חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

באבא סאלי

2018-10-25T06:13:04Z

Ll: /* הסתלקותו */תיקון

[[תמונה:הבבא סאלי.jpg|left|thumb|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''ישראל בר מסעוד אבוחצירא''' מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי''' היה רב ומקובל נולד א' ב[[תשרי]] ה'תר"ן, הסתלק ד' בשבט ה'תשמ"ד (26 בספטמבר 1889 - 8 בינואר 1984).

==תולדות חיים==
הבבא סאלי נולד בשנת [[תר"נ]] בעיר תפילילאת שב[[מרוקו]].

בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].

בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].

זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].

כאשר הביעו לפניו את אמונת החסידים ש[[הרבי]] הוא ה[[מלך המשיח]], ענה בחיוך "אישתהיל קילשי!" (ראוי לו הכל).

הבאבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון ב[[תורת הנגלה]] והנסתר.

==קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד==
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===
קשריו עם הרבי היו מופלאים. בסדרת "אגרות קודש" מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.

ואחר כך כותב: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}}.

אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי תניא.

===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערת שוליים|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי"ב]] היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] היתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל.

ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.

הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".

בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של רב שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".

==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.

שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערת שוליים|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.

גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] {{הערת שוליים|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.

===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.

כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך. כשבאו לספר לו שאחד מהרבנים יצא כנגד הקריאה הקדושה, ביטל זאת לגמרי והגיב כמשתומם: "מה לזבוב קצוץ כנפים אצל הנשר בשמים?".

במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".

בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.

==הסתלקותו==
הסתלק בד' [[שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].

לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:

"משפחת אבוחצירה. מאד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו היתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

== ראו גם ==
*[[יהדות ספרד]]
*[[שושלת אבוחצירא]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&hilite=6c3308ed-565b-404f-abe9-2ea04e0f30be&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9 מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* חיים רייך, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה''בבא ברוך'' בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ''], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}
* אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל[[שבועון בית משיח]] (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי וחסידות חב"ד, באתר חב"ד אינפו, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד|אבוחצירא ישראל]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2013-10-17T09:06:58Z

Ll:

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}

'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==ביוגרפיה==
===הולדתו===
ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד אדמו"ר הרש"ב לרבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער'.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלש, יביאו את הילד שישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה בחדר-שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. בעת ההכנסה זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.

===שידוכו===
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא – אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].

עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.

===חתונתו===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש שטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך הליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשלאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==עסקנות ציבורית==
===ייסוד ישיבת תומכי תמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{הערה|כתובות ט, ב.}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

===אסיפת הרבנים עת"ר===
{{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}
בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.

באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם – מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.

תחת הנהגתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו"ר הרש"ב יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!".

אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו"ר הרש"ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון [[בית עלמין|בית העלמין]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב שיש בהם עניין לציבור.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו"ר הרש"ב לומר על קברי הצדיקים.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לגרוזיה.
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד.
* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה"ת, תשע"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[המשפיע שלא חזר]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].
* הרב [[אלישיב קפלון]], [[רוסטוב]].

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - {{חב}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

רשת אהלי יוסף יצחק

2013-10-15T18:12:45Z

Ll:

[[תמונה:הרשת.jpg|left|thumb|250px|סמל הרשת]]
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.

==הקמת ה'רשת'==
[[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך “אהלי יוסף יצחק” על שם כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.

בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת ”זרם בלתי-זרמי”.

על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.

את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”.

==בתי הספר הראשונים==

במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

'''‘מנחת’''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].

==ניהול הרשת==

המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק’ כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה’רשת’.

במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה’רשת’, בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי “עת לעשות לה’ הפרו תורתך”.

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו”ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל”ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

==מנהלי הרשת==
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[מאיר פריימן]]
*(נוכחי) הרב [[ישראל בוטמן]]

==הנהלה נוכחית==

*יו"ר ההנהלה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

*מנכ"ל רשת 'אהלי יוסף יצחק' בארה"ק: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].

*מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].

*הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.

*הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.

*הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשת.

==מבקרי הרשת==
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:

* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* הרב [[אברהם פריז]]

==הוצאות לאור==
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]'''.

==לקריאה נוספת==

*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ג]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''דוד עבדי''' - יומנו של הרב [[דוד חנזין]], [[תשס"ג]].
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*[[אליהו וולף]], '''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]], [[תשס"א]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.reshet.org.il/chinuch אתר "רשת אהלי יוסף יצחק"]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

עקידת יצחק

2013-10-14T11:18:28Z

Ll:

נסיון '''העקדה''' הינו אחד מהניסיונות הקשים שעבר [[אברהם אבינו]].{{הערת שוליים|כמאמר חז"ל: עמוד בזה, שלא יאמרו הראשונים אין בהם ממש.}}

יש שמקשים מה החידוש במסירות נפשו של אברהם אבינו, הרי בכל הדורות היו [[יהודים]] שמסרו את נפשם גם בלי שזכו לגילוי אלוקי בו נאמר להם למסור את נפשם{{הערת שוליים|וכמובא ב[[ספר התניא]] הטעם בזה.}}.

לשאלה זו נמצאו מספר ביאורים ומהם:

א. בעל העקדה מסביר כי החידוש בכך הוא מכיון שלא היה לאברהם אבינו שום הכרח לקיים את המצווה, שהיה יכול לטעון "כי ביצחק יקרא לך זרע". מה שאין כן אצל היהודים בדורות שלאחרי קבלת התורה, היה זה מכח הציווי של "ונקדשתי בתוך בני ישראל".

ב. מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, סיפר פעם את הסיפור הבא:

במזעריטש היה קשה מאוד להתקבל כתלמיד אצל רבי דובער, המגיד ממעזריטש. קבוצת חסידים אחת רצתה לפחות לשרת את תלמידיו: להביא להם מים ולרחוץ את ידיהם עם קומם בבוקר, לטאטא את רצפת אולם הלימודים, להדליק את התנורים במשך חודשי החורף, וכן הלאה. החסידים הללו נודעו בכינויים "מסיקי התנורים".

ליל חורף אחד, כאשר שכבתי על דרגש באולם הלימודים שלנו, שמעתי שיחה בין שלושה מחסידים אלו. "מה היה מיוחד כל כך בעקדת יצחק?" שאל הראשון. "אם אלוקים היה מתגלה אליי ומצווה עליי להקריב את בני יחידי, האם לא הייתי מציית לו?"

הוא שאל וגם השיב: "אילו אלוקים היה אומר לי להקריב את בני יחידי, הייתי דוחה קצת את המעשה ושומר אותו איתי לכמה ימים. גדולתו של אברהם הייתה נעוצה בכך שהוא קם מוקדם בבוקר כדי למלא מיד אחר הצו האלוקי".

אמר השני: "אילו אלוקים היה אומר לי להקריב את בני יחידי, גם אני לא הייתי מבזבז אף רגע והייתי מבצע את פקודתו מיד. אבל הייתי עושה זאת בלב כבד. גדולתו של אברהם הייתה גלומה בעובדה שהוא הלך לעקדה בלב מלא שמחה על ההזדמנות להגשים את רצונו של אלוקים".

אמר השלישי: "גם אני הייתי ממלא אחר רצון אלוקים בשמחה. אני חושב שייחודיותו של אברהם התבטאה בתגובתו כאשר גילה שמדובר היה במבחן בלבד. כאשר אלוקים ציווה עליו, "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה..." (בראשית כב, יב), אברהם התמלא שמחה – לא מפני שבנו יחידו לא ימות, אלא מפני שניתנה לו הזדמנות למלא צו אלוקי נוסף".

סיכם רבי שניאור זלמן ואמר: "האם אתם סבורים שהיו אלה דיבורים בלבד? כל אחד מהם תיאר את מידת ההקרבה העצמית שהוא עצמו הגיע אליה בשירות הבורא".

ג. בתורת החסידות מבואר שאברהם היה הראשון שהטביע בעולם את כח מסירות הנפש והוא הצינור לכך, ואותם יהודים צאצאיו של אברהם אבינו שמסרו את נפשם, עשו זאת מכוחו. אך בכל זאת קשה, שהרי אברהם אבינו עצמו כבר עבר נסיונות קשים יותר של מסירות נפש, כמו הנסיון של אור כשדים, ואם כן מה הגדולה בנסיון זה דווקא.

ד. הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7a3a3114-cfbb-4154-ad4d-5281c9489633&st=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=90 עמ' 75].}} מתרץ ומבאר כי [[מסירות נפש]] ישנה גם אצל [[אומות העולם]] ולא באה תמיד ממניעים טהורים, אך בנסיון העקדה דווקא מוכח מסירות נפשו המוחלטת של אברהם אבינו בבחינת [[ביטול במציאות]], שהרי היה יכול לטעון שבעקידת יצחק יבטל הענין של גילוי אלוקותו בעולם, שנמשך על ידי אברהם אבינו, ואם היה יצחק נשחט ח"ו לא היה לענין זה המשך. נמצא שאברהם אבינו קיים את נסיון העקדה רק מפני דיבורו הפשוט של [[הקב"ה]] ללא שום חשבונות, וזהו ביטול במציאות.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

אגרות קודש (הרבי)

2013-07-31T23:24:17Z

Ll:

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו.

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]].

בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==

במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ."

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'".

יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.

==תוכן כרכי האגרות==
{{טורים|תוכן=
*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]])
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]])
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]]
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]]
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]]
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]]
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]]
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]]
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]]
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]]
*כרך כט - אגרות משנת [[תשל"ד]]
*כרך ל - אגרות משנת [[תשל"ה]]
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

==הוצאות שונות==
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===אגרות קודש באנגלית===
[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|250px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] ח"א עמוד 309):
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב }}
למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf ראה כאן] בנספח{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב).}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==ראה גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]

==קישורים חיצוניים==
'''קריאה'''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
'''שונות'''
* [http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש] - igrot.com
* [http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org
* [http://shop.chabad.info/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ
* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrut.blogspot.com
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* עמי מיימון, תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחה:מנחם נחום גרליצקי

2013-05-20T17:30:06Z

Ll: /* השהיה */ פסקה חדשה

מה כל כך מיוחד בזה שהוא לא הגיש את מועמדותו? [[משתמש:יואל|יואל]]
:שהוא לא ימשיך בתפקידו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::וכי הוא היחיד שלא ימשיך בתפקידו? [[משתמש:יואל|יואל]]
:::לא, אבל הערך לא עוסק בכלל הגבאים - אלא בו עצמו '''בלבד'''. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::נניח שיהיה ערך שיעסוק בגבאי אחר - האם גם בערכו הוא תכתוב הנ"ל? [[משתמש:יואל|יואל]]
::::בערך על הגבאי האחר - אם הוא גם כן לא ממשיך בתפקידו - אזי כן. (זה גם הקו בויקי, לא?). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::באם ישנם בחירות והוא לא נבחר, או שלא הגיש מועמדות, מובן מאליו כי הוא לא ממשיך. מדוע יש צורך לפרט יותר מזה? תמיהני. [[משתמש:יואל|יואל]].
:::::המשפט "בבחירות הקרובות" לא מתאים, זה כמו לכתוב "השנה קרה כך וכך", בזמן שאף אחד לא יודע האם מדובר בשנת [[תשס"ז]], [[תשס"ח]], או [[תשס"ט]]. נכון יהיה לכתוב "בבחירות של שנת [[תשס"ט]] לא הגיש הרב גרליצקי את מועמדותו".
::::::כנ"ל בקשר לסיומי הרמב"ם - עדיף לכתוב מאיזו שנה הוא מארגן את הסיומים, ולא את המשפט "למעלה מעשרים שנה". אם רוצי לכתוב משהו שנכון לשנה הזאת דווקא, אפשר לכתוב: "נכון לשנת תשס"ט". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:59, 5 מאי 2009 (EDT)
:::::::קיבלתי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:הרב גרליצקי פוטר ע"י הרב שווי בתשרי תשס"ז. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:27, 14 ביוני 2010 (UTC)
::אבל מבחי' אזדאבא הוא המשיך לשמש כגבאי... צריך לעשות סדר בכל ה'שמוץ' הזה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::זה לא נכון. הוא ממושמע לשווי והוא התפטר. אזדבא לא התערב בעניין. זאת עובדה ולא שמוץ. צריך לכתוב "בעקבות חיכוחים (וכדו') הוא פוטר על ידי הרב שווי" וזהו. בלי להיכנס לפרשנויות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:59, 14 ביוני 2010 (UTC)
::::אוקיי, נראה שטעות הייתה בידי. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== השהיה ==

הרבנים שווי וברוין הודיעו בשבת האחרונה (במדבר) למנחם גרליצקי כי הוא מושהה מתפקידו, עקב זלזול בבקשת הרבנים לתת לרב שווי את עליית מפטיר בחג שבועות.

סעודת משיח

2013-04-04T09:11:06Z

Ll:

'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.

==מקור הסעודה==
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}

המנהג מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}}}

==שם הסעודה==
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח {{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז}} וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד.

==מנהגי הסעודה==
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים בסעודה זו [[ארבע כוסות]] של יין, כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ס' כו] אוצר מנהגי חב"ד}}. ע"פ תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

[[הרבי]] הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח, וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו. במיוחד נהוג אצל הרבי לשיר את ה[[ניגון הופ קוזק]].

===בחסידויות שונות===
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים [[טיש]] '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות ללוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}.
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיח] על תקנת הבעל שם טוב לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - {{חב}}

==לקריאה נוספת==
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]

שיחה:ספר התורה של הרבי

2012-07-30T21:04:59Z

Ll: /* שיפור הערך */ פסקה חדשה

יש תמונה? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:50, 14 ביוני 2010 (UTC)
:הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:52, 14 ביוני 2010 (UTC)

== שיפור הערך ==

בויקיפדיה בערך של דפוס סלאוויטא מופיע מידע שיכול להחכנס לערך זה. לא הצלחתי למצוא מידע מאיפה הגיע להם הס"ת? צי כתב את הספר ומתי? במידה ומישהו יודע אפשר להוסיף.

==מתוך ויקיפדיה== (ערוך קצת עבור חב"דפדיה):

==מסירות הנפש של האחים מסלאוויטא==

בבעלות האחים שפירא היה בית דפוס ששכן בעיר סלאוויטא. אחד הפועלים בדפוס שפוטר מעבודתו עקב מנהגו להשתכר לעיתים קרובות, התאבד כמה ימים לאחר פיטוריו. בני משפחתו של הפועל העלילו על האחים שפירא שהם רצחו את בן משפחתם, וקברו אותו, בכדי שלא ילשין על כך שבדפוס מודפסים ספרים שלא עברו את ביקורת הצנזורה. בפסק הדין שניתן לאחר שנים של חקירות ועינויים, נגזר עליהם עונש מלקות.

כאשר היה נידון אדם למלקות, נהוג היה להעבירו דרך שתי שורות של חיילים כשידיו כבולות, והחיילים מכים בו ב[[שוט]] שבידיהם. כך היו אמורים האחים שפירא לעבור בין השורות שלוש פעמים, ואם לא יפחו את נפשם, יוגלו לסיביר.

בספר הדורות החדש מתאר המחבר את האירוע ומספר:
{{ציטוט|תוכן=...ויהי בעברם בין הגייסים, נפלה מעל ראש האח הצעיר [[כיפה (יהדות)|מצנפתו]]. עמד על מקומו ולא זז, ולא פסע פסיעה קטנה. לא השגיח במכאוביו ובמכות הגדולות, וקיבל עליו דין שמים באהבה, ולא רצה להקל ראשו בדבר, ואחר אשר הרים את מצנפתו וישם אותה בראשו, הלך בין המכים והמייסרים עד עוברו...}}

--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 00:04, 31 ביולי 2012 (IDT)

שיחה:אילת

2012-07-26T01:22:28Z

Ll:

==כפילות או טעות?==
בגוף הערך מופיע פעמיים השם "שמעון אייזנבך". (פעם אחת עם טעות כתיב, דרך אגב). פעם אחת הוא מופיע בצירוף השם "בן ציון", ובפעם השניה ללא שם זה. השאלה היא האם מדובר על אותו אחד, או שמא על שתי יהודים שונים. באם מדובר על אותו א', הרי שלא מתאים לכתוב שהוא פועל בעיר כבר עשרים וחמש שנה, ומיד אחרי זה לכתוב "ברבות השנים הצטרפו..." - משפט שממנו משמע שהיה זה '''לאחרי''' התרחשות מה שנכתב בפסקה הקודמת. לא נגעתי בזה מכיון שאין לי שום מושג וכו'.

נ.ב. לגבי "מקווה חדש/ה מפואר ומרהיב עין". - אין לי הבנה גדולה בדקדוק, אך ברי לי שבאם צריך לכתוב מקוה חדשה, הרי שהיא גם צריכה להיות מפואר'''ת''' ומרהיב'''ת''' עין. בינתיים שיניתי למקוה חדש כפי השימוש הנהוג המקובל והנפוץ. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:52, 22 ביולי 2012 (IDT)

סודר? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 04:22, 26 ביולי 2012 (IDT)

אילת

2012-07-26T01:19:54Z

Ll: /* יחס נדיר מצד הרבי */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב העכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==חב"ד מגיעה לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מנהל הרב יחיאל קוצר. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת תש"ע ומנוהל ע"י הרב מאיר סמאדג'ה.

===יחס נדיר מצד הרבי===
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות), הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==שלוחי הרבי כיום==
*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]].
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==מוסדות חב"ד אילת==

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

===בית ספר חב"ד===

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

===ישיבת חב"ד===

{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים אילת}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.

===בית חב"ד המרכזי===

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

===בית חב"ד שחמון===

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. בלב השכונה ניצב לו בניין מרשים של בית חב"ד שחמון.

בית חב"ד זה הוקם ע"י הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר.

במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד שחמון הרב לוי העכט.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אילת

2012-07-26T01:06:13Z

Ll:

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב העכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==חב"ד מגיעה לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מנהל הרב יחיאל קוצר. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת תש"ע ומנוהל ע"י הרב מאיר סמאדג'ה.

===יחס נדיר מצד הרבי===
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

'''אביסל יידישקייט'''
'אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==שלוחי הרבי כיום==
*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]].
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==מוסדות חב"ד אילת==

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

===בית ספר חב"ד===

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

===ישיבת חב"ד===

{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים אילת}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.

===בית חב"ד המרכזי===

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

===בית חב"ד שחמון===

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. בלב השכונה ניצב לו בניין מרשים של בית חב"ד שחמון.

בית חב"ד זה הוקם ע"י הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר.

במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד שחמון הרב לוי העכט.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אילת

2012-07-26T00:59:36Z

Ll: /* שלוחי הרבי לעיר */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==חב"ד מגיעה לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד.

במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.

==שלוחי הרבי כיום==
*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]].
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==יחס נדיר מצד הרבי==
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

===אביסל יידישקייט===
'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==מוסדות חב"ד אילת==

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

===בית ספר חב"ד===

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

===ישיבת חב"ד===

{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים אילת}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.

===בית חב"ד המרכזי===

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

===בית חב"ד שחמון===

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. בלב השכונה ניצב לו בניין מרשים של בית חב"ד שחמון.

בית חב"ד זה הוקם ע"י הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר.

במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד שחמון הרב לוי העכט.

==יהדות תיירותית==

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אילת

2012-07-26T00:56:44Z

Ll:

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==שלוחי הרבי לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד.

במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.

==שלוחי הרבי כיום==
*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]].
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==יחס נדיר מצד הרבי==
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

===אביסל יידישקייט===
'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==מוסדות חב"ד אילת==

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

===בית ספר חב"ד===

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

===ישיבת חב"ד===

{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים אילת}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.

===בית חב"ד המרכזי===

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

===בית חב"ד שחמון===

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. בלב השכונה ניצב לו בניין מרשים של בית חב"ד שחמון.

בית חב"ד זה הוקם ע"י הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר.

במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד שחמון הרב לוי העכט.

==יהדות תיירותית==

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אילת

2012-07-26T00:48:34Z

Ll: /* חינוך חסידי באילת */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==שלוחי הרבי לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד.

במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.

==שלוחי הרבי כיום==
*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]].
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==יחס נדיר מצד הרבי==
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

===אביסל יידישקייט===
'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==מוסדות חב"ד אילת==

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

===בית ספר חב"ד===

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

==בית חב"ד המרכזי==

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

את הבניין מנהל בהצלחה מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

==יהדות תיירותית==
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.

==ישיבת חב"ד==
{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים אילת}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת בהצלחה ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אילת

2012-07-20T21:57:17Z

Ll: /* שלוחי הרבי לעיר */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==שלוחי הרבי לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדשה, מפואר ומרהיב עין. להנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק מיוחד.

במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.

==שלוחי הרבי כיום==

*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת תומכי תמימים.
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==יחס נדיר מצד הרבי==

במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

===אביסל יידישקייט===
'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==חינוך חסידי באילת==

ברבות השנים הצטרפו לפעילות בעיר גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר.

בשנת [[תש"נ]] נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים.

לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו מבנה עבור הגן. החינוך בגן שהצליח מעל המשוער, גרר לפתיחת גן נוסף.

פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב גליצנשטיין נערמו בעיות גדולות בדרך לקבלת רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ולכן התארחו במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

בשנת [[תשנ"ה]], התפתחה קהילת חב"ד והחלה לשגשג באופן לא צפוי. המוסדות במקום החלו להתנהל ביד רמה על ידי מקורבי חב"ד בעלי תשובה נמרצים, וכן על ידי מתנדבים אשר למרות שלא זכו לקבל על כך הנחיה מהרבי נרתמו לפעול במלא עוזם.

==יהדות תיירותית==

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.

==ישיבת חב"ד==
ערך מורחב [[ישיבת תומכי תמימים אילת]]

החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת בהצלחה ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ]]. בישיבה עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

יוסף הכט

2012-07-20T21:48:51Z

Ll: /* משפחתו */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
הרב [[יוסף הכט]] הינו רבה הראשי של [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

נולד בחודש [[שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. התחתן עם בתו של ר' שלום בער פופאק. בשנת [[תשל"ח]] [[השלוחים לארץ הקודש|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של אילת ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. בשנת [[תשס"ד]] ייסד את [[תומכי תמימים אילת]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] הוענק לרב הכט תואר 'יקיר העיר' אילת, בעקבות עבודתו המסורה בעיר.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל - [[שליח]] ב[[תל אביב]].
*ר' שניאור זלמן צבי הירש - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*ר' לוי - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון, אילת.
*הת' שמעיה.
*הת' משה יצחק.
*הת' ישראל דוד.
*אברהם יהושע.

;חתניו
*הרב בורגן
*הרב יהודה טייכטל - מנהל מוסדות חב"ד אילת.
*הרב משה סילמן - קראון הייטס.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה באה"ק מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הכט יוסף]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הכט יוסף]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|הכט]]

אילת

2012-07-20T21:46:45Z

Ll:

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==שלוחי הרבי לעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדשה, מפואר ומרהיב עין. להנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק מיוחד.

במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.

מנהל בית חב"ד אילת שנים רבות הוא הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] הפועל רבות בקרב תושבי העיר ובסיסי צה"ל הפזורים באיזור הערבה.

==יחס נדיר מצד הרבי==

במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

===אביסל יידישקייט===
'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==חינוך חסידי באילת==

ברבות השנים הצטרפו לפעילות בעיר גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר.

בשנת [[תש"נ]] נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים.

לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו מבנה עבור הגן. החינוך בגן שהצליח מעל המשוער, גרר לפתיחת גן נוסף.

פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב גליצנשטיין נערמו בעיות גדולות בדרך לקבלת רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ולכן התארחו במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

בשנת [[תשנ"ה]], התפתחה קהילת חב"ד והחלה לשגשג באופן לא צפוי. המוסדות במקום החלו להתנהל ביד רמה על ידי מקורבי חב"ד בעלי תשובה נמרצים, וכן על ידי מתנדבים אשר למרות שלא זכו לקבל על כך הנחיה מהרבי נרתמו לפעול במלא עוזם.

==יהדות תיירותית==

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.

==ישיבת חב"ד==
ערך מורחב [[ישיבת תומכי תמימים אילת]]

החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת בהצלחה ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ]]. בישיבה עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

תומכי תמימים אילת

2012-07-20T21:07:02Z

Ll:

[[קובץ:תומכי תמימים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לישיבה ב[[אילת]]]]
'''תומכי תמימים אילת''' הינה [[ישיבה]] של [[חב"ד]] ב[[אילת]] המיועדת בעיקר עבור [[בעלי תשובה]]. נוסדה בשנת [[תשס"ד]] על ידי רב העיר ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]].

אולם הלימודים של הישיבה נמצא בבניין [[בית חב"ד]] בעיר. בין השנים [[תשס"ח]] - [[תש"ע]] שכנה הישיבה באיזור מסחרי בעיר המכונה "מרכז מור", במטרה למשוך למקום צעירים רבים שעוברים באיזור.
בקיץ [[תשע"ב]] חתמה הישיבה חוזה שכירות למבנה גדול השוכן בשדרת החנויות 'שדרות התמרים' במרכז העיר.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה ישנה קבוצה של תלמידים השלוחים, הפועלת לחיזוק הלימודים בישיבה והרמה הרוחנית.

הישיבה מתאפיינת ב[http://www.yeshiva-eilat.co.il/?template=article&article=382 שיעורי תורה באווירה מיוחדת], תפילות במתינות עם שימת לב למתפללים העושים את צעדיהם הראשונים בבית כנסת, יציאות לחוויות גשמיות ורוחניות בחיק הטבע ועוד.

תלמידי הישיבה נוטלים חלק פעיל ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי העיר ובסביבתה ונותנים רוח גבית רחבה לפעילות בית חב"ד המקומי. בכל יום שישי מקימים התלמידים דוכנים להנחת תפילין ביציאה ממוסדות החינוך העל-יסודיים בעיר וכן במרכזי הקניות והתיור בעיר.

==קישורים חציוניים==
[http://yeshiva-eilat.co.il לאתר ישיבת חב"ד אילת]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

תומכי תמימים אילת

2012-07-20T21:05:35Z

Ll:

[[קובץ:תומכי תמימים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לישיבה ב[[אילת]]]]
'''תומכי תמימים אילת''' הינה [[ישיבה]] של [[חב"ד]] ב[[אילת]] המיועדת בעיקר עבור [[בעלי תשובה]]. נוסדה בשנת [[תשס"ד]] על ידי רב העיר ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]].
אולם הלימודים של הישיבה נמצא בבניין [[בית חב"ד]] בעיר. בין השנים [[תשס"ח]] - תש"ע שכנה הישיבה באיזור מסחרי בעיר המכונה "מרכז מור" במטרה למשוך למקום צעירים רבים שעוברים באיזור.
בקיץ תשע"ב חתמה הישיבה חוזה שכירות למבנה גדול השוכן בשדרת החנויות 'שדרות התמרים' במרכז העיר.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה ישנה קבוצה של תלמידים השלוחים, הפועלת לחיזוק הלימודים בישיבה והרמה הרוחנית.

הישיבה מתאפיינת ב[http://www.yeshiva-eilat.co.il/?template=article&article=382 שיעורי תורה באווירה מיוחדת], תפילות במתינות עם שימת לב למתפללים העושים את צעדיהם הראשונים בבית כנסת, יציאות לחוויות גשמיות ורוחניות בחיק הטבע ועוד.

תלמידי הישיבה נוטלים חלק פעיל ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי העיר ובסביבתה ונותנים רוח גבית רחבה לפעילות בית חב"ד המקומי. בכל יום שישי מקימים התלמידים דוכנים להנחת תפילין ביציאה ממוסדות החינוך העל-יסודיים בעיר וכן במרכזי הקניות והתיור בעיר.

==קישורים חציוניים==
[http://yeshiva-eilat.co.il לאתר ישיבת חב"ד אילת]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

ארצות הברית

2012-07-03T00:37:37Z

Ll:

{{לעריכה|ניסוח לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני הרבי הריי"צ בביקורו הראשון בארה"ב ב[[תרפ"ט]]]]
'''ארצות הברית''' הינו מונה גוש של חמישים מדינות המונים יחדיו כשלוש מאות ושלוש כעשרה מיליון תושבים. מדינות אלו נמצאות ברובן בחלק הצפוני של יבשת אמריקה.

[[נשיא הדור]] - [[הרבי שליט"א]] ורוב יהודי העולם, מתגוררים בארצות הברית.

[[770]] - המרכז העולמי של חסידות חב"ד, נמצא ב[[ניו-יורק]], העיר המאוכלסת ביותר בארה"ב.

== משכן מרכז חסידות חב"ד במדינה ==

בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] אותו הוציא [[הרבי]] לאור בשנת [[תשנ"ב]], כתוב ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קבע מקומו דווקא ב[[חצי כדור התחתון]] שבו לא היה [[מתן תורה]], בכדי להפיץ שמה את מעיינות תורת החסידות.

סיבה נוספת לקביעת משכנו של [[נשיא הדור]] דווקא בארה"ב, היא היותה היבשת בה נמצאים רוב מנין ובניין של בני ישראל בדורנו זה.

הרבי גם מביא באותו קונטרס את פתגם [[הרבי הריי"צ]] 'עשר גלויות גלתה ליובאוויטש' כשגלות אמריקה היא הגלות האחרונה ממנה נעבור לבית המקדש בירושלים הבנויה.

== הגעת רבותינו למדינה ==

הפעם הראשונה שהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, הייתה בשנת [[תר"צ]], לאחר הביקור ב[[ארץ ישראל]], שהה הרבי הריי"צ בארצות הברית כחצי שנה, ונפגש עם נשיא ארצות הברית דאז.

הפעם השנייה שהגיע הרבי הריי"צ לאמריקה, הייתה כבר להתיישבות קבע, ב[[ט' אדר ב' ת"ש]], עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה נשאר הרבי מלך המשיח שליט"א ב[[צרפת]], עד שב[[כ"ח סיון תש"א]], הצליח הרבי להגיע לארצות הברית.

עם בואו של הרבי הריי"צ לאמריקה, הייתה אמריקה אז בשיא שנות ה[[כפירה]] לכל ענין שריח של [[יהדות]] יוצא ממנו, ואז הכריז הרבי הריי"צ ש"אמריקה איז נישט אנדערש" [=[[אדמו"ר הריי"ץ#אמריקה איננה שונה|אמריקה איננה שונה]]]. תחת סיסמא זו פעלה כל [[הפצת המעיינות]] של חסידות חב"ד דאז, עד לטביעת החותמת של "[[ופרצת]]" כסיסמת הפעילות של ליובאוויטש.

==יסוד תומכי תמימים==
בי' [[אדר ב']] בשנת [[ת"ש]] החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]]. היה זה יום לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית ב[[ט' אדר ת"ש]] אז הכריז על יסוד ישיבת תומכי תמימים בארה"ב.

בהכרזתו על הקמת הישיבה, אמר אדמו"ר הריי"צ: "אנו המהגרים - יותר נכון המובאים הנה - הובאו לכאן לשם עבודה במסירות נפש, לעשות את אמריקה למקום תורה. יודע אני היטב אילו כוחות מסירות נפש זקוקים לכך, אך בטוחני כי בזכות אבות קדושים נצליח במסירות הנפש שלנו לתורה ומצוות בדרכי החסידות.

תוך זמן מסויים תהי' ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" הישיבה הגדולה ביותר, ותלמידי הישיבה יאירו את הבתים היהודיים ויתנו הגבהת רוח לרבנים המקומיים שיתמסרו להרבצת התורה...

מובטחני בזכות אבותי הקדושים כי תוך זמן קצר מאד תהא ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" לא רק הישיבה הגדולה והמסועפת במדינה, כי אם גם - אור המאיר וכח המעורר ומורה דרך ההתעסקות לרבנים וראשי הישיבות וה' יצליח לנו בגשמיות וברוחניות..." ואכן, למחרת בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, החלו קומץ של תלמידים את לימודיהם בישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש". הבטחתו של אדמו"ר הריי"צ קוימה במלואה, וישיבת "תומכי תמימים" הפכה תוך זמן קצר לישיבה הגדולה ביותר בארה"ב.

== לקריאה נוספת ==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=850 שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א] על גילוי ארה"ב (י"ב תמוז תשמ"ד)
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1858&CategoryID=1085 משיחות] כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות ארה"ב

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארצות הברית]]

תחשוב טוב יהיה טוב

2012-07-03T00:17:42Z

Ll:

הפתגם '''חשוב טוב יהיה טוב''' נאמר במקור ב[[אידיש]] '''טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט''' על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד ב[[חסידות חב"ד]] המבטא את חשיבותה של כח ה[[מחשבה]] ויכולתה לשנות את המציאות.

משמעות הפתגם היא, שעצם המחשבה לטובה - מביאה לתוצאות טובות, ב[[טוב הנראה והנגלה]].

[[קובץ:חשוב טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משאית מפרסמת תחשוב טוב יהיה טוב]]
כמה מהמקורבים ל[[הרבי|רבי]] ולחסידות חב"ד שהתחברו בצורה מיוחדת לפתגם החסידי, החליטו להפיצו. בשנים האחרונות הודפסו שלטים עם הכיתוב תחשוב טוב יהיה טוב, ותמונתו של הרבי כשהוא מניף אץ ידו לשלום. שלטים אלו מודבקים בין השאר, על משאיות העוסקות בהובלות ברחבי [[ארץ הקודש]] שמביאות את המסר למאות אלפי אנשים.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64164 כוחה של מחשבה]{{וידאו}} - שיעור מאת הרב נועם הר-פז.
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

תחשוב טוב יהיה טוב

2012-07-03T00:16:38Z

Ll:

הפתגם '''חשוב טוב יהיה טוב''' נאמר במקור ב[[אידיש]] '''טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט''' על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד ב[[חסידות חב"ד]] המבטא את חשיבותה של כח ה[[מחשבה]] ויכולתה לשנות את המציאות.

משמעות הפתגם היא, שעצם המחשבה לטובה - מביאה לתוצאות טובות, ב[[טוב הנראה והנגלה]].

[[קובץ:חשוב טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
כמה מהמקורבים ל[[הרבי|רבי]] ולחסידות חב"ד שהתחברו בצורה מיוחדת לפתגם החסידי, החליטו להפיצו. בשנים האחרונות הודפסו שלטים עם הכיתוב תחשוב טוב יהיה טוב, ותמונתו של הרבי כשהוא מניף אץ ידו לשלום. שלטים אלו מודבקים בין השאר, על משאיות העוסקות בהובלות ברחבי [[ארץ הקודש]] שמביאות את המסר למאות אלפי אנשים.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64164 כוחה של מחשבה]{{וידאו}} - שיעור מאת הרב נועם הר-פז.
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

תחשוב טוב יהיה טוב

2012-07-03T00:14:45Z

Ll:

הפתגם '''חשוב טוב יהיה טוב''' נאמר במקור ב[[אידיש]] '''טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט''' על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד ב[[חסידות חב"ד]] המבטא את חשיבותה של כח ה[[מחשבה]] ויכולתה לשנות את המציאות.

משמעות הפתגם היא, שעצם המחשבה לטובה - מביאה לתוצאות טובות, ב[[טוב הנראה והנגלה]].

[[קובץ:חשוב טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]

כמה מהמקורבים ל[[רבי|הרבי]] ולחסידות חב"ד שהתחברו בצורה מיוחדת לפתגם החסידי, החליטו להפיצו. בשנים האחרונות הודפסו שלטים עם הכיתוב תחשוב טוב יהיה טוב, ותמונתו של הרבי כשהוא מניף אץ ידו לשלום. שלטים אלו מודבקים בין השאר, על משאיות העוסקות בהובלות ברחבי [[ארץ הקודש]] שמביאות את המסר למאות אלפי אנשים.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64164 כוחה של מחשבה]{{וידאו}} - שיעור מאת הרב נועם הר-פז.
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

קובץ:חשוב טוב.jpg

2012-07-03T00:05:09Z

Ll:

סמיכה לרבנות

2012-07-02T23:57:00Z

Ll:

'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה". הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.

=== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה ===

מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]</REF>, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר שסמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] סמיכה ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]].

בתורת החסידות מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.</REF>

למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, -הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.] רמב"ם ריש הל' סנהדרין.</REF>

=== הסמיכה כיום ===

עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת ש"פ חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור.

=== הסמיכה בחב"ד ===

בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו סמיכה להוראה.<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] </REF>

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה.

פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות

יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הרוגוטשבי'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

מדינת ישראל

2012-04-26T08:41:48Z

Ll: /* הרבי והמדינה */

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש ממשלת מדינת ישראל, מר [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית באזור שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

== הרבי והמדינה ==
דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל<REF>"בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (ע"פ [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)</REF> ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}

למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזהו ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר בניסים גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה – שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים – [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן – אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור . . ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה . . וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים – פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|שיחו"ק קודם הנשיאות.}} בהזדמנות אמר הרבי כי יסוד מדינת ישראל שאינה מושתת על יסודי ה[[תורה]], עיכבה את ה[[גאולה]] למשך כמה וכמה שנים. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרבי את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]]<REF>הרב [[יהושע דוברבסקי]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 חב"ד אינפו]</REF>.

דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.<ref>‏ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' יז]</ref> ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]</ref> הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.

"נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" באנגלית ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|ממכתבו למר יצחק בן צבי.}}.

לקראת חגיגות "חג העצמאות" שנת [[תשע"א]] קרא הרב [[מאיר דרוקמן]] שהינו רב חב"ד, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי החסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==קיום מדינה יהודית==
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות – מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר כ"ק הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי [[משל]]: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות – החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה ע"י המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה – לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים – משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד – הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועד"ז לבנון, מקסיקו, [[ארה"ב]] וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; משא"כ אם תיעשה "מדינה יהודית" – הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה – הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא ע"פ התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' – כי גם ע"פ תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר{{הערה|תורת מנחם – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון. שיחת ש"פ משפטים, 399}}.

== פרשת הילדים הפליטים ==
{{ערך מורחב|ערך=פרשת הילדים הפליטים}}
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. [[אדמו"ר הריי"צ]], נלחם בהם במסירות נפש, ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל ב[[ארץ ישראל]].

== ראו גם ==
*[[ציונות]]
*[[אתחלתא דגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

ה' באייר

2012-04-26T08:28:11Z

Ll: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ה' באייר''' הוא היום החמישי ב[[חודש אייר]].

יום זה הוא היום השלושים שלפני [[חג השבועות]] ויש להתחיל בו בהכנות לקראת החג{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט, א.}}; ב[[תורה]], [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|על פי [[שיחה]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']]. הודפס ב[[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]], שיחה ג', עמ' 1414. וראה גם בעמ' 1448-1447.}}.

==אירועים ביהדות==
*[[תקנ"ט]] - רבי ישעיה פיק, נפטר.
*[[תק"מ]] - רבי משה זרח איידליץ מפראג, מחבר הספרים 'מלאכת מחשבת' ו'אור לישרים', נפטר.
*[[תרע"א]] - רבי שמואל שמעלקא גינצלר, אב"ד אויבר-וישווא ומחבר ספר 'משיב נפש', נפטר.
*[[תש"ח]] - הוכרז על הקמת [[מדינת ישראל]] בחלקים משטחה של [[ארץ ישראל]].
*[[תשט"ז]] - רבי נח שמעונוביץ, מייסד ישיבת כפר חסידים - כנסת חזקיהו, נפטר.

{{הערות שוליים}}

{{להיום יום|ה'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ח ה]]

ה' באייר

2012-04-26T08:27:48Z

Ll: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ה' באייר''' הוא היום החמישי ב[[חודש אייר]].

יום זה הוא היום השלושים שלפני [[חג השבועות]] ויש להתחיל בו בהכנות לקראת החג{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט, א.}}; ב[[תורה]], [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|על פי [[שיחה]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']]. הודפס ב[[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]], שיחה ג', עמ' 1414. וראה גם בעמ' 1448-1447.}}.

==אירועים ביהדות==
*[[תקנ"ט]] - רבי ישעיה פיק, נפטר.
*[[תק"מ]] - רבי משה זרח איידליץ מפראג, מחבר הספרים 'מלאכת מחשבת' ו'אור לישרים', נפטר.
*[[תרע"א]] - רבי שמואל שמעלקא גינצלר, אב"ד אויבר-וישווא ומחבר ספר 'משיב נפש', נפטר.
*[[תש"ח]] - הוכרזעל הקמת [[מדינת ישראל]] בחלקים משטחה של [[ארץ ישראל]].
*[[תשט"ז]] - רבי נח שמעונוביץ, מייסד ישיבת כפר חסידים - כנסת חזקיהו, נפטר.

{{הערות שוליים}}

{{להיום יום|ה'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ח ה]]

שלום דובער גוראריה

2012-02-29T13:24:43Z

Ll:

[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]]

'''בארי גוראריה''' (שלום דב-בער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]). בנם של הרב [[שמריהו גוראריה]] ו[[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|חנה]], שהיו חתנו ובתו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד בישיבת תורה ודעת ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.

בשנת [[תש"י]] לאחר פטירת סבו אדמו"ר הריי"צ ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].

בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בערי לאישה את מרת [[מינא גוראריה|מינא]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.

נפטר [[ד' באדר]] א' [[תשס"ה]].
==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הוא מכר כמה מן הנדירים שבהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב גור-ארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונה של חב"ד עירער גור ארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו ברובם הגדול לידי אגודת חסידי חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]],[[ תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''דידן נצח''' הרב שמואל לובעצקי, הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
* '''דידן נצח''' הרב משה בוגמילסקי, (באנגלית תשס"ז. בעברית תשס"ח).
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]

תומכי תמימים אילת

2012-02-09T21:56:58Z

Ll:

[[קובץ:תומכי תמימים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לישיבה ב[[אילת]]]]
'''תומכי תמימים אילת''' הינה [[ישיבה]] של [[חב"ד]] ב[[אילת]] המיועדת בעיקר עבור [[בעלי תשובה]]. נוסדה בשנת [[תשס"ד]] על ידי רב העיר ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]]. תחילה שכנה הישיבה בבניין [[בית חב"ד]] ב[[אילת]] ובשנת [[תשס"ח]] עברה ל"מרכז מור" שבאילת.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה ישנה קבוצה של תלמידים השלוחים, הפועלת לחיזוק הלימודים בישיבה והרמה הרוחנית.

הישיבה מתאפיינת ב[http://www.yeshiva-eilat.co.il/?template=article&article=382 שיעורי תורה באווירה מיוחדת], תפילות במתינות עם שימת לב למתפללים העושים את צעדיהם הראשונים בבית כנסת, יציאות לחוויות גשמיות ורוחניות בחיק הטבע ועוד.

תלמידי הישיבה נוטלים חלק פעיל ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי העיר ובסביבתה. בכל יום שישי מקימים התלמידים דוכנים להנחת תפילין ביציאה ממוסדות החינוך העל-יסודיים בעיר וכן במרכזי הקניות והתיור בעיר.

==קישורים חציוניים==
[http://yeshiva-eilat.co.il לאתר ישיבת חב"ד אילת]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

בעל תשובה

2012-02-05T18:19:51Z

Ll: /* קישורים חיצוניים */

'''בעל תשובה''' הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב"ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו.

ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.

בתורת חסידות חב"ד מקבל המושג "בעל תשובה" משמעות עמוקה יותר, לפיה גם צדיק צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.
== בתורת החסידות ==

אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}:

האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.

אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.

מדריגה זו, היא ע"י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי ע"י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}}

תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].

בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.

== בעל תשובה בחב"ד ==
כיום מצויות ישיבת חב"ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים.

לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה.

בכל ישיבה כזאת ניתן למצוא חלק מאנשי הצוות שעשו בעצמם מהפך בחייהם והחלו בשמירת תורה ומצוות. מטבע הדברים ולאור הנסיון שצברו, יש לאנשי צוות אלו הגישה המיוחדת והמבינה לליבו של התלמיד העושה את צעדיו הראשונים ביהדות.

בנוסף לכך, קיימים ארגונים המארגנים נופשים וקורסים להכרת היהדות, החסידות ומבנה הנפש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לרובדים העמוקים בעולם היהודי, סודות הבריאה ונפש האדם.

==קישורים חיצוניים==
אתרים של ישיבות ומרכזים לחזרה בתשובה:
*[http://www.tmimim.org/ ישיבת רמת אביב]
*[http://www.yeshiva-nz.co.il ישיבת נווה צדק ביפו]
*[http://http://www.yeshiva-eilat.co.il ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.daat.org.il/ ישיבת חב"ד דעת]

*[http://ascent.co.il/ מרכז אסנט בצפת]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

בעל תשובה

2012-02-05T18:17:56Z

Ll:

'''בעל תשובה''' הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב"ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו.

ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.

בתורת חסידות חב"ד מקבל המושג "בעל תשובה" משמעות עמוקה יותר, לפיה גם צדיק צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.
== בתורת החסידות ==

אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}:

האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.

אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.

מדריגה זו, היא ע"י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי ע"י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}}

תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].

בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.

== בעל תשובה בחב"ד ==
כיום מצויות ישיבת חב"ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים.

לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה.

בכל ישיבה כזאת ניתן למצוא חלק מאנשי הצוות שעשו בעצמם מהפך בחייהם והחלו בשמירת תורה ומצוות. מטבע הדברים ולאור הנסיון שצברו, יש לאנשי צוות אלו הגישה המיוחדת והמבינה לליבו של התלמיד העושה את צעדיו הראשונים ביהדות.

בנוסף לכך, קיימים ארגונים המארגנים נופשים וקורסים להכרת היהדות, החסידות ומבנה הנפש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לרובדים העמוקים בעולם היהודי, סודות הבריאה ונפש האדם.

==קישורים חיצוניים==
אתרים של ישיבות לחוזרים בתשובה
[http://www.tmimim.org/ ישיבת רמת אביב] | [http://www.yeshiva-nz.co.il ישיבת נווה צדק ביפו] | [http://http://www.yeshiva-eilat.co.il ישיבת חב"ד אילת] |
[http://www.daat.org.il/ ישיבת חב"ד דעת]

[http://ascent.co.il/ מרכז אסנט בצפת]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

תומכי תמימים אילת

2012-02-05T18:06:02Z

Ll:

[[קובץ:תומכי תמימים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לישיבה ב[[אילת]]]]
'''תומכי תמימים אילת''' הינה [[ישיבה]] של [[חב"ד]] ב[[אילת]] המיועדת בעיקר עבור [[בעלי תשובה]]. נוסדה בשנת [[תשס"ד]] על ידי רב העיר ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]]. תחילה שכנה הישיבה בבניין [[בית חב"ד]] ב[[אילת]] ובשנת [[תשס"ח]] עברה ל"מרכז מור" שבאילת.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה ישנה קבוצה של תלמידים השלוחים, הפועלת לחיזוק הלימודים בישיבה והרמה הרוחנית.

הישיבה מתאפיינת ב[http://www.yeshiva-eilat.co.il/?template=article&article=382 שיעורי תורה באווירה מיוחדת], תפילות במתינות עם שימת לב למתפללים העושים את צעדיהם הראשונים בבית כנסת, יציאות לחוויות גשמיות ורוחניות בחיק הטבע ועוד.

תלמידי הישיבה נוטלים חלק פעיל ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי העיר ובסביבתה. בכל יום שישי מקימים התלמידים דוכנים להנחת תפילין ביציאה ממוסדות החינוך העל-יסודיים בעיר וכן במרכזי הקניות והתיור בעיר.

==קישורים חציוניים==
[http://www.example.com לאתר ישיבת חב"ד אילת]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

הצלת הרבי והרבנית

2011-06-28T21:35:30Z

Ll: /* העברת המסמכים לפאריז */

[[תמונה:ship.jpg|left|thumb|250px|האוניה סרפה פינטו עליה הגיעו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] לארצות הברית]]
'''כ"ח [[סיון]] בשנת [[תש"א]]''' הוא היום בו הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] "[[איש וביתו]]" ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזבו את אירופה הבוערת על ידי הנאצים.

מבצע ההצלה של הרבי והרבנית, התנהל על-ידי חמיו של הרבי, [[אדמו"ר הריי"צ]], שהפעיל את קשריו במטרה לחלץ מאירופה הכבושה את מי שיהיה ל[[נשיא הדור]].

==ההצלה==

בסופה של שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[השואה|מלחמת העולם השניה]], הפעילה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] מאמצים רבים להצלת אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו.

השגת אישורי כניסה (ויזות) רבים היתה כרוכה בקשיים גדולים, ולכן התמקדו העסקנים בעיקר בהצלתו של האדמו"ר הריי"צ שהיה נתון בסכנה גדולה. במהלך התקופה בה המתינו לאישורים השונים להצלת הרבי מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד – מי שהטיפול בנושא הצלתו של אדמו"ר הריי"צ, במשרדי ההגירה בארה"ב הופקד בידיו – הוראה מהרב [[ישראל ג'ייקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד בסידור הרשיונות עבור חתנו של האדמו"ר הריי"צ - [[הרבי]].
הרבי ששהה בפאריז, טרם נכבשה ע"י הנאצים, הקלה את סיכויי הצלתו, ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר הריי"צ. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד, באגרת ששלח לו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון ה'[[ת"ש]].

בחודש כסלו ה'ת"ש החלו בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של הרבי. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה לארה"ב. יהודי בשם מאיר ב. הארטאן – בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחוייבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת הרבי – התחייב כלפי השלטונותעל הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה של הרבי והרבנית לארה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת חשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארה"ב וימנע את חשש הממשלה שיפול עליה למעמסה.

מצויידים באישור זה הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפאריז והגישו בקשה, כיוצאי מדינת [[רוסיה]], לקבלת אשרת כניסה ("ויזה") רגילה לארצות-הברית. באותה העת, טיפול באשרות כניסה, שמספרן היה מוגבל, היה עשוי להמשך כחצי שנה, אלא שהמצב הבטחוני המסוכן לא איפשר לעסקנים להמתין בחיבוק ידים. הם השתדלו לזרז את התהליך, אך הידיעות שהגיעו מהקונסול האמריקאי בפאריז לא היו ברורות.

נסיונות העו"ד ראד, ליצור קשר עם הקונסול בפאריז לא צלחו. במקביל שיגר העו"ד בקשה אל הר' ג'ייקובסון – ביום ט"ו [[טבת]] – לשלוח מברק אל הרבי ולברר האם התקבל ה"אפידייביט" ואם כן מהי תשובתו של הקונסול.

===בקשות הגירה מיוחדות===
[[תמונה: כח סיווןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|רשימת הנוסעים באוניה סורפא פינטא, בה מופיעים גם שמותיהם של הרבי והרבנית]]

בשלב מסויים החליטו העסקנים הנוגעים בדבר – בהסכמת אדמו"ר הריי"צ – להגיש בקשות לאשרות כניסה "מיוחדות" עבור אדמו"ר הריי"צ ומקורביו. בבקשות אלו תוארו אנשי הקבוצה כאנשים ממעמד הירארכי גבוה, וכמנהיגים בעלי שיעור קומה רוחני, שהצלתם נחוצה ליהדות העולם. הסכמתם של נציגי ה"סטייט דפרטמנט" לקביעת קבוצה שכזו הצליחה להנתן בהשתדלותם של העסקנים. הגשת הבקשה לאשרה הקבוצתית נעשתה ב[[ריגא]], כשבין שמות המקורבים נמנה כמובן גם הרבי. ליד שמו צויין תפקידו הרבני והוזכרה העובדה שעסק בניהול עסקנות ציבורית, בנוסף לעבודתו בעריכת הקובץ התורני '[[התמים]]' שהופיע ב[[ווארשה]] והוצאתו נפסקה עם פרוץ המלחמה. הרבי תואר בהקשר זה כהוגה דעות ממדרגה ראשונה וכמי שעשוי לתרום רבות בשטח מדעי היהדות.

בכ"ה טבת נתקבל במשרד "אגודת חסידי חב"ד" מברק מחתנו של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]], ובו מוזכרת בקשת חותנו, לדאוג בדחיפות לאשרות כניסה עבור שני החתנים הנוספים: "שניאורסאהן – כ"ק אדמו"ר שליט"א – בפאריז והורנשטיין בטריאסט". באמצע חודש [[שבט]] נערך דיון בין העסקנים האם להתמסר מיד לסידור הגירתו של הרבי, או להמתין מהחשש הבא: בבקשת האשרה הרגילה השתמשו כאמור בהזכרת מקצוע הנדסת החשמל, כך שגילוי ה"סתירה" בין שני סוגי הבקשות – זו הרגילה וזו המיוחדת – עלול היה לפגוע במאמצי ההצלה של קבוצת המקורבים כולה, ואף של אדמו"ר הריי"צ עצמו. נוסף לכל זה גם החשש שסיבוכים בהצלת מי שנשא אף הוא את שם המשפחה "שניאורסון" (הרבי),עלולים להזיק להצלתו של אדמו"ר הריי"צ.

העובדה שבמשך כל השנים, מאז יציאתם את רוסיה, היו הרבי והרבנית חסרי אזרחות של מדינה כלשהיא, הקשתה על הטיפול בהשגת הרשיונות עבורם. מסקנת הדיון היתה, ע"פ עצתם של עורכי-הדין, להמתין תקופה קצרה עד שיוסדר הרשיון של אדמו"ר הריי"צ והצלתו מריגא, ורק אח"כ לחדש את המאמצים להצלת חתנו מפאריז.

בתאריך ד' [[אדר ראשון]] התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ, המודיע שהתקבלו אשרות כניסה עבורו ועבור הנמצאים עמו. בהתאם לכך הצטווה העו"ד בוטלער (שהחליף את העו"ד ראד), להשתדל בארה"ב להשגת אשרת כניסה "מיוחדת" עבור הרבי שנמנה עם קבוצת המקורבים. בי' [[אדר שני]] הודיע העו"ד בוטלער לעסקנים החב"דיים שעדיין לא הצליח לברר את תוצאות בקשת ההגירה של הרבי. כעבור עשרה ימים, בכ' אדר ב', הודיע להם העו"ד כי החליט להגיש ל"סטייט דעפארמענט" בקשה חוזרת בענין האשרות המיוחדות לקבוצת המקורבים שעדיין נשארו באירופה, כולל גם עבור הרבי.

אחר שבדרך נס הצליח אדמו"ר הריי"צ להינצל מאירופה, עוד בהיותו בספינה, שיגר אגרת לאחד מעסקני [[ירושלים]], ובה בקשה לדאוג למשלוח [[מצה שמורה]] לפאריז עבור חתנו – הרבי. עם הגיעו לחוף מבטחים בעיר ניו-יורק – ב[[ט' אדר ת"ש]] – פתח אדמו"ר הריי"צ בסידרה של מאמצים להצלתם של שאר אחיו היהודים שנשארו באירופה הבוערת, ובמקביל גם בפעילות מסועפת להצלת בני משפחתו הקרובים, שתי בנותיו וחתניו. גלגלי הצלתו של הרבי שונעו מעתה על-ידי חותנו, בדאגה ובמסירות ללא קץ.

===העברת המסמכים לפאריז===
[[קובץ:מכתב כח סיוון תשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ממנה נודע לחסידים את תאריך יום ההצלה]]
לפני כניסתם של הנאצים לפאריז, ב[[אביב]] ת"ש, דאג הרבי להגשת מסמך המעיד על רישומו לצבא הצרפתי, דבר שהקל עליו בעתיד את ההליכה ברחוב: לא פעם נעצר ע"י שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק פטרה אותו מחקירות והטרדות, או ממעצר כמשתמט גיוס. בכ"ה אייר ה'ת"ש, התקיימה בארה"ב פגישה בין העו"ד בוטלער ונציגי ה"סטייט דעפארטמענט". בוטלער ביקש לשלוח מברק לקונסול בפאריז, ולברר מה עלה בגורלה של בקשת האשרה עבור הרבי, כחבר קבוצת המקורבים שהוגשו עבורם בקשות לאשרות מיוחדות. נציגי ה"סטייטדעפארטמענט" הודיעו לו בשם הקונסוליה בפאריז, שהתיק ובו מסמכי הבקשה המיוחדת של הרבי, שנמסרו בריגא, הועברו לבורדו שבצרפת ומשם הם צריכים להגיע לפאריז.

באותה תקופה נתקבלה במזכירות אדמו"ר הריי"צ, ידיעה מהרבי, בה נאמר כי התיק הגיע לפאריז אך כנראה שישנם עדיין בעיות להשגת רשיון כניסה לארה"ב. בהתאם לכך ביקש העו"ד בוטלער מנציגי ה"סטייט דעפארטמענט", לברר את הענין אצל הקונסול בפאריז. בכ"ח אייר נתקבל לראשונה מכתב מהקונסול בפאריז, בה הבהיר את עמדתו, שאינו שבע רצון מהוכחת תפקיד הרבנות של המבקש, בשעה שידוע לו שהלה נושא בתואר מהנדס. העו"ד בוטלער פנה איפוא בבקשה לעסקני "אגודת חסידי חב"ד", להמציא לפניו מסמכים נוספים המוכיחים את היות הרבי ראוי לאשרה מיוחדת.

'''בריחה מציפורני הנאצים'''

בתחילת חודש סיון כבשו הנאצים ימ"ש את פאריז והחלטת הרבי היתה נחושה להתרחק מהעיר. גנרל בכיר בצבא צרפת פנה לרבי בהצעה לשהות, עד יעבור זעם, בטירתו ששכנה מחוץ לעיר. כוונתו של הגנרל – שנמנה עם הידידים – היתה לטובה, אך מסתבר כי הצעתו זו נבעה מן העובדה שהצרפתים עדיין לא יכלו לתאר לעצמם את טירוף הכיבוש הנאצי. הרבי שחזה את הנולד סירב לקבל הצעה זו. הוא העדיף את הבריחה – מעבר לגבול הכיבוש הנאצי – אל העיר ווישי בצרפת. כמה ימים לפני חג שבועות עזבו הרבי והרבנית את פאריז, באחת הרכבות האחרונות שהצליחו לצאת מהעיר. רק לאחר שעלה בידם להבריח את הגבול, תוך סיכון עצמי גדול, הגיעו לעיר ווישי בערב חג השבועות.
טרם צאתם את פאריז השמיע הרבי דרשת פרידה בפני חוג שומעיו, בה עודד את הנשארים ועררם על החיוניות בבטחון בה' ובעבודתו בכל התנאים. לקיום הדרישה האחרונה לא היה צורך להביא הוכחות שהדבר אפשרי: הנהגתו האישית של הרבי יכלה לשמש לשם כך דוגמא למופת. באותה עת כבר נפוצו עליו בין יהודי פאריז סיפורי מופת, בנוסף לידיעות על גאוותו היהודית שאין בה פשרות ועל [[מסירות נפש|מסירות-נפשו]] לקיום מצוות בכל ההידור האפשרי.

התקוה כי עתה קרוב מועד בואו של חתן האדמו"ר היתה כה חזקה, עד כי בתקנון הרשמי של "אגודת חסידי חב"ד" בארה"ב – שנקבע בי"ט תמוז ה'ת"ש – הופיע שמו של הרבי בין עשרים חברי ההנהלה שתחת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.

'''"הדברים יגעים"'''

בווישי שהו הרבי והרבנית במשך מספר חודשים. בהודעה ששיגר גיסו, [[הרש"ג]] ע"ה, אל העו"ד בוטלער – שנכתבה בתאריך ל' אב – נאמר שעדיין לא נתקבלה התשובה המיוחלת מאת הקונסול בפאריז, וכי הועברה בקשה ל"סטייט דעפארטמנעט" להעביר את תיק המסמכים של הרבי לעיר ניצע. המסמכים אכן הועברו לשם. בכ' אלול הודיעו נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" על מברק שקבלו מהקונסול של ניצע. במברק זה, אותו שילם הרבי, מודיע הקונסול על כוונתו לתת לרבי ולרבנית אשרות כניסה מיוחדות, אלא שכנראה נתקלים הם בקשיים להשגת אשרת יציאה מצרפת.

בתחילת שנת תש"א – בי"ב חשון – נודעו עסקני ההצלה על קשיים נוספים והפעם שוב בהשגת אשרת כניסה לארה"ב. לפי הידיעות שקבלו השלטונות האמריקאיים מהקונסול בניצע, התברר שאחר עיון נוסף בתיק המסמכים גילה הקונסול כי המבקש רשום בו כמהנדס, היודע גם פרק במדע הפיזיקה ואף ידוע כ"עתונאי" (זאת על סמך ההודעה על עזרתו בעריכת 'התמים'). לפיכך – הודיע הקונסול – רואה הוא את בקשת ההגירה בגדר של בקשת אגרה רגילה, ולא של כזו, מיוחדת, בה הוא צריך להיות רשום בתפקיד רבני. אלא שאף באישור האשרה הרגיל הערים הקונסול של ניצע קשיים: לדבריו היה צורך באישור תמיכה ("אפידייביט") חדש, שכן זה שהוגש להם לא היה מקרוב משפחה ואף לא נאמר בו בצורה ברורה למשך כמה זמן מובטחת התמיכה.

בתגובה לידיעות אלו הודיע העו"ד בוטלער – בתאריך י"ד חשון – לעסקני "אגודת חסידי חב"ד" כי בתוכניתו להמשיך לפעול בדרגים הגבוהים ב"סטייט דעפארטמענט", לעמוד על דעתם והסכמתם מכבר לסדר לרבי אשרה מיוחדת, על אף הקשיים שעורר הקונסול.
הודעות בסגנון זה, מעו"ד בוטלער לעסקנים, נמסרו גם בכ"ב ובכ"ח חשון. יחד עם פעילותו של העו"ד בוטלער, שהונעה ע"י עסקני "אגודת חסידי חב"ד", הפעיל אדמו"ר הריי"צ עסקן נוסף בדמותו של עורך-דין נמרץ מוושינגטון, - בן לאחד מחשובי החסידים, - ר' אשר רבינוביץ, שנטל חלק נכבד בהצלת אדמו"ר הריי"צ עצמו. באגרת שכתב לו בו' כסלו תש"א, מופעים הדברים הבאים: "ליידער איז פון די אלע גרויסע הבטחות און די זיסע רייד וואס מען זאגט אייך, נאר דערוויל גאר נישט איופגטאן. איך בין זייער צובראכען און האב גרויס צער פון דעם" (לצערי, מכל ההבטחות הגדולות והדיבורים הנעימים שנאמרים לכם, עדיין לא יצא כלום. אני מאד שבור מכך ויש לי, בשל כך, צער גדול). בהמשך מופיעה בקשה להשפיע על הקונסול בניצע לדאוג הן לאשרות ההגירה האמריקאיות והן בסיוע להשגת אשרות יציאה ממשלת צרפת.

בי"ג כסלו תש"א נשלח מכתב מאת "אגודת חסידי חב"ד" אל הקונסול בניצע ובו "אישור רבנות" עבור הרבי. פעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ עמדה בקשר מברקים עם הרבי, כאשר הנמען למברקים בניצע נושא את השם "אברם". באגרתו של רבינוביץ, שנכתבה יומיים אחר-כך, בט"ו כסלו, יש התייחסות למכתב שבו "אישור הרבנות", בצירוף בקשה להזמין לחץ מה"סטייט דעפרטמענט" על הקונסול כדי שהדברים יפעלו. האגרת מסתיימת בברכה: "והשי"ת יעזרנו להוושע כי יבאו בנותינו וחתנינו יחיו כשורה וצלחה בגשמיות וברוחניות". באגרת אחרת מאותו יום כותב אדמו"ר הריי"צ "ועד כמה הדברים יגעים אפשר לראות מזה כי זה . . איזה חדשים אשר הבטיחו למסור הרשיונות ל[[הרמ"ש]] ורעיתו יחיו ועדיין לא בא אל הפועל טוב".

'''אשרות הכניסה לארצות-הברית'''

בכ"ב כסלו הגיע ר' אשר רבינוביץ מוושינגטאן לנ.י. ודיווח לאדמו"ר הריי"צ על פעילותו להצלת חתנו. את התרשמותו מההתקדמות הענינים סיכם האדמו"ר הריי"צ למחרת, באגרת מהתאריך כ"ג כסלו: "אבל אותי הנה עוד טרם הרגיע הדבר".

בערך אז נתקבלה בקשה מהרבי להעביר את תיקי המסמכים, המטפלים בבקשת ההגירה, מהעיר ניצע לעיר מארסיי. באותה עת לא היתה ידועה בארה"ב הסיבה לבקשה זו והרבי נשאל על כך מחותנו, אדמו"ר הריי"צ במברק מיום י"ד טבת.

(התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה, ומעיון בספרות היסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצע, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים. לעומת זאת ידוע שהקונסול במארסיי היה מאוהדי היהודים).

את הבקשה האחרונה העביר לוואשינגטון הרש"ג, שביקר שם בי"ט שבט. בהשתדלות בדרגים גבוהים הצליח עורך-הדין של "אגודת חסידי חב"ד" לשלוח מחדש את כל סידרת מסמכי ההגירה למארסיי, כשהוא מודיע על כך במכתב מיוחד לקונסול שם. בכ"א שבט הודיע העו"ד במכתבו לרש"ג כי ה"סטייט דעפארטמענט" הודיע מפורשות לקונסול במארסיי שאין לו לדרוש אישור על תמיכה כספית לאחר הגירה, מאחר שמבחינתם הדבר כבר מאושר.

בענינים שכאלו – מודיע העו"ד – נשמע בדרך כלל הקונסול לדרישת ה"סטייט דעפראטמענט", אלא שאעפ"כ נשלח למארסיי גם אישור התמיכה הישן ("אפידייביט"), אך מבלי להודיע על כך במברק לקונסול, כדי שלא לעכב את ההליכים. באגרת שכתבה הרבנית – בכ"ו אדר תש"א – מופיעה סוף סוף הידיעה כי הקונסול האמריקאי הבטיח לתת את אשרות הכניסה לארה"ב. לכשתתקבלנה אלו – כותבת הרבנית – יוכלו הם לנקוט בצעדים המתאימים לקבלת התעודות, התקוה היתה, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ באגרת מיום ט' ניסן: "בתנו ח"מ ובעלה הרב רמ"מ שי' עודם בצרפת, ומקוים שאחר חה"פ יבואו צלחה לכאן". אכן, בכ' בניסן קיבלו הרבי והרבנית במארסיי את אשרות הכניסה לארה"ב. חלק עיקרי מפעולת ההצלה הבלתי נלאית הוכתר איפוא בהצלחה.

'''השגת כרטיסי ההפלגה'''

תוכנית הנסיעה לארה"ב עברה דרך פורטוגל. העיכובים שנתעוררו אז מתוארים באגרת שכתב אדמו"ר הריי"צ ביום ח' אייר תש"א: "...חתני הרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאן ובתי רעיתו מרת מושקא תחי' הנמצאים כעת בעיר ניצא, ותודה לאל כבר יש להם רשיונות כניסה למדינה זו להצלחה והמניעה היא רק מטראנזיט וויזות פורטוגליות ומקומות באחת הספינות הגדולות – מחלקה שניה – ההולכות בזמן היותר קרוב". הודות להשתדלות והמאמצים של אדמו"ר הריי"צ סודרו להם רשיונות המעבר לפורטוגל ונקנו אף כרטיסי נסיעה. מסופר שלאחר שהושגו הכרטיסים לספינה שהפלגתה אמורה היתה להיות אחרונה, הגיע פתאום מברק בהול מאדמו"ר הריי"צ ובו הוראה מפתיעה לבל יסעו באותה הפלגה. רק מאוחר יותר התברר כי נוסעי אותה הספינה נשבו בידי האיטלקים. שוב נעשו מאמצים להשיג כרטיסי נסיעה שבהתאם לנסיבות היו שלא בנמצא.

בסופו של דבר סודר הענין הודות להשתדלותו של הרה"ח ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה שהתגורר בארה"ב: ברשותו היו שני כרטיסים, אותם רכש עבור חמיו הרה"ח ר' לוי לוגוויר וחמותו מרת רוחמה. הזוג לוגוויר ברח אנטווערפן לניס ומשם לספרד ונתקל בסירוב לקבל אשרות כניסה לפורטוגל (מאוחר יותר נספו השנים במחנה ההשמדה אושוויץ- הי"ד). חתנם, שעמד על צערו של אדמו"ר הריי"צ באין ידו משגת כרטיסי נסיעה לבתו וחתנו, הסכים למסור את הכרטיסים לזכות הרבי והרבנית. מאוחר יותר דרש ממנו אדמו"ר הריי"צ שיסכים לקבל ממנו את מחיר הכרטיס, כיון שברצונו לשלם מכספו.

בתאריך י"ז סיון עלו הרבי והרבנית על סיפונה של הספינה "סורפא פינטא", שהפליגה מליסבון שבפורטוגל בדרך לארצות-הברית. הנסיעה היתה מסוכנת מאד ורק בחסדי ה' לא נפגעה הספינה מירי הנאצים. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק לחותנו האדמו"ר נ"ע בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

'''כ"ח סיון – ב"חצי כדור התחתון"'''

ביום שני, כ"ח סיון התש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה הספינה בנמל ניו-יארק. מצב בריאותו של האדמו"ר נ"ע לא איפשר לו לקבל בעצמו את פני בתו וחתנו, אך הוא דאג לשלוח לקראתם משלחת נכבדה ובה חשובי זקני חסידי חב"ד. לא היה קץ לשמחתו של האדמו"ר נ"ע על כי מאמצי ההצלה נשאו פרי והוא הורה לכמה מחשובי החסידים לנסוע לנמל לקבל את פני הרבי והרבנית, תוך כדי שהוא מגלה להם על ידיעותיו המופלגות של חתנו הנעלה. ע"פ הוראתו אף יצאו כל תלמידי הישיבה לקבל את פני הרבי והרבנית עם בואם לבנין [[770]].
בפגישה נרגשת נפגש אדמו"ר הריי"צ עם חתנו כ"ק אדמו"ר שליט"א ובתו הרבנית ע"ה. בתקופה הראשונה לבואם הם נשארו להתגורר בבנין 770.

זמן קצר לאחר מכן, בליל שישי, ב' תמוז, נאות כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקשת קהל ה[[חסיד]]ים, שהיו מודעים לעובדה שאירוע חשוב קרה בבית הרב, לכבדם בהשתתפות בהתוועדות שנערכה לרגל בואו. למעלה משש מאות הצטופפו סביבו חסידים ותלמידי הישיבה בבית-המדרש שב"ליובאוויטש", שותים בצמא כל מלה שיוצאה מפיו. לרבים מהם הי' ברור כי באותו יום הסתיימה, מבחינה מסויימת, תקופה ארוכה של הסתגרות ובדידות וכי נכונו מעתה ימים חדשים ותמורה מהפכנית בכל הקשור להפצת החסידות ב"חצי כדור התחתון".

אף בידיעה מיוחדת שנדפסה בירחון התורני 'הפרדס', גליון חודש תמוז תש"א, פורסמה עובדת ביאתו צלחה של ה"חתנה דבי נשיאה", בצירוף האיחול: "יהי בואו לברכה ולהצלחה, להרמת קרן התורה" ולתפארת חב"ד.

ואכן עם בואו של כ"ק אדמו"ר שליט"א התחילה תנופה חדשה בהפצת התורה והיהדות, תחילה בארצות-הברית ומאוחר יותר בעולם כולו, וזאת עם יסודו של אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע את המוסדות המרכזיים: "מחנה ישראל" – שמטרתו המוצהרת היא "חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות מעשיות: לעורר לבות ישראל ולקרבם לתשובה, תורה ומעשים טובים", ועמה גם השאיפה "לפרסם האמת אשר לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו": הוצאת הספרים "קרני הוד תורה" (קה"ת) – תחתיה גם ספריית "אוצר החסידים ליובאוויטש" – ו"מרכז לעניני חינוך" (מל"ח) שתפקידו הי' לדאוג לחנוך בני ובנות ישראל ברוח ישראל סבא- ומסירת ניהולם לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

==חשיבות היום==

חסידים לא ייחסו חשיבות מיוחדת ליום ההצלה. רק בשנת [[תשי"ז]], כאשר נרשמה הביוגרפיה של הרבי בהקדמת [[לוח היום יום]], צויין כי הרבי הגיע לניו יורק בחודש [[סיון]] [[תש"א]], אך גם אז, טרם נכתב התאריך המדוייק. רק עם פרסום סדרת ה[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשמ"ג]], נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק.

שלוש שנים חלפו, עד שחלחלה ההכרה שיש לציין יום זה ליום של [[התוועדות]].

בשנת [[תשמ"ו]], במוצאי שבת פרשת שלח, התקיימה לראשונה ב-‏[[770]] התוועדות רבתי-רשמית לרגל יום כ"ח בסיון. בהתוועדות שקיים הרבי באותו יום, התבטא הרבי כי בעקבות גאולת הרבי הריי"צ ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|י"ב-י"ג תמוז]], נתאפשר בואו ל"[[חצי כדור התחתון]]" ואז התווסף ביתר שאר וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה:

"וענין זה נתגלה גם ביום כ"ח סיון כמה שנים לאחרי זה שאז התחילה תנופה חדשה בהעבודה דהפצת המעינות חוצה".

באותה התוועדות נתן הרבי בקבוק [[משקה]] לרב [[מאיר הארליג]] עבור ההתוועדות שהייתה אמורה להתקיים בערב, דבר שנתן אישור רישמי לשמחה הגדולה. בנוכחות הרבי הודיע הרב הארליג כי לרגל בא כ"ק אדמו"ר שליט"א לארצות הברית, תתקיים התוועדות חסידים. הרבי קטע את דבריו כשחיוך רחב התפשט על פניו בהוסיפו: "איש וביתו".

מאז, מדי שנה, מציינים [[אנ"ש]] חסידי חב"ד בכל רחבי תבל את יום כ"ח סיון כיום טוב, יום סגולה לקבלת [[החלטה טובה|החלטות טובות]] בנושא הגברת הפעילות להפצת המעיינות.

משנת [[תשמ"ח]], הרבי אף [[מוגה|הגיה]] [[מאמר|מאמרי]] חסידות במיוחד לרגל כ"ח סיון.

בשנת [[תשמ"ט]] התבטא הרבי שיום זה "כבר נקבע על ידי רבים מישראל ליום התוועדות וקבלת החלטות טובות בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, וכבר ראו התוצאות מהתוועדויות אלה במעשה בפועל במשך יותר משלוש שני חזקה".

השיא היה ללא ספק בשנת [[תנש"א]], בה מלאו יובל שנים להצלה המופלאה.

כבר לקראת שבת כ"ו בסיון, החלו להגיע אורחים רבים ל-‏770 כדי לחגוג את כ"ח סיון במחיצת הרבי. מבעוד מועד נתלה על הקיר המערבי של בית המדרש שלט מאיר עיניים על עניינו של היום הבהיר כ"ח סיון. בהתוועדות השבת הזכיר הרבי פעמים רבות את נושא ההודאה על יציאה מבית האסורים ואיחל שבקרוב יהיו כל בני ישראל בני חורין, וכשתבוא הגאולה בודאי יביאו ריבוי עצום של קרבנות תודה. היו שמצאו בכך רמז להצלתו של הרבי בכ"ח סיון, וקישרו זאת לדברים שאמר הרבי בהתוועדות הראשונה שהתקיימה עם בואו לארצות הברית, כאשר דיבר בהרחבה על הנושא של "ארבעה צריכים להודות".

השערה הזו קיבלה גושפנקה כשהרבי הגיה את דבריו בהתוועדות זו, וכך נאמר בסוף השיחה: "מקריבים (לכל לראש) תודה על היציאה דכל בני ישראל ממאסר הגלות" ובהערה 159: "במכל שכן וקל וחומר מהיציאה ממאסר דאיש פרטי (להעיר מהשייכות לכ"ח סיון) 'ארבעה צריכים להודות [...] ועל אחת כמה וכמה היציאה דכל בני ישראל מהמאסר דכל ד' הגלויות לגאולה שאין אחריה גלות".

למחרת - יום ראשון כ"ז סיון, לפני תפילת שחרית הוציא הרבי מחדרו קובץ שנכנס אליו לעיונו, בשם '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]'.

אירועים אלו שנוהלו על ידי הרבי בעצמו, הפכו את כ"ח סיון לחג גאולה רישמי לכל חסידי חב"ד ברחבי תבל, החוגגים את היום בשמחה רבה, את הניסים שעשה ה' עם הרבי ו"ביתו" - ניסים שבזכותם זכינו שהרבי עמנו, ומנהיג אותנו עד עצם היום הזה.

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 בית משיח 596 הצלת הרבי חלק ראשון]

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 בית משיח 597 הצלת הרבי חלק שני]

* [http://chabad.info/images/notimage/55290_he_1.pdf קובץ] כ"ח סיון בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)]]

[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

הצלת הרבי והרבנית

2011-06-28T21:00:45Z

Ll:

[[תמונה:ship.jpg|left|thumb|250px|האוניה סרפה פינטו עליה הגיעו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] לארצות הברית]]
'''כ"ח [[סיון]] בשנת [[תש"א]]''' הוא היום בו הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] "[[איש וביתו]]" ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזבו את אירופה הבוערת על ידי הנאצים.

מבצע ההצלה של הרבי והרבנית, התנהל על-ידי חמיו של הרבי, [[אדמו"ר הריי"צ]], שהפעיל את קשריו במטרה לחלץ מאירופה הכבושה את מי שיהיה ל[[נשיא הדור]].

==ההצלה==

בסופה של שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[השואה|מלחמת העולם השניה]], הפעילה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] מאמצים רבים להצלת אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו.

השגת אישורי כניסה (ויזות) רבים היתה כרוכה בקשיים גדולים, ולכן התמקדו העסקנים בעיקר בהצלתו של האדמו"ר הריי"צ שהיה נתון בסכנה גדולה. במהלך התקופה בה המתינו לאישורים השונים להצלת הרבי מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד – מי שהטיפול בנושא הצלתו של אדמו"ר הריי"צ, במשרדי ההגירה בארה"ב הופקד בידיו – הוראה מהרב [[ישראל ג'ייקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד בסידור הרשיונות עבור חתנו של האדמו"ר הריי"צ - [[הרבי]].
הרבי ששהה בפאריז, טרם נכבשה ע"י הנאצים, הקלה את סיכויי הצלתו, ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר הריי"צ. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד, באגרת ששלח לו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון ה'[[ת"ש]].

בחודש כסלו ה'ת"ש החלו בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של הרבי. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה לארה"ב. יהודי בשם מאיר ב. הארטאן – בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחוייבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת הרבי – התחייב כלפי השלטונותעל הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה של הרבי והרבנית לארה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת חשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארה"ב וימנע את חשש הממשלה שיפול עליה למעמסה.

מצויידים באישור זה הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפאריז והגישו בקשה, כיוצאי מדינת [[רוסיה]], לקבלת אשרת כניסה ("ויזה") רגילה לארצות-הברית. באותה העת, טיפול באשרות כניסה, שמספרן היה מוגבל, היה עשוי להמשך כחצי שנה, אלא שהמצב הבטחוני המסוכן לא איפשר לעסקנים להמתין בחיבוק ידים. הם השתדלו לזרז את התהליך, אך הידיעות שהגיעו מהקונסול האמריקאי בפאריז לא היו ברורות.

נסיונות העו"ד ראד, ליצור קשר עם הקונסול בפאריז לא צלחו. במקביל שיגר העו"ד בקשה אל הר' ג'ייקובסון – ביום ט"ו [[טבת]] – לשלוח מברק אל הרבי ולברר האם התקבל ה"אפידייביט" ואם כן מהי תשובתו של הקונסול.

===בקשות הגירה מיוחדות===
[[תמונה: כח סיווןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|רשימת הנוסעים באוניה סורפא פינטא, בה מופיעים גם שמותיהם של הרבי והרבנית]]

בשלב מסויים החליטו העסקנים הנוגעים בדבר – בהסכמת אדמו"ר הריי"צ – להגיש בקשות לאשרות כניסה "מיוחדות" עבור אדמו"ר הריי"צ ומקורביו. בבקשות אלו תוארו אנשי הקבוצה כאנשים ממעמד הירארכי גבוה, וכמנהיגים בעלי שיעור קומה רוחני, שהצלתם נחוצה ליהדות העולם. הסכמתם של נציגי ה"סטייט דפרטמנט" לקביעת קבוצה שכזו הצליחה להנתן בהשתדלותם של העסקנים. הגשת הבקשה לאשרה הקבוצתית נעשתה ב[[ריגא]], כשבין שמות המקורבים נמנה כמובן גם הרבי. ליד שמו צויין תפקידו הרבני והוזכרה העובדה שעסק בניהול עסקנות ציבורית, בנוסף לעבודתו בעריכת הקובץ התורני '[[התמים]]' שהופיע ב[[ווארשה]] והוצאתו נפסקה עם פרוץ המלחמה. הרבי תואר בהקשר זה כהוגה דעות ממדרגה ראשונה וכמי שעשוי לתרום רבות בשטח מדעי היהדות.

בכ"ה טבת נתקבל במשרד "אגודת חסידי חב"ד" מברק מחתנו של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]], ובו מוזכרת בקשת חותנו, לדאוג בדחיפות לאשרות כניסה עבור שני החתנים הנוספים: "שניאורסאהן – כ"ק אדמו"ר שליט"א – בפאריז והורנשטיין בטריאסט". באמצע חודש [[שבט]] נערך דיון בין העסקנים האם להתמסר מיד לסידור הגירתו של הרבי, או להמתין מהחשש הבא: בבקשת האשרה הרגילה השתמשו כאמור בהזכרת מקצוע הנדסת החשמל, כך שגילוי ה"סתירה" בין שני סוגי הבקשות – זו הרגילה וזו המיוחדת – עלול היה לפגוע במאמצי ההצלה של קבוצת המקורבים כולה, ואף של אדמו"ר הריי"צ עצמו. נוסף לכל זה גם החשש שסיבוכים בהצלת מי שנשא אף הוא את שם המשפחה "שניאורסון" (הרבי),עלולים להזיק להצלתו של אדמו"ר הריי"צ.

העובדה שבמשך כל השנים, מאז יציאתם את רוסיה, היו הרבי והרבנית חסרי אזרחות של מדינה כלשהיא, הקשתה על הטיפול בהשגת הרשיונות עבורם. מסקנת הדיון היתה, ע"פ עצתם של עורכי-הדין, להמתין תקופה קצרה עד שיוסדר הרשיון של אדמו"ר הריי"צ והצלתו מריגא, ורק אח"כ לחדש את המאמצים להצלת חתנו מפאריז.

בתאריך ד' [[אדר ראשון]] התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ, המודיע שהתקבלו אשרות כניסה עבורו ועבור הנמצאים עמו. בהתאם לכך הצטווה העו"ד בוטלער (שהחליף את העו"ד ראד), להשתדל בארה"ב להשגת אשרת כניסה "מיוחדת" עבור הרבי שנמנה עם קבוצת המקורבים. בי' [[אדר שני]] הודיע העו"ד בוטלער לעסקנים החב"דיים שעדיין לא הצליח לברר את תוצאות בקשת ההגירה של הרבי. כעבור עשרה ימים, בכ' אדר ב', הודיע להם העו"ד כי החליט להגיש ל"סטייט דעפארמענט" בקשה חוזרת בענין האשרות המיוחדות לקבוצת המקורבים שעדיין נשארו באירופה, כולל גם עבור הרבי.

אחר שבדרך נס הצליח אדמו"ר הריי"צ להינצל מאירופה, עוד בהיותו בספינה, שיגר אגרת לאחד מעסקני [[ירושלים]], ובה בקשה לדאוג למשלוח [[מצה שמורה]] לפאריז עבור חתנו – הרבי. עם הגיעו לחוף מבטחים בעיר ניו-יורק – ב[[ט' אדר ת"ש]] – פתח אדמו"ר הריי"צ בסידרה של מאמצים להצלתם של שאר אחיו היהודים שנשארו באירופה הבוערת, ובמקביל גם בפעילות מסועפת להצלת בני משפחתו הקרובים, שתי בנותיו וחתניו. גלגלי הצלתו של הרבי שונעו מעתה על-ידי חותנו, בדאגה ובמסירות ללא קץ.

===העברת המסמכים לפאריז===
[[קובץ:מכתב כח סיוון תשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ממנה נודע לחסידים את תאריך יום ההצלה]]
קודם כניסתם של הנאצים לפאריז, ב[[אביב]] ת"ש, דאג כ"ק אדמו"ר שליט"א להגשת מסמך המעיד על רישומו לצבא הצרפתי, דבר שהקל עליו בעתיד את ההליכה ברחוב: לא פעם נעצר ע"י שוטרים בדרישה להזדהות והתעודה שהחזיק פטרה אותו מחקירת והטרדות, או ממעצר כמשתמט גיוס. בכ"ה אייר ה'ש"ת התקיימה בארצות-הברית פגישה בין העו"ד בוטלער ונציגי ה"סטייט דעפארטמענט". בוטלער ביקשם לשלוח מברק לקונסול בפאריז ולברר את ענין האשרה עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א כחבר קבוצת המקורבים שהוגשו עבורם בקשות לאשרות מיוחדות. נציגי ה"סטייטדעפארטמענט" הודיעו לו בשם הקונסולי' בפאריז כי התיק ובו מסמכי הבקשה המיוחדת של כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנמסרה בריגא, כבר הועבר משם לבורדו שבצרפת ומשם הוא אמור להגיע לפאריז.

באותה תקופה נתקבלה במזכירות כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ידיעה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בה נאמר כי התיק אמנם הגיע כבר לפאריז אך כנראה שישנם עדיין בעיות להשגת רשיון הכניסה לארצה"ב. בהתאם לכך ביקש בוטלער את נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" לברר את הענין אצל הקונסול בפאריז. בכ"ח אייר נתקבל לראשונה מכתב מהקונסול בפאריז המבהיר את עמדתו: הוא אינו שבע רצון מהוכחת תפקיד הרבנות של המבקש, בשעה שידוע לו שהלה נושא בתואר מהנדס. העו"ד בוטלער פנה איפוא בבקשה לעסקני "אגודת חסידי חב"ד", להמציא לפניו מסמכים נוספים המוכיחים את היותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ראוי לאשרה מיוחדת.

'''בריחה מציפורני הנאצים'''

בתחילת חודש סיון כבשו הנאצים ימ"ש את פאריז והחלטתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א היתה נחושה: להתרחק מפאריז. גנרל בכיר בצבא צרפת פנה אז אל כ"ק אדמו"ר שליט"א בהצעה לשהות, עד יעבור זעם, בטירתו ששכנה מחוץ לעיר. כוונתו של הגנרל – שנמנה עם הידידים – היתה לטובה, אך מסתבר כי הצעתו זו נבעה מן העובדה שהצרפתים עדיין לא יכלו לתאר לעצמם את טירוף הכיבוש הנאצי. אלא שכ"ק אדמו"ר שליט"א חזה את הנולד וסירב לקבל הצעה זו. הוא העדיף עלי' את הבריחה – מעבר לגבול הכיבוש הנאצי – אל העיר ווישי. כמה ימים לפני חג השבועות עזבו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה את פאריז, באחת הרכבות האחרונות שהצליחו לצאת את העיר. רק לאחר שעלה בידם להבריח את הגבול, תוך סיכון עצמי גדול, הגיעו לעיר ווישי בערב חג השבועות.
טרם צאתם את פאריז השמיע כ"ק אדמו"ר שליט"א דרשת פרידה בפני חוג שומעיו, בה עודד את הנשארים ועררם על החיוניות בבטחון בה' ובעבודתו בכל התנאים. לקיום הדרישה האחרונה לא הי' צורך להביא הוכחות שהדבר אפשרי: הנהגתו האישית של כ"ק אדמו"ר שליט"א יכלה לשמש לשם כך דוגמא למופת. באותה עת כבר נפוצו עליו בין יהודי פאריז סיפורי מופת, בנוסף לידיעות על גאוותו היהודית שאין בה פשרות ועל מסירות-נפשו לקיום מצוות בכל ההידור האפשרי. התקוה כי עתה קרוב מעוד בואו של חתן האדמו"ר היתה כה חזקה, עד כי בתקנון הרשמי של "אגודת חסידי חב"ד" בארצה"ב – שנקבע הי"ט תמוז ה'ש"ת – הופיע שמו בין 20 חברי ההנהלה שתחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע.

'''"הדברים יגעים"'''

בווישי שהו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה במשך מספר חדשים. בהודעה ששיגר גיסו, הרש"ג ע"ה, אל העו"ד בוטלער – שנכתבו בתאריך ל' אב – נאמר שעדיין לא נתקבלה התשובה המיוחלת מאת הקונסול בפאריז וכי הועברה בקשה ל"סטייט דעפארטמנעט" להעביר את תיק המסמכים של כ"ק אדמו"ר שליט"א לניצע. המסמכים אכן הועברו לשם. בכ' אלול הודיעו נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" על מברק שקבלו מהקונסול של ניצע. במברק זה, אותו שילם כ"ק אדמו"ר שליט"א, מודיעם הקונסול על כוונתו לתת לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית ע"ה אשרות כניסה מיוחדות, אלא שכנראה נתקלים הם בקשיים להשגת אשרת יציאה מצרפת.

בתחילת שנת תש"א – בי"ב חשון – נודעו עסקני ההצלה על קשיים נוספים והפעם שוב בהשגת אשרת כניסה לארצה"ב. לפי הידיעות שקבלו השלטונות האמריקאיים מהקונסול בניצע התברר שאחר עיון נוסף בתיק המסמכים גילה הקונסול כי המבקש רשום בו כמהנדס, היודע גם פרק במדע הפיזיקה ואף ידוע כ"עתונאי" (זאת על סמך ההודעה על עזרתו בעריכת 'התמים'). לפיכך – הודיע הקונסול – רואה הוא את בקשתההגירה בגדר של בקשת אגרה רגילה, ולא של כזו, מיוחדת, בה הוא צריך להיות רשום בתפקיד רבני. אלא שאף באישור האשרה הרגיל הערים הקונסול של ניצע קשיים: לדבריו הי' צורך באישור תמיכה ("אפידייביט") חדש, שכן זה שהוגש להם לא הי' מקרוב משפחה ואף לא נאמר בו בצורה ברורה למשך כמה זמן מובטחת התמיכה.

בתגובה לידיעות אלו הודיע העו"ד בוטלער – בתאריך י"ד חשון – לעסקני "אגודת חסידי חב"ד" כי בתוכניתו להמשיך לפעול בדרגים הגבוהים ב"סטייט דעפארטמענט" לעמוד על דעתם והסכמתם מכבר לסדר את כ"ק אדמו"ר שליט"א כראוי לאשרה מיוחדת, על אף הקשיים שעורר הקונסול הודעות בסגנון זה, מבוטלער לעסקנים, נמסרו גם בכ"ב ובכ"ח חשון. יחד עם פעילותו של העו"ד בוטלער, שהונעה ע"י עסקני "אגודת חסידי חב"ד", הפעיל כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע עסקן נוסף בדמותו של עורך-דין נמרץ מוואשינגטאן, בן לאחד מחשובי החסידים, ר' אשר רבינוביץ שמו, שנטל חלק נכבד בהצלתו שלו, באגרת שכתב לו האדמו"ר נ"ע – בו' כסלו תש"א – מופעים הדברים הבאים: "ליידער איז פון די אלע גרויסע הבטחות און די זיסע רייד וואס מען זאגט אייך, נאר דערוויל גאר נישט איופגטאן. איך בין זייער צובראכען און האב גרויס צער פון דעם" (לצערי, מכל ההבטחות הגדולות והדיבורים הנעימים שנאמרים לכם, עדיין לא יצא כלום. אני מאד שבור מכך ויש לי, בשל כך, צער גדול). בהמשך מופיעה בקשה להשפיע על הקונסול בניצע לדאוג הן לאשרות ההגירה האמריקאיות והן בסיוע להשגת אשרות יציאה ממשלת צרפת.

בי"ג כסלו תש"א נשלח מכתב מאת "אגודת חסידי חב"ד" אל הקונסול בניצע ובו "אישור רבנות" עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א. פעילות ההצלה של כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע עמדה בקשר מברקים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, כאשר הנמען למברקים בניצע נושא את השם "אברם". באגרתו של רבינוביץ, נכתבה יומיים אחר-כך – ט"ו כסלו – יש התייחסות למכתב שבו "אישור הרבנות", בצירוף בקשה להזמין לחץ מה"סטייט דעפרטמענט" על הקונסול כדי שהדברים אכן יפעלו. האגרת מסתיימת בברכה: "והשי"ת יעזרנו להוושע כי יבאו בנותינו וחתנינו יחיו כשורה וצלחה בגשמיות וברוחניות". באגרת אחרת מאותו יום כותב האדמו"ר נ"ע: "ועד כמה הדברים יגעים אפשר לראות מזה כי זה . . איזה חדשים אשר הבטיחו למסור הרשיונות להרמ"ש ורעיתו יחיו ועדיין לא בא אל הפועל טוב".

'''אשרות הכניסה לארצות-הברית'''

בכ"ב כסלו הגיע ר' אשר רבינוביץ מוושינגטאן לנ.י. ודיווח לכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) על פעילותו להצלת חתנו. את התרשמותו מההתקדמות הענינים סיכם האדמו"ר נ"ע למחרת, באגרת מהתאריך כ"ג כסלו: "אבל אותי הנה עוד טרם הרגיע הדבר".

בערך אז נתקבלה בקשה מכ"ק אדמו"ר שליט"א להעביר את תיקי המסמכים, המטפלים בבקשת ההגירה, מניצע למארסיי. באותה עת לא היתה ידועה בארצה"ב הסיבה לבקשה זו וכ"ק אדמו"ר שליט"א נשאל על כך מחותנו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע במברק מיום י"ד טבת.

[התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה, בעיון בספרות היסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצע, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים. לעומת זאת ידוע שהקונסול במארסיי הי' מאוהדי היהודים].

את הבקשה האחרונה העביר לוואשינגטאן הרש"ג ע"ה, שביקר שם בי"ט שבט. בהשתדלות בדרגים גבוהים הצליח עורך-הדין של "אגודת חסידי חב"ד" לשלוח מחדש את כל סידרת מסמכי ההגירה למארסיי, כשהוא מודיע על כך במכתב מיוחד לקונסול שם. בכ"א שבט הודיע העו"ד במכתבו לרש"ג כי ה"סטייט דעפארטמענט" הודיע מפורשות לקונסול במארסיי שאין לו לדרוש אישור על תמיכה כספית לאחר הגירה, מאחר שמבחינתם הדבר כבר מאושר.

בענינים שכאלו – מודיע העו"ד – נשמע בדרך כלל הקונסול לדרישת ה"סטייט דעפראטמענט", אלא שאעפ"כ נשלח למארסיי גם אישור התמיכה הישן ("אפידייביט"), אך מבלי להודיע על כך במברק לקונסול, כדי שלא לעכב את ההליכים. באגרת שכתבה הרבנית ע"ה – בכ"ו אדר תש"א – מופיעה סוף סוף הידיעה כי הקונסול האמריקאי הבטיח לתת את אשרות הכניסה לארצה"ב. לכשתתקבלנה אלו – כותבת הרבנית – יוכלו הם לנקוט בצעדים המתאימים לקבלת התעודות, התקוה היתה איפוא, כפי שכותב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע באגרת מיום ט' ניסן: "בתנו ח"מ ובעלה הרב רמ"מ שי' עודם בצרפת, ומקוים שאחר חה"פ יבואו צלחה לכאן". אכן, בכ' בניסן קיבלו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה במארסיי את אשרות כניסה לארצה"ב. חלק עיקרי מפעולת ההצלה הבלתי נלאית הוכתר איפוא בהצלחה.

'''השגת כרטיסי ההפלגה'''

תוכנית הנסיעה לארצה"ב עברה דרך פורטוגל. העיכובים שנתעוררו אז מתוארים באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ביום ח' אייר תש"א: "...חתני הרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאן ובתי רעיתו מרת מושקא תחי' הנמצאים כעת בעיר ניצא, ותודה לאל כבר יש להם רשיונות כניסה למדינה זו להצלחה והמניעה היא רק מטראנזיט וויזות פורטוגליות ומקומות באחת הספינות הגדולות – מחלקה שניה – ההולכות בזמן היותר קרוב". הודות להשתדלות ומאמציו של האדמו"ר נ"ע סודרו להם רשיונות המעבר לפורטוגל ונקנו אף כרטיסי נסיעה. מסופר שלאחר שהושגו הכרטיסים לספינה שהפלגתה אמורה היתה להיות אחרונה, הגיע פתאום מברק בהול מכ"ק אדמו"ר נ"ע ובו הוראה מפתיעה לבל יסעו באותה הפלגה. רק מאוחר יותר התברר כי נוסעי אותה הספינה נשבו בידי האיטלקים. שוב נעשו מאמצים להשיג כרטיסי נסיעה שבהתאם לנסיבות היו שלא בנמצא.

בסופו של דבר סודר הענין הודות להשתדלותו של הרה"ח ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה שהתגורר בארצה"ב: ברשותו היו שני כרטיסים, אותם רכש עבור חמיו הרה"ח ר' לוי לוגוויר וחמותו מרת רוחמה. הזוג לוגוויר ברח אנטווערפן לניס ומשם לספרד ונתקל בסירוב לקבל אשרות כניסה לפורטוגל (מאוחר יותר נספו השנים במחנה ההשמדה אושוויץ- הי"ד). חתנם, שעמד על צערו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע באין ידו משגת כרטיסי נסיעה לבתו וחתנו, הסכים למסור את הכרטיסים לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית נ"ע. מאוחר יותר דרש ממנו האדמו"ר נ"ע שיסכים לקבל ממנו את מחיר הכרטיס, כיון שברצונו לשלם מכספו.

בתאריך י"ז סיון עלו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית על סיפונה של הספינה "סורפא פינטא", שהפליגה מליסבון שבפורטוגל בדרך לארצות-הברית. הנסיעה היתה מסוכנת מאד ורק בחסדי ה' לא נפגעה הספינה מירי הנאצים. מעל סיפון הספינה שלח כ"ק אדמו"ר שליט"א מברק לחותנו האדמו"ר נ"ע בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

'''כ"ח סיון – ב"חצי כדור התחתון"'''

ביום שני, כ"ח סיון התש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה הספינה בנמל ניו-יארק. מצב בריאותו של האדמו"ר נ"ע לא איפשר לו לקבל בעצמו את פני בני בתו וחתנו, אך הוא דאג לשלוח לקראתם משלחת נכבדה ובה חשובי זקני חסידי חב"ד. לא היה קץ לשמחתו של האדמו"ר נ"ע על כי מאמצי ההצלה נשאו פרי והוא הורה לכמה מחשובי החסידים לנסוע לנמל לקבל את פני הרבי והרבנית, תוך כדי שהוא מגלה להם על ידיעותיו המופלגות של חתנו הנעלה. ע"פ הוראתו אף יצאו כל תלמידי הישיבה לקבל את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה עם בואם לבנין "770".
בפגישה נרגשת נפגש כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע עם חתנו כ"ק אדמו"ר שליט"א ובתו הרבנית ע"ה. בתקופה הראשונה לבואם הם נשארו להתגורר בבנין "770".

זמן קצר לאחר מכן, בליל שישי, ב' תמוז, נאות כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקשת קהל החסידים, שהיו מודעים לעובדה שאירוע חשוב קרה בבית הרב, לכבדם בהשתתפותו התוועדות שנערכה לרגל בואו. למעלה משש מאות הצטופפו סביבו חסידים ותלמידי הישיבה בבית-המדרש שב"ליובאוויטש", שותים בצמא כל מלה שיוצאה מפיו. לרבים מהם הי' ברור כי באותו יום הסתיימה, מבחינה מסויימת, תקופה ארוכה של הסתגרות ובדידות וכי נכונו מעתה ימים חדשים ותמורה מהפכנית בכל הקשור להפצת החסידות ב"חצי כדור התחתון".

אף בידיעה מיוחדת שנדפסה בירחון התורני 'הפרדס', גליון חודש תמוז תש"א, פורסמה עובדת ביאתו צלחה של ה"חתנה דבי נשיאה", בצירוף האיחול: "יהי בואו לברכה ולהצלחה, להרמת קרן התורה" ולתפארת חב"ד.

ואכן עם בואו של כ"ק אדמו"ר שליט"א התחילה תנופה חדשה בהפצת התורה והיהדות, תחילה בארצות-הברית ומאוחר יותר בעולם כולו, וזאת עם יסודו של אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע את המוסדות המרכזיים: "מחנה ישראל" – שמטרתו המוצהרת היא "חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות מעשיות: לעורר לבות ישראל ולקרבם לתשובה, תורה ומעשים טובים", ועמה גם השאיפה "לפרסם האמת אשר לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו": הוצאת הספרים "קרני הוד תורה" (קה"ת) – תחתיה גם ספריית "אוצר החסידים ליובאוויטש" – ו"מרכז לעניני חינוך" (מל"ח) שתפקידו הי' לדאוג לחנוך בני ובנות ישראל ברוח ישראל סבא- ומסירת ניהולם לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

==חשיבות היום==

חסידים לא ייחסו חשיבות מיוחדת ליום ההצלה. רק בשנת [[תשי"ז]], כאשר נרשמה הביוגרפיה של הרבי בהקדמת [[לוח היום יום]], צויין כי הרבי הגיע לניו יורק בחודש [[סיון]] [[תש"א]], אך גם אז, טרם נכתב התאריך המדוייק. רק עם פרסום סדרת ה[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשמ"ג]], נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק.

שלוש שנים חלפו, עד שחלחלה ההכרה שיש לציין יום זה ליום של [[התוועדות]].

בשנת [[תשמ"ו]], במוצאי שבת פרשת שלח, התקיימה לראשונה ב-‏[[770]] התוועדות רבתי-רשמית לרגל יום כ"ח בסיון. בהתוועדות שקיים הרבי באותו יום, התבטא הרבי כי בעקבות גאולת הרבי הריי"צ ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|י"ב-י"ג תמוז]], נתאפשר בואו ל"[[חצי כדור התחתון]]" ואז התווסף ביתר שאר וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה:

"וענין זה נתגלה גם ביום כ"ח סיון כמה שנים לאחרי זה שאז התחילה תנופה חדשה בהעבודה דהפצת המעינות חוצה".

באותה התוועדות נתן הרבי בקבוק [[משקה]] לרב [[מאיר הארליג]] עבור ההתוועדות שהייתה אמורה להתקיים בערב, דבר שנתן אישור רישמי לשמחה הגדולה. בנוכחות הרבי הודיע הרב הארליג כי לרגל בא כ"ק אדמו"ר שליט"א לארצות הברית, תתקיים התוועדות חסידים. הרבי קטע את דבריו כשחיוך רחב התפשט על פניו בהוסיפו: "איש וביתו".

מאז, מדי שנה, מציינים [[אנ"ש]] חסידי חב"ד בכל רחבי תבל את יום כ"ח סיון כיום טוב, יום סגולה לקבלת [[החלטה טובה|החלטות טובות]] בנושא הגברת הפעילות להפצת המעיינות.

משנת [[תשמ"ח]], הרבי אף [[מוגה|הגיה]] [[מאמר|מאמרי]] חסידות במיוחד לרגל כ"ח סיון.

בשנת [[תשמ"ט]] התבטא הרבי שיום זה "כבר נקבע על ידי רבים מישראל ליום התוועדות וקבלת החלטות טובות בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, וכבר ראו התוצאות מהתוועדויות אלה במעשה בפועל במשך יותר משלוש שני חזקה".

השיא היה ללא ספק בשנת [[תנש"א]], בה מלאו יובל שנים להצלה המופלאה.

כבר לקראת שבת כ"ו בסיון, החלו להגיע אורחים רבים ל-‏770 כדי לחגוג את כ"ח סיון במחיצת הרבי. מבעוד מועד נתלה על הקיר המערבי של בית המדרש שלט מאיר עיניים על עניינו של היום הבהיר כ"ח סיון. בהתוועדות השבת הזכיר הרבי פעמים רבות את נושא ההודאה על יציאה מבית האסורים ואיחל שבקרוב יהיו כל בני ישראל בני חורין, וכשתבוא הגאולה בודאי יביאו ריבוי עצום של קרבנות תודה. היו שמצאו בכך רמז להצלתו של הרבי בכ"ח סיון, וקישרו זאת לדברים שאמר הרבי בהתוועדות הראשונה שהתקיימה עם בואו לארצות הברית, כאשר דיבר בהרחבה על הנושא של "ארבעה צריכים להודות".

השערה הזו קיבלה גושפנקה כשהרבי הגיה את דבריו בהתוועדות זו, וכך נאמר בסוף השיחה: "מקריבים (לכל לראש) תודה על היציאה דכל בני ישראל ממאסר הגלות" ובהערה 159: "במכל שכן וקל וחומר מהיציאה ממאסר דאיש פרטי (להעיר מהשייכות לכ"ח סיון) 'ארבעה צריכים להודות [...] ועל אחת כמה וכמה היציאה דכל בני ישראל מהמאסר דכל ד' הגלויות לגאולה שאין אחריה גלות".

למחרת - יום ראשון כ"ז סיון, לפני תפילת שחרית הוציא הרבי מחדרו קובץ שנכנס אליו לעיונו, בשם '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]'.

אירועים אלו שנוהלו על ידי הרבי בעצמו, הפכו את כ"ח סיון לחג גאולה רישמי לכל חסידי חב"ד ברחבי תבל, החוגגים את היום בשמחה רבה, את הניסים שעשה ה' עם הרבי ו"ביתו" - ניסים שבזכותם זכינו שהרבי עמנו, ומנהיג אותנו עד עצם היום הזה.

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 בית משיח 596 הצלת הרבי חלק ראשון]

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 בית משיח 597 הצלת הרבי חלק שני]

* [http://chabad.info/images/notimage/55290_he_1.pdf קובץ] כ"ח סיון בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)]]

[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

הצלת הרבי והרבנית

2011-06-28T20:41:27Z

Ll: /* ההצלה */

[[תמונה:ship.jpg|left|thumb|250px|האוניה סרפה פינטו עליה הגיעו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] לארצות הברית]]
'''כ"ח [[סיון]] בשנת [[תש"א]]''' הוא היום בו הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] "[[איש וביתו]]" ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזבו את אירופה הבוערת על ידי הנאצים.

מבצע ההצלה הזה של הרבי והרבנית, התנהל על-ידי חמיו של הרבי, [[אדמו"ר הריי"צ]], שהפעיל את כל קשריו במטרה לחלץ מאירופה הכבושה את מי שיהיה למנהיגה הבא של יהדות העולם.

==ההצלה==

בסופה של שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[השואה|מלחמת העולם השניה]], הפעילה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] מאמצים רבים להצלת אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו.

השגת אישורי כניסה (ויזות) רבים היתה כרוכה בקשיים גדולים, ולכן התמקדו העסקנים בעיקר בהצלתו של האדמו"ר הריי"צ שהיה נתון בסכנה גדולה. במהלך התקופה בה המתינו לאישורים השונים להצלת הרבי מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד – מי שהטיפול בנושא הצלתו של אדמו"ר הריי"צ, במשרדי ההגירה בארה"ב הופקד בידיו – הוראה מהרב [[ישראל ג'ייקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד בסידור הרשיונות עבור חתנו של האדמו"ר הריי"צ - [[הרבי]].
הרבי ששהה בפאריז, טרם נכבשה ע"י הנאצים, הקלה את סיכויי הצלתו, ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר הריי"צ. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד, באגרת ששלח לו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון ה'[[ת"ש]].

בחודש כסלו ה'ת"ש החלו בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של הרבי. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה לארה"ב. יהודי בשם מאיר ב. הארטאן – בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחוייבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת הרבי – התחייב כלפי השלטונותעל הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה של הרבי והרבנית לארה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת חשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארה"ב וימנע את חשש הממשלה שיפול עליה למעמסה.

מצויידים באישור זה הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפאריז והגישו בקשה, כיוצאי מדינת [[רוסיה]], לקבלת אשרת כניסה ("ויזה") רגילה לארצות-הברית. באותה העת, טיפול באשרות כניסה, שמספרן היה מוגבל, היה עשוי להמשך כחצי שנה, אלא שהמצב הבטחוני המסוכן לא איפשר לעסקנים להמתין בחיבוק ידים. הם השתדלו לזרז את התהליך, אך הידיעות שהגיעו מהקונסול האמריקאי בפאריז לא היו ברורות.

נסיונות העו"ד ראד, ליצור קשר עם הקונסול בפאריז לא צלחו. במקביל שיגר העו"ד בקשה אל הר' ג'ייקובסון – ביום ט"ו [[טבת]] – לשלוח מברק אל הרבי ולברר האם התקבל ה"אפידייביט" ואם כן מהי תשובתו של הקונסול.

===בקשות הגירה מיוחדות===
[[תמונה: כח סיווןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|רשימת הנוסעים באוניה סורפא פינטא, בה מופיעים גם שמותיהם של הרבי והרבנית]]

בשלב מסויים החליטו העסקנים הנוגעים בדבר – ע"פ הסכמת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע – להגיש בקשות לאשרות כניסה "מיוחדות" עבור האדמו"ר נ"ע ועבור מקורביו. בבקשות אלו תוארו אנשי הקבוצה לא סתם כרבנים מן השורה אלא כאנשים ממעמד הירארכי גבוה וכמנהיגים בעלי שיעור קומה רוחני אשר הצלתם נחוצה ליהדות העולם. הסכמתם של נציגי ה"סטייט דפרטמנט" לקביעת קבוצה שכזו הצליחה להנתן הודות להשתדלותם של העסקנים. הגשת הבקשה לאשרה הקבוצתית נעשתה ב[[ריגא]], כשאר בין שמות המקורבים נמנה כמובן גם כ"ק אדמו"ר שליט"א. ליד שמו צויין תפקידו הרבני והוזכרה העובדה שעסק בניהול עסקנות ציבורית, בנוסף לעבודתו בעריכת הקובץ התורני '[[התמים]]' שהופיע ב[[ווארשא]] שהוצאתו נפסקה עם פרוץ המלחמה. כ"ק אדמו"ר שליט"א תואר בהקשר זה כהוגה דעות ממדרגה ראשונה וכמי שעשוי לתרום רבות בשטח מדעי היהדות.

בכ"ה טבת נתקבל במשרד "אגודת חסידי חב"ד" מברק מחתנו של האדמו"ר נ"ע, הרב [[שמריהו גוראריה]] ע"ה, ובו מוזכרת בקשת חותנו לדאוג בדחיפות לאשרות כניסה עבור שני החתנים אחרים: "שניאורסאהן – כ"ק אדמו"ר שליט"א –בפאריז והורנשטיין בטריאסט". באמצע חודש [[שבט]] נערך דיון בין העסקנים האם להתמסר מיד לסידור הגירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, או שמא להמתין מהחשש דלהלן: בבקשת האשרה הרגילה השתמשו כאמור בהזכרת מקצוע הנדסת החשמל, כך שגילוי ה"סתירה" בין שני סוגי הבקשות – זו הרגילה וזו המיוחדת – עלול היה לפגוע במאמצי ההצלה של קבוצת המקורבים כולה ואף של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע עצמו. נוספה לכל זה גם היראה שמא סיבוכים בהצלת מי שנשא אף הוא את שם המשפחה "שניאורסון" עלולים להזיק להצלתו של האדמו"ר נ"ע.

גם העובדה שבמשך כל השנים, מאז יציאתם את רוסיא, היו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה חסרי אזרחות של מדינה כלשהי, הקשתה על הטיפול בהשגת הרשיונות עבורם. מסקנת הדיון היתה, ע"פ עצתם של עורכי-הדין, להמתין תקופה קצרה עד שיוסדר סופית ענין הרשיון של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע והצלתו מריגא ורק אח"כ לחדש את המאמצים להצלת חותנו מפאריז.

בתאריך ד' [[אדר ראשון]] נתקבל מברק מכ"ק אדמו"ר נ"ע המודיע שנתקבלו אשרות הכניסה עבורו ועבור הנמצאים עמו. בהתאם לכך נצטווה העו"ד בוטלער (שהחליף את העו"ד ראד) להשתדל בוושינגטון להשגת אשרת כניסה "מיוחדת" עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א כמי שנמנה עם קבוצת המקורבים. ביו"ד [[אדר שני]] הודיע העו"ד בוטלער לעסקנים החב"דיים שעדיין לא הצליח לברר את תוצאות בקשת ההגירה של כ"ק אדמו"ר שליט"א. אף על פי כן הרי שכעבור עשרה ימים, בכ' אדר ב', הודיע להם העו"ד כי החליט להגיש ל"סטייט דעפארמענט" בקשה חוזרת בענין האשרות המיוחדות לקבוצת המקורבים שעדיין נשארו באירופא, כולל גם עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א.

אחר שבדרך נס הצליח להינצל אדמו"ר הריי"צ מאירופה, עוד בהיותו בספינה, שיגר האדמו"ר נ"ע אגרת לאחד מעסקני [[ירושלים]] ובה בקשה לדאוג למשלוח [[מצה שמורה]] לפאריז עבור חתנו – כ"ק אדמו"ר שליט"א. עם הגיעו לחוף מבטחים בעיר ניו-יורק – ב[[ט' אדר ת"ש]] – פתח כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע בסידרה של מאמצים להצלתם של שאר אחיו היהודים שנשארו בעמק הבכא ובד בבד גם בפעילות מסועפת להצלת בני משפחתו הקרובים, שתי בנותיו וחתניו, גלגלי הצלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א שונעו מעתה על-ידי חותנו, בדאגה ובמסירות ללא קץ.

===העברת המסמכים לפאריז===
[[קובץ:מכתב כח סיוון תשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ממנה נודע לחסידים את תאריך יום ההצלה]]
קודם כניסתם של הנאצים לפאריז, ב[[אביב]] ת"ש, דאג כ"ק אדמו"ר שליט"א להגשת מסמך המעיד על רישומו לצבא הצרפתי, דבר שהקל עליו בעתיד את ההליכה ברחוב: לא פעם נעצר ע"י שוטרים בדרישה להזדהות והתעודה שהחזיק פטרה אותו מחקירת והטרדות, או ממעצר כמשתמט גיוס. בכ"ה אייר ה'ש"ת התקיימה בארצות-הברית פגישה בין העו"ד בוטלער ונציגי ה"סטייט דעפארטמענט". בוטלער ביקשם לשלוח מברק לקונסול בפאריז ולברר את ענין האשרה עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א כחבר קבוצת המקורבים שהוגשו עבורם בקשות לאשרות מיוחדות. נציגי ה"סטייטדעפארטמענט" הודיעו לו בשם הקונסולי' בפאריז כי התיק ובו מסמכי הבקשה המיוחדת של כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנמסרה בריגא, כבר הועבר משם לבורדו שבצרפת ומשם הוא אמור להגיע לפאריז.

באותה תקופה נתקבלה במזכירות כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ידיעה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בה נאמר כי התיק אמנם הגיע כבר לפאריז אך כנראה שישנם עדיין בעיות להשגת רשיון הכניסה לארצה"ב. בהתאם לכך ביקש בוטלער את נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" לברר את הענין אצל הקונסול בפאריז. בכ"ח אייר נתקבל לראשונה מכתב מהקונסול בפאריז המבהיר את עמדתו: הוא אינו שבע רצון מהוכחת תפקיד הרבנות של המבקש, בשעה שידוע לו שהלה נושא בתואר מהנדס. העו"ד בוטלער פנה איפוא בבקשה לעסקני "אגודת חסידי חב"ד", להמציא לפניו מסמכים נוספים המוכיחים את היותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ראוי לאשרה מיוחדת.

'''בריחה מציפורני הנאצים'''

בתחילת חודש סיון כבשו הנאצים ימ"ש את פאריז והחלטתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א היתה נחושה: להתרחק מפאריז. גנרל בכיר בצבא צרפת פנה אז אל כ"ק אדמו"ר שליט"א בהצעה לשהות, עד יעבור זעם, בטירתו ששכנה מחוץ לעיר. כוונתו של הגנרל – שנמנה עם הידידים – היתה לטובה, אך מסתבר כי הצעתו זו נבעה מן העובדה שהצרפתים עדיין לא יכלו לתאר לעצמם את טירוף הכיבוש הנאצי. אלא שכ"ק אדמו"ר שליט"א חזה את הנולד וסירב לקבל הצעה זו. הוא העדיף עלי' את הבריחה – מעבר לגבול הכיבוש הנאצי – אל העיר ווישי. כמה ימים לפני חג השבועות עזבו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה את פאריז, באחת הרכבות האחרונות שהצליחו לצאת את העיר. רק לאחר שעלה בידם להבריח את הגבול, תוך סיכון עצמי גדול, הגיעו לעיר ווישי בערב חג השבועות.
טרם צאתם את פאריז השמיע כ"ק אדמו"ר שליט"א דרשת פרידה בפני חוג שומעיו, בה עודד את הנשארים ועררם על החיוניות בבטחון בה' ובעבודתו בכל התנאים. לקיום הדרישה האחרונה לא הי' צורך להביא הוכחות שהדבר אפשרי: הנהגתו האישית של כ"ק אדמו"ר שליט"א יכלה לשמש לשם כך דוגמא למופת. באותה עת כבר נפוצו עליו בין יהודי פאריז סיפורי מופת, בנוסף לידיעות על גאוותו היהודית שאין בה פשרות ועל מסירות-נפשו לקיום מצוות בכל ההידור האפשרי. התקוה כי עתה קרוב מעוד בואו של חתן האדמו"ר היתה כה חזקה, עד כי בתקנון הרשמי של "אגודת חסידי חב"ד" בארצה"ב – שנקבע הי"ט תמוז ה'ש"ת – הופיע שמו בין 20 חברי ההנהלה שתחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע.

'''"הדברים יגעים"'''

בווישי שהו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה במשך מספר חדשים. בהודעה ששיגר גיסו, הרש"ג ע"ה, אל העו"ד בוטלער – שנכתבו בתאריך ל' אב – נאמר שעדיין לא נתקבלה התשובה המיוחלת מאת הקונסול בפאריז וכי הועברה בקשה ל"סטייט דעפארטמנעט" להעביר את תיק המסמכים של כ"ק אדמו"ר שליט"א לניצע. המסמכים אכן הועברו לשם. בכ' אלול הודיעו נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" על מברק שקבלו מהקונסול של ניצע. במברק זה, אותו שילם כ"ק אדמו"ר שליט"א, מודיעם הקונסול על כוונתו לתת לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית ע"ה אשרות כניסה מיוחדות, אלא שכנראה נתקלים הם בקשיים להשגת אשרת יציאה מצרפת.

בתחילת שנת תש"א – בי"ב חשון – נודעו עסקני ההצלה על קשיים נוספים והפעם שוב בהשגת אשרת כניסה לארצה"ב. לפי הידיעות שקבלו השלטונות האמריקאיים מהקונסול בניצע התברר שאחר עיון נוסף בתיק המסמכים גילה הקונסול כי המבקש רשום בו כמהנדס, היודע גם פרק במדע הפיזיקה ואף ידוע כ"עתונאי" (זאת על סמך ההודעה על עזרתו בעריכת 'התמים'). לפיכך – הודיע הקונסול – רואה הוא את בקשתההגירה בגדר של בקשת אגרה רגילה, ולא של כזו, מיוחדת, בה הוא צריך להיות רשום בתפקיד רבני. אלא שאף באישור האשרה הרגיל הערים הקונסול של ניצע קשיים: לדבריו הי' צורך באישור תמיכה ("אפידייביט") חדש, שכן זה שהוגש להם לא הי' מקרוב משפחה ואף לא נאמר בו בצורה ברורה למשך כמה זמן מובטחת התמיכה.

בתגובה לידיעות אלו הודיע העו"ד בוטלער – בתאריך י"ד חשון – לעסקני "אגודת חסידי חב"ד" כי בתוכניתו להמשיך לפעול בדרגים הגבוהים ב"סטייט דעפארטמענט" לעמוד על דעתם והסכמתם מכבר לסדר את כ"ק אדמו"ר שליט"א כראוי לאשרה מיוחדת, על אף הקשיים שעורר הקונסול הודעות בסגנון זה, מבוטלער לעסקנים, נמסרו גם בכ"ב ובכ"ח חשון. יחד עם פעילותו של העו"ד בוטלער, שהונעה ע"י עסקני "אגודת חסידי חב"ד", הפעיל כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע עסקן נוסף בדמותו של עורך-דין נמרץ מוואשינגטאן, בן לאחד מחשובי החסידים, ר' אשר רבינוביץ שמו, שנטל חלק נכבד בהצלתו שלו, באגרת שכתב לו האדמו"ר נ"ע – בו' כסלו תש"א – מופעים הדברים הבאים: "ליידער איז פון די אלע גרויסע הבטחות און די זיסע רייד וואס מען זאגט אייך, נאר דערוויל גאר נישט איופגטאן. איך בין זייער צובראכען און האב גרויס צער פון דעם" (לצערי, מכל ההבטחות הגדולות והדיבורים הנעימים שנאמרים לכם, עדיין לא יצא כלום. אני מאד שבור מכך ויש לי, בשל כך, צער גדול). בהמשך מופיעה בקשה להשפיע על הקונסול בניצע לדאוג הן לאשרות ההגירה האמריקאיות והן בסיוע להשגת אשרות יציאה ממשלת צרפת.

בי"ג כסלו תש"א נשלח מכתב מאת "אגודת חסידי חב"ד" אל הקונסול בניצע ובו "אישור רבנות" עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א. פעילות ההצלה של כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע עמדה בקשר מברקים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, כאשר הנמען למברקים בניצע נושא את השם "אברם". באגרתו של רבינוביץ, נכתבה יומיים אחר-כך – ט"ו כסלו – יש התייחסות למכתב שבו "אישור הרבנות", בצירוף בקשה להזמין לחץ מה"סטייט דעפרטמענט" על הקונסול כדי שהדברים אכן יפעלו. האגרת מסתיימת בברכה: "והשי"ת יעזרנו להוושע כי יבאו בנותינו וחתנינו יחיו כשורה וצלחה בגשמיות וברוחניות". באגרת אחרת מאותו יום כותב האדמו"ר נ"ע: "ועד כמה הדברים יגעים אפשר לראות מזה כי זה . . איזה חדשים אשר הבטיחו למסור הרשיונות להרמ"ש ורעיתו יחיו ועדיין לא בא אל הפועל טוב".

'''אשרות הכניסה לארצות-הברית'''

בכ"ב כסלו הגיע ר' אשר רבינוביץ מוושינגטאן לנ.י. ודיווח לכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) על פעילותו להצלת חתנו. את התרשמותו מההתקדמות הענינים סיכם האדמו"ר נ"ע למחרת, באגרת מהתאריך כ"ג כסלו: "אבל אותי הנה עוד טרם הרגיע הדבר".

בערך אז נתקבלה בקשה מכ"ק אדמו"ר שליט"א להעביר את תיקי המסמכים, המטפלים בבקשת ההגירה, מניצע למארסיי. באותה עת לא היתה ידועה בארצה"ב הסיבה לבקשה זו וכ"ק אדמו"ר שליט"א נשאל על כך מחותנו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע במברק מיום י"ד טבת.

[התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה, בעיון בספרות היסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצע, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים. לעומת זאת ידוע שהקונסול במארסיי הי' מאוהדי היהודים].

את הבקשה האחרונה העביר לוואשינגטאן הרש"ג ע"ה, שביקר שם בי"ט שבט. בהשתדלות בדרגים גבוהים הצליח עורך-הדין של "אגודת חסידי חב"ד" לשלוח מחדש את כל סידרת מסמכי ההגירה למארסיי, כשהוא מודיע על כך במכתב מיוחד לקונסול שם. בכ"א שבט הודיע העו"ד במכתבו לרש"ג כי ה"סטייט דעפארטמענט" הודיע מפורשות לקונסול במארסיי שאין לו לדרוש אישור על תמיכה כספית לאחר הגירה, מאחר שמבחינתם הדבר כבר מאושר.

בענינים שכאלו – מודיע העו"ד – נשמע בדרך כלל הקונסול לדרישת ה"סטייט דעפראטמענט", אלא שאעפ"כ נשלח למארסיי גם אישור התמיכה הישן ("אפידייביט"), אך מבלי להודיע על כך במברק לקונסול, כדי שלא לעכב את ההליכים. באגרת שכתבה הרבנית ע"ה – בכ"ו אדר תש"א – מופיעה סוף סוף הידיעה כי הקונסול האמריקאי הבטיח לתת את אשרות הכניסה לארצה"ב. לכשתתקבלנה אלו – כותבת הרבנית – יוכלו הם לנקוט בצעדים המתאימים לקבלת התעודות, התקוה היתה איפוא, כפי שכותב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע באגרת מיום ט' ניסן: "בתנו ח"מ ובעלה הרב רמ"מ שי' עודם בצרפת, ומקוים שאחר חה"פ יבואו צלחה לכאן". אכן, בכ' בניסן קיבלו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה במארסיי את אשרות כניסה לארצה"ב. חלק עיקרי מפעולת ההצלה הבלתי נלאית הוכתר איפוא בהצלחה.

'''השגת כרטיסי ההפלגה'''

תוכנית הנסיעה לארצה"ב עברה דרך פורטוגל. העיכובים שנתעוררו אז מתוארים באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ביום ח' אייר תש"א: "...חתני הרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאן ובתי רעיתו מרת מושקא תחי' הנמצאים כעת בעיר ניצא, ותודה לאל כבר יש להם רשיונות כניסה למדינה זו להצלחה והמניעה היא רק מטראנזיט וויזות פורטוגליות ומקומות באחת הספינות הגדולות – מחלקה שניה – ההולכות בזמן היותר קרוב". הודות להשתדלות ומאמציו של האדמו"ר נ"ע סודרו להם רשיונות המעבר לפורטוגל ונקנו אף כרטיסי נסיעה. מסופר שלאחר שהושגו הכרטיסים לספינה שהפלגתה אמורה היתה להיות אחרונה, הגיע פתאום מברק בהול מכ"ק אדמו"ר נ"ע ובו הוראה מפתיעה לבל יסעו באותה הפלגה. רק מאוחר יותר התברר כי נוסעי אותה הספינה נשבו בידי האיטלקים. שוב נעשו מאמצים להשיג כרטיסי נסיעה שבהתאם לנסיבות היו שלא בנמצא.

בסופו של דבר סודר הענין הודות להשתדלותו של הרה"ח ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה שהתגורר בארצה"ב: ברשותו היו שני כרטיסים, אותם רכש עבור חמיו הרה"ח ר' לוי לוגוויר וחמותו מרת רוחמה. הזוג לוגוויר ברח אנטווערפן לניס ומשם לספרד ונתקל בסירוב לקבל אשרות כניסה לפורטוגל (מאוחר יותר נספו השנים במחנה ההשמדה אושוויץ- הי"ד). חתנם, שעמד על צערו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע באין ידו משגת כרטיסי נסיעה לבתו וחתנו, הסכים למסור את הכרטיסים לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית נ"ע. מאוחר יותר דרש ממנו האדמו"ר נ"ע שיסכים לקבל ממנו את מחיר הכרטיס, כיון שברצונו לשלם מכספו.

בתאריך י"ז סיון עלו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית על סיפונה של הספינה "סורפא פינטא", שהפליגה מליסבון שבפורטוגל בדרך לארצות-הברית. הנסיעה היתה מסוכנת מאד ורק בחסדי ה' לא נפגעה הספינה מירי הנאצים. מעל סיפון הספינה שלח כ"ק אדמו"ר שליט"א מברק לחותנו האדמו"ר נ"ע בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

'''כ"ח סיון – ב"חצי כדור התחתון"'''

ביום שני, כ"ח סיון התש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה הספינה בנמל ניו-יארק. מצב בריאותו של האדמו"ר נ"ע לא איפשר לו לקבל בעצמו את פני בני בתו וחתנו, אך הוא דאג לשלוח לקראתם משלחת נכבדה ובה חשובי זקני חסידי חב"ד. לא היה קץ לשמחתו של האדמו"ר נ"ע על כי מאמצי ההצלה נשאו פרי והוא הורה לכמה מחשובי החסידים לנסוע לנמל לקבל את פני הרבי והרבנית, תוך כדי שהוא מגלה להם על ידיעותיו המופלגות של חתנו הנעלה. ע"פ הוראתו אף יצאו כל תלמידי הישיבה לקבל את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה עם בואם לבנין "770".
בפגישה נרגשת נפגש כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע עם חתנו כ"ק אדמו"ר שליט"א ובתו הרבנית ע"ה. בתקופה הראשונה לבואם הם נשארו להתגורר בבנין "770".

זמן קצר לאחר מכן, בליל שישי, ב' תמוז, נאות כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקשת קהל החסידים, שהיו מודעים לעובדה שאירוע חשוב קרה בבית הרב, לכבדם בהשתתפותו התוועדות שנערכה לרגל בואו. למעלה משש מאות הצטופפו סביבו חסידים ותלמידי הישיבה בבית-המדרש שב"ליובאוויטש", שותים בצמא כל מלה שיוצאה מפיו. לרבים מהם הי' ברור כי באותו יום הסתיימה, מבחינה מסויימת, תקופה ארוכה של הסתגרות ובדידות וכי נכונו מעתה ימים חדשים ותמורה מהפכנית בכל הקשור להפצת החסידות ב"חצי כדור התחתון".

אף בידיעה מיוחדת שנדפסה בירחון התורני 'הפרדס', גליון חודש תמוז תש"א, פורסמה עובדת ביאתו צלחה של ה"חתנה דבי נשיאה", בצירוף האיחול: "יהי בואו לברכה ולהצלחה, להרמת קרן התורה" ולתפארת חב"ד.

ואכן עם בואו של כ"ק אדמו"ר שליט"א התחילה תנופה חדשה בהפצת התורה והיהדות, תחילה בארצות-הברית ומאוחר יותר בעולם כולו, וזאת עם יסודו של אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע את המוסדות המרכזיים: "מחנה ישראל" – שמטרתו המוצהרת היא "חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות מעשיות: לעורר לבות ישראל ולקרבם לתשובה, תורה ומעשים טובים", ועמה גם השאיפה "לפרסם האמת אשר לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו": הוצאת הספרים "קרני הוד תורה" (קה"ת) – תחתיה גם ספריית "אוצר החסידים ליובאוויטש" – ו"מרכז לעניני חינוך" (מל"ח) שתפקידו הי' לדאוג לחנוך בני ובנות ישראל ברוח ישראל סבא- ומסירת ניהולם לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

==חשיבות היום==

חסידים לא ייחסו חשיבות מיוחדת ליום ההצלה. רק בשנת [[תשי"ז]], כאשר נרשמה הביוגרפיה של הרבי בהקדמת [[לוח היום יום]], צויין כי הרבי הגיע לניו יורק בחודש [[סיון]] [[תש"א]], אך גם אז, טרם נכתב התאריך המדוייק. רק עם פרסום סדרת ה[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשמ"ג]], נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק.

שלוש שנים חלפו, עד שחלחלה ההכרה שיש לציין יום זה ליום של [[התוועדות]].

בשנת [[תשמ"ו]], במוצאי שבת פרשת שלח, התקיימה לראשונה ב-‏[[770]] התוועדות רבתי-רשמית לרגל יום כ"ח בסיון. בהתוועדות שקיים הרבי באותו יום, התבטא הרבי כי בעקבות גאולת הרבי הריי"צ ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|י"ב-י"ג תמוז]], נתאפשר בואו ל"[[חצי כדור התחתון]]" ואז התווסף ביתר שאר וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה:

"וענין זה נתגלה גם ביום כ"ח סיון כמה שנים לאחרי זה שאז התחילה תנופה חדשה בהעבודה דהפצת המעינות חוצה".

באותה התוועדות נתן הרבי בקבוק [[משקה]] לרב [[מאיר הארליג]] עבור ההתוועדות שהייתה אמורה להתקיים בערב, דבר שנתן אישור רישמי לשמחה הגדולה. בנוכחות הרבי הודיע הרב הארליג כי לרגל בא כ"ק אדמו"ר שליט"א לארצות הברית, תתקיים התוועדות חסידים. הרבי קטע את דבריו כשחיוך רחב התפשט על פניו בהוסיפו: "איש וביתו".

מאז, מדי שנה, מציינים [[אנ"ש]] חסידי חב"ד בכל רחבי תבל את יום כ"ח סיון כיום טוב, יום סגולה לקבלת [[החלטה טובה|החלטות טובות]] בנושא הגברת הפעילות להפצת המעיינות.

משנת [[תשמ"ח]], הרבי אף [[מוגה|הגיה]] [[מאמר|מאמרי]] חסידות במיוחד לרגל כ"ח סיון.

בשנת [[תשמ"ט]] התבטא הרבי שיום זה "כבר נקבע על ידי רבים מישראל ליום התוועדות וקבלת החלטות טובות בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, וכבר ראו התוצאות מהתוועדויות אלה במעשה בפועל במשך יותר משלוש שני חזקה".

השיא היה ללא ספק בשנת [[תנש"א]], בה מלאו יובל שנים להצלה המופלאה.

כבר לקראת שבת כ"ו בסיון, החלו להגיע אורחים רבים ל-‏770 כדי לחגוג את כ"ח סיון במחיצת הרבי. מבעוד מועד נתלה על הקיר המערבי של בית המדרש שלט מאיר עיניים על עניינו של היום הבהיר כ"ח סיון. בהתוועדות השבת הזכיר הרבי פעמים רבות את נושא ההודאה על יציאה מבית האסורים ואיחל שבקרוב יהיו כל בני ישראל בני חורין, וכשתבוא הגאולה בודאי יביאו ריבוי עצום של קרבנות תודה. היו שמצאו בכך רמז להצלתו של הרבי בכ"ח סיון, וקישרו זאת לדברים שאמר הרבי בהתוועדות הראשונה שהתקיימה עם בואו לארצות הברית, כאשר דיבר בהרחבה על הנושא של "ארבעה צריכים להודות".

השערה הזו קיבלה גושפנקה כשהרבי הגיה את דבריו בהתוועדות זו, וכך נאמר בסוף השיחה: "מקריבים (לכל לראש) תודה על היציאה דכל בני ישראל ממאסר הגלות" ובהערה 159: "במכל שכן וקל וחומר מהיציאה ממאסר דאיש פרטי (להעיר מהשייכות לכ"ח סיון) 'ארבעה צריכים להודות [...] ועל אחת כמה וכמה היציאה דכל בני ישראל מהמאסר דכל ד' הגלויות לגאולה שאין אחריה גלות".

למחרת - יום ראשון כ"ז סיון, לפני תפילת שחרית הוציא הרבי מחדרו קובץ שנכנס אליו לעיונו, בשם '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]'.

אירועים אלו שנוהלו על ידי הרבי בעצמו, הפכו את כ"ח סיון לחג גאולה רישמי לכל חסידי חב"ד ברחבי תבל, החוגגים את היום בשמחה רבה, את הניסים שעשה ה' עם הרבי ו"ביתו" - ניסים שבזכותם זכינו שהרבי עמנו, ומנהיג אותנו עד עצם היום הזה.

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 בית משיח 596 הצלת הרבי חלק ראשון]

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 בית משיח 597 הצלת הרבי חלק שני]

* [http://chabad.info/images/notimage/55290_he_1.pdf קובץ] כ"ח סיון בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)]]

[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

זכרון יעקב

2011-06-14T12:28:11Z

Ll: /* התפתחות הבית חב"ד */

[[תמונה:פריימן.jpg|left|thumb|250px|הרב פריימן במהלך פעילות ב[[בית חב"ד]]]]
המושבה '''זכרון יעקב''' מונה לערך חמש-עשרה אלף תושבים, וממוקמת על הר גבוה המשקיף מגובה 120 מ’ מעל פני הים התיכון, בואכה כביש החוף חיפה-ת”א.
המשובה נבתנה בעקבות ביקור באמצע חורף [[תרמ"ב]] של קבוצת חלוצים יוצאי רומניה. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהם לעזוב את המקום, וסכנת כליון איימה על היישוב החדש. הברון אדמונד דה רוטשילד לקח את המושבה תחת חסותו, והחל בתכנון הישוב והחלקאות במושבה. הוא הביא מהנדס כדי לקבוע את תכנית היישוב, ולאחר דיונים רבים הפך הגפן לענף החקלאי המרכזי במקום הפלחה.

למרות ההתפתחות המרשימה במשך השנים, מצליחה המושבה לשמור על צביון של יישוב כפרי, וכיום יש בה אוכלוסיה מעורבת, ברובה מבוססת מבחינה כלכלית וחברתית.

הנוכחות החב”דית בזכרון יעקב החלה עוד בימיו של השליח הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]], שפעל רבות במקום. בשנת [[תשנ"ז]] הגיע לעיר הרב [[יוסף יצחק פריימן]] - בנו של הרב [[מאיר פריימן]] ורעייתו הגב' רות.

==ימי בראשית==

כבר למחרת בואם של הזוג פריימן ליישוב פתחו בני הזוג במבצע [[של"ה]]. בחודש אלול ביקר הרב פריימן בגני הילדים, שם תקע בשופר והסביר לילדים על חודש אלול והימים הנוראים. לקראת סוכות בנה סוכה מרכזית במרכז היישוב, והפעילות המשיכה להיות מינורית ושגרתית כיאה לבית חב”ד מתחיל. ואז משמיים הגיעו הקפות שניות שנערכו ברוב עם, והם היוו קפיצת מדריגה בפעילותו של בית חב”ד.

היה זה בעיצומו של חול המועד סוכות, כאשר המועצה הדתית פירסמה מודעות על ביטול ההקפות השניות המרכזיות המסורתיות, בשל גשמים צפויים. הרב פריימן קפץ על המציאה שנפלה לידיו בהיסח הדעת כמוצא שלל רב, והחליט שהוא יערוך הקפות שניות במרכז המושבה, כפי שנעשה מידי שנה. מאות רבות של תושבים הגיעו להקפות שניות מטעם בית חב”ד - והרב פריימן יכול היה לרשום הצלחה רבה לאירוע הפומבי הראשון של בית חב”ד, שהתקיים בהשתתפות רבני המושבה, אישי ציבור ונכבדים. זו היתה ההזדמנות הראשונה של תושבי זכרון יעקב להכיר את בית חב”ד החדש והעומד בראשו. יו”ר המועצה הדתית הודיע לו במפתיע כי הוא מכסה את כל ההוצאות.

עם פתיחתו של בית חב”ד החדש, התחיל גם המניין החב”די לפעול.

==התפתחות הבית חב"ד==
[[תמונה:זכרון יעקב.jpg|left|thumb|250px|770 בזכרון יעקב]]
בהמשך החל למסור הרב פריימן שיעורים פרטיים בחסידות בפני תושבים חרדיים שמעוניינים ללמוד חסידות. נציג הליטאים בעירייה דאג שלא יצטרכו לשלם ארנונה עבור המבנה של בית חב”ד וגן הילדים.

בזכרון יעקב יש שכונות רבות של תושבים אמידים ומבוססים. עם חלק מהם נוצר קשר באמצעות [[מבצע מזוזה]], או הכנת הילדים לקראת בר המצוה. הרב פריימן גם מעניק לכל אחד ערכת [[מצה שמורה]] לקראת חג הפסח.

כיום ישנו גם גן ילדים פורח ומלא חיים, שנפתח למרות מניעות ועיכובים. עשרות ילדים לומדים בו ומתחנכים בחינוך חסידי בזכותה של הגננת הגב’ חנה ווילשנסקי מחיפה. לא רק מזכרון יעקב, אלא גם מיישובי הסביבה מגיעים ילדים ללמוד בגן.

בשנת [[תשס"ח]] בנה הרב פריימן [[בית חב"ד]] כדוגמת ובצורת [[770]].

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:זכרון יעקב

2011-06-14T12:25:26Z

Ll:

קהילת חב"ד?

נראה לי שזה רק בית חב"ד.

אם לא כן יש מאות רבות של קהילות חב"ד בארץ.
:עיין באולם הדיונים תחת הכותרת "חולון"--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 03:29, 13 אוגוסט 2009 (IDT)

אני חושב ש-770 בערך צריך לקבל פיסקה שלימה. ניסחתי פה טיוטה. צריך לעבור, להגיה ולהעביר לערך עצמו. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 12:25, 14 ביוני 2011 (UTC)
===770 בזכרון יעקב===
בשנת [[תשס"ח]] הסתיימה בניית בניין בית חב"ד בצורת 770. לחנוכת הבית היו שותפים כל תושבי העיר ופרנסיה. מאז משמש הבניין כמקור להפצת יהדות וחסידות במושבה ובאיזור כולו. במקום מתקיימות תפילות, שיעורים, התוועדויות ופעילויות רבות.

לפני שלושה חודשים החלה העירייה בניסיונות לנשל מהמקום את קהילת חב"ד המקומית ולהעביר את השליטה במקום למתנגדי חב"ד. הניסיון עורר זעזוע רב בקרב תושבי העיר, ואף הוצא צו מניעה זמני על ההחלטה מבית משפט מחוזי.

בשבועות האחרונים לאחר ניסיונות נוספים לא הצליחו הצדדים להגיע להסדר ומנעולי הבית חב"ד החליפו ע"י גורמים שהפעילות המבורכת הציתה את קנאתם.

שיחה:עשרת הניגונים

2011-06-11T21:00:23Z

Ll: דף חדש: מה הם ה'חמישה ניגונים' שידוע בוודאות שאדמו"ר הזקן חיברם? --~~~~

מה הם ה'חמישה ניגונים' שידוע בוודאות שאדמו"ר הזקן חיברם? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 21:00, 11 ביוני 2011 (UTC)

שיחה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2011-06-11T20:56:47Z

Ll: /* הוספתי קצת */ פסקה חדשה

המקור לאיסור בי"ד רבני חב"ד הוא מפרסום שלהם באתרים החבדיי"ם השונים לאחר קמפיין הבארים.

מקור אחד שמצאתי לביינתים הוא שהרב אשכנזי אסר: [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367] ושם מדובר בפירוש שהבי"ד הולך לדון בעניין.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 01:17, 25 במרץ 2010 (UTC)
:המידע בנושא שולב בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:39, 25 במרץ 2010 (UTC)
אני חושב שהמידע צריך להופיע בערך על זמרוני ציק עצמו ולא בערך של האגודה כיוון שפרשיית הבארים הייתה בארגונו של ירמי קליפא וללא קשר לאגודה. --[[משתמש:Ll|לל]] 00:32, 7 ביוני 2010 (UTC)
:מכתב הבי"ד עסוק בארגון ולא באנשים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 08:21, 7 ביוני 2010 (UTC)

== הוספתי קצת ==

קצת נתקעתי בניסיון להוסיף הערת שוליים. מי שיודע מתבקש לסדר.
סליחה ותודה. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:56, 11 ביוני 2011 (UTC)

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2011-06-11T20:55:37Z

Ll:

[[תמונה:סמל העמותה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|left|thumb|150px|סמל האגודה]]
[[קובץ:אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] במרכז האגודה בבית ים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
'''האגודה למען [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''' פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת ה[[גאולה]]. האגודה הוקמה בעקבות [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[כ"ח ניסן תנש"א]]}} "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]]. מרכז האגודה הוא בעיר [[בת ים]].

בשנת [[תשס"ז]], בעקבות אירועי ג' תמוז אותה שנה, מחה [[בית דין רבני חב"ד]] על האירועים{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30520 חב"ד און ליין]}} והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אף הוציא איסור על הכנסת העלון [[שיחת הגאולה]], שבהוצאת האגודה, לבתי הכנסת ב[[כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367 חב"ד און ליין]}}.

בשנת [[תשס"ט]] ייסדה האגודה "מטה [[הקהל]]" במטרה לרכז את ענייני [[הקהל]] ב[[ארץ הקודש]] מזווית של [[גאולה]]. בראש המטה עמד ר' מנחם רווה. המטה ארגן כינוסים והוציא לאור ספרים וחומרי הסברה.

==פעולות האגודה==
*'''עיתון [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]''' - החל לצאת ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"א]]. שימש כלי הסברה להפצת רעיון הגאולה בקרב הציבור הרחב וחולל מהפך מחשבתי אצל חלק נכבד מהציבור.
*'''עלון [[שיחת הגאולה]]''' - עלון שבועי צבועני. החל לצאת ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].
*'''אתר הגאולה''' - אתר ובו חדשות ועדכונים על פעילות בענייני גאולה ומשיח.
*'''כינוסים''' - האגודה מקיימת כמה כינוסים שנתיים ומהם: כינוס 'ברוכים הבאים' לשבים מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים, כינוס פעילים לטיכוס עצה והחדרת מסרים בענייני הגאולה, התוועדות לכבוד [[י"א שבט|י' - י"א שבט]], התוועדות ארצית לכבוד [[ג' תמוז]].
*'''עלונים עונתיים''' - לקראת כל אחד מחגי ישראל מפיקה האגודה עלון מרהיב ומלא בתוכן על החג. העלון מודפס במהדורה לילדים ובמהדורה נוספת למבוגרים.
*'''כרטיס משיח''' - בשנת תש"ס הפיקו באגודה כרטיס כיס הנושא את תמונתו של הרבי ותפילת הדרך. כרטיס זה הודפס מאז במיליוני עותקים ובשפות שונות{{הערת שוליים|4=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35689 חב"ד אינפו]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hageula.com/ אתר הבית של 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה']
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

שיחה:מרכז ההפצה ממש

2011-06-11T20:45:01Z

Ll: /* שאר ההפקות */ פסקה חדשה

מה הבדיחה הזאת של רשימת הרבנים? {{אנונימי}}
:צודק. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בסיוון ה'תשע"א 08:48, 10 ביוני 2011 (UTC)

== שאר ההפקות ==

צריך להיות איזכור בערך על ההפקות של פרסום בדוגמת שלטי חוצות, סטיקרים, כרטיסי משיח וכו'? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:45, 11 ביוני 2011 (UTC)

ועד המסדר

2011-06-11T20:30:41Z

Ll:

'''ועד המסדר''' הינו ועד שסידר וארגן את [[התוועדות|ההתוועדויות]] של [[הרבי]], וכן סידר את נסיעות [[הרבי]] ל[[אוהל]], קבלת ה[[פ"נ]]ים, [[חלוקת דולרים]] הקבועה ב[[יום ראשון]] - עליו היה מופקד הרב [[יהודה לייב גרונר]], ושאר עניני [[770]].

בראש הוועד עמדו הרבנים [[שניאור זלמן גוראריה]], [[אליהו ייאכיל סימפסון]] ו[[פנחס משה כ"ץ]].

כיום פועל 'ועד המסדר' הדואג לסדר את כסאו הקדוש של [[הרבי]] בזמני התפילות הקבועות ב[[770]], לדאוג לאיסוף הפ"נים ולארגן את סידור השולחנות והספסלים לקראת ההתוועדויות ב-770. עבודת הועד נעשית בשיתוף פעולה עם גבאי 770.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

טלוויזיה

2011-05-30T15:40:48Z

Ll: /* הפרכת טענות השונות */

{{לעריכה|סגנון כללי}}
'''טלוויזיה''' היא כלי תקשורת דרכה מועברים תוכניות בילוי ותרבות פנאי.

הרבי אמר, כי טלוויזיה פרצה גדולה שאין כמוה. אפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו שבני ישראל צריכים ללמוד מהגוים.

מקרים רבים של הרג ורצח בני-אדם התרחשו, על ידי כלי משחית זה, והכל מודים שאחת הסיבות לכך היא – ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.

==הפרכת טענות השונות==
ובקשר לה"טענה" שזהו ענין של הכרח – מה הי' מצב העולם לפני עשר שנים, לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?!

אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל – כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן ב[[ארה"ב|אמריקא]], שהילדים אינם שומעים כ"כ בקול הוריהם...

ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהי' "הותרה לו" לגמרי.

ריעותא נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים – שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור [[זקן]] מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.

בנוסף לכך, מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ל[[יהודי]]ם [[חסידות|חסידיים]], וא"כ, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה – וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!...

וכן הוא גם ב[[רוחניות]]: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. וא"כ, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?

כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" – הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעי"ז יתוספו אצלו [[יראת שמים]] ו[[מדות טובות]]. לכל אחד יש "תירוץ" על כך – אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה – האם יזרקנה?..
===הבאת ענייני שלוש עבירות החמורות לבית על ידי הטלוויזיה===
הרבי הוסיף, שפעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב. אמא לא היתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב. ואילו היום – הרי ע"י ה"טלוויזיא" מביאים אל תוך הבית את בית-תיפלתם, את ה"גלח" ואת השתי וערב רח"ל!

כמשל, רב צעיר אחד, דוקא הגון וירא-שמים מישיבה אדוקה בתומ"צ, סיפר שהוא מקשיב ומסתכל ב"טלוויזיא" בכל יום מהשעה 12 עד 1. בזמן זה מדבר "גלח", ומדרשתו ("ספּיטש") של ה"גלח" לומד הוא מה לדרוש בבימה אצלו בבית-הכנסת! – הוא אמר זאת בתמימות, ואף חשב שהוא עושה זאת לשם שמים, כדי שיהי' לו מה לדרוש בביהכנ"ס, והוא עצמו כלל אינו מרגיש את האיסור הגדול שבזה.

פעם היו מוסרים נפשם שלא לשמוע את דרשתו של ה"גלח", והיום, ע"י ה"טלוויזיא", מביאים את ה"גלח" הביתה, ועוד מכניסים זאת בקדושה – "לשם שמים"...{{הערת שוליים|1=תורת מנחם חלק יב, שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי שיחה לא' – ראש-חודש אלול ה'תשי"ד. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190 עמ' 190].}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

הגניזה החרסונית

2011-05-30T15:37:12Z

Ll:

{{לעריכה|}}
[[קובץ:הגניזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך נדיר מהבעש"ט, והוא אגרת קודש אשר שלח לבתו מ' אדל בשנת תקי"ג.]]
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]. האוסף אושר על ידו כאמין ונכון, ונקנה על ידו בדמים מרובים. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

== הגניזה ==

בשנת [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיא]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בתחילה היו טענות שונות על זיוף, אך רבים מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו.

הגניזה החלה להימכר ב[[אודסה]], והגביר הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - בבקשה לחוות דעתו.

== יחס אדמו"ר הרש"ב ==

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל אדמו"ר הרש"ב - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים גוכתי"ק כי אם העתקה - וטעויות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא שגגת המעתיקים.
== פרסום הגניזה לראשונה ==

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר [[חכמי ישראל בעש"ט]] מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לספר, ויש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר.

== יחס אדמו"ר הריי"צ ==

הכתבים של הגניזה עברו בירושה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מ[[ברית המועצות]]. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם [[דובער יודביץ]].

== יחס הרבי ==

מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות החסידות, הביאו לרבי את טענות מר הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מהבעל שם טוב או תלמידיו, ועל כך ענה להם הרבי במכתב מחודש [[אדר]] - ראשון [[תשי"ד]]:

::::''"... לדידי, שראיתי כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (חלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), הנה אדרבה בלי שום ספק, אשר התוכן אוטנתי הוא (מלבד לאלה שמאמינים אשר ביאור היותר פשוט של מאורע הוא [[נס]] יוצא מדרך ה[[טבע]] לגמרי, הרי יכולים ג"כ להאמין שע"פ נס נמצא איש באדעסא שיכול הי' לזייף ולמצוץ מאצבעו ולכתוב 300 מכתבים כאלו ואח"כ נתעלם ואיננו), וברצות ה' ויהי' זמן פנוי יותר, הנה בדעתי להו"ל עוד פעם את כל המכתבים שנדפסו ב[[התמים]] בהוספת מכתבים שהרשה כ"ק מו"ח אדמו"ר להדפיסם אז, אלא שנפסקה בינתים הדפסת "התמים" ובתור הקדמה להם לבאר טעמי ונימוקי המכריחים את מסקנתי הנ"ל. ואצטט כאן רק שתי נקודות:

::::''א) ידועים לכל אלה שהיו בזמן הופעת מכתבי הגניזה בדרום [[רוסיה|רוסיא]], היינו בסמיכות לאדעסא וחערסאן, האנשים בעלי שם ובפרט אלו שהיתה להם ידיעה בתולדות החסידות ותורתה, וביניהם לא הי' אף אחד שמוכשר הי' וגם יכול הי' לכתוב מכתבים כאלו מצוצים מאצבעו.''

::::''ב) להשיג בזמן ההוא, בלבול המדינות הגדול ושעת חירום בקישור בין מדינה לחברתה, קלף כזה שעליו נכתבו המכתבים, הי' כמעט דבר בלתי אפשרי.

::::''רוב קושיות אלו המפקפקים באמיתת המכתבים יסודם בזה שמצאו בהם כמה סתירות בתאריכי המכתבים וכו'. היינו בטעיות התלויות רובם ככולם באות ותיבה אחת, ולפעמים השמטת תיבות וכו'. והנה מי שעסק פעם בהעתקת מכתבים ובפרט כשנעשות בהחפזה{{הערת שוליים|לדאבוני ידוע לי זה ע"י שמגיה אני חלק חשוב של המאמרים וספרים הנדפסים ע"י הוצאתנו (הרבי).}} הרי גם במעתיק טוב - לכה"פ 5 אחוז של השורות יש בהם טעיות אחרי העתקה הראשונה ומגיהים פעם שני' ושלישית. וכנ"ל - זהו במעתיק היותר טוב.

::::''לאידך גיסא - מזייף הרוצה לזייף ולמכור אח"כ את המכתבים לאחד מבתי ה[[אדמו"ר]]ים, היינו לאלו שיש להם ידיעה בקורות ימי ה[[חסידות]] ו[[תורת החסידות|תורתה]] הרי בודאי ידייק ויגיה כמה פעמים, כיון שיחשוש שאם ימצאו טעויות כאלו יגלה קלונו ברבים ויפסיד את כל העסק שלו. ולכן מציאות הטעויות הנ"ל (לאחר שננכה מהם הטעיות שנתוספו ע"י הבחור הזעצער של "התמים") הן אדרבה הוכחה שהמכ' לא נכתבו ע"י מזייף שרצה למוכרם אח"כ בכסף מלא למבינים במקצוע זה ובמילא דרושה היתה לו זהירות יתירה ביותר, כ"א אדרבה שנכתבו ע"י מעתיק בשביל אנשים כאלו שאין להם ידיעה אלא בחיצוניות המכתבים בלבד. וזוהי הוכחה נוספת למסקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר כנראה שמעה מפי [[אדמו"ר הרש"ב|אביו האדמו"ר]], אשר: א) בל"ס התוכן הוא אותנתי. ב) ונעתק מכתב ידם של אלו שיד ושם להם וידיעה עמוקה בתורת החסידות וגם הקבלה.

::::''עוד נקודה אחת וגם היא לדעתי מחלטת מסקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, והיא - אשר מי שראה מאות מכתבים אלו בבת אחת - שבאופן כזה הביאו אותם למכירה לב"כ [[ליובאוויטש]] - לא הי' מקום כלל לדיעה שזהו גוף כתי"ק, כיון שבכולם הכתב וכן הקלף הי' דומה בכל הפרטים. ומזייף שרצה לעשות זיופו באופן כזה יכול הי' לקוות למצוא קונה רק בין כאלו שאין להם חוש של בקורת ושכל בריא פשוט.

::::''נוסף על כהנ"ל - הנה בחלק המכתבים שלא נתפרסמו היו קמיעות, אותיות עם תגין ונקודות שונות - וכמו ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה נמצא בהם וכן גם בהמכתבים שנתפרסמו ענינים שלא נודעו ברבים כ"א באו במסורה רבי מפי רבי מ[[אדמו"ר הזקן]] עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר]] אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

::::''לא באתי בזה אלא בנקודות כלליות, אבל לדעתי גם הן מספיקות לא לבד לדחות את הטענות במאמר הנ"ל ושלפניו, אלא גם להכריח מסקנא הפכית לגמרי והמתקבלת ביותר:

::::''דבר ברור, אשר [[ישראל מרוז'ין|האדמו"ר מרוזין]] זצ"ל הי' אסור{{הערת שוליים|לעת עתה עוד לא נמצאו חוקרים "מדעים" המכחישים את זה, אף שנמצא חוקר ידוע ומפורסם בפולין שבא ל"מסקנא מדעית מוחלטת" אשר [[הבעש"ט]] - לא הי' ולא נברא (הרבי).}}, במאסר קשה כהנ"ל היו מחרימים הכתבים שנמצאו ברשות הנאסר, בודאי היו אצל אדמו"ר מרוזין כתי"ק של בני דורו ודורות הסמוכים לו מלפניו וספרים וחפצים החביבים עליו כי באו אליו בירושה וכיו"ב - אם מעט או הרבה; בודאי כשנמצא האדמו"ר במקום בטוח רצה וחפש אופנים איך לקבל הכתבים וכו' הנ"ל בחזרה. ברור שלא הי' יכול להשיגם בהשתדלות גלוי' אצל הממשלה כיון שברח ממאסרו - ולא נשאר אלא הדרך דאופנים חשאים. אם עלתה ביד המשתדלים בזה לשחד באיזה אופן את הפקידים השייכים לזה - מה היו עושים הפקידים כדי לפשר את הדבר ולמעט, עכ"פ את האפשריות אשר חוקרי הממשלה יגלו החזרת הכתבים לבעליהם? היותר פשוט - להניח במקומם מכתבים אשר עכ"פ בחיצוניותם במראיהם, מספרם וכו' יתאימו לגוכתי"ק שנלקחו. מובן אשר כ"ז לא היו יכולים לעשות במנוחה גמורה באריכות זמן וכו', ובמילא לא הי' מקום להגה"ה מדויקת, וגם לא ראו נחיצות בזה, כיון שהמחליפים וגם המבקרים שחששו מאתם היו מבינים רוסית יותר מאשר חסידות. כן מובן אשר העתקת המכתבים היתה על קלף או נייר של זמן החילוף ולא של זמן הכתיבה, ובפרט שבתקופה ההיא לא ידעו על אפשריות בחינת הקלף לברר מתי נעבד.

::::''חי"ק.

כמכתב זה עונה [[הרבי]] על רוב טענות המתנגדים, אחת לאחת.

בי"ג [[אייר]] [[תשי"ד]] כתב הרבי מכתב המשך, בו הוא עונה על טענות נוספות:

... ובהמשך לענין מכתבי הגניזה, הנה אף שאין הזמן גרמא לבוא באריכות הדרושה ובפרטיות, בכ"ז אענה על איזה נקודות, והן:

רובם המכריע של מכתבי וכ"י הגניזה נכתב על קלף ולא על נייר. וכוונתי ב"רובם המכריע" אינו לקצת יותר מחצי אלא להרבה יותר משלשה רביעים.

המכתבים שנדפסו בקובץ "התמים", הנה מובן שלהמסדר בדפוס (הזעצער) לא נתנו מכתבי הגניזה עצמם אלא העתקתם. והיתה מוכנת מלפני כמה שנים, והעתקה זו נעשתה ע"י אברך ד.י. ([[דובער יודביץ]]) הי"ד בריגא, אשר הי' ירא שמים בל לא דייקן, ובפרט בענינים שלא תפסו מקום כ"כ אצל החסידים כמו התאריכים וכיו"ב.

בנוגע לסגנון המכתבים. הנה נפלאת הטענה, "שכולם נכתבו בסגנון אחד ממש". כי הנחה זו מופרכת לגמרי מעיקרא כיון שבין הכתבים ישנם: סיפורי מעשיות, צוואות, פ"נ, קבלות וכו' וכו' ואי אפשר לכ"ז שיהי' בסגנון אחד ועוד להוסיף בזה מלת "ממש". ואולי הכוונה להמכתבים ממש שבהם. וגם בזה לא יצדק הטוען, כי אחדים מהמכתבים נדפסו עשיריות שנים קודם גילוי גניזה זו ונמצאים ג"כ במכתבי הגניזה, וא"כ מובן שאדרבה, אלו האומרים שכל הגניזה מזויפת, הרי א"א שיהי' הסגנון שוה בין המכתבים שנדפסו ואמיתתם בלי ספק ואותם שזויפו גם התוכן וגם הלשון לפ"ד הטוענים. מובן מעצמו שיש שיווי ביניהם ובפרט בין חסידים לרבותיהם, שמשתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם. וכבר ידוע הצחות בזה, ע"פ מרז"ל (סוטה י"א ע"א): אחרי ה' אלקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה וכו', משא"כ תלמיד אחר רבו. ודוגמא אופינית בזה הוא מהידוע, שמעתיקים של כתבים ומאמרי דא"ח לדורותיהם השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, עד שלפעמים תכופות הנה גם מבלי לעיין בגוף המאמר, יש להכיר מכתב-היד עצמו, אם הי' זה מעתיק בדורו של אדמו"ר האמצעי או אדמו"ר הצמח צדק וכו'.

במה שהעירו שנמצאו כו"כ שגיאות. הנה כבר כתבתי (במכתבי מאדר א' תשי"ד) אשר אם רק נכונה ההשערה שנעתקו המכתבים מגוף כתבי-היד בשביל פקידי הממשלה הצארית, ובמילא נעשה הדבר בחפזון ולא דוקא ע"י מעתיקים מומחים וביותר שכנ"ל חסידים לא הקפידו מעולם על התאריכים, הרי אין פלא על רובא דרובא של השגיאות שנפלו. ובמכש"כ ממעתיק עתה מכת"י, שקודם ההגהה ישנו אחוז גדול של שגיאות, ובפרט אם מעתיק מכת"י מסולסל שאות אחת נמשכת לחברתה וכו', ובפרטי פרטיות אם המעתיק רוצה לפרש את הראשי תיבות וגם זה עושה בחפזון, אשר עי"ז יגדל לא רק מספר השגיאות אלא גם סוג השגיאות (ויבקשו נא את מי שהוא שאינו מומחה להעתיק מבלי אריכות זמן אחד מגוף כי"ק דזמן ההוא, כמו מכתב הבעש"ט או הרה"צ כו' הרמ"מ מהורודוק שנדפסו בקובץ "התמים" (חוברת א' וב') ויבחנו נא אח"כ את השגיאות שיהיו אצלו!). ובפרט שבנדון דידן, ע"פ השערה הנ"ל, לא הקפידו מלכתחילה על הדיון מההעתקה.

ע"פ השערה הנ"ל שההעתקה מגוף הכ"י נעשתה בשביל אנשי הממשלה בכדי ובמטרה להטעותם שזהו הכ"י, במילא מובן מפני מה מראם החיצוני הי' מוכרח להיות כשל אגרות מקוריות, וכן כמעט על כל אחד ואחד מעבר לדף באה הכתובת ברוסית של הפקיד. מפני מה האחוז של מכתבים תוכניים הוא קטן כ"כ ובפרט מכתבים בדברי תורה כו'? - קושיא זו מתורצת במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודות מכתבי הגניזה בקובץ "התמים" חוברת א' - וז"ל בסיום מכתבו: "ישנם דברים כאלו כמו עניני קבלה מעשית צרופי שמות והדומה לזה ענינים עמוקים בקבלה שא"א למסרם רק ע"י כו'" [קטע זה הושמט ב"אגרות בעל התניא ובני דורו" וכן גם הקטע העיקרי שבמכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בו כותב דעת אביו לאחר בקורת "כל הכ"י וקריאת כל סיפורי המעשיות והכתבים, הפליג בשבחם וגילה דעתו הק', אשר כל הכתבים והמכתבים הם רק העתקות וכו', אבל תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא. ואם המצא תמצא איזו סתירת דברים קלי ערך הם לגבי הפלאת תוכנם ואינם אלא שגגת המעתיקים" עכ"ל].

ובמילא לא לפלא שאחוז מכתבים תוכניים קטן הוא לגבי מכתבים האחרים כיון שכהנ"ל לא נמסרו להדפיסם בקובץ "התמים".

מי שיש לו ידיעה קלה ביותר בהנהגת נשיאי החסידים בדורות ההם, יודע הוא אשר לא כתבו את תורתם. ואדרבה נזהרו מלכתוב מפני כו"כ טעמים, ורק במקרה יוצא מן הכלל ביותר, וכשלא הי' באפשרי לאמר המענה בע"פ, באו בכתובים בזה, וגם אז רק בקיצור נמרץ. וכל המקשה, מפני מה בין כתבי אחד הנשיאים והאדמו"רים בדורות שעברו נמצא אחוז קטן ביותר של דברי תורה וכו', הרי אין זה אלא הוראה שאין לו דיעה כלל בהנהגתם. ולא עוד אלא שאפילו בזמן כ"ק מו"ח אדמו"ר ואביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שענו לשואליהם דבר גם בענינים דנגלה דתורה ובתורת החסידות הרבה יותר מנשיאי חב"ד שלפניהם, ועאכו"כ מהאדמו"רים בדורו של הבעש"ט והרב המגיד, וארכיונם נשמר וידוע ברור שזהו כתב ידם או העתקה מגוף כת"י, הנה בכ"ז אחוז קטן הנם המכתבים בד"ת וכו'. והוא מובן, כיון שמרובים צרכי עמך וכו', הרי רבו יותר ממרחק השואלים בענינים גשמיים או מבקשים ברכה וכו', מאשר השואלים בד"ת, בנגלה ובתורת החסידות, אשר רובם ככולם היו שואלים אותם בע"פ, כשהיו נוסעים להאדמו"רים לרגלים ולמועדים ונכנסים אז ליחידות כיון שאין שאלות אלו ענין דחוף שא"א לחכות בפתרונן איזה שבועות וחדשים.

מה שכמה מהכתבים נחתמים בצירוף שם האם כמו בפ"נ ולא בצירוף שם האב? מי שיש לו ידיעה במנהגי החסידים בכתבם לרבם יודע, אשר לפעמים תכופות ביותר חותמים בצירוף שם האם ואפילו במכתבים ולא דוקא בפ"נ.

ההנחה, שאם רק יוכיחו שמכתב אחד מזויף ה"ז הוכחה גמורה שכל הגניזה מזויפת - הנה פשיטא שהנחה זו מופרכת מעיקרא. כי א"כ הרי אפשר להוכיח זיוף של כל ספרינו ח"ו על היסוד שנמצאו בהם טעויות הדפוס ונמצאות הוספות מזמן מאוחר וכו'. והרי ידוע, שבש"ס יש הוספות מרבנן סבוראי ועד"ז בכמה מהספרים שלאח"ז.

ואדרבה אם ימצאו בין המכתבים ואפילו רק מכתב אחד שהי' ידוע במסורה סודית רבי מפי רבי, הרי אין זה ענין שיכול מי שהוא לזייף ולהמציא כסומא בארובה וצ"ל שהעתיקו מגוף כת"י אלו שידעו ממסורה סודית זו. ואין נ"מ אם זהו צרופי שמות, או עניני קבלה עמוקים, השבעת מלאכים וכו', ככל הדברים והסוגים שמונה אותם כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הנ"ל. ויש לתמוה שנעלם "המזייף", ואיננו וגם לא נודע לפני זה, הנה בעיני פלא הדבר ביותר, כי בכדי לזייף מכתבים אפילו רק אלו שנדפסו ועאכו"כ אלו שלא נדפסו, שכפי המבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הנ"ל למדו אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הרבה פעמים והפליג בשבחם, הרי צריך להיות לא רק בעל כשרון של זיוף אלא גם בעל ידיעה חשובה בעניני קבלה וחסידות, נוסף על ידיעה פנימית ביחסי האדמו"רים אחד לחבירו ובני ביתם הנזכרים במכתבים. ופלא גדול שאיש בעל כשרונות כאלו לא יפרסם מה שהוא בשנים שלפני גילוי הגניזה ולא אחרי כן. והרי כבר ידוע בדורות שעברו, כשפקפקו במחברו של איזה ספר, הרי הסבירו ג"כ את מי יש לחשוד בחיבורו של ספר או כתב וראוי לכך מפני ידיעותיו. ולמותר להזכיר אשר בנוגע ל"הזהר" הזכירו את שם הר"מ דיליאן. בנוגע לכמה תשובות הראשונים הנה החליפו את הרמב"ן והרשב"א והריטב"א זה בזה וכו'. וכן גם בדורות האחרונים, בהנוגע לשו"ת "בשמים ראש", המצבות שמצאו בקרים, הירושלמי ס' קדשים וכו' וכו' והאריכות בדבר הפשוט אך למותר.

תקנה היתה מלפנים שלא ידפיסו ספרים - יהי' מי שיהי' המחבר - מבלי הסכמות, והטעם פשוט, כי כל בן אדם עלול לטעות, ועל כל פשעים ושגיאות תכסה אהבת עצמו והאמונה בשכל עצמו. ואפילו גדולי ישראל וחד-בדרא אמיתיים (סנה' ז' ע"ב) היו מתייעצים ושואלים חוו"ד אחרים קודם שיפסקו פסק דין.

ובדורנו עלוב זה, אין צורך כבר בהסכמות, וכל הרוצה אומר, אשר גם הוא ביכלתו להיות דן יחידי, במקצוע שלו בודאי, ואם המקצוע אינו שלו - הרי הוא משער השערות ועל פיהן יקום דבר. והמדפיס מדפיס והקורא מחליט, שאין אחר מעשה דפוס ולא כלום.

הרבי ממונקאטש - בעהמ"ס "מנחת אלעזר" ועוד - אשר בסופה וסערה היתה דרכו ולא ניחת מביטויים חריפים וכו' בכתבו ע"ד כללות מכתבי גניזה זו כותב בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט).

כ"ק מו"ח אדמו"ר מודיע החלטת אביו, לאחר שבחנו כל כתבי הגניזה (מלבד מכתבים בודדים שבאו לאחרים) במשך כמה חדשים, אשר תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא והסתירות שימצאו קלות ערך הן לגבי הפלאת תוכנם.

והם היחידים שראו את חלק כתבי גניזה זו שתוכנם: עניני קבלה, כינויים שונים משמותיו של הקב"ה, שמות מלאכים ושירתם, צירופי שמות והשבעתן ועוד.

ואף על פי כן הנה כותב בעל "אגרות בעל התניא ובני דורו": "שכולם (החוקרים בדבר אמיתות הכתבים) לא נחתו לבדיקה כללית ויסודית של תוכן הכתבים. והגעתי למסקנה שכל (!!!) מכתבי הגניזה שראו אור הדפוס הנם מזוייפים. ומהם שנדפסו והופצו גם בהסכמתם של גדולי ישראל שטעו בזה".

ומי קורא תמים שיטיל ספק בוודאות פשוטה כזו?

חי"ק.

בספר בשם "הספר", כת"ע וביטאון בנושאי ספרות, הובאו מכתבי הרבי ג"כ, בבימות שונות דנו החוקרים בדברי הרבי.

== פדייתה מחדש ==

הגניזה החרסונית - במשך כל השנים, לא הייתה בשלימותה בידי [[ספריית ליובאוויטש]], וחלק ממנה נשאר ב[[ברית המועצות]].

עם נפילת מסך הברזל ב[[ברית המועצות]], שלח ארגון [[עזרת אחים]] כמה מ[[תלמידי ה|תמימים]] ו[[שלוחים]] למדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. הרב [[משה אורנשטיין]] שנשלח אף הוא, הצליח לפעול לשחרורם של מכתבי הגניזה החרסונית הנשארים, ולהבאתם לספריית ליובאוויטש.

הגניזה - על כל חלקיה, שוכנת כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]] שב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

== קישורים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31312 '''אחד מכתבי הגניזה''']
*[http://chabad-il.org/hit/hit253.htm#4 גליון "התקשרות" העוסק בין היתר ביחס האדמו"רים לגניזה]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315 סקירה על הספר "חכמי ישראל בעש"ט"]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2497&search=%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%94+%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa תשובות הרבי בנוגע לטענות על אודות הגניזה]
*[http://hebrewbooks.org/3122 הספר 'חכמי ישראל בעש"ט'] - [[היברובוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/6664 הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו'] - היברובוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]

בנימין ליפשיץ

2011-05-28T22:03:48Z

Ll:

[[תמונה:יאמי.jpg|left|thumb|250px|הרב בנימין ליפשיץ]]
ר' '''בנימין (יאמי) ליפשיץ''' הינו יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] הגשמי משנת [[תשס"ג]].

מצאצאי הרב [[שלמה זלמן הבלין]] והרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]].

לזכותו נזקפת התנופה ב[[התוועדות]] המרכזית המסורתית של [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה, כרצון [[הרבי]].

בשנת תשס"ג נבחר למלא את מקום קודמו, הרב מנחם לרר ששימש כיו"ר בין השנים תשמ"ג-תשס"ג. במהלך כהונתו הוביל הרב ליפשיץ יחד עם הרב יעקב קעניג קידום בתחום החינוך בכפר חב"ד (לדוגמא: ועדת החינוך, צבאות ה' ומפעליו, משפיעים ב'אוהלי תורה' וב'תלמוד תורה', מספר מורי עזר ועוד). בשנת [[תשע"א]] נבחר שוב כיו"ר ברוב קולות.

==ראו גם==
*[[וועד כפר חב"ד]]

==קישורים חיצונים==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61754 היו"ר הנבחר: נמשיך להוביל את הכפר באחדות לגאולה {{אינפו}}]

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפשיץ יצחק

דוד רסקין

2011-05-12T09:09:48Z

Ll:

[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].

נולד בשנת [[תרפ"ז]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ע"ה.

בתקופה בה גר עם משפחתו ב[[אלמא אטא]], זכה לסייע לאביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

לאחר מכן עבר ל[[ארצות הברית]] והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]].

נפטר ביום שלישי [[ו' באייר]] שנת [[תשע"א]] לאחר שנים של מחלה.

==תפקידיו==
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד יתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?":

*מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]].
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].
*חבר [[אגודת חסידי חב"ד]].
*חבר [[ועד להפצת חסידות]].
*חבר [[מרכז לעניני חינוך]].
*חבר [[מחנה ישראל]].
*חבר [[בית רבקה]].
*מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] השנתית ב-[[770]].
*מהנהלת [[ועד המסדר]] [התוועדויות ותפילות בבית רבינו שבבבל - 770].
* במשך שנים רבות שימש כבעל קורא במניין [[הרבי]] בימות החול.
* אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|רסקין דוד]]

דוד רסקין

2011-05-12T09:07:21Z

Ll: /* תפקידיו */

[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].

נולד בשנת [[תרפ"ז]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ע"ה.

בתקופה בה גר עם משפחתו ב[[אלמא אטא]], זכה לסייע לאביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

לאחר מכן עבר ל[[ארצות הברית]] והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]].

נפטר ביום שלישי [[ו' באייר]] שנת [[תשע"א]].

==תפקידיו==
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד יתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?":

*מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]].
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].
*חבר [[אגודת חסידי חב"ד]].
*חבר [[ועד להפצת חסידות]].
*חבר [[מרכז לעניני חינוך]].
*חבר [[מחנה ישראל]].
*חבר [[בית רבקה]].
*מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] השנתית ב-[[770]].
*מהנהלת [[ועד המסדר]] [התוועדויות ותפילות בבית רבינו שבבבל - 770].
* במשך שנים רבות שימש כבעל קורא במניין [[הרבי]] בימות החול.
* אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|רסקין דוד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2011-05-12T09:03:01Z

Ll:

[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]

'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גליון שבועי היוצא לאור מידי שבוע ומופץ באלפי עותקים ב[[ארץ הקודש]] ובעולם.

העיתון החל לצאת כדו שבועון פנימי של [[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ב]] וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות מכתב שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; עם זאת, זכתה ההורדה לגיבוי מחלק מרבני בית דין רבני חב"ד לאחר כשבועיים. הרבנים אשכנזי והכט התנגדו בתוקף להסרה}}. לאחר ג' בתמוז נשמעה לראשונה טענה מפי עורך העיתון הרב [[אהרן דב הלפרין]], שהרבי הגדיר את העיתון "השופר שלי"{{הערת שוליים| ראה ב"גליון האלף" של כפר חב"ד}}.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.
*הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[נחום זילברשטרום]]
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.

==מערכת העיתון==
*מו"ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]] ועוד.

==חלקי העיתון==
* מגזין.
*חדשות חב"ד - (כיום בתוך המגזין).
*אספקלריא, מוסף תורני - בעריכת הרב משה מרינובסקי (כיום בתוך המגזין).
*משפחה חסידית, מוסף לנשים - בעריכת פרדי ברוד (רעייתו של ר' ישראל מנהל העיתון).

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2011-05-12T08:59:49Z

Ll:

{{לעריכה|כללי}}
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' נכתב בקיץ תשנ"ח על פי הוראת [[הרבי]] {{הערת שוליים|לדוגמא: בעת ביקור הרבנים הראשיים י"ג אייר תשמ"ט, מאמר ד"ה אנכי הוי'- ערב שבועות תשמ"ט.}} שהרבנים צריכים לפסוק ש'כבר הגיע זמן הגאולה'. בעבר התייחס הרבי לפסק דומה ואמר, שהחלטת נשיאי המעצמות הגדולות בעולם על ביטול כלי נשק היא בעקבות פסק הדין.

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|משלחת של [[חסידי פולין]] מעיינים בפסק הדין ב[[רמת אביב]]]]
==ההחלטה==
בחודש [[תשרי]] בשנת [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וכתבו פסק דין שתוכנו ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], וכבר הגיע זמן ה[[גאולה]].
התעוררות הרבנים באה בעקבות הזדמנויות רבות בהם ביקש הרבי שרבנים ינצלו את כוחם ויפסקו שהגיע זמן הגאולה ומשיח צריך לבוא.
תקופה קצרה לאחר שנכתב ה'פסק' החדש ביקש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מהרב [[יצחק ליפש]] שישתדל ויתעסק בהחתמת רבנים נוספים על פסק הדין. בקשתו לרב ליפש באה בעקבות נסיונו בהחתמת רבנים על 'פסק' דומה שנכתב ונחתם ע"י רבנים בין השנים תשנ"ב-תשנ"ד, ובעקבות השתדלותו בהחתמת אישי ציבור וחכי"ם על בקשה שהרבי מלך המשיח יגאל את עם ישראל ויבוא לארץ ישראל.

מאז נכתב פסק הדין ועד היום, הצטרפו אליו למעלה משלוש מאות רבנים מהארץ ומחו"ל, אף מחוגים שאינם נמנים על חסידי חב"ד.

יש לציין כי פסקי דינים שהרבי מלך המשיח נכתבו בגירסאות שונות כבר משנת [[תשנ"א]], לחלק מהם התייחס הרבי בעצמו ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] פרשת משפטים [[תשנ"ב]], ואמר שפסקי דין אלו מזרזים את הגאולה.

בנוסף לכך הרבי עצמו ביקש פעמים רבות מרבנים שיפסקו שכבר הגיע זמן הגאולה.

==נוסח ה'פסק דין'==

[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תשנ"א]] קובע קביעה
הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי
התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל
בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא
הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל . . עד הנבואה העיקרית - הנבואה
ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה
הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל
המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח,
ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: " ... וכן הפסק דין של
הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', בחזקת שהוא
משיח", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח
בודאי", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם
פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר
מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן
משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו
דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה -
שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf הפסק דין] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{אינפו}} {{PDF}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]