https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=80.7.196.83 2026-05-07T20:36:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=845441 2026-05-03T22:10:36Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|דודו, בן החסיד ר' דוד הורודקער|שלום דובער קיבמן (כפר חב&quot;ד)}}<br /> [[קובץ:שלום בער קיבמן.jpg|ממוזער|לומד ב-770]]<br /> [[קובץ:שדב קיובמן.jpg|ממוזער|הרב קיובמן (מימין) בעת הכנסת פרוכת חדשה לבימת קריאת התורה]]<br /> הרב '''שלום דובער קיובמן''' (נולד ב[[י&quot;ג בסיוון]] [[ת&quot;ש]], 1940) היה מ[[גבאי בית הכנסת 770|שמשי בית הכנסת ב-770]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בויעטקא הסמוכה ל[[מוסקבה]] לר' [[אברהם קיובמן]] ולשרה (בת הרב [[שמואל יצחק רייצעס]]).<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] בברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולמד בסניפי תומכי תמימים. בשנת [[תשי&quot;ח]] בא להסתופף בצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] ב-770, כמו כן למד בישיבת תוצכי תמימים נוארק ניו ג'רסי עד לחתונתו בשנת [[תשכ&quot;ז]] עם טויבא ציפורה בת ר' אליעזר שמאי הלוי (סאלעק). <br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ב[[לונדון]] ושימש כמלמד בבית ליובאוויטש.<br /> <br /> בהמשך, עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש כמלמד בבית הספר מודערן-ארטודוקסי רמב&quot;ם.<br /> <br /> ביתו שימש כמקום הכנסת אורחים לאורחים ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]].<br /> <br /> בהמשך עבד בכשרות עם מפעל [[כשרות OK|OK]].<br /> <br /> בהמשך החל לשמש כ[[גבאי בית הכנסת 770|שמש בבית הכנסת ב-770]].<br /> <br /> כחלק מתפקידיו היה ממונה על סדר העליות לתורה במנייני הרבי, והנהיג סדר על פיו בחורים שרצו לעלות לתורה היו צריכים להיבחן אצלו על פרק תניא וכדומה שלמדו במיוחד עבור הזכות לעלות לתורה במניין של הרבי.<br /> <br /> במשך רוב שעות היום היה יושב במקומו המיוחד ולומד ומשנן אותיות של תורה.<br /> <br /> שימש בתפקיד עד לשנת [[תשע&quot;א]] אז נכנס לסייע לו הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעקבות היחלשות מצבו הבריאותי חדל בהדרגה להגיע לבית הכנסת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אברהם קיובמן - קליפורניה.<br /> *בנו, ר' אליעזר שמאי קיובמן - קראון הייטס.<br /> *חתנו ר' יוסף יצחק שטרסברג - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל דוד קיובמן - מילפורד, מא.<br /> *בנו, ר' יוסף קיובמן - מאנספילד, מא.<br /> *בנו, ר' שמעון שמחה קיובמן, קראון הייטס.<br /> <br /> {{מיון רגיל:קיובמן, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רייצס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=845439 2026-05-03T22:09:45Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|דודו, בן החסיד ר' דוד הורודקער|שלום דובער קיבמן (כפר חב&quot;ד)}}<br /> [[קובץ:שלום בער קיבמן.jpg|ממוזער|לומד ב-770]]<br /> [[קובץ:שדב קיובמן.jpg|ממוזער|הרב קיובמן (מימין) בעת הכנסת פרוכת חדשה לבימת קריאת התורה]]<br /> הרב '''שלום דובער קיובמן''' (נולד ב[[י&quot;ג בסיוון]] [[ת&quot;ש]], 1940) היה מ[[גבאי בית הכנסת 770|שמשי בית הכנסת ב-770]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בויעטקא הסמוכה ל[[מוסקבה]] לר' [[אברהם קיובמן]] ולשרה (בת הרב [[שמואל יצחק רייצעס]]).<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] בברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולמד בסניפי תומכי תמימים. בשנת [[תשי&quot;ח]] בא להסתופף בצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] ב-770, כמו כן למד בישיבת תוצכי תמימים נוארק ניו ג'רסי עד לחתונתו בשנת [[תשכ&quot;ז]] עם טויבא ציפורה בת ר' אליעזר שמאי הלוי (סאלעק). <br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ב[[לונדון]] ושימש כמלמד בבית ליובאוויטש.<br /> <br /> בהמשך, עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש כמלמד בבית הספר מודערן-ארטודוקסי רמב&quot;ם.<br /> <br /> ביתו שימש כמקום הכנסת אורחים לאורחים ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]].<br /> <br /> בהמשך עבד בכשרות עם מפעל OK.<br /> <br /> בהמשך החל לשמש כ[[גבאי בית הכנסת 770|שמש בבית הכנסת ב-770]].<br /> <br /> כחלק מתפקידיו היה ממונה על סדר העליות לתורה במנייני הרבי, והנהיג סדר על פיו בחורים שרצו לעלות לתורה היו צריכים להיבחן אצלו על פרק תניא וכדומה שלמדו במיוחד עבור הזכות לעלות לתורה במניין של הרבי.<br /> <br /> במשך רוב שעות היום היה יושב במקומו המיוחד ולומד ומשנן אותיות של תורה.<br /> <br /> שימש בתפקיד עד לשנת [[תשע&quot;א]] אז נכנס לסייע לו הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעקבות היחלשות מצבו הבריאותי חדל בהדרגה להגיע לבית הכנסת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אברהם קיובמן - קליפורניה.<br /> *בנו, ר' אליעזר שמאי קיובמן - קראון הייטס.<br /> *חתנו ר' יוסף יצחק שטרסברג - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל דוד קיובמן - מילפורד, מא.<br /> *בנו, ר' יוסף קיובמן - מאנספילד, מא.<br /> *בנו, ר' שמעון שמחה קיובמן, קראון הייטס.<br /> <br /> {{מיון רגיל:קיובמן, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רייצס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=845438 2026-05-03T22:06:07Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך קיבמן.png|ממוזער|ר' ברוך קיבמן]]<br /> הרב '''ברוך קיבמן''' ([[כ&quot;ו אדר שני]] [[תש&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשפ&quot;א]]) היה מוותיקי החסידים ב[[קראון הייטס]] ובעל חנות הנעליים המוכרת בשדרת [[קינגסטון]]. <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד בעיר [[סמרקנד]] לר' אברהם קיובמאן, צעיר מבין שלושה אחים. במהלך [[מלחמת העולם השניה]] ברחה משפחתו מ[[רוסיה]], יחד עם סביו וסבתו, החסיד המפורסם ר' [[דוד קיבמן]] (המכונה ר' דוד הורודוקר) ורעייתו בת שבע רייזל. סבתו נרצחה בידי הרוסים במהלך המסע. חודשיים לאחר מכן נולד ר' ברוך. סבו ביקש לקרוא לו על שם רעייתו ולכן נקרא שמו ברוך, שהאותיות ב' ור' הינם ראשי התיבות של בת שבע רייזל. כעבור 7 שבועות נפטר גם סבו.<br /> <br /> בהמשך עברה המשפחה למחנה העקורים ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. כעבור כמה שנים עלתה על ספינה לכיוון [[ארץ הקודש]]. בנמל סירבו הבריטים לאפשר לספינה להיכנס ובני המשפחה נשלחו ל[[קפריסין]].<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש|ארץ]] והתיישבה ב[[תל אביב]] [[יפו]], שם שכנה קהילה גדולה של [[חסידי חב&quot;ד]]. ברוך למד ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]. כשהיה בגיל 14 נפטר אביו. בגיל 18 נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]]. <br /> <br /> לאחר שבא בקשרי השידוכין, עם רעייתו חנה, איחל לו [[הרבי]] מזל טוב במהלך ה[[יחידות]]. בני הזוג קיבמן זכו שב[[קבלת פנים|קבלת הפנים]] של [[חתונה|חתונתם]], שהתקיימה ב-[[770]], השתתף [[הרבי]] לאחר שחזר מה[[אוהל]]. <br /> <br /> לאחר חתונתם נשלחו ל[[לונדון]], שם שימש כמורה במשך שנתיים. לאחר מכן עברו להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]]. בשנים מאוחרות יותר ניהל את חנות הנעלים בשדרת [[קינגסטון]]. למבקרי החנות זכור ר' ברוך כמי שבכל רגע נתון אחז ספר פתוח וניצל כל רגע.<br /> <br /> ר' ברוך היה חסיד מסור ומקושר והיה מעורב בענייני [[הרבי]]. ארגן בביתו שיעור חסידות בכל [[שבת]], אותו מסר החוזר ר' [[יואל כהן]]. זכה להימנות גם על קבוצת החסידים שרכשו בשנת [[תשל&quot;ו]] את [[טנק המבצעים]] שנשלח ל[[ארץ הקודש]]. הוא הגיש ל[[הרבי|רבי]] ב[[התוועדות]] [[י' שבט]] של אותה שנה את מפתח הטנק.<br /> <br /> כמעט עד יומו האחרון פקד את [[770]]. קשר שיחות עם תלמידי הישיבה והיה ידוע כחסיד בעל מרץ ונלהב.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תשפ&quot;א]] בגיל 77. נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו, ר' [[שלום דובער קיובמן (קראון הייטס)|שלום דובער קיובמן]] - שימש בתור שמש ב[[770|-770]]. <br /> * בנו, ר' אברהם קיבמן - שליח כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א בליורפול שב[[בריטניה]]. <br /> * בנו, ר' דוד קיבמן - [[קראון הייטס]]. <br /> * בנו, ר' שיי קיבמן - [[קראון הייטס]]. <br /> * בתו, מרת נאווה רסקין - [[פלורידה]]. <br /> <br /> {{מיון רגיל:קיבמן, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קיבמן]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=845432 2026-05-03T21:48:36Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אלי כהן קראון הייטס.jpeg|ממוזער]]<br /> הרב '''אליהו מרדכי (אלי) כהן''' (נולד ב[[י&quot;ט תמוז]] [[תשט&quot;ו]], 9 ביולי 1955) הוא מנכ&quot;ל [[ועד הקהל קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' גבריאל עמנואל וליעטא, ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]].<br /> <br /> התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בצעירותו באמצעות ר' [[לייב חיים טורק|לייבל טורק]] על ידי פעילות ה'[[מסיבות שבת]]', ובהמשך על ידי ר' חיים פרעו ור' בנציון לואיס.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ד]] - [[תשל&quot;ה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ובין השנים [[תשל&quot;ו]] - [[תשמ&quot;א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשל&quot;ז]] בעת ההתקפה על [[טנק המבצעים]] זכה להיות נהג הטנק{{הערה|הטנקסטים באותו אירוע. ר' מרדכי משולם נאגול, ר' [[ראובן מטוסוב]], ר' [[דורון חיים אייזנמן]], ר' פנחס טעוועל, ר' שמרול חריטונוב, ר' אברהם ברוך יוניק, ר' יוסף יצחק קארף, מוסקוביץ, הרב רפאל טננהויז,}},ומשנת [[תשל&quot;ח]]{{הערה|את המשמרת קיבל מר' [[גבריאל מרזל]] אחרי שיצא לשליחות ב[[השלוחים לארץ הקודש|ארץ הקודש]]}} עד חתונתו ניהל את הטנקים שנשלחו מטעם [[צא&quot;ח המרכזית]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] קיבל [[סמיכה לרבנות]] יורה יורה מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מענטליק]].<br /> <br /> ביום [[ט' אדר שני]] [[תשמ&quot;א]] התחתן עם יהודית חנה (לבית משפחת גרין) מקליבלנד שבאוהיו. לאחר חתונתו למד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בחורף [[תשמ&quot;ב]] ניהל את מבצע אות ב[[ספר תורה הכללי]] שעל ידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בחנוכה [[תשמ&quot;ג]] נסע לשליחות בס. פרנסיסקו שב[[קליפורניה]], עד קיץ [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ו]] ל[[תשס&quot;ג]] היה שליח באוניברסיטה NYU ב[[מנהטן]].<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> [[קובץ:אלי כהן עם ראש עיר ניו יורק.jpeg|ממוזער|ר' אלי כהן יחד עם ראש העיר [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]] מר אריק אדמס באחת החנויות בשכונת [[קראון הייטס]]]]<br /> [[קובץ:אלי כהן נואם.jpeg|ממוזער|ר' אלי כהן נואם בטקס נגד אנטישמיות בפני ראש העיר [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]] מר אריק אדמס. לידו - העסקן ר' [[חנינא משולם שפרלין|חנינא שפרלין]]]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] צירפו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] להיות חבר בוועד הנהלת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הרב כהן ניהל את המאבק לקבלת עיזבון וינשטוק{{הבהרה}}, ופרש מהוועד בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> משנת [[תשס&quot;ד]] מנהל את המאבק על ניהול בית הכנסת [[בית הכנסת 770|770]], לצד הגבאים.<br /> <br /> הצטרף בשנת [[תשס&quot;ט]] ל[[ועד הקהל קראון הייטס]] בתור מנהל ענייני הקהילה ומאז הוא פועל בעסקנות ציבורית למען שכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> בחול המועד סוכות תשפ&quot;ו בנוכחות מושל מדינת ניו יורק גברת קטי הוקל הוכבד ליקיר העיר ניו יורק{{הערה|https://collive.com/officials-attend-sukkos-celebration-at-chanina-sperlins-sukkah/}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, הרב פישל כהן, שליח בבירמינגהם אנגליה<br /> <br /> אחיו, מר מיכאל (Max) כהן, גבאי בית ליובאוויטש מנשסטר ובעל עסק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כהן, אלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקני חב&quot;ד בקראון הייטס]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=845431 2026-05-03T21:47:15Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{מפנה|זלמן יפה|זלמן יפה (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:זלמן יפה עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי נראה פונה אל המצלמה בעקבות בקשתו של ר' זלמן מהרבי כי מכריו התלוננו על כך שבכל התמונות שלו עם הרבי הרבי נראה בפרופיל ולא בצורה חזיתית]]<br /> הרב '''שניאור זלמן יפה''' ([[תרע&quot;ג]] - [[כ&quot;ז אלול]] [[תש&quot;ס]]) היה עסקן חסידי בעל רגש חם שזכה [[התקשרות|להתקשר]] אל [[הרבי]] ולהפוך לחסיד נלהב באמצעות קירובים מיוחדים שקיבל מהרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן נואם ב[[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. לצידו עומד מארגן הכינוס ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[מרדכי מענטליק]]]]<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] ב[[ח' אדר|ח' אדר ראשון]] [[תרע&quot;ג]] לאביו ר' זאב חב&quot;ד ולאמו גולדה רבקה{{הערה|בת ר' שניאור זלמן איידלמן.}} למשפחת יפה, ונקרא על שם סבו מצד אביו הרב שניאור זלמן דב יפה.<br /> <br /> אמו, הייתה ילידת ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ואביה היה חסיד של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. אחיותיה המבוגרות השתקעו ב[[ארצות הברית]] בסביבות שנת [[תרס&quot;ג]] והיא עלתה לאמריקה בעקבותיהם והתגוררה בסמיכות אליהן במנצ'סטר שבאנגליה, שם הכירה את בעלה ר' זאב והם נישאו בשנת [[תר&quot;ע]].<br /> <br /> הקשר עם רבותינו נשיאינו התחדש בעקבות מפגש של בני המשפחה עם ה[[שד&quot;ר]] החב&quot;די ר' [[בן ציון שם טוב]] שעורר את בני המשפחה להתכתב עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולחדש את הקשר שלהם עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רייזל (רוזלין) שהפכה להיות יד ימינו וליוותה אותו בשנים מאוחרות יותר בפעילויות הציבוריות שניהל באנגליה בשליחותו של הרבי.<br /> <br /> ===התקשרותו לרבי===<br /> {{להשלים|סיבה=לא מוזכר על הסיפור עם הניגון האדרת והאמונה ב-770}}<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נעצר לדבר עם ר' זלמן בחזית הכניסה ל-[[770]] באחת מההזדמנויות הרבות בהן ביקר בחצר הרבי]]<br /> בי&quot;ג [[סיוון]] [[תשי&quot;ח]] נקלע עם משפחתו לתאונת דרכים קטלנית בה נפגע בנו גדליה שנפטר באופן טראגי, והרבי שלח אל בני הזוג מכתב תנחומים על פטירת בנם הצעיר בטרם עת.<br /> <br /> לאחר שהחלימו מהפציעה הקשה, החליטו ר' זלמן וזוגתו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], ובחודשי החורף של שנת [[תשי&quot;ט]] הגיעו לרבי לראשונה ונכנסו אל הרבי ל[[יחידות]] ארוכה במהלכה קיבלו עידוד ונחמה, וישבו בחדר הרבי במשך שעות רבות באופן חריג במיוחד.<br /> <br /> [[יחידות]] זו היוותה נקודת ציון ראשונה בקשר המתמשך של ר' זלמן עם הרבי במהלכו הרעיף עליו הרבי קירובים רבים ונדירים, כאשר ר' זלמן מצידו מתקדם באופן עיקבי בחייו החסידיים האישיים, והופך לשליח של הרבי ופעיל חב&quot;די במקום מגוריו, עד שהרבי נהג לכנותו בחיבה &quot;מר מנצ'סטר&quot;.<br /> <br /> ר' זלמן מצידו השתדל לגרום לרבי לשמוח ולחייך כמה שיותר, והיה נוהג לדווח לרבי באופן תדיר ועיקבי על פעולותיו, להעניק לרבי מתנות, ולמצוא תחבולות שונות להוסיף לרבי שמחה ולגרום לו נחת רוח. הרבי חיבב אותו מאוד, והרבנית העידה פעם ששאלה את הרבי מדוע חזר שמח מ-770 והרבי אמר לה שר' זלמן היה אצלו ב[[יחידות]] ודיברו במשך שעה.<br /> <br /> לאורך שנות חייו, נהג ר' זלמן להתכתב רבות עם הרבי בנושאים שונים, ומהתכתובת העניפה פורסמו קרוב לשלוש מאות מכתבים (באנגלית).<br /> <br /> כמו כן נהג ר' זלמן לתעד באופן פרטני על גבי הכתב את ביקוריו בחצר הרבי, ויומניו האישיים נודעים כמדוייקים ואמינים, והם מתייחדים בלחלוחית חסידית יוצאת דופן.<br /> <br /> ===נסיעותיו לרבי===<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה מתוך לובי הכניסה של [[770]] בה נצפה ר' זלמן משוחח עם הרבי]]<br /> ביקוריו בחצר הרבי היו תכופים ביותר, והוא נהג לנסוע לרבי לפחות פעמיים בשנה. במיוחד הקפיד לנסוע לרבי ב[[חודש סיון]] בו היה שוהה בחצר הרבי מ[[חג השבועות]] ועד לאחר ה[[יארצייט]] של בנו גדליה. פעמים רבות היה הרב [[מרדכי מנטליק]] נוהג לכבד אותו לשאת דברים ב[[כינוס תורה]] שנערך ב[[ימי התשלומין]] של החג.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשכ&quot;א]] ארגן מסע של 120 יהודים מאנגליה ששהו בחצר הרבי במשך שבועיים רצופים וזכו להתייחסות מיוחדת מהרבי. חברי הקבוצה נהנו מאוד מהביקור בחצר הרבי, ולקראת סיום המסע כתבו לו תעודת תודה והוקרה על מאמציו לארגון המסע עליה חתמו הנוסעים. בצעד נדיר הרבי הצטרף לחותמים ורשם את שמו בראש הרשימה{{הערה|צילום התעודה התפרסם במוסף 'משפחה חסידית' של [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1176 עמוד 14.}}.<br /> <br /> על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, כאשר ניסה ללחוץ על אנשים לנסוע לרבי הורה לו הרבי בצורה חריפה וחד משמעית שאין להפעיל לחצים על מי שלא רוצה לבוא ולבקר מצד עצמו כיון שאין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל&quot;ב.}}.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:ר' זלמן יפה.jpg|ממוזער|301x301 פיקסלים|ר' זלמן]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] היה מהעסקנים שהיו אחראים לתרגומו של [[ספר התניא]] לשפה ה[[אנגלית]] ובמהלך העבודה זכה להיות איש הקשר שבירר אצל הרבי פרטים שונים בנוגע למלאכת התרגום. <br /> באחת השנים ארגן לטיסה מאורגנת מאנגליה לרבי, והרבי אף השתתף בפארבריינגען שהתקיים שהם הגיעו לארצות הברית בשעה 4:00.<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] החל לגדל את זקנו, והדבר גרם לרבי נחת רוח מרובה. בפעם הבאה כאשר הגיע לבקר בחצר [[הרבי]] כאשר כבר זקנו היה מגודל, כתב לו הרבי במענה מיוחד: {{ציטוטון|1=להררש&quot;ז [=להרב ר' שניאור זלמן] שי' '''יפה''': כיון שראיתיו היום '''בספ&quot;י''' [=בסבר פנים יפות], מצורף בזה לחלק בעירו נו&quot;ן $ [=50$] לחלקם בעירו}}{{הערה|המענה נדפס בקובץ [[צדי&quot;ק למלך]] חוברת ז' עמוד 383.}}.<br /> <br /> בהיותו בגיל 87 ב[[כ&quot;ז אלול]] [[תש&quot;ס]] נפטר בשיבה טובה במנצ'סטר שבאנגליה, ונטמן במקום מגוריו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו ר' משה אברהם יפה (נודע בכינוי מייג'ור יפה) היה פעיל ציבורי שכיהן בתפקידים שונים באנגליה, ביניהם כיהן כרב צבאי ראשי, נציגו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] בבריטניה, חבר הנהלת הועד הציוני של יהודי מנצסטר, ועוד. עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] השתכן בירושלים והתמנה לכהן בתפקידים ציבוריים שונים, והיה ממייסדי היכל שלמה ובית הכנסת הגדול בירושלים.<br /> אחותו, גב' איידל התחתנה עם הרב יחזקאל יהודא אונסדורפער,<br /> ;ילדיו:<br /> *אחיין, אלי יפה - חזן ומלחין ומנצח את מקהלת בבית הכנסת הגדול בירושלים.<br /> *בנו, ר' אברהם יוסף יפה.<br /> *בתו מרת לאה - רעייתו של מר מיכאל (Max) כהן, גבאי בית ליובאוויטש מנשסטר ובעל עסק.<br /> *בתו מרת הינדה מלכה - רעייתו של שליח הרבי ל[[לונדון]] הרב [[שמואל לו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תיעוד [[יחידות|יחידויות]] ר' זלמן יפה''' - [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf התמים גיליון נ&quot;ב] מוסף [[שבועון בית משיח]], גיליון פסח תשפ&quot;ד<br /> *'''Mr. Manchester (מר מנצ'סטר)''' - לקט מהתכתובות האישיות שניהל עם הרבי, [[תשס&quot;ג]] (הוצאה ראשונה)<br /> *'''My Encounter With The Rebbe (המפגש שלי עם הרבי)''' - סדרה בת שלושה כרכים{{הערה|נכון לשנת תשפ&quot;ד, מתוך עשרים ושש מחברות-יומן שרשם לעצמו}} המתעדת את רשמיו האישיים מביקוריו בחצר הרבי<br /> *'''ביקוריו של ר' זלמן יפה אצל הרבי''' במדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח י&quot;ג סיון תש&quot;פ עמוד 48<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.zalmonjaffeencounters.com/ Zalmon Jaffe Encounters]''' - האתר הרישמי בו מתפרסמים זכרונותיו של ר' זלמן יפה (באנגלית)<br /> *'''[http://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289046/jewish/Mr-Manchester.htm חלק מההתכתבויות בין הרבי לר' זלמן יפה באתר בית חב&quot;ד] (באנגלית) {{בית חבד}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''תופעת חודש סיון ושמה ר' זלמן יפה''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 929, [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] {{בית משיח}}<br /> * [http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%94/ מדוע הסתובב הרבי והסתכל אל המצלמה?] {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3520891 הודעה באיחור]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} חתנו הרב שמואל לו מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3967192 מר מנצ'סטר]''', יחידות מוקלטת של ר' זלמן יפה אצל הרבי, כ&quot;ה תשרי תשמ&quot;ג {{בית חבד}}<br /> *'''מנחם כהנא, &quot;[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf בבקשה תהיה יותר ידידותי כלפיי&quot;]''', שביבים מתוך יחידויות להן זכה אצל הרבי, בתוך 'התמים' (בית משיח) גליון נב עמוד 10<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יפה, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A8%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=831156 2026-03-09T02:21:15Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אבא רפסון.jpg|ממוזער|הרב אבא רעפסון]]<br /> הרב '''אברהם אבא רפסון''' (נולד ב[[ט' בשבט]] [[תשל&quot;ב]]) הוא מנהל [[בית חב&quot;ד]] שעל יד הציון הקדוש וקומפלקס האוהלים והמבנים הסמוך [[בית אהל חב&quot;ד ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' שבט]] [[תשל&quot;ב]] לרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי, ה[[רב]] וה[[דיין]] בעיר לידז שב[[אנגליה]] ולעטיל.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר|ישיבת ליובאוויטש מנשסטר]] ובישיבת [[אהלי תורה]] בשכונת [[קראון הייטס]]. מאז [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ד]] לא מש מבית הרפואה 'בית ישראל' במנהטן, ושהה שם במשך כל הזמן שהרבי שהה שם. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל לשהות בסמיכות ל{{ה|אוהל}} יחד עם כמה מתלמידי התמימים. כאשר נקנה הבית הסמוך ל[[בית העלמין מונטיפיורי|בית החיים]]{{הערה|על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] בתרומת הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].}} והפך לבית חב&quot;ד, הוא החל לקבל את הקהל שהגיע למקום. במשך השנים קנו הנהלת אהל חב&quot;ד עוד בתים עבור מקום שינה, לימוד ותפילה לקהל שהגיע למקום.<br /> <br /> לקראת תאריכים מיוחדים במעגל השנה, דואג הרב רפסון להיערך לקראת אלפי האורחים הבאים למקום, כולל סידורי אבטחה, תנאי אש&quot;ל נאותים, בניית שבילי גישה מוארים ומחוממים בתקופת החורף וממוזגים בתקופת הקיץ.<br /> <br /> ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;ס]] נשא את רבקה, בתו של השליח והמחנך הרב [[שמעון דרוק]], מ[[שלוחי הרבי]] ל[[דטרויט]], מישיגן בנו של הרב [[יהודה אריה לייב דרוק]]. יותר מעשור לאחר מכן, ב[[י&quot;ח מנחם אב]] [[תשע&quot;א]] זכו לחבוק בת ראשונה, לאחר שנות ציפייה רבות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51258 אבא, מזל טוב. רבי, מזל טוב ● טור מיוחד] {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> מתגורר ברובע קווינס ב[[ניו יורק]], ולו 3 בנות ובן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[בית אהל חב&quot;ד ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=295 לא ימיש מתוך האהל] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רפסון, אבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%9E%D7%9F&diff=821411 2026-02-01T00:42:11Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דורון חיים אייזנמן.jpg||ממוזער|בבניית מקווה]]<br /> הרב '''דורון חיים אייזנמן''' הוא שליח הרבי ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר החוף מירטל ביטש (מירטל ביץ') שבדרום קרוליינה מאז שנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[תל אביב]] לאביו ר' שמואל משה אייזנמן.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם התחבב על ידי ה[[משפיע]] הרב [[אברהם משה נפרסטק]].<br /> <br /> בין השנים [[תשל&quot;ד]]-[[תשל&quot;ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ובשנת [[תשל&quot;ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], כאשר בשנה שלאחר מכן נמנה על [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים סיאטעל]], וושינגטון.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה, בת הרב דוד בידרמן בנו של האדמו&quot;ר רבי משה מרדכי מלעלוב, יצא בשנת [[תשמ&quot;ז]] לפעול בשליחות הרבי בעיר החוף מירטל ביטש שבדרום קרוליינה, וייסד את מוסדות חב&quot;ד המקומיים, ואף הביא למקום זוג נוסף של שלוחים הרב יוסף יצחק ורעייתו נפרסטק, על מנת שיסייעו לו בפעילות עם התושבים היהודים בעיר.<br /> <br /> כיום פועלים תחת ניהולו מוסדות חב&quot;ד בעיר בארבעה מבנים רחבי ידיים, ולמעלה משמונים אחוז מיהודי העיר משתתפים בפעילויות סביב מעגל השנה.<br /> <br /> הרב אייזנמן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל יחיאל אייזנמן - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br /> *בנו, ר' דובער אייזנמן.<br /> *בנו, הרב [[שניאור אייזנמן]] - ר&quot;מ ב[[תורת אמת ירושלים]], [[בית שמש]]<br /> *בנו אברהם אליעזר אייזנמן.<br /> *חתנו, ר' זושע ווילמאווסקי.<br /> *חתנו, ר' [[חיים פילדסטיל]].<br /> *חתנו, ר' אלי ריידער.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ראסקין. <br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל אסטער.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|69562|news|השליח הציג מקווה בטלויזיה והכריז: &quot;אנחנו על המפה&quot;|צ' יעקובסון|ה' באדר א' תשע&quot;ד}}<br /> *{{קישור שטורעם|80978|news|ביוזמת השליח: חוק נגד חברות המחרימות את ישראל|צ' יעקובסון|כ&quot;ב בסיון תשע&quot;ה}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אייזנמן, דורון חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[en:Doron Chaim Eisenman]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=820364 2026-01-24T22:26:46Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים יוסף יצחק הלפרין.png|250px|שמאל|ממוזער|הרב אפרים יוסף יצחק הלפרין]]<br /> הרב '''אפרים יוסף יצחק הלפרין''' הוא רב ומו&quot;צ בבואנוס איירס [[ארגנטינה]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אפרים יוסף יצחק הלפרין נולד בחודש סיון [[ה'תשל&quot;ו]] לאביו הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]].<br /> <br /> בבחורותו למד ב[[ישיבה]] ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> התחתן עם בת הרב [[מנחם דניאל לפידות]] מבואנוס איירעס [[ארגנטינה]].<br /> <br /> אחרי חתונותו שימש כשליח ב[[אורוגוואי]].<br /> <br /> בשנת ה'תשס&quot;ז בשל הצורך במסגרת הרבנות החב&quot;דית ב[[ארגנטינה]] הזמינו הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]] לשמש כ[[מו&quot;צ]] תחת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]].<br /> <br /> הרב הלפרין משמש כ[[מו&quot;צ]] ב[[ארגנטינה]] ומשמש כממלא מקום של הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] בהיותו בחוץ לארץ.<br /> <br /> כמו כן הרב הלפרין עבד בישיבה קטנה כ&quot;מגיד שיעור&quot; במשך כמה שנים.<br /> <br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב פתח כולל בלימוד הלכה בבית הכנסת.<br /> בסוף שנת ה'תשפ&quot;ג כתב קובץ קטן הנקרא בשם &quot;המאיר לדרום&quot; ובו מסופר על מספר רבנים אשר היו ב[[ארגנטינה]] מזמן [[הרבי מהר&quot;ש]] בערך.<br /> <br /> משמש גם כסופר סת&quot;ם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *חתנו הרב אשר זעליג בראנד שי'.<br /> *חתנו הרב מנחם מענדל קולסקי שי'.<br /> *בנו הרב שניאור זלמן שי'.<br /> *גיסו הרב [[שניאור זלמן פרקש]] שי' [[משפיע]] בישיבה גדולה [[תות&quot;ל]] ב[[ארגנטינה]].<br /> *גיסו הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] ע&quot;ה.<br /> *גיסו הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] שי' [[ר&quot;מ]] בישיבת [[מאור מנחם]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין,אפרים יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=820361 2026-01-24T22:19:47Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אלכסנדר סענדר{{הערה|בכמה מהמכתבים אליו תיקן הרבי בגוף כתב יד קודש והוסיף את הע' הראשונה לשמו.}} ליברוב (ליבעראוו)''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ה]] - 1935), הוא רב בית הכנסת 'עדת ישראל - [[נוסח האר&quot;י]]' ב[[מנצ'סטר]], ו[[שד&quot;ר]] לטובת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ה]] בברית המועצות לאביו הרב [[סעדיה ליברוב]] ולמרים מרייאשא, ובשעת הברית נקרא על שם דודו (אח אביו) שנהרג בעודו בחור ב[[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> <br /> בעודו בחור יצא עם אביו את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] והגיע ל[[פריז]], שם למד בישיבת תומכי תמימים ובהמשך השתלם באומנות הזביחה כ[[שוחט]] ובודק{{הערה|במכתב מד' מנחם אב תשט&quot;ו מברך אותו הרבי על שהתקבל כשוחט ומברך אותו לרגל יום הולדתו.}}.<br /> <br /> בשנת תשי&quot;ט בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חנה בת ר' יוסף חיים ופייגא{{הערה|על פי מכתב הרבי לאביו מט&quot;ז סיון תשי&quot;ט: &quot;מגמר ענין הנכבדות של בנו האברך . . ויהי רצון שיהיו קישורי התנאים בשעה טובה ומוצלחת ולבנין בית בישראל בית חסידותי&quot;.}}, כשהחתונה עצמה התקיימה בי&quot;ג שבט תש&quot;כ.<br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב באנגליה, בתחילה התגורר בסלפורד, ובמשך השנים התמנה לכהן כרב בית הכנסת 'עדת ישראל - נוסח האר&quot;י' במנצ'סטר.<br /> <br /> עוסק בתור [[שד&quot;ר]] לטובת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, מנחם מענדל ליברוב.<br /> *בנו, ר' שלמה שניאור זלמן ליברוב - [[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. <br /> *בנו, הילד סעדיה שמואל ליברוב - נפטר י&quot;ב אלול תשנ&quot;ח.<br /> *בנו, ר' לוי יצחק ליברוב - לונדון, אנגליה.<br /> *בנו, דוד צבי הירש ליברוב.<br /> *בנו, שלום דובער ליברוב.<br /> *בנו, ר' ברוך שמואל ליברוב - [[פלורידה]].<br /> *בנו, משה אליעזר ליברוב.<br /> *בנו, ר' ישראל שמעון ליברוב, [[קראון הייטס]].<br /> *בתו עטל דבורה, רעיית הרב אריה יהודה לייב בער וועג - שלוחי הרבי ב[https://he.chabad.org/jewish-centers/117712/Tulsa/Synagogue/Chabad-House-Lubavitch אוקלהומה].<br /> *בתו נחמה דינה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליברוב, אלכסנדר סנדר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת איידלמן]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=819344 2026-01-18T22:31:17Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב עקיבא כהן.png|ממוזער|207x207 פיקסלים|הרב יוסף עקיבא כהן]]<br /> הרב '''יוסף עקיבא כהן''' (יליד שנת [[תש&quot;י]], 1950) הוא ראש ישיבת [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר|ישיבת ליובאוויטש מנשסתר]], [[אנגליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' דראש השנה]] [[תש&quot;י]], לאביו הרב [[אברהם צבי כהן|אברהם הערש כהן]] ולאימו מרת רבקה מאטיל.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> לקראת חג הפסח [[תש&quot;ל]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] של ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]].<br /> <br /> לאחר נישואיו ב[[ו' ניסן]] [[תשל&quot;ג]] עם פריידא מלכה, בת הרב [[מרדכי דב אלטיין]], שימש מספר שנים כמלמד בחדר חב&quot;ד בדטרויט, מישיגן.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נתמנה לשמש כראש ישיבת ליובאוויטש ב[[מנשסתר]]. שימש בישיבה כראש הישיבה עד לסגירת הישיבה בשנת [[תשע&quot;ט]]. <br /> <br /> לאורך השנים זכה לעידודים רבים מ[[הרבי]], שכללו בין השאר קבלת בקבוקי 'לחיים' עבור הישיבה, וחלוקת ד' מינים.<br /> <br /> כיום משמש כראש אירגון &quot;לחיים&quot; העוסק בהפצת היהדות במנשסתר.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשפ&quot;ג]] חזרה הישיבה שבראשותו לפעול.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[אלחנן יהושע העשיל כהן]] - ר&quot;מ בישיבת מעיינות בירושלים ובישיבת תפארת ישראל, בית שמש<br /> * בנו, הרב צמח מנחם מענדל כהן - מנהל תלמוד תורה אהלי יוסף יצחק חב&quot;ד ו[[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר|ישיבת ליובאוויטש]] במנשסתר ורב בית הכנסת בית מנחם<br /> * בנו, הרב ישראל כהן - שליח במנשסתר ומנהל ארגון החסד &quot;לחיים - חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;<br /> * בנו, הרב משה דוד כהן - מחנך ושליח בסלפורד, מנשסתר<br /> * בנו, הרב לוי יצחק כהן - שליח בפּרסויטש, מנשסתר<br /> * בנו, הרב שמולי כהן - מחנך בלאס וגאס<br /> * בנו, הרב שניאור כהן - שליח במרכז העיר מנשסתר<br /> * בנו, הרב שלום כהן - שליח במנשסתר ומנהל [[CTeen]] בעיר<br /> * חתנו, הרב [[דובער בוימגארטען (תשל&quot;ח)|דובער בוימגארטען]] - משפיע שיעור א' דישיבה קטנה [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]<br /> * בתו מרת נחמה דינה, רעיית הרב [[יוסף יצחק שמוקלער]] - נו&quot;נ בישיבת אהלי תורה <br /> *בתו, מרת מינה לאה אשת ר' [[יוסף יצחק יארמוש]] עורך [[מגזין חיינו]]<br /> *בתו, מרת חיה מושקא, אשת ר' אבשלום רם<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|שלום מגידמן|כשהרבי ביקש 'תן לי הנפש'|2015 מגזין א'|26|תשפ&quot;ה}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:כהן, יוסף עקיבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מנצ'סטר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;י]]<br /> [[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=819286 2026-01-18T15:39:20Z

<p>80.7.196.83: /* קריירה מוזיקלית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלי ליפס.png|250px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]]<br /> ר' '''אליהו (אלי) ליפסקר''' ([[כ&quot;א בסיון]] [[ת&quot;ש]] - [[כ' בשבט]] [[תשע&quot;ז]]) היה [[בעל תפילה]], [[מוזיקה|מוזיקאי]] חב&quot;די, כותב ומלחין שכונה על ידי [[הרבי]] &quot;[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי&quot;.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;א סיון]] [[ת&quot;ש]] בעיר [[כותאיסי]] שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ולמלכה, במשפחה שמנתה 14 ילדים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו בכסלו [[תש&quot;ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב&quot;ד המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב&quot;דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.<br /> <br /> בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב&quot;ד המקומיים, ובחורף [[תשי&quot;ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] הקים ליפסקר את &quot;קרן אברהם אליעזר&quot; - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ&quot;ז בסיוון תשע&quot;ז}}.<br /> <br /> ===קריירה מוזיקלית===<br /> בשנת [[תש&quot;כ]], בעודו בחור בישיבה, התבקש לשלב רעיון מוזיקלי ב[[פאראד]] שנערך לכבוד [[ל&quot;ג בעומר]] על שדירת [[איסטערן פארקווי]] בחזית [[770]] בהשתתפות הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] התחתן עם רעייתו לאה לבית בוקטמן, ובני הזוג קבעו את מגוריהם בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]]. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה &quot;ישמחו&quot;. ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב&quot;דים &quot;פדה בשלום&quot; ו&quot;הנרות הללו&quot; ועוד.<br /> <br /> במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב&quot;די ל[[ימים נוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120781 כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר], אתר col אלול תשע&quot;ט}}, שבתות וחגים.<br /> <br /> ב{{ה|ימים הנוראים}} שימש כ[[בעל תפילה]] במניין של הרבי ב-[[770]], שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו [[ניח&quot;ח]] ועוד.<br /> <br /> שימש כחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]], וכתב [[תווים]] ל[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ב[[כ' שבט]] [[תשע&quot;ז]] נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ב[[ניו יורק]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל הרבי]].<br /> <br /> == דיסקוגרפיה חלקית ==<br /> * אליך ה' אקרא<br /> * יבנה המקדש<br /> * אנחנו נביא משיח עכשיו - תשמ&quot;א<br /> * ניגונים חסידים אורגנלים 1<br /> * ניגונים חסידים אורגנלים 2<br /> * פרחי ציון, (שני דיסקים) - תשמ&quot;ה<br /> * אשא עיני אל ההרים - תשמ&quot;ז<br /> * שירה חדשה שבחו גאולים<br /> * הנרות הללו<br /> * נוסח התפילה לשבת<br /> * נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQcy1PaHgwWElvRnc לשמיעה]}}<br /> * נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל<br /> <br /> כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב&quot;ד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בתו, פערל רייזל שושנה רעיית הרב מנחם מנדל הכהן כצמאן.<br /> * בנו, הרב יוסף יצחק ליפסקר ורעייתו חנה.<br /> * בנו, הרב מנחם מנדל ליפסקר רעייתו איטה שרה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * חיים גיל, '''פס הקול נדם''', עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גיליון 1696, כ&quot;ח בשבט תשע&quot;ז<br /> * שניאור חביב ואברהם רייניץ, '''הבעל מנגן של הרבי''', ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1058<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/folderview?id=1QBImjISrOUIXuvRNoD-uxocyOde4hDQb ספר הניגונים]''' ההקלטות של ר' אלי ליפסקר על סדר [[ספר הניגונים]]<br /> * שניאור חביב, [http://chabad.info/blogs/גלו-את-הזדמנות-חייכם-•-אחרון-חביב/ גלו את הזדמנות חייכם], טור שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ז {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/blogs/האיש-שהרבי-כינה-אותו-הבעל-מנגן-שלי/ האיש שהרבי כינה אותו: &quot;הבעל מנגן שלי&quot;], כ&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;ז {{אינפו}}<br /> * מירי שניאורסון, [https://ch10.co.il/news/348465/ לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר], באתר חרדים 10<br /> * יאיר בורוכוב, [https://col.org.il/news/102893 &quot;עורי נא, התעוררי נא&quot;: לזכר ר' אלי ליפסקר] באתר col, שבט תשע&quot;ז<br /> * [https://col.org.il/news/105990 וידאו היום: סגירת מעגל מרגשת] באתר col, אב תשע&quot;ז<br /> * [www.93fm.co.il/radio/384201/ &quot;ער איז מיין בעל מנגן&quot; • לייבל'ה ליפסקר מספר על הדוד אלי] רדיו קול חי כ&quot;ו בשבט תשע&quot;ז<br /> *צבי סופר, [https://col.org.il/news/120781 קטעי חזנות שלו] אתר col<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:מוזיקאים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועדת הניגונים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=813467 2025-12-11T15:28:47Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Wake Up Yid'n!.png|ממוזער|250px|עטיפת אלבום הבכורה שהוצא לאור ע&quot;י קעמפ גן ישראל מונטריאול בשנת תשמ&quot;ב, בו הובא הניגון לראשונה]]<br /> '''ניגון לרב טברסקי''' (מכונה גם '''To Love A Fellow Jew''', או '''וקרב'''), הוא ניגון אותו חיבר הרב [[טברסקי|יחיאל מיכל טברסקי]], עליו הולחנו מילים אשר תוכנן הוא [[אהבת ישראל]].<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הניגון חובר בשנת [[תש&quot;ל]] ע&quot;י האדמו&quot;ר מ[[הורנסטייפל]] הרב [[יחיאל מיכל טברסקי]] ממילווקי{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/Teshura%20Hoch%20Garelik%2017%20Sivan%205783.pdf בעמוד 23] בתשורה הוך-גרליק, מיוחס הניגון לד&quot;ר [[אברהם טברסקי]].}}. את מילות הניגון כתבה הגב' מרים נדוף{{הערה|ב[[חוברת סדר ניגונים]] ניגון רל&quot;ה כתוב שנכתב על ידי הרב [[שמואל גרייזמן]] ובעזרת הרב [[יוסף יצחק מוניץ]].}} בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור קעמפ מחנה גן ישראל [[מונטריאול]]{{הערה|או בקיצור: CGI Montreal}}.<br /> <br /> תוכן המילים{{הערה|בהתייחסות של הרב גרייזמן לשיר שחיבר, כתב שהקטע הראשון מיוסד על מאמרו של רבי עקיבא 'זה כלל גדול בתורה' ומאמר הלל 'זוהי כל התורה כולה'. הקטע השני מיוסד על היום יום ג' אדר א'. הקטע השלישי מיוסד על היום יום ה' אייר, והקטע הרביעי מיוסד על היום יום כ&quot;ח סיון.}} מוסב על עניין [[אהבת ישראל]] ונלקח מספר [[היום יום]] בו נכתב בשיעור של ה' אייר: {{ציטוטון|רבינו הזקן קבל מר' מרדכי הצדיק ששמע מהבעל שם טוב: נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים שמונים שנה, בשביל לעשות טובה ליהודי, בגשמיות ובפרט ברוחניות}}<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ב הוקלט הניגון ע&quot;י ילדי קעמפ גן ישראל מונטריאול והוכנס לדיסק הנקרא בשם '!Wake Up Yid'n'.<br /> <br /> הניגון הושר לפני הרבי מספר פעמים, כגון ב[[חלוקת כוס של ברכה]] אחרון של פסח תשמ&quot;ז, ובהתוועדות כ&quot;ף מנחם אב תשמ&quot;ו.<br /> <br /> קצב הניגון איטי, כשבסופו תנועה עליזה. ניגון זה לא מובא בספר הניגונים ונכלל כניגון כ&quot;ד בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] וכניגון רל&quot;ה ב[[חוברת סדר ניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {|<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; style = &quot;width:28em;&quot;|<br /> <br /> {{כתב גדול|'''באנגלית:'''}}<br /> <br /> '''To love a fellow Jew'''<br /> <br /> '''Just the same as you'''<br /> <br /> '''Is the basis of our holy Torah.'''<br /> <br /> '''He may be far from me,'''<br /> <br /> '''Across the widest sea,'''<br /> <br /> '''Still I’ll always love him just the same.'''<br /> <br /> '''For 70-80 years,'''<br /> <br /> '''A neshamah wears and tears,'''<br /> <br /> '''Just to do a favor for another.'''<br /> <br /> '''Love him with all your heart'''<br /> <br /> '''The heavens spread apart'''<br /> <br /> '''For every Jew is really our brother!'''{{הערה|'''תעתיק:''' {{ש}}טוּ לאָׁוו אֵיי פֶעלאָׁוּ דְּזְּ שוּ, דְּזְּ שאָׁסְּט דֶע סֵיים עֶז יוּ, אִיז דֶע בֵּייסִיס אָׁוו אַוּעֶר האָׁוּלִי תּוֹרָׁה.{{ש}}<br /> הִי מֵיי בִּי פאַר פְּראָׁם מִי, אַקְּראָׁס דֶע וַויידֶעסְּט סִי, סְּטִיל אַייל אָׁלְּוֵוייז לאָׁוו הִים דְּזְּ שאָׁסְּט דֶע סֵיים.{{ש}}<br /> פאָׁר סֶעוֶוענְּטִי אֵייטִי יִירְּס, אַוּעֶר נְּשָׁמָׁה וִוירְּס עֶנְּד טִירְּס, דְּזְּ שאָׁסְּט טוּ דוּ אַ פֵייוֶוער פאָׁר אַנאָׁדֶער.{{ש}}<br /> לאָׁוו הִים וִויט אָׁל יוּר האַרְּט, דֶע הֶעוֶוענְּס סְּפְּּרֶעד אַפּאַרְּט, עֶנְּד הֶעוו יוּר פְּּרֵייעֶרְּס אַנְּסֶערְּד סְּפִּידִילִי.}}<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> <br /> {{כתב גדול|'''בתרגום לעברית:'''}}<br /> <br /> לאהוב חבר יהודי<br /> <br /> בדיוק כמוך<br /> <br /> זה הבסיס לתורתנו הקדושה.<br /> <br /> יכול להיות שהוא רחוק ממני,<br /> <br /> מעבר לים הרחב ביותר,<br /> <br /> ובכל זאת אני אוהב אותו באותה מידה.<br /> <br /> למשך 70-80 שנה,<br /> <br /> הנשמה נשחקת ודומעת,<br /> <br /> רק בשביל לעשות טובה לאחר.<br /> <br /> אהוב אותו בכל ליבך <br /> <br /> השמים מתפשטים לכל עבר<br /> <br /> כי כל יהודי הוא באמת אח שלנו!<br /> |}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/To_Love_A_Fellow_Jew.mp3 לשמיעת הניגון בהוצאת הקעמפ - מתוך דיסק '!Wake Up Yid'n', (תשמ&quot;ב)] {{צליל}}<br /> *[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/4074495/jewish/To-Love-a-Fellow-Jew.htm לשמיעת הניגון מושר בחלוקת כוס של ברכה אחש&quot;פ תשמ&quot;ז] {{וידאו}} {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99.mp3 לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ] {{צליל}} (ללא המילים)<br /> *[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5329605/jewish/6-English-Language-Chabad-Chassidic-Songs.htm#To six English-Language Chabad Chassidic Songs] {{בית חב&quot;ד}} (En)<br /> *[https://jewishmusicalnotes.com/to-love-a-fellow-jew-1982-tzlil-vzemer To Love A Fellow Jew – 1982 (Tzlil V’Zemer)] (En)<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=813465 2025-12-11T15:14:25Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>הלחן '''אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי''' ('''Очень счастливый''', &quot;אני מאוד שמח כי אני יהודי&quot;) הוא שיר בשפה ה[[רוסית]] של [[מחנה קיץ|מחנות הקיץ]] שהקימו חסידי חב&quot;ד ב[[ברית המועצות]], שמעלה על נס את ה[[גאון יעקב]] והשמחה בכך שאנו יהודים.<br /> <br /> השיר הולחן ללחן עממי חסידי שנפוץ לשיר על המילים 'מצוה גדולה להיות בשמחה'{{הערה|מוכר בציבור הרחב גם בשם 'הורה חדרה' ו'הבה נרננה'.}}.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|תוכן=Очень счастливый, я потому что{{הערה|הבחורים שהלחינו את השיר לא ידעו את השפה הרוסית על בוריה, והמשפט התיקני הוא: Я очень счастлив, потому что я еврей.}},{{ש}}<br /> я потому что, я еврей!{{ש}}{{ש}}<br /> Очень счастливый, я потому что,{{ש}}<br /> я потому что, я еврей!{{ש}}{{ש}}<br /> Очень счастливый, я потому что,{{ש}}<br /> Очень счастливый, я потому что,{{ש}}<br /> я потому что, я еврей!{{ש}}{{ש}}<br /> Очень счастливый, я потому что,{{ש}}<br /> Очень счастливый, я потому что,{{ש}}<br /> я потому что, я еврей!}}<br /> <br /> '''תעתיק:'''{{ש}}<br /> אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי, יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ,{{ש}}<br /> יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ יאַ אִיוְורֵיי.{{ש}}{{ש}}<br /> אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי, יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ,{{ש}}<br /> יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ יאַ אִיוְורֵיי.{{ש}}{{ש}}<br /> אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי, יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ,{{ש}}<br /> אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי, יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ,{{ש}}<br /> יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ יאַ אִיוְורֵיי.{{ש}}{{ש}}<br /> אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי, יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ,{{ש}}<br /> אָטְשִין טְשִׁיסְלִיוִוי, יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ,{{ש}}<br /> יאַ פאַטאַמוּשְׁטאַ יאַ אִיוְורֵיי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חוברת סדר ניגונים]], ניגון רל&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:שירי קעמפים]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9F&diff=812908 2025-12-06T22:13:52Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:20240822 102535.jpg|ממוזער|ישיבת בית דוד שלמה ניו הייבן]]<br /> '''ישיבת &quot;בית דוד שלמה&quot; - חב&quot;ד''', היא ישיבה גדולה בעיר [[ניו הייבן]], שבמדינת קונטיקט, בארצות הברית.<br /> <br /> לצד הישיבה גדולה פועלת בעיר גם [[ניו הייבן מתיבתא|ישיבה קטנה]].<br /> <br /> ==התייסדות הישיבה==<br /> הישיבה נוסדה על ידי ר' [[דוד שלמה דייטש]].<br /> [[קובץ:17243371762078345511102864243454.jpg|ממוזער|בחורים בזאל הישיבה]]<br /> הישיבה נוסדה בתחילת קיץ תשל&quot;ו, והרבי התייחס להקמת הישיבה בהתוועדות אחרון של פסח באותה שנה, וב[[ב' אייר]] נסעו קבוצת התלמידים הראשונה יחד עם הרב מענטליק והרב דוד רסקין.<br /> <br /> בתקופה הראשונה שימש כראש הישיבה הרב יוסף אברהם העלער, הגיע פעמיים בשבוע לישיבה.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח, בעקבות שביעות רצונה של הנהלת ישיבת תומכי תמימים בברינואה מהמינוי הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]], כתבה הנהלת הישיבה ב-770 שברצונה למנות את אחיו הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] שישמש כראש הישיבה והרבי העניק את ברכתו.<br /> <br /> במשך השנים הוציא הרב קלמנסון את סדרת ספריו [[רשימות שיעורים]] ובהם השיעורים שמסר בישיבה.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ד נפתחה ישיבה קטנה בבנין הישיבה הגדולה, בשנת תשע&quot;ז עברו תלמידי הישיבה קטנה לבנין חדש ברחוב הסמוך.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה גדולה כ30 תלמידים והישיבה קטנה כ90 תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה ==<br /> *ר' יוסף דייטש - מנכ&quot;ל.<br /> *ר' [[מענדל דייטש]] - מנכ&quot;ל.<br /> *הרב יוסף לוסטיג - מנהל רוחני הישיבה קטנה.<br /> *הרב צבי שי' פרוס - משגיח כללי ר&quot;מ ש&quot;ב וש&quot;ג יש&quot;ק.<br /> *הרב מנחם מענדל ווילהעלם - משפיע ש&quot;ג יש&quot;ק (מנהל יש&quot;ג בעבר).<br /> *הרב יוסף ריבקין - משפיע ש&quot;ב יש&quot;ק.<br /> *הרב שנ&quot;ז שי' ראט משפיע ור&quot;מ ביש&quot;ק.<br /> *הרב גרשון שי' בארנשטיין - מג&quot;ש שעור א' יש&quot;ק.<br /> *הרב מנחם שי' קדנר ר&quot;מ ומשפיע ש&quot;א יש&quot;ק.<br /> *הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]], ראש ישיבה.<br /> *הרב חנוך ביסטריצקי - מנהל רוחני הישיבה גדולה.<br /> *הרב יצחק מאיר איינשטיין - משפיע בישיבה גדולה.<br /> *הרב [[יהונתן דוד רייניץ]] - משפיע התה&quot;ש.<br /> *הרב לויטין.<br /> *הרב ברוך שלום שי' כהן (הבן דד של [[יואל כהן]]) - משפיע ראשי.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> *הרב [[אברהם יוסף הלר]] - ראש ישיבת בשנת [[תשל&quot;ו]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - משפיע בישבה בשנת [[תש&quot;מ]].<br /> *ר' מענדל הכהן רוזנפלד.<br /> * הרב שניאור זלמן קסלר (בעבר משפיע בישיבה קטנה עכשיו ראש כולל בעיר ניו הייווען).<br /> * הרב אליהו שי' בוגארט - משפיע [[תשס&quot;ו]] - [[תשע&quot;ט]] (לערך).<br /> * הרב [[מאיר חיים פוזנר]] - מנהל ומשפיע יש&quot;ג. משמש עכשיו כשליח ראשי של יונברסטית &quot;ייל&quot;.<br /> <br /> ==קבצים תורניים==<br /> הישיבה מוציאה לאור תמידין כסדרם קבצי '[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]' בהתאם להוראת הרבי להוציא לאור קבצים תורניים פרי לימודם של התלמידים.<br /> <br /> הקובץ הערות של המתיבתא והישיבה קטנה נקרא בשם '''השמים החדשים'''{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1CCYLqvXl3IlxT6raUbBqmygthFwo79S_ לצפייה בקובצים לחץ כאן].}}. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [www.ybdsnewhaven.org לאתר הישיבה]<br /> <br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קונטיקט]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A0%D7%93&diff=812904 2025-12-06T21:36:08Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>'''שוחטים החב&quot;דיים באירלנד''' היו קבוצת שוחטים וחסידי חב&quot;ד שפעלו באירלנד בשנות ה־40 המאוחרות למאה ה-20, במסגרת מבצע רחב היקף לייצור בשר כשר עבור מחנות העקורים באירופה ולאספקה לארץ ישראל שבדרכה לקום ממלחמה. <br /> <br /> == רקע היסטורי ==<br /> בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] נמצאו מאות אלפי יהודים במחנות עקורים ברחבי אירופה בתנאי מחסור קשים, ובפרט במחסור במזון כשר. במקביל, היישוב היהודי בארץ ישראל עמדו במחסור חמור במוצרי מזון מן החי, הן בשל קשיי יבוא והן בשל המצור הכלכלי האזורי.<br /> <br /> אירלנד, שנותרה נייטרלית במלחמה, החזיקה תעשיית בקר מפותחת ותשתיות שחיטה מפוקחות. הממשלה האירית, יחד עם ארגוני סיוע יהודיים ובסיוע מנהיגים קהילתיים, אפשרה הקמת מפעל מיוחד לשחיטה והכשרה של בקר לצורכי העולם היהודי לאחר המלחמה.<br /> <br /> אולם בקהילה היהודית המקומית באירלנד פעל מספר קטן בלבד של שוחטים מוסמכים, ולא הייתה יכולת לעמוד בדרישות ההלכתיות והלוגיסטיות של ייצור בשר בהיקף תעשייתי. לשם כך הוזמנו שוחטים מיומנים מאירופה – וביניהם קבוצה משמעותית של שוחטים חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == הגעת השוחטים מאנשי חב&quot;ד ==<br /> ביוזמתו של הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורדצקי]] בא כח של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קבוצות של שוחטים חב&quot;דיים, שחלקם הגיעו מצרפת וממרכזים יהודיים נוספים במערב אירופה, עברו לדבלין ולערים שונות באירלנד בשנים [[תש&quot;ח]]–[[תשי&quot;ב]] (1948–1952).<br /> <br /> על פעילותם פיקחו רבנים ואנשי הלכה מחוגי חב&quot;ד, ובמיוחד הרב [[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (לימים רב שכונת קראון הייטס בניו יורק) אשר היו מעורבים בתיאום ובהדרכת קבוצות השוחטים ובפיקוח הלכתי על מערך השחיטה והכשרות. ר' זלמן שמעון גם קיבל מכתב הדרכה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] בנוגע הפרויקט.<br /> <br /> השוחטים לא פעלו כבודדים אלא כצוותים מאורגנים, לעיתים בליווי בני משפחותיהם, כדי לקיים מלאכת שחיטה רצופה, בדיקות טריפות, ניקור, מליחה, השגחה על תהליכי השימור והאריזה – הכול בהתאם לדרישות ההלכה.<br /> <br /> '''&lt;big&gt;קבוצות השוחטים&lt;/big&gt;''':<br /> <br /> * [[זלמן שמעון דבורקין]]<br /> * [[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]]<br /> * [[מענדל מרוזוב|מנחם מענדל מרוזוב]]<br /> * [[צמח גורביץ']]<br /> * [[שלמה שימונוביץ|שלמה שימונוביץ']]<br /> * [[אריה דוב איידלמן]]<br /> * [[ברוך שיפרין]]<br /> * [[פרץ מוצ'קין]]<br /> * [[שניאור זלמן גרליק]]<br /> * [[יוסף משה מרוזוב|משה מרוזוב]]<br /> * [[חיים מאיר מינקוביץ|חיים מאיר מינקוביץ']]<br /> <br /> == פעילות המפעל ותהליכי העבודה ==<br /> הפעילות כללה:<br /> <br /> * הובלת עדרי בקר למתקני שחיטה ייעודיים.<br /> * ביצוע שחיטה הלכתית על ידי שוחטים מוסמכים בלבד.<br /> * בדיקות ריאה וגידים למניעת טריפות.<br /> * ניקור הבשר והוצאת חֵלֶב וגיד הנשה.<br /> * מליחה והכשרה לפי דיני מליחה.<br /> * אריזה בקירור או שימור בקופסאות משומרות.<br /> * משלוחים דרך נמלים באירלנד לאנגליה, לצרפת, לאיטליה ולנמלי הים התיכון – בדרך למחנות העקורים ולאחר מכן לארץ ישראל.<br /> <br /> לפי מסמכי ממשלת אירלנד מן השנים 1948–1949, נשלחו במסגרת המפעל מאות אלפי לִיברות של בשר כשר, בהיקפים שנעו בין מאות טונות עד קרוב לאלף טונות, בהתאם לשיטות הספירה השונות.<br /> <br /> == יעד המשלוחים ==<br /> הבשר הכשר שנשחט באירלנד שימש לשני ייעודים עיקריים:<br /> <br /> === מחנות העקורים באירופה ===<br /> אלפי מנות בשר נשלחו לקהילות מאורגנות ולמחנות עקורים באיטליה, גרמניה, אוסטריה וצרפת, באמצעות ארגוני סיוע יהודיים (כגון Joint ו־UNRRA).<br /> <br /> === ארץ ישראל ===<br /> משלוחים נוספים הועברו לארץ ישראל במהלך המלחמה בתש&quot;ח ולאחריה, כחלק מ&quot;מענקי סיוע&quot; ממשלתיים והתקשרויות מסחריות מיוחדות בין אירלנד לגורמים יהודיים.<br /> <br /> == השפעה על הקהילה היהודית באירלנד ==<br /> פעילות השוחטים החב&quot;דיים יצרה תקופה של פריחה זמנית בקהילה היהודית בדבלין. למשך כמה שנים התקיימה פעילות כשרות אינטנסיבית, נפתחה תעסוקה לקהילה המקומית, ושירותי הדת היהודיים הורחבו.<br /> <br /> בתום הפרויקט, כאשר פחת הצורך במפעל והאספקה הסדירה לארץ ישראל חודשה ממדינות אחרות, שבו מרבית השוחטים החב&quot;דיים למרכזי חב&quot;ד באירופה ובארצות הברית.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> * &quot;'''שחיטת ליובאוויטש באדיבות ממשלת באירלנד'''&quot;, [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]], גיליון 1047 (ט' כסלו תשע&quot;ז), עמ' 42-45.<br /> * ארכיון ממשלת אירלנד – מחלקת התעשייה והמסחר, '''“Volume 9 (1948): Gift of Kosher Meat to Israel”'''.<br /> * רישומי Dáil (הפרלמנט האירי) – דיונים על אספקה הומניטרית ובשר כשר.<br /> * [https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/2277135/jewish/Advice-to-Slaughterers-Traveling-to-Ireland.htm/utm_source מכתב מהרבי להרב דבורקין] (בתרגום לאנגלית)<br /> * [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4679941/jewish/What-Its-Like-to-Be-Irelands-Only-Rebbetzin.htm/utm_source כתבה על חב&quot;ד באירלנד] (באנגלית)<br /> * [https://collive.com/chabad-ireland-to-purchase-first-center/?utm_source כתבה על חב&quot;ד באירלנד] (באנגלית)<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9F)&diff=810118 2025-11-16T18:12:39Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך שלום כהן .png|200px|ממוזער]]<br /> הרב '''ברוך שלום כהן''' ([[תרצ&quot;ד]] - [[מרחשון|כ&quot;ה מרחשון]] [[תשפ&quot;ו]]) הי' [[משפיע]] אנ&quot;ש בקהילת חב&quot;ד ב[[ניו הייבן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ כ&quot;ב אב]] [[תרצ&quot;ד]] לר' [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] ב[[חרקוב]] שב[[רוסיה]]. ב[[ה' אלול]] [[תרצ&quot;ו]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בצעירותו למד בחיידר [[בני תמימים תל אביב]] ולאחר מכן בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שעברה בשנת [[תשי&quot;א]] ל[[לוד]], עד לשנת [[תשי&quot;ז]]. באותה תקופה היה מארגן התוועדויות בישיבת &quot;בני עקיבא&quot; בכפר הרא&quot;ה, ולבחורים יוצאי תימן בישיבה בלוד, וזכה לקבל על כך את מענה הרבי: &quot;אשרי חלקו שזכה ורואה פירות בהשפעתו במשך ההתוועדויות שסידר&quot;.<br /> <br /> ב[[י' שבט]] [[תשי&quot;ז]] נסע ל[[רבי]], ונשאר ללמוד שם ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. היה מלווה פעמים רבות את הרבי לביתו. באותה תקופה היה עוסק בהקלדת שיחותיו של הרבי והוצאתם תחת השם &quot;תוכן עניינים בדא&quot;ח לחזור בהבתי כנסיות&quot;. היה אחראי גם לאסיפת כספי ה[[מעמד]] מהבחורים והבאתם למזכירות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] עבר להתגורר ב[[ניו הייבן]] והחל לשמש כ[[שוחט]]. ב[[כ&quot;ז אלול]] [[תשכ&quot;א]] נישא לדבורה, ביתו של ר' ישראל דריבין בנו של הרב [[קלונימוס קלמן דריבין]]. לאחר נישואיו המשיך להתגורר בניו הייבן, והחל לעבור במפעל הפלסטיק של משפחת דייטש במקום. לאחר שהחלה להתפרסם פעילות [[טנקי המצוות]], שכר הרב כהן &quot;טנק&quot; משלו עמו היה מסתובב באזור ומקרב עמו יהודים רבים לתורה והמצוות.<br /> <br /> עם התרחבות והתבססות קהילת חב&quot;ד בניו הייבן, החל לשמש כמשפיע הקהילה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום מגידמן]], '''מאמר עם בכיות בחדר הרבי''', בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון מס' 1960, עמ' 46 - 56.<br /> <br /> {{מיון רגיל:כהן, ברוך שלום}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו הייבן]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%99&diff=803342 2025-09-21T20:17:38Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=מיאמי<br /> |תמונה=מוסדות חב&quot;ד במיאמי.jpg<br /> |כתובית=מתחם מוסדות &quot;מרכז חינוך ליובאוויטש&quot; ('''LEC''') במיאמי<br /> |עיר=[[מיאמי]]<br /> |מדינה=[[פלורידה]], [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה=הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]]<br /> |משפיע הקהילה=הרב [[יוסף יצחק סאסאנקא]] ע&quot;ה<br /> |מוסדות בקהילה=מרכז חינוך ליובאוויטש '''LEC''' (המרכז מאגד בין השאר: גני ילדים, בית ספר לבנות, תלמוד תורה ומתיבתא לבנים, [[ישיבה גדולה מיאמי|ישבה גדולה]], ותיכון בית חנה), סניף [[צבאות השם העולמי]], [[גן ישראל]] פלורידה, בתי כנסת ולמעלה מ-8 מקוואות חב&quot;ד<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם קארף]], הרב [[בן-ציון קארף]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=למעלה מ-50<br /> |מספר משפחות בקהילה=<br /> |ראו גם='''ראו גם''' [[מוסדות חב&quot;ד במיאמי]]<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> '''מיאמי''' (באנגלית '''Miami''') היא עיר בדרום-מזרח מדינת [[פלורידה]] ב[[ארצות הברית]]. במטרופולין של מיאמי מתגוררים קרוב ל-6 מיליון תושבים שמתוכם חצי-מיליון [[יהודים]]. בעיר קהילה גדולה ומתפתחת של מאות משפחות חסידי חב&quot;ד, בעיקר במיאמי ביץ'. [[הרבי]] כינה את מאימי כ&quot;ירושלים של חו&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד במיאמי==<br /> {{להשלים}}<br /> עד לתחילת שנות הכפי&quot;ם לא הייתה נוכחות חב&quot;דית ב[[פלורידה]] בכלל, ובמיאמי בפרט. המצב השתנה כאשר בשנת [[תש&quot;כ]] הורה הרבי לרב [[אברהם קארף]] לצאת ל[[שליחות]] למדינת [[פלורידה]], ואכן לאחר [[נישואים|נישואיו]] ב[[חודש כסלו]] [[תשכ&quot;א]] יצאו אברמ'ל קארף ורעייתו לפלורידה ובהוראת הרבי התגוררו במיאמי ביץ' שם כבר הייתה פעילות יהודית מועטה ומספר בתי כנסת. בתחילה היו אברמ'ל ורעייתו מוסרים שיעורים והרצאות בבתי כנסת השונים, ולאחר שהפעילות התבססה אף ייסדו בית כנסת חב&quot;די ראשון, הקימו [[מקווה טהרה]] [[בור על גבי בור]], ובהמשך אף מסגרת חינוכית לילדים היהודים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] שלח הרבי את הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] לייסד [[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבה במיאמי]] עם כ-11 תלמידים אותם בחר הרבי באופן אישי. בהמשך כשהקהילה החב&quot;דית במיאמי גדלה והתבססה מונה הרב שפירא לרב הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] בעקבות ההתרחבות הגדולה של הקהילה החב&quot;דית במיאמי נוצר חוסר מקום בתלמוד תורה המקומי לכן הוא פוצל לשני מחתמים נפרדים, כשהראשון מיועד לכיתות א'- ו' ונשאר במקום הראשוני, והשני שנקרא &quot;מתיבתא&quot; עבר למיאמי ביץ' (עיר קרובה למיאמי) ומשמש את כיתות ו' עד ח'. לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] - מפאת חוסר המקום במתחם - עבר תיכון בית חנה לקמפוס רחב עם שטח של 47,000 מטר רבוע, בעלות של כ-חמישה מיליון דולר{{הערה|[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3756296/jewish/Jewish-High-Schoolers-in-Miami-to-Start-Year-in-New-Building.htm תלמידי התיכון במיאמי מתחילים את השנה בבניין חדש] באתר חב&quot;ד אורג}}. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הנהלת המתיבתא קמפוס חדש ומרווח עבור התלמידים בעלות של כ-שבע מיליון דולר{{הערה|[https://anash.org/miami-mesivta-purchases-new-7-million-campus/ המתיבתא במימאי רכשה קמפוס בעלות של 7 מיליון דולר] כתבה באתר {{אנש}}, אנגלית.}}.<br /> <br /> לקראת חודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] נחנך רחוב חדש במיאמי ביץ' בשם '''Pinchos Aharon Weberman''' על-שם הרב [[פנחס אהרן ווברמן]] - ממייסדי הקהילה היהודית במיאמי ביץ' ומשלוחי הרבי הראשונים לעיר בסמוך לבית הכנסת &quot;אוהב שלום&quot; שהקים{{הערה|[https://collive.com/miami-street-to-be-named-for-longtime-community-rabbi/ רחוב במיאמי ייקרא על שם רב הקהילה הוותיק] {{COLlive}}}}.<br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית במיאמי כוללת בתוכה גם את אנ&quot;ש הגרים בעיר מיאמי-ביץ' הסמוכה שחולקים את אותם מוסדות לימוד את אותם אירועים וחלקם אף את אותם בתי כנסת, הקהילה מפוזרת ברחבי האזור ומתרכזת בעיקר סביב בתי כנסת חב&quot;ד המרכזיים באזורים השונים. לדוגמא נתן למנות את קהילת &quot;בית מנחם&quot; בצפון מיאמי ביץ' המונה למעלה מ-150 משפחות [[אנ&quot;ש]] ומקיימת פעילות קהילתית ענפה{{הערה|לדוגמא: חוגי שחמט וספורט, טיולים - ולהבדיל - ישיבת ערב, חברותות, ומניינים מיוחדים לילדי הקהילה, וערבי עיון התוועדויות ואירועים מיוחדים למבוגרים}}, את &quot;בית עובדיה&quot; המאגדת כ-13 סניפים של בתי חב&quot;ד המסונפים אליה, ועוד.<br /> <br /> העיר מהווה מוקד תיירות מרכזי מה שהוביל לפתיחת למעלה מ-50 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] המפוזרים בכל אזוריה של מיאמי. בנוסף יש בעיר גם מספר בתי כנסת חב&quot;ד עם הווי קהילתי, מוסדות חינוך הכוללים גני ילדים, בית ספר לבנים ובנות, תיכון ו[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבה]]. ולמעלה מ-8 מקוואות חב&quot;ד בשיטת [[בור על גבי בור]].<br /> <br /> כיום הקהילה החב&quot;דית במיאמי מונה מאות משפחות והיא נמצאת במגמת עלייה משמעותית כאשר עשרות זוגות צעירים מכל רחבי [[ארצות הברית]] עוברים להתגורר בה, בין השאר בעקבות עליית מחירי הדיור ב[[קראון הייטס]]. בעיר גם ריכוז אנ&quot;ש גדול של ישראלים. רב הקהילה הוא הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]], השליח המרכזי הי' הרב [[אברהם קארף]] עד לפטירתו [[י&quot;א בתמוז|בי&quot;א תמוז]] [[תשפ&quot;ה]], ושליח הראשי&lt;ref&gt;https://anash.org/at-florida-kinus-merkos-names-new-head-shliach-of-florida/&lt;/ref&gt; ויו&quot;ר המוסדות הוא הרב [[בן-ציון קארף]]. הרב [[ יוסף יצחק סאסאנקא]] שימש כמשפיע הקהילה עד לפטירתו ב[[כ&quot;ט ניסן]] [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ==אירועים שהתרחשו במיאמי==<br /> *ב[[יום ראשון]] [[כ&quot;ד מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הרשויות בדרום פלורידה הכריזו על מצב חירום בעקבות סופת הוריקן הרסנית שאמורה לפקוד את אזור מיאמי ובקשו מכל תושבי האזור להתפנות מבתיהם. הרב רפאל טונהאוס מחברי הקהילה התקשר ל[[מזכירות הרבי]] ובקש מהמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] שישאל את הרבי האם להתפנות מהבתים או לא{{הערה|יש לציין שהזמן הוא כחצי שנה לאחר האירוע של [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]}}, לאחר כשעה חזר אליו ר' לייבל גרונר ואמר לו שהרבי הורה בנחרצות שצריך להישאר במיאמי ושלל את האפשרות של להתפנות מהבתים. לאחר-מכן התקשרו לרבי אף רב הקהילה הרב [[לייבל שפירא]] שהתגורר בעיר הסמוכה מיאמי ביץ' ור' רפי סלומון מאני איילס הסמוכה ושאלו כל אחד בנפרד האם ההוראה להישאר בבתים חלה גם עליהם והרבי הנהן בנחרצות בשני המקרים שכן. ואכן יום לאחר מכן ב[[יום שני]] [[כ&quot;ה מנחם אב]] שעות ספורות קודם שהסופה ההרסנית הייתה אמורה לפגוע בחופי מיאמי הסופה שינתה את מסלולה באופן פתאומי וכנגד כל התחזיות לא פגעה בחופי מיאמי{{הערה|[https://anash.org/florida-chassidim-to-mark-anniversary-of-miracles/ החסידים בפלורידה מציינים את יום השנה לניסים] {{אנש}} [המקור באנגלית]}}{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים של הערך קישור לביצוע של [[מקהלת צבאות השם]] על נס סופת ההוריקן}}.<br /> <br /> *ב[[י&quot;ד בתמוז]] [[תשפ&quot;א]] קרס במיאמי חלק גדול מבניין מגורים בן 12 קומות, כתוצאה מהקריסה זוהו במהלך חודש שלם של חיפושים בהריסות הבניין כ-98 הרוגים. בבניין שקרס התגוררו כמה משפחות של חסידי חב&quot;ד כשחלק מהם יצאו ממש זמן מועט לפני האסון{{הערה|[https://chabad.info/news/687422/ האסון במיאמי: אם חב&quot;דית יצאה עם ילדיה רגע לפני הקריסה{{אינפו}}]}} אך היו גם ששהו באותו זמן בבניין ונחשבו כנעדרים כאשר בכל קהילות חב&quot;ד בעולם העתירו בתפילה להצלתם. ב[[כ&quot;ה תמוז]] אותרו בהריסות הבניין גופותיהם של זוג חסידי חב&quot;ד הרב צבי דניאל ואיטא איינסוורט ז&quot;ל, הלוויתם עברה לאחר-מכן מול [[770]] בדרכה ל[[בית החיים מונטיפיורי]] ברובע קווינס{{הערה|[https://chabad.info/bdh/689911/ האסון במיאמי: אותרו גופותיהם של זוג חסידי חב&quot;ד], [https://chabad.info/bdh/690102/ קראון הייטס: הלווית בני הזוג איינסוורט שנהרגו באסון במיאמי{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד במיאמי==<br /> {{ערך מורחב|מוסדות חב&quot;ד במיאמי}}<br /> '''מרכז חינוך ליובאוויטש (LEC)''' - ארגון גג למוסדות החינוך במיאמי. מנהלים: הרב [[אברהם קארף]], והרב [[בן-ציון קארף]]<br /> <br /> המוסד כולל:<br /> *'''גני ילדים - חב&quot;ד מיאמי'''<br /> *'''בית ספר חב&quot;ד בנות''' - מכיתות א' עד ח'<br /> *'''תלמוד תורה חב&quot;ד בנים''' - מכיתות א' עד ו'<br /> *'''תיכון בית חנה'''<br /> *'''מתיבתא קלורמן''' - ישיבה קטנה (המשך לחיידר חב&quot;ד מיאמי)<br /> *'''[[ישיבה גדולה מיאמי]]''' בראשות הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]]<br /> <br /> <br /> ===בתי כנסת ובתי חב&quot;ד===<br /> *'''[[בית הכנסת בית מנחם (מיאמי ביץ')|בית מנחם]]''', בית כנסת חב&quot;ד בצפון מיאמי ביץ'. רב בית הכנסת - הרב [[יוסף יצחק מרלו]]<br /> *'''בית הכנסת אנשי ליובאוויטש''', רב בית הכנסת - הרב דוד שפירו<br /> *'''בית עובדיה''', בית חב&quot;ד מרכזי לו 13 סניפים בדרום מיאמי דייד<br /> ;מקוואות חב&quot;ד<br /> *'''מי רחל''', [[מקווה נשים]]<br /> *'''עם קדוש''', מקווה נשים<br /> *'''מי מנחם''', [[מקווה|מקווה גברים]] ונשים הפעיל לגברים בשעות היום ולנשים בשעות הלילה, ממוקם בדרום מיאמי בסאות' ברווארד<br /> *'''המקווה בבית מנחם''', מקווה גברים הממוקם בבית הכנסת חב&quot;ד [[בית הכנסת בית מנחם (מיאמי ביץ')|בית מנחם]] בצפון מיאמי ביץ'<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מוסדות חב&quot;ד במיאמי]]<br /> *[[פלורידה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/musicnews/996892/ מקהלת צבאות השם מגישים: &quot;אמונה ללא פשרות&quot;] {{אינפו}} {{צליל}} - ביצוע של [[מקהלת צבאות השם]] על סופת ההוריקן במיאמי והמענה השמימי של הרבי ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> {{ערים בארצות הברית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מיאמי|*]]<br /> [[קטגוריה:פלורידה]]<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]<br /> [[en:Miami]]</div>

80.7.196.83 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=802737 2025-09-17T15:41:38Z

<p>80.7.196.83: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> |תמונה=לוי יצחק שניאורסון.jpg<br /> |כינוי=ר' לוי'ק<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)<br /> |תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]]<br /> |מקום פעילות=[[אוקראינה]], [[ברית המועצות]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הרב [[יואל חייקין]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה<br /> |השתייכות=<br /> |אם=זלדה רחל<br /> |אב=ברוך שניאור שניאורסון<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> הרב '''לוי יצחק שניאורסון''' (מכונה גם '''ר' לויק'''; [[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878) – [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] בגלות.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד ביום ראשון [[י&quot;ח ניסן]] [[תרל&quot;ח]] (21 באפריל 1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה השוכנת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.<br /> <br /> אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 91 ואילך. ובכ&quot;מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מהעיר יפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה &quot;תולדות לוי יצחק&quot; ח&quot;א ע' 189.}}.<br /> <br /> יש הגורסים כי למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו. אך אדמו&quot;רי ליובאוויטש לא ציינו זאת{{הערה|תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> [[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]<br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי{{הערה|&quot;בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי&quot;, ספר תולדות לוי&quot;צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע&quot;ו{{אינפו}}]}},<br /> <br /> בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י&quot;א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל&quot;ד ול&quot;ה].}}{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view מתי היתה חתונת כ&quot;ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות&quot;ל קווינס גליון כ&quot;ו, כ' אב תשפ&quot;ב עמוד 91.}}.<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.<br /> <br /> החל משנת [[תרס&quot;ב]] השתתף באסיפות ציבוריות בהן גיבשו פעולות למען כלל יהודי רוסיה. חלק מאסיפות אלו ארגן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[עלילת בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ&quot;ע שנכתבו ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ, ונדפסו ב[[קובץ ליובאוויטש]] חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.}}.<br /> <br /> ==ברבנות העיר יקטרינוסלב==<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה&quot;אשכנזי&quot; של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב למנות עליהם לרב את הרה&quot;ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.<br /> <br /> אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש&quot;ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש&quot;ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש&quot;ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס&quot;ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.<br /> <br /> בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש&quot;ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב{{הערה| ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים}}. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:<br /> <br /> &quot;וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה&quot;ג המפורסם מו&quot;ה לוי יצחק שניאורסאהן נ&quot;י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו&quot;.<br /> <br /> לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:<br /> <br /> &quot;הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן&quot;.<br /> <br /> המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.<br /> <br /> למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש&quot;ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.<br /> <br /> מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש&quot;ב מכתב תודה.<br /> <br /> וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס&quot;ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ&quot;ט.<br /> <br /> במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.<br /> <br /> אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: &quot;הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה&quot;.<br /> <br /> דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש.<br /> (ראו בערך &quot;דנייפרו&quot; פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).<br /> <br /> ==ניסיון עליה לאה&quot;ק==<br /> [[קובץ:עליה לוי יצחק שניאורסון הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|הגילאים במסמכי הויזה לפי מכתב הרבי]]<br /> <br /> הרב ניסה לעלות לארץ הקודש, זמן קצר אחרי שאחיו הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] עלה לאה&quot;ק. <br /> מסמכים מתאימים הוגשו לרבנות הראשית לישראל ודרכה אושרו הויזות לרב ולרבנית. על כך בישרה הרבנות הראשית לישראל במכתב ששיגרה לרבי לוי יצחק ביקטרינוסלב:<br /> <br /> &quot;א' לחדש כסלו תרפ&quot;ו<br /> <br /> לכבוד הרב הגאון המפורסם, כקש&quot;ת מוה&quot;ר לוי יצחק שניאורסון שליט&quot;א,<br /> <br /> רב ואב&quot;ד יקטרינוסלב יע&quot;א<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> <br /> יקבל כבוד תורתו, רצוף בזה מכתבו של המושל המחוזי, בתשובה על דרישתנו בעד ויזה עבור כת&quot;ר ובני ביתו שי', שלפיו נתבקש בא כח הענינים הבריטיים במוסקבה לתת ויזה עבור כת&quot;ר ובני ביתו לבוא לארץ ישראל.<br /> <br /> מעתה על כת&quot;ר לפנות ישר לשם ויקבל את הויזה בלי דיחוי עוד בעז&quot;ה יתברך.<br /> <br /> הננו להעיר בזה את תשומת לב כת&quot;ר, שזמן הויזות נתקצר בזמן האחרון, ועל כן צריכים למהר ולעשותן, בג' החודשים הראשונים אחרי צאת ההודעה עליהן.<br /> <br /> והננו דורשים שלומם וטובתם, ומחכים לראותו פנים אל פנים בארץ הקודש, בקרוב אי&quot;ה&quot;.<br /> <br /> העליה של רבי לוי יצחק ומשפחתו, לא יצאה בסוף אל הפועל, מסיבה שאינה ידועה לנו כיום{{הערה| <br /> [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע&quot;ח. {{אינפו}} '''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> [[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]<br /> לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.<br /> פעילותו למען היהדות, היתה ידועה לכולם ולא פעם היו חיכוכים קשים עם השלטונות עד שהוחלט לאוסרו.<br /> <br /> בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראו בהקדמה ללקוטי לוי&quot;צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד. וכן כתבה הרבנית חנה, בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש.<br /> <br /> כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.<br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].<br /> <br /> אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.<br /> <br /> ==גלותו==<br /> <br /> בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.<br /> <br /> בהגיעם ל[[אלמא אטא]] ניתן לאסירים כללים מגבילים לשהותם במקום. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.<br /> <br /> עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לצ'יאלי.<br /> <br /> גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]<br /> <br /> למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש&quot;ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]], גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.<br /> <br /> לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.<br /> על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 1103 ואילך. ח&quot;ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת &quot;בני פחת מואב בן יהודה&quot;, ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.<br /> <br /> עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהווה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב[[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד שם הערה 1. סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' סז בהערה.}}.<br /> <br /> ===שיפוץ הציון===<br /> במשך כל השנים, מאז הסתלקות הרב לוי יצחק, התעניין הרבי רבות אודות ציונו של אביו, ודאג לשימור המקום וקדושתו. במהלך השנים אף שלח הרבי כספים לשימור המקום והוראות מדוייקות לשיפוץ וחידוש{{הערה|ר' [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] 472 עמוד 27}}. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]], לאחר שהרב [[מרדכי מנשה גורליק]] מסר לרבי ב[[יחידות]] תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב [[חיים אלעזר גורליק (מלבורן)|חיים אלעזר גורליק]]. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי]. הסיפור שלי גליון 425.}}.<br /> <br /> מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132339 הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי].}}<br /> {{הערה|[https://chabad.info/in-focus/612283/ לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> [[קובץ:דוד נחשון הקמת אוהל אלמא אטא.jpg|ממוזער|שמאל|הרב דוד נחשון בהקמת האוהל באלמא אטא]]<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ט, הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] הקימו אוהל סביב המציבה. ההכנות ארכו זמן, והשניים ביקרו מספר פעמים בציון, עד שהקימו את האוהל בפועל בחודש אלול תשמ&quot;ט. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר הקמת האוהל הגיעו לבית חיינו וטרם יציאתם מסרו את מפתח האוהל למזכירות על מנת להעבירו לרבי, אלא כאשר התכוונו לצאת לשדה התעופה, טילפנו מהמזכירות והורו להם בבהילות להגיע ל-770 כי הרבי מבקש שהם ימסרו את המפתח. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הוכנסו לחדר ה'יחידות', ומסרו את המפתח ודו&quot;ח על הקמת האוהל. הרבי החזיק היטב את המפתח, הביט לרגע על מחזיק המפתח, שם רשם הרב נחשון על פתק שזהו המפתח של האוהל באלמא אטא, והרבי שאל: מה זה? והרב נחשון אמר: זה המפתח של האוהל באלמא אטא. הרבי הביט כלפי מעלה ואמר ברגש: &quot;זה המפתח של האוהל&quot;. ואז בירך את השניים:<br /> <br /> &quot;אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]], 472 עמוד 27}}. <br /> [[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]<br /> <br /> בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה. <br /> <br /> מידי שנה ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]], נוהרים חסידים רבים מכל רחבי תבל אל האוהל ונהנים ממנייני תפילה, שיעורי לימוד והתוועדויות המאורגנות על ידי שלוחי הרבי בעיירה, המאוגדים תחת חב&quot;ד-ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה בראשות רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, עומד לשירות הבאים להתפלל על הציון, המרכז היהודי של קזחסטן הנקרא בשם &quot;[[בית מנחם חב&quot;ד ליובאוויטש - קזחסטן]]&quot; ובתוכו [[בית הכנסת]] &quot;לוי יצחק&quot;.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:<br /> *רשת [[כולל]]ים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'<br /> *[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה<br /> *קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1898 עמוד 11}}<br /> *קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - &quot;[[קרן לוי יצחק]]&quot;<br /> *[[ירחי כלה]] - כינוס תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק המתקיים מידי שנה בקיץ בשטחו של [[קעמפ גן ישראל|מחנה גן ישראל]] בארה&quot;ב<br /> <br /> ====זכרונות ר' יוסף נימוטין====<br /> ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.<br /> בעת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש&quot;ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל&quot;ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.<br /> <br /> זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf התמים גיליון נ&quot;ד מוסף בית משיח סוכות תשפ&quot;ה]<br /> <br /> ==לקוטי לוי יצחק==<br /> [[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]<br /> [[קובץ:לקוטי לוי&quot;צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]<br /> '''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].<br /> <br /> במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בבית משיח בגיליון 1423 שהוקדש ליום ההילולא ה-80, פורסמו לראשונה אגרות הרבי אל העסקן הרב [[פנחס אלטהויז]], בקשר להוצאת ספרי הזוהר מ[[ברית המועצות]].<br /> <br /> צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> [[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]<br /> [[קובץ:ב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]<br /> ===התמונה הראשונה===<br /> כשהוציאו בשנת [[תש&quot;ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - &quot;[[ליקוטי לוי יצחק]]&quot; על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז&quot;ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי &quot;אינו נראה בריא&quot;, כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ&quot;ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.<br /> <br /> ===התמונה השנייה===<br /> כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין [https://col.org.il/news/105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=265 עמוד רס&quot;ד ואילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משתי זוויות שצולמו בשנת תרצ&quot;ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י&quot;ב י&quot;ג תמוז [[תשי&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&amp;st=&amp;pgnum=193 חלק ג', תשי&quot;א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י&quot;ב י&quot;ג תמוז [[תשכ&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&amp;st=&amp;pgnum=141 חלק ל&quot;א, תשכ&quot;א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ&quot;ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב&quot;, [[יומן השליחות המיוחדת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=266 עמוד רס&quot;ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש&quot;א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''&quot;קוקט אויס ניט געזונט&quot;''' [={{כתב קטן|&quot;הוא נראה לא בריא&quot;}}].<br /> <br /> לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שעומד לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27250 כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&amp;ArticleID=2265 כאן]. התמונה השנייה של רבי לוי&quot;צ מתיק החקירה צולמה בפרופיל, ולא פורסמה ע&quot;י הרבי. היא מופיעה באינטרנט באתרים מסוימים. תחת התמונה המקורית כתוב ברוסית שמו של רלוי&quot;צ ושם אביו.}}.<br /> <br /> ==הנהגותיו הק'==<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד]] גליון צדי&quot;ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ל]] ואילך; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ&quot;ב]].<br /> * [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש&quot;ס משנה וגמרא, קה&quot;ת, [[תשל&quot;א]]; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ&quot;ב]].<br /> * פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].<br /> * [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]; הוצאה חדשה [[תש&quot;פ]] - 5 כרכים.<br /> * [[ילקוט לוי יצחק]] - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ&quot;א יצאו לאור 4 כרכים.<br /> * טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].<br /> * [https://www.kehot.org/Content/kuntreisim/8/20/2019 ליקוטי לוי יצחק רשימת רבי לוי יצחק] עם ליקוט ביאורים והערות בדרך אפשר - תשע&quot;ט<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]<br /> *'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתו''': מרת [[דליה רוטמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', שלושה כרכים בהוצאת [[קה&quot;ת]], יצא במספר מהדורות, ומהדורה אחרונה מחודשת עם תוספות מאת הרב [[אלי וולף]].<br /> *[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]] (עורך), '''הרבי מוקיר תודה''', מאמרים וכתבות אודות הרב לוי יצחק שניאורסאהן, מסירות נפש, גלות, אוהל, מופתים באוהל ושליחות היום בקזחסטן. כותבים: הרב [[ישעיה כהן]] השליח הראשי קזחסטן, [[מנחם זיגלבוים]], [[שרגא קרומבי]], הזמר [[בני פרידמן]] ועוד. אב תשפ&quot;ג.<br /> *'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1871 עמוד 73<br /> *'''אדוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 40<br /> *'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 44<br /> *'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 47<br /> *'''אבא של המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב כ' מנחם אב תש&quot;פ<br /> *'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1870 עמוד 25<br /> *'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1870 עמוד 32<br /> *'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1870 עמוד 40<br /> *'''המלאך גבריאל''', אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1919 עמוד 23<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 67-84.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;תולדות חיים:<br /> * [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537/jewish/page.htm זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק.<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]''' {{COL|}} {{PDF|}}<br /> * ועד חיילי בית דוד, [https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/70946_he_1.pdf תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}.<br /> * [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר [[חב&quot;ד אינפו]].{{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045 במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חייו באתר בית חב&quot;ד {{בית חב&quot;ד|}}<br /> ;תורתו<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע&quot;ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב [[דוד דובוב (ניו גר'זי)|דוד דובוב]], '''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/07/06-07-2024-20-04-53-התמים-גיליון-נ״ג-גירסת-קריאה-1.pdf ישראל אורייתא וקוב&quot;ה כולא חד]''' גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] נ&quot;ג עמ' 42<br /> *הרב [[יהודה לייב וייסגלס]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/07/06-07-2024-20-04-53-התמים-גיליון-נ״ג-גירסת-קריאה-1.pdf בן יכבד אב]''', גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] נ&quot;ג עמ' 50<br /> *הרב [[אשר פרקש]], '''[https://sinun770.org/כ-אב-סקירה-כללית-על-תורת-הרב-לוי-יצחק-עם/ כ' אב – סקירה כללית על תורת הרב לוי יצחק ]''', {{צליל}} באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב<br /> *''' [https://sinun770.org/דרך-הלימוד-בנגלה-וחסידות-אמונה-הטהורה/ דרך הלימוד בנגלה וחסידות , אמונה הטהורה, מסי&quot;נ של הגאון המקובל ר' לוי יצחק זצ&quot;ל ר' משה גורארי תשפ&quot;ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> ;סיפורים<br /> * [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב&quot;ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח&quot;י ניסן]]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *''' [https://sinun770.org/ידיעות-וסיפורים-על-הגאון-המקובל-ר-לוי-י/ ידיעות וסיפורים על הגאון המקובל ר' לוי יצחק זצ&quot;ל ,לרגל כ' אב ראיון עם הרב דוד דובאוו שנת תשפ&quot;ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> ;תמונתו<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 &quot;אדוני אבי מורי ורבי ז&quot;ל?&quot;]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> ;שונות<br /> *[https://chabad.info/news/935711/ גט שנכתב בבי&quot;ד של הרלוי&quot;צ שניאורסון] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע&quot;ח {{אינפו}}<br /> * [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ב]].{{PDF}} {{קישור שבור|י&quot;ח מנחם אב תשפ&quot;א}}.<br /> * מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], [[שבועון בית משיח]], י&quot;ט אב התשע&quot;ג (26.07.2013) {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/news/696338/ 500 פעמים ככה]''', גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ&quot;א, יצא לאור על ידי חב&quot;ד-ליובאוויטש קזחסטן {{אינפו}} {{PDF|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_71.html חשיפת מכתב נדיר של ר' לוי יצחק שניאורסהון]''', באתר {{לחלוחית|}}<br /> ;מדיה:<br /> *'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ&quot;ף מנחם אב תש&quot;פ, פליישמן וקמינצקי<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל&quot;ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ז בשבט תשע&quot;ד {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של {{jem}} {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{עץ משפחת חייקין}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדנייפרופטרובסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[en:Levi Yitzchak Schneerson]]</div>

80.7.196.83