https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=M770 2026-05-07T21:20:47Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%97%D7%9F&diff=186173 2014-08-13T07:04:38Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>זכור לי כי ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] נתפרסמה סקירה עליו ותמונתו לפני כחודש וחצי ([[מר חשוון]]). מי שיש בידו המכשיר המתקרי סורק ויכול להביא זיו איקונין שלו לערכו - יבורך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :רק לוודא שאין בעיה של הפרת זכויות יוצרים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:16, 13 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> ::למי שציטט פה מפרוטוקולי הספריה הלאומית - יש לך גישה לפרוטוקולים הללו? פיני 08:33, 9 במרץ 2010 (UTC)<br /> :::למה אתה שואל? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> <br /> == מה הקשר למשתמש חסיד? ==<br /> <br /> האם זהו שמו, או שהוא רק יצר את הערך?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 02:08, 2 באפריל 2010 (UTC)<br /> :אנא באר לכוונתייכון. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> <br /> מה המקור לשורה הבאה המופיעה בערך: &quot;ובעת הסתלקותו של הרש&quot;ב הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים&quot;? --[[משתמש:m770|m770]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91&diff=179367 2014-05-21T13:59:08Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:נמצוב.jpg|left|thumb|280px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]<br /> הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל&quot;א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות. <br /> <br /> הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]]. היה איש אמת ונחשב לתלמיד חכם דגול. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.<br /> במשך השנים כתב ספר חידושים &quot;עדות לאסף&quot; שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;, כפי שנכתב בהתחלה.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגה, עד שבני העיירה כינוהו ‘אברהם האילם'. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. <br /> <br /> הדבר נודע לאמו והיא חששה מאוד מהקללות. בצר לה פנתה לאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. &quot;אם הוא שומע, הוא גם ידבר&quot;, פסק בן הרבי. אברהם סנדר יצא עם אמו מהבית, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדם.<br /> <br /> בשל אילמותו, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבות, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריף, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל ישיבה בה יחפץ, והם ישלמו לו את כל הוצאותיו: הנסיעה, הספרים, בגדים ואוכל. <br /> <br /> עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו ישיבה לנסוע, ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצאר. <br /> <br /> ==בצבא הצאר== <br /> <br /> בגיל עשרים גוייס לצבא הצאר, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים. <br /> <br /> המכשול הראשון שעמד לו, היה האוכל הכשר. אברהם סנדר שמר במסירות נפש על כשרות המזון שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, לחם ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאי, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד לא קיבל את דבריו.<br /> <br /> בו במקום הגה מוחו של אברהם סנדר רעיון: &quot;המפקד, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצוני, ולאחר מכן תבדוק את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכל&quot;. מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנס. <br /> <br /> כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירות, אך אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניו, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. &quot;החזק אותו במשך כמה דקות על יד אחת!&quot; פקד עליו. אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכון.<br /> <br /> לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם מלפני שש שנים, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> ==בליובאוויטש==<br /> <br /> אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]] הי&quot;ד. <br /> <br /> לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' בצילם של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הגיע בברית הנישואין עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילורוסיה ולאחר מכן היה נודד במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים. <br /> <br /> ==באנגליה==<br /> <br /> צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס&quot;ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב להגר לאנגליה. <br /> <br /> ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב&quot;ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב&quot;ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה. <br /> <br /> ==התוועדות י&quot;א שבט תשי&quot;א==<br /> <br /> כשעה לאחר תחילת [[התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]], קם ממקומו שמאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: &quot;הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות&quot;. דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי. <br /> <br /> ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד&quot;ה &quot;באתי לגני&quot; תש&quot;י.<br /> <br /> לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: &quot;חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!&quot; הרב נמצוב בירך ברכת ‘שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן. <br /> <br /> ההתוועדות נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. לאחר שסיים, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ&quot;ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן. <br /> <br /> ==קווים לדמותו==<br /> <br /> ר' אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת, המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מורא. <br /> <br /> גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאוד. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים - לחם וגם ניצח. <br /> <br /> כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאל.<br /> <br /> ר' אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. לאחר יום עבודה בשחיטה, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות. <br /> <br /> במשך השנים כתב ספר חידושים &quot;עדות לאסף&quot; שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;, כפי שנכתב בהתחלה. <br /> <br /> בשנים בהם התגורר הראי&quot;ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי &quot;בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!&quot; <br /> <br /> בחודש שבט תרצ&quot;ז, כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת&quot;. ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשנות היודי&quot;ם היגר הרב נמצוב לארצות הברית והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה. <br /> <br /> לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]] [[תשכ&quot;ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשה, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח. <br /> <br /> כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו, והוא בן 97. הוא זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1041 בית משיח 448] <br /> <br /> {{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מנצ'סטר: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד לונג-איילנד: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=179365 2014-05-21T13:57:32Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד אברהם אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אליהו אקסלרוד]]<br /> [[קובץ:אברהם אקסלרוד בבולטימור.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בעת מסירת שיעור]]<br /> הרב '''אברהם אליהו אקסלרוד''' ([[תרנ&quot;ג]]-[[תשי&quot;ב]]) היה [[רב]] בעיר [[בולטימור]], מחשובי הרבנים החבדיים בארה&quot;ב מפורסם כבעל הוראה ו[[חסיד]] גדול.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ג' ניסן]] [[תרנ&quot;ג]] לאביו הרב אהרן שלמה אקסלרוד (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער).<br /> <br /> לאחר הגירתו לארצות הברית, התיישב בבולטימור שם התמנה כרב [[בית הכנסת צמח צדק]].<br /> <br /> הרבי מו[[הריי&quot;צ]] אמר עליו: &quot;אני יכול להעיד שאברהם אליהו אף פעם לא הגביה עיניו לראות הבנינים הגדולים של [[ניו יורק]]&quot;.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אף שלח אליו תמימים כדי שיראו חסיד ש&quot;לא מתפעל מהעולם גם ב[[ארצות הברית|אמריקא]]{{הערת שוליים|מספר הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|אלטיין]]: הרבי הורה לי לבקר בבולטמור אצל הרב החב&quot;די, הרב אברהם-אליהו אקסלרוד ע&quot;ה. ובאמת היה שווה לראות את הרב אקסלרוד כשהוא מתהלך ברחוב האמריקאי וטלית-קטן גלויה מעל בגדיו, מבלי להתחשב במה שהבריות יאמרו עליו. הוא היה 'תמים' אמיתי שהחדיר את רוח ליובאוויטש באמריקה&quot;.}}&quot;.<br /> <br /> כשהיה מגיע ל-‏770 היו המשפיעים בישיבה מבקשים ממנו להתוועד, אך תדיר סירב לבקשתם באומרו שהגיע לבית חיינו לשמוע ולא להשמיע.<br /> <br /> הי' ברשותו &quot;[[ביכל]]&quot; מרבותינו נשיאינו והרבי אף בקש ממנו את הביכל בהזדמנות, תשובתו היתה שהביכל הוא הדבר היחיד שיש לו מהרבי (כנראה הרבי נ&quot;ע), ומבקש מהרבי אם יוכל להשאירו ברשותו, הרבי אישר לו ואף גער בבחורים שניסו לקחת ממנו ללא רשות{{הערת שוליים|פ&quot;א בחורים שהיו במרכז שליחות חמדו לצון ולקחו לר אברהם אליהו את הביכל מהבית בלא שירגיש, לאחמ&quot;כ הביאו הנ&quot;ל לרבי, המענה מהרבי היה חריף ושיחזירו בלי שירגיש הרב אקסלרוד כלל.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' אדר]] [[תשי&quot;ב]]. לאחר פטירתו הועבר כל רכושו ובכללו הביכל לרשות הרבי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&amp;status=goto_id&amp;id=69 '''מעלת המעשה'''] - התוועדות מאת הרב '''אברהם אליהו אקסלרוד''' כתובה בידי הרב '''יוסף יצחק קעלער''' בתוך '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף [[בית משיח]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, אברהם אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=179363 2014-05-21T13:56:37Z

<p>M770: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר על שמו]]<br /> הרב '''דובער בוימגרטן''' ([[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרפ&quot;ב]]-[[ט&quot;ז אדר|ט&quot;ז אדר ראשון]] [[תשל&quot;ח]], מכונה גם בשם: '''בער'ל''') מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]], ו[[שליח]] הרבי לבאונוס איירס שבאנגרטינה.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד באמריקה ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרפ&quot;ב]], והיה מראשוני התמימים עימם ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב&quot;ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור [[יין]] - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].<br /> <br /> ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש&quot;ד]] מינה אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.<br /> <br /> עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב ביומגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט&quot;ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ז החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים הייתה ממוקמת בבואנוס איירס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב&quot;דית הראשונה בדרום אמריקה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> הוא היה מיוזמי ה'פגישות' עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> <br /> ===מכתביו===<br /> לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של חסידות חב&quot;ד. לאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטרמן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.<br /> <br /> במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל&quot;ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל&quot;ה [35] תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט&quot;ז אדר|ט&quot;ז אדר ראשון]] [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק במסירות נפש בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[פנחס שלמה בוימגרטן]], [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בואנוס איירס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shmais.com/img/pdf/baumgarten.pdf לקריאת תדפיס הספר עליו]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בוימגרטן, דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בעולם]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=179362 2014-05-21T13:56:02Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Vilshansky, Betzalel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל ווילשאנסקי]]<br /> הרב '''בצלאל ווילשאנסקי''' (מכונה '''צַלְקֶה חַרַסוֹנֶר''' על שם מוצאו מהעיר חרסון, [[כ&quot;א שבט]] [[תרנ&quot;ח]]-[[ב' סיון]] [[תשמ&quot;א]]) למדן מופלג, חסיד נלהב, ירא שמים גדול, שו&quot;ב ומוהל מתוך מסירות נפש בימי השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תרנ&quot;ח]] ב[[חרסון]] לרב רפאל וילישאנסקי. משפחתו הינה מגזע חסידי חב&quot;ד שאביה קבע את מגוריו בחרסון בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. בסוף שנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] בהיותו נער בן ארבע עשרה וחצי בלבד, הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התמיד בלימודו ונחשב בין התמימים החשובים. עד [[תרפ&quot;א]] למד שם, שאז התחתן עם רעייתו חיה בת הרב [[שניאור זלמן לוין (רומנובקר)]] מגזע הרמ&quot;ק הקדוש. <br /> <br /> בתקופת לימודיו שמע הרב בצלאל אלפי סיפורים - ברובם מפי [[ר' שמואל גרונם]], אותם סיפר בדייקנות מדהימה - ונחשב ל[[בעל שמועה]] המדויק ביותר.<br /> <br /> היה תלמיד בבית המדרש לרבנים שיסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ב[[נעוול]]. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח אותו ל[[באטום]] שב[[גרוזיה]] - שם שימש כרב שוחט ובודק ומוהל במשך רבות בשנים.<br /> <br /> לאחר מכן עבר ל[[צרפת]] - שם מינהו [[הרבי]] לחבר ההנהלת המוסדות. אחר כך עבר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], שם התגורר כחצי יובל שנים והיה חבר בהנהלת המוסדות.<br /> <br /> נפטר ב[[ב' סיוון]] [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> הר&quot;ר בצלאל היה ידוע ומפורסם כ&quot;בעל שמועה&quot;. עשרות סיפורים היו חרותים בזכרונו, ובכל שיחה היה מתבל סיפורים חסידיים. לכל הזדמנות היה מוצא סיפור מעין הענין. נוסף על דייקנותו הנפלאה לספר כל סיפור בשם אומרו, ובדייקנות נפלאה, היה תמיד מתרגש כמי שחי ממש את הסיפור. <br /> <br /> בעת שהתוועד עם הקהל כנהוג בהתוועדויותיו, שילב בדבריו סיפורים קצרים מחיי רבותינו וחיי גדולי החסידים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אביו: ר' רפאל ווילשאסנקי.<br /> *חותנו: הרב שניאור זלמן לוין.<br /> *רעייתו: מרת חיה.<br /> ;בניו<br /> *הרב [[רפאל ווילשאנסקי]].<br /> *ר' [[חיים בער ווילשאנסקי]].<br /> ;חתניו<br /> *ר' דוד פרלוב.<br /> *ר' שמעון שטילרמן.<br /> ;נכדיו<br /> *הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] - [[צפת]] ו[[חיפה]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> *ר' [[חיים אליהו ווילשאנסקי]] - [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[משולם זוסיא שטילרמן]] - [[משפיע]] ב[[אוסטרליה]]<br /> *הרב שניאור זלמן פערלאוו - מו&quot;ל ועורך המהדורה השלישית של [[ליקוטי סיפורים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshanski-Rosenblat%20-%20Tammuz%2012%2C%205770.pdf '''לקט סיפורים'''] - לקט סיפורים שנרשמו מפי הרב בצלאל ווילשאנסקי מתוך [[תשורה]] לנישואי נינו {{PDF}} עמוד 44 ואילך<br /> <br /> {{מיון רגיל: וילשאנסקי, בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ווילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ווילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ווילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי בית המדרש לרבנים (נעוול)]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי|וילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%95%D7%91&diff=179360 2014-05-21T13:55:23Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק דובוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק דובוב]]<br /> הרב '''יצחק דובוב''' ([[ז' מנחם אב]] [[תרמ&quot;ו]]-[[א' מנחם אב]] [[תשל&quot;ז]]) היה מרבני חב&quot;ד בדור הקודם שכיהן כרב ב[[מנצ'סטר]] שבאנגליה.<br /> <br /> ==תודלות חייו==<br /> נולד למשפחה חב&quot;דית בפלך יקשוץ הסמוך ל[[עיירה]] [[בוברויסק]] ב[[ז' מנחם אב]] [[תרמ&quot;ו]]). בשנים [[תרס&quot;א]] - [[תרס&quot;ז]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הוא היה ממקורבי [[יוסף רוזין|הגאון הרוגצו'בי]] בהיותו סמוך לעיר דווינסק ואף קיבל '[[סמיכה]]' מאת הגאון.<br /> <br /> במשך שנים כיהן ברבנות בפענזע ובפינדעלע שעל יד [[מוסקבה]]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;א]] עבר ל[[ריגא]] שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב&quot;רייסישע מניינים&quot;. בשנת תרפ&quot;ח עבר מ[[ריגא]] ל[[מנצ'סטר]] שבאנגליה, שם כיהן כרב במשך חמישים שנה. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה הרב דובוב מראשוני החסידים שהתקשרו בכל לבם ונפשם אל הרבי, ומכתביו לידידיו ולבני משפחתו באותה תקופה מלאים בהרגשים חסידיים, בעידוד ובשכנוע החסידים לקבל את נשיאותו של &quot;הרמ&quot;ש&quot; אותו הכיר עוד מימיו ב[[ריגא]].<br /> <br /> נפטר ב[[מנצ'סטר]] ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תשל&quot;ח]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי. זמן מה לפני פטירתו אמר לאחד מ[[אנ&quot;ש]] שהוא מגיע לעולם הבא כשבידו שתי זכויות: [א] התעסקותו הרבה ועזרתו לעסקן המפורסם הרב [[מרדכי דובין]] בריגא בפעולות לשחרור הרבי הריי&quot;צ בי&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז; [ב] התעסקותו בשנת תש&quot;י שכ&quot;ק אדמו&quot;ר יהיה רבי... <br /> <br /> היה בעל מנגן, ידע [[ניגוני חב&quot;ד]] רבים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אברהם דובער דובוב - נפטר בחודש [[חשון]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, ר' יהודה ליב דובאוו - גר בקראון הייטס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=701 שני סיפורים שהתרחשו עם הרב דובוב] באתר שטורעם נט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דובוב, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מנצ'סטר: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=179359 2014-05-21T13:54:49Z

<p>M770: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:בליניצקי 7.jpg|left|thumb|250px|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[תמונה:ישראל נח הגדול.jpg|left|thumb|450px|ר' אהרן יוסף ואביו ר' ישראל נח]]<br /> הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[תרס&quot;ה]]-[[תשס&quot;ב]]) מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומהמשפיע הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ&quot;ה]] נקרא לשרת לצבא הרוסי. בשמחת תורה של שנת [[תרפ&quot;ו]] ביקש את ברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להיפטר מהצבא, וכמענה אמר לו הרבי שעליו להיות עבד השם, ואם יעשה כדבריו, יפטר מעול הצבא הרוסי.<br /> <br /> בעת [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה כמו רבים מחסידי חב&quot;ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה בבוכרה, שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> עם סיום המלחמה הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק מלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כמשגיח וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ונפטר ב[[ה' שבט]] [[תשס&quot;ב]] בגיל 96.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[יעקב גנזבורג]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34726 הרב בליניצקי בעיר 'יער' בצרפת]{{תמונה}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלניצקי, אהרון יוסף}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:ברינוא: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=179356 2014-05-21T13:52:26Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום מרוזוב]]<br /> הרב '''שלום מרוזוב''' ([[ד' שבט]] [[תרפ&quot;ג]] - [[ל' סיון]] [[תשס&quot;ו]]) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] העולמי. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> נולד ב[[ד' שבט]] [[תרפ&quot;ג]] ב[[רוסטוב]], שם שימש אביו הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי&quot;ד, כמזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. הרבי הריי&quot;צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ל[[לנינגרד]], שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. לאחר מאסרו של האב בשנת [[תרפ&quot;ז]] המשפחה עברה ל[[נעוול]]. ב[[תרפ&quot;ט]] ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול וב[[תרצ&quot;א]] התיישב בלנינגרד. בחורף [[תרצ&quot;ח]], בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.<br /> <br /> ר' שלום התחנך בחדרים ובישיבות החב&quot;דיות המחתרתיות ב[[רוסיה]] הסובייטית ובימי המלחמה למד גם בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא [[ארצות הברית]] ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]] ולבסוף הגיע ל[[פריז]].<br /> <br /> ==הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ב[[תש&quot;י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי&quot;צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו&quot;ד [[שבט]] [[תש&quot;י]]. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...<br /> <br /> ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב&quot;ד]]. בשנת [[תשי&quot;ז]] התחתן עם מרת דבורה גליק. בשנת [[תשל&quot;ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת &quot;[[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> ==הפצת תורה וחסידות==<br /> בהיותו &quot;הצנע לכת&quot;, הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].<br /> <br /> ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש&quot;ס ופוסקים, תנ&quot;ך ומדרש, זוהר וכתבי האר&quot;י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.<br /> <br /> הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב&quot;ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} - זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו. בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי.<br /> <br /> כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה&quot;ת]] ו[[מחנה ישראל]].<br /> <br /> ביום שני [[ל' סיון]] [[תשס&quot;ו]] לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב מרוזוב היה נשוי לרעייתו דבורה ממנו נולדו לו חמישה בנים ובת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3070 חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב], תרגום מ[[אלגמיינער ז'ורנאל]], באתר [[שטורעם נט]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=179355 2014-05-21T13:51:56Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]<br /> <br /> הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ&quot;ג אייר]] [[תרנ&quot;ד]]-[[כ&quot;ט אב]] [[תשכ&quot;ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ניו יורק)|אגדות חסידי חב&quot;ד]], [[ניחו&quot;ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג אייר]] [[תרנ&quot;ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס&quot;ט]]-[[תרע&quot;ז]]. שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיירה דוקשיץ, ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] היגר בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ארצות הברית]], שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]] והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון. <br /> <br /> שימש כיו&quot;ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ו[[ניחו&quot;ח]]. כמו כן היה מ[[שלושת הרועים]] שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.<br /> <br /> ייסד וניהל את [[גמ&quot;ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ&quot;ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ&quot;ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ&quot;ח בשיחותיו הק'.<br /> <br /> ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט מנחם אב]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער גורדון]].<br /> *בנו, הרב [[ניסן גורדון]].<br /> *בנו, הרב ישראל גורדון.<br /> *חתנו, הרב [[שמעון גולדמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת]''' - בנו הרב ישראל גורדון מספר על מאורע שהתרחש עם אביו בעת לימודו בישיבה, בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורדון, יוחנן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:גבאי 770]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=179353 2014-05-21T13:50:04Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות]] מאחורי הרבי (חמישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב יעקב גורקוב, הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב רויטבלט, הרב זאב ניסנביץ']]<br /> הרב '''אליהו חיים רויטבלאט''' ([[י&quot;ט אלול]] [[תרס&quot;ז]] - [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשנ&quot;ח]]) היה משפיע בישיבת [[אהלי תורה]], ומשפיע כללי של שכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;ט אלול]] [[תרס&quot;ז]] בעיירה [[נעוול]] לאביו הרב שמריהו (&quot;שמערעל דער מלמד&quot;) אבאלאסקי, ולאמו מרת שטערנא ביילא.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ד נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה.<br /> <br /> הדבר שאפיין אותו יותר מכל היתה אמונתו הפשוטה והתמימות הרבה שניחן בה, וכאשר רצו לגייס אותו לצבא, התייצב בלשכת הגיוס המקומית. בחורים חסידים אחרים בגילו נהגו להשתמט מעבודת הצבא על ידי ששיטו בבדיקות הרופאים בדרכים שונות, אך הוא עמד בחדר לשכת הגיוס ואמר תהילים באמונה תמימה, ואכן קיבל פטור מיידי כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה על ידי הרופאים.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] התחתן, ומנישואים אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריה על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ברוסיה באותם שנים, נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, ביתו של האדמו&quot;ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב&quot;ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}},<br /> <br /> בתחילת שנת תש&quot;ב, הרוסים היו עסוקים במלחמת העולם השניה, ובערים מסוימות העלימו את עיניהם מפעילות הישיבות המחתרתיות. חסידים רבים התרכזו ב[[סמרקנד]], והקימו שם ישיבות מחתרתיות. בתחילה התאספו בחורים רבים ללמוד אצל הרב רויטבלאט, אך בעקבות מחסור חמור באוכל, הרעב הכריע את הבחורים, והם לא יכלו להמשיך לשבת וללמוד, כשחלקם נפל למשכב, חלקה חלה במחלות חמורות, וחלקם אף מתו ברעב. הישיבה כמעט נסגרה, אך לאחר כמה חודשים ר' [[מענדל פוטערפאס]] לקח על עצמו לדאוג להחזקת הישיבה, והישיבה החלה להתארגן מחדש.<br /> <br /> עם סיום מלחמת העולם השניה בשנת [[תש&quot;ו]], הבריח את הגבול תחת זהות פולנית יחד עם חסידים רבים, ויצא יחד עם משפחתו ב'עשאלון' דרך העיר [[לבוב]]. לצורך היציאה, נוצר צורך להחליף את זהותו, והוא הנפיק תעודת זהות מזוייפת לו ולאשתו עם שם המשפחה של אשתו, 'רויטבלאט', ומאז החלו לקרוא לו החסידים בשם זה עד יומו האחרון.<br /> <br /> בעקבות הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=אגרת ב'תתקכ&quot;ב.}} להמשיך את הבריחה מפולין דרך ארצות הנמצאות בשליטת ממשלת ארצות הברית, המשיכו חסידים רבים לכיוון מחנה הפליטים 'פאקינג' שב[[גרמניה]] שהיה באותה עת תחת שליטת ממשלת ארצות הברית. כשהגיעו לשם, החלו בפעולות נרחבות לחינוך הנערים היהודיים שהתאספו שם, ואף שם נטל חלק בראש, כשהוא עוסק בעצמו בחינוך הנערים.<br /> <br /> במקום זה, נולד לו בן נוסף מנישואים שניים, והוא קרא לו בשם יוסף יצחק.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] הגיע לניו-יורק, והיה המלמד הראשון במוסד '[[אהלי תורה]]' שהוקם באותה שעה על ידי הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. במשך עשרות שנים עסק במסירות בחינוך הילדים בכיתות הנמוכות ולימד אותם את קריאת האותיות, והחדיר בהם יראת שמים טהורה.<br /> <br /> את גודל ההערכה שהרבי העריך את תפקידו, אפשר ללמוד מכך שבאחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] בשנים הראשונות, הורה הרבי שכל הראשי ישיבות יאמרו לחיים, והר' רויטבלאט הבין שהדברים לא מכוונים אליו. כשהרבי ראה שהוא לא אומר לחיים, הוא פנה אליו ואמר: &quot;כאשר הראש ישיבה מלמד את תלמידיו שיעור בגמרא - אין הכרח שדבריו נכונים, אבל כשאתה לומד עם הילדים &quot;קמץ א אָ&quot; - ודאי שהדברים אמת&quot;, והורה לו לומר לחיים.<br /> <br /> לאחר עשרות שנים ששימש כמלמד תינוקות, מינתה אותו הנהלת ישיבת '[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]' כמשפיע ראשי בישיבה גדולה, והוא נשא בתפקיד זה עד לפטירתו ביום שני [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> הוא היה מוערץ על ידי תושבי שכונת קראון הייטס, ורבים ניגשו להיוועץ בו ולבקש את ברכתו. להלוויתו, התאספו המונים, וכוחות המשטרה המשתייכים לשכונת קראון הייטס לא עמדו בעומס, והזמינו כוחות מתוגרבים כדי לשמור על הסדר בלוויה ההמונית, שהמשיכה לכיוון בית החיים ע&quot;ש מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק.<br /> <br /> ==משפיע בשכונת קראון הייטס==<br /> {{ערך מורחב|שלשת הרועים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין), והרב רויטבלאט, והרבי קרא להם בשם &quot;[[שלושת הרועים]]&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *שמריהו רויטבלאט - משגיח ומשפיע בישיבת אהלי תורה.<br /> *יוסף יצחק רויטבלאט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=961 הרב רויטבלאט עם תלמידיו] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רויטבלט, אליהו חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין על שם מונטיפיורי ניו יורק]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99)&diff=179351 2014-05-21T13:49:12Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אשכנזי מאיר (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בצעירותו]]<br /> [[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]]הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[כ&quot;ה כסלו]] [[תרנ&quot;ב]] - [[כ&quot;ו אב]] [[תשי&quot;ד]]) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג. <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===צעירותו ונשואיו===<br /> נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרנ&quot;ב]], בעיר צ'רניהיב (אז ב[[ליטא]]) להוריו - הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין.<br /> <br /> הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרה&quot;ח [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרה&quot;ח [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים אליעזר סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע&quot;ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ&quot;ו]].<br /> <br /> ===רב בשנחאי===<br /> לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] אליו.<br /> <br /> כחסיד חב&quot;ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי&quot;צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב&quot;די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי&quot;צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה&quot;חדרים&quot; והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי&quot;צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.<br /> <br /> בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]].<br /> <br /> בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו&quot;ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי [[פיקוח נפש]], כיוון שה[[תמימים]] היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם ל[[תומכי תמימים]], העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מ[[רבותינו נשיאנו]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.<br /> <br /> ===מגיע לניו יורק===<br /> רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש&quot;ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב&quot;ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו&quot;ר [[ועד להחזקת המוסדות]] - [[מרכז לענייני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים ב[[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] לאחר [[י' שבט תש&quot;י]], והיה ה[[חסיד]] הראשון שנכנס אליו ל[[יחידות]].<br /> <br /> הרב אשכנזי זכה לקירובים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ב[[יום רביעי]], [[כ&quot;ו באב]] [[תשי&quot;ד]], נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת [[שבת]] [[פרשת ראה]], ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר [[הרבי]] את ר' מאיר והוסיף כי {{ציטוטון|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר כבר דאג והשתדל עבורו בכל המצטרך לו}}.<br /> <br /> ==אישיותו==<br /> [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר עליו: &quot;א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט&quot; [= צורה מאירה, צורה 'דולקת'].<br /> <br /> הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה ב[[שנחאי]], כותב על הרב אשכנזי {{ציטוטון| הרב אשכנזי, יהודי [[תלמיד חכם]], מחסידי [[חב&quot;ד]], [[רב]] מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו ו[[טלית קטן]], גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול... הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום...}}{{הערה|הרב מרדכי לוברט, '''ספר מלחמות יהודה - קדשים''', [[ניו יורק]], [[ה'תש&quot;ס]].}}.<br /> <br /> הרב [[שמחה עלברג]], יו&quot;ר [[אגודת הרבנים]], כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: {{ציטוטון|... ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: &quot;איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים&quot; זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה עבודת השם הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי.. }}{{הערה|הרב שמחה עלברג, עיני העדה, כרך ג' עמוד א'רעו.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *בתו הגב' מלכה מילנר (אשת הגאון ר' צבי הירש מילנר)<br /> *בתו הגב' אסתר פאנק<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30820 קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב&quot;דית] מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *יוסף אשכנזי, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע] - פרק מהספר 'אוצר החסידים - ניו-יורק'.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30501&amp;st=&amp;pgnum=33&amp;hilite= השיעור הראשון שמסר בישיבת תומכי תמימים שייסד בשנחאיי] {{PDF}} - מתוך [[אהלי שם]] גליון ו'.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אשכנזי, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%90%D7%9C&diff=179347 2014-05-21T13:43:45Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>הרב '''יצחק דוב אושפאל''' (?-[[י&quot;ב אדר]] [[תשמ&quot;ג]]), מראשי מרכז [[תומכי תמימים]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], עורך עיתון [[התמים]] וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)]], עורך הספר &quot;[[סדר הנהגה לתלמידים (קובץ)|סדר הנהגה לתלמידים]]&quot; שהוגה על ידי [[הרבי]] [[מלך המשיח]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[שוונציאן]] לאביו הרב [[שלמה אליהו אושפאל]] ולאמו חיה רחל.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט אלול]] [[ת&quot;ש]] נמלט יחד עם הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[משה לייב רודשטיין]] מ[[ריגא]] הבוערת, ולאחר מסע שנמשך כחודשים דרך מזרח רוסיה ויפן הגיע לחופי ארצות הברית בחודש חשון תש&quot;א.<br /> <br /> לאחר שהתיישב בניו יורק, התמנה במקביל לתפקידו בראשות ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כרב בית הכנסת של חסידי חב&quot;ד ב[[בורו פארק]], ולחבר הנהלת אגודת '[[חברת עדינו|עדינו]]'.<br /> <br /> היה נשוי לרבנית פרומעט-נחמה. נפטר ב[[י&quot;ב אדר]] [[תשמ&quot;ג]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''דרכי חסד''' - מדריך הלכתי לטהרת המת קודם הקבורה, על פי שיטת חב&quot;ד. ניו יורק, תשל&quot;ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=988 הספדו על אביו, הרב שלמה אליהו אושפאל] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61834 ניגון חב&quot;ד מושר בפי הרב אושפאל] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30484&amp;pgnum=33 זכרונותיו מהעיירה שוונציאן] - בתוך [[אהלי ליובאוויטש]] חלק א'<br /> <br /> {{מיון רגיל:אושפאל, יצחק דוב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=179346 2014-05-21T13:43:02Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדשמיד]]<br /> הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[ח' ניסן]] [[תרס&quot;ה]]-[[י&quot;ג שבט]] [[תשל&quot;ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]], ניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ח' ניסן]] [[תרס&quot;ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי [[יצחק גולדשמיד]], שוחט העיירה.<br /> <br /> משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי&quot;ץ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי&quot;ץ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים.<br /> <br /> ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] &quot;בשביל נחומק'ה גולדשמיד&quot;{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב&quot;ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ&quot;ז]] שודך לזוגתו מרת [[חיה דבורה גולדשמיד]] (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ&quot;ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח&quot;צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח&quot;צ]] התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע הרבי הריי&quot;צ ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד&quot;ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח&quot;צ ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ&quot;ג על התניא]].}}.<br /> <br /> יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך &quot;בית יעקב&quot; וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].<br /> <br /> לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא&quot;ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ&quot;ג]].<br /> <br /> למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ר' נחום נפטר ב[[י&quot;ג שבט]] בשנת [[תשל&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]<br /> *חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו&quot;ר [[יד לאחים]]<br /> *חתנו - ר' [[משה נוסבכר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד ע&quot;ה], [[שבועון בית משיח]], י&quot;ב שבט ה'תשע&quot;ב.<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], באתר [[col]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תל אביב: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=179343 2014-05-21T13:42:09Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:בן ציון שם טוב.jpg|left|thumb|250px|הרב בן ציון שם טוב]]<br /> [[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שם טוב]]<br /> הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[תרס&quot;ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל&quot;ה]]) היה [[שד&quot;ר]] ו[[חסיד]] בעל [[מסירות נפש]]. היה מקושר בלב ובנפש ל[[רבותינו נשיאנו]] ומסור ל[[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרה&quot;ח ר' בנציון שמטוב נולד בשנת [[תרס&quot;ב]] בעיר [[דרויא]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע&quot;ה]] עד שנת [[תרפ&quot;ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו [[הרבי הריי&quot;צ]]: &quot;בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא&quot;ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ב[[יורה דעה|יו&quot;ד]] ו[[חושן משפט|חו&quot;מ]], ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו&quot;.<br /> <br /> ==עסקנותו ושליחותו==<br /> היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ו]] שלח הרבי הריי&quot;צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות [[וואהלין]], לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].<br /> <br /> ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את [[וואהלין]], וכך כותב עליו הרבי הריי&quot;ץ: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה&quot;י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}<br /> <br /> בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והי' מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי&quot;צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> בסוף שנת [[תרפ&quot;ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי&quot;צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד&quot;ר פ&quot;ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת&quot;ל לא יכלו למצוא דבר}}.<br /> <br /> כשלקחו את הרבי הריי&quot;צ לכלא ב[[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ&quot;ל) וחקרו אותו על הפעולות של הרבי הריי&quot;צ והוא כמובן לא גילה כלום. <br /> <br /> ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. ב[[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.<br /> <br /> ==יציאתו מרוסיה==<br /> עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש&quot;ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים. <br /> <br /> הגיע לפולין ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד&quot;ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב&quot;ד באירופא שיקבלו ע&quot;ע את נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> הי' ממקימי '[[ועד להפצת שיחות]]' הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' באה&quot;ק להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה&quot;ק. מפורסם בקרב חסידי חב&quot;ד ניגונו המביע רגש מיוחד על הניסים שהתחוללו בימים הקשים ההם: &quot;ניסים ניסים האט געשען...&quot;.<br /> ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.<br /> <br /> ר' בנציון נהרג בה' [[תמוז]] ה[[תשל&quot;ה]] בתאונת דרכים ליד [[כפר חב&quot;ד]], ומ&quot;כ ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> == בניו ==<br /> * ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה<br /> * ר' [[ישראל שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס<br /> * ר' [[מנחם מענדל שמטוב|מנחם מענדל ע&quot;ה שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס<br /> * ר' [[שלום דובער שמטוב]] - שליח הרבי למישיגן, דטרויט<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שם טוב בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים פולטובה]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:ש&quot;דרים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=179342 2014-05-21T13:41:55Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:בן ציון שם טוב.jpg|left|thumb|250px|הרב בן ציון שם טוב]]<br /> [[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שם טוב]]<br /> הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[תרס&quot;ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל&quot;ה]]) היה [[שד&quot;ר]] ו[[חסיד]] בעל [[מסירות נפש]]. היה מקושר בלב ובנפש ל[[רבותינו נשיאנו]] ומסור ל[[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרה&quot;ח ר' בנציון שמטוב נולד בשנת [[תרס&quot;ב]] בעיר [[דרויא]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע&quot;ה]] עד שנת [[תרפ&quot;ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו [[הרבי הריי&quot;צ]]: &quot;בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא&quot;ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ב[[יורה דעה|יו&quot;ד]] ו[[חושן משפט|חו&quot;מ]], ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו&quot;.<br /> <br /> ==עסקנותו ושליחותו==<br /> היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ו]] שלח הרבי הריי&quot;צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות [[וואהלין]], לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].<br /> <br /> ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את [[וואהלין]], וכך כותב עליו הרבי הריי&quot;ץ: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה&quot;י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}<br /> <br /> בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והי' מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי&quot;צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> בסוף שנת [[תרפ&quot;ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי&quot;צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד&quot;ר פ&quot;ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת&quot;ל לא יכלו למצוא דבר}}.<br /> <br /> כשלקחו את הרבי הריי&quot;צ לכלא ב[[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ&quot;ל) וחקרו אותו על הפעולות של הרבי הריי&quot;צ והוא כמובן לא גילה כלום. <br /> <br /> ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. ב[[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.<br /> <br /> ==יציאתו מרוסיה==<br /> עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש&quot;ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים. <br /> <br /> הגיע לפולין ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד&quot;ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב&quot;ד באירופא שיקבלו ע&quot;ע את נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> הי' ממקימי '[[ועד להפצת שיחות]]' הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' באה&quot;ק להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה&quot;ק. מפורסם בקרב חסידי חב&quot;ד ניגונו המביע רגש מיוחד על הניסים שהתחוללו בימים הקשים ההם: &quot;ניסים ניסים האט געשען...&quot;.<br /> ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.<br /> <br /> ר' בנציון נהרג בה' [[תמוז]] ה[[תשל&quot;ה]] בתאונת דרכים ליד [[כפר חב&quot;ד]], ומ&quot;כ ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> == בניו ==<br /> * ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה<br /> * ר' [[ישראל שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס<br /> * ר' [[מנחם מענדל שמטוב|מנחם מענדל ע&quot;ה שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס<br /> * ר' [[שלום דובער שמטוב]] - שליח הרבי למישיגן, דטרויט<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שם טוב בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים פולטובה]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:ש&quot;דרים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=179340 2014-05-21T13:41:20Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:פינייע.jpg|left|thumb|280px|הרב פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (פינייע) נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], באוקראינה בעיר [[ניקולייב]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br /> <br /> ר' פינייע היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולכ&quot;ק [[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.<br /> <br /> היה גבאי במניין בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד. בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו. <br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר דרך הג'וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ברוסיה ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;. <br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע. <br /> <br /> ==היתר יציאה מרוסיה==<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה. <br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו במקום אישור יציאה מרוסיה. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באוניה לחיפה בט&quot;ז חשון תרצ&quot;ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות. <br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] הרבי הריי&quot;צ הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]]. <br /> <br /> ==מבוני כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. <br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די. <br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 יחידות חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר. <br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו. <br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘[[לחיים]]' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> במהלך הקבורה, ציווה המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים ‘לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע'. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=179339 2014-05-21T13:40:16Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:גרליק 7.jpg|left|thumb|250px|הרב שניאור זלמן גרליק]]<br /> [[תמונה:גרליק.jpg|left|thumb|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב&quot;ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}<br /> הרב '''שניאור זלמן גרליק''' (כ&quot;ה [[סיון]] [[תר&quot;מ]] - ז' [[סיון]] [[תשל&quot;ד]]) מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]]. ענוותן, שקדן ו[[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ו[[הרבי]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> הרב גרליק נולד ביום כ&quot;ה ב[[סיון]] [[תר&quot;מ]] בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולאמו שהיתה בת מאומצת אצל דודה ר' הירשל, שו&quot;ב בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה רב בערי רוסיה וב[[כפר חב&quot;ד]] במשך למעלה משבעים שנה. הוא היה רב פיקח, תקיף מחד, ובעל חסד גדול מאידך. <br /> <br /> ==בתומכי תמימים==<br /> <br /> בהיותו בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. כידוע בימי השבע ברכות הכריז אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הקמת ישיבה, שברבות הימים הייתה לישיבת ‘[[תומכי תמימים]]' המפורסמת. הרב גרליק ששמע את דברי הרבי, הבין כי ב[[השגחה פרטית]] הגיע בפעם הראשונה בחייו לליובאוויטש דווקא כאשר הרבי מודיע על הקמת ישיבה. בתום הסעודה ניגש לרבי ללא היסוס וביקש להתקבל לישיבה החדשה. <br /> <br /> ואכן, הרב גרליק היה אחד מעשרת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. כבר בצעירותו היתה התמדתו בלימוד התורה לשם דבר. כשהגיע ל'תומכי תמימים' השקיע עצמו בעומקה של הלכה, מלבד השיעורים הקבועים בגמרא ובחסידות. במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו&quot;צ בליובאויטש. <br /> <br /> מצד ענוותנותו נרתע בתחילה מלהיבחן להוראה, אולם אדמור הרש&quot;ב אמר לו: &quot;אז מ'גיט דארף מען נעמען&quot; [= כשנותנים צריכים לקחת]. <br /> <br /> לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקבל ‘[[סמיכה לרבנות]]' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. על ‘סמיכה' זו נהג הרב גרליק לומר: &quot;אני המוסמך השלישי מאז אדמו&quot;ר הזקן&quot;. שכן ידוע שאדמו&quot;ר הזקן הסמיך רק אחד בסמיכת חכמים - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק. <br /> <br /> לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד&quot;צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.<br /> <br /> ==חתונתו ומשפחתו ==<br /> <br /> לאחר שקיבל ‘סמיכה' מגדולי הרבנים על פי הוראת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, נישא ומונה לרב. <br /> <br /> היה זה בשנת [[תרס&quot;א]] כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות. <br /> <br /> לאחר הפטירה נסע הרד&quot;צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא? אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.<br /> <br /> להרב גרליק נולד בן ושני בנות: הרב אברהם שמואל גרליק, תושב כפר חב&quot;ד.<br /> בתו חיה רבקה נישאה להרב [[נחום טרבניק]], ששימש כרבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> בתו השניה התחתנה עם הרב [[נחום גורלניק]].<br /> <br /> ==נדודיו==<br /> <br /> במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. את תפקידו זה עשה במסירות נפש רבה. באותם שנים נשלח על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לשליחויות שונות. כמו כן שימש כשד&quot;ר של ישיבת ‘תומכי תמימים'. <br /> <br /> בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ&quot;ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות עד חורמה, ושוב נאלץ לקחת את מקל הנדודים ועבר לויטבסק. <br /> <br /> בינתיים פרצה מלחמת העולם השניה, והרב גרליק עם משפחתו ברחו מאימת הכובש הנאצי. הם הגיעו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. קרבות עקובים מדם התחוללו סביב העיר והרב גרליק היה נתון בסכנה. בניסי ניסים ניצל בזכות קצין יהודי בצבא האדום. הוא שיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר. <br /> <br /> לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק מסר את נפשו למען החזקת היהדות בעיר. הוא דאג שילדים ילמדו תורה וגם טרח בבניית מקווה טהרה. <br /> <br /> בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), ולאחר תלאות רבות הגיע עם בני משפחתו לארץ הקודש, לקראת [[חג השבועות]] [[תש&quot;ט]], כאן השתקע ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==רבה של כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> הרב גרליק לא נח על זירי דפנה, ועם הגיעו ל[[כפר חב&quot;ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו בגאונותו ותכונותיו התרומיות ביקשו למנותו כרב, אולם הוא ברוב צניעותו חשש לקבל עליו את התפקיד. את חששותיו אלו כתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שבירך אותו בברכת ‘מזל טוב' לרגל התמנותו. <br /> <br /> היה זה ביום כ' [[כסלו]] בשנת [[תש&quot;י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של כפר חב&quot;ד במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון. <br /> <br /> הרב גרליק התמסר מאוד לתפקידו החשוב, והיה אב נאמן לקהל עדתו. ביתו היה פתוח כל שעות היממה, וכל תושב ידע כי הוא יכול לפקוד את בית הרב כל אימת שירצה. על מסירות נפשו תעיד העובדה שלעת זקנותו יצא לגייס כספים עבור בניית המקווה. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב&quot;ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא לארצות הברית כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. הוא כיתת רגליו ממקום למקום כבחור צעיר. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): &quot;הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו&quot;.<br /> <br /> ==מקושר להרבי== <br /> <br /> כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. &quot;הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ&quot;ש]]&quot;, אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: &quot;אצל רבי איני יושב&quot;. &quot;אם כך גם אני לא אשב&quot;, השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: &quot;לא באתי לגאון וגדול, באתי אל ‘רבי' ואצל ‘רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב&quot;. <br /> <br /> הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל היחידות שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות. <br /> <br /> במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. תמיד טען שהצלחתו בתפקיד אינה שלו, ואם בני קהילתו נשמעים לו, הרי אין זה מחמת תכונותיו, אלא מפני שהוא פועל כמקל של הרבי &quot;רק כוחו של המשלח עובר דרכי&quot;. <br /> <br /> הרב גרליק הקים גמ&quot;ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ&quot;ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד. <br /> <br /> שקידתו והתמדתו היו לשם דבר. יודעי דבר סיפרו כי עבר מספר פעמים על כל הש&quot;ס עם פירושי רש&quot;י ותוספות. הוא שינן אין ספור פעמים את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה היתה לו קביעות עיתים לתורה. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[תמונה:תאונה.jpg|left|thumb|250px|הרכב לאחר התאונה]]<br /> <br /> ב[[ז' סיון תשל&quot;ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום, ביניהם הרב גרליק.<br /> <br /> לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב&quot;ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו&quot;צ של [[כפר חב&quot;ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38811 הרב אלעזר מרדכי גרליק מספר על סבו בראיון לעיתונאי י' קמינצקי]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21090 סקירה בעיתון בית משיח על התאונה]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[נחום טרבניק]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של [[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרליק שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבני כפר חב&quot;ד]]<br /> \[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=179338 2014-05-21T13:38:55Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שמואל זלמנוב מווארשה|אחר=שמואל זלמנוב מהעיר קורסק|ראו=[[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]}}<br /> [[תמונה:שז.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל זלמנוב]]<br /> הרב '''שמואל זלמנוב''' נולד בח' [[טבת]] [[תרס&quot;ד]] בעיר [[וורשה]], עורך [[ספר הניגונים]] ומנהלה של מקהלת [[ניח&quot;ח]]. <br /> <br /> הרב זלמנוב היה [[חסיד]], בעל אישיות רבגונית, שעסק במסירות בשלל תפקידים בשליחות [[נשיאי חב&quot;ד]], היה ממקורבי בית רבי, וזכה לקירובים מופלאים ונדירים. למדן, משכיל ונבון, צנוע, מתון ונעים הליכות; דיבורו בנחת ובשלווה. מעודו לא רגז ולא הרעיש, טוב לשמים וטוב לבריות, אהוב ונערץ על הכל. <br /> <br /> במקביל לשקידתו והתמדתו בלימוד, פיתח כשרונות חשובים נוספים: הוא עסק בכתיבה בסגנונו היפה והמלוטש. הוא החל להעתיק הרבה כתבי חסידות וגם סגנן אי-אלו עניינים בלשון הקודש. הוא גם 'השתלם' בלימוד [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]] מאלה שנוגנו בליובאוויטש. לימים מונה לעורך הכללי של קובץ [[התמים]].<br /> כשהגיע לארצות הברית היה חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], חבר הנהלת [[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], מנהל '[[חדרי תורה תמימה]]', עסק בפדיון שבויים להצלת נפשות מעבר לים. כמו כן פעל כיו&quot;ר '[[וועד שומרי שבת]]' - וועד ששם לו למטרה לחזק את שומרי השבת בארצות הברית. הוא גם הגה תכנית מיוחדת לפיקוח על סופרי סת&quot;ם כדי שהכתיבה תהיה לפי כל כללי הכשרות, ערך את '[[קובץ ליובאוויטש]]', עמד בראש &quot;[[ניח&quot;ח]]&quot; והפיק את [[ספר הניגונים]], לימד תלמידים נגלה וחסידות; הוא גם היה ה'[[חוזר]]' הראשי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והעלה את שיחותיו על הכתב. מידי פעם נשלח בשליחויות חשובות וכן ייצג את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באספות שעמדו על הפרק.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> כבר בילדותו לקחו בעבורו מלמדים יראי ה' ומשכילים בלימודם. שמואל עשה חיל בלימודיו, וכבר בגילו הצעיר ניכרו כשרונותיו הברוכים. בגיל שבע החל ללמוד גמרא מסכת [[בבא קמא]], ואותה סיים בהגיעו לגיל 9. מגיל 9 ועד 11 למד מסכת [[בבא מציעא]]. כשהגיע לגיל בר-מצווה סיים את שלוש ה'בבות' על בוריין. <br /> <br /> לאחר בר המצווה שלו, החל ללמוד בהתמדה ובשקידה גמרא עם מפרשים עד שרכש לעצמו ידיעה רחבה ומעמיקה בלימוד נגלה. <br /> <br /> בהיותו כבן תשע שנים, לקחו אביו עמו ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[ליובאוויטש]]. היה זה לקראת ראש השנה של שנת תרע&quot;ג (או תרע&quot;ד). מספרים כי בביקור זה זכה להיכנס עם אביו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי. (לא הייתה זו הפעם הראשונה בו ראה את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ר' שמואל זכה עוד לראות את [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת שהגיעו לביקורים ב[[וורשה]] והתאכסנו אצל סבו ר' יוז'יק או אצל אביו ר' [[שרגא פייוויש זלמנוב]]. בהזדמנויות אלו זכה ר' שמואל לקבל שפע ברכות מרבותינו נשיאינו).<br /> <br /> ==וורשה==<br /> <br /> ר' שמואל נמנה כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]. מאוחר יותר זכה לקבל 'סמיכה' לרבנות מאת גדולי רבני [[וורשה]]. בראשית שנת [[תרפ&quot;ו]], והוא בחור כבן 24, קיבל מכתב התמנות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הממנה אותו למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות וסניפי הישיבה. הוא גם התמנה לתפקיד ה'בוחן' של התמימים. <br /> <br /> בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] מונה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להיות ה'שומר' של החתן בטרם החתונה ולאחריה, וכן להיות המלצר הממונה על שולחן הרבי. בשנת [[תרצ&quot;ג]] נשא לאישה את מרת רייזל פייגא, בת הגאון המפורסם הרב [[שבתאי רפפורט]] הי&quot;ד, מחבר השו&quot;ת [[שפתי כהנים]] בן משפחת אדמו&quot;רי [[גור]]. לאחר נישואיו נכנס לעסקיו של סב אשתו שהיה בעליה של רשת טקסטיל; ר' שמואל מונה על המכירות בסביבות העיר וורשה. למרות שעזב את ניהול הישיבה, נשאר חבר הנהלת הישיבה והיה מסור ונתון לענייני הישיבה. בשנים אלה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה, נחשב היה לנגיד בעמיו וגביר נכבד. ביתו היה פתוח תמיד לרווחה בפני קהל עדת החסידים בוורשה.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> בימי מלחמת העולם השניה עזב את משפחתו ונדד ל[[וילנה]], שם ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]]. בערבו של י&quot;ג בניסן, ליל בדיקת חמץ, הגיעה לאחר נדודים רבים מרת זלמנוב ותינוקה לוילנה, שם התאחדה עם בעלה לאחר יותר מחצי שנה קשה. <br /> <br /> ביום י&quot;ט באלול ת&quot;ש, יצאו ר' שמואל ומשפחתו מ[[ריגה]] ונסעו מזרחה עד שהגיעו לעיר וולדיווסטוק שבמזרח רוסיה, משם המשיכו ליפן.<br /> <br /> מיפן המשיך לארצות הברית, שם הגיע אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסע ברכבת עד לניו-יורק. כאשר הגיע, יחד עם הרב [[משה לייב רודשטיין]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]], התפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב'[[הקריאה והקדושה]]'. מיד לאחר הגיעו, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ששמח מאוד לקבלו. <br /> <br /> עד מהרה נכנס ר' שמואל לעבודתו המסועפת בארגונים שייסד והקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. את פעילותו החל בסיוע ליהודים שהיו עדיין תחת הכיבוש הנאצי, לצד ביסוס חב&quot;ד בארצות הברית: הקמת וביסוס ישיבת 'תומכי תמימים', מוסדות החינוך, הוצאה לאור של ספרות חב&quot;דית, ועוד - כפי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אליו בשנת תש&quot;ו: &quot;להתעסק בהעניינים המסורים מאיתי על ידו&quot;. <br /> <br /> כהמשך להוצאת גיליונות [[התמים]], החל ר' שמואל בברכת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להוציא ביטאון חב&quot;די בשם: &quot;[[קובץ ליובאוויטש]]&quot;. לאחר מלחמת העולם השניה ייסד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את &quot;[[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]&quot; ואת ר' שמואל מינה הרבי למזכירו לענייני פליטים וכמנהל הלשכה. <br /> <br /> ר' שמואל - בשליחות הרבי - החל לפעול גם בעניין להוציא רבבות ילדים שנקלטו במנזרים בשנות השואה ושלח מכתבים רבים לרבני ישראל ועסקניו, על מנת לעוררם להוציא את הילדים כמה שיותר מהר. כמו כן התעורר צורך לדאוג לחינוכם היהודי החדש. <br /> <br /> בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מונה גם ליו&quot;ר &quot;[[ועד שומרי שבת ליובאוויטש]]&quot; שמטרתו הייתה לשלוח מידי שבת תמימים דוברי אנגלית לבתי הכנסת על מנת שיעוררו על חשיבות שמירת השבת, וכן לארגן שיעורים בהלכות שבת. <br /> <br /> בהמשך עמד בראש חברת [[ניח&quot;ח]] (ניגוני ישראל חסידי חב&quot;ד).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נכדו הוא האדמו&quot;ר מאופלע - הרה&quot;צ שרגא פייוויש זלמנוב (חתן האדמו&quot;ר ממודז'יץ)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2077 מאמר על הרב שמואל זלמנוב] מתוך [[גליון בית משיח]] 507.<br /> <br /> {{מיון רגיל: זלמנוב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=179336 2014-05-21T13:37:21Z

<p>M770: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]הרב '''מרדכי שוסטרמן''' נולד בעיירה החסידית [[ז'לובין]] ב[[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע&quot;ד]]. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות ה[[קומוניסטים]]. לאחר [[מלחמת העולם השניה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] בדפוס 'עזרא' שהקים. על ספרים אלו מופיע שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.<br /> <br /> הרב שוסטרמן זכה לשמש כ'בעל קורא' בפני [[רבותינו נשיאינו]] במשך 39 שנים. נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] ובעל קריאה דייקן. זכה לקרוא בתורה בפני [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;ט]], ולאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]], היה קורא בקביעות ב[[שבת]]ות ומועדים בפני [[הרבי]]. הרבי עודדו להנחיל את מורשת הקריאה לבני ביתו, ובירכו בברכת 'יאריך ימים על ממלכתו'. <br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]] [[כ&quot;ב אייר]] [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> == ספריו ==<br /> *'''למען ידעו בנים יוולדו''' - '''מ[[ז'לובין]] לניו יורק''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ&quot;ב]]. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> *'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]]. נדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ&quot;ג]] ובפורמט מורחב בשנת [[תשנ&quot;ו]] כהוספה לספר &quot;למען ידעו בנים יוולדו&quot;.<br /> <br /> ==בניו וחתניו==<br /> *הרב גרשון שוסטרמן.<br /> *הרב [[בנימין קליין]], חבר [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> *הרב [[משה נמנוב]], חבר הנהלת דפוס עזרא - בלשן.<br /> *הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]], מנהל [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]].<br /> *הרב [[שמואל גרייזמן]], מנהל מבצע אות בספר התורה.<br /> *הרב אלעזר גורביץ'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.chabadinfo.com/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1584 הרב שוסטרמן בקריאת מגילת אסתר] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabadlibrary.org/books/index.htm הספר 'למען ידעו בנים יוולדו'] - אתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/10/133014551367.html המדפיס של הרבי] מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:שוסטרמן, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=179335 2014-05-21T13:36:07Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בעיירה [[וויעזנא]] שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ&quot;ט]] לאחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב&quot;חיידר&quot; שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאויטש]]. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע&quot;ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. <br /> <br /> כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]], [[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהילים]].<br /> <br /> באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]], ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. ר' חיים משה [[התקשרות|התקשר]] מיד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בין השנים [[תר&quot;פ]]-[[תרפ&quot;ב]] כ[[משמש בקודש]] כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה [[דלהינוב]] או [[וויעזנא]] שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה [[ז'עמבין]] ולהתארח בבית רב ההעיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין שהיה שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי בארצות הברית שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מ[[וויעזנא]] מכיוון שבנם התחתן וגר כעת ב[[ז'עמבין]] ובאמת משפחתו ראו את המודע וחידשו איתו את הקשר.<br /> <br /> לפרנסתו שימש כ[[שוחט]] בכמה מקומות בתחילה ב[[נעוועל]] אחר כך גם ב[[מוסקבה]] והסביבה. <br /> <br /> ==עלייתו לארץ ישראל==<br /> <br /> לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[וורשא]] שם נכנסו אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] להתברך. אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. [[אדמור הריי&quot;ץ]] בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.<br /> <br /> עם עלייתו ל[[ארץ ישראל]] החל לשמש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] שמו נודע כשוחט טוב ו[[ירא שמיים]] ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.<br /> <br /> שמו של ר' חיים משה נודע כ[[עובד]] ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון [[רבותינו נשיאנו]]. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו [[מחשבה]], כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב [[חסידות]] בשעת העבודה.<br /> <br /> את מגוריו קבע בשכונת [[רמת יצחק]] ב[[רמת גן]], והיה ממיסדי בית הכנסת חב&quot;ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כ[[משפיע]], וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת בית הכנסת ל[[חסידות]] ול[[הרבי]].<br /> <br /> באלול [[תשט&quot;ו]] נסע לראשונה ל[[הרבי]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארה&quot;ב ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי,<br /> בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא&quot;ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: &quot;שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[הרבי]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]], עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום&quot; וירד מהבמה.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג שבט]] [[תשל&quot;ז]] ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]]. על מצבתו נכתב בהסכמת [[הרבי]] &quot;היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * בניו: ר' שלום דובער אלפרוביץ', ר' גרשון אלפרוביץ'. ר' ירחמיאל אלפרוביץ, ר' אפרים אלפרוביץ<br /> * חתנו: ר' דוד גרין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * מנחם מענדל אוירכמן, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperovitz-Oirechman%20-%20Teves%2015,%205765.pdf תמים בכל מעשיו - תולדות חייו ומקבץ סיפורים של הרב חיים משה אלפרוביץ]''', טבת תשס&quot;ה {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אלפרוביץ' חיים משה}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=178936 2014-05-17T22:20:28Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום בער גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום בער גנזבורג]]<br /> הרב '''שלום בער גנזבורג''' היה [[משמש בקודש]] בבית [[הרבי]], התגורר ב[[פרזידנט 1304|בבית]] וסעד עם הרבי ו[[הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] לרב שניאור זלמן גנזוברג וזוגתו בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).<br /> <br /> את עבודתו החל בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור ל[[הרבנית נחמה דינה]] - אשתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]], עקב פטירת הרבנית נחמה דינה, החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל&quot;ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית.<br /> <br /> לפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], אמר לו [[הרבי]] כי הוא ממנה אותו לאחראי על חדרו ועל ביתו, ר' שלום בער הבין מהרבי כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך הי'.<br /> <br /> בערך בשנת [[תשס&quot;ד]] סולק מהמקום על ידי עמותת ה[[מרכז לענייני חינוך]], בתואנה כי-הם אחראים על המקום{{הערת שוליים|ע&quot;פ צוואת [[הרבי מלך המשיח]].}}.<br /> <br /> כיום הוא אחראי על תפעול [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]].<br /> <br /> מאז שנת [[תשנ&quot;ו]] סועד על שולחנו של שאר בשרו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שי', שיחד עם בנו ר' יוסף, שמעו מפי הרב גאנזבורג מנהגים ועדויות, שחלקם נקבצו בשנת [[תשס&quot;ז]] בקובץ [[בקודש פנימה]] - מנהגי הרבי וזכרונות מפי הרב גנזבורג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55351 קטעים מהקובץ 'בקודש פנימה' - מזכרונות הרב גנזבורג]. {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גנזבורג שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משב&quot;קים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=178935 2014-05-17T22:19:11Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בקדש פנימה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]<br /> הקונטרס '''בקודש פנימה''' כולל - <br /> <br /> א) הנהגות [[הרבי]], סיפורים מ[[הרבי]] וזכרונות אחרים, שנרשמו מפי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[שלום בער גנזבורג]], על-ידי הרב יוסף אשכנזי, והוגהו על ידי הרב גנזבורג.<br /> <br /> ב) עיונים ב[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]], בענייני [[אירוסין]] וחופה, [[חג הפסח]] ו[[ספירת העומר]], נכתבו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ופורסמו מידי שבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בעריכת ר' שלום בער אשכנזי.<br /> <br /> יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] כ[[תשורה]] לחתונת ר' יוסף עב&quot;ג מרים, בת הרב [[משולם ברוקמן]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/4522974_3694378.pdf קובץ בקודש פנימה]. {{PDF}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=178934 2014-05-17T22:18:56Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בקדש פנימה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]<br /> הקונטרס '''בקודש פנימה''' כולל - <br /> <br /> א) הנהגות [[הרבי]], סיפורים מ[[הרבי]] וזכרונות אחרים, שנרשמו מפי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[שלום בער גנזבורג]], על-ידי הרב יוסף אשכנזי, והוגהו על ידי הרב גנזבורג.<br /> <br /> בעריכת ר' יוסף אשכנזי.<br /> <br /> ב) עיונים ב[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]], בענייני [[אירוסין]] וחופה, [[חג הפסח]] ו[[ספירת העומר]], נכתבו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ופורסמו מידי שבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בעריכת ר' שלום בער אשכנזי.<br /> <br /> יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] כ[[תשורה]] לחתונת ר' יוסף עב&quot;ג מרים, בת הרב [[משולם ברוקמן]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/4522974_3694378.pdf קובץ בקודש פנימה]. {{PDF}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=178933 2014-05-17T22:18:43Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בקדש פנימה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]<br /> הקונטרס '''בקודש פנימה''' כולל - <br /> <br /> א) הנהגות [[הרבי]], סיפורים מ[[הרבי]] וזכרונות אחרים, שנרשמו מפי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[שלום בער גנזבורג]], על-ידי הרב יוסף אשכנזי. והוגהו על ידי הרב גנזבורג.<br /> <br /> בעריכת ר' יוסף אשכנזי.<br /> <br /> ב) עיונים ב[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]], בענייני [[אירוסין]] וחופה, [[חג הפסח]] ו[[ספירת העומר]], נכתבו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ופורסמו מידי שבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בעריכת ר' שלום בער אשכנזי.<br /> <br /> יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] כ[[תשורה]] לחתונת ר' יוסף עב&quot;ג מרים, בת הרב [[משולם ברוקמן]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/4522974_3694378.pdf קובץ בקודש פנימה]. {{PDF}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=178932 2014-05-17T22:17:59Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בקדש פנימה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]<br /> הקונטרס '''בקודש פנימה''' כולל - <br /> <br /> א) הנהגות [[הרבי]], סיפורים מ[[הרבי]] וזכרונות אחרים, שנרשמו מפי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[שלום בער גנזבורג]], על-ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ובנו. והוגהו על ידי הרב גנזבורג.<br /> <br /> בעריכת ר' יוסף אשכנזי.<br /> <br /> ב) עיונים ב[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]], בענייני [[אירוסין]] וחופה, [[חג הפסח]] ו[[ספירת העומר]], נכתבו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ופורסמו מידי שבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בעריכת ר' שלום בער אשכנזי.<br /> <br /> יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] כ[[תשורה]] לחתונת ר' יוסף עב&quot;ג מרים, בת הרב [[משולם ברוקמן]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/4522974_3694378.pdf קובץ בקודש פנימה]. {{PDF}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=178931 2014-05-17T22:17:14Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום בער גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום בער גנזבורג]]<br /> הרב '''שלום בער גנזבורג''' היה [[משמש בקודש]] בבית [[הרבי]], התגורר ב[[פרזידנט 1304|בבית]] וסעד עם הרבי ו[[הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] לרב שניאור זלמן גנזוברג וזוגתו בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).<br /> <br /> את עבודתו החל בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור ל[[הרבנית נחמה דינה]] - אשתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]], עקב פטירת הרבנית נחמה דינה, החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל&quot;ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית.<br /> <br /> לפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], אמר לו [[הרבי]] כי הוא ממנה אותו לאחראי על חדרו ועל ביתו, ר' שלום בער הבין מהרבי כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך הי'.<br /> <br /> בערך בשנת [[תשס&quot;ד]] סולק מהמקום על ידי עמותת ה[[מרכז לענייני חינוך]], בתואנה כי-הם אחראים על המקום{{הערת שוליים|ע&quot;פ צוואת [[הרבי מלך המשיח]].}}.<br /> <br /> כיום הוא אחראי על תפעול [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]].<br /> <br /> מאז שנת [[תשנ&quot;ו]] סועד על שולחנו של שאר בשרו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שי', שיחד עם בנו ר' יוסף, רשמו מפי הרב גאנזבורג מנהגים ועדויות, שחלקם נקבצו בשנת [[תשס&quot;ז]] בקובץ [[בקודש פנימה]] - מנהגי הרבי וזכרונות מפי הרב גנזבורג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55351 קטעים מהקובץ 'בקודש פנימה' - מזכרונות הרב גנזבורג]. {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גנזבורג שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משב&quot;קים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&diff=178930 2014-05-17T22:13:10Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]<br /> [[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]<br /> '''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כמליון ורבע איש (נכון לשנת תשע&quot;א). נוסדה בשנת [[תרס&quot;ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב&quot;ד]] בשנת תש&quot;ט, התרכזו חסידי חב&quot;ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר הקמת כפר חב&quot;ד, מקומה המרכזי של קהילת חב&quot;ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב&quot;ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב&quot;ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב&quot;ד בעיר העברית הראשונה. <br /> <br /> ==התייסדות==<br /> [[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת &quot;גאולת ישראל חב&quot;ד -בית משה&quot;]]<br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]] התיישב החסיד החב&quot;די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר&quot;ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט&quot;ז במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב &quot;עין יעקב&quot;. בשנת [[תרצ&quot;ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב &quot;מונטיפיורי&quot;, אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ&quot;ו]]-[[תרח&quot;צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת&quot;ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ&quot;ה]]) ברחוב &quot;נחלת בנימין&quot;, שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ&quot;א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש&quot;מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב&quot;ד ברחבי העיר.<br /> == מוסדות חב&quot;ד בתל אביב ==<br /> [[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]<br /> <br /> *'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ&quot;ד]], בפקודת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ&quot;ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.<br /> <br /> *'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ&quot;ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב&quot;ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> *'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב&quot;דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ&quot;ח]] אישר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם &quot;אחי תמימים&quot;. כמו כן הודיע שנציגו למוסדות &quot;בני תמימים ו&quot;אחי תמימים&quot; יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב&quot;ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br /> <br /> *'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> *'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט&quot;ו בשבט]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]. <br /> <br /> *'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.<br /> <br /> *'''ישיבת [[חזון אליהו תל אביב]]''' - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי [[מרכז חב&quot;ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.<br /> <br /> *'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי. <br /> <br /> *'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.<br /> <br /> == ארגונים חב&quot;דים בתל אביב ==<br /> *'''[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש&quot;א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב&quot;ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ובשנת תש&quot;כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו&quot;ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> *'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. <br /> <br /> *'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי&quot;ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ&quot;ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].<br /> <br /> *'''גמ&quot;ח חב&quot;ד תל אביב''' - הגמ&quot;ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ&quot;ח עבור חסידי חב&quot;ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.<br /> ==שכונת רמת אביב==<br /> [[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]<br /> '''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב&quot;ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו&quot;בית כנסת&quot; בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בשבט]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ&quot;ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;א]], עם התגברות הפעילות החב&quot;דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.<br /> <br /> כיום מונה קהילת חב&quot;ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.<br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל&quot;ז]]<br /> עשרות [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת &quot;גאולת ישראל&quot; ויו&quot;ר &quot;מרכז חב&quot;ד תל אביב&quot;.<br /> <br /> *אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.<br /> *הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון<br /> *התקוה - מנהל: הרב אפי דגן<br /> *יד אליהו - מנהל: הרב יוסף סיגמן.<br /> *[[ממעל ממש (מרכז חב&quot;ד)|ממעל ממש]] - מנהל: טל זיו.<br /> *נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.<br /> *נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.<br /> *נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.<br /> *קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.<br /> *רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.<br /> *רמת אביב ג' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.<br /> *שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].<br /> <br /> == חסידים בתל אביב-יפו ==<br /> *'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י&quot;א באלול]] [[תרצ&quot;ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.<br /> <br /> *'''רבני קהילת חב&quot;ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ&quot;ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס&quot;ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.<br /> <br /> *'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל&quot;ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל&quot;ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ&quot;א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל&quot;ז]] עד היום.<br /> <br /> *'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע&quot;ב]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> === אתרים ===<br /> *[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב&quot;ד ברמת אביב]<br /> *[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב&quot;ד תל אביב]<br /> *[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב&quot;ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]<br /> *[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב&quot;ד קרית שלום, תל אביב]<br /> *[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב&quot;ד שכונת בבלי, תל אביב]<br /> <br /> === קישורים נוספים ===<br /> חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב&quot;ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2943 מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאנ&quot;ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ&quot;ה]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62846 המסתורין סביב ביכנ&quot;ס חב&quot;ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]<br /> <br /> === סדרת חב&quot;ד בתל אביב ===<br /> סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: &quot;חסידות חב&quot;ד בתל אביב&quot;. <br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב&quot;ד]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב&quot;ד]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&diff=178928 2014-05-17T22:11:40Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]<br /> [[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]<br /> '''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כמליון ורבע איש (נכון לשנת תשע&quot;א). נוסדה בשנת [[תרס&quot;ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב&quot;ד]] בשנת תש&quot;ט, התרכזו חסידי חב&quot;ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר הקמת כפר חב&quot;ד, מקומה המרכזי של קהילת חב&quot;ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב&quot;ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב&quot;ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב&quot;ד בעיר העברית הראשונה. <br /> <br /> ==התייסדות==<br /> [[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת &quot;גאולת ישראל חב&quot;ד -בית משה&quot;]]<br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]] התיישב החסיד החב&quot;די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר&quot;ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט&quot;ז במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב &quot;עין יעקב&quot;. בשנת [[תרצ&quot;ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב &quot;מונטיפיורי&quot;, אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ&quot;ו]]-[[תרח&quot;צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת&quot;ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ&quot;ה]]) ברחוב &quot;נחלת בנימין&quot;, שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ&quot;א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש&quot;מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב&quot;ד ברחבי העיר.<br /> == מוסדות חב&quot;ד בתל אביב ==<br /> [[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]<br /> <br /> *'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ&quot;ד]], בפקודת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ&quot;ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.<br /> <br /> *'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ&quot;ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב&quot;ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> *'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב&quot;דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ&quot;ח]] אישר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם &quot;אחי תמימים&quot;. כמו כן הודיע שנציגו למוסדות &quot;בני תמימים ו&quot;אחי תמימים&quot; יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב&quot;ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br /> <br /> *'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> *'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט&quot;ו בשבט]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]. <br /> <br /> *'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.<br /> <br /> *'''ישיבת [[חזון אליהו תל אביב]]''' - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי [[מרכז חב&quot;ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.<br /> <br /> *'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי. <br /> <br /> *'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.<br /> <br /> == ארגונים חב&quot;דים בתל אביב ==<br /> *'''[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש&quot;א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב&quot;ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ובשנת תש&quot;כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו&quot;ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> *'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. <br /> <br /> *'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי&quot;ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ&quot;ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].<br /> <br /> *'''גמ&quot;ח חב&quot;ד תל אביב''' - הגמ&quot;ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ&quot;ח עבור חסידי חב&quot;ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.<br /> ==שכונת רמת אביב==<br /> [[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]<br /> '''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב&quot;ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו&quot;בית כנסת&quot; בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בשבט]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ&quot;ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;א]], עם התגברות הפעילות החב&quot;דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.<br /> <br /> כיום מונה קהילת חב&quot;ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.<br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל&quot;ז]]<br /> עשרות [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת &quot;גאולת ישראל&quot; ויו&quot;ר &quot;מרכז חב&quot;ד תל אביב&quot;.<br /> <br /> *אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.<br /> *הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון<br /> *התקוה - מנהל: הרב אפי דגן<br /> *יד אליהו - מנהל: הרב יוסף סיגמן.<br /> *[[ממעל ממש (מרכז חב&quot;ד)|ממעל ממש]] - מנהל: טל זיו.<br /> *נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.<br /> *נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.<br /> *נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.<br /> *קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.<br /> *רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.<br /> *רמת אביב ג' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.<br /> *שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].<br /> <br /> == חסידים בתל אביב-יפו ==<br /> *'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י&quot;א באלול]] [[תרצ&quot;ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.<br /> <br /> *'''רבני קהילת חב&quot;ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ&quot;ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס&quot;ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.<br /> <br /> *'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל&quot;ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל&quot;ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ&quot;א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל&quot;ז]] עד היום.<br /> <br /> *'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> === אתרים ===<br /> *[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב&quot;ד ברמת אביב]<br /> *[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב&quot;ד תל אביב]<br /> *[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב&quot;ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]<br /> *[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב&quot;ד קרית שלום, תל אביב]<br /> *[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב&quot;ד שכונת בבלי, תל אביב]<br /> <br /> === קישורים נוספים ===<br /> חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב&quot;ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2943 מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאנ&quot;ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ&quot;ה]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62846 המסתורין סביב ביכנ&quot;ס חב&quot;ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]<br /> <br /> === סדרת חב&quot;ד בתל אביב ===<br /> סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: &quot;חסידות חב&quot;ד בתל אביב&quot;. <br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב&quot;ד]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב&quot;ד]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&diff=178927 2014-05-17T22:11:15Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]<br /> [[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]<br /> '''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כמליון ורבע איש (נכון לשנת תשע&quot;א). נוסדה בשנת [[תרס&quot;ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב&quot;ד]] בשנת תש&quot;ט, התרכזו חסידי חב&quot;ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר הקמת כפר חב&quot;ד, מקומה המרכזי של קהילת חב&quot;ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב&quot;ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב&quot;ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב&quot;ד בעיר העברית הראשונה. <br /> <br /> ==התייסדות==<br /> [[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת &quot;גאולת ישראל חב&quot;ד -בית משה&quot;]]<br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]] התיישב החסיד החב&quot;די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר&quot;ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט&quot;ז במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב &quot;עין יעקב&quot;. בשנת [[תרצ&quot;ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב &quot;מונטיפיורי&quot;, אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ&quot;ו]]-[[תרח&quot;צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת&quot;ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ&quot;ה]]) ברחוב &quot;נחלת בנימין&quot;, שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ&quot;א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש&quot;מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב&quot;ד ברחבי העיר.<br /> == מוסדות חב&quot;ד בתל אביב ==<br /> [[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]<br /> <br /> *'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ&quot;ד]], בפקודת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ&quot;ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.<br /> <br /> *'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ&quot;ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב&quot;ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> <br /> *'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב&quot;דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ&quot;ח]] אישר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם &quot;אחי תמימים&quot;. כמו כן הודיע שנציגו למוסדות &quot;בני תמימים ו&quot;אחי תמימים&quot; יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב&quot;ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br /> <br /> *'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> *'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט&quot;ו בשבט]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]. <br /> <br /> *'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.<br /> <br /> *'''ישיבת [[חזון אליהו תל אביב]]''' - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי [[מרכז חב&quot;ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.<br /> <br /> *'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי. <br /> <br /> *'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.<br /> <br /> == ארגונים חב&quot;דים בתל אביב ==<br /> *'''[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש&quot;א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב&quot;ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ובשנת תש&quot;כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו&quot;ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> *'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. <br /> <br /> *'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי&quot;ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ&quot;ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].<br /> <br /> *'''גמ&quot;ח חב&quot;ד תל אביב''' - הגמ&quot;ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ&quot;ח עבור חסידי חב&quot;ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.<br /> ==שכונת רמת אביב==<br /> [[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]<br /> '''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב&quot;ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו&quot;בית כנסת&quot; בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בשבט]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ&quot;ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;א]], עם התגברות הפעילות החב&quot;דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.<br /> <br /> כיום מונה קהילת חב&quot;ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.<br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל&quot;ז]]<br /> עשרות [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת &quot;גאולת ישראל&quot; ויו&quot;ר &quot;מרכז חב&quot;ד תל אביב&quot;.<br /> <br /> *אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.<br /> *הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון<br /> *התקוה - מנהל: הרב אפי דגן<br /> *יד אליהו - מנהל: הרב יוסף סיגמן.<br /> *[[ממעל ממש (מרכז חב&quot;ד)|ממעל ממש]] - מנהל: טל זיו.<br /> *נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.<br /> *נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.<br /> *נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.<br /> *קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.<br /> *רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.<br /> *רמת אביב ג' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.<br /> *שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].<br /> <br /> == חסידים בתל אביב-יפו ==<br /> *'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י&quot;א באלול]] [[תרצ&quot;ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.<br /> <br /> *'''רבני קהילת חב&quot;ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ&quot;ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס&quot;ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש&quot;ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.<br /> <br /> *'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל&quot;ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל&quot;ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ&quot;א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל&quot;ז]] עד היום.<br /> <br /> *'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ&quot;ט]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע&quot;ב]].<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> === אתרים ===<br /> *[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב&quot;ד ברמת אביב]<br /> *[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב&quot;ד תל אביב]<br /> *[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב&quot;ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]<br /> *[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב&quot;ד קרית שלום, תל אביב]<br /> *[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב&quot;ד שכונת בבלי, תל אביב]<br /> <br /> === קישורים נוספים ===<br /> חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב&quot;ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2943 מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאנ&quot;ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ&quot;ה]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62846 המסתורין סביב ביכנ&quot;ס חב&quot;ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]<br /> <br /> === סדרת חב&quot;ד בתל אביב ===<br /> סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: &quot;חסידות חב&quot;ד בתל אביב&quot;. <br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב&quot;ד]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב&quot;ד]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F)&diff=178925 2014-05-17T22:06:35Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ירח.jpg|left|thumb|250px|הרב ירחמיאל בנימינסון]]<br /> הרב '''ירחמיאל בנימינסון''' נולד בשנת [[תרמ&quot;ה]] בעיירה<br /> [[בישנקוביץ]] שב[[ליטא]] למשפחה שאינה חבדי&quot;ת וכנראה גם אינה שייכת לגזע ה[[חסיד]]ים. <br /> <br /> בהיותו בעל כשרונות מצוינים עשה ר' ירחמיאל חיל בלימודיו, ועד מהרה יצא שמו כגאון בנגלה חסידות והלכה. על אף כשרונותיו, התנהג התלמיד הצעיר כ'[[תמים]]' אמיתי - כל דרכיו והנהגותיו היו בהצנע לכת, היה אוהב שלום בכל מאודו ונעים הליכות - דבר שחיבב אותו על מכיריו, והעיקר - מסור בכל רמ&quot;ח אבריו ושס&quot;ה גידיו לכ&quot;ק [[רבותינו נשיאנו]] הק'. <br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> בבחרותו - שלחו אביו - שהיה יהודי מוקיר תורה ומכבדה לישיבת סלבודקה שהיתה ישיבה ליטאית מפורסמת, על מנת שישב ויגדל בתורה. <br /> <br /> ירחמיאל הצעיר - בהיותו בחור בעל כשרון טוב - השתלב עד מהרה בחוג הלומדים, אך בשלב מסוים חש כי משהו אינו כשורה בכל מערכת הישיבה. באותה תקופה התפרסם בעולם שמה הטוב של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ירחמיאל החליט בנפשו כי זו הישיבה המתאימה לו. <br /> <br /> ביום מן הימים נטל את תרמילו, ויחד עם חבר נוסף - איתו סיכם לעבור ל[[ליובאוויטש]] - יצאו במסע הארוך אל תוככי רוסיה הלבנה - אל העיירה ליובאוויטש שם שכנה באותו זמן ישיבת תומכי תמימים. <br /> <br /> הת' ירחמיאל התקבל ללמוד בישיבה, ועד מהרה הפך לתלמיד מן המנין והתקשר בכל נימי נפשו אל הוד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בקיץ שנת תר&quot;פ הסתלק הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, ואת הנהגת החסידים נטל בנו ממלא מקומו - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> באותה תקופה, בה שלטו הקומוניסטים ברוסיה, אסף הרבי הריי&quot;צ עשרה מגדולי החסידים והמקושרים שפעלו במסירות עילאית לממש את שליחויותיו של הרבי. הרבי השביעם כי לא יזוזו כמלא הנימה מעמדתם בהפצת התורה והיהדות ברוסיה וילחמו עד טיפת דמם האחרונה כנגד הזרוע הטמאה שהושטה לגדוע את נזר ישראל במרחבים ההענקיים של ברית המועצות. הרב ירמיאל בנימינסון שהיה מסור בכל מאודו לרבי הריי&quot;צ - היה אחד מאותם עשרה שהשתתפו באותה אסיפה מרטיטה, וקיבל עליו - ככל משתתפיה - להלחם עד הסוף למען היהדות ויהודים. <br /> <br /> ==הרבנות בזאלבין ==<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ז הוצע לרב ירחמיאל - שהיה כבר בעל בעמיו - לבא לכהן פאר כרבה של [[זלאבין]], במקומו של הרה&quot;ת [[משה אקסלרוד]] שעבר לכהן כרב בעיר סוראז. <br /> <br /> ר' ירחמיאל שאל לדעתו של הרבי הריי&quot;צ לגבי המינוי המוצע, ונענה בהסכמה וברכה ובברכת מז&quot;ט לגבי משרתו החדשה ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' תקסב). <br /> <br /> הערכתם של כל בני הקהילה מגדלם ועד קטנם לרב החדש היו גדולים מאוד. אישיותו העדינה של הרב, יחד עם תוקפו בענייני יהדות, אהבת ישראל האמיתית שלו וגאונותו במקצועות התורה - חברו יחדיו לדמות חסידית שהשפיעה טוב וחסד על בני העיר, וקהל עדת זלאבין זכה בימים טרופים אלו לרב בעל שיעור קומה שינהיגם ללא חת בתוך גלי המים הזידונים. <br /> <br /> ==הצעת הרבנות לראמען ==<br /> <br /> קצת יותר משנה לאחר מכן, בשלהי שנת תרפ&quot;ח הגיעה אל הרב בנימינסון הצעת רבנות לעיר ראמען. <br /> <br /> עד לפני זמן כיהן בה פאר הרב חיים שניאורסאהן צאצא ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ומשנפטר החלו בני העיר לחפש אחר רב חדש, והועלתה הצעה לגבי הרב בנימינסון. אחד מהעסקנים החשובים בעיר - החסיד ר' יחזקאל גרינפרעס שלח - בשם הקהלה - מכתב בנידון לרבי הריי&quot;צ, ובמקביל הועלתה ההצעה בפני הרב בנימינסון שגם הוא שאל את הרבי. <br /> <br /> בשני מכתבים הנושאים את אותו התאריך: כ&quot;ו באייר תרפ&quot;ח מביע הרבי הריי&quot;צ את הסכמתו וברכתו לעניין. במכתב הממוען לר' יחזקאל משבח הרבי עד מאוד את הרב בנימינסון ומפליא במעלותיו על ידי יוכל לנהל את העיר בחן וחסד. <br /> <br /> ==בחזרה לזלאבין==<br /> <br /> בסופו של דבר, לא הסתדרה הרבנות בראמען, גם כאן עקב מדותיו התרומיות של הרב בנימינסון. הרב אכן נסע לראמען כדי להכירה מקרוב, אך שם התברר לו, כי מחלקת ישיבת תומכי תמימים בעיר נתבטלה, וכיוון שנשאר ללא משרה, היו כאלו שאמרו על ר' יעקב כי הוא ראוי להיות רב העיר. <br /> <br /> מששמע הרב בנימינסון כך, חזר חזרה לעירו זלאבין בה כיהן עד סביבות שנת תרצ&quot;ד. <br /> <br /> הרב בנימינסון הקים בעיר רשת יהודית של בתי כנסת, מקוואות, חדרים, מלמדים ושובי&quot;ם.<br /> <br /> במשך התקופה הלכו ותכפו הצרות, הקג&quot;ב שמר את צעדיו של הרב, ואף פעם אחת נאסר. ואילולא הרעש שהקימו יהודי העיר שאהבו את רבם מאד - מי יודע מה היה עולה בגורלו. הרב בנימינסון ומשפחתו החלו איפוא לחפש ולברר אודות אפשרויות יציאה מרוסיה. <br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> <br /> דרך ליגאלית לצאת מרוסיה הייתה לפגוש את קאלינין נשיא רוסיה, ולהגיש לידיו את מכתב הבקשה.<br /> <br /> בתקופה זו חלתה הרבנית אשת הרב בעיניה, והיה צורך דחוף להוציאה על מנת לנתחה בריגא. נראה, כי כוונתו של הרב בתחילה היתה לנסוע לאה&quot;ק, אך עקב מחלתה של זוגתו נבצר ממנו הענין, והוחלט לצאת לריגא. <br /> <br /> בחוץ לארץ גם דאגו אנשים שונים לאשרות הכניסה לריגא, ובנידון זה אנו מוצאים מכתב מהרבי הריי&quot;צ לנוגעים בדבר להחליף את ניירותיו של הרב בינמינסון מאה&quot;ק לריגא, ענין המראה את חיבתו בעיני הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> בלית ברירה, החליט הרב בנימינסון לנסות להפגש עם קאלינין. הוא עשה את מסעו אל מוסקבה והמתין ליד משרדו, בתקווה שיתמזל מזלו ויצליח לפגוש את קאלינין מחוץ למשרדו. בחסדי השי&quot;ת פגש לאחר כמה ימים את הנשיא קאלינין והגיש לידיו את הניירות. היה זה נס גדול, כיוון שהיתה זו הדרך היחידה עבור הרב לצאת מרוסיה ולהציל בכך כנראה את חייו. <br /> <br /> לאחר שלשה שבועות נתמלאה בקשתם, ומשפחת בנימינסון קיבלה את הדרכונים המאפשרים את היציאה מרוסיה. <br /> <br /> עיקר הבעיה היתה לצאת עם הספריה, שכללה גם את ספריו של הרב ווילדא שהיו יקרי ערך. השלטונות התירו להוציא ספרים עד שווי של 200 רובל, כשכאן הגיעו הספרים לשווי פי חמישים ושבעים מכך. <br /> <br /> בני המשפחה וידידים, כמו הרב מרדכי שוסטרמאן שהיה בן בית אצל הרב, 'פיברקו' מחירים על הספרים, כך ניתן היה להעבירם לבסוף מחוץ לרוסיא. <br /> <br /> ==מחוץ לרוסיה== <br /> <br /> בשלהי שנת תרצ&quot;ד, יצאו הרב בנימינסון ומשפחתו בחסדי ה' מעמק הבכא, בואכה ריגא. <br /> <br /> עם הגיעם, שלח הרב מכתב לרבי הריי&quot;צ ששהה אז ב[[אטוואצק]] על דבר יציאתם מן המיצר אל המרחב. <br /> <br /> בהמשך, לא הסתדר הרב בינמינסון בריגא, והחלו מחשבות להגר ללונדון שם דרה אחותו של הרב.<br /> <br /> לאחר בירורים התקבל ב&quot;ה הרשיון מממשלת אנגליה, והרב התעתד להגר ללונדון כשנה וחצי אחר-כך.<br /> <br /> באנגליה הסתדרו הרב ומשפחתו בלונדון, ושהו שם עד סוף המלחמה. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ שלח אליו מכתב ברכה לרגל הסתדרותו, ובנוסף גם מכתב לאנשי בית הכנסת פאלטאווה על מנת שיקבלוהו כנראה כ[[משפיע]]. לא ידוע האם הסתדר הרב בתעודתו זו, אך ידוע כי בתקופה מסוימת שימש כראש ישיבתו של הרב אונדספער. <br /> <br /> כשהחלה המלחמה החלה לונדון להתמלא פליטים חסרי בית. רוחב לבו של הרב פתח בפניהם את דלתות ביתו, והבית שימש כאכסניה יהודית לעשרות יהודיים בכל משך זמן המלחמה. <br /> <br /> אחר המלחמה, היה הרב אחד האחראים על השחיטה של ממשלת אירלנד. הענין היה, כי ממשלת אירלנד תרמה לארץ ישראל שלש טון בקר, והיו דרושים שוחטים, בודקים, רבנים ועוד צוות נרחב שיתעסק בנושא. <br /> <br /> הרב [[בנימין גורודצקי]] שהיה בא כח הרבי הריי&quot;צ ומנהל הלשכה לפליטים, קיבל על עצמו את הענין, ומינה את הרב בנימינסון לאחד האחראים על הפרוייקט. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עמד הרב בקשר מכתבים עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וחתנו [[הרבי]].<br /> <br /> ==בארצות הברית==<br /> <br /> לקראת תחלת תש&quot;י היגר הרב בנימינסון עם משפחתו לארה&quot;ב. בהגיעו, נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> ר' ירחמיאל היה מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. <br /> <br /> הרב בנימינסון קבע את משכנו במיאמי פלורידה. <br /> <br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י' שבט תש&quot;י]] הרב בינמינסון היה אחד הראשונים שהתקשר אל [[הרבי]]. כפי שהתקשר בכל מאודו ונפשו אל הנשיאים הקודמים, בביטול מוחלט כעבד לפני רבו. וכרגיל - הביע את דעתו בתוקף וביושר האופייניים לו. <br /> <br /> צעד משמעותי ביותר שעשה הרב בנימינסון, ואולי אף משמעותי לגבי ענין הנשיאות בכלל היה בט&quot;ו אלול תש&quot;י. אז אירגן הרב בנימינסון עשרה מזקני וחשובי האברכים, ויחד עמם נסעו לציון כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שם הקריא הרב [[פ&quot;נ כללי]] - בשם כל אנ&quot;ש (את הפ&quot;נ כתב הרב בנימינסון) - שבו מבקשים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הכ&quot;מ שיפעל אצל הרבי שיואיל לקבל ע&quot;ע את עטרת הנשיאות באופן רשמי ובשלימות. <br /> <br /> אין לנו עסק בדעת עליון, אולם חסידים אומרים כי מאז הקראת פ&quot;נ זה הפסיק הרבי להביע את התנגדותו לקבלת הנשיאות כפי שעשה עד כה. <br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות, הקפיד להגיע לחודש החגים ומועדים נוספים, וזכה להיות מהמוזמנים לסעוד על שולחנו של הרבי. <br /> <br /> לאחר תקופה קצרה עבר להתגורר במונטריאל, שם מונה כחבר בית הדין, רב בית כנסת נוסח האר&quot;י, וראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> נפטר ב[[א' שבט|ראש חודש שבט]] [[תשט&quot;ו]] בגיל שבעים ואחד. על פי הוראת הרבי, נטמן ליד האהל הק'. <br /> <br /> לאחר פטירתו מסר בנו לרבי את כל הביכלאך שהיה ברשות אביו. הרבי ביקש לשלם, וכמובן שהוא סירב. באותה תקופה הדפיס הרבי את חוברות &quot;[[לקוטי דיבורים]]&quot;, ובאחת מהן הדפיס הרבי הקדשה מטעמו לעילוי נשמת הרב בנימינסון. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל: בנימינסון ירחמיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין על שם מונטיפיורי ניו יורק]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91&diff=178924 2014-05-17T22:06:06Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:נמצוב.jpg|left|thumb|280px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]<br /> הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל&quot;א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות. <br /> <br /> הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]]. היה איש אמת ונחשב לתלמיד חכם דגול. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.<br /> במשך השנים כתב ספר חידושים &quot;עדות לאסף&quot; שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;, כפי שנכתב בהתחלה.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגה, עד שבני העיירה כינוהו ‘אברהם האילם'. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. <br /> <br /> הדבר נודע לאמו והיא חששה מאוד מהקללות. בצר לה פנתה לאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. &quot;אם הוא שומע, הוא גם ידבר&quot;, פסק בן הרבי. אברהם סנדר יצא עם אמו מהבית, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדם.<br /> <br /> בשל אילמותו, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבות, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריף, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל ישיבה בה יחפץ, והם ישלמו לו את כל הוצאותיו: הנסיעה, הספרים, בגדים ואוכל. <br /> <br /> עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו ישיבה לנסוע, ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצאר. <br /> <br /> ==בצבא הצאר== <br /> <br /> בגיל עשרים גוייס לצבא הצאר, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים. <br /> <br /> המכשול הראשון שעמד לו, היה האוכל הכשר. אברהם סנדר שמר במסירות נפש על כשרות המזון שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, לחם ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאי, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד לא קיבל את דבריו.<br /> <br /> בו במקום הגה מוחו של אברהם סנדר רעיון: &quot;המפקד, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצוני, ולאחר מכן תבדוק את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכל&quot;. מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנס. <br /> <br /> כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירות, אך אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניו, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. &quot;החזק אותו במשך כמה דקות על יד אחת!&quot; פקד עליו. אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכון.<br /> <br /> לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם מלפני שש שנים, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> ==בליובאוויטש==<br /> <br /> אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]] הי&quot;ד. <br /> <br /> לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' בצילם של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הגיע בברית הנישואין עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילורוסיה ולאחר מכן היה נודד במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים. <br /> <br /> ==באנגליה==<br /> <br /> צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס&quot;ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב להגר לאנגליה. <br /> <br /> ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב&quot;ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב&quot;ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה. <br /> <br /> ==התוועדות י&quot;א שבט תשי&quot;א==<br /> <br /> כשעה לאחר תחילת [[התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]], קם ממקומו שמאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: &quot;הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות&quot;. דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי. <br /> <br /> ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד&quot;ה &quot;באתי לגני&quot; תש&quot;י.<br /> <br /> לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: &quot;חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!&quot; הרב נמצוב בירך ברכת ‘שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן. <br /> <br /> ההתוועדות נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. לאחר שסיים, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ&quot;ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן. <br /> <br /> ==קווים לדמותו==<br /> <br /> ר' אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת, המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מורא. <br /> <br /> גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאוד. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים - לחם וגם ניצח. <br /> <br /> כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאל.<br /> <br /> ר' אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. לאחר יום עבודה בשחיטה, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות. <br /> <br /> במשך השנים כתב ספר חידושים &quot;עדות לאסף&quot; שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;, כפי שנכתב בהתחלה. <br /> <br /> בשנים בהם התגורר הראי&quot;ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי &quot;בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!&quot; <br /> <br /> בחודש שבט תרצ&quot;ז, כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת&quot;. ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשנות היודי&quot;ם היגר הרב נמצוב לארצות הברית והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה. <br /> <br /> לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]] [[תשכ&quot;ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשה, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח. <br /> <br /> כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו, והוא בן 97. הוא זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1041 בית משיח 448] <br /> <br /> {{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מנצ'סטר: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד לונג-איילנד: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=178923 2014-05-17T22:05:25Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם צבי ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן פניו של הרב מנחם צבי ריבקין. ניתן לראות את ה'עגיל' על אוזנו הימנית]]<br /> [[קובץ:ר' חיים שרייבר ור' צבי ריבקין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[חיים שרייבר]] ור' צבי ריבקין]]<br /> הרב '''מנחם צבי ריבקין''' ([[תרכ&quot;ט]]-[[ט' תשרי]] [[תש&quot;ח]]) מחסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. נולד בברכתו של הרבי המהר&quot;ש ועל פי הוראתו ענד עגיל כל חייו כסגולה לאריכות ימים. רבה של קהילות חב&quot;ד בבאביניץ, וילנה ומאוחר יותר במנצ'סטר שבאנגליה.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד לאביו הרב [[יחיאל נתן ריבקין]], מחסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], בשנת [[תרכ&quot;ט]]. אביו שיכל את כל ילדיו בטרם עת, ונסע לרבי המהר&quot;ש לבקש ברכה לזרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. מיד עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית שלא מש ממנו עד יומו האחרון.<br /> <br /> בצעירותו גדל בעיירה פליסא שם למד תורה אצל אביו ורב העיירה. כשהיה בן חמש עשרה נתייתם מהוריו, ומכיוון שיצא שמו כעילוי לקחו גביר העיירה קובליץ, הרב [[אליהו לייב אטיגינא]], לחתן לבתו רחל חנה. אחרי החתונה במשך שנים ארוכות ישב ולמד עם רבה של קובליץ, הרב [[שאול בלוך|שאול הכהן בלוך]], כשחותנו מספק למשפחתו את כל צרכיו.<br /> <br /> בספרו לב אליהו המלקט את כתביו של חותנו, ר' [[אליהו לייב אטיגינא]], הוקיר לו תודה על דאגתו הגשמית לכל צרכיו בשנים שהתייתם מהוריו וגם לאחר החתונה: {{ציטוטון|ופה מקום אתי להזכיר טובותיו, אשר לקחני לביתו במות עלי אמי מורתי ז&quot;ל בהיותי כבן ט&quot;ו שנים, מפתו אכלתי ומימיו שתיתי, והלביש והנעיל אותי, גם עד ימי כלולתי, וגם אחר-כך עד יומו האחרון לא עזב חסדו ממני ומאנשי ביתי לסעדני ולתמכני בכל מילי דמיטב, למען אוכל לישב בצל התורה והעבודה לפני ה' תמיד. זכרה לו אלו-ה לטובה!}}<br /> <br /> == ברבנות בקהילות שונות ==<br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]], בהיותו בן 25, עזב את שולחן חותנו ונתמנה לרב בקהילת באביניץ הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. בזמן שהתגורר בבאביניץ הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע מידי שנה לליובאוויטש]], ל[[חג השבועות]].<br /> <br /> מספר פעמים גייס אותו [[הרבי הרש&quot;ב]] להתרים כספים לענינים שונים. כך למשל נמצא מכתב ב[[אגרות קודש (רש&quot;ב)|אגרות קודש]]{{הערה|[[אגרות קודש (רש&quot;ב)|אגרות קודש]] כרך א' עמודים שכ&quot;א-שכ&quot;ד}} בו הרבי רותם אותו למגבית עבור מצות לחיילים היהודים הנמצאים במערכות ה[[מלחמת העולם הראשונה|מלחמה]]. בנוסף היה [[שד&quot;ר]] של [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]].<br /> <br /> באגרות-קדשו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מצינו, שבשנת [[תרס&quot;ה]] פנה אליו הרבי וביקשו להירתם כעושה ומעשה, למגבית עבור מצות לחיילים היהודים הנמצאים במערכות המלחמה (אג&quot;ק, א, עמ' שכא-שכד). בשנת [[תרע&quot;ד]], באחת ממסעותיו לאיסוף כספים לטובת הישיבה, בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע לוורשה שם נתקע בעקבות מערכות המלחמה. בהיותו שם קיבל על עצמו את רבנות [[אנ&quot;ש]] יושבי וילנא ב&quot;[[חצר אפאטאוו]]&quot;. בשהותו בוילנא פעל לפתיחת ישיבת חב&quot;ד בחצר אפאטאוו, ישיבה שפעלה עד ל[[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> == ברבנות מנצ'סטר ==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נתפנתה במנצ'סטר שבאנגליה מישרת הרבנות של הרב [[ישראל יעקב יפה|ישראל יעקב הכהן יפה]], ובעצתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והשתדלותו של הרב [[סענדר נמיצוב]] ממנצ'סטר, קיבל על עצמו הרב ריבקין את הרבנות שם. בעקבותיה נתמנה גם לחבר בית-הדין דמנצ'סטר.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] עקר מוילנא ונסע למנצ'סטר שב[[אנגליה]], וגם שם נתמנה לרב הקהילה. לפני נסיעתו לשם שלח לו הרבי הריי&quot;צ ברכת הדרך והתווה לו את שליחותו במקום, לפעול אצל אנ&quot;ש בענייני חסידות. כאשר בישר לרבי שהגיע למקום, ב[[כ&quot;ד בכסליו]], שלח לו הרבי הריי&quot;צ מכתב נוסף בו מברכו בהצלחה רבה, חרף הקשיים שיעמדו לו בדרכו בהתחלה, ומבטיחו כי העיר כולה תבורך ברוב ברכה בשל פעילותו.{{הערה|[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש]] כרך יד, עמ' רסג}} באותו המכתב ממנה אותו הרבי להיות [[שד&quot;ר]] ולהסתובב ברחבי אנגליה ולחזור חסידות, ולהידבר עם האנשים אשר ברחבי המדינה. בסיום מבקש ממנו הרבי כי יכתוב דו&quot;ח מידי שבוע, באריכות ובפרטות, וישלח לרב [[אלחנן דוב מרוזוב]], ממזכירי הרבי הריי&quot;צ. בהמשך הודיע הרבי לעסקנים החב&quot;דיים, כי הרב ריבקין הוא הכתובת לכל עניני חב&quot;ד באנגליה.{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש]] חלק יד עמ' רסה במכתב לרב רסקין בוורשא, ובחלק א' עמ' שעד לרב הבלין מירושלים}}<br /> <br /> כשנתמנה לרב באנגליה דרשו ממנו חברי הקהילה כי יחליף את הקסקט הרוסי בכובע רבני ('צילינדר'), כפי הנהוג שם. בתחילה סירב בתוקף, ואף העדיף לעזוב את הרבנות שם. לבסוף שאל את הרבי הריי&quot;צ, והרבי השיב לו לחבוש את הצילינדר כפי מנהג המקום. מאז שקיבל את הוראת הרבי לא הסיר את הכובע מראשו.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] שלחה לו הנהלת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] תעודה מהודרת ובה מעניקים הם לו את התורה &quot;חבר מאד נכבד&quot;, בזכות &quot;מפעלו הכביר ועבודתו הגדולה לטובת החזקת הישיבה&quot;.<br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> בשלהי שנת [[ת&quot;ש]] הפציצו הגרמנים את מנצ'סטר, ופצצה אחת נחתה על ביתו באמצע שהיה שקוע בלימוד. חצי מביתו התרסק, ודלתות ומשקופים נעקרו ממקומם, וחלקם התעופפו לעברו. כובע הצילינדר שהיה חבוש - כרגיל - על ראשו נמעך והציל אותו מפגיעה. הרב ריבקין סיפר לרבי הריי&quot;צ על נס הצלתו, והרבי בירכו כי ה' ישמרהו גם להבא.{{הערה|במכתב מה' בניסן תש&quot;א}}<br /> <br /> == התקשרותו לנשיאי חב&quot;ד ==<br /> הרב ריבקין היה קשור בכל מאודו ל'בית רבי'. מלבד השליחויות אותם הטילו עליו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]], הייתה תקשורת מכתבים עניפה בינו לרבי הריי&quot;צ. בנוסף, מזכירו של הרבי הריי&quot;צ, הרב [[יחזקאל פייגין]] נהג לדווח לו בפרטות על מצבו הבריאותי של הרבי.<br /> <br /> הרב ריבקין היה אחד מהחסידים שהרבי הריי&quot;צ ביקש מהם לפרסם &quot;שמאורעות הזמן הם [[חבלי משיח]] ויש לעורר את העם ב[[תשובה]] ולהתכונן ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], &quot;והקבלת פנים צריך להיות ב[[לבוש]]ים נקיים שהם קיום ה[[מצוות]] בהידור ובפנים צהובות ומאירות שהוא [[לימוד תורה|לימוד התורה]]&quot;.{{הערה|ראה אגרות קודש (הריי&quot;צ), כרך ו, עמ' שלח ועמוד שצד}}<br /> <br /> במקביל התכתב תכופות עם [[הרבי מלך המשיח]] עוד כשהיה חתן הרבי הריי&quot;צ קודם שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב&quot;ד. הרבי פעל דרכו להפצת ספרי [[קה&quot;ת]] וחלוקת ולימוד [[משניות בעל פה]].{{הערה|[[אגרות קודש]], כרך א', עמ' קכח}}<br /> <br /> בח' בתשרי החל לכתוב מכתב נוסף לרבי, אך לא זכה להשלימו. למחרת, ב[[ט' תשרי]] [[תש&quot;ח]] בכניסתו ל[[בית הכנסת]] לאמירת &quot;כל נדרי&quot;, התמוטט ונפטר.<br /> <br /> הרב ריבקין היה [[בעל מנגן]] מיוחד, וזכר [[ניגון|ניגונים]] עתיקים. את הניגונים אותם לימד, זכרו בנו ר' [[יצחק ריבקין]] ונכדו ר' [[אליהו לייב ריבקין|אליהו לייב]], ונרשמו ב[[ספר הניגונים]] חלק שלישי. בנוסף חיבר הרב ריבקין [[ניגון שמחה]] משלו, [[ניגון ש&quot;מ]] שב[[ספר הניגונים]]. [[תפילה|תפילותיו]] היו באריכות גדולה, מלווים בניגונים ישנים ובבכיות עצומות. מהניגונים המפורסמים איתם התפלל, הניגון '[[דער עובד]]' המיוחס לר' [[הלל מפאריטש]] (ניגון פ&quot;ו שבספר הניגונים), וביחוד התפלל איתו עד ל'ברוך שאמר'.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, [[זלמן ריבקין]]<br /> * בנו, הרב [[יצחק ריבקין]] הי&quot;ד.<br /> * נכדו, ר' אליהו לייב ריבקין, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * גם בנו הרה&quot;ח יצחק אב&quot;ד שווינצאן ונכדו הרה&quot;ח ר' אליהו ליב מכפר חב&quot;ד, הצטיינו במעלת הנגינה; ועל הטוב יזכר שמו של הר&quot;ר אליהו ליב, שבזכותו ניצלו מתהום הנשיה ונותרו למשמרת עולם ניגוני חב&quot;ד רבים, וביניהם ניגונים משל אביו הר&quot;ר יצחק, זקינו הר&quot;ר מנחם צבי וזקן-זקינו הר&quot;ר שלמה מצ'אשניק - כולם נרשמו מפיו ונדפסו בכרך השלישי של &quot;ספר הניגונים&quot; (כפר חב&quot;ד, תש&quot;מ).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * ספרו '''[http://hebrewbooks.org/235 &quot;לב אליהו&quot;]''' באתר היברו בוקס.<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=62 תולדות חייו] מ[[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 974) - [[אתר שטורעם]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: ריבקין מנחם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:שד&quot;רים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=178922 2014-05-17T22:04:59Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין, משפיע אנ&quot;ש במונטריאול|אחר=יהושע צייטלין, מתנגד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|ראו=יהושע צייטלין משקלוב}}<br /> [[קובץ:יהושע העשיל צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע העשיל צייטלין]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''יהושע העשיל צייטלין''' ([[תרפ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ח]]) היה [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שבקנדה, שהתמחה לפרנסתו בשחיטה ואף שימש כמוהל.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ד סיון]] [[תרפ&quot;ב]] לאביו הרה&quot;ח ר' [[אהרן אליעזר צייטלין]] הי&quot;ד בעיר [[הומיל]] שברוסיה.<br /> <br /> את שנות ילדותו עשה יחד עם אחיו הבכור יהודה לייב - סמוך לאביו בעת ששימש כמשפיע ושו&quot;ב ב[[הומיל]], בקולוניות קאמינא, [[טאראפיץ]], [[מאזייסק]] בתחילת שנת [[תר&quot;צ]] נשלח בן שבע שנים ללמוד תורה הרחק מהוריו.<br /> <br /> את שנות נעוריו עשה בישיבות מחתרתיות, בשנת [[תרצ&quot;א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] ניצל ויצא יחד עם שאר [[אנ&quot;ש]] אימו ואחיו ל[[פוקינג]]; בי' כסלו [[תש&quot;ז]] הגיע לפולין.<br /> <br /> בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ הגיע ל[[תומכי תמימים ברינוא|תומכי תמימים פאריז]].<br /> <br /> בברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נישא בט&quot;ו [[שבט]] [[תש&quot;ט]] לרעייתו רבקה, בתו של הרב [[יהושע זליג אהרונוב]]. <br /> <br /> ===במונטריאל===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] הגיע ר' העשיל מפריז להתיישב ב[[מונטריאול]] על פי הוראתו של [[הרבי]];<br /> הרה&quot;ח המקובל ר' [[מנחם זאב גרינגלאס]] יחד עם האדמו&quot;ר מטאש, סייעו לו רבות להיכנס לקנדה ואחמ&quot;כ לקבל אזרחות. במשך השנה הראשונה התארח עם רעיתו אצל הרב גרינגלאס.<br /> <br /> במשך שלושים ושבע שנים השפיע ר' העשיל על הקהילה ב[[מונטריאול]] שהלכה וגדלה, הקים קבוצות שיעורים בכל רחוב 'בלוק שיעור', שימש כמשפיע בישיבה, והרבה התוועדויות בביתו. <br /> <br /> ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ז]] לבצע בחירות למשפיע הוא נבחר במספר הקולות הגבוה ביותר.<br /> <br /> שימש כשוחט ומוהל לקהילה, ר' העשיל היה קם מוקדם ועוזב את ביתו למשחיטה ע&quot;כ היה קשה לו להתפלל במנין, על כך קיבל הנחיות מהרבי ביחידות לגבי עבודת התפילה א. מכיוון שאתה רגיל להתפלל לא עם המניין, עליך להשתדל להקפיד בעניית אמן-יהא-שמיה-רבא. ב. ביום-טוב, נכון יותר להשתדל [להתפלל] עם המניין. יכול אתה להתחיל לפני המניין כך שתוכל להמשיך עם המניין; כי אצל חסידים אומרים שיש לומר את 'הלל' במניין. ג. מסתמא לפני התפילה אתה לומד מאמר או קונטרס. [שכן] עם מה יוכל יהודי להתפלל? ד. ביום חופשי [=שבו פנויים מעבודה] בוודאי דבר נכון להאריך בתפילה.<br /> ע&quot;כ ר' העשיל הקפיד מאד על תפילה במנין עד כדי מסידות נפש.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;א שבט]] [[תשמ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בעיר [[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב [[יוסף יצחק צייטלין]] - שליח [[הרבי]] ב[[טורונטו]].<br /> *[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] שליח הרבי בעיה&quot;ק צפת ת&quot;ו.<br /> *הרב [[שלום בער קלמנסון]] שליח כ&quot;ק אדמור שליט&quot;א בעיר [[סינסינטי]] אוהיו.<br /> *הרב [[אליעזר טייטלבוים]], קראון הייטס.<br /> *הרב [[אברהם בן שמעון]] משפיע אנ&quot;ש ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב [[יצחק יארמוש]].<br /> *הרב יוסף יצחק משולובין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:צייטלין, יהושע העשיל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99&diff=178921 2014-05-17T22:04:27Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזיק שווי בצעירותו]]<br /> הרב '''אייזיק שווי''' ([[כ&quot;ג תשרי]] [[תרצ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו אייר]] [[תשמ&quot;ח]]) היה [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] החב&quot;דית ב[[מונטריאול]], ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב אייזיק נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרצ&quot;ג]] ב[[פינלנד]]{{הערה|1=בעיר אבו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, והיוותה חלק מתחום המושב בו הורשו היהודים להתגורר.}}, להוריו הרב [[מרדכי אליהו שווי]], ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש{{הערה|1=סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.}}{{הערה|1=משפחתו היתה מגזע [[רש&quot;י]], ונקראה על שם עירו של רש&quot;י - טרויש.}}.<br /> <br /> בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כ[[רב מורה הוראה]] עד לשנת [[ת&quot;ש]]. בילדותו היה נתון בעמקי אזור [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.<br /> <br /> רק בשנת [[תש&quot;ד]], בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית ב[[סמרקנד]] שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]], יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]], ולאחר מכן ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> ===תומכי תמימים מונטריאול===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] היגר ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ובשנת [[תשט&quot;ז]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת התלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב [[חייקל חנין]], וזכה ש[[הרבי]] ישמש כ[[מסדר קידושין]] ב[[חתונה#חופה|חופתו]].<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת [[הרבי]], התמנה בשנת [[תשכ&quot;ב]] כחבר בועד הרבנים בעיר.<br /> <br /> היה ממייסדי סניף [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' לנערות, ועמד בראש [[מחנה קיץ|מחנות הקיץ]] לילדים.<br /> <br /> בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני [[טהרת המשפחה|שמירת הטהרה]].<br /> <br /> מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק '[[מיהו יהודי]]', ב[[שלימות הארץ|שמירת גבולות ארץ הקודש]], וב[[הפצת יהדות]] במקומות נוספים.<br /> <br /> == מחלתו ==<br /> באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק {{ציטוטון|ימנה [[משפיע]]}}{{הערה|הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של &quot;[[עשה לך רב]]&quot; מ[[תשמ&quot;ז]]}}. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, ב[[קבלת עול]] מינה מיד משפיע, את הרב [[איצ'ה שפרינגר]]. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי המשפיע, בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב &quot;אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום&quot;. ה[[נס]] קרה והמחלה נעלמה.<br /> <br /> לאחר מספר שנים, בשנת [[תשמ&quot;ז]], חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטריאול. זמן קצר לפני פטירתו שהה ר' [[שלום בער גנזבורג]] בחדרו של הרבי ושוחחו על עניין מסוים ובין הדברים הזכירו את הרב שווי. הרבי הגיב: {{ציטוטון|ר' אייזיק, אן '''אלטער חסידישער רב''', א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!|ר' אייזיק, רב חסידי '''זקן''', [[תמים]], אף לו הם אינם מקשיבים?!}}. היה זה כשהרב שווי היה בגיל 53.<br /> <br /> נפטר ב[[ערב שבת קודש]] פרשת [[בהר]]-[[בחוקותי]], [[כ&quot;ו אייר]] [[תשמ&quot;ח]], ונטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]], בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> *[[אהרון יעקב שווי]] - [[מרא דאתרא]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *[[אברהם שווי]] (ז&quot;ל).<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *רבקה רוזנפלד (אשת הרב יהושע בנימין).<br /> *חנה שרה שפלטר (אשת הרב יוסף יצחק), [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> לאחר פטירתו, הורה [[הרבי]] להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב [[אהרון יעקב שווי]], ויצאו לאור בשם '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: שווי אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין על שם מונטיפיורי ניו יורק]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A1&diff=178920 2014-05-17T22:04:07Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם זאב גרינגלאס]]<br /> [[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]<br /> רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע&quot;ז]]-[[תשע&quot;א]]) היה [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה. <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע&quot;ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובד לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב זלמן שניאורסון ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות &quot;זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות&quot;. בהזדמנות אחרת סיפר ש&quot;דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו משהו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: &quot;שהרבי יראני איך שאני&quot;!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.<br /> <br /> לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]] ושם הכיר את רבו המובהק, ר' [[זלמן שניאורסון]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות מלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].<br /> <br /> הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר &quot;תלמידי&quot;. הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התלמידים ואמר להם: &quot;זוטרי דאית בכו מחיה מתים&quot; (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.<br /> <br /> ===במונטריאול===<br /> נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב&quot;ד [[מונטריאול]].<br /> <br /> במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: &quot;לעולם לא &quot;ירדתי&quot; על בחור. רק העלתי אותו...&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, השמועה אומרת שבעקבות כך זכה שהרבי יכנה אותו &quot;מיין מקובל&quot;, אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.<br /> <br /> לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי &quot;השאיל&quot; לרבי ספרים רבים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב בטבת]] [[תשע&quot;א]] נפטר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בניו: התמימים יחיאל ויוסף יצחק.<br /> *חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.<br /> <br /> == מתלמידיו ==<br /> [[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חיו והתוועדויותיו, חזק, תשע&quot;ב.<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=54327 סקירה על הספר אודותו]<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59234 המקובל שהרבי קרא לו &quot;מיין מקובל&quot; ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=178919 2014-05-17T22:00:35Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד אברהם אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אליהו אקסלרוד]]<br /> [[קובץ:אברהם אקסלרוד בבולטימור.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בעת מסירת שיעור]]<br /> הרב '''אברהם אליהו אקסלרוד''' ([[תרנ&quot;ג]]-[[תשי&quot;ב]]) היה [[רב]] בעיר [[בולטימור]], מחשובי הרבנים החבדיים בארה&quot;ב מפורסם כבעל הוראה ו[[חסיד]] גדול.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ג' ניסן]] [[תרנ&quot;ג]] לאביו הרב אהרן שלמה אקסלרוד (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער).<br /> <br /> לאחר הגירתו לארצות הברית, התיישב בבולטימור שם התמנה כרב [[בית הכנסת צמח צדק]].<br /> <br /> הרבי מו[[הריי&quot;צ]] אמר עליו: &quot;אני יכול להעיד שאברהם אליהו אף פעם לא הגביה עיניו לראות הבנינים הגדולים של [[ניו יורק]]&quot;.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אף שלח אליו תמימים כדי שיראו חסיד ש&quot;לא מתפעל מהעולם גם ב[[ארצות הברית|אמריקא]]{{הערת שוליים|מספר הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|אלטיין]]: הרבי הורה לי לבקר בבולטמור אצל הרב החב&quot;די, הרב אברהם-אליהו אקסלרוד ע&quot;ה. ובאמת היה שווה לראות את הרב אקסלרוד כשהוא מתהלך ברחוב האמריקאי וטלית-קטן גלויה מעל בגדיו, מבלי להתחשב במה שהבריות יאמרו עליו. הוא היה 'תמים' אמיתי שהחדיר את רוח ליובאוויטש באמריקה&quot;.}}&quot;.<br /> <br /> כשהיה מגיע ל-‏770 היו המשפיעים בישיבה מבקשים ממנו להתוועד, אך תדיר סירב לבקשתם באומרו שהגיע לבית חיינו לשמוע ולא להשמיע.<br /> <br /> הי' ברשותו &quot;[[ביכל]]&quot; מרבותינו נשיאינו והרבי אף בקש ממנו את הביכל בהזדמנות, תשובתו היתה שהביכל הוא הדבר היחיד שיש לו מהרבי (כנראה הרבי נ&quot;ע), ומבקש מהרבי אם יוכל להשאירו ברשותו, הרבי אישר לו ואף גער בבחורים שניסו לקחת ממנו ללא רשות{{הערת שוליים|פ&quot;א בחורים שהיו במרכז שליחות חמדו לצון ולקחו לר אברהם אליהו את הביכל מהבית בלא שירגיש, לאחמ&quot;כ הביאו הנ&quot;ל לרבי, המענה מהרבי היה חריף ושיחזירו בלי שירגיש הרב אקסלרוד כלל.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' אדר]] [[תשי&quot;ב]]. לאחר פטירתו הועבר כל רכושו ובכללו הביכל לרשות הרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&amp;status=goto_id&amp;id=69 '''מעלת המעשה'''] - התוועדות מאת הרב '''אברהם אליהו אקסלרוד''' כתובה בידי הרב '''יוסף יצחק קעלער''' בתוך '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף [[בית משיח]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, אברהם אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=178918 2014-05-17T22:00:06Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>הרב '''יהושע שניאור זלמן סרברנסקי''' ([[ח' טבת]] [[תרס&quot;ד]]-[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;א|תנש&quot;א]]), היה משלוחי רבותינו נשיאינו להפחת השממה היהודית ב[[אוסטרליה]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בעיירה בראיהן ב[[ח' טבת]] [[תרס&quot;ד]] לאביו הרב ואמו מרת נחמה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]].<br /> <br /> בעת לימודיו בישיבת תומכי תמימים, בשלהי שנת [[תרפ&quot;ה]] נקרא לשרת לצבא הרוסי. בשמחת תורה של שנת [[תרפ&quot;ו]] ביקש את ברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להיפטר מהצבא, וכמענה אמר לו הרבי שעליו להיות עבד השם, ואם יעשה כדבריו, יפטר מעול הצבא הרוסי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] התמנה לשמש כחבר הצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים חרקוב, ולאחר מכן בהגיעו לגיל חתונה נישא לאחותו של המשפיע החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], ברח לעומק רוסיה כמו חסידים רבים, והגיע ל[[סמרקנד]] שם נכנס ללמוד בסניף הישיבה שהוקם על ידי החסידים.<br /> <br /> יצא את שערי רוסיה בשנת [[תש&quot;ז]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]'. בעת המבצע ההברחה, הועמד יחד עם ידידו [[יצחק גולדין]] בנקודות שונות בפולין אליהן הגיעו ה'עשאלונים' עם החסידים על מנת לדאוג לצרכיהם הבסיסים ולכוון אותם בהמשך דרכם אל מחנות המעבר השונים מחוץ לגבולותיה, על מנת להרחיקם מן הסכנה הרוסית. בשנת [[תש&quot;ט]] נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפריח את השממה היהודית ב[[אוסטרליה]].<br /> <br /> במהלך פעילותו באוסטרליה זכה לקבל מענות והדרכות רבות מהרבי על כל צעד ושעל, ולאורך השנים הקים במדינה אימפריה יהודית של מוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> נפטר ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;א|תנש&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל הסופר החסידי הרב [[אברהם רייניץ]] לפרסם בהמשכים ב[[שבועון בית משיח]] פרקים מתולדות חייו ופעולותיו. נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הסדרה כוללת כארבעים פרקים, והיא מתעתדת לכלול כעשרים נוספים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים סרברנסקי, משפיע ב[[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב אהרן סרברנסקי, [[שליח]] [[הרבי]], מלבורן אוסטרליה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40489&amp;st=&amp;pgnum=59 מאסר רבינו]''', הרב סרברנסקי מדווח לידידיו בכתב צופן על מאסרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קובץ [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] סיון תשמ&quot;ג, עמוד שיז<br /> <br /> {{מיון רגיל:סרברנסקי, יהושע שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=178917 2014-05-17T21:59:41Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ה]]) היה משפיע קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> הרב מרוזוב נולד ב[[י&quot;ח כסלו]] [[תרצ&quot;ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו של ר' [[אלחנן דב מרוזוב]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] עד [[י&quot;ט בכסלו]] [[תש&quot;ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;ז]] - [[תשי&quot;ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] נשלח מ[[פריז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[כ&quot;ז באלול]] [[תשי&quot;ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].<br /> <br /> ב[[תשי&quot;ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה לבית יוניק והתיישב במונטריאל, ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר. בשנת [[תשל&quot;ז]] מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]].<br /> <br /> במשך השנים היה נוהג להתוועד רבות, ול[[התוועדות|התוועדויותיו]] היו נוהרים רבים בשל סגנונו הייחודי.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשנ&quot;ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ט' בניסן]] [[תשס&quot;ג]] נפטר.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות [[התמים]] וב[[שבועון בית משיח]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל: מרוזוב חיים שניאור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=178916 2014-05-17T21:59:24Z

<p>M770: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר על שמו]]<br /> הרב '''דובער בוימגרטן''' ([[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרפ&quot;ב]]-[[ט&quot;ז אדר|ט&quot;ז אדר ראשון]] [[תשל&quot;ח]], מכונה גם בשם: '''בער'ל''') מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]], ו[[שליח]] הרבי לבאונוס איירס שבאנגרטינה.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד באמריקה ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרפ&quot;ב]], והיה מראשוני התמימים עימם ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב&quot;ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור [[יין]] - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].<br /> <br /> ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש&quot;ד]] מינה אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.<br /> <br /> עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב ביומגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט&quot;ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ז החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים הייתה ממוקמת בבואנוס איירס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב&quot;דית הראשונה בדרום אמריקה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> הוא היה מיוזמי ה'פגישות' עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> <br /> ===מכתביו===<br /> לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של חסידות חב&quot;ד. לאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטרמן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.<br /> <br /> במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל&quot;ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל&quot;ה [35] תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט&quot;ז אדר|ט&quot;ז אדר ראשון]] [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק במסירות נפש בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[פנחס שלמה בוימגרטן]], [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בואנוס איירס]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shmais.com/img/pdf/baumgarten.pdf לקריאת תדפיס הספר עליו]<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:בוימגרטן, דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בעולם]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=178915 2014-05-17T21:59:07Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Vilshansky, Betzalel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל ווילשאנסקי]]<br /> הרב '''בצלאל ווילשאנסקי''' (מכונה '''צַלְקֶה חַרַסוֹנֶר''' על שם מוצאו מהעיר חרסון, [[כ&quot;א שבט]] [[תרנ&quot;ח]]-[[ב' סיון]] [[תשמ&quot;א]]) למדן מופלג, חסיד נלהב, ירא שמים גדול, שו&quot;ב ומוהל מתוך מסירות נפש בימי השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תרנ&quot;ח]] ב[[חרסון]] לרב רפאל וילישאנסקי. משפחתו הינה מגזע חסידי חב&quot;ד שאביה קבע את מגוריו בחרסון בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. בסוף שנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] בהיותו נער בן ארבע עשרה וחצי בלבד, הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התמיד בלימודו ונחשב בין התמימים החשובים. עד [[תרפ&quot;א]] למד שם, שאז התחתן עם רעייתו חיה בת הרב [[שניאור זלמן לוין (רומנובקר)]] מגזע הרמ&quot;ק הקדוש. <br /> <br /> בתקופת לימודיו שמע הרב בצלאל אלפי סיפורים - ברובם מפי [[ר' שמואל גרונם]], אותם סיפר בדייקנות מדהימה - ונחשב ל[[בעל שמועה]] המדויק ביותר.<br /> <br /> היה תלמיד בבית המדרש לרבנים שיסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ב[[נעוול]]. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח אותו ל[[באטום]] שב[[גרוזיה]] - שם שימש כרב שוחט ובודק ומוהל במשך רבות בשנים.<br /> <br /> לאחר מכן עבר ל[[צרפת]] - שם מינהו [[הרבי]] לחבר ההנהלת המוסדות. אחר כך עבר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], שם התגורר כחצי יובל שנים והיה חבר בהנהלת המוסדות.<br /> <br /> נפטר ב[[ב' סיוון]] [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> הר&quot;ר בצלאל היה ידוע ומפורסם כ&quot;בעל שמועה&quot;. עשרות סיפורים היו חרותים בזכרונו, ובכל שיחה היה מתבל סיפורים חסידיים. לכל הזדמנות היה מוצא סיפור מעין הענין. נוסף על דייקנותו הנפלאה לספר כל סיפור בשם אומרו, ובדייקנות נפלאה, היה תמיד מתרגש כמי שחי ממש את הסיפור. <br /> <br /> בעת שהתוועד עם הקהל כנהוג בהתוועדויותיו, שילב בדבריו סיפורים קצרים מחיי רבותינו וחיי גדולי החסידים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אביו: ר' רפאל ווילשאסנקי.<br /> *חותנו: הרב שניאור זלמן לוין.<br /> *רעייתו: מרת חיה.<br /> ;בניו<br /> *הרב [[רפאל ווילשאנסקי]].<br /> *ר' [[חיים בער ווילשאנסקי]].<br /> ;חתניו<br /> *ר' דוד פרלוב.<br /> *ר' שמעון שטילרמן.<br /> ;נכדיו<br /> *הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] - [[צפת]] ו[[חיפה]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> *ר' [[חיים אליהו ווילשאנסקי]] - [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[משולם זוסיא שטילרמן]] - [[משפיע]] ב[[אוסטרליה]]<br /> *הרב שניאור זלמן פערלאוו - מו&quot;ל ועורך המהדורה השלישית של [[ליקוטי סיפורים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshanski-Rosenblat%20-%20Tammuz%2012%2C%205770.pdf '''לקט סיפורים'''] - לקט סיפורים שנרשמו מפי הרב בצלאל ווילשאנסקי מתוך [[תשורה]] לנישואי נינו {{PDF}} עמוד 44 ואילך<br /> <br /> {{מיון רגיל: וילשאנסקי, בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ווילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ווילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ווילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי בית המדרש לרבנים (נעוול)]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי|וילשאנסקי בצלאל]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=178914 2014-05-17T21:58:28Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם אליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]<br /> ר' '''אברהם אליהו פלאטקין''' נולד ב[[יום הכיפורים]] [[תרמ&quot;ט]], לאביו הר&quot;ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא. <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.<br /> <br /> ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת [[התוועדות]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית. <br /> <br /> ר' אברהם אליהו נפטר ב[[ח' מרחשון]] [[תש&quot;ט]] ומ&quot;כ בעיה&quot;ק [[צפת]].<br /> <br /> ==שהותו בתומכי תמימים== <br /> [[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]<br /> בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסק. <br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ז]] שם ר' אברהם אליהו את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש&quot;ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: &quot;ער איז שוין געווען א מהות&quot; [=כבר אז הוא היה ‘אישיות']. <br /> <br /> ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.<br /> <br /> ==קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו== <br /> <br /> פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא&quot;ח]] ששמעו מפי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הזמינו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי&quot;צ ב[[יי&quot;ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי&quot;צ]] את אשר השיב. <br /> <br /> לאחר מכן הלך הרבי הריי&quot;צ להקפות אצל אביו הרבי הרש&quot;ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי&quot;צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר' אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי&quot;צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש&quot;ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים. <br /> <br /> באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'. <br /> <br /> יש המספרים כי תקופה מסויימת למד בחברותא עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעצמו!<br /> <br /> ==נישואיו== <br /> <br /> שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים, ונגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר, חיבבו מאד והבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה.<br /> <br /> ==רבנות== <br /> <br /> ===אושוועט===<br /> <br /> זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע&quot;ד]], נשלח על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. <br /> <br /> בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]] ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה. <br /> <br /> ===הצעת משרה בווררשא=== <br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי&quot;צ עצמו הציע במכתב להרה&quot;ח ר' [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר &quot;יהי' לו בקשה מביהמ&quot;ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה&quot;. <br /> <br /> ===ויטעבסק=== <br /> <br /> לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאוו. <br /> <br /> ===רסטרשקאוו=== <br /> <br /> על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי&quot;צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר: <br /> <br /> הרב מו&quot;ה אברהם אלי' שי' <br /> <br /> זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה. <br /> <br /> תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.<br /> <br /> ==הצעת משרה בשיקאגו== <br /> <br /> כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. <br /> <br /> גם הרבי הריי&quot;צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי&quot;צ &quot;הייתי מציע בהאחד מהשנים&quot; ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: &quot;אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה&quot; - האחד הוא ר' אברהם אלי'. <br /> <br /> ==מעמד הפרידה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ&quot;ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות. <br /> <br /> ==המעבר ללנינגרד== <br /> <br /> בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ&quot;ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. <br /> <br /> ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות. <br /> <br /> ==בהרי אוראל== <br /> <br /> בשנות [[מלחמת העולם השניה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.<br /> <br /> ==בסמרקנד== <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] הגיע הרב ר' אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ&quot;ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה. <br /> <br /> למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות. <br /> <br /> מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד. <br /> <br /> (השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]] ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה]. <br /> <br /> ==היציאה מרוסיא== <br /> <br /> ===במעבר פאקינג=== <br /> <br /> ר' אברהם אלי' יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]]. <br /> <br /> גם כאן עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]]. <br /> <br /> ==חניית פאריז== <br /> <br /> מפאקינג המשיך ר' אברהם אלי' עם קבוצה גדולה של אנ&quot;ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. <br /> <br /> כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] בצרפת שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי'.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]<br /> כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל &quot;המנוחה והנחלה&quot; ב[[צרפת]], חלה במחלה קשה, ונפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש&quot;ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].<br /> בחורף תשע&quot;ג יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה&quot;ת בשני ספרי &quot;פניני אברהם אליהו&quot;.<br /> <br /> == לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397] (הקישור לא תקין)<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60909 הגאון הליטאי שביקש להתמנות לראש ישיבת ליובאוויטש], י&quot;א בטבת תשע&quot;ג {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פלוטקין, אברהם אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%95%D7%91&diff=178913 2014-05-17T21:57:58Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק דובוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק דובוב]]<br /> הרב '''יצחק דובוב''' ([[ז' מנחם אב]] [[תרמ&quot;ו]]-[[א' מנחם אב]] [[תשל&quot;ז]]) היה מרבני חב&quot;ד בדור הקודם שכיהן כרב ב[[מנצ'סטר]] שבאנגליה.<br /> <br /> ==תודלות חייו==<br /> נולד למשפחה חב&quot;דית בפלך יקשוץ הסמוך ל[[עיירה]] [[בוברויסק]] ב[[ז' מנחם אב]] [[תרמ&quot;ו]]). בשנים [[תרס&quot;א]] - [[תרס&quot;ז]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הוא היה ממקורבי [[יוסף רוזין|הגאון הרוגצו'בי]] בהיותו סמוך לעיר דווינסק ואף קיבל '[[סמיכה]]' מאת הגאון.<br /> <br /> במשך שנים כיהן ברבנות בפענזע ובפינדעלע שעל יד [[מוסקבה]]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;א]] עבר ל[[ריגא]] שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב&quot;רייסישע מניינים&quot;. בשנת תרפ&quot;ח עבר מ[[ריגא]] ל[[מנצ'סטר]] שבאנגליה, שם כיהן כרב במשך חמישים שנה. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה הרב דובוב מראשוני החסידים שהתקשרו בכל לבם ונפשם אל הרבי, ומכתביו לידידיו ולבני משפחתו באותה תקופה מלאים בהרגשים חסידיים, בעידוד ובשכנוע החסידים לקבל את נשיאותו של &quot;הרמ&quot;ש&quot; אותו הכיר עוד מימיו ב[[ריגא]].<br /> <br /> נפטר ב[[מנצ'סטר]] ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תשל&quot;ח]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי. זמן מה לפני פטירתו אמר לאחד מ[[אנ&quot;ש]] שהוא מגיע לעולם הבא כשבידו שתי זכויות: [א] התעסקותו הרבה ועזרתו לעסקן המפורסם הרב [[מרדכי דובין]] בריגא בפעולות לשחרור הרבי הריי&quot;צ בי&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז; [ב] התעסקותו בשנת תש&quot;י שכ&quot;ק אדמו&quot;ר יהיה רבי... <br /> <br /> היה בעל מנגן, ידע [[ניגוני חב&quot;ד]] רבים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אברהם דובער דובוב - נפטר בחודש [[חשון]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, ר' יהודה ליב דובאוו - גר בקראון הייטס.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=701 שני סיפורים שהתרחשו עם הרב דובוב] באתר שטורעם נט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דובוב, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מנצ'סטר: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=178912 2014-05-17T21:57:35Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אבא פליסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אבא פליסקין (מימין) אומר 'לחיים' עם ר' [[מרדכי ריבקין]]]]<br /> הרב '''ישראל אבא פליסקין''' ([[תרס&quot;ה]]-[[כ&quot;ז סיון]] [[תשנ&quot;ו]]) היה משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]], ובשנותיו המאוחרות יותר, משפיע ב[[ישיבת הדר התורה]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[קראון הייטס]], פעיל להפצת יהדות בין יוצאי רוסיה, ושמש בית המדרש הגדול ב-[[770]].<br /> <br /> היה ידידו הקרוב של ר' [[מענדל פוטרפס]] מאז שנות ילדותם ב[[חרקוב]] ועד לפטירתם.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]] בפליסא שבאוקראינה, ובילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכניסוהו הוריו ללמוד אצל מלמד ירא שמים שלא נמנה על חסידי חב&quot;ד, יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]. בשנת [[תרפ&quot;ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל|סניף הישיבה בנעוועל]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] נקרא לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תרצ&quot;ד]] קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;st=&amp;pgnum=270 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י&quot;א].}} לחשוב על עלייה לארץ הקודש, אך הדבר לא יצא לידי פועל והוא נותר בתחומי ברית המועצות.<br /> <br /> עם תחילתה של [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב&quot;די שהתמקם ב[[סמרקנד]] שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הידועה]]', ובשנת [[תש&quot;ט]] נשלח על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם קבוצה של מספר אברכים נוספים ל[[אוסטרליה]] על מנת להפיח שם את השממה היהודית.<br /> <br /> בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר [[הרבי]], שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה [[משפיע]] ב[[ישיבת הדר התורה]] וכן משפיע כללי בקהילה החב&quot;דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ו[[התוועדות|התוועד]] איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם, הגיע לביקור בחצר הרבי.<br /> <br /> ב[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תשכ&quot;ג]], טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר לו: &quot;צריך לספר [[סיפורי חסידים|סיפורים מחסידים]] שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך&quot;.<br /> <br /> כאשר הקים הרבי את &quot;[[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|האו&quot;ם החסידי]]&quot; ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], מינה אותו הרבי כנציגה של מדינת [[אוסטרליה]].<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בקראון הייטס, מונה לשמש בבית המדרש הגדול ב-[[770]] ומילא את התפקיד בנאמנות רבה.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות שהה בבית אבות בעקבות מצבו הסיעודי, וב[[כ&quot;ד סיון]] [[תשנ&quot;ו]] נפטר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - ראש [[ישיבת הדר התורה]]<br /> <br /> ==תלמידו==<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פליסקין, ישראל אבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=178911 2014-05-17T21:57:01Z

<p>M770: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:בליניצקי 7.jpg|left|thumb|250px|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[תמונה:ישראל נח הגדול.jpg|left|thumb|450px|ר' אהרן יוסף ואביו ר' ישראל נח]]<br /> הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[תרס&quot;ה]]-[[תשס&quot;ב]]) מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומהמשפיע הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ&quot;ה]] נקרא לשרת לצבא הרוסי. בשמחת תורה של שנת [[תרפ&quot;ו]] ביקש את ברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להיפטר מהצבא, וכמענה אמר לו הרבי שעליו להיות עבד השם, ואם יעשה כדבריו, יפטר מעול הצבא הרוסי.<br /> <br /> בעת [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה כמו רבים מחסידי חב&quot;ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה בבוכרה, שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> עם סיום המלחמה הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק מלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כמשגיח וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ונפטר ב[[ה' שבט]] [[תשס&quot;ב]] בגיל 96.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[יעקב גנזבורג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34726 הרב בליניצקי בעיר 'יער' בצרפת]{{תמונה}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלניצקי, אהרון יוסף}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:ברינוא: אישים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=178910 2014-05-17T21:56:41Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יוסף גולדברג.jpg|left|thumb|280px|הרב יוסף גולדברג (מאחוריו הרב [[ניסן נמנוב]])]]<br /> הרב '''יוסף גולדברג''' (מכונה גם: '''יאשקע טיראספולר''', [[תרע&quot;ד]]-[[תשמ&quot;ה]]) בוגר ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ושימש כראש ישיבת [[ברינואה]] תקופה ארוכה. <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י' אייר]] [[תרע&quot;ד]] בטיראספול לאביו ר' יעקב קאפיל שהיה [[חסיד]] [[רוז'ין]] במולדובה.<br /> <br /> בגיל 13 נסע לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] ו[[תומכי תמימים האדיטש|והאדיטש]].<br /> בזכות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], המשיך ללמוד בקרעמנצ'וג, והפך לחסיד [[חב&quot;ד]]. ר' יוסף הגיע בגיל 13 ללמוד בישיבה בקרעמנצ'וג. כעבור חצי שנה כאשר הגיע 'בין-הזמנים', ר' ישראל נח [מנהל הישיבה בקרעמנצ'וג] חשש שעקב התנאים הקשים בישיבה, לא יחזור ר' יוסף אחרי החופשה לישיבה. לכן, הוא קראו לביתו, כיבדו בסעודה דשנה ודיבר על ליבו על החשיבות של לימוד נגלה וחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]]. לאחר שעה ארוכה, הדברים נכנסו ללבו של ר' יוסף, והוא הודיע לר' ישראל נח, כי הוא ישוב ללימודים מיד בתום 'בין הזמנים'.<br /> <br /> ===מנהל ישיבת תומכי תמימים===<br /> אחרי תקופה ממושכת של לימודים, החל לעבוד ב[[המחתרת החסידית ברוסיה|מחתרת]] כסגנו של ר' [[יונה כהן]]. לימים התבטא כי אלו היו הימים הכי טובים שלו.<br /> <br /> במשך שלושים ושבע שנים כיהן הרב גולדברג כראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שם העמיד תלמידים הרבה מתוך [[מסירות נפש]]. שיטתו הלימודית של ר' יוסף התאפיינה בעמקות רבה בכל סוגייא וסוגייא.<br /> <br /> [[נפטר]] ב[[כ&quot;ב סיוון]] [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו:'''<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יעקב קפיל גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]].<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב [[אברהם אזדבא]] - מד&quot;א וחבר ה[[בד&quot;ץ קראון הייטס|בד&quot;ץ]], [[קראון הייטס]].<br /> *הרב שמואל יחזקאל כהן - מנהל התלמוד תורה, [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב קליין - מנצ'סטר.<br /> *הרב וואלף - [[שליח]] הרבי בשיקגו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדברג, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91&diff=178909 2014-05-17T21:56:08Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Perlov, Mordechai 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים מרדכי פרלוב]]<br /> הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' ([[תרמ&quot;ט]]-[[י' תשרי]] [[תשל&quot;ח]], מכונה '''מרדכי חרסונר''' על שם עיר הולדתו [[חרסון]]) היה [[בעל נגלה]], [[רב]] מפורסם ובעל שמועה.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב פרלוב נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו&quot;ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ&quot;ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר&quot;נ]].}}. אביו ר' דוד היה ממשפחת פרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס&quot;ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע&quot;ג]]. בישיבה היה [[מתמיד]] עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[שמואל נוטיק]]{{הערת שוליים|כ&quot;ה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב&quot;ד]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תער&quot;ב]] נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה&quot;ג ר' אברהם דובער הכהן, [[רב]] העיר [[שדווה]] שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] נתקבל לרב בעיירה [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע&quot;ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר&quot;מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו&quot;ת בחרסון]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]].<br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ&quot;ג]] עד [[חורף]] [[תרצ&quot;ז]].<br /> <br /> כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל-10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא&quot;ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע&quot;פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש&quot;ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פרלוב ועל יסוד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.<br /> <br /> בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] ועניני יהדות נוספים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערת שוליים|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[הרבי]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערת שוליים|עיין במפתח האגרות הנדפס בח&quot;כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}.<br /> <br /> הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&amp;search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ&quot;ה].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב{{הערה|חתן הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב&quot;ד ליובאוויטש מלבורן]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום הכיפורים]] [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''גט למעשה''' - עיונים ו[[פסק דין|פסקי דין]] בנושא [[עיגון]], [[יבום]], [[גט]] ו[[חליצה]] - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' ד[[גרמניה]]. יצא לאור [[תש&quot;ל]].<br /> *'''לקוטי סיפורים''' - מאות סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונם אסתרמן]]. כתיבת הספר נעשתה בבקשת [[הרבי]]. מהדורה ראשונה - [[תשכ&quot;ו]], מהדורה שניה - [[תשנ&quot;ב]]. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[ישראל נתן סלווין]] ור' שניאור זלמן פרלוב - [[תשס&quot;ב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תולדותיו''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים''', [[תשס&quot;ב]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרלוב, חיים מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=178908 2014-05-17T21:55:42Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ליברוב סעדיה.jpg|left|thumb|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]<br /> הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר&quot;ס]]-[[ה' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ומשפיע חסידי בעל שיעור קומה.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ח' שבט]] [[תר&quot;ס]] בקריאדי שב[[רוסיה]]. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרים מרייאשא.<br /> <br /> יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש&quot;ו]], משם הגיע ל[[צרפת]] לאחר מכן נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] לבדו ללא משפחתו.<br /> <br /> מאוחר יותר התיישב על פי הוראת [[הרבי]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות והתוועדות עם החסידים בעיר, עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר.<br /> <br /> נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] יצא לאור ספר [[תולדות ר' סעדיה]] על חייו ומסירות נפשו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו''':<br /> *הרב [[שמואל מנחם מענדל ליברוב]] - לונדון אנגליה, נישא (בנישואיו הראשונים) לבתו של הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br /> *הרב [[שלום דובער ליברוב]] - ברינואה [[צרפת]].<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - מנצ'סטר אנגליה.<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.<br /> '''בנותיו''':<br /> * מרת רבקה שיינא נאטיק - אשת ר' [[שלום בער]], ברינואה [[צרפת]].<br /> * מרת פרידא זירקינד - אשת ר' שמחה [[מאנטרעאל]]<br /> * מרת קריינא גרינפלד - נישאה לרב שמואל ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברוב סעדיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באסיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=178907 2014-05-17T21:55:03Z

<p>M770: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:בן ציון שם טוב.jpg|left|thumb|250px|הרב בן ציון שם טוב]]<br /> [[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שם טוב]]<br /> הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[תרס&quot;ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל&quot;ה]]) היה [[שד&quot;ר]] ו[[חסיד]] בעל [[מסירות נפש]]. היה מקושר בלב ובנפש ל[[רבותינו נשיאנו]] ומסור ל[[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרה&quot;ח ר' בנציון שמטוב נולד בשנת [[תרס&quot;ב]] בעיר [[דרויא]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע&quot;ה]] עד שנת [[תרפ&quot;ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו [[הרבי הריי&quot;צ]]: &quot;בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא&quot;ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ב[[יורה דעה|יו&quot;ד]] ו[[חושן משפט|חו&quot;מ]], ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו&quot;.<br /> <br /> ==עסקנותו ושליחותו==<br /> היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ו]] שלח הרבי הריי&quot;צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות [[וואהלין]], לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].<br /> <br /> ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את [[וואהלין]], וכך כותב עליו הרבי הריי&quot;ץ: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה&quot;י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}<br /> <br /> בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והי' מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי&quot;צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> בסוף שנת [[תרפ&quot;ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי&quot;צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד&quot;ר פ&quot;ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת&quot;ל לא יכלו למצוא דבר}}.<br /> <br /> כשלקחו את הרבי הריי&quot;צ לכלא ב[[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ&quot;ל) וחקרו אותו על הפעולות של הרבי הריי&quot;צ והוא כמובן לא גילה כלום. <br /> <br /> ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. ב[[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.<br /> <br /> ==יציאתו מרוסיה==<br /> עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש&quot;ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים. <br /> <br /> הגיע לפולין ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד&quot;ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב&quot;ד באירופא שיקבלו ע&quot;ע את נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> הי' ממקימי '[[ועד להפצת שיחות]]' הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' באה&quot;ק להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה&quot;ק. מפורסם בקרב חסידי חב&quot;ד ניגונו המביע רגש מיוחד על הניסים שהתחוללו בימים הקשים ההם: &quot;ניסים ניסים האט געשען...&quot;.<br /> ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.<br /> <br /> ר' בנציון נהרג בה' [[תמוז]] ה[[תשל&quot;ה]] בתאונת דרכים ליד [[כפר חב&quot;ד]], ומ&quot;כ ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> == בניו ==<br /> * ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה<br /> * ר' [[ישראל שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס<br /> * ר' [[מנחם מענדל שמטוב|מנחם מענדל ע&quot;ה שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס<br /> * ר' [[שלום דובער שמטוב]] - שליח הרבי למישיגן, דטרויט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שם טוב בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים פולטובה]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:ש&quot;דרים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=178906 2014-05-17T21:54:48Z

<p>M770: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל נח בלינצקי.jpg|left|thumb|250px|הרה&quot;ח ר' ישראל נח בליניצקי]]<br /> הרב '''ישראל נח בליניצקי''' (מכונה '''ישראל נח הגדול''', [[ניסן]] [[תרמ&quot;ג]]-[[י' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]]) היה מחשובי ה[[משפיע|משפיעים]] בדור האחרון, ניהל את ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים סמרקנד]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]], ואת כל פעלו למען '[[תומכי תמימים]]' עשה בהתנדבות גמורה. <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ&quot;ג]]. בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בצילם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבה [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|המחתרתית בקרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.<br /> <br /> בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'.<br /> <br /> ===משפיע ב[[סמרקנד]]===<br /> <br /> במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים. <br /> <br /> ===בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]===<br /> עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך לבוב במסגרת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הידועה]], ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע ל[[צרפת]], שם מונה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה דמות מופת לתלמידי הישיבה. <br /> <br /> הוא היה בברינואה כ&quot;אבא של כולם&quot;, [[אנ&quot;ש]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת.<br /> <br /> מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[תש&quot;ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים. <br /> <br /> כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו&quot;ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו&quot;ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות. <br /> <br /> רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה המשפיע ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה. <br /> <br /> חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר' ישראל נח ללא כל תמורה.<br /> <br /> בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו'<br /> <br /> בשנת תש&quot;ז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה לו שלא לנסוע לארצות הברית אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: &quot;אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו לארצות הברית אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ט' עמוד רמה.}}. <br /> <br /> אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש&quot;ז מינה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה. <br /> <br /> לאחר [[י' שבט תש&quot;י]] המשיך ר' ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של [[הרבי]]. <br /> <br /> במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה ב[[כפר חב&quot;ד]]. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו הרה&quot;ח אהרן יוסף ע&quot;ה לרבי ונכנס ל[[יחידות]], ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).<br /> <br /> == אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו ==<br /> <br /> ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, ומי ששמע אותו אומר את ה'אמן יהא שמיה רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ'ע אמר, שה'אמן יהא שמי' רבא' של ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים. <br /> <br /> כך גם ב[[ספירת העומר]] היה מתפעל בכל פעם מחדש.<br /> <br /> כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם היה בוכה תוך כדי קריאתה.<br /> <br /> == לב חסידי חם ==<br /> <br /> [[תמונה:ישראל נח בלניצקי מתפללPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל נח בלניצקי בתפילה]]<br /> <br /> ר' ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, וגם כאשר אירעו מקרים מצערים, היה משתתף במוחש בצער הזולת.<br /> <br /> על טוב ליבו מעיד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר' ישראל נח פגע בו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ט&quot;ו עמוד שי.}}: {{ציטוטון|ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר' ישראל נח שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה}}.<br /> <br /> == מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> חסיד ומקושר היה ר' ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב.<br /> <br /> כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי'צ, הפנה ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול ו[[השגחה פרטית]], וזה המענה שקיבל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ד' עמוד תה.}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|את מכתב שאלותיו בענייני דא&quot;ח מסרתי לחתני הרה&quot;ח הרה&quot;ג הר' מנחם מענדל שליט&quot;א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו}}.<br /> <br /> ואכן למכתבו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו{{הערה|ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.}}.<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מער'ח סיון - בשלילה: <br /> <br /> {{ציטוטון|ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו' איז ווי קען מען זיין אזוי}} [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו'-איך אפשר ככה]. {{ציטוטון|אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דארף דאס דער רבי באזארגען דאס איז זיינע אחריות}} [= אלא איך יהי' עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו].<br /> <br /> == ברור כי הרבי הוא המשיח ==<br /> [[קובץ:ישראל נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר הביוגרפיה על הרב בליניצקי]]<br /> לקראת [[י' שבט תש&quot;ל]] נסע הרב ניסן נמנוב לרבי, ובברינואה ישב ו[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים ר' ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר' ניסן מתוועד ור' ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה. <br /> <br /> אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אומר 'הרבי מו&quot;ח' ('דער רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר &quot;הרבי מו&quot;ח&quot;. והביא שהיתה הנהגה כזו גם אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לאביו אבל אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן. <br /> <br /> לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. <br /> רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. &quot;הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים&quot;.<br /> <br /> == ברכת הרבי לאריכות ימים ==<br /> <br /> ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. היה זה בשנת [[תשי&quot;ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: {{ציטוטון|בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים}}. ובכתב יד הוסיף הרבי &quot;לו ולזוגתו שיחיו&quot;. ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים. <br /> <br /> ר' ישראל נח נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן ב[[חלקת חב&quot;ר בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]] בסמיכות ל[[שניאור זלמן פרדקין|בעל ה&quot;תורת חסד&quot;]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;בניו:<br /> *ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> *ר' איצ'ה בלניצקי<br /> *ר' מענדל בלניצקי<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת רבקה, אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[מילאנו]], איטליה.<br /> *חיה מיאעסקי<br /> <br /> ;נכדיו:<br /> *הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, [[תשס&quot;ו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53443 גלריית תמונות מחייו של ר' ישראל נח] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32727 תפילתו הלבבית של ר' ישראל נח] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בליניצקי ישראל נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

M770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%9E%D7%95%D7%A6%27%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=178905 2014-05-17T21:53:52Z

<p>M770: </p> <hr /> <div>[[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]<br /> ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ&quot;ד]]-[[תשמ&quot;ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===ילדות חסידית===<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ד]] בעיירה [[נעוול]].<br /> <br /> כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל&quot;תאוות היתר&quot;. בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס&quot;ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב&quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של המשפיע הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]] ע&quot;ה. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב&quot;תומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> ב&quot;שבע שנות השבע&quot; בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב&quot;גיגיות&quot; מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ &quot;רק&quot;ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם &quot;סיגופים&quot; שונים בעניני אכילה ושינה.<br /> <br /> בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב&quot;תומכי-תמימים&quot;, נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] &quot;[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]&quot;, הי&quot;ד. בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ר' פרץ נשאר ב&quot;תומכי-תמימים&quot; עד חתונתו (בשנת תרע&quot;ו), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי בעיירה סמיונובקא, ר' נחמן הבלין ז&quot;ל, דודנו של המשפיע הידוע ר' [[זלמן הבלין]] ז&quot;ל. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - &quot;פרנסתם הרוחנית&quot; של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה. <br /> <br /> כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ&quot;ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.<br /> <br /> ===תקופת סימפרופול===<br /> בשנת תרפ&quot;ה עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי&quot;צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר. <br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ז חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של &quot;סיפנאי-טיף&quot; (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה. <br /> <br /> באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה&quot;וידוי&quot; מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר &quot;אני מאמין&quot;... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם &quot;אני מאמין&quot; בכל נשיאי חב&quot;ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.<br /> <br /> במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב&quot;ד כשלושה-ארבעה מנינים.<br /> <br /> ===העתקה לליננגרד===<br /> במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מאוקראינה ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל &quot;נאור&quot; אחד, פירסם בעיתון &quot;סטררי קרים&quot;, אשר &quot;מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות&quot;. <br /> <br /> כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת תרצ&quot;א עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.<br /> <br /> ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.<br /> <br /> === מחוץ לרוסיה ===<br /> ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה לפולין עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי&quot;ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה. בתפקיד זה שימש עד יומו האחרון.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;א טבת]] [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> ==אלה תולדות פרץ==<br /> הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]].<br /> <br /> עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס&quot;ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס&quot;ח]] נפסקה כתיבת הסדרה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[שמואל מוצ'קין]].<br /> *הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], קראון הייטס.<br /> *הרב [[לייבל מוצ'קין]] - [[משפיע]] בקראון הייטס.<br /> *הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו&quot;ר צעירי אגודת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]</div>

M770