https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=81.2.149.89חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T21:20:46Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A8%D7%90%D7%A9&diff=493727כיסוי ראש2021-09-14T08:54:30Z<p>81.2.149.89: /* גילוח שערות הראש */</p>
<hr />
<div>'''כיסוי ראש''' הינה חובה הלכתית על יהודים, הנהוגה הן בגברים - כסימן היכר ליראת שמים, והן בנשים נשואות, כחובה הלכתית מעיקר הדין משום צניעות.<br />
<br />
==כיסוי ראש אצל גברים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כיפה]]}}<br />
גברים מחוייבים בכיסוי ראש בכיפה או בכובע הן מטעם כבוד שמים כאשר נמצאים במקום קדוש כגון בית כנסת או בשעת תפילה ולימוד, והן מצד יראת שמים{{הערה|[[מסכת סופרים]] יד, טו. הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן צא, ג.}}, כאשר כיסוי הראש מזכיר לאדם על זה שיש מציאות שנמצאת למעלה ממנו, ואף שהמנהג החל כמידת חסידות, לאחר שהתפשט הוא נקבע כחובה גמורה ואסור ללכת בגילוי הראש כלל{{הערה|אורח חיים סימן ב, ו}}.<br />
<br />
===שני כיסויים===<br />
כדי לבטא את כבוד שמים, נוהגים בשעת תפילה ולימוד להוסיף על הכיסוי הרגיל של הכיפה כיסוי ראש נוסף, ויש הנוהגים ממידת חסידות ללכת במשך כל היום עם כיסוי כפול על ראשם.<br />
<br />
==מקור הדין בנשים והשתלשלותו==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פאה נכרית]]}}<br />
התורה מצווה בדיני אשה סוטה, שהכהן צריך לפרוע את ראש האשה על מנת לבזות אותה{{הערה|במדבר ה, יח.}}, ורש"י לומד מכך שפריעת ראשה של האשה הינה גנאי עבורה.<br />
<br />
המדרש רבה מוסיף על כך שכיון שהאשה נהגה כמו אומות העולם הפרוצות, הכהן פורע את ראשה כפי שהן נוהגות.<br />
<br />
כך גם מסופר בגמרא שאשתו של און בן פלת הצילה אותו על ידי כך שעמדה על פתח האוהל כשראשה פרוע והיות שלא היתה צנועה כולם התרחקו מהאוהל וכך הוא לא נמשך במחלוקת קורח{{הערה|סנהדרין קט.}}.<br />
<br />
להלכה נפסק ששער ראשה של האשה נחשב כמקום לא צנוע שאסור להתפלל כנגדו, ואפילו לבעל אסור להתפלל וללמוד תורה מול שערה הגלוי של אשתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן עה סעיף ד.}}, והאיסור חל על כל אשה שהתחתנה, אפילו לאחר שהתגרשה או שבעלה נפטר{{הערה|בנוגע לטעם שהאיסור לא חל על אשה קודם החתונה, הרבי מבאר שהסיבה היא מכיון שהן לא היו שותפות בחטא. תשובות וביאורים עמוד 449.}}, והוא חל אפילו על חלק קטן מהשער{{הערה|שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן קלט. שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א' סימן לו.}}, והוא חל במשך כל שעות היום ואפילו כאשר האשה לבדה בחדר מבלי שאף אחד רואה אותה{{הערה|זוהר קכו, א. שו"ת חתם סופר שבהערות הקודמות. שו"ת משנה הלכות, 'גדר עולם' לחפץ חיים, ועוד.}}.<br />
<br />
בזמן הגמרא היו נוהגות הנשים לכסות את ראשן בארבעה כיסויים זה על גבי זה:<br />
*קישורים - סרט שקשר את שערות הראש והידק אותן שלא יבצבצו החוצה.<br />
*סבכה - רשת הפרוסה מלמעלה על כל השער.<br />
*מטפחת - המכסה את כל השער.<br />
*רדיד - כאשר האשה יצאה מביתה לרשות הרבים, לבשה מעל כיסויים אלו צעיף ארוך שהשוליים שלו השתלשלו מלפנים וכיסה גם את צידי הראש במטרה לכסות כליל גם את הצדעיים.<br />
<br />
כיום נהוג לכסות את הראש או במטפחת או בפאה נכרית, כאשר העדיפות ההלכתית היא בפאה דווקא, המכסה טוב יותר את השערות ויש בה חשש מועט יותר שהאשה תשיל מעליה את הכיסוי כשתתבייש מחברותיה.<br />
<br />
===גילוח שערות הראש===<br />
אף שמנהג כמה קהילות קדושות בישראל לגלח את שער הראש לחלוטין כדי שלא יתגלה מתחת לכיסוי הראש, הרבי שלל את הגילוח הן על מנת שלא תתנוול בעיני עצמה, והן משום האיסור 'לא תעדה אשה עדי איש'{{הערה|תשובות וביאורים עמוד 447.}}.<br />
<br />
===חומרת וחשיבות הכיסוי===<br />
להקפדתה של האשה על כיסוי שערות הראש יש השלכה ישירה על חינוך הילדים ועל כללות ההשפעה הרוחנית בבית{{הערה|זוהר פרשת נשא קכו, א.}} ואפילו גילוי של שערה אחת משערות הראש עלול לגרום לעניות, לבעיות בחינוך הילדים, ולצרות נוספות{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים טו, לו.}}.<br />
<br />
אחרונים הפוסקים כתבו שאדם שאשתו לא מקפידה על גילוי שערות הראש, אינו יכול לשמש כשליח ציבור וכשוחט ובודק, והאשה עצמה אינה נאמנם על כשרות וטהרה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צניעות]]<br />
[[קטגוריה:לבושים]]</div>81.2.149.89https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&diff=493249יום הולדת2021-09-10T12:17:26Z<p>81.2.149.89: /* ציון יום ההולדת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה שהוכנה לרגל יום הולדת]]<br />
'''יום הולדתו''' של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך ה[[לידה]] שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.<br />
<br />
==במקורות==<br />
מצויים מקורות רבים למשמעותו המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.<br />
<br />
ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}.<br />
<br />
ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] ו[[דוד המלך]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.<br />
<br />
כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן כותב בלקוטי תורה: "נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/50b.htm שיר השירים נ, ב].}}, דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד"א כתב על הפסוק במשלי "עת ללדת" שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.<br />
<br />
===ציון יום ההולדת===<br />
המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז.}}.<br />
<br />
כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.<br />
<br />
אצל חסידים ישנה ברכה המיוחסת ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יארן בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות).{{הערה|יעקב וינברגר, מרדכי (מוטי) זפט, '''יום שאדם נולד בו, ימי הולדת במסורת ישראל''', פתח תקווה, הוצאת כתר הזהב תשס"ד עמוד 15, המקורות למנהג יום ההולדת.}}. <br />
<br />
רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.<br />
<br />
הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".<br />
<br />
רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי מה שכלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.<br />
<br />
עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד"ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/index.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}.<br />
<br />
==בחסידות חב"ד==<br />
בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה, כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] אף פתח ב[[מבצע יום הולדת]].<br />
<br />
בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]]{{הערה|בדומה לכך מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 ראוהו תלמידיו בוכה, וכששאלוהו לסיבת הבכי, השיב שזה משום שעשה חשבון נפש.}}.<br />
<br />
ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]]{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת] בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]}}, חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]]}}<br />
<br />
הרבי מסביר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}}.<br />
<br />
מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את ה[[גאולה]], השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.<br />
<br />
בנוסף לכך מציין הרבי, שכיון וביום הבר מצוה צריכה להיות שמחה גדולה כמו ביום החופה, ובכל שנה ההמשכות של אותו יום חוזרות ונעורות, צריכה להיות שמחה ביום ההולדת מצד השמחה שחוזרות ונעורות ההמשכות של יום הבר מצווה{{הערה|שם=חי אלול כב|שיחת ח"י אלול תשכ"ב בתחילתה.}}.<br />
<br />
בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.<br />
<br />
===יחידות לכבוד יום ההולדת===<br />
במשך שנים ארוכות, נהגו החסידים להיכנס אל הרבי בקשר עם יום ההולדת. באופן כללי, בשונה מאברכים שלעיתים היו נכנסים ליחידות פעמים נוספות, בחורי הישיבות היו נכנסים רק פעם אחת בשנה, בסמיכות ליום ההולדת.<br />
<br />
הרבי מצידו העניק קדימות לחסידים שהיו מעוניינים להיכנס ליחידות לכבוד יום ההולדת, והם היו נכנסים בלי להמתין לפי התור. המזכיר היה רושם את שמותיהם בנפרד משאר הרשימה, כיון שהרבי התנה זאת בכך שהיחידויות שלהם יוקדשו לקבלת ברכה ליום הולדת בלבד, ולא יעסקו בדברים נוספים.<br />
<br />
נוהג זה נמשך עד לחודש תשרי תשל"ה, אז הכריז הרבי בהתוועדות של שבת בראשית{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=12&hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf ביומן עמוד 30].}} שמעתה ואילך יפסק נוהג זה, והסביר שלמעשה ענין זה לא היה נהוג בדורות קודמים אצל נשיאי חסידות חב"ד, והחשבון היה שיקדישו לכך זמן במטרה שזה יפעל גדולות ונצורות, אך משהתברר שלא כך הם פני הדברים, הרבי החליט לבטל נוהג זה{{הערה|שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ עמוד 42.}}.<br />
<br />
===עוגת יום הולדת===<br />
באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] ביום הולדתו ט"ו כסלו ושאלו: "היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?"... הרחי"ק סימן בכתפיו כאומר "איני יודע", והרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת". למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=512 סיפורים מהרבי בפרסום ראשון] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו ב[[חלוקת דולרים]] בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, ב[[חול המועד פסח]], התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר "שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת"{{הערה|תשורה 'מפי השמועה', ישיבה לצעירים בית שמש חנוכה ה'תש"פ.}}.<br />
<br />
== יום הולדת חסידי ==<br />
<br />
היום בו מגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי". ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מספר פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת{{הערה|אראנו נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".}}.<br />
<br />
הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}, ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מבצע יום הולדת]]<br />
* [[מנהגי יום הולדת]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]] <br />
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}<br />
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7.pdf ברכת המלך]''', ברכות הרבי לבעלי ימי הולדת, לפי סדר השנים {{PDF}}<br />
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf מזלו גובר]''', סקירה תורנית אודות מהותו של 'יום הולדת', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ"א {{PDF}}{{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/657599/ רבי לילדים: יוֹם הֻלֶּדֶת שָׁמֵחַ! • מיוחד]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129752 מבצע יום הולדת: ברכות והוראות של הרבי בחלוקת הדולרים • לקט]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604644b7b10bc_1615217847.pdf משמעות יום הולדת ה-120]''', לקט מתורת רבותינו נשיאינו, לרגל 120 שנה להולדת [[הרבנית חיה מושקא]] {{PDF}}{{COL}}<br />
*'''[https://anash.org/take-your-birthday-bash-up-a-notch/ למה חוגגים יום הולדת כל החיים?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/667478/ לקט מיוחד: ברכות, איחולים, הוראות לימי הולדת]''' {{וידפו}}<br />
{{אירועים יהודיים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br />
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>81.2.149.89https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=378720מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)2020-08-10T19:40:07Z<p>81.2.149.89: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מענדל רסקין.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]]<br />
הרב '''מנחם מענדל רסקין''' נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטאן]]<br />
<br />
==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון==<br />
[[תמונה:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|left|thumb|150px|הרב רסקין, אלול תשי"ג]]<br />
כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש"ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.<br />
<br />
==מחוץ לרוסיה==<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצאו אביו ואחותו, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מ"מ. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' [[דוד ברוומן]] שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש"ו. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"ו]] יצא עם עוד [[חסיד]]ים (ביניהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]), ובחודש [[אלול]] הגיע לאוסטריה, משם יצא ל[[פוקינג]].<br />
<br />
הרב רסקין [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה, בת דודו הרב [[יצחק רסקין]]. בשנת [[תש"ט]] עלה הרב רסקין ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]], שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]]. לתפקיד זה מונה על-ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ועל ידי המייסד וה[[משפיע]] של בית-הכנסת, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br />
<br />
יחד עם ידידו ר' [[יחזקאל שפרינגר]] ניהל קופת גמ"ח ואת "[[מעות חיטים]]" ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו ר' בנציון רסקין גבאי [[בית הכנסת]] "נחום יצחק" בשיכונים החדשים ב[[כפר חב"ד]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]])<br />
* בנו העסקן ר' לוי יצחק (איצ'ה) רסקין - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד<br />
*חתנו הרב שמואל קורץ<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס"ה]])<br />
<br />
{{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>81.2.149.89