חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תימן

2023-12-30T18:50:54Z

95.86.97.1:

[[קובץ:תימנים בשדה התעופה של עדן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|עולים יהודים תימנים ממתינים לטיסה לארץ ישראל בשדה התעופה בעיר עדן. חשון תש"י]]
'''תימן''' היא מדינה בחצי האי ערב. במדינה חיה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית.

==היסטוריה==

הקהילה היהודית בתימן מתקיימת, על פי המסורת, מאז חורבן [[בית ראשון]], ובני הקהילה מיוחסים לשבטי [[יהודה]] ו[[לוי]].

לאחר ש[[הרמב"ם]] עזר לביטול גזירות שהוטלו עליהם, נקשרו יהודי תימן לרמב"ם, התכתבו עמו, ואף קיבלוהו עליהם כמעין "מרא דאתרא". זרמים רבים ביהדות תימן הושפעו מ[[תורת הקבלה]], ונהגו על פיה, אך זרם קטן אחר, המכונה 'הדרדעים', הסתייג לחלוטין ממנה.

מנהגי ונוסחי תימן, עליהם התבטא הרבי ש"אצלם נשתמרו בטהרתה מנהגי ישראל לפני מאות שנים" {{הערה| שיחת ש"פ חוקת בלק תשמ"ב.}} מתחלקים לשני זרמים מרכזיים: השאמי, אשר מבוסס על מנהגי ארץ ישראל, והבלדי, אשר נערך על ידי רבי יחיא צאלח, המהרי"ץ, מחכמי תימן. נוסח התפילה של המהרי"ץ מבוסס על הנוסח המופיע בספר משנה תורה לרמב"ם.

==עליית יהודי תימן לארץ ישראל==

בשנת [[תרמ"ב]] עלתה קבוצה גדולה של יהודים מתימן ל[[ארץ ישראל]], העלייה נקראה 'אעלה בתמ"ר', על שם הפסוק מ[[שיר השירים]] (בתמ"ר, בהיפוך אותיות = תרמ"ב).

עד לשנת [[תש"ח]], עלו כ-35,000 יהודים לארץ ישראל, שהיוו כ-40 % מיהודי תימן.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] החלו פרעות ביהודי תימן, ובעקבות כך עלו לארץ למעלה מ-50,000 יהודים נוספים.

===פעילות חב"דית בקרב העולים===

לאחר העלייה לארץ ישראל, היו שניסו להעביר על דתם רבים מילדי עולי תימן, ולהעבירם לקיבוצים שאינם שומרי תורה ומצוות.

במכתב להנהלת [[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], הורה הרבי כיצד לפעול בקרב העולים, כדי לחזק בתורה ומצוות:

{{ציטוט|מקור=אגרות קודש ח"ד אגרת תתקמט|תוכן=ואם ישנם מקומות אשר על ידי גזירות בגלוי או בתחבולות מרמה רוצים 'לאחוז בתי כנסיות ובתי מדרשות' ל'השכיח חס ושלום את תורת הוי' ומצוותיו ולהדיחם חס ושלום מאלוקות' הנה צריך לדעת אשר בזמן הגזירה דוקא, כאשר רבו ההעלמות וההסתרים, עד אשר שמים אור לחושך […] אז דווקא נותנים כח מלמעלה להפוך את החושך לאור כי טוב". וכאשר נשמור - עד למסירת נפש - על הקטנים והקטנות, הרי על פי לשון המדרש, כשיש קטנים, יש גדולים, יש חכמים, יש זקנים, יש תורה, יש בתי כנסיות ובתי מדרשות}}

כחלק מהוראה זו, נקלטו בישיבה בלוד שמונים תלמידים יוצאי תימן. הישיבה אף נקראה באופן רשמי 'ישיבה לעולי רוסיה ותימן'.

ארגון '[[יד לאחים|חבר הפעילים]]', שהורכב ברובו מחסידי חב"ד, פעל רבות למען העולים, ודאג להביא תלמידים נוספים לישיבה בלוד. בשלב מסוים סירבה הנהלת הישיבה בלוד להמשיך לקבל את ילדי העולים, מצד מחסור בתקציב, אך הרבי הורה לקבלם למרות זאת.

הרבי עקב מקרוב אחר חינוכם של העולים. במכתב להנהלת הישיבה כתב הרבי כי "תשומת לב מיוחדה בכל הנזכר לעיל דורשים אחינו בני תימן . . אשר מצד אחד אין להם לעת עתה שום ידיעה מתנועת החסידות, תורתה ודרכיה, ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת–שמים שבהם והתקשרותם בתורת הקבלה ואמונת צדיקים, לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא"ח שנחלו לנו כבוד כ"ק נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".

===פרשת ילדי תימן===

בשנים שלאחר עליית יהודי תימן לארץ ישראל, נחטפו לפחות 350 (מספר שננקב על ידי הרבי{{מקור}}) מילדי עולי תימן. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, ולהוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו.

במהלך השנים הוקמו מספר וועדות חקירה לבדיקת הפרשה, אך כולן לא הצליחו לרדת לחקר האמת.

הרבי התייחס לפרשה זו במספר הזדמנויות. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ' חשון]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי :

{{ציטוט|מקור=שיחת כ' מר-חשון תשמ"ז|תוכן=ידוע ומפורסם לכל מה שאירע לפני שלושים־ארבעים שנה בעליית ילדי תימן וילדי טהרן לארץ הקודש: ילדים קטנים שעלו עם הוריהם לארץ הקודש - העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר, שהילדים זקוקים לטיפול רפואי ומצבם קשה וכו', עד שהודיעו להם שהילדים נפטרו… וכל זה למה - מכיוון שלא רצו שיתחנכו אצל הוריהם שהיו שומרי תורה ומצוות, כי אם, שיוכלו לחנכם כרצונם, תוך כדי ניתוק מוחלט ממורשת היהדות! . . חוב קדוש על כל מי שיש ביכולתו לעשות כל התלוי בו, למנוע ולעצור את גזלת הילדים המתרחשת בהווה, ונוסף לזה, להשתדל לתקן גם מה שנעשה בעבר. אלו שאין ביכולתם לפעול בעניין זה - יגבירו את הפעילות בעניין החינוך, כאמור, להשתדל שילדי ישראל יקבלו חינוך יהודי ברוח התורה, ולא לחסוך כל מאמץ והשתדלות כו' (כפי שניתן ללמוד מהצד שכנגד…), שהרי מדובר אודות פיקוח נפשות!}}

ביחידות לעיתונאי [[שמואל אבידור הכהן]], אמר לו הרבי:

{{ציטוט|מקור=ספר 'הרבי' כרך א' עמ' 94|תוכן=הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו. הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיוברר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של ילדים אלה. אבל באיזה שוויון–נפש מתייחסים לפרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו. ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה אז בארץ ישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו שלוש מאות וחמישים 'יוסל'אך' ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך}}

בין המשפחות שילדיהן נחטפו נמצאות גם משפחות חב"דיות.

== יהדות תימן ורבותינו נשיאינו ==

ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא רבות בכתביהם ההלכתיים של גאוני תימן, ורבנו הזקן מכונה בפיהם בשם "הרב השניאור" ולשו"ע אדמו"ר קראו על שמו "שו"ע שניאור" {{הערה| ראה למשל בתשובת ר' יחיא הכהן, נדפסה באוצרות תימן, תשובות ופסקים - א, ב"ב תשמ"ה, עמ' פט, סעיף לב. ענף חיים לר' אברהם אלנדאף, עמ' קכז. ובכ"מ בתכלאל עץ חיים, מהדורת ירושלים תרנ"ד.}}. כן כינו את אדמו"ר הזקן בשם "הרב שניאור" {{הערה| ראה אוצרות תימן שם, עמ' עג. אסופת מאמרים, מכת"י ר' חיים קורח, עמ' קכה. ולעיתים כתבו רבני תימן בטעות "סניור" במקום "שניאור". עיין: איש ימיני, ספר הזיכרון לרבי יחיא יצחק הלוי, ב"ב תשע"א, ח"א, עמ' יא, הערה 24. וש"נ.}} או בקיצור "השניאור", וכן "הרה"ק השניאור", וכו'{{הערה| ראה בספר הקיצו ורננו לר' יעקב מנזלי מעדן, עמ' פג. שם, עמ' פז. שם, עמ' קכג.}}. . הרב יוסף קאפח כתב {{הערה| מובא ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", בעריכת הרב יהושע מונדשיין, עמ' פ.}} כי בכל תימן היה רק עותק אחד משו"ע אדמו"ר הזקן שהיה נמצא בבית המדרש של סבו של הרב קאפח, וכל מי שנזקק לספר זה - פנה אל סבו. אמנם למעשה, ידוע ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן היה ספר מצוי בתימן, ורבים מגאוני תימן הזכירוהו, והוא מוזכר כבר בתשובה הלכתית מהרב יחיא הכהן, מחכמי תימן, שנכתבה לא אחרי שנת תקפ"ט{{הערה|} איש ימיני, ספר הזיכרון למרן... יחיא יצחק הלוי, כרך א, ב"ב תשע"א, תשובות וחידושי רבינו יצחק יחיא הלוי, עמ' יא, הערה 24. וראה בהערה הראשונה כאן מראה מקום לתשובת הר"י הכהן.}}. יתרה מזו, כבר בכתב יד של פסק דין מרבני תימן משנת תקפ"א מוזכר שו"ע אדמו"ר, ומכאן שסמוך ונראה להדפסתו הראשונה כבר הגיע שו"ע אדמו"ר לתימן וסמכו עליו שם סמיכה רבתי{{הערה| ר"י מונדשיין, השלמות לספר "ספרי ההלכה של אדה"ז", נדפסו בקובץ יגדיל תורה (ניו יורק), אב-אלול תשד"מ, חוברת ו (סא), עמ' שסא.}}.

באיגרת לישראל ישעיהו, יליד תימן, שהיה יו"ר הכנסת וחוקר יהדות תימן, כותב לו הרבי אודות סידור התכלאל, סידור התפילה של יהודי תימן, אותו העניק ישעיהו לרבי: "בהזדמנות זו עוה"פ אודה לו בעד הסידור "תכלאל", ובמיוחד הי' לי לעזר זה לא כבר בבירור מנהג בנוגע שבע ברכות"{{הערה|חכ"ד, אגרת ט'קכו.}}. באיגרת משנת תשל"ו, הרבי כותב למר ישעיהו גם בקשר לסיוע ליהודי תימן, וכן מעודדו להוציא לאור את תורת יהודי תימן מכתבי יד. {{הערה|אג"ק חלק לא, עמ' שלא-שלב. וראה שם ע' שלב, שהרבי מזכיר גם כאן את התכלאל שמר ישעי' שלח לו.}}
הרבי מרבה לציין בליקוטי שיחות (ועוד) לכתבי היד התימניים של משנה תורה להרמב"ם, ובמיוחד למהדורת הרמב"ם של הרב קאפח (ראה בארוכה בערכו).
בשיחה בשנת תשמ"ז אמר הרבי: "ובתקופה האחרונה נתגלו ומתגלים כתבי־יד דחיבור הרמב"ם ממהדורה יותר אחרונה, ובפרט כת"י תימן, אשר, ע"פ המקובל בתימן, קיימו יהודי תימן קשר הדוק עם הרמב"ם, על ידי שלוחים כו', ומפעם לפעם שלחו לעדכן ולהגי' את ספריהם ע"פ התיקונים וההשלמות האחרונים, עד לאחרוני האחרונים, של הרמב"ם, כך שלדבריהם המהדורה שבידם היא המתוקנת והמדוייקת ביותר"{{הערה|סה"ש תשמ"ז, ח"א, עמ' 310.}}.

בי"ד חשון תש"נ הגיעה לחלוקת הדולרים לצדקה מרת דליה טוויל ומסרה לרבי תמונות מיהודי תימן שצולמו בתימן באותה תקופה, וביקשה ברכה לפעילותה יחד עם בעלה להצלת יהודי תימן והוצאתם מתימן שם הם נמצאים בבידוד וללא הדרכה רוחנית ולהביאם לארץ ישראל. הרבי השיב: "אזי השם יתברך יצליח אתכם, כיון שזהו עניין של פיקוח נפשות"{{הערה| ראה בסרטון שבקישור הבא - https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1586503&ved=2ahUKEwjE1aWJ1_75AhXYNOwKHUcxC0EQFnoECBgQAQ&usg=AOvVaw2IArvTDa1L-L8PRmchgY31 .}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/159054/ וְנֶעֱלַם בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן]''' הזווית החב"דית של פרשיית ילדי תימן {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/29/967512074060.html "תשומת לב מיוחדה דורשים אחינו בני תימן"]''' {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/special/157509/ הרבי: ישנן רשימות מדוייקות של ילדי תימן החטופים]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

קוצו של יוד

2023-12-21T18:23:01Z

95.86.97.1: /* הכתר */

'''קוצו של יוד''' הוא מושג המוזכר רבות בספרי החסידות, ובו מבוארים הסברים עמוקים על הקו"ץ שמעל האות י', שהיא האות הראשונה מהשם הקדוש שם [[הוי"ה]].

==הכתר==
{{ערך מורחב|כתר}}
לפעמים משמשת הקוצו של יוד כמשל לספירת הכתר. מכיון שהאות י משמשת כרמז ל[[ספירת החכמה]], על כן מובן שקוצו של היוד, מרמז לדרגה גבוהה מהיוד, שהרי הקוץ של היוד היא מעל האות והיא שרשה. הספירה היחידה הגבוהה יותר בדרגה מהחכמה היא [[ספירת הכתר]].

לפי פירוש זה הסיבה שהכתר אינו נרמז בשום אחת מהאותיות רק בקוצו של יוד היא מכיון שספירת הכתר היא למעלה מגילוי בעולמות, כמו שהכתר הוא על ראש האדם ואינו חלק ממנו.

הרבי מבאר בשם אביו ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] כי גם הקוץ שעל היוד הינו רק רמז לכתר, ואינו משמש כ[[כלי]] לספירת הכתר, בדומה לשאר הספירות.

==קדמות השכל==
לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.

הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: "האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]]".

המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ, למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

דוד המלך

2023-12-04T18:40:07Z

95.86.97.1: /* ענין הביטול */

[[קובץ:דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של דוד]]
'''דוד המלך''' היה מלך ישראל לאחר [[שאול המלך]]. הוכתר למלך על פי נבואתו של [[שמואל הנביא]] עוד בחיי [[שאול המלך]]. [[מלך המשיח]] שיגאל את [[עם ישראל]] יהיה מצאצאיו. חיבר את ספר ה[[תהילים]].
==תולדות חיים==
נולד לאביו [[ישי]] מ[[בית לחם]]. בעקבות חשד שהועלה כלפיו שהוא [[ממזר]], שימש דוד כרועה צאן רחוק ממשפחתו. לאחר ש[[שאול המלך]] לא שמע בקול ה', הקב"ה שלח את [[שמואל הנביא]] שימשח למלך את אחד מבני ישי. שמואל הנביא לא ידע איזה בן למשוח, והקב"ה אמר לו שיעבור אחד אחד עד שהקב"ה יורה לו. שמואל הנביא עובר בין כל הבנים, אך על אף אחד לא אומר לו הקב"ה למשוח, בסוף נזכרים הבנים בדוד, והם מביאים אותו, ואז מורה הקב"ה לשמואל הנביא למשוח את דוד.

בעקבות הריגתו של גוליית הפלישתי על ידי דוד שזרק אבן שפגעה במצחו של גוליית, דוד עולה לגדולה בחצר [[שאול המלך]]. בארמון שאול המלך, מתיידד דוד עם [[יהונתן בן שאול]] וכורת עימו ברית. בעקבות הצלחתו של דוד, [[קנאה|מקנא]] בו שאול המלך, והוא מנסה להורגו. בעקבות כך נאלץ דוד לברוח.

לאחר מות [[שאול המלך]] במלחמה מול פלשתים (כפי שניבא [[שמואל הנביא]], דוד מתמנה למלך על [[שבט יהודה]], ולאחר מות אבנר בן נר, הוא ממונה למלך על כל ישראל. דוד רצה לבנות את [[בית המקדש]], אך בשל המלחמות הרבות שערך, והדמים ששפך, לא הותר לו לבנות. דוד מלך 40 שנה. נפטר ב[[חג השבועות]] ב'תתקכ"ד. את מקומו מילא בנו [[שלמה]].

==ספר התהילים==
[[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ספר תהלים]] שחיבר דוד המלך]]
{{ערך מורחב|ספר התהילים}}
{{להשלים}}
==צאצאיו==
החל מבנו שלמה, צאצאיו של דוד במשך תקופה ארוכה שימשו כ[[מלכות בית דוד|מלכים]] ב[[ישראל]]. לאחר [[חורבן בית המקדש הראשון]] הופסקה המלכות, אך היא עתידה לחזור ב[[ימות המשיח]], כאשר [[מלך המשיח]] יהיה מצאצאי דוד.
=== רבותינו נשיאינו ===

[[רבותינו נשיאינו]] שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין ה[[נשיאות]] בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה ש[[אדמו"ר הזקן]] הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.{{הערה|1=[[הרבי]], [[תורת מנחם]] ז, [[תשי"ג]] חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, [[מבה"ח]] וע[[ר"ח]] [[מרחשון]] [[תשי"ג]].}}

[[הרבי הרש"ב]] העיד על עצמו ועל אדמו"רי [[חב"ד]] בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מ[[אידיש]]): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור [[הבעל שם טוב]] מאיר תמיד, [[חסידות]] תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה [[הבעל שם טוב]], ו[[המגיד]] (ממעזריטש), והרבי ([[אדמו"ר הזקן]]), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד [[משיח]]".{{הערה|1=[[תורת שלום]] עמ' 176.}}

עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של [[הרבי כמלך המשיח]], שאחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא {{ציטוטון|מלך מבית דוד}}{{הערה|הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.}}, כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ב[[רבי]] ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשנ"ב]].}}: {{ציטוטון|רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד מ[[שבט יהודה]]}}.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}
==בתורת החסידות==
=== נשמתו של דוד המלך ===

נשמתו של דוד המלך היא [[נשמה כללית]], ולכך כמה סיבות:

א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של [[אדם הראשון]], (שהרי חייו של
דוד המלך ניתנו לו מ[[אדם הראשון]]{{הערה|1=זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.}}, ולכן, כשם שנשמת [[אדם הראשון]] כוללת את כל
[[נשמה|נשמות ישראל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - סימן ז']]. [[ספר הערכים - חב"ד]] חלק א' ס" קסז ואילך וש"נ.}}, כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.

ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ה[[מלכות]]{{הערה|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"{{הערה|1= פנחס כז.
ח.}}, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך{{הערה|1= ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.}}.

כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|1= הלכות מלכים פ"ו ה"ג.}} שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"{{הערה|1=ראה יב, כג.}} בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"{{הערה|1=ראה זח"ג רכא, ב.}}, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|1= המשך [[תער"ב]] חלק א' ע' נט.}} שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את [[נשמה|נשמות]] ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל [[נפש]]...
נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=64a92984-6135-4387-9551-5795f745af8c&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&pgnum=534 התוועדויות עמ' 1918 (534)]}}
==דוד המלך וחמיו שאול המלך==
רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] שהיה פרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו שלפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח ראשון לישראל, וזו לשונו; מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו" (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

=== ענין הביטול ===
ענין המלך הוא, שישנן [[נשמה|נשמות]] נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה{{הערה|לעומת זאת ישנן גם [[נשמה|נשמות]] גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל ה[[נביא]] שיהיה מלך על ישראל מכיוון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן כעס על ישראל כאשר ביקשו למנות להם מלך.}} מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו הייתה בביטול גמור כל כך ל[[הקב"ה]] עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}.

=== בסעודה דלעתיד לבוא ===
בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר [[הקב"ה]] לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).{{הערה|1=פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס]}} את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.]}} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.{{הערה|1= [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.]}}

== ראו גם ==
*[[תהלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת - הרב שלום דובער וולפא, בית משיח - {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלכים]]