חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום דובער דיקשטיין

2025-11-30T02:04:22Z

Avraham770: עדכון

[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשע"ד]])]]
הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' (יליד [[תשמ"ב]]), הוא [[שו"ב]] ועסקן בקהילת חב"ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] במסגרת בית חב״ד מקומי, וכן בקהילת דוברי העברית בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] ולאמו מרת שושנה (בתו של הרב [[יוסף לבנהרץ]]) - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]], ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]]. כיהן כראש מערכת [[הערות התמימים]] של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה ושל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת.

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בתום שנה זו, יצא לשנת שליחות ולימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], ובסיומה התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה במקום. במקביל לפעילותו בשנה זו, החל בלימודי [[שחיטה]]. בסיום תקופת השליחות הוסמך כרב ושו״ב על ידי הרבנים יצחק הכהן הענדל ודוד רפאל באנון.

בשנת [[תשס"ה]] התחתן עם אסתר שרה בת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב ממלבורן, אוסטרליה. במקביל ללימודיו ב״כולל מנחם״ המקומי, ולפעילותו בבית חב״ד למטייל, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לכהן כשו״ב בק״ק ליובאוויטש המקומית - תפקיד שאותו הוא ממלא מאז, במקביל לפועלו כשליח.

ביום ג׳ בתמוז ה'תשפ"ג התמנה, בנוסף לתפקידו כשו״ב, לרב משחטת העופות ״סולומון״ העומדת תחת הכשר ליובאוויטש בעיר, ומשמשת גם כמפעל להכשרת, עיבוד ואריזת בשר ועופות הגדול מסוגו באוסטרליה.

==שליח ומשפיע==
מיום חתונתו ועד תחילת שנת [[תשע"ז]] שימש כשליח ב[[בית חב"ד]] לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]], ומאז עד היום מכהן כשליח בבית חב"ד "שני-אור" בשכונת צפון קאולפילד בעיר.

במקביל לעבודתו בבתי חב"ד אלו הוא פועל בקרב קהילת הישראלים במלבורן, ומעביר מדי שבוע שיעורי תורה לאנשי עסקים וחברי הקהילה.

בנוסף, הוא פעיל גם בקהילת אנ"ש במלבורן: הוא מכהן כרב בחבר המנהלים של בתי הספר "ישיבה" ו"בית רבקה" בעיר, ומהווה משפיע ודמות חסידית בעיר.

==שוחט בינלאומי==
פן נוסף של שליחותו חורג מגבולות אוסטרליה: הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ונוסע רבות למקומם כדי לשחוט ולהכשיר עופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש.

מדי שנה הרב דיקשטיין שוחט את הכפרות של כ"ק אד"ש מה"מ בערב יום כיפור.

וכמו"כ משמש מידי שנהכשוחט ב[[כפרות]] שנערכות על ידי ארגון [[אש"ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.

==חקר השחיטה במשנת חב"ד==
[[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את טיוטת חיבורו: לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "שמלה חדשה" (תש"פ)]]
הרב דיקשטיין עוסק רבות בלימוד, עריכת והנגשת פסקי רבותינו נשיאינו בדיני השחיטה והבדיקה, וכן בחקר היחס לשחיטה במשנת חב"ד, עם דגש מיוחד על עניינה של [[שחיטת ליובאוויטש]]. את כל אלו הוא מפרסם בשיעורים שהוא מעביר ובמאמרים שהוציא לאור.

גולת הכותרת של בירורים אלו הוא הספר "שמלה חדשה" עם לקט ״בגדי מלכות״ - פסקי רבותינו נשיאינו בדיני שחיטה ובדיקה, מלוקטים וערוכים משלל ספרותם הרחבה, במקומות שבהם פסקי שונה מהפסק המקובל כיום, שערך והוציא לאור.

תדפיס מספר זה ראה אור לקראת יום הולדתו הארבעים, [[כ' חשוון]] [[תשפ"ב]], הספר במהדורתו הסופית על דיני שחיטה יצא לאור בחודש שבט ה'תשפ"ד, ובחודש סיוון ה׳תשפ״ה יצאה מהדורה שניה ומורחבת של הספר, הכוללת גם את דיני טריפות הריאה.

==חיבוריו==
*'''וזבחת כאשר צויתך''' – בירור, ראשוני מסוגו, בנושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של שחיטת ליובאוויטש{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.
*'''שמלה חדשה עם 'בגדי מלכות'''' - ליקוט פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקת הריאה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf "שמלה חדשה - עם בגדי מלכות"]''' {{PDF}}}} על סדר סימני החיבור "שמלה חדשה". יצאה לאור מהדורה ראשונה שבט תשפ"ה מהדורה שנייה סיון תשפ"ה.
*'''שחיטת ליובאוויטש''' - הספר מהווה מעין אנציקלופדיה לתורת חב״ד בענייני השחיטה והבשר הכשר: מאמרי דא״ח ושיחות קודש, באיורים חסידיים, ביאור המושג ״שחיטת ליובאוויטש״ ואופן יישומו מימי אדמו״ר הזקן ועד דורנו, ומאסף סיפורים חסידיים על ענייני השחיטה והכשרות. יצא לאור כסלו תשפ"ו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין "[[דרך המלך]]"
*'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב"די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]

שלום דובער דיקשטיין

2025-11-29T16:56:54Z

Avraham770: ניסוח

[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשע"ד]])]]
הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' (יליד [[תשמ"ב]]), הוא [[שו"ב]] ועסקן בקהילת חב"ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] במסגרת בית חב״ד מקומי, וכן בקהילת דוברי העברית בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] ולאמו מרת שושנה (בתו של הרב [[יוסף לבנהרץ]]) - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]], ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]]. כיהן כראש מערכת [[הערות התמימים]] של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה ושל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת.

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בתום שנה זו, יצא לשנת שליחות ולימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], ובסיומה התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה במקום. במקביל לפעילותו בשנה זו, החל בלימודי [[שחיטה]]. בסיום תקופת השליחות הוסמך כרב ושו״ב על ידי הרבנים יצחק הכהן הענדל ודוד רפאל באנון.

בשנת [[תשס"ה]] התחתן עם אסתר שרה בת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב ממלבורן, אוסטרליה. במקביל ללימודיו ב״כולל מנחם״ המקומי, ולפעילותו בבית חב״ד למטייל, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לכהן כשו״ב בק״ק ליובאוויטש המקומית - תפקיד שאותו הוא ממלא מאז, במקביל לפועלו כשליח.

ביום ג׳ בתמוז ה'תשפ"ג התמנה, בנוסף לתפקידו כשו״ב, לרב משחטת העופות ״סולומון״ העומדת תחת הכשר ליובאוויטש בעיר, ומשמשת גם כמפעל להכשרת, עיבוד ואריזת בשר ועופות הגדול מסוגו באוסטרליה.

==שליח ומשפיע==
מיום חתונתו ועד תחילת שנת [[תשע"ז]] שימש כשליח ב[[בית חב"ד]] לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]], ומאז עד היום מכהן כשליח בבית חב"ד "שני-אור" בשכונת צפון קאולפילד בעיר.

במקביל לעבודתו בבתי חב"ד אלו הוא פועל בקרב קהילת הישראלים במלבורן, ומעביר מדי שבוע שיעורי תורה לאנשי עסקים וחברי הקהילה.

בנוסף, הוא פעיל גם בקהילת אנ"ש במלבורן: הוא מכהן כרב בחבר המנהלים של בתי הספר "ישיבה" ו"בית רבקה" בעיר, ומהווה משפיע ודמות חסידית בעיר.

==שוחט בינלאומי==
פן נוסף של שליחותו חורג מגבולות אוסטרליה: הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ונוסע רבות למקומם כדי לשחוט ולהכשיר עופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש.

מדי שנה הרב דיקשטיין שוחט את הכפרות של כ"ק אד"ש מה"מ בערב יום כיפור.

וכמו"כ משמש מידי שנהכשוחט ב[[כפרות]] שנערכות על ידי ארגון [[אש"ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.

==חקר השחיטה במשנת חב"ד==
[[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את טיוטת חיבורו: לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "שמלה חדשה" (תש"פ)]]
הרב דיקשטיין עוסק רבות בלימוד, עריכת והנגשת פסקי רבותינו נשיאינו בדיני השחיטה והבדיקה, וכן בחקר היחס לשחיטה במשנת חב"ד, עם דגש מיוחד על עניינה של [[שחיטת ליובאוויטש]]. את כל אלו הוא מפרסם בשיעורים שהוא מעביר ובמאמרים שהוציא לאור.

גולת הכותרת של בירורים אלו הוא הספר "שמלה חדשה" עם לקט ״בגדי מלכות״ - פסקי רבותינו נשיאינו בדיני שחיטה ובדיקה, מלוקטים וערוכים משלל ספרותם הרחבה, במקומות שבהם פסקי שונה מהפסק המקובל כיום, שערך והוציא לאור.

תדפיס מספר זה ראה אור לקראת יום הולדתו הארבעים, [[כ' חשוון]] [[תשפ"ב]], הספר במהדורתו הסופית על דיני שחיטה יצא לאור בחודש שבט ה'תשפ"ד, ובחודש סיוון ה׳תשפ״ה יצאה מהדורה שניה ומורחבת של הספר, הכוללת גם את דיני טריפות הריאה.

==חיבוריו==
*'''וזבחת כאשר צויתך''' – בירור, ראשוני מסוגו, בנושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של שחיטת ליובאוויטש{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.
*'''שמלה חדשה עם 'בגדי מלכות'''' - ליקוט פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקת הריאה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf "שמלה חדשה - עם בגדי מלכות"]''' {{PDF}}}} על סדר סימני החיבור "שמלה חדשה". יצאה לאור מהדורה ראשונה טבת תשפ"ה מהדורה שנייה סיון תשפ"ה.
*'''שחיטת ליובאוויטש''' - הספר מהווה מעין אנציקלופדיה לתורת חב״ד בענייני השחיטה והבשר הכשר: מאמרי דא״ח ושיחות קודש, באיורים חסידיים, ביאור המושג ״שחיטת ליובאוויטש״ ואופן יישומו מימי אדמו״ר הזקן ועד דורנו, ומאסף סיפורים חסידיים על ענייני השחיטה והכשרות. יצא לאור כסלו תשפ"ו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין "[[דרך המלך]]"
*'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב"די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]

שלום דובער דיקשטיין

2025-11-28T14:00:14Z

Avraham770: הרחבה, הגהה, עריכה

[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשע"ד]])]]
הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' (יליד [[תשמ"ב]]), הוא [[שו"ב]] ועסקן בקהילת חב"ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] במסגרת בית חב״ד מקומי, וכן בקהילת דוברי העברית בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] ולאמו מרת שושנה (בתו של הרב [[יוסף לבנהרץ]]) - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]], ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]]. כיהן כראש מערכת [[הערות התמימים]] של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה ושל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת.

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בתום שנה זו, יצא לשנת שליחות ולימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], ובסיומה התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה במקום. במקביל לפעילותו בשנה זו, החל בלימודי [[שחיטה]]. בסיום תקופת השליחות הוסמך כרב ושו״ב על ידי הרבנים יצחק הכהן הענדל ודוד רפאל באנון.

בשנת [[תשס"ה]] התחתן עם אסתר שרה בת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב ממלבורן, אוסטרליה. במקביל ללימודיו ב״כולל מנחם״ המקומי, ולפעילותו בבית חב״ד למטייל, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לכהן כשו״ב בק״ק ליובאוויטש המקומית - תפקיד שאותו הוא ממלא מאז, במקביל לפועלו כשליח.

ביום ג׳ בתמוז ה'תשפ"ג התמנה, בנוסף לתפקידו כשו״ב, לרב משחטת העופות ״סולומון״ העומדת תחת הכשר ליובאוויטש בעיר, ומשמשת גם כמפעל להכשרת, עיבוד ואריזת בשר ועופות הגדול מסוגו באוסטרליה.

==שליח ומשפיע==
מיום חתונתו ועד תחילת שנת [[תשע"ז]] שימש כשליח ב[[בית חב"ד]] לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]], ומאז עד היום מכהן כשליח בבית חב"ד "שני-אור" בשכונת צפון קאולפילד בעיר.

במקביל לעבודתו בבתי חב"ד אלו הוא פועל בקרב קהילת הישראלים במלבורן, ומעביר מדי שבוע שיעורי תורה לאנשי עסקים וחברי הקהילה.

בנוסף, הוא פעיל גם בקהילת אנ"ש במלבורן: הוא מכהן כרב בחבר המנהלים של בתי הספר "ישיבה" ו"בית רבקה" בעיר, ומהווה משפיע ודמות חסידית בעיר.

==שוחט בינלאומי==
פן נוסף של שליחותו חורג מגבולות אוסטרליה: הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ונוסע רבות למקומם כדי לשחוט ולהכשיר עופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש.

מדי שנה הרב דיקשטיין שוחט את הכפרות של כ"ק אד"ש מה"מ בערב יום כיפור.

וכמו"כ משמש מידי שנהכשוחט ב[[כפרות]] שנערכות על ידי ארגון [[אש"ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.

==חקר השחיטה במשנת חב"ד==
[[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את טיוטת חיבורו: לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "שמלה חדשה" (תש"פ)]]
הרב דיקשטיין עוסק רבות בלימוד, עריכת והנגשת פסקי רבותינו נשיאינו בדיני השחיטה והבדיקה, וכן בחקר היחס לשחיטה במשנת חב"ד, עם דגש מיוחד על עניינה של [[שחיטת ליובאוויטש]]. את כל אלו הוא מפרסם בשיעורים שהוא מעביר ובמאמרים שהוציא לאור.

גולת הכותרת של בירורים אלו הוא הספר "שמלה חדשה" עם לקט ״בגדי מלכות״ - פסקי רבותינו נשיאינו בדיני שחיטה ובדיקה, מלוקטים וערוכים משלל ספרותם הרחבה, במקומות שבהם פסקי שונה מהפסק המקובל כיום, שערך והוציא לאור.

תדפיס מספר זה ראה אור לקראת יום הולדתו הארבעים, [[כ' חשוון]] [[תשפ"ב]], הספר במהדורתו הסופית על דיני שחיטה יצא לאור בחודש שבט ה'תשפ"ד, ובחודש סיוון ה׳תשפ״ה יצאה מהדורה שניה ומורחבת של הספר, הכוללת גם את דיני טריפות הריאה.

==חיבוריו==
*'''וזבחת כאשר צויתך''' – בירור, ראשוני מסוגו, בנושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של שחיטת ליובאוויטש{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.
*'''שמלה חדשה עם 'בגדי מלכות'''' - ליקוט פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקת הריאה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf "שמלה חדשה - עם בגדי מלכות"]''' {{PDF}}}} על סדר סימני החיבור "שמלה חדשה". יצאה לאור מהדורה ראשונה טבת תשפ"ה מהדורה שנייה סיון תשפ"ה
*'''שחיטת ליובאוויטש''' - הספר מהווה מעין אנציקלופדיה לתורת חב״ד בענייני השחיטה והבשר הכשר: מאמרי דא״ח ושיחות קודש, באיורים חסידיים, ביאור המושג ״שחיטת ליובאוויטש״ ואופן יישומו מימי אדמו״ר הזקן ועד דורנו, ומאסף סיפורים חסידיים על ענייני השחיטה והכשרות. יצא לאור כסלו תשפ"ו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין "[[דרך המלך]]"
*'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב"די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2025-11-22T22:56:03Z

Avraham770: קישור נכון, קישורים פנימיים

{{מפנה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|חיבורו של רבי יוסף קארו (מרן הבית יוסף)|שולחן ערוך}}
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]
[[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן, הוצאת [[תשפ"ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]])]]
'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא בעיקר '''שולחן ערוך הרב''' וכן גם '''שולחן ערוך {{מונחון|הגר"ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].

==כתיבת הספר==
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשולחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

==מבנה הספר==
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

==קונטרס אחרון==
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר "דרך הרב" על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): "וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה"ק ציס"ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק"ל... שהשולחן ערוך הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר"א]".}}.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.

==מהדורות הספר==
המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השולחן ערוך (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

בשנת [[תש"כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השולחן ערוך במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ"ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: "א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}".

יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשולחן ערוך אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שולחן ערוך אדמו"ר תש"כ-תשכ"ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ה נדפסו עם השולחן ערוך{{הערה|פתח דבר למהדורת שולחן ערוך אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.}}.

בשנת [[תשפ"ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]].

=== ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===
[[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]

בשנת [[תשנ"ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שולחן ערוך אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"ת, אותן העתיקו ממהדורת קה"ת) ומערכת קה"ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ"ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון עקב מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי,{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב].}}.

את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע"פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.

===הערכת גדולי ישראל את הספר===
{{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים]]
*סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': "הרב-שולחן ערוך (=אדמו"ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שולחן ערוך, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח"א ע' שמ"ז}}.
"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב"א]]'''"{{הערה|1='שיח זקנים' ח"ד}}.

עוד מובא בשם ה'אבני נזר': "והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר"א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשולחן ערוך אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר"א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר"א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשולחן ערוך רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל".

על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשולחן ערוך רבינו"{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.
*כתב ה"דברי חיים" מצאנז: "אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערה|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}.
*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשולחן ערוך הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ב"יפה שיחתן" להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.
*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}.

סיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שולחן ערוך הרב! עשה לך חברותא לשולחן ערוך הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!"{{הערה|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}.

האדמו"ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: "בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערה|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.
*כתב הגאון הרב מאיר אריק: "בשולחן ערוך הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערה|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהן שולחן ערוך הרב - אין לי בהן בהירות!".

*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}.
כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.
*כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערה|שם=בלוי}}.
*בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו"ר הזקן את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[ישראל הגר|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמו"ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" לאדמו"ר הזקן.

==חיבורים על השולחן ערוך==
* ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו"ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.
*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
*'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&pgnum=1 דרכי החיים]''' - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר [[היברובוקס]] .
*'''שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ז טבת ה'תש"פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.
*'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר"מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ"א.
*'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרבי הרש"ב)
*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]
* '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ"א.

==ביאורי הרבי==
{{להשלים|פיסקא=כן}}
*כללים מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}
*'''"ירא שמים יחמיר על עצמו"''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ"ירא שמים", גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]]].}}.
*'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו"ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: "ועיין שם", כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו"ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח"י]]].}}.
*הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}

==לקריאה נוספת==
*'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1891 עמוד 14
*ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד"ב לוין אודות שולחן ערוך הרב, "אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל", כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]''' אצל הרבי

== ראו גם ==
* [[שלחן ערוך]]
* [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]

==קישורים חיצוניים==
* '''שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}
* שלחן ערוך אדמו"ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}
*[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] {{ספרייה}}
*[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}
*[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''"ללמוד הלכות ת"ת בשולחן ערוך אדמה"ז"'''] {{חב"ד און ליין}}

{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]

ישתבח

2025-10-07T19:07:34Z

Avraham770: הוספתי מקור

{{חלונית
| כותרת = ברכת ישתבח
| ניקוד = כן
| רוחב מקסימלי = 30%
| תוכן = יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ · כִּי לְךָ נָאֶה יְ-הֺוָה אֱ-לֹהֵֽינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד · שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת · בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֺוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל־הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים:
| מקור = {{חב"דטקסט|ברכת ישתבח}}
}}

ברכת '''ישתבח''' הינה הברכה החותמת את [[פסוקי דזמרה]], נוסח הברכה מבטא שבח לה'.

ברכת ישתבח אינה מתחילה ב"ברוך" מפני שהינה המשך וחותם לברכת [[ברוך שאמר]]<ref>[[אורח חיים (שולחן ערוך)|שולחן ערוך, אורח חיים]] חלק א, הלכות ברכות השחר, נד, א.</ref>.

== מקור הברכה ==
הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר מעורכי המלחמה"<ref>ראה ספר האשכול וספר המנהיג.</ref> אך ב[[תלמוד ירושלמי]] שלפנינו לא נמצא כלל מאמר זה.

ה[[כלבו]]<ref>סימן קכ"ב.</ref> כותב ש[[שלמה המלך]] תיקן ברכה זו ואף רמז את שמו בתחילת הברכה: '''ש'''מך '''ל'''עד '''מ'''לכנו '''ה'''א-ל, הרב חיים ויטאל מביא ש[[אברהם אבינו]] תיקן את ברכת ישתבח ורמז את שמו במילים: "'''א'''דון הנפלאות, '''ב'''ורא כל הנשמות, '''ר'''בון כל המעשים, '''ה'''בוחר השירי מרה, '''מ'''לך יחיד חי העולמים".

== דיני הברכה ==
צריך לעמוד בברכת ישתבח<ref>שו"ע אדה"ז סי' נ"א סי"א, שם סי' נ"ג ס"א</ref>.

אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'.

== ביאור הברכה ע"פ חסידות ==
[[הרבי הרש"ב]] מבאר בהגהות לסידור שיש נקודה לפני המילה 'שיר' ואחרי המילה 'מלכות' מפני שאת כל הי"ג שבחים האלה צריך לומר ברצף, אך מביא שיש כאלה שאומרים שצריך לומר ברצף עד 'והודאות', כלומר ט"ו שבחים, ומבאר שעניין הט"ו שבחים הם כנגד ט"ו התיבות בפסוק 'את ה' האמרת' והיינו ש"ביום הוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "יהיה" ב' פעמים שם "י-ה" שגם "ו-ה" יהיה במדרגת "י-ה", והט"ו שבחים הם להמשיך י-ה בו-ה.

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

ישתבח

2025-10-07T18:59:43Z

Avraham770: תקלדה

{{חלונית
| כותרת = ברכת ישתבח
| ניקוד = כן
| רוחב מקסימלי = 30%
| תוכן = יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ · כִּי לְךָ נָאֶה יְ-הֺוָה אֱ-לֹהֵֽינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד · שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת · בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֺוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל־הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים:
| מקור = {{חב"דטקסט|ברכת ישתבח}}
}}

ברכת '''ישתבח''' הינה הברכה החותמת את [[פסוקי דזמרה]], נוסח הברכה מבטא שבח לה'.

ברכת ישתבח אינה מתחילה ב"ברוך" מפני שהינה המשך וחותם לברכת [[ברוך שאמר]]<ref>[[אורח חיים (שולחן ערוך)|שולחן ערוך, אורח חיים]] חלק א, הלכות ברכות השחר, נד, א.</ref>.

== מקור הברכה ==
הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר מעורכי המלחמה"<ref>ראה ספר האשכול וספר המנהיג.</ref> אך ב[[תלמוד ירושלמי]] שלפנינו לא נמצא כלל מאמר זה.

ה[[כלבו]]<ref>סימן קכ"ב.</ref> כותב ש[[שלמה המלך]] תיקן ברכה זו ואף רמז את שמו בתחילת הברכה: '''ש'''מך '''ל'''עד '''מ'''לכנו '''ה'''א-ל, הרב חיים ויטאל מביא ש[[אברהם אבינו]] תיקן את ברכת ישתבח ורמז את שמו במילים: "'''א'''דון הנפלאות, '''ב'''ורא כל הנשמות, '''ר'''בון כל המעשים, '''ה'''בוחר השירי מרה, '''מ'''לך יחיד חי העולמים".

== דיני הברכה ==
צריך לעמוד בברכת ישתבח.

אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'.

== ביאור הברכה ע"פ חסידות ==
[[הרבי הרש"ב]] מבאר בהגהות לסידור שיש נקודה לפני המילה 'שיר' ואחרי המילה 'מלכות' מפני שאת כל הי"ג שבחים האלה צריך לומר ברצף, אך מביא שיש כאלה שאומרים שצריך לומר ברצף עד 'והודאות', כלומר ט"ו שבחים, ומבאר שעניין הט"ו שבחים הם כנגד ט"ו התיבות בפסוק 'את ה' האמרת' והיינו ש"ביום הוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "יהיה" ב' פעמים שם "י-ה" שגם "ו-ה" יהיה במדרגת "י-ה", והט"ו שבחים הם להמשיך י-ה בו-ה.

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]