הלימוד בכל חלקי התורה==<br /> ===הקהל בתורה - איחוד ארבע בחינות התורה===<br /> ב[[ברכת הבנים]] [[תשכ&quot;ז]] - [[שנת הקהל]] בירך [[הרבי]] את ה[[תמימים]]: ויקויים בכם &quot;[[הקהל]]&quot; ב[[לימוד התורה]] – להקהיל יחד את כל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש, סוד, ולאחדם לאחדים כאחד, עד לאחד ממש. ועי&quot;ז – להמשיך את האחדות הפשוטה, שיקויים &quot;ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו&quot;, ועי&quot;ז – לקרב ולגלות את הגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים{{הערה|תרגום מ[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 380 ואילך.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> הרב [[אסף חנוך פרומר]], סקירה על [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], [[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=sharing גליון לט] (ע' 34 ואילך הערה 13)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[:קטגוריה:תורה]]<br /> [[:קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%A4%D7%A8%D7%93%22%D7%A1&diff=662695 2024-02-22T23:25:36Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''פרד&quot;ס''', ראשי תיבות: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש (או '''ד'''רוש) '''ס'''וד, הם ארבעה רובדים ואופנים כלליים הקיימים ללימוד ה[[תורה]]. ב[[קבלה]] מבואר שארבע בחינות אלו הם כנגד ארבע עולמות [[אבי&quot;ע]].<br /> <br /> במובן באחר, &quot;פרדס&quot; הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]].<br /> <br /> ==חלקים בתורה==<br /> ה[[תורה]] אמנם ניתנה בספרים מוגדרים ובאותיות ה[[תורה שבכתב]], אך יש לכל עניין וכל פסוק בתורה משמעויות רבות. כמו שאומרים [[חז&quot;ל]]: {{ציטוטון|מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים}}{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] לד, א.}}. בנוסף אמרו חז&quot;ל &quot;שבעים פנים לתורה&quot; {{הערה|אותיות ד[[רבי עקיבא]], וב[[זהר]] בכמה מקומות: חלק א' מז, ב. חלק ג' כ, א. חלק ג' רטז, א ועוד. [[מדרש רבה]] במדבר יג, טז.}}.<br /> <br /> אך ישנן גם הגדרות כלליות, ב[[גמרא]] מופיעה כמה פעמים ההגדרה &quot;פשט&quot; ו&quot;דרש&quot;, &quot;הלכה&quot; ו&quot;אגדה&quot;. אך חז&quot;ל מדגישים: &quot;אין מקרא יוצא מידי פשוטו&quot;. בין רבותינו ה[[ראשונים]] היו כמה שבפירושיהם עשו הבחנות בין אחת או שנים מהגדרות אלו. לדוגמא [[רש&quot;י]] וה[[אבן עזרא]] מבחינים רבות בין פשט לדרש. חלק מהמפרשים כללו בפירושיהם כמה מהם. לדוגמא רש&quot;י הביא &quot;אגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו&quot;{{הערה|[[בראשית]] ג, ח.}}. כמו כן ה[[רמב&quot;ן]] פירש את המקרא בפשט וב[[סוד]], המכונה אצלו &quot;חכמת האמת&quot;.<br /> <br /> ב[[קבלה]] התגלה לראשונה שישנם ארבע רובדים כלליים: פשט, רמז, דרוש וסוד.<br /> <br /> ==מקור ההגדרה==<br /> פירוש המילה &quot;פרדס&quot; ב[[לשון הקודש]] הוא גן הכולל פרי אחד, ומקור המילה בפרסית{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[מצודת ציון]] ל[[שיר השירים]] ד, יג.}}.<br /> <br /> ב[[זוהר]] מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה, וב[[תיקוני זוהר]] שהם רמוזים במילה פרדס. כאשר משווים את כולם נראה שהם אכן מתכוונים לפשט, רמז (או ראיה) דרוש וסוד{{הערה|בחלק א' כו, ב: {{ציטוטון|ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות}} (ובנצוצי אורות (הרב [[ראובן מרגליות]]) שם: ר&quot;ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), {{ציטוטון|תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא}}. בחלק ג' רב, א: {{ציטוטון|מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'}}. תיקוני זוהר חדש קז, ב: {{ציטוטון|ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד}}.}}.<br /> <br /> בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד&quot;ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו&quot;ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}}<br /> <br /> בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] ובספרי ה[[קבלה]] שלאחריו{{הערה|שם=עמהמ}}{{הערה|גירסה נוספת בתקופה שקודם האריז&quot;ל, בשער ספרו של רבי [מאיר גבאי]] &quot;תולעת יעקב&quot; – &quot;מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד&quot;ס&quot; (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש&quot;כ וכן בהוצאות שלאחמ&quot;כ). לאחר מכן מופיעים כמה ספרים בדרך זו: &quot;ספרים בדרך פרד&quot;ס&quot;, כמופיע בשעריהם.}}, וכן בכל הספרות התורנית לאחר מכן התקבלה הגדרה זו, ודרכה מכנים את פרשני התורה כקרובים יותר לאחד מהם. ב[[תורת החסידות]] קביעה זו מופיעה בפשטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו&quot;ע אדה&quot;ז (הוצאה החדשה) הל' ת&quot;ת פ&quot;א סוף הלכה ד' &quot;וכן אמרו חכמי האמת כו'&quot;).<br /> <br /> ==הקבלות==<br /> ארבע הדרגות מקבילות לארבע העולמות, ובכל עולם מתגלה רובד אחר של התורה: הפשט ב[[עשיה]], הרמז ב[[יצירה]], הדרש ב[[בריאה]] והסוד ב[[אצילות]].<br /> <br /> בדומה לכך ישנה הקבלה נוספת מול חמשת בחינות ה[[נשמה]]: הפשט הוא [[נפש]] התורה, הרמז הוא ה[[רוח]], הדרש הוא [[נשמה]] והסוד [[חיה]]. ו[[הרבי]] מבאר ש[[יחידה]] היא [[תורת החסידות]] (ראו פיסקה 'רובד חמישי').<br /> <br /> ===פשט===<br /> הפשט, הוא [[לימוד התורה]] המשמעות המילולית העולה מפסוקי ה[[מקרא]]. במקרה שאי אפשר לפרש כמשמעות הפשוטה בגלל שאלה קשה שמתעוררת עקב כך, הפשט הוא יכול להיות גם דבר שאמרו [[חז&quot;ל]] למרות שאין לו בסיס מוחלט במשמעות המילולית של הפסוק.<br /> <br /> המפרשים העוסקים בדרך זו בפירוש ה[[מקרא]]: [[רש&quot;י]], [[אבן עזרא]], [[רשב&quot;ם]], [[רד&quot;ק]], ועוד. אך הדרכים בהן הם מגדירים את הפשט והיצמדותם אליו היא שונה אחת מהשניה. לדוגמא האבן עזרא והרשב&quot;ם נצמדים יותר למשמעות המילולית אחרים.<br /> <br /> ===רמז===<br /> הרמז הוא לימוד בדרך [[ראשי תיבות]], ו[[גימטריא]] וחשבונות נוספים הנובעים ממילות הפסוקים, אך לא במשמעותן הישירה. אחד מהפרשנים העוסקים בצורה זו באופן עקבי הוא [[בעל הטורים]].<br /> <br /> ===הדרש===<br /> דרך לימוד באחת ממידות שהתורה נדרשת בהם, או דרשה הלומדת משמעויות נוספות במקרא, לצורך לימוד הלכה או מוסר, או מסירת אגדה על הפסוק. בדרך זו הולכים [[מדרש]]י חז&quot;ל.<br /> <br /> [[רש&quot;י]] כותב{{הערה|שמות ו, ט. ראו [[מסכת שבת]] פח, עמוד ב.}}: &quot;לכך אני אומר יתיישב ה[[מקרא]] על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרש תדרש, שנאמר הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות&quot;.<br /> <br /> ===סוד===<br /> סוד הוא [[תורת הנסתר]] ([[קבלה]] ו[[חסידות]]).<br /> <br /> בסוד עצמו, ישנם שני דרגות: {{מונחון|רזין דתורה|סודות התורה}}, {{מונחון|ורזי דרזין|סודות הסודות}}. ב[[חנוכה]] מתגלית הדרגה העליונה מביניהם - רזי דרזין.<br /> <br /> ==רובד חמישי==<br /> ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] מבאר [[הרבי]] כי [[תורת החסידות]] היא הרובד החמישי, כנגד בחינת ה[[יחידה]], והוא פנימיותם של כל ארבע האחרים.<br /> <br /> בכמה מקומות בקבלה{{הערה|שם=עמהמ|1=הקדמת [[עמק המלך]] דף ה' טור א: &quot;פרדס&quot;ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון &quot;פשט&quot; &quot;רמז&quot; &quot;דרש&quot; &quot;סוד&quot; &quot;נשמה&quot;, הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו&quot;. ודומה לכך בכתבי ה[[אריז&quot;ל]], שער מאמרי רז&quot;ל, על המשנה באבות פ&quot;ו, א.}} ובחסידות{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] [[פרשת האזינו]] (על הפסוק &quot;כי לא דבר רק הוא מכם&quot;): &quot;כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד&quot;ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה&quot;.}} מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב [[אסף חנוך פרומר]] מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי.<br /> <br /> ==חיוב הלימוד בכל חלקי התורה==<br /> ===הקהל בתורה - איחוד ארבע בחינות התורה===<br /> ב[[ברכת הבנים]] [[תשכ&quot;ז]] - [[שנת הקהל]] בירך [[הרבי]] את ה[[תמימים]]: ויקויים בכם &quot;[[הקהל]]&quot; ב[[לימוד התורה]] – להקהיל יחד את כל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש, סוד, ולאחדם לאחדים כאחד, עד לאחד ממש. ועי&quot;ז – להמשיך את האחדות הפשוטה, שיקויים &quot;ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו&quot;, ועי&quot;ז – לקרב ולגלות את הגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים{{הערה|תרגום מ[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 380 ואילך.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> הרב [[אסף חנוך פרומר]], סקירה על [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], [[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=sharing גליון לט] (ע' 34 ואילך הערה 13)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[:קטגוריה:תורה]]<br /> [[:קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=661917 2024-02-20T06:18:08Z

<p>73.205.123.96: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:המנורה האמת.jpg|שמאל|ממוזער|220px|חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי]]<br /> [[קובץ:מנורה רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|220px|המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב&quot;ם, בעלת קנים אלכסונים]]<br /> [[קובץ:מ רמב''ם.jpg|ממוזער|הציור המקורי של הרמב&quot;ם אודות צורתה הנכונה של המנורה שהייתה בבית המקדש]]<br /> [[קובץ:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]]<br /> <br /> '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]] יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערה|הנקרא בלשון התורה &quot;מנורה&quot;, מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} באלכסון כלפי מעלה.<br /> <br /> == צורת הקנים ==<br /> <br /> ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשמ&quot;ב]], [[הרבי]] הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]], כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מ[[רש&quot;י]], ומציור [[הרמב&quot;ם]] שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת [[בית המקדש]] כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון. <br /> <br /> מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת ה[[גלות]] והשעבוד. <br /> <br /> הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ&quot;ש. <br /> <br /> הרבי ביקש לצייר את המנורה של [[בית המקדש]] כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] &quot;כדאי לעשות קניהן באלכסון&quot;{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ&quot;א ע' 168. ובעוד מקומות}}, ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.<br /> <br /> עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב&quot;ם עוד בזמנו, בשונה מציור [[לוחות מרובעות]] שצריך להקפיד על כך בכל התוקף{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות פו].}}.<br /> <br /> ==הסערה בעקבות השיחה==<br /> <br /> אלפי ה[[שליחות|שלוחים]] ורבבות [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]], החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם ל[[עבודה זרה]]. <br /> <br /> באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.<br /> <br /> דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. [[הרבי]] בעצמו התייחס לכך באחד מ[[חלוקת דולרים|חלוקות הדולרים]] כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם &quot;החומש המבואר&quot; אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: &quot;מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה&quot;{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עיתון מס' 1241}}.<br /> <br /> גם הרב [[חיים קנייבסקי]] כותב{{הערה|בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.}}: &quot;בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש&quot;י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה&quot;. ובספרו דרך חכמה: &quot;אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול&quot;. וכן כתב ב'ציון ההלכה': &quot;רש&quot;י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ&quot;כ בתשובות הריב&quot;ש סימן ת&quot;י, ודלא כהמציירים בעיגול&quot;.<br /> <br /> == הפעולות בעקבות שיחת הרבי ==<br /> בעקבות שיחתו של הרבי החליפו ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ג]] בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי ב[[בית רבינו שבבבל]]. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש&quot;ישנם מנורות של [[חנוכה]] עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של &quot;[[770]]&quot; היא בצורת חצי קשת&quot;, פועלם של הרב [[חיים ניסלביץ]] והרב זלמן שארף הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44661 מחקר בנושא]}}.<br /> <br /> כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את ה[[דמי חנוכה]]{{הערה|שהיו אז מטבע של 10 אגורות}}, מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות.<br /> <br /> במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב&quot;ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה{{הערה|כגון סמל [[הרבנות הראשית לישראל]], והסמל של הרבנות הצבאית.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> '''המאבק על צורת קני המנורה''', {{שבועון בית משיח}} גליון כ&quot;ח כסלו תשפ&quot;א עמוד 38<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=735 אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית]. {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48684 מחקר בנושא]. {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43216 כתבה בעיתון הארץ]. {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48380 מכתב של הרב ברים לרבי בנושא] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> * {{קישור חבד און ליין|93848|התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר||כ&quot;ח כסלו תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9/ כיצד נראתה המנורה בבית המקדש?] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-2-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/ למה הגביעים של המנורה הפוכים?]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/122496 נחשף כת&quot;י תימני בן 500 שנה - וכך מצויירים בו קני המנורה]''' {{COL}}<br /> * מאמריו של הרב נחום גרינוואלד: &quot;קני המנורה כיצד היו?&quot;. קובץ אור ישראל, קובץ יח, טבת תש&quot;ס, עמ' קמ ואילך (בו מפריך את כל הטענות נגד שיטת הרמב&quot;ם בצורת המנורה). <br /> '''&quot;הרמב&quot;ם והמנהג ביחס לקני המנורה&quot;''', קובץ אור ישראל, קובץ כב, טבת תשס&quot;א, עמ' קצד ואילך (בו מפריך טענות נוספות שכתב פלוני נגד דעת הרמב&quot;ם).<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13843&amp;CategoryID=2230 קני המנורה שבבית-המקדש וחנוכיית המנורה ב-770] באתר {{חב&quot;ד}}.<br /> *[https://chabad.info/special/954460/#comment-113427 כתב יד חנוכיית הרמב&quot;ם המקורי] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:כלי המקדש]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:חנוכה]]<br /> {{בית המקדש}}</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=661916 2024-02-20T06:09:20Z

<p>73.205.123.96: /* הסערה בעקבות השיחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:המנורה האמת.jpg|שמאל|ממוזער|220px|חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי]]<br /> [[קובץ:מנורה רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|220px|המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב&quot;ם, בעלת קנים אלכסונים]]<br /> [[קובץ:מ רמב''ם.jpg|ממוזער|הציור המקורי של הרמב&quot;ם אודות צורתה הנכונה של המנורה שהייתה בבית המקדש]]<br /> [[קובץ:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]]<br /> <br /> '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]] יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערה|הנקרא בלשון התורה &quot;מנורה&quot;, מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} באלכסון כלפי מעלה.<br /> <br /> == צורת הקנים ==<br /> <br /> ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשמ&quot;ב]], [[הרבי]] הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]], כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מ[[רש&quot;י]], ומציור [[הרמב&quot;ם]] שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת [[בית המקדש]] כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון. <br /> <br /> מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת ה[[גלות]] והשעבוד. <br /> <br /> הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ&quot;ש. <br /> <br /> הרבי ביקש לצייר את המנורה של [[בית המקדש]] כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] &quot;כדאי לעשות קניהן באלכסון&quot;{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ&quot;א ע' 168. ובעוד מקומות}}, ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.<br /> <br /> עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב&quot;ם עוד בזמנו, בשונה מציור [[לוחות מרובעות]] שצריך להקפיד על כך בכל התוקף{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות פו].}}.<br /> <br /> ==הסערה בעקבות השיחה==<br /> <br /> אלפי ה[[שליחות|שלוחים]] ורבבות [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]], החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם ל[[עבודה זרה]]. <br /> <br /> באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.<br /> <br /> דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. [[הרבי]] בעצמו התייחס לכך באחד מ[[חלוקת דולרים|חלוקות הדולרים]] כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם &quot;החומש המבואר&quot; אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: &quot;מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה&quot;{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עיתון מס' 1241}}.<br /> <br /> גם הרב [[חיים קנייבסקי]] כותב{{הערה|בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.}}: &quot;בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש&quot;י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה&quot;. ובספרו דרך חכמה: &quot;אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול&quot;. וכן כתב ב'ציון ההלכה': &quot;רש&quot;י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ&quot;כ בתשובות הריב&quot;ש סימן ת&quot;י, ודלא כהמציירים בעיגול&quot;.<br /> <br /> == הפעולות בעקבות שיחת הרבי ==<br /> בעקבות שיחתו של הרבי החליפו ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ג]] בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי ב[[בית רבינו שבבבל]]. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש&quot;ישנם מנורות של [[חנוכה]] עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של &quot;[[770]]&quot; היא בצורת חצי קשת&quot;, פועלם של הרב [[חיים ניסלביץ]] והרב זלמן שארף הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44661 מחקר בנושא]}}.<br /> <br /> כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את ה[[דמי חנוכה]]{{הערה|שהיו אז מטבע של 10 אגורות}}, מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות.<br /> <br /> במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב&quot;ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה{{הערה|כגון סמל [[הרבנות הראשית לישראל]], והסמל של הרבנות הצבאית.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> '''המאבק על צורת קני המנורה''', {{שבועון בית משיח}} גליון כ&quot;ח כסלו תשפ&quot;א עמוד 38<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=735 אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית]. {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48684 מחקר בנושא]. {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43216 כתבה בעיתון הארץ]. {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48380 מכתב של הרב ברים לרבי בנושא] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> * {{קישור חבד און ליין|93848|התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר||כ&quot;ח כסלו תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9/ כיצד נראתה המנורה בבית המקדש?] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-2-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/ למה הגביעים של המנורה הפוכים?]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/122496 נחשף כת&quot;י תימני בן 500 שנה - וכך מצויירים בו קני המנורה]''' {{COL}}<br /> * מאמריו של הרב נחום גרינוואלד: &quot;קני המנורה כיצד היו?&quot;. קובץ אור ישראל, קובץ יח, טבת תש&quot;ס, עמ' קמ ואילך (בו מפריך את כל הטענות נגד שיטת הרמב&quot;ם בצורת המנורה). <br /> '''&quot;הרמב&quot;ם והמנהג ביחס לקני המנורה&quot;''', קובץ אור ישראל, קובץ כב, טבת תשס&quot;א, עמ' קצד ואילך (בו מפריך טענות נוספות שכתב פלוני נגד דעת הרמב&quot;ם).<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13843&amp;CategoryID=2230 קני המנורה שבבית-המקדש וחנוכיית המנורה ב-770] באתר {{חב&quot;ד}}.<br /> *[https://chabad.info/special/954460/#comment-113427 כתב יד חנוכיית הרמב&quot;ם המקורי] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:כלי המקדש]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:חנוכה]]<br /> {{בית המקדש}}</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=661894 2024-02-20T01:38:19Z

<p>73.205.123.96: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב משה צבי הלפרין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> הרב '''משה צבי הלפרין''' ([[תרפ&quot;ו]] - [[י' בתשרי]] [[תשנ&quot;ה]]), היה רב קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[ראשון לציון]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח&quot;י בטבת]] שנת [[תרפ&quot;ו]]{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/05_064.jpg בכרטיס שלו בספר החסידים] מציין רק את החודש ולא את התאריך המדוייק.}} ב[[ירושלים]] להוריו הרב [[חנניה יוסף הלפרין|חנניה יוסף]] ומרת פעריל הלפרין, תלמיד חכם מופלג, נצר לשושלת רבנים שמוצאה בעיר בערז'ן שבגליציה.<br /> <br /> רעייתו מרת רחל בתו של הרב [[חיים שאול ברוק]] מנהל ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ורב הקהילה. לאחר פטירתו של חותנו הרב ברוק בשנת [[תשכ&quot;ה]], התמנה תחתיו למנהל וראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון ולרב קהילת חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תשנ&quot;ה]] ומקום קבורתו ב[[ראשון לציון]].<br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[שמשון הלפרין]] משלוחי הרבי ב[[נוף הגליל]].<br /> * בתו, פנינה מושקוביץ מחסידות גור באשדוד - נפטרה י&quot;ב טבת תשפ&quot;ב.<br /> * בנו, מנחם מענדל הלפרין.<br /> * בנו, שניאור זלמן הלפרין.<br /> * בנו, ישראל הלפרין.<br /> * בנו, הרב חיים שאול הלפרין, [[צפת]].<br /> * בתו, צביה יונגרייז.<br /> * בנו, הרב אהרון הלפרין, מלמד ב[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/702074 &quot;אתה יודע שהוא ממשפחת בית הרב&quot;]''' - [[הרבי מליובאוויטש]] על ייחוסו של הרב הלפרין באתר [[בית חב&quot;ד (אתר)|בית חב&quot;ד]] {{וידאו}}<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלפרין משה צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99_(%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93)&diff=661586 2024-02-19T08:28:39Z

<p>73.205.123.96: /* י&#039; שבט תשנ&quot;ג */</p> <hr /> <div>{{תולדות הרבי}}<br /> [[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|left|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]], מנופף לשלום רגע לפני כניסתו לרכב בדרכו ל[[האוהל|אוהל]] בכ&quot;ז אדר א' [[תשנ&quot;ב]]. התמונה הפכה לאייקון סמלי, המזוהה עם האירוע המוחי והתקופה שלאחריו]]<br /> את '''האירוע הבריאותי הראשון''' עבר הרבי ביום [[כ&quot;ז אדר א']] [[תשנ&quot;ב]] בעת שהותו ב[[אוהל]]. השפעות האירוע פעלו על צורת התנהלותה של חסידות חב&quot;ד וצורת הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני היה הרבי מופיע בפני החסידים דרך ה[[מרפסת]] שהותקנה במיוחד בתקופה זו.<br /> <br /> ==אירועים שקדמו לאירוע==<br /> [[קובץ:ליל כז אדר.jpg|250px|ממוזער|הרבי בליל כ&quot;ז אדר, בחזור מהזאל הגדול לאחר תפילת ערבית]]<br /> [[קובץ:כז אדר.png|ממוזער|ריקודי החסידים ב-[[770]] עם השמע הידיעה על הקלת מצבו של הרבי]]<br /> במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.<br /> <br /> ===ביטויים בשיחות===<br /> החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב [[שיחה]], בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ&quot;ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של &quot;[[ביטול בשישים]]&quot;. [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ארגן אז ריקודים ב[[זאל הגדול]] שזכו לעידודו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907664/ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: {{ציטוטון|נעשית ירידה לפי שעה (ע&quot;ד מה שנאמר &quot;ברגע קטן עזבתיך&quot;) ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד &quot;רגע קטן עזבתיך&quot;) אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל}}{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]], שיחת ש&quot;פ כי תשא תשנ&quot;ב אות ז'.}}.<br /> <br /> בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ&quot;ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות &quot;ויקהל&quot; במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש&quot;פ ויקהל תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> ===חלוקות===<br /> <br /> ===הכנות שונות===<br /> במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל הרבי בסידור אינטנסיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם בספרייה, לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר{{הערה|חשבונו של עולם, פרק שביעי &quot;סדר חדש&quot;, עמ' 113 - 127.}}. <br /> <br /> מספר ימים קודם [[י' שבט]] [[תשנ&quot;ב]] ביקש הרבי מהמשב&quot;ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] למכור את הבית ותכולתו עד לי' שבט, בלי שייוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת הרבי איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לא, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספציפיים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: &quot;אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה&quot;, ולאחר מכן הוסיף &quot;ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי&quot;{{הערה|חשבונו של עולם, פרק אחד עשר &quot;למכור את הבית&quot;, עמ' 163 - 177.}}.<br /> <br /> מספר ימים קודם כ&quot;ז אדר, התהלך הרבי אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: &quot;נולדתי ביום שישי, וכשנולדים ביום שישי - מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי&quot;, המשב&quot;ק גאנזבורג שנכח אז הגיב מידית כיצד הרבי יכול לומר כך הרי הרבי הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל הרבי, אולם רק כשהזכיר את בעלי התשובה נרגע הרבי ואמר &quot;נו, גוט&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 32.}}.<br /> <br /> ==יום כ&quot;ז אדר==<br /> ב[[יום ראשון]] [[כ&quot;ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר &quot;עד כמה התור ארוך?&quot;. כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br /> <br /> בליל כ&quot;ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד&quot;ר פלדמן שיבדוק אותו. ד&quot;ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב &quot;ומה יאמרו החסידים?&quot;{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל]] הקדוש ושם עבר את השבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהילים]] במקום. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון &quot;[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|דער רבי איז געזונט]]&quot; וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ&quot;ז אדר א' תשנ&quot;ב] באתר יומן 770.}}.<br /> <br /> ==תקופת נ&quot;ב - נ&quot;ד==<br /> ===יחס החסידים לאירועים===<br /> בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.<br /> <br /> כלל חסידי חב&quot;ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח]], שכבר החל להתגלות, יחיה [[חי וקיים|חיים נצחיים]] - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, &quot;'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''&quot;, 'חדשות השבוע', י&quot;ד ניסן תשנ&quot;ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.<br /> <br /> הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ&quot;ב]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/948109/ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…] {{אינפו}}}} ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ&quot;ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].<br /> <br /> ה[[משב&quot;ק]] [[מאיר הארליג]] סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן ([[ג' תמוז]]), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון{{הערה|[https://col.org.il/news/139450 הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ===היציאה למרפסת===<br /> [[קובץ:יחי מעודד....png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד יחי ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ&quot;ג]]]]{{ערך מורחב|המרפסת}}[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ממוזער|200px|בניית חדר התפילה לרבי בצידו המערבי של ה&quot;זאל הגדול&quot; (תשנ&quot;ג)]]<br /> בשנת תשנ&quot;ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-[[770]]. לפני [[ראש השנה]] בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדרו של הרבי]]. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם [[מרפסת]], שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר [[חג הסוכות]] בנו גרם מדרגות מהמרפסת ל[[הבימה|בימה]] ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ&quot;ד]] נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.<br /> <br /> תפילת המנחה של [[י&quot;ד חשוון תשנ&quot;ד]] הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את [[הרבי]] באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת [[שבת]] בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: &quot;מנחה נאו&quot; (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן ב[[א' כסלו]] עברו השולחים במסגרת [[כינוס השלוחים]] לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.<br /> <br /> ===יחידויות וחלוקות===<br /> באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל]]. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות{{הערה|כדוגמת היחידות של הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] ב[[י&quot;ג חשוון]] [[תשנ&quot;ד]].}} באותה תקופה. במהלך היחידות כללית ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תשנ&quot;ד]], חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ&quot;ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד יומן מהמאורע] באתר יומן 770.}}. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה ב[[ל' מרחשוון]] תשנ&quot;ד ל[[שלוחים]] במהלך [[כינוס השלוחים|הכינוס]].<br /> <br /> ===תשובות לשאלות===<br /> ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר &quot;תהיה רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;ס'וועט זיין א רפואה בקרוב ברוב שירה וזמרה&quot; [https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המילים שאמר הרבי אחרי כ&quot;ז אד&quot;ר • תיעוד ראשוני] {{אינפו}}}}, לרופא ד&quot;ר אלי רוזן אמר הרבי פעמים רבות ובבירור את המילים &quot;שירה וזמרה&quot;{{הערה|ע&quot;פ עדותו של החסיד ר' [[קותי ראפ]] ששמע זאת מד&quot;ר [[אלי רוזן]] [https://chabad.info/magazine/124523/ הרבי הורה: שישים יום של שמחה, ינסו ויווכחו!] {{אינפו}}}}, גם למשב&quot;ק [[משה קליין]] אמר הרבי באותו מרחב זמן: &quot;שרב יפסוק שהקב&quot;ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המשב&quot;ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ&quot;ז אדר? • שלושים שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך ל[[פטרבורג]] ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב - תשנ&quot;ד, מענה ט' - י'.}}. בחודש [[אב]] של שנת [[תשנ&quot;ב]] דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור [[מיאמי]], הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב - תשנ&quot;ד, מענות מ&quot;ו, מ&quot;ז, מ&quot;ח, נ&quot;א.}}. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.<br /> <br /> אחת מנשות חב&quot;ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ&quot;ז אדר נובע כתוצאה מהפועלות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב - תשנ&quot;ד, מענה ט&quot;ז.}}.<br /> <br /> באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' [[יצחק שפרינגער]] לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.<br /> <br /> ===י' שבט תשנ&quot;ג===<br /> ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], [[שידור|ששודרה]] על ידי [[לוויין]] לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים תשנ&quot;ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - [[כינוס השלוחים]] [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> <br /> ==תמונות משנות תשנ&quot;ג-ד==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> כיפת הרבי.jpg|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] ה'[[תשנ&quot;ג]]<br /> תשנג.jpg|הרבי במעמד ה'[[סאטעלייט]]', [[י' שבט]] תשנ&quot;ג<br /> עידוד_יחי.jpg|הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'<br /> הוליון... 2.jpg|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה [[י&quot;ד חשוון]] [[תשנ&quot;ד]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ&quot;ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.<br /> *'''שום דבר לא נחלש ח&quot;ו''', משה מרינובסקי, גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1948 ע' 34-37.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/116714 שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב ● עד מתי?!] באתר {{col}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_25.html גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ&quot;ז אדר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{ימי חב&quot;ד לפי תקופות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=661580 2024-02-19T08:06:57Z

<p>73.205.123.96: /* ייחסו של הרבי בנוגע לבחירות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]<br /> '''בחירות''' הן שיטה דמוקרטית למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי, על ידי הצבעה למועמד או רשימת מועמדים. כיום נהוג להפעיל הליך בחירות לצורך מינוי מנהיגים ובתי נבחרים.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי בנוגע לבחירות==<br /> בבחירות לכנסת ולעירייה בארץ הקודש, הרבי רואה כדבר שהיהודי יכול להשפיע, עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה אלא כצעד המשפיע על עם ישראל לטובה בגשמיות וברוחניות. הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק במשתתף בהם. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי&quot;א]]{{הערה|'[[תורת מנחם]]' [[תשי&quot;א]] כרך ב' עמוד 241.}}, סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות{{הערה|הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר [[חז&quot;ל]], אשר &quot;צדקה עשה הקב&quot;ה בישראל שפיזרן לבין האומות&quot;, וממילא, כשתהיה העבודה בה&quot;פיזרן לבין האומות&quot; כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש&quot;צדקה עשה הקב&quot;ה בישראל&quot;}} הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה&quot;מפתח&quot; נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל. גם כאשר הבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}} הרבי, כי&quot;בכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה&quot;.<br /> <br /> ==בחירות ברוסיה==<br /> {{ערך מורחב|פורים תשי&quot;ג}}<br /> ב[[התוועדות]] [[פורים תשי&quot;ג]] סיפר [[הרבי]], כי בתקופת המהפיכה ב[[רוסיה]] לאחרי מפלתו של הצאר, הורה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[חסידים]] להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. הרבי סיפר, כי הגיע למקום שבו התקיימו הבחירות גם אחד החסידים שהיה מופשט לגמרי מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה, שהרי צריך הוא לקיים את ההוראה של הרבי, וכמובן, לאחרי הקדמת טבילה במקוה וחגירת אבנט, כראוי לקיום הוראה של הרבי. לאחר שעשה מה שצריך לעשות בשביל הבחירות, כפי שהורו לו חבריו ראה אנשים עומדים ומכריזים הכרזת עידוד, &quot;הוּ-רַה&quot;, ועמד גם הוא והכריז: &quot;הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע&quot;...<br /> <br /> ===בחירות לאסיפות הרבנים===<br /> ====ועידת פטרבורג תר&quot;ח====<br /> {{ערך מורחב|ועידת פטרבורג תר&quot;ח}}<br /> לקראת שנת [[תר&quot;ח]], החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה חדשה, ובשונה מ[[ועידת הרבנים (תר&quot;ג)|האסיפה בשנת תר&quot;ג]], אז נבחרו הרבנים על ידי משרד הפנים, בבחירות אלו קבעו כי הנציגים יבחרו על ידי בחירות כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות, יהיה מעומד להשתתפות באסיפה. ב[[ט&quot;ו שבט]] תר&quot;ח הגיע ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ידי פקיד המשטרה{{הערה|מאסיפת הרבנים תר&quot;ג היו פקידי המשטרה מתייחסים לאדמו&quot;ר הצמח צדק באכזריות.}}. הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות. אדמו&quot;ר הצמח צדק בתגובה, שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתמודד לבחירות, ולאחר שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות כפי מקרה זה, עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד אדמו&quot;ר הצמח צדק בבחירות. <br /> <br /> הודות לתעמולה של אדמו&quot;ר הצמח צדק, נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים. על אף הניצחון המוחץ לחרדים, בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים. ששת הנבחרים לאסיפה היו: י&quot;ור האסיפה אליעזר ליפשיץ, שני מלומדים מר וורביל, ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.<br /> <br /> ====אסיפת הרבנים תר&quot;ע====<br /> {{ערך מורחב|אסיפת הרבנים (עת&quot;ר)}}<br /> בסוף שנת [[תרס&quot;ט]] חילקה הממשלה את שטח [[רוסיה]] לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]], בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות [[רוסיה]] על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא'{{הערה|שנערך על ידי הרב [[משה רוזנבלום]].}} בדבר הבחירות. על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון{{הערה|באגרת מאותה תקופה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]: {{ציטוטון|המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו}}. ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק ב', אגרת רמז).}}.<br /> <br /> ==בחירות בארצות הברית==<br /> ====בחירות לועד הקהל בקראון הייטס====<br /> בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.<br /> <br /> הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.<br /> הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (היצר הרע).<br /> כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' ל[[צדקה]] לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת [[צדקה]] ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת תבוא תשמ&quot;ו}}.<br /> ====בחירות לבד&quot;צ קראון הייטס====<br /> {{ערך מורחב|בית דין צדק קראון הייטס}}<br /> כשנה לאחר הסתלקותו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ב[[י&quot;ט אדר]] תשמ&quot;ה, בקשו חברי ועד הקהל ב[[קראון הייטס]] מהרבי למנות רב חדש. התשובה של הרבי הייתה {{ציטוטון|זה שייך כ'''פשוט''' להחלטת בני ישראל תושבי השכונה שיח'}}. בעקבות כך הקימו בשכונה ועד לבחירות שנקרא ארגון &quot;הנציגים&quot;, אליו נשלח מכל בית כנסת בשכונה נציג אחד לועד ובראשו העמד הרב [[אליעזר זירקינד]].<br /> <br /> בעוד שועד הנציגים עסק בהכנות לבחירות החליטו חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] למנות [[רב]] שנבחר מטעמם וכתבו על כך לרבי המענה היה: {{ציטוטון|היו כמה וכמה אסיפות בהנ&quot;ל - מבאי כח כמה וכמה בתי כנסיות דהשכונה והמוסדות שבה ומהו לפתע פתאום ועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ארגון עולמי??}} לאחר מענה ברור שכזה מהרבי ועוד מענה אחד חריף ירד מהפרק ניסיון התנכלות זה, ואכן ב[[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] פרסם ועד הנציגים את פרטי הבחירות כשהמועמדים הם: הרב [[אברהם אזדבא]], הרב [[מרדכי דב אלטיין]], הרב [[דוד חנזין]], הרב [[שלום מרוזוב]], והרב [[יהודה קלמן מארלאוו]].<br /> <br /> ביום [[ד' ניסן]] התקיימו הבחירות ב[[עזרת נשים]] של [[770]] ו-90% מתושבי השכונה באו ובחרו בשלושה רבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] והרב [[אברהם אזדבא]].<br /> <br /> אך בפועל כאשר כתב הרב [[דוד חנזין]] על מינויו הורה לו הרבי להמשיך ברבנותו ב[[פתח תקווה]] ובתפקידו ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[ועד רבני אנ&quot;ש בארץ הקודש]]. לאור מענה [[הרבי]], הוציאה ועדת הנציגים על מענה הרבי ועל בחירת רב שלישי לאחרי [[פסח]]. לאחר הודעה זו, אלו שלא ראו את הבחירות בעין יפה החלו ללעוג לוועדת הבחירות, באמרם שהוועדה לא בדקה אחר המועמדים קודם פירסומם. יו&quot;ר הוועדה הרב [[אליעזר זירקינד]] כתב לרבי על המלעיגים, והרבי ענה {{ציטוטון|כבר השקיטם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתחילת שו&quot;ע שלו. יכול להוסיף - דאיתא בספרים אשר לעג אותיות עגל.}} וכך עודד אותו לערוך את הבחירות לרב השלישי.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג ניסן]] נערכו הבחירות בברכת הרבי ונבחר ברוב קולות הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי בשכונת [[קראון הייטס]]. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ&quot;ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16047&amp;st=&amp;pgnum=628 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש&quot;פ שלח כ&quot;ח סיון תשמ&quot;ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.<br /> <br /> ====בחירות גבאי בית הכנסת 770====<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערה|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ&quot;ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים &quot;יענישו&quot; את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.<br /> <br /> לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערה|התבטא על כך הרבי שהוא &quot;הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות&quot;.}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב&quot;די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערה|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות, הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.<br /> <br /> ====בחירות כלליות בארה&quot;ב====<br /> בדרך כלל כאשר התקיימו בחירות בארה&quot;ב, הצביע הרבי באמצעות מעטפה הנשלחת בדואר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד חשוון]] [[תשמ&quot;א]], יום לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית, שאל הרבי את הרב [[ניסן מינדל]] במי הוא בוחר ותשובתו הייתה שטרם החליט, והרבי הגיב: אף אני טרם החלטתי. באותם בחירות הורה הרבי לכל אלו שיש להם זכות בחירה - שיבחרו כדי להפגין את הכח<br /> היהודי{{הערה|יומן - תשורה סלונים-ריבקין ב' אלול תשפ&quot;ב}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|על פי עדות הרב [[ישראל פרידמן]].}}, שבאותה עת, שהו בסביבת הקלפי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכשהגיע הרבי ל-770, נכנס אל ה'זאל' וכמעט צעק: &quot;הייתכן שבאמצע הסדר פגשתי שם בחורים?!&quot;{{הערה|ראה מוסף &quot;בצאתו&quot; של עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], [[סוכות]], [[תשפ&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==בחירות לכנסת==<br /> {{ערך מורחב|הבחירות לכנסת}}<br /> הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. <br /> <br /> ===ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות===<br /> רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי [[אהרן רוקח|אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו &quot;קול קורא&quot;{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]&quot; את צילומי ה&quot;קול קורא&quot; של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש&quot;ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש&quot;ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו רוב מוחלט של האדמו&quot;רים והרבנים בעד להצביע בבחירות כדי להשפיע בגשמיות וברוחניות ומעודדים הצבעה. זאת לעומת רבני בד&quot;ץ העדה החרדית, האדמו&quot;רים מסאטמר ותולדות אהרן - המתנגדים לבחירות ולכל שיתוף פעולה עם הבחירות, כנסת וממשלת ישראל. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי צידדו באופן מוחלט בהצבעה לכנסת ישראל, כדי להרבות את הצד הרוחני הטוב, ולהמעיט את הצד המתנגד לעניינים הרוחניים. ועל כך ישנן אגרות קודש רבות המפורסמות בסדרת אגרות קודש. <br /> {{הערה|מצד שני הרבי הביע התנגדות להשתתפות בקואוליציה בה יש נושאים המנוגדים לשולחן ערוך, כפי שכותב הרבי באגרות הקודש חלק י&quot;ט (אגרת ז'ס&quot;ו) &quot;דעתי ברורה, שהשתתפות בקואוליציא (ועאכו&quot;כ שז&quot;א במשרת מיניסטר המביא לפועל דבר עבירה) אסורה בהחלט על פי שו&quot;ע&quot;, וכן הבהיר שהוא מתנגד להשתתפות בקואלציה &quot;מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'&quot;}}.[[ הרבי]] כתב שמי שלא מצביע בבחירות אז: &quot;ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ&quot;ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת בא כח (דעפוטאט [נציג בכנסת]) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד&quot;ל&quot;.{{הערה|1=מכתב הנ&quot;ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ&quot;א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס&quot;ז]}}{{הערה|1=מכתב הנ&quot;ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ&quot;א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס&quot;ז]}}.<br /> <br /> ==בחירות מקומיות בישראל==<br /> [[קובץ:מענה הרבי לבחירות בקרית מלאכי.jpeg|שמאל|ממוזער|מענה הרבי לבחירות בקרית מלאכי]]<br /> <br /> על פי הוראת הרבי, יש להצביע גם בבחירות למועצות וראשי הערים בישראל, וחובת ההצבעה בבחירות לכנסת חלה גם עליהם{{הערה|[https://col.org.il/news/78773 אגו&quot;ח פתח בקמפיין: &quot;הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע&quot;]{{*}} [https://col.org.il/news/42505 פתק לבן? לא בא בחשבון] {{COL}}}}.<br /> <br /> הרבי נתן הוראות כיצד לשלוח נציגים לעירייה מטעם קהילות חב&quot;ד.<br /> <br /> ===צפת===<br /> הרבי אישר ב[[צפת]] להתמודד בבחירות המקומיות בשם חב&quot;ד{{הערה|שם אישר הרבי לשליח הרב [[אריה לייב קפלן]] להגיש רשימה עצמאית בשם חב&quot;ד, ואף אישר התמודדות של הרב קפלן עצמו, למרות היותו &quot;[[שליח]]&quot;. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42073 נציג חב&quot;ד בצפת: כך אישר הרבי להתעסק בבחירות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו. <br /> <br /> ===רחובות===<br /> ב[[רחובות]] התקבלו הוראות לפיהן נשלח נציג חב&quot;די להתמודד למועצת העירייה{{הבהרה}}{{הערה|[https://col.org.il/news/78453 הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות] {{COL}}}}<br /> <br /> ===קרית מלאכי===<br /> ב[[קרית מלאכי]] בשנת [[תשמ&quot;ט]], הרבי הורה: &quot;שייך לעסקנים על אתר&quot;. והעסקנים החליטו להריץ נציג חב&quot;די{{הערה|ראה צילום בערך זה}}.<br /> <br /> ===ירושלים===<br /> ב[[ירושלים]], משנות הל' נציגי חב&quot;ד מכהנים כחברי עירייה בירושלים, והללו קיבלו עידודים מהרבי.<br /> נציגי חב&quot;ד בעירייה בעבר:<br /> <br /> הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]] תחילת שנות הל' עד מ'<br /> הרב [[דב רבינוביץ]] באמצע שנות הנ'<br /> הרב [[יעקב שנור]] בשנות הס'<br /> <br /> כיום: <br /> הרב [[יעקב הלפרין]] מתחילת שנות הע'.<br /> <br /> ===כפר חב&quot;ד===<br /> לפי הוראות הרבי, הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, ועל פי הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br /> <br /> לפי הוראות הרבי, נציגי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]] מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).<br /> <br /> היו מקרים בהם הרבי שלל הקמת מפלגה חב&quot;דית בבחירות המקומיות{{הערה|[https://col.org.il/news/78422 זעקת הרבי נגד התערבות חב&quot;ד בבחירות המקומיות]. [https://col.org.il/news/78857 הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב&quot;ד בבחירות המקומיות] {{COL}}.מענות ב[[קריית מלאכי]] וב[[אופקים]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf קונטרס &quot;חב&quot;ד בלתי מפלגתית&quot; עמ' 26 והילך]}}.<br /> <br /> ===קרית גת===<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===ביתר עילית===<br /> [[קובץ:פריימריז_ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב&quot;ד בעירייה (תשע&quot;ג)]]<br /> במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב&quot;ד בעיריית [[ביתר עילית]], הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם חסידי חב&quot;ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב&quot;ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.<br /> <br /> לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע&quot;ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב&quot;ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.<br /> <br /> בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב&quot;ד בעיר נבחר ר' [[יעקי הרשקופ]] ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' [[יעקב מיוחס]] שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.<br /> <br /> לצד הנציג החב&quot;די היו חברים בעירייה חסידי חב&quot;ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.<br /> <br /> לקראת הבחירות בשנת תשע&quot;ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' משה כהנא על הרשקופ. <br /> <br /> כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב&quot;ד ביתר.<br /> <br /> באותם הבחירות בעיר יעקי הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] לקראת בחירות תשפ&quot;ד החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ&quot;ש בעיר לבחור בר' מאיר ברלב כמתמודד לבחירות לעירייה מטעם חב&quot;ד.<br /> <br /> ===בחירות תשפ&quot;ד===<br /> ====ערים מתמודדות====<br /> בי&quot;ח [[אדר א']] [[תשפ&quot;ד]] ייערכו בחירות מוניצפליות בכל ארץ הקודש.<br /> נציגי חב&quot;ד מתמודדים במקומות רבים: [[ירושלים]], [[לוד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], [[צפת]], [[ביתר עילית]], [[רחובות]], [[קרית גת]] ועוד. <br /> <br /> במקומות נוספים, חב&quot;ד תומכת בנציג לא חב&quot;די.<br /> <br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] ייערכו בחירות ל[[מועצה האיזורית שדות דן]], ויש שתי רשימות חב&quot;דיות המתמודדות למועצה.<br /> <br /> ====פרסום בכלי התקשורת החב&quot;דיים====<br /> <br /> השבועונים החב&quot;דיים (בית משיח וכפר חב&quot;ד) אינם מפרסמים מאומה על בחירות אלו. ומצד שני אתרי חב&quot;ד ([[חב&quot;ד אינפו]], [[חב&quot;ד און ליין]]) ו[[ידיעון הכפר]], מפרסמים מידע, מכתבים, תמונות ופרסומות בחירות.<br /> <br /> [[חב&quot;ד אינפו]], פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב&quot;ד אינפו, עם נציג חב&quot;ד בביתר עילית, ר' מאיר ברלב, והמראיינים הם כתב חב&quot;ד אינפו הרב [[שניאור אלפנביין]], וכתב כיכר השבת ר' [[ארי טננבוים]]{{הערה|[https://chabad.info/elections/1057935/ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==המשמעות של הבחירות בעבודת השם==<br /> בתקופה שהתקיים בחירות{{הערה|וכלשון הרבי,&quot;בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות&quot;.}}{{הבהרה}}{{מקור}} בכמה אזורים, כתב הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', <br /> אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב&quot;ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}}, מה שאין כן בנוגע להקב&quot;ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''10 עובדות חב&quot;דיות - דעת הרבי על הבחירות בארץ הקודש''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/129877 על פיקוח נפש אין פשרות]''', ראיון עם הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] יו&quot;ר [[קונגרס הרבנים למען השלום]], ניסן תשפ&quot;א {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=661579 2024-02-19T07:58:26Z

<p>73.205.123.96: /* תלמידיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]]<br /> הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י&quot;ב בניסן]] [[תשי&quot;ח]] – [[ט&quot;ז בתמוז]] [[תשע&quot;ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]<br /> נולד ב[[י&quot;ב בניסן]] [[תשי&quot;ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[ רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית &quot;קרלין&quot;, ולאחר מכן ע&quot;פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.<br /> <br /> ב[[ח' אלול]] בשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל&quot;ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע&quot;י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל&quot;ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות&quot;ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}. <br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בערב ר&quot;ח תמוז תשע&quot;ט (כ&quot;ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תות&quot;ל ראשל&quot;צ, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הרב המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו.. מספר ר' אהרלה קעניג שלקח לביתו את הרב.. &quot;היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קרישמ&quot;ע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו&quot;. מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי מבלי שאיש ידע זאת, כך במשך 12 שעות! שאז אחד מבני משפחתו הגיע לבית וגילה את המצב החמור ומיד פונה לבית הרפואה ומאז מצבו הלך והתדרדר (למפרע התברר שבכינסתו לבית רפואה תקף אותו חיידק טורף וזה מה שדרדר בעיקר את מצבו.אך זאת גילו מאוחר מדי...) וכך עד לפטירתו בערב שב&quot;ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט&quot;ז תמוז תשע&quot;ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==המינוי למשפיע==<br /> [[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]]<br /> לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ&quot;א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. <br /> <br /> כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב&quot;ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו &quot;הצעת הישיבה ור' מענדל&quot;, והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך, ב[[תשס&quot;ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] בה שימש כמשפיע עד פטירתו.<br /> <br /> במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי ב[[שיכונים החדשים]] בהם התגורר ו[[בית הכנסת נחום יצחק]] בו התפלל.<br /> <br /> ==השפעתו==<br /> עמד בראש &quot;[[מטה הקהל]]&quot; ו&quot;[[מבצע יום הולדת]]&quot; ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> [[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> מאמצע שנות המ&quot;מים היה האחראי לסדר את ה[[שידורים]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב&quot;ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.<br /> <br /> היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ&quot;ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח&quot;כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע &quot;[[התוועדות]] חסידותית&quot;{{הערה|טורים אלו נלקטו אח&quot;כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}}, כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].<br /> <br /> אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ&quot;ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט&quot;א מלך המשיח חי וקיים]].<br /> <br /> [[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]<br /> היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot; - שיחות תנש&quot;א ותשנ&quot;ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].<br /> <br /> היה מראשי המדברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==<br /> באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו&quot;נים ([[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ג כששלח את ספרו החדש &quot;משיח עכשיו&quot;, ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח&quot;א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו. <br /> <br /> המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.<br /> <br /> [[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]]''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז{{הערה|על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.}}, חלק ד' שיצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]] מתייחס לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש&quot;פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.<br /> {{ערך מורחב|משיח עכשיו (סדרת ספרים)}}<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון (על [[אגרת התשובה]] יצא לאור בשנת ה'תשנ&quot;ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י&quot;ג) י&quot;ל ב[[דידן נצח]] [[תש&quot;פ]] לאחר פטירתו.<br /> {{ערך מורחב|פניני התניא}}<br /> *'''[[בחירתו של הפיקח]]''' - ביאור על מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> {{ערך מורחב|בחירתו של הפיקח}}<br /> *'''[[התוועדות חסידותית]]''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע&quot;י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> {{ערך מורחב|התוועדות חסידותית}}<br /> *'''[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]]''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> {{ערך מורחב|אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה}}<br /> * '''המשפיע''' - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשס&quot;א.<br /> {{גלריה חלויצ}}‏<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> *הרב [[אלעזר וילהלם]]<br /> *הרב [[יצחק חיים מרטון]]<br /> *הרב [[שמואל קראוס]].<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> *הרב [[צבי ונטורה]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *הרב אביחי פנחס רוטשילד.<br /> *הרב [[לב לייבמן]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]].<br /> *הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].<br /> *הרב [[לוי יצחק דורון]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל בכר]].<br /> *הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]].<br /> *הרב שמואל שניאור מזרחי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].<br /> * חתנו, הרב מוטי ברזל<br /> * חתנו , הרב רפאל זלצמן<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.<br /> *מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע&quot;ה] {{אינפו}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}<br /> *''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה&quot;ח ר' חיים לוי יצחק ע&quot;ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1LS9R2fKEzEloj0zKnz_esDMuqEVkS2n7 נאומו של הרב גינזבורג בקונגרס משיח תשס&quot;ט]<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/917947/# הרב לוי יצחק גינזבורג: יש להתפלל ולחיות עם ה'דבר מלכות' - חב&quot;ד אינפו.]<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1vZ_uJlFnMChz5r0QInL4nU9BiyU1YVNH נאומו של הרב גינזבורג] י' שבט תשס&quot;ז.<br /> {{בית|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג|איננו מבינים ואיננו מתעלמים|233|18-20|תשנ&quot;ט}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1R6Dl3DtBbZXxkGsjU6bGuL7jQIF9vEJD תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פלס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=661578 2024-02-19T07:55:44Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>[[קובץ:העשקע גאנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' העשקע גאנזבורג בשנותיו האחרונות]]<br /> [[קובץ:האחים היישקע, לייבל ואיצ'קע.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש גנזבורג בימין התמונה, עם אחיו [[שלום יהודה לייב גינזבורג|לייבל]] ו[[יצחק גנזבורג|איצ'קע]]]]<br /> [[קובץ:צבי הירש גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גנזבורג בצעירותו]]<br /> <br /> הרב '''צבי הירש (היישקע{{הערה|נכתב באנגלית &quot;Heishke&quot; ובהגיה חב&quot;דית נקרא גם &quot;הייסקע&quot;.}}) גנזבורג''' ([[תרפ&quot;ח]] – [[כ&quot;ג חשוון]] [[תשס&quot;ז]]) היה חסיד חב&quot;ד תושב [[קראון הייטס]], חבר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ניו יורק]], ממנהלי [[דפוס בלשן|דפוס עזרא]] ומקים דפוס 'אמפייר פרס' וממונה על התחלת ה[[ניגונים]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו במחיצת [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ח אלול]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו הרב [[משה דובער גנזבורג]], ונקרא על שם הסבא רבה שלו שזכה לאריכות ימים.<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תרצ&quot;ח]] עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבה אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב אב]] [[תש&quot;ז]] הגיע לניו יורק ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. עם פרוץ [[מלחמת השחרור]] שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם הוא צריך לחזור לארץ כדי לעזור במאמץ המלחמתי, והרבי שלל זאת ואמר לו שעריק הוא זה שעוזב את העמדה שלו, והעמדה שלו היא לשבת וללמוד תורה.<br /> <br /> עוד בעודו בחור סייע בעריכה לשונית של מספר ספרים וחוברות בהוצאת [[קה&quot;ת]], וב[[כ&quot;ט אדר]] [[תשי&quot;ב]] נישא עם רעייתו מרת ראשע בת החסיד ר' [[ישעיהו דנבורג]] מ[[מונטריאול]], וקבע את מגוריו בעיר מגורי אם הכלה.<br /> <br /> כעבור מספר שנים חזר להתגורר בניו יורק ונכנס לעבוד בבית [[דפוס האחים שולזינגר]] וב[[דפוס &quot;בלשן&quot;]], ובהמשך ייסד את [[דפוס &quot;עמפייער פרעס&quot;]] יחד עם ר' [[מרדכי חן]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> <br /> נמנה על חברי ההנהלה של [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] החל מראשית הקמתו, והיה פעיל בולט ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי.<br /> <br /> נמנה על המגיהים הלשוניים של ה[[לקוטי שיחות]] יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/770%20-%20Tshuras%20Heh%20Teves%205777.pdf דידן נצח - 30 שנה] עמוד צה.}}, וכן של ספרים רבים נוספים בהוצאת [[קה&quot;ת]] שהודפסו בבית הדפוס שבבעלותו. בשל כך זכה בשל כך להיכנס פעמים רבות אל הרבי לקבל ולמסור את עלי הדפוס מהספרים לפני ירידתם למכבש הדפוס.<br /> <br /> לאחר פטירת אשתו בשנת תש&quot;ל{{הערה|אשתו נפטרה בתחילת חג הסוכות, ובהתוועדות שמחת תורה תש&quot;ל, פחות משבוע לאחר מכן, החל בהתוועדות של הרבי בשמחה גדולה את הניגון [[ניגון אִי ווָאדיֶע]], דבר שהפך לסמל לשמחה חסידית.}}, נישא בל&quot;ג בעומר [[תשל&quot;ה]] בזיווג שני עם מרת הענשא בת הפילנתרופ היהודי מר יצחק סטאון, ואף זכה שהרבי ישלח שליח מיוחד לברר את סדרי החתונה, ולפי זה ייקבע את זמן ההתוועדות, וגם יזכיר זאת ברבים{{הערה|1=קובץ ל&quot;ג בעומר בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמוד 54.}}.<br /> <br /> שימש כחבר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בשנות היו&quot;ד העיר [[הרבי]] על כך שאין סדר בשירת ה[[ניגונים]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ואז מונה ועד מנגנים בראשות הרב גנזבורג והרב [[יואל כהן]]. הסדר היה שהוא זה שהתחיל בדרך כלל את הניגונים, בעוד הרב [[יואל כהן]] עסוק בשינון ה[[שיחות]], אבל הניגונים שהרבי הורה לנגן הותחלו על ידי ר' יואל. פעם אחת יוצאת דופן הייתה, כאשר ר' יואל התחיל בטעות ניגון שהרבי לא הורה לנגנו אך הרב גנזבורג התחיל את הניגון הנכון, אישר הרבי את הניגון של הרב גנזבורג{{מקור}}. פעם נוספת יוצאת דופן: בסיום אחת ה[[שיחות]] שבהן לימד הרבי זכות על ה[[מרגלים]] התחיל את הניגון [[וכל קרני רשעים אגדע]], ואז הרבי סימן בידו ואמר: &quot;רק כעת דיברנו בשבחם של ישראל, ולנגן כזה ניגון&quot;? מיד התחילו ניגון שונה{{מקור}}. כחלק מתפקיד זה השתדל הרב גנזבורג בשנים האחרונות לנגן בעיקר [[ניגוני שמחה|ניגונים שמחים]] בלבד.{{הערה|על פי השמועה היה זה על פי בקשתה של הרבנית. באחת ההזדמנויות בהן נעדר מההתוועדות של הרבי ומישהו אחר החל במקומו את הניגונים, התחיל הלה ניגון געגועים, והרבי פרץ בבכי ממושך.}}.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות התגורר בבוקה-רטון שב[[פלורידה]], ולאחר מחלה נפטר בליל [[כ&quot;ג חשוון]] [[תשס&quot;ז]] בגיל 78 ונטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==הספר &quot;דיוקנו של חסיד&quot;==<br /> [[קובץ:דיוקנו של חסיד.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'דיוקנו של חסיד']]<br /> *'''Portrait of a chassid (דיוקנו של חסיד)''' - תולדות חייו, יומניו, ומכתביו - בעריכת חתנו הרב [[סימון ג'ייקובסון]]{{הערה|רוב הזכרונות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] בשנת תשס&quot;ח, בהתאם לתאריכים השונים.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|צבי הירש גאנזבורג|זכרונות מתל אביב של מעלה|636|30-37|תשס&quot;ח}}<br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *אחיו, הרב [[שלום יהודה לייב גנזבורג]]<br /> *בנו, ר' ישעיה גנזבורג - שליח הרבי בשכונת הארלם<br /> *בנו, ר' דובער (בער'ל) גנזבורג<br /> *חתנו, הרב [[חיים מאיר ליברמן]]<br /> *חתנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]<br /> *חתנו, הרב אהרן מאיר מרגולין - שליח הרבי בוירג'ניה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנזבורג, צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפלורידה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ז]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=660870 2024-02-15T14:18:31Z

<p>73.205.123.96: יצירת דף עם התוכן &quot;https://hageula.com/newspaper_hageula/world_shlichut/22980.htm. ~~~.&quot;</p> <hr /> <div>https://hageula.com/newspaper_hageula/world_shlichut/22980.htm. [[מיוחד:תרומות/73.205.123.96|73.205.123.96]].</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97)&diff=660867 2024-02-15T14:16:50Z

<p>73.205.123.96: /* הניהול עובר לבית משיח */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מוסף [[שבועון בית משיח]]|אחר=עלון התמים שיצא לאור בשנים תרצ&quot;ה - תרח&quot;ץ בוורשה|ראו=התמים (ורשה)}}<br /> <br /> [[קובץ:התמים.jpg|שמאל|ממוזער|160px|לוגו ביטאון התמים]]<br /> '''התמים''' - מוסף בית משיח לחיילי בית דוד - ביטאון היוצא לאור על ידי מערכת [[שבועון בית משיח]] ומיועד עבור [[תמימים|תלמידי התמימים]] ברחבי העולם. הביטאון מופץ למנויי [[שבועון בית משיח]], ונמכר בישיבות על ידי נציגי ארגון [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;א]] החל [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] ובהמשך [[את&quot;ה העולמי]], בשיתוף עם [[שבועון בית משיח]], להוציא לאור ביטאון בשם 'התמים' - כהמשך ל[[התמים (ורשה)|ביטאון בשם זה שיצא לאור לפני]] [[השואה]] - בביטאון ובמה פנימית לתלמידי [[תמימים|התמימים]].<br /> [[קובץ:גיליון1.jpg|ממוזער|התמים גיליון ראשון]]<br /> הביטאון יצא לאור במתכונת חודשית, הופץ בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם וצורף מידי חודש למנויי [[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> את הביטאון ערך הרב [[שניאור זלמן הרצל]], בסיוע הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]] והרה&quot;ת ישי קלי.<br /> <br /> מאוחר יותר העיתון יצא לאור כ-4 פעמים בשנה, לקראת מועדים חסידיים, ורכזי המערכת של הבטאון היו התמימים [[לוי טלזנר]], ואלחנן אביעד.<br /> <br /> בין השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תשס&quot;ה]] החל הגליון להופיע גליון או שניים בשנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופסקה הוצאת הביטאון, בשל סיבות שונות.<br /> <br /> ===התחדשות ההוצאה לאור (החל משנת תש&quot;ע) ===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;ע]] החל לצאת הגליון מחדש על ידי [[את&quot;ה]], כשהגליון הראשון במתכונת החדשה הוא גליון ל&quot;א, שחולק ב[[כינוס התמימים העולמי]] - תש&quot;ע.<br /> <br /> העורך הראשי היה הרב [[שניאור זלמן הרצל]]. ועורכי המשנה היו הרב חיים שמריהו סגל והמנהל הרב שלום יהודה לייב גינזבורג, והתמים [[לוי טלזנר]].<br /> <br /> החוברת יצאה לאור מידי חודשיים, וההוצאה המחודשת נמשכה כשנה נוספת.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ה]] יצא לאור גליון נוסף, ולקראת גליון האלף של [[שבועון בית משיח]] מונה מנהל מערכת חדש לגליון, יצא לאור גליון הל&quot;ח, והחלה הוצאה לאור מחודשת שלו (כמידי חודשיים).<br /> <br /> ===הניהול עובר לבית משיח===<br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] &quot;התמים&quot; עבר לניהול מלא של מערכת בית משיח והתמים ממשיך לצאת במתכונת דומה אבל שונה{{הערה|אם כי הגיליון האחרון יצא לאור מטעם שבועון בית משיח בלבד.}}, אך לקראת [[יו&quot;ד שבט]] [[תשפ&quot;ד]] יצא לאור גיליון בשיתוף עם את&quot;ה.<br /> [[קובץ:ג תמוז תשפג.jpg|ממוזער|גיליון ג תמוז תשפ&quot;ג]]<br /> <br /> ==התמים באנגלית==<br /> החל מתשרי תשפ&quot;א יוצא לאור התמים באנגלית עם תכנים מותאמים לדוברי השפה האנגלית.<br /> <br /> התמים באנגלית מצורף לבית משיח המהדורה האנגלית.<br /> <br /> ==מדורי העיתון ==<br /> {{עדכון|פסקה=כן}}<br /> *'''א ציור פון חסיד''' - מאת [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *'''תומכי תמימים בכל מקום''' - מאת יוסף יצחק קעלער ואביעד דישראלי<br /> *'''[[שיחה|דבר מלכות]]''' - מתורת [[הרבי]] לתלמידי התמימים.<br /> *'''אשכילה בדרך תמים''' - הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *'''[[:קטגוריה:בוגרי ישיבות תומכי תמימים|ליובאוויטש וחיליה]]''' - הת' שלום יהודה לייב גינזבורג<br /> *'''חסידים מספרים''' - מאת הרב [[שלום בער רייכמן]]<br /> *'''ממדף ספרי הישיבה''' - הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]]<br /> *'''[[התוועדות חסידית]]''' - כותבים מתחלפים<br /> *'''תורת ה[[גאולה]]''' - עיונים בגאולה ומשיח<br /> *'''נשמות נבחרות''' - אברהם בער<br /> *'''פנים בפנים''' - רשימות מיחידויות אישיות של חסידים אצל הרבי.<br /> *'''שערי תורה''' - הרב [[איסר שפרינגר]]{{הערה|בעבר נכתב מדור זה על ידי הרב יהושע נויהויזר, ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].}}<br /> *'''שערי חסידות''' - הרב [[מיכאל חנוך גולומב]]<br /> *'''מדור חדשות מהנעשה תומכי תמימים'''.<br /> <br /> ==אבינו מלכנו==<br /> בחודש טבת [[תשע&quot;ב]] הוציאה לאור המערכת ליקוט מתוך הגליונות שיצאו לאור העוסקות בקשר המיוחד בין הרבי לתלמידי התמימים והוראות שונות מהרבי שקיבלו הדגשה מיוחדת בנוגע אליהם.<br /> <br /> הספר נקרא בשם 'אבינו מלכנו' בהתאם לכך שהרבי התייחס לתמימים כבניו, דבר שהתבטא בין השאר ב[[ברכת התמימים]], ובהתבטאויות של הרבי שהתמימים נקראים &quot;דעם רבינ'ס קינדער&quot; (בנים של הרבי).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1deGOn53vsaNct9NctH4Qzls46PXCcTng?usp=sharing כל הגליונות בתיקיית דרייב]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/49865_he_1.pdf גליון ל&quot;א] {{*}} [http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-התמים-תשרי-התשעח.pdf גליון מ&quot;ו] {{PDF}} {{אינפו}} {{*}}[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- גליון נ&quot;א] {{PDF}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br /> [[קטגוריה:שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:את&quot;ה העולמי]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%A9%22%D7%95&diff=658599 2024-02-08T01:40:09Z

<p>73.205.123.96: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הבריחה הגדולה|בריחה הגדולה משכונת קראון הייטס|הבריחה הגדולה מקראון הייטס}}<br /> <br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> ב'''יציאת רוסיה תש&quot;ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב&quot;ד שורדי מלחמת העולם השניה והשואה בברית המועצות - את גבולות ברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב&quot;ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מרכזים חב&quot;דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב&quot;ד]] והרחבת הקהילה ב[[קראון הייטס]] ובמקומות נוספים.<br /> <br /> מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב&quot;דיים שרובם נותרו בגבולות [[ברית המועצות]] ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] שהתרחשה בין שלהי שנת [[תרצ&quot;ט]]- לקיץ [[תש&quot;ה]] ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה.<br /> <br /> עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את שובם של אזרחי [[פולין]] מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי [[פולין]] רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם, במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]].<br /> <br /> בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על כך שאזרחים פולניים רבים מתו בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותם שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה.<br /> <br /> ==התארגנות דרכי היציאה==<br /> עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שבאותה העת שהה ב[[ארצות הברית]], אך מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול.<br /> <br /> למרות פסק הדין, היו חסידים שקיבלו ידיעות שה[[ק.ג.ב]] בעקבותיהם, והגיעו למסקנה שאין להם מה להפסיד בשיקול של הברחת הגבול מול הגלייה לסיביר, והסתכנו בהברחת הגבול. השמועות על הצלחת בריחתם של החסידים עוררה תקוות מחודשות אצל אלו שנשארו בגבולות רוסיה, אך אז הגיעה שמועה שהרוסים מתחילים להגביר את המעקב והפיקוח על היוצאים.<br /> <br /> על מנת לברר את נכונות השמועות ואת אפשרויות הברחת הגבול, נסע הרב [[יהודה לייב מוצקין]] ל[[לבוב]], וכשהגיע לשם, התברר לו ששוב ירד המחסום, והממשלה הרוסית הפסיקה את היתרי היציאה באמצעות דרכונים פולניים. באמצעות שוחד לפקידי השלטון ופעילות פוליטית רחבה במשרדי השלטון השונים - דבר שהיה כרוך בסכנת נפשות ממשית וב[[מסירות נפש]] עצומה - הצליח להביא שוב לידי כך שהגבולות ייפתחו למעבר 'אזרחי פולין', שלא היו אלא חסידי חב&quot;ד שיצאו את גבולות רוסיה תחת זהות בדויה.<br /> <br /> ==ראשי הוועד ההצלה ופעולותיהם==<br /> לצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים:<br /> *ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> *ר' [[יהודה לייב מוצ'קין|לייבל מוצ'קין]].<br /> *ר' [[אברהם לבקיבקר]]<br /> * ר' [[דוד קוק]].<br /> *ר' [[יששכר דב גורביץ']].<br /> *ר' [[זלמן סודקביץ]].<br /> *ר' [[יהושע שניאור זלמן סרבריאנסקי]].<br /> *ר' [[משה חיים דובראווסקי]].<br /> *ר' [[דוד כצמן]].<br /> *ר' [[יונה כהן]] (פולטאווער).<br /> *גברת [[שרה קצנלבויגן]] ('מומע שרה').<br /> *מרת הדסה גרליק (לימים פרמן)<br /> *ר' [[חיים וולוביק]].<br /> *ועוד חסידים.<br /> <br /> פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ&quot;ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> מספר חסידים מארץ ישראל הגיעו לצורך הענין אל הצד השני של הגבול, בשטח שהיה שייך לפולין, והשתדלו לסייע משם ככל יכולתם {{מקור}}.<br /> <br /> הקבוצה הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש [[סיון]] [[תש&quot;ו]], ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים [[אלול]] ו[[תשרי]] נסעו קבוצות מעטות וקטנות, ו[[המשטרה החשאית]] אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש [[חשון]] [[תש&quot;ז]] חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה קבוצה נוספת, ובאמצעותה הבריחו את הגבול מאות חסידים, ובהמשך לבריחה מוצלחת זו, יצאו עוד שלוש קבוצות נוספות.<br /> <br /> ===דעת הרבי הריי&quot;צ על הבריחה===<br /> בראשית ההתארגנות, שלח הרב [[בנימין גורודצקי]] מסמרקנד מברק לחותנו הרב [[שמואל לויטין]] אשר שהה בניו יורק, בו ביקש לדעת את דעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בנוגע לבריחתם של חסידי חב&quot;ד מגבולות רוסיה.<br /> <br /> מלבד הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בבריחה המונית שכזו, היו גם חסידים שטענו כי אסור להפקיר את המערכה על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה, ובאם החסידים ייברחו - הממשלה הקומוניסטית תכחיד לחלוטין את הפעילות היהודית בכל רחבי ברית המועצות.<br /> <br /> בתחילה ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב.<br /> <br /> לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ואז אישר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים.<br /> <br /> ===מימון הפעולות===<br /> בכדי לממן את הפעולות, היה צורך בסכומי כסף גדולים מאוד, ועם התארגנות היציאה בפועל, הוקם בעיר לבוב פעם נוספת בית דין של עשרים ושלושה רבנים מחשובי החסידים, והם פסקו שכל אחד שעובר את הגבול מוכרח להשאיר את כל רכושו לטובת פעולת ועד ההצלה.<br /> <br /> בנוסף, הגביר החב&quot;די הרב [[חייקל חנין]] הפקיד לפני יציאתו מרוסיה שני מליון רובל אצל ר' [[ניסן נמנוב]] לטובת תלמידי התמימים וצוות הישיבה, ועוד מספר מזוודות עמוסות בכסף פרטי שלו אצל ר' [[מענדל פוטרפס]]. כל הכסף שימש לצורכי ההצלה, השוחד ותעשיית הזיופים.<br /> <br /> גם הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש כרואה חשבון במוסד ממשלתי, סייע במימון פעולות הבריחה על ידי שסיכן את נפשו, והעלים בגניבה סכומי כסף גדולים מהחשבון הממשלתי והעביר אותם לידי החסידים.<br /> <br /> ===אופני הזיוף===<br /> בכדי לצייד את הבורחים בתעודות מזוייפות, התמקדו הפעולות בשלושה מישורים:<br /> <br /> *השגת תעודות זהות מקוריות של אזרחים פולניים שמתו בשטח רוסיה, התאמת התעודות לאנ&quot;ש, ושינון פרטי התעודה לצורך ביקורת במעבר הגבולות.<br /> <br /> *יצירת תעודות מזוייפות עם שמות ופרטים בדויים.<br /> <br /> *[[נישואין]] פיקטיביים בין אזרחים פולניים לאזרחים רוסיים, ורישום אנשים כבני משפחה.<br /> <br /> ===ה'עשאלונים'===<br /> ;תש&quot;ו:<br /> *'''[[ד' סיון]]''' - הרכבת המשיכה עד לתחנת היעד סמוך לעיר וורוצלאוו, לשם הגיעה בכ&quot;א סיון. בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[מיכאל טייטלבוים]], והרב [[דב בעריש רוזנברג]].<br /> *'''[[ט&quot;ו אב]]''' - הרכבת הגיעה עד לתחנת היעד 'פשעמישל', שם המתינו הבורחים לחסידים נוספים שיתאספו, ויחדיו המשיכו בדרכם עם רכבת למרכז הפליטים בלודז. לפי הידוע זו הרכבת בה נסעה אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]] בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[חיים מאיר גרליק]] ובנותיו הדסה פרמן ויכבד זלמנוב ובנו [[גרשון מענדל גרליק]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[גדליה קארף]], [[יעקב יוסף רסקין]], ו[[מרדכי שוסטרמן]].<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ;תש&quot;ז:<br /> *'''[[י&quot;ד חשוון]]'''- נוסעי רכבת זו נוסעו קודם כל לעיר [[זלטשוב]]{{הערה|בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם}} ומשם נסעו בחזרה ל[[לבוב]], הרכבת יצאה ב[[י&quot;ד חשוון]] והגיע לעיר [[קרקא]] ומשם נסעו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למחנה הפליטים שב[[אוסטריה]].<br /> *'''[[ט' כסלו]]''' - הבריחה הגדולה כך כונתה אותה יציאה מרוסיה, על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב [[אפרים זלמן סודקביץ]], משפחת הרב [[דוד קוק]], משפחת הרב [[אברהם לבקיבקר]], משפחת הרב [[זעליג אלטהויז]], משפחת רסקין משפחת [[גופין]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח&quot;כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח&quot;כ ל[[צרפת]] עד [[תש&quot;ט]] שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב&quot;ד.<br /> *'''[[י&quot;ט כסלו]]''' - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] והרב [[משה לברטוב]].<br /> *'''[[ט' טבת]]''' - העשאלון יצא בשלוש אחרי חצות הלילה, ובו חמש מאות חסידים. החסידים שיחדו את נהג הרכבת, וירדו בתחנת קראקא ולא המשיכו בנסיעה עד התחנה הסופית. בין הנוסעים: ר' [[יחזקאל ברוד]], ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[ישראל נעוולער]].<br /> *'''[[כ&quot;ד טבת]]'''. - '''הקבוצה האחרונה''', ובה 200 משפחות.<br /> <br /> ==מחנות עקורים באירופה==<br /> [[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]]<br /> <br /> לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, שאפו חסידים רבים לעשות את דרכם ל[[ארצות הברית]], על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ&quot;ש אשרות כניסה.<br /> <br /> תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים [[לודז']] (שבפולין) ו[[פראג]] (שבצ'כיה).<br /> <br /> בעקבות הוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה הפליטים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם עד לקבלת האישורים. <br /> <br /> בזמן ההמתנה לאישורים, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שהיה איש הקשר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במקום והעביר את הוראותיו לכל אחד מהחסידים להיכן להמשיך את דרכו {{מקור}}.<br /> <br /> בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה [[הרבי הריי&quot;צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל הפליטים מאנ&quot;ש ל[[פריז]].<br /> <br /> קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים: 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה.<br /> <br /> <br /> פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]], שפעל במחנה באיטליה, יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא וילימובסקי|זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים ל[[בית הכנסת]], אירגנו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.<br /> <br /> לאחר שהות מספר שנים במחנות העקורים, המשיכו רבים את נסיעתם לארץ הקודש (שקיבלה באותה שעה הכרה רשמית מאומות העולם), ובשנת [[תש&quot;ט]] הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להקים עבורם את [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> תיעוד מפורט על כל הנעשה במחנות העקורים, פורסם בספר [[היציאה מרוסיה (ספר)]] מאת הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/550436/ ספר חדש היציאה מרוסיה מתעד את היציאה מרוסיה הסובייטית וקהילות חב&quot;ד במחנות העקורים]}}.<br /> ===הרבי מבקר את אנ&quot;ש בפריז===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br /> [[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות]] הראשונה של [[הרבי]] בעת ביקורו ב[[פריז]] בשנת [[תש&quot;ז]]]]<br /> אמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], הייתה אף היא בין החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה בשנת [[תש&quot;ו]] ונדדה יחד עם חסידים נוספים עד שהגיעה לפריז.<br /> <br /> בכ&quot;ה אד&quot;ר [[תש&quot;ז]], נסע הרבי לפריז לשהות יחד עם אמו, ולקחת אותה יחד עמו לארצות הברית. במשך החודשיים בהם שהה הרבי בפאריז, עודד הרבי את רוחם של החסידים שהגיעו לשם מרוסיה, התוועד איתם, ודרש מהם להשתדל ככל יכולתם לקשר יהודים נוספים לרבי.<br /> <br /> ==סגירת הגבולות ומאסר האחראים ברוסיה==<br /> עם סיום חודשי החורף של שנת [[תש&quot;ז]] נסגרו כל הגבולות, וגם בערי גבול נוספות, כגון [[בראנוביץ]] ו[[וילנא]] סגרה הבולשת את כל אפשרויות הבריחה.<br /> <br /> במקביל, נפתחה חקירה מעמיקה על המארגנים הראשיים של הבריחה, וכל אנשי הועד שנותרו בגבולות רוסיה נאסרו תוך מספר שבועות, מלבד ר' [[מענדל פוטרפס]], שנאסר רק בשעה שניסה להבריח בעצמו עם הרב [[שמואל נוטיק]] ואחרים את הגבול באמצעות דרכון פולני, בתחנת הרכבת בפרימישלאן.<br /> <br /> החסידים שנאסרו, הודו במעשים המיוחסים להם, אך לא הפלילו חסידים נוספים, אלא רק כאלו שעזבו כבר את גבולות רוסיה, או שכבר נתפסו קודם לכן והוגלו לסיביר.<br /> <br /> ==תיק לבוב==<br /> בשנים הבאות הק.ג.ב. ערך גלי מאסרים בכל רחבי ברית המועצות, וכך נאסרו עשרות חסידים הקשורים ל[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]] ועל רובם נגזר גלות. היו חסידים שכבר הוגלו והושבו לחקירות במרכז רוסיה, הם נחקרו בנושא תיק לבוב והושבו לגלות, כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> <br /> אודות פרשת תיק לבוב המאוחרת נכתב במספר מקומות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק תיק לבוב. [[מנחם זיגלבוים]], סוערות בדממה - ובו פרקים גם על אסירות שנאסרו בתיק לבוב}} ובשנת תשפ&quot;ג פורסמו באתרי חב&quot;ד מסמכים מתוך תיק לבוב{{הערה|חב&quot;ד און ליין, אנש}}.<br /> <br /> ==היציאה מצ'רנוביץ'==<br /> {{ערך מורחב|היציאה מצ'רנוביץ'}}<br /> <br /> '''&quot;היציאה מצ'רנוביץ&quot;''' הייתה בשנת [[תש&quot;ט]], בה ניסו לצאת חסידי [[חב&quot;ד]] שלא הצליחו לצאת ב&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה הגדולה]]&quot; דרך העיר [[צ'רנוביץ']], יציאה זאת כשלה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שלום בער לוין]] '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]] '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים - מרחבי תבל]]''', פרק י'<br /> *[[ישראל שוחט]], '''הבריחה מלבוב''', {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1949 עמוד 69<br /> *[[אליהו מטוסוב]], [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55316 מסע מצולם - הבריחה שהיוותה את ערש הולדתו של כפר חב&quot;ד]''', 'הכפר של הרבי' {{אינפו}}<br /> *הרב [[אליהו וולף]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27085&amp; ר' מענדל]''' - הוצאת [[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]]<br /> *הרב [[מרדכי שוסטרמן]], [[למען ידעו בנים יולדו]], '''[https://www.chabadlibrary.org/books/5502060004 פרק ג']''' {{ספריה}}.<br /> *הרב [[שניאור זלמן חאנין]], זכרונות חסידיים מר' [[חייקל חאנין]] בקשר עם הבריחה הגדולה: '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/572.pdf חלק א''''] (עמוד 87) {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/573.pdf חלק ב''''] (עמוד 84) {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/574.pdf חלק ג''''] (עמוד 42) {{בית משיח}} {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%A9%22%D7%95&diff=658598 2024-02-08T01:37:51Z

<p>73.205.123.96: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הבריחה הגדולה|בריחה הגדולה משכונת קראון הייטס|הבריחה הגדולה מקראון הייטס}}<br /> <br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> ב'''יציאת רוסיה תש&quot;ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב&quot;ד שורדי מלחמת העולם השניה והשואה בברית המועצות - את גבולות ברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב&quot;ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מרכזים חב&quot;דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב&quot;ד]] והרחבת הקהילה ב[[קראון הייטס]] ובמקומות נוספים.<br /> <br /> מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב&quot;דיים שרובם נותרו בגבולות [[ברית המועצות]] ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] שהתרחשה בין שלהי שנת [[תרצ&quot;ט]]- לקיץ [[תש&quot;ה]] ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה.<br /> <br /> עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את שובם של אזרחי [[פולין]] מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי [[פולין]] רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם, במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]].<br /> <br /> בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על כך שאזרחים פולניים רבים מתו בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותם שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה.<br /> <br /> ==התארגנות דרכי היציאה==<br /> עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שבאותה העת שהה ב[[ארצות הברית]], אך מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול.<br /> <br /> למרות פסק הדין, היו חסידים שקיבלו ידיעות שה[[ק.ג.ב]] בעקבותיהם, והגיעו למסקנה שאין להם מה להפסיד בשיקול של הברחת הגבול מול הגלייה לסיביר, והסתכנו בהברחת הגבול. השמועות על הצלחת בריחתם של החסידים עוררה תקוות מחודשות אצל אלו שנשארו בגבולות רוסיה, אך אז הגיעה שמועה שהרוסים מתחילים להגביר את המעקב והפיקוח על היוצאים.<br /> <br /> על מנת לברר את נכונות השמועות ואת אפשרויות הברחת הגבול, נסע הרב [[יהודה לייב מוצקין]] ל[[לבוב]], וכשהגיע לשם, התברר לו ששוב ירד המחסום, והממשלה הרוסית הפסיקה את היתרי היציאה באמצעות דרכונים פולניים. באמצעות שוחד לפקידי השלטון ופעילות פוליטית רחבה במשרדי השלטון השונים - דבר שהיה כרוך בסכנת נפשות ממשית וב[[מסירות נפש]] עצומה - הצליח להביא שוב לידי כך שהגבולות ייפתחו למעבר 'אזרחי פולין', שלא היו אלא חסידי חב&quot;ד שיצאו את גבולות רוסיה תחת זהות בדויה.<br /> <br /> ==ראשי הוועד ההצלה ופעולותיהם==<br /> לצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים:<br /> *ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> *ר' [[יהודה לייב מוצ'קין|לייבל מוצ'קין]].<br /> *ר' [[אברהם לבקיבקר]]<br /> * ר' [[דוד קוק]].<br /> *ר' [[יששכר דב גורביץ']].<br /> *ר' [[זלמן סודקביץ]].<br /> *ר' [[יהושע שניאור זלמן סרבריאנסקי]].<br /> *ר' [[משה חיים דובראווסקי]].<br /> *ר' [[דוד כצמן]].<br /> *ר' [[יונה כהן]] (פולטאווער).<br /> *גברת [[שרה קצנלבויגן]] ('מומע שרה').<br /> *מרת הדסה גרליק (לימים פרמן)<br /> *ר' [[חיים וולוביק]].<br /> *ועוד חסידים.<br /> <br /> פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ&quot;ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> מספר חסידים מארץ ישראל הגיעו לצורך הענין אל הצד השני של הגבול, בשטח שהיה שייך לפולין, והשתדלו לסייע משם ככל יכולתם {{מקור}}.<br /> <br /> הקבוצה הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש [[סיון]] [[תש&quot;ו]], ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים [[אלול]] ו[[תשרי]] נסעו קבוצות מעטות וקטנות, ו[[המשטרה החשאית]] אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש [[חשון]] [[תש&quot;ז]] חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה קבוצה נוספת, ובאמצעותה הבריחו את הגבול מאות חסידים, ובהמשך לבריחה מוצלחת זו, יצאו עוד שלוש קבוצות נוספות.<br /> <br /> ===דעת הרבי הריי&quot;צ על הבריחה===<br /> בראשית ההתארגנות, שלח הרב [[בנימין גורודצקי]] מסמרקנד מברק לחותנו הרב [[שמואל לויטין]] אשר שהה בניו יורק, בו ביקש לדעת את דעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בנוגע לבריחתם של חסידי חב&quot;ד מגבולות רוסיה.<br /> <br /> מלבד הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בבריחה המונית שכזו, היו גם חסידים שטענו כי אסור להפקיר את המערכה על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה, ובאם החסידים ייברחו - הממשלה הקומוניסטית תכחיד לחלוטין את הפעילות היהודית בכל רחבי ברית המועצות.<br /> <br /> בתחילה ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב.<br /> <br /> לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ואז אישר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים.<br /> <br /> ===מימון הפעולות===<br /> בכדי לממן את הפעולות, היה צורך בסכומי כסף גדולים מאוד, ועם התארגנות היציאה בפועל, הוקם בעיר לבוב פעם נוספת בית דין של עשרים ושלושה רבנים מחשובי החסידים, והם פסקו שכל אחד שעובר את הגבול מוכרח להשאיר את כל רכושו לטובת פעולת ועד ההצלה.<br /> <br /> בנוסף, הגביר החב&quot;די הרב [[חייקל חנין]] הפקיד לפני יציאתו מרוסיה שני מליון רובל אצל ר' [[ניסן נמנוב]] לטובת תלמידי התמימים וצוות הישיבה, ועוד מספר מזוודות עמוסות בכסף פרטי שלו אצל ר' [[מענדל פוטרפס]]. כל הכסף שימש לצורכי ההצלה, השוחד ותעשיית הזיופים.<br /> <br /> גם הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש כרואה חשבון במוסד ממשלתי, סייע במימון פעולות הבריחה על ידי שסיכן את נפשו, והעלים בגניבה סכומי כסף גדולים מהחשבון הממשלתי והעביר אותם לידי החסידים.<br /> <br /> ===אופני הזיוף===<br /> בכדי לצייד את הבורחים בתעודות מזוייפות, התמקדו הפעולות בשלושה מישורים:<br /> <br /> *השגת תעודות זהות מקוריות של אזרחים פולניים שמתו בשטח רוסיה, התאמת התעודות לאנ&quot;ש, ושינון פרטי התעודה לצורך ביקורת במעבר הגבולות.<br /> <br /> *יצירת תעודות מזוייפות עם שמות ופרטים בדויים.<br /> <br /> *[[נישואין]] פיקטיביים בין אזרחים פולניים לאזרחים רוסיים, ורישום אנשים כבני משפחה.<br /> <br /> ===ה'עשאלונים'===<br /> ;תש&quot;ו:<br /> *'''[[ד' סיון]]''' - הרכבת המשיכה עד לתחנת היעד סמוך לעיר וורוצלאוו, לשם הגיעה בכ&quot;א סיון. בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[מיכאל טייטלבוים]], והרב [[דב בעריש רוזנברג]].<br /> *'''[[ט&quot;ו אב]]''' - הרכבת הגיעה עד לתחנת היעד 'פשעמישל', שם המתינו הבורחים לחסידים נוספים שיתאספו, ויחדיו המשיכו בדרכם עם רכבת למרכז הפליטים בלודז. לפי הידוע זו הרכבת בה נסעה אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]] בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[חיים מאיר גרליק]] ובנותיו הדסה פרמן ויכבד זלמנוב ובנו [[גרשון מענדל גרליק]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[גדליה קארף]], [[יעקב יוסף רסקין]], ו[[מרדכי שוסטרמן]].<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ;תש&quot;ז:<br /> *'''[[י&quot;ד חשוון]]'''- נוסעי רכבת זו נוסעו קודם כל לעיר [[זלטשוב]]{{הערה|בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם}} ומשם נסעו בחזרה ל[[לבוב]], הרכבת יצאה ב[[י&quot;ד חשוון]] והגיע לעיר [[קרקא]] ומשם נסעו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למחנה הפליטים שב[[אוסטריה]].<br /> *'''[[ט' כסלו]]''' - הבריחה הגדולה כך כונתה אותה יציאה מרוסיה, על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב [[אפרים זלמן סודקביץ]], משפחת הרב [[דוד קוק]], משפחת הרב [[אברהם לבקיבקר]], משפחת הרב [[זעליג אלטהויז]], משפחת רסקין משפחת [[גופין]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח&quot;כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח&quot;כ ל[[צרפת]] עד [[תש&quot;ט]] שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב&quot;ד.<br /> *'''[[י&quot;ט כסלו]]''' - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] והרב [[משה לברטוב]].<br /> *'''[[ט' טבת]]''' - העשאלון יצא בשלוש אחרי חצות הלילה, ובו חמש מאות חסידים. החסידים שיחדו את נהג הרכבת, וירדו בתחנת קראקא ולא המשיכו בנסיעה עד התחנה הסופית. בין הנוסעים: ר' [[יחזקאל ברוד]], ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[ישראל נעוולער]].<br /> *'''[[כ&quot;ד טבת]]'''. - '''הקבוצה האחרונה''', ובה 200 משפחות.<br /> <br /> ==מחנות עקורים באירופה==<br /> [[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]]<br /> <br /> לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, שאפו חסידים רבים לעשות את דרכם ל[[ארצות הברית]], על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ&quot;ש אשרות כניסה.<br /> <br /> תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים [[לודז']] (שבפולין) ו[[פראג]] (שבצ'כיה).<br /> <br /> בעקבות הוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה הפליטים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם עד לקבלת האישורים. <br /> <br /> בזמן ההמתנה לאישורים, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שהיה איש הקשר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במקום והעביר את הוראותיו לכל אחד מהחסידים להיכן להמשיך את דרכו {{מקור}}.<br /> <br /> בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה [[הרבי הריי&quot;צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל הפליטים מאנ&quot;ש ל[[פריז]].<br /> <br /> קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים: 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה.<br /> <br /> <br /> פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]], שפעל במחנה באיטליה, יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא וילימובסקי|זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים ל[[בית הכנסת]], אירגנו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.<br /> <br /> לאחר שהות מספר שנים במחנות העקורים, המשיכו רבים את נסיעתם לארץ הקודש (שקיבלה באותה שעה הכרה רשמית מאומות העולם), ובשנת [[תש&quot;ט]] הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להקים עבורם את [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> תיעוד מפורט על כל הנעשה במחנות העקורים, פורסם בספר [[היציאה מרוסיה (ספר)]] מאת הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/550436/ ספר חדש היציאה מרוסיה מתעד את היציאה מרוסיה הסובייטית וקהילות חב&quot;ד במחנות העקורים]}}.<br /> ===הרבי מבקר את אנ&quot;ש בפריז===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br /> [[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות]] הראשונה של [[הרבי]] בעת ביקורו ב[[פריז]] בשנת [[תש&quot;ז]]]]<br /> אמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], הייתה אף היא בין החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה בשנת [[תש&quot;ו]] ונדדה יחד עם חסידים נוספים עד שהגיעה לפריז.<br /> <br /> בכ&quot;ה אד&quot;ר [[תש&quot;ז]], נסע הרבי לפריז לשהות יחד עם אמו, ולקחת אותה יחד עמו לארצות הברית. במשך החודשיים בהם שהה הרבי בפאריז, עודד הרבי את רוחם של החסידים שהגיעו לשם מרוסיה, התוועד איתם, ודרש מהם להשתדל ככל יכולתם לקשר יהודים נוספים לרבי.<br /> <br /> ==סגירת הגבולות ומאסר האחראים ברוסיה==<br /> עם סיום חודשי החורף של שנת [[תש&quot;ז]] נסגרו כל הגבולות, וגם בערי גבול נוספות, כגון [[בראנוביץ]] ו[[וילנא]] סגרה הבולשת את כל אפשרויות הבריחה.<br /> <br /> במקביל, נפתחה חקירה מעמיקה על המארגנים הראשיים של הבריחה, וכל אנשי הועד שנותרו בגבולות רוסיה נאסרו תוך מספר שבועות, מלבד ר' [[מענדל פוטרפס]], שנאסר רק בשעה שניסה להבריח בעצמו עם הרב [[שמואל נוטיק]] ואחרים את הגבול באמצעות דרכון פולני, בתחנת הרכבת בפרימישלאן.<br /> <br /> החסידים שנאסרו, הודו במעשים המיוחסים להם, אך לא הפלילו חסידים נוספים, אלא רק כאלו שעזבו כבר את גבולות רוסיה, או שכבר נתפסו קודם לכן והוגלו לסיביר.<br /> <br /> ==תיק לבוב==<br /> בשנים הבאות הק.ג.ב. ערך גלי מאסרים בכל רחבי ברית המועצות, וכך נאסרו עשרות חסידים הקשורים ל[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]] ועל רובם נגזר גלות. היו חסידים שכבר הוגלו והושבו לחקירות במרכז רוסיה, הם נחקרו בנושא תיק לבוב והושבו לגלות, כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> <br /> אודות פרשת תיק לבוב המאוחרת נכתב במספר מקומות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק תיק לבוב. [[מנחם זיגלבוים]], סוערות בדממה - ובו פרקים גם על אסירות שנאסרו בתיק לבוב}} ובשנת תשפ&quot;ג פורסמו באתרי חב&quot;ד מסמכים מתוך תיק לבוב{{הערה|חב&quot;ד און ליין, אנש}}.<br /> <br /> ==היציאה מצ'רנוביץ'==<br /> {{ערך מורחב|היציאה מצ'רנוביץ'}}<br /> <br /> '''&quot;היציאה מצ'רנוביץ&quot;''' הייתה בשנת [[תש&quot;ט]], בה ניסו לצאת חסידי [[חב&quot;ד]] שלא הצליחו לצאת ב&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה הגדולה]]&quot; דרך העיר [[צ'רנוביץ']], יציאה זאת כשלה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שלום בער לוין]] '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]] '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים - מרחבי תבל]]''', פרק י'<br /> *[[ישראל שוחט]], '''הבריחה מלבוב''', {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1949 עמוד 69<br /> *[[אליהו מטוסוב]], [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55316 מסע מצולם - הבריחה שהיוותה את ערש הולדתו של כפר חב&quot;ד]''', 'הכפר של הרבי' {{אינפו}}<br /> *הרב [[אליהו וולף]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27085&amp; ר' מענדל]''' - הוצאת [[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]]<br /> *הרב [[מרדכי שוסטרמן]], [[למען ידעו בנים יולדו]], '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/lemaan/6/5&amp;search=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1+%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A6%D7%95 פרק ג']'''. אתר אוצר החכמה.<br /> *הרב [[שניאור זלמן חאנין]], זכרונות חסידיים מר' [[חייקל חאנין]] בקשר עם הבריחה הגדולה: '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/572.pdf חלק א''''] (עמוד 87) {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/573.pdf חלק ב''''] (עמוד 84) {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/574.pdf חלק ג''''] (עמוד 42) {{בית משיח}} {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=658597 2024-02-08T01:26:34Z

<p>73.205.123.96: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנציקלופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחד הספרים]]<br /> '''אנציקלופדיה תלמודית''', היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי היהדות והתלמוד בצורה ברורה ומקיפה. הסדרה נערכה על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]].<br /> <br /> הכרך הראשון התפרסם בשנת [[תש&quot;ז]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]], יצאו לאור נ כרכים. בהנהלת האנציקלופדיה התלמודית, העורכים, הכותבים המבקרים והעובדים עושים מאמץ עילאי לעמוד במשימה הקשה של השלמת מפעל המונומנטלי עד שנת תשפ&quot;ד בהתאם לבקשת התורם.<br /> <br /> בנפרד ממספור הכרכים הכולל, יצאו לאור קבצים בודדים על [[הגדה של פסח]], מחזור לימים הנוראים ו[[מסכת כתובות]] בש&quot;ס.<br /> <br /> מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מ[[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] (1988) זכה המפעל בפרס מוסד [[הרב קוק]] לספרות תורנית.<br /> <br /> ==האנציקלופדיה==<br /> את הסדרה יזם הרב מאיר בר-אילן (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון{{הערה|1=יהושע הוטנר, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25131&amp;pgnum=165 הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית]''' בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, [[תשרי]] תש&quot;מ, עמ' 165-173, באתר [[היברו בוקס]].}}) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב [[יהושע הוטנר]] (עד לפטירתו בשנת [[תשס&quot;ט]]).<br /> <br /> המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש&quot;ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.<br /> <br /> הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, הפניות, מ&quot;מ וציונים לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון.<br /> <br /> שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות &quot;אל&quot;ף&quot; והאחרון עד-עתה הוא &quot;מליחת קרבנות&quot;.<br /> <br /> האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי &quot;[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]&quot; שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], ופועלת בחסות משפחת רוהר.<br /> <br /> במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[יום הכיפורים]] וכרך מיוחד המרכז ערכים ל[[מסכת כתובות]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו&quot;ת של בר-אילן.<br /> <br /> האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש&quot;ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית [[תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&amp;pgnum=11 '''הפרדס''', [[תשרי]] תש&quot;ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי&quot;ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת [[תשמ&quot;ח]] זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים.<br /> <br /> מסדרה זו יצאו עד כה שמונה כרכים.<br /> <br /> ==עידודים מהרבי==<br /> [[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}.<br /> <br /> כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש&quot;נתמלא הבית אורה&quot;{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י&quot;א בתמוז תש&quot;מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר '[[מקדש מלך]]' כרך ד עמ' שמו.}}. בספרי [[תורת הרבי]] מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים{{הערה|יש הטוענים כי הרבי התבטא בהזדמנות מסוימת שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה.}}, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.<br /> <br /> פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא &quot;לקסיקון תלמודי&quot; לתועלת בחורי הישיבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך &quot;הגבהה&quot; חסר מנהג חב&quot;ד בהגבהה.<br /> <br /> כמו כן, דעתו של הרבי לא הייתה נוחה עם כך שהסדרה נקראה &quot;אנציקלופדיה&quot;, מכיוון שזהו שם של גויים: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ה, התוועדויות תשמ&quot;ה ג', 1609}}.<br /> <br /> בתחילת [[חודש אב]] [[תשל&quot;ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה&quot;ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' (תשע&quot;ג) עמ' 548.}}.<br /> <br /> מלבד הרב זוין, היו בין עורכי הסדרה חסידי חב&quot;ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[אלתר הילביץ]] ועוד.<br /> <br /> עד פטירתו בשלהי שנת [[תש&quot;פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שהיה ידיד חב&quot;ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב&quot;ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת &quot;נביעת המוחין&quot; של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.talmudit18.com אנציקלופדיה תלמודית - מיקרופדיה] - אתר רשמי {{קישור שבור|כ&quot;ד אלול תשפ&quot;ג}}<br /> * הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית - באתר: אנציקלופדיה תלמודית talmudic-encyclopedia.org <br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=189&amp;CategoryID=307 &quot;האנציקלופדיה התלמודית&quot;], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גל' 472, פרשת ואתחנן/נחמו תשס&quot;ג<br /> *יוסף אשכנזי, [https://col.org.il/files/old/pics/inbox/6316187_5487591.pdf '''המהפכה של דורנו''' - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית], ז' אדר [[תשע&quot;ג]] {{PDF}}<br /> *[http://yadharavherzog.org/2009-08-11-10-01-43/1-about אודות האנציקלופדיה התלמודית], באתר יד הרב הרצוג<br /> *{{קישור חבד און ליין|87518|&quot;תוך עשור נסיים את האנציקלופדיה התלמודית&quot; ● צפו בוידאו||י&quot;ז טבת תשע&quot;ה}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1FkAVuntYvv9ni5NsfbCaTtnSUfsMMbw3?safe=active תיקיית דרייב שיתופית להוספת תורת רבותינו נשיאינו לאנציקלופדיה התלמודית].<br /> *מנחם כהנא, '''[https://chabad.info/magazine/956084/ האנציקלופדיה שחוללה מהפכה בעולם הלימוד]''' - ראיון עם הרב אברהם שטיינברג {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=657498 2024-02-05T04:22:45Z

<p>73.205.123.96: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> ה'''ברכה''' היא מעין תפילה הנאמרת כהודאה או שבח ל[[קדוש ברוך הוא]]. בין סוגי הברכות: הברכות הנאמרות במהלך ה[[תפילה]], ברכות הנהנין וברכות ה[[מצוה|מצוות]]. [[דאורייתא|מן התורה]] ישנה [[מצוה]] [[ברכת המזון|לברך אחרי הסעודה]].<br /> <br /> משמעותה של הברכה ב[[חסידות]] היא [[המשכה]] ממקור השפע ה[[רוחניות|רוחני]], מלשון &quot;הַבְרָכָה&quot;.<br /> <br /> ==משמעות המושג ברכה==<br /> {{להשלים}}<br /> כל ברכה מתחילה במילה &quot;ברוך&quot;, לה שתי משמעויות: 1) הוספת שפע למי שמברכים אותו, 2) המשכת שפע. לפי זה משמעות הברכה היא, שאנו מברכים את [[הקב&quot;ה]] ומוספים שפע בעולמות העליונים, וגם ממשיכים שפע ל[[עולם הזה]].<br /> <br /> [[הרשב&quot;א]] בספר ה[[שאלות ותשובות]] שלו מבאר ששני הפירושים תלויים זה בזה, כ[[משל]] למלך שאוצרותיו גנוזים וחתומים ונראה כ[[עני]], וכשאוצרותיו פתוחים אזי נראה ומתגלה שהמלך יש לו שפע רב. ולכן בכך שאנו ממשיכים ממנו שפע בהיותו מקור הברכות אנו כביכול מברכים אותו ומגדלים את שמו{{מקור}}. <br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בקונטרס פירוש המילות (ע' סג}} ביאר שממשיכים שפע מהעולם שלמעלה לעולם שלמטה, שהרי השפע בא כידוע מעולם לעולם, נמצא כי מצד אחד אנו ממשיכים שפע לעולם הקדוש שמשם בא השפע, ומצד שני אנו ממשיכים ממנו שפע.<br /> <br /> ==מטבע הברכות==<br /> &quot;מטבע הברכות&quot; הוא הסדר הקבוע שקבעו חז&quot;ל בכל הברכות: ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. הברכות כולן נפתחות במילים &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם&quot;.<br /> <br /> ב[[הלכה]] נאמר שהמשנה מה&quot;מטבע&quot; שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובת הברכה, ואין להוסיף עליו{{הערה|ירושלמי ברכות סב, ב}}.<br /> <br /> בירושלמי מובא כי ישנם שני סוגי ברכות:{{הערה|מסכת ברכות דף יא, א}}: א&quot;ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בהן בברוך וחותם בברוך. כלומר, חז&quot;ל קבעו שבברכה קצרה יש רק לפתוח בנוסח הברכה הקבוע אבל בברכה ארוכה יש גם חתימה שהיא &quot;ברוך אתה ה'&quot;, בנוסח המותאם לתוכן הברכה.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מבואר ש&quot;ברוך&quot; היא ההמשכה, &quot;אתה&quot; מרמז לשון נוכח על [[עצמות]] הבורא, &quot;[[הוי']]&quot; - ההמשכה של [[אור אין סוף]], &quot;[[שם אלוקים|אלוקינו]]&quot;, לשון כוחנו וחיותנו, היא ה[[התלבשות]] בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, &quot;מלך&quot; - הירידה ל[[ספירת המלכות]], &quot;העולם&quot; - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבאר את תוכנה של הברכה: &quot;ברוך אתה מלך העולם&quot;, פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;, והוא בחינת [[חיצוניות]] לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ&quot;ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת [[פנים]] על ידי שובנו פנינו אליו כנ&quot;ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/51d&amp;search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D לקוטי תורה דרושים ליו&quot;כ סח, ג]}}. &quot;הוי'&quot;, הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח&quot;ו. &quot;אלקינו&quot;: בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת '''אלקינו''', שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו יתברך עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו. &quot;מלך העולם&quot;: פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו [[מלך]] שמו נקרא, ו[[אין מלך בלא עם]] מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה [[הקדוש ברוך הוא]] את העולם בבחינת '''הסתר''' דווקא, ולא בחינת '''בן''' שהוא ביטול. מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&amp;search=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94 [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי].}}.<br /> <br /> ==ברכות הנהנין==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ברכות המצוות==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == החילוק בין ברכה והצלחה ==<br /> כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מ[[לעלוב]] שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב &quot;ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף&quot;. והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> [[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.<br /> <br /> '''ברכה''' - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ&quot;ז.}}: &quot;המבריך את הגפן&quot;, שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. <br /> <br /> בנוסף, [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] ראה יט, א.}} מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו.<br /> <br /> '''הצלחה''' - מבואר בדרושי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.}} שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, &quot;בר מזל&quot;, וממשיך לבאר ש&quot;מזל&quot; הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.<br /> <br /> מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]]. <br /> <br /> וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1=&quot;מילתא דאמרי אינשי&quot;. ראה [[ב&quot;ק]] צב, א.}}: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא &quot;א געבענטשטער מענטש&quot; הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא &quot;איש מוצלח&quot;{{הערה|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=688 התוועדויות [[תשמ&quot;ה]] ח&quot;א]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קטגוריה:ברכות]]<br /> *[[כוס של ברכה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ברכות]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=657497 2024-02-05T04:21:49Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[ברכה]]<br /> *[[מסכת ברכות]]<br /> *[[ברכות השחר]]<br /> *[[מאה ברכות]]<br /> }}</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_-_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=657496 2024-02-05T04:11:55Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דבר מלכות חידושים וביאורים.jpg|ממוזער|עותק הספר שהוענק ל[[יעקב אלתר|אדמו&quot;ר מגור]]]]<br /> '''דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים''' הינו ספר הכולל את שיחות [[הרבי]] ב[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פרקים י&quot;א-י&quot;ב.<br /> <br /> == על הספר ==<br /> <br /> בספר נלקטו כל החידושים והביאורים בהלכות ב&quot;הלכות המלך המשיח&quot; מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א המפוזרים לרוב בתורתו המוגהת - [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[אגרות קודש]], ועוד. ובנספחים של הספר הובא השלמות של ליקוט נפלא של הביאורים שבבלתי מוגה. <br /> <br /> החידושים והביאורים נסדרו על סדר הרמב&quot;ם, ונעשתה עבודת עריכה מיוחדת כשהביאורים על נושא אחד שמפוזרים במקומות שונים בתורת הרבי, נסדרו ונערכו יחד. לאור הידוע לכל מעיין בתורת הרבי שמראי מקומות וציונים בתורתו הם אוצר בלום וגדוש מופיעים בשולי העמוד העתקת המקומות אליהם מציין הרבי, אמנם פנים הדברים, ההערות, והציונים לשוה&quot;ג כולם מאת הרבי (מלבד אלה שכתוב בהם: הערת המו&quot;ל).<br /> <br /> במלאכת העריכה נעשה מאמץ ודגש מיוחד לשלב חלקים מ[[בשורת הגאולה]] של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א בגוף הספר במקומות המתאימים.<br /> <br /> בהערה 36 במבוא מבואר טעם קריאת שם הספר 'דבר מלכות': {{ציטוטון|ולהעיר ממש בספר בית ישראל (ליקוטים מאדמו&quot;ר הרה&quot;ק מרוזין ע' יד אות טו) &quot;שהרמב&quot;ם ז&quot;ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאין נוהגין בזמן הזה רק לימות המשיח&quot;. (ועד&quot;ז ראה בספר בנין שלמה' על [[מסכת אבות]] (ע' צח) שהרה&quot;ק מסדיגורה בנו של הרוזינער, אמר &quot;הרמב&quot;ם עשה הלכה פסוקה מטעם כי הוא היה מ[[מלכות בית דוד]] ורצה להיות משיח&quot;). ולא' שהעיר על דברים אלו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר נשיא דורנו כתב לו ע&quot;כ: &quot;כהנ&quot;ל נתקבל ות&quot;ח. ולהעיר מ[[אגרת תימן]] להרמב&quot;ם ע&quot;ד קבלתו בזמן החזרת הנבואה &quot;והיא הקדמת משיח - ד&quot;א תתקע (ה' שנים לפני פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועפ&quot;ז הרי זה בעתה, ואחישנה צ&quot;ל לפנ&quot;ז. ומתייחס ל[[רבינו הקדוש]] שהוא מזרע [[דוד המלך]] ע&quot;ה ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב}}.<br /> <br /> המבוא לספר נחתם בציטוט מ[[דבר מלכות שמות]] בו מברך הרבי שיהי רצון וע&quot;י עצם ההחלטה להתחזק ולהוסיף בלימוד הרמב&quot;ם ובפרט בהלכות מלך המשיח שבו, נזכה '''שלאחר שישנו כבר''' ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'&quot; שהוא - '''[[בחזקת שהוא משיח]]''' - '''שהוא יהיה כבר מיד משיח בודאי''' ע&quot;י ש&quot;עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, עד - כסיום הרמב&quot;ם - &quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;.<br /> <br /> הספר נלקט ונערך ע&quot;י הרב [[מנחם מענדל עזאגווי]]. חלקים רבים מהספר עברו את הגהתו של הרב [[נחמן שפירא]].<br /> <br /> == מבנה הספר ==<br /> בראש הספר הובאו &quot;הלכות מלך המשיח להרמב&quot;ם&quot; - שני פרקים האחרונים דהלכות מלכים שבסיום ספר משנה תורה יחד עם המפרשים ש'על הדף', כשעליהם נוספו מראי מקומות לדברי הרמב&quot;ם{{הערה|מתוך הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] לרמב&quot;ם (קה&quot;ת ה'תשד&quot;מ) וספרי המילואים לספר זה (קה&quot;ת ה'תשנ&quot;ג)}} עם פענוחם{{הערה|נערך ע&quot;י הרב [[אליהו הענדל]]}}. <br /> <br /> הספר כולל שני שערים, נספחים והוספות: <br /> <br /> '''שער א'''' - ביאורים ע&quot;פ נגלה דתורה <br /> <br /> '''שער ב'''' - ביאורים ע&quot;פ פנימיות הענינים (בהיות ותורת הרבי משלימה כל ענין כפי ביאורו על פי פנימיות הענינים, לכן במקום שהביאור ע&quot;פ פנימיות הענינים בא בהמשך וכהשלמה לביאור על פי נגלה מופיע הביאור בשער הנגלה)<br /> <br /> '''נספחים:''' בנספחים לסימני הספר באו ציונים למקומות נוספים בשיחות הרבי השייכים לענין המבואר. כמו כן באו בנספחים קיצורים, נקודות וציונים מחידושים וביאורים ברמב&quot;ם על הלכות מלכים פרקים יא-יב מתוך מאמרים ושיחות קודש של הרבי שלא נכללו בפנים הספר היות ולא הוגהו על ידו.<br /> <br /> בתור '''הוספה''' באו: '''א)''' סדר הגאולה ע&quot;פ פס&quot;ד הרמב&quot;ם - ליקוט מכמה מכתבים בענין זה. '''ב)''' פירוש הרמב&quot;ם ורש&quot;י על נבואת בלעם - דקאי על דוד ומלך המשיח. '''ג)''' המקור בהלכה להוספה בתורה בימות המשיח מערי מקלט. '''ד)''' קונטרס בענין &quot;הלכות של תושבע&quot;פ שאינן בטלין לעולם&quot; שייצא לאור בקשר לסיום הרמב&quot;ם ה'תשנ&quot;ב.<br /> <br /> בסיום הספר הספר בא תוכן הענינים, מפתח פסוקים ומאמרי חז&quot;ל וספר הרמב&quot;ם. אחריהם נוסף נוסח מלא בלתי מצונזר של פרקים אלו ברמב&quot;ם על פי כתבי יד ודפוסים ישנים בצירוף מבוא ושינויי נוסחאות הנדפס בסוף הרמב&quot;ם דהוצאת פרדס (ירושלים), עם צילומים מכמה כת&quot;י דפרקים יא יב.(השינוי גירסאות לפרק יב נערך במיוחד עבור ספר דבר מלכות ע&quot;י עורך הספר.<br /> <br /> == השקת הספר והפצתו ==<br /> לרגל השקת הספר נערך ב-770 אירוע חגיגי בהשתתפות רבנים ומשפיעים{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/630323/ באירוע חגיגי: הושק הכרך החדש של ה'דבר מלכות' • תיעוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הספר הופץ ע&quot;י המחבר ומרכז [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] לגדולי האדמו&quot;רים והרבנים בארץ הקודש וברחבי העולם, ומהם:<br /> <br /> [[יעקב אלתר|האדמו&quot;ר מגור]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708283/ מונסי: משלחת רבני חב&quot;ד נפגשו עם האדמו&quot;ר מגור והעניקו לא את ספר ה'דבר מלכות'] {{אינפו}}}} ה[[מנחם מענדל הגר|אדמו&quot;ר מוויזניץ' מרכז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133169 האדמו&quot;ר מויזניץ' קיבל כרך 'דבר מלכות' והשתתף ב-200 דולר]{{חב&quot;ד און ליין}}}}, האדמו&quot;ר מאמשינוב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/773824/ דבר מלכות: האדמו&quot;ר מאמשינוב קיבל את הספר]{{אינפו}}}}, ראש הישיבה הרב [[שאול אלתר]] ואחיו הרב יצחק דוד אלתר{{הערה|[https://chabad.info/news/677689/ ראש הכולל של חסידות גור קיבל את ספר ה'דבר מלכות']{{אינפו}}}}, ראב&quot;ד ה[[עדה החרדית]] הרב [[משה שטרנבוך]], הרב שלמה יהודה בארי - &quot;הינוקא&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/994916/ &quot;הינוקא&quot; קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}} הרב יצחק קולדצקי חתנו של הרב [[חיים קנייבסקי]] ונשיא רשת הכוללים 'מטר השמים' בפרדס כץ{{הערה|[https://col.org.il/news/145552 המחבר העניק את הספר 'דבר מלכות' לחתן הרב קנייבסקי]{{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד רבים מכל חוגי היהדות התורנית{{הערה| לדוגמא: [https://chabad.info/news/733308/ ספר ה'דבר מלכות' הוענק לאדמו&quot;ר מסדיגורא] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/749758/ האדמו&quot;ר מאלכסנדר קיבל את ספר ה&quot;דבר מלכות&quot;] {{אינפו}}, [https://chabad.info/moshiach/775634/ האדמו&quot;ר מלעלוב קיבל את הספר 'דבר מלכות' על הלכות מלכים] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/708861/ מסע ההפצה נמשך: ספר ה'דבר מלכות' הוענק לפוסק הרב שנייבלאג ממונסי ולאדמו&quot;ר מניקלשבורג ]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/629793/ הרב וויליגער קיבל את ה&quot;דבר מלכות&quot; המבואר במאור פנים]{{אינפו}}}}.<br /> וכהיום המלקט של הספר הביא הספר ללמעלה מ350 אדמו&quot;רים דיינים וראשי ישיבות בכל העולם כולו, אשר אותם החתים על קול קורא מיוחד בו הם מעודדים ללמוד הספר. <br /> <br /> כמו כן נערכו ע&quot;י המחבר הרבה כינוסי התעוררות בלימוד ענייני גאולה ומשיח תוך דגש מיוחד על רכישת הספר והלימוד בו ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/997292/ כפר חב&quot;ד: כינוס לחיזוק הלימוד בספר 'דבר מלכות'], [https://chabad.info/moshiach/994739/ נחלת הר חב&quot;ד: כינוס הקהל לחזק לימוד ספר ה'דבר מלכות'], [אלעד: כינוס הקהל לחיזוק לימוד ספר ה'דבר מלכות'https://chabad.info/moshiach/992631/] {{אינפו}}}} וב[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/845842/ מול בית חיינו: כנס הקהל לחיזוק הלימוד בעניני גאולה ומשיח]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/938388/ טורונטו: כינוס הקהל גדול וסיום הרמב&quot;ם]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:דבר מלכות|*]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_-_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=657495 2024-02-05T04:11:20Z

<p>73.205.123.96: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דבר מלכות חידושים וביאורים.jpg|ממוזער|עותק הספר שהוענק ל[[יעקב אלתר|אדמו&quot;ר מגור]]<br /> '''דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים''' הינו ספר הכולל את שיחות [[הרבי]] ב[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פרקים י&quot;א-י&quot;ב.<br /> <br /> == על הספר ==<br /> <br /> בספר נלקטו כל החידושים והביאורים בהלכות ב&quot;הלכות המלך המשיח&quot; מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א המפוזרים לרוב בתורתו המוגהת - [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[אגרות קודש]], ועוד. ובנספחים של הספר הובא השלמות של ליקוט נפלא של הביאורים שבבלתי מוגה. <br /> <br /> החידושים והביאורים נסדרו על סדר הרמב&quot;ם, ונעשתה עבודת עריכה מיוחדת כשהביאורים על נושא אחד שמפוזרים במקומות שונים בתורת הרבי, נסדרו ונערכו יחד. לאור הידוע לכל מעיין בתורת הרבי שמראי מקומות וציונים בתורתו הם אוצר בלום וגדוש מופיעים בשולי העמוד העתקת המקומות אליהם מציין הרבי, אמנם פנים הדברים, ההערות, והציונים לשוה&quot;ג כולם מאת הרבי (מלבד אלה שכתוב בהם: הערת המו&quot;ל).<br /> <br /> במלאכת העריכה נעשה מאמץ ודגש מיוחד לשלב חלקים מ[[בשורת הגאולה]] של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א בגוף הספר במקומות המתאימים.<br /> <br /> בהערה 36 במבוא מבואר טעם קריאת שם הספר 'דבר מלכות': {{ציטוטון|ולהעיר ממש בספר בית ישראל (ליקוטים מאדמו&quot;ר הרה&quot;ק מרוזין ע' יד אות טו) &quot;שהרמב&quot;ם ז&quot;ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאין נוהגין בזמן הזה רק לימות המשיח&quot;. (ועד&quot;ז ראה בספר בנין שלמה' על [[מסכת אבות]] (ע' צח) שהרה&quot;ק מסדיגורה בנו של הרוזינער, אמר &quot;הרמב&quot;ם עשה הלכה פסוקה מטעם כי הוא היה מ[[מלכות בית דוד]] ורצה להיות משיח&quot;). ולא' שהעיר על דברים אלו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר נשיא דורנו כתב לו ע&quot;כ: &quot;כהנ&quot;ל נתקבל ות&quot;ח. ולהעיר מ[[אגרת תימן]] להרמב&quot;ם ע&quot;ד קבלתו בזמן החזרת הנבואה &quot;והיא הקדמת משיח - ד&quot;א תתקע (ה' שנים לפני פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועפ&quot;ז הרי זה בעתה, ואחישנה צ&quot;ל לפנ&quot;ז. ומתייחס ל[[רבינו הקדוש]] שהוא מזרע [[דוד המלך]] ע&quot;ה ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב}}.<br /> <br /> המבוא לספר נחתם בציטוט מ[[דבר מלכות שמות]] בו מברך הרבי שיהי רצון וע&quot;י עצם ההחלטה להתחזק ולהוסיף בלימוד הרמב&quot;ם ובפרט בהלכות מלך המשיח שבו, נזכה '''שלאחר שישנו כבר''' ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'&quot; שהוא - '''[[בחזקת שהוא משיח]]''' - '''שהוא יהיה כבר מיד משיח בודאי''' ע&quot;י ש&quot;עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, עד - כסיום הרמב&quot;ם - &quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;.<br /> <br /> הספר נלקט ונערך ע&quot;י הרב [[מנחם מענדל עזאגווי]]. חלקים רבים מהספר עברו את הגהתו של הרב [[נחמן שפירא]].<br /> <br /> == מבנה הספר ==<br /> בראש הספר הובאו &quot;הלכות מלך המשיח להרמב&quot;ם&quot; - שני פרקים האחרונים דהלכות מלכים שבסיום ספר משנה תורה יחד עם המפרשים ש'על הדף', כשעליהם נוספו מראי מקומות לדברי הרמב&quot;ם{{הערה|מתוך הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] לרמב&quot;ם (קה&quot;ת ה'תשד&quot;מ) וספרי המילואים לספר זה (קה&quot;ת ה'תשנ&quot;ג)}} עם פענוחם{{הערה|נערך ע&quot;י הרב [[אליהו הענדל]]}}. <br /> <br /> הספר כולל שני שערים, נספחים והוספות: <br /> <br /> '''שער א'''' - ביאורים ע&quot;פ נגלה דתורה <br /> <br /> '''שער ב'''' - ביאורים ע&quot;פ פנימיות הענינים (בהיות ותורת הרבי משלימה כל ענין כפי ביאורו על פי פנימיות הענינים, לכן במקום שהביאור ע&quot;פ פנימיות הענינים בא בהמשך וכהשלמה לביאור על פי נגלה מופיע הביאור בשער הנגלה)<br /> <br /> '''נספחים:''' בנספחים לסימני הספר באו ציונים למקומות נוספים בשיחות הרבי השייכים לענין המבואר. כמו כן באו בנספחים קיצורים, נקודות וציונים מחידושים וביאורים ברמב&quot;ם על הלכות מלכים פרקים יא-יב מתוך מאמרים ושיחות קודש של הרבי שלא נכללו בפנים הספר היות ולא הוגהו על ידו.<br /> <br /> בתור '''הוספה''' באו: '''א)''' סדר הגאולה ע&quot;פ פס&quot;ד הרמב&quot;ם - ליקוט מכמה מכתבים בענין זה. '''ב)''' פירוש הרמב&quot;ם ורש&quot;י על נבואת בלעם - דקאי על דוד ומלך המשיח. '''ג)''' המקור בהלכה להוספה בתורה בימות המשיח מערי מקלט. '''ד)''' קונטרס בענין &quot;הלכות של תושבע&quot;פ שאינן בטלין לעולם&quot; שייצא לאור בקשר לסיום הרמב&quot;ם ה'תשנ&quot;ב.<br /> <br /> בסיום הספר הספר בא תוכן הענינים, מפתח פסוקים ומאמרי חז&quot;ל וספר הרמב&quot;ם. אחריהם נוסף נוסח מלא בלתי מצונזר של פרקים אלו ברמב&quot;ם על פי כתבי יד ודפוסים ישנים בצירוף מבוא ושינויי נוסחאות הנדפס בסוף הרמב&quot;ם דהוצאת פרדס (ירושלים), עם צילומים מכמה כת&quot;י דפרקים יא יב.(השינוי גירסאות לפרק יב נערך במיוחד עבור ספר דבר מלכות ע&quot;י עורך הספר.<br /> <br /> == השקת הספר והפצתו ==<br /> לרגל השקת הספר נערך ב-770 אירוע חגיגי בהשתתפות רבנים ומשפיעים{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/630323/ באירוע חגיגי: הושק הכרך החדש של ה'דבר מלכות' • תיעוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הספר הופץ ע&quot;י המחבר ומרכז [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] לגדולי האדמו&quot;רים והרבנים בארץ הקודש וברחבי העולם, ומהם:<br /> <br /> [[יעקב אלתר|האדמו&quot;ר מגור]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708283/ מונסי: משלחת רבני חב&quot;ד נפגשו עם האדמו&quot;ר מגור והעניקו לא את ספר ה'דבר מלכות'] {{אינפו}}}} ה[[מנחם מענדל הגר|אדמו&quot;ר מוויזניץ' מרכז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133169 האדמו&quot;ר מויזניץ' קיבל כרך 'דבר מלכות' והשתתף ב-200 דולר]{{חב&quot;ד און ליין}}}}, האדמו&quot;ר מאמשינוב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/773824/ דבר מלכות: האדמו&quot;ר מאמשינוב קיבל את הספר]{{אינפו}}}}, ראש הישיבה הרב [[שאול אלתר]] ואחיו הרב יצחק דוד אלתר{{הערה|[https://chabad.info/news/677689/ ראש הכולל של חסידות גור קיבל את ספר ה'דבר מלכות']{{אינפו}}}}, ראב&quot;ד ה[[עדה החרדית]] הרב [[משה שטרנבוך]], הרב שלמה יהודה בארי - &quot;הינוקא&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/994916/ &quot;הינוקא&quot; קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}} הרב יצחק קולדצקי חתנו של הרב [[חיים קנייבסקי]] ונשיא רשת הכוללים 'מטר השמים' בפרדס כץ{{הערה|[https://col.org.il/news/145552 המחבר העניק את הספר 'דבר מלכות' לחתן הרב קנייבסקי]{{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד רבים מכל חוגי היהדות התורנית{{הערה| לדוגמא: [https://chabad.info/news/733308/ ספר ה'דבר מלכות' הוענק לאדמו&quot;ר מסדיגורא] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/749758/ האדמו&quot;ר מאלכסנדר קיבל את ספר ה&quot;דבר מלכות&quot;] {{אינפו}}, [https://chabad.info/moshiach/775634/ האדמו&quot;ר מלעלוב קיבל את הספר 'דבר מלכות' על הלכות מלכים] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/708861/ מסע ההפצה נמשך: ספר ה'דבר מלכות' הוענק לפוסק הרב שנייבלאג ממונסי ולאדמו&quot;ר מניקלשבורג ]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/629793/ הרב וויליגער קיבל את ה&quot;דבר מלכות&quot; המבואר במאור פנים]{{אינפו}}}}.<br /> וכהיום המלקט של הספר הביא הספר ללמעלה מ350 אדמו&quot;רים דיינים וראשי ישיבות בכל העולם כולו, אשר אותם החתים על קול קורא מיוחד בו הם מעודדים ללמוד הספר. <br /> <br /> כמו כן נערכו ע&quot;י המחבר הרבה כינוסי התעוררות בלימוד ענייני גאולה ומשיח תוך דגש מיוחד על רכישת הספר והלימוד בו ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/997292/ כפר חב&quot;ד: כינוס לחיזוק הלימוד בספר 'דבר מלכות'], [https://chabad.info/moshiach/994739/ נחלת הר חב&quot;ד: כינוס הקהל לחזק לימוד ספר ה'דבר מלכות'], [אלעד: כינוס הקהל לחיזוק לימוד ספר ה'דבר מלכות'https://chabad.info/moshiach/992631/] {{אינפו}}}} וב[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/845842/ מול בית חיינו: כנס הקהל לחיזוק הלימוד בעניני גאולה ומשיח]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/938388/ טורונטו: כינוס הקהל גדול וסיום הרמב&quot;ם]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:דבר מלכות|*]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=657494 2024-02-05T04:03:26Z

<p>73.205.123.96: /* ברכות הנהנין */</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> ה'''ברכה''' היא מעין תפילה הנאמרת כהודאה או שבח ל[[קדוש ברוך הוא]]. בין סוגי הברכות: הברכות הנאמרות במהלך ה[[תפילה]], ברכות הנהנין וברכות ה[[מצוה|מצוות]]. [[דאורייתא|מן התורה]] ישנה [[מצוה]] [[ברכת המזון|לברך אחרי הסעודה]].<br /> <br /> משמעותה של הברכה ב[[חסידות]] היא [[המשכה]] ממקור השפע ה[[רוחניות|רוחני]], מלשון &quot;הַבְרָכָה&quot;.<br /> <br /> ==משמעות המושג ברכה==<br /> {{להשלים}}<br /> כל ברכה מתחילה במילה &quot;ברוך&quot;, לה שתי משמעויות: 1) הוספת שפע למי שמברכים אותו, 2) המשכת שפע. לפי זה משמעות הברכה היא, שאנו מברכים את [[הקב&quot;ה]] ומוספים שפע בעולמות העליונים, וגם ממשיכים שפע ל[[עולם הזה]].<br /> <br /> [[הרשב&quot;א]] בספר ה[[שאלות ותשובות]] שלו מבאר ששני הפירושים תלויים זה בזה, כ[[משל]] למלך שאוצרותיו גנוזים וחתומים ונראה כ[[עני]], וכשאוצרותיו פתוחים אזי נראה ומתגלה שהמלך יש לו שפע רב. ולכן בכך שאנו ממשיכים ממנו שפע בהיותו מקור הברכות אנו כביכול מברכים אותו ומגדלים את שמו{{מקור}}. <br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בקונטרס פירוש המילות (ע' סג}} ביאר שממשיכים שפע מהעולם שלמעלה לעולם שלמטה, שהרי השפע בא כידוע מעולם לעולם, נמצא כי מצד אחד אנו ממשיכים שפע לעולם הקדוש שמשם בא השפע, ומצד שני אנו ממשיכים ממנו שפע.<br /> <br /> ==מטבע הברכות==<br /> &quot;מטבע הברכות&quot; הוא הסדר הקבוע שקבעו חז&quot;ל בכל הברכות: ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. הברכות כולן נפתחות במילים &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם&quot;.<br /> <br /> ב[[הלכה]] נאמר שהמשנה מה&quot;מטבע&quot; שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובת הברכה, ואין להוסיף עליו{{הערה|ירושלמי ברכות סב, ב}}.<br /> <br /> בירושלמי מובא כי ישנם שני סוגי ברכות:{{הערה|מסכת ברכות דף יא, א}}: א&quot;ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בהן בברוך וחותם בברוך. כלומר, חז&quot;ל קבעו שבברכה קצרה יש רק לפתוח בנוסח הברכה הקבוע אבל בברכה ארוכה יש גם חתימה שהיא &quot;ברוך אתה ה'&quot;, בנוסח המותאם לתוכן הברכה.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מבואר ש&quot;ברוך&quot; היא ההמשכה, &quot;אתה&quot; מרמז לשון נוכח על [[עצמות]] הבורא, &quot;[[הוי']]&quot; - ההמשכה של [[אור אין סוף]], &quot;[[שם אלוקים|אלוקינו]]&quot;, לשון כוחנו וחיותנו, היא ה[[התלבשות]] בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, &quot;מלך&quot; - הירידה ל[[ספירת המלכות]], &quot;העולם&quot; - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבאר את תוכנה של הברכה: &quot;ברוך אתה מלך העולם&quot;, פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;, והוא בחינת [[חיצוניות]] לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ&quot;ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת [[פנים]] על ידי שובנו פנינו אליו כנ&quot;ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/51d&amp;search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D לקוטי תורה דרושים ליו&quot;כ סח, ג]}}. &quot;הוי'&quot;, הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח&quot;ו. &quot;אלקינו&quot;: בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת '''אלקינו''', שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו יתברך עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו. &quot;מלך העולם&quot;: פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו [[מלך]] שמו נקרא, ו[[אין מלך בלא עם]] מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה [[הקדוש ברוך הוא]] את העולם בבחינת '''הסתר''' דווקא, ולא בחינת '''בן''' שהוא ביטול. מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&amp;search=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94 [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי].}}.<br /> <br /> ==ברכות הנהנין==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ברכות המצוות==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == החילוק בין ברכה והצלחה ==<br /> כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מ[[לעלוב]] שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב &quot;ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף&quot;. והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> [[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.<br /> <br /> '''ברכה''' - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ&quot;ז.}}: &quot;המבריך את הגפן&quot;, שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. <br /> <br /> בנוסף, [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] ראה יט, א.}} מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו.<br /> <br /> '''הצלחה''' - מבואר בדרושי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.}} שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, &quot;בר מזל&quot;, וממשיך לבאר ש&quot;מזל&quot; הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.<br /> <br /> מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]]. <br /> <br /> וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1=&quot;מילתא דאמרי אינשי&quot;. ראה [[ב&quot;ק]] צב, א.}}: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא &quot;א געבענטשטער מענטש&quot; הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא &quot;איש מוצלח&quot;{{הערה|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=688 התוועדויות [[תשמ&quot;ה]] ח&quot;א]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ברכת המזון]]<br /> *[[כוס של ברכה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ברכות]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8&diff=657489 2024-02-05T02:49:25Z

<p>73.205.123.96: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br /> הרב '''יהושע מנחם הלוי נויהויזר''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], ומחבר תורני הידוע בעיסוקו הרב בתורת [[הגאון הרוגוצ'ובר]]. בנוסף, משנת [[תשפ&quot;א]] משמש כחבר הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תש&quot;מ]] לאביו ר' [[יחיאל הלוי נויהויזר]] ולאמו מרת ינטא יונה חיה, בעלי זיקה חזקה לחב&quot;ד.<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחלוטין{{הבהרה}} לחסידות חב&quot;ד ולמד בישיבת תומכי תמימים 'בית מנחם' בני ברק, כחודשיים לאחר פתיחתה באלול [[תשנ&quot;ד]]. באותם שנים התקרב אל ראש הישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. והיה שם כמעט שנתיים (לא רצוף)<br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, נמנה על צוות העריכה של קובצי הפלפולים שיצאו לאור על ידי מערכת הערות התמימים ואנ&quot;ש של ישיבת תות&quot;ל המרכזית, ועל חברי מכון המחקר והפיענוח של הסדרה הפופלרית [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> עם ייסודו של בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', הצטרף לצוות הכתבים בעיתון, ופירסם סקירות עיוניות-תורניות על חידושיהם וספריהם של גדולי ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] פרסם תחת ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספרו [[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)|הצפנת פענח במשנת הרבי]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[בנימין זאב סגל]], ושימש כר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]. לאחר מכן הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] זכה במקום השני בתחרות הארצית של מפעל הפיס 'וקנה לך חבר' בחיבור שערך על דיני [[ברכות הנהנין|דברים הבאים בתוך הסעודה]].<br /> <br /> משתתף בכתיבת קבצים תורניים רבים, ביניהם בקובץ [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] היוצא לאור מטעם ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.<br /> <br /> פיתח שיטת לימוד ייחודית (הכוללת טכניקות לזיכרון) ע&quot;פ הבנתו ב[[הלכות תלמוד תורה]] של אדה&quot;ז, וע&quot;פ מה ששמע מגדולי התורה ובעיקר מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], את שיטת הלימוד מנחיל לבחורי הישיבה בשיחות הדרכה בסדרי עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נויהויזר, יהושע מנחם}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8&diff=657488 2024-02-05T02:48:46Z

<p>73.205.123.96: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br /> הרב '''יהושע מנחם הלוי נויהויזר''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], ומחבר תורני הידוע בעיסוקו הרב בתורת [[הגאון הרוגוצ'ובר]]. בנוסף, משנת [[תשפ&quot;א]] משמש כחבר הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תש&quot;מ]] לאביו ר' [[יחיאל הלוי נויהויזר]] ולאמו מרת ינטא יונה חיה, בעלי זיקה חזקה לחב&quot;ד.<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחלוטין{{הבהרה}} לחסידות חב&quot;ד ולמד בישיבת תומכי תמימים 'בית מנחם' בני ברק, כחודשיים לאחר פתיחתה באלול [[תשנ&quot;ד]]. באותם שנים התקרב אל ראש הישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. והיה שם כמעט שנתיים (לא רצוף)<br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, נמנה על צוות העריכה של קובצי הפלפולים שיצאו לאור על ידי מערכת הערות התמימים ואנ&quot;ש של ישיבת תות&quot;ל המרכזית, ועל חברי מכון המחקר והפיענוח של הסדרה הפופלרית [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> עם ייסודו של בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', הצטרף לצוות הכתבים בעיתון, ופירסם סקירות עיוניות-תורניות על חידושיהם וספריהם של גדולי ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] פרסם תחת ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספרו [[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)|הצפנת פענח במשנת הרבי]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[בנימין זאב סגל]], ושימש כר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]. לאחר מכן הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] זכה במקום השני בתחרות הארצית של מפעל הפיס 'וקנה לך חבר' בחיבור שערך על דיני [[דברים הבאים בתוך הסעודה]].<br /> <br /> משתתף בכתיבת קבצים תורניים רבים, ביניהם בקובץ [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] היוצא לאור מטעם ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.<br /> <br /> פיתח שיטת לימוד ייחודית (הכוללת טכניקות לזיכרון) ע&quot;פ הבנתו ב[[הלכות תלמוד תורה]] של אדה&quot;ז, וע&quot;פ מה ששמע מגדולי התורה ובעיקר מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], את שיטת הלימוד מנחיל לבחורי הישיבה בשיחות הדרכה בסדרי עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נויהויזר, יהושע מנחם}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%22%D7%A5&diff=655708 2024-01-29T02:25:55Z

<p>73.205.123.96: /* גבאות ב-770 */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]<br /> הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ&quot;ץ''' (יליד [[תש&quot;ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]] [[בשושן פורים]] [[תש&quot;ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].<br /> <br /> ===יחידות אצל הרבי מהוריי&quot;צ===<br /> בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ&quot;א אדר]] [[תש&quot;ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות<br /> , זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]], <br /> <br /> כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי&quot;צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש&quot;ט.}},על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.<br /> <br /> בסיום היחידות: הרבי מהוריי&quot;צ לקח הציצה הימנית מהט&quot;ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית. <br /> <br /> לאחר שקרא כ&quot;ק בהפ&quot;נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.<br /> <br /> [כשיצא הרד&quot;ש נתן ידו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ&quot;ק אדמר'ר שליט&quot;א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].<br /> <br /> ברשימת הרב משה פינחס נוסף: &quot;ביום ועש&quot;ק כ&quot;ד. אדר דברתי עם הרמ&quot;ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים&quot;. (לרבי מהוריי&quot;צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)<br /> <br /> ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט&quot;ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]], בה הרבי כותב: <br /> {{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט&quot;א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג&quot;כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו&quot;כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ&quot;ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי&quot;ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.<br /> <br /> מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.<br /> <br /> ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.<br /> <br /> ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.<br /> <br /> ===גבאות ב-770===<br /> לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ&quot;ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ&quot;ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ&quot;ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.<br /> <br /> אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע&quot;נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.<br /> <br /> אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תנש&quot;א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ&quot;ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.<br /> <br /> עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.<br /> <br /> הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> <br /> ב[[ל' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ&quot;ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.<br /> <br /> ===עסקנות כללית===<br /> במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע&quot;ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}<br /> <br /> מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.<br /> <br /> זכה להניח (=לכתוב &quot;הנחות&quot;) של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפנו הבר מצווה שלו, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י&quot;ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ&quot;ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ&quot;ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ&quot;ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.<br /> <br /> ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].<br /> <br /> במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשע&quot;ח]] עבר הרב כ&quot;ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *סדרת הספרים &quot;[[אמרי מרדכי]]&quot;, מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' יוסף יצחק כ&quot;ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה<br /> *חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד<br /> *חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד<br /> *חתנו ר' זרחי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}})<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: כ&quot;ץ זאב יחזקאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:גבאי 770]]</div>

73.205.123.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%92&diff=655707 2024-01-29T02:25:09Z

<p>73.205.123.96: /* אדריכל ההרחבה של 770 */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]]<br /> מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל, שתכנן את [[הרחבות ושיפוץ 770#הנחת אבן הפינה|ההרחבה של 770]] שאושרה על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, למד אדריכלות באוניברסיטה ב[[מלבורן]] שבאוסטרליה ובתום לימודיו חזר ל[[ירושלים]] והחל לעבוד כאדריכל.<br /> <br /> ==אדריכל ההרחבה של 770==<br /> [[קובץ:הגירסה המורחבת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה גירסה נוספת להרחבה שיהודה לא רצה לקבל כי הרבי אישר תוכנית אחרת]]<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] כאשר שהה ב[[ניו יורק]] לצורך עבודתו, התבקש יהודה לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת [[770]]. ביחד עם אנשי הוועד, יהודה סייר בכל המתחם והביא גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס [[בית הכנסת]] שישאר על מקומו ובכך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים. הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים. <br /> <br /> כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הוועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל-770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב [[זאב יחזקאל כץ]] התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא ל[[ניו יורק]] כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה. <br /> <br /> מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם מזכיר הרבי הרב [[יהודה קרינסקי]] שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר על תוכנית והראה אותה לוועד הבנין ששהגיש אותה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות והיה מרוצה מאוד ואישר את בניית הבניין. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב&quot;דית במשך השנים.<br /> <br /> בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסויים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד אלול]] [[תשמ&quot;ט]] לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב יחזקאל כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו &quot;להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו&quot; (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש &quot;ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי&quot;. <br /> <br /> בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ&quot;ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע&quot;י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.<br /> <br /> בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ&quot;ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט&quot;ז שבט תשפ&quot;ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:כתבה על יהודה פרג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה על יהודה פרג ב[[עיתון בית משיח]].]]<br /> {{בית|יוסי סלומון|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm בשידור חי: אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/1051690/ ראיון בשבועון בית משיח עם האדריכל שתכנן את הרחבת 770 שאושרה ע&quot;י הרבי], באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{בית משיח}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרג, יהודה}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

73.205.123.96