https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=MOSHE+AMOZIGHחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-24T02:16:58Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5&diff=842347פנחס מקוריץ2026-04-17T12:57:09Z<p>MOSHE AMOZIGH: /* בן המלך החולה */</p>
<hr />
<div>{{דמות| שם =<br />
| תמונה = מקוריץ.jpg<br />
| תיאור = ציונו ב[[שפטיבקה]]<br />
| תאריך לידה= [[ה'תפ"ו]]<br />
| תאריך פטירה = [[י' באלול]] [[תק"נ]]<br />
}}<br />
רבי '''פנחס שפירא מקוריץ''' ([[תפ"ו]], 1726 – [[י' באלול]] [[תק"נ]], 1790) היה מתלמידיו הקרובים של [[הבעל שם טוב]] ומגדולי [[אדמו"ר|צדיק]]י ה[[חסידות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תפ"ו]], לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת ה[[חסידות]].<br />
<br />
עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה [[מתנגד]] החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של [[הבעל שם טוב]]. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.<br />
<br />
רבי פנחס ישב זמן ממושך ב[[קוריץ]]. אחר כך התיישב באוסטראה.<br />
<br />
== בן המלך החולה ==<br />
<br />
דרכו של [[המגיד ממזריטש]] הייתה לומר דברי [[חסידות]] ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם{{הערה|למרות שהיה תלמידו}}. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.<br />
<br />
ראה זאת [[אדמו"ר הזקן]], והשמיע באוזני רבי פינחס משל:<br />
<br />
:::''"בן מלך חלה, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתו. לבסוף אמרו, שיש אבן יקרה ונדירה, שאם יכתשוה לאבקה וישקו ממנה את בן-המלך - יחלים. החלו הכול לחפש אחר האבן, ונתברר שזו האבן המפארת את כתר המלך, שאין כמותה בכתרי כל המלכים. חסו השרים על הכתר, ובפרט שמחלת הבן החמירה עד שהיה ספק אם יוכל לבלוע את התרופה. באו ושאלו את פי המלך. אמר המלך: יקר הוא הכתר, ויקרה היא האבן המפארת אותו, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת ערכו של בן-המלך. כדאי לכתוש את האבן אפילו על הספק - אולי טיפה אחת תיכנס ותצילו.<br />
<br />
סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.<br />
<br />
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] במזריטש, הוא קיבל מתורתו{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ח]].}}.<br />
<br />
== האמת והשקר ==<br />
<br />
מסופר כי פעם בא [[אדמו"ר הזקן]] לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע שנים עמל לדעת מה הוא [[שקר]], שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך ה[[אמת]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך ל[[מלאכים]] ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כ[[יתרון האור מן החושך]]. <br />
<br />
רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים ב[[קריאת שמע]], שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
<br />
אין ספר שחיבר הרבי מקוריץ. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם [[קבלה]] הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.<br />
<br />
עיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר מדרש פנחס (ח"א - ורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (ורשה תר"ע).<br />
<br />
קטעים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים שונים: לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ [[תרי"ח]]); בספר "נופת צופים", לבוב [[תרכ"ה]]; קונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכ"ד]]).<br />
<br />
בשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, בשם "אמרי פנחס השלם".<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנת [[תק"נ]] עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה{{הערה|שם כיהן כרב העיר תלמידו הקרוב רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]], ושם התגורר גם בנו, חתנו של ר' יעקב שמשון.}}, בה חלה ונפטר ב[[י' אלול]].<br />
<br />
==תלמידיו==<br />
*רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]]<br />
<br />
== שאלת מקום קבורתו ==<br />
<br />
בשנות המ"מים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה בבית העלמין החדש מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס מקוריץ. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.<br />
<br />
אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' [[גדליה מזל]] שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום<br />
אוהל והציבור החל לפקוד את המקום{{הערה|1=ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99&diff=768528שיחה:אהרן יעקב שוויי2025-05-19T09:39:10Z<p>MOSHE AMOZIGH: /* שינוי שם הערך */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>נראה שיש להעביר לערך עם שמו המלא --[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 14:40, 13 דצמבר 2008 (EST)<br />
<br />
"הינו מרא דאתרא". זה אובייקטיביות? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:05, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
:זאת עובדה שאין עליה עוררין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:13, 14 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
==דברים שוליים==<br />
יש כאן מלא דברים שהינם שוליים מצד עצמם, וכל חשיבותם הוא מצד ה"פוליטיקה" שבהם, וחבל. אני לא אמחוק (לפחות עד שלא אהיה פעיל יותר באתר), אבל {{א|להתראות}}, מותר לשמור על רמה.<br />
<br />
ואם כבר אתינן להכי, על אף שהסיפור עם אמו הוא עם מוסר השכל חזק ביותר, ואף נערכו עליו הצגות רבות, לדעתי הוא שולי בערך זה. על כל פנים, אין סיבה שדוקא ההצגה של בורו פארק תצויין. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:49, 23 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
אתה יכול לציין עוד מקום שעשו הצגה על סיפור עם אימו?<br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{חב"דפדים פעילים}} האם מישהו יודע מי זה ההורים של אשתו של הרב שוויי? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 22:16, 7 ביולי 2024 (IDT)<br />
<br />
== שינוי שם הערך ==<br />
<br />
אהרן כותבים כך וללא וא"ו... [[משתמש:MOSHE AMOZIGH|MOSHE AMOZIGH]] - [[שיחת משתמש:MOSHE AMOZIGH|שיחה]], 12:39, כ"א באייר, ה'תשפ"ה 12:39, 19 במאי 2025 (IDT)</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=716303יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין2024-10-14T05:49:33Z<p>MOSHE AMOZIGH: </p>
<hr />
<div>רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] השני של [[חסידות קומרנא]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[ה'תקס"ו]] לאביו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אלכסנדר סנדר אייכנשטיין]] מקומרנא. התייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]]. לאחר חתונתו עבר לגור ב[[עיירה]] פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.<br />
<br />
את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוביץ מלובלין]], רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]], חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מ[[חסידות דינוב|דינוב]], רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי [[מאיר מאפטא]] בעל "[[אור לשמים]]" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br />
<br />
== רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"ד ==<br />
בספרו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''הגאון הקדוש [[אדמו"ר הזקן|מוהר"ז]] בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק".<br />
<br />
בספרו "שולחן הטהור" (או"ח, סימן סו, זר זהב, ס"ק ב) הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "גיבור חזק, נר ישראל המאיר לארץ". <br />
<br />
ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים".<br />
<br />
מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'{{הערה|מפי הרב [[שמואל הלפרין]], הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לנינו רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש '''היכל הברכה''' - במדבר (הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו.{{הערה|מבוא לספר פורת יוסף {לרבי חיים יעקב ספרין) על התורה, עמ' 19-18.}}.<br />
<br />
יחד עם זאת, בסעודת ליל ב' דחג השבועות תשכ"ז כשהרש"ג אמר שבליובאוויטש החזיקו מהאדמו"ר מקומרנא, אמר הרבי שפעם הביאו לרבי הרש"ב את ספרו של האדמו"ר מקומרנא והרבי הרש"ב עיין בו, וכשהגיע למקום שבו האדמו"ר מקומרנא אומר היפך מדברי אדמו"ר הזקן - הוציא את הספר מחדרו. הרבי הוסיף שאצל הרבי הריי"צ היו מונחים ספרי האדמו"ר מקומרנא במדפים הנמוכים בספרייה (המלך במסיבו, חלק א, עמ' קעא).<br />
<br />
ר' איצ'ה מתמיד סיפר שהרבי הרש"ב עשה מאמצים להשיג את ספרי האדמו"ר מקומרנא, וכשהגיעו לידו למד בהם בכל יום משך זמן די רב. אך פעם הגיע למקום שבו חולק האדמו"ר מקומרנא על אדמו"ר הזקן, ואז סגר הרבי הרש"ב את הספר ויותר לא עיין בו (מעדות הרב יעקב יהושע לאופר ששמע מבנו של ר' איצ'ה, ששמע מאביו. המלך במסיבו, חלק ב, עמ' רנח). <br />
<br />
בסוף סידור תהלת ה' בהקדמה ל[[משניות]] שאומר אבל, מובא ציטוט מהאדמו"ר מקומרנא. רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מצטט את האדמו"ר מקומרנא לפרקים בכתביו.<br />
<br />
==מספריו==<br />
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם:<br />
* '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.<br />
* '''אוצר החיים''' - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).<br />
*'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br />
* '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי קבלת [[האר"י]] והבעש"ט.<br />
* '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br />
* '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br />
* '''אדם ישר''' - תפילות להנצל ממגפה<br />
* '''דרך אמונה''' - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br />
<br />
כמו כן חיבר מספר ספרים ב[[תורת הנגלה]] ובהלכה, והם:<br />
* '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br />
* '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br />
* '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br />
* '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br />
* '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.<br />
<br />
בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי [[נשמה|נשמות]] (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.<br />
<br />
קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br />
*היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br />
* זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br />
* שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br />
{{סדרה|הקודם=חסידות זידיטשוב|רשימה=אדמו"רי [[קומרנא]]|שנה=[[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ספרין, יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשוב]]<br />
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=716302יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין2024-10-14T05:40:58Z<p>MOSHE AMOZIGH: </p>
<hr />
<div>רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] השני של [[חסידות קומרנא]].<br />
<br />
אביו הוא האדמו"ר רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין האדמו"ר מקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור ב[[עיירה]] פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.<br />
<br />
את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוביץ מלובלין]], רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br />
<br />
== רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"ד ==<br />
בספרו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''הגאון הקדוש [[אדמו"ר הזקן|מוהר"ז]] בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק".<br />
<br />
בספרו "שולחן הטהור" (או"ח, סימן סו, זר זהב, ס"ק ב) הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "גיבור חזק, נר ישראל המאיר לארץ". <br />
<br />
ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים".<br />
<br />
מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'{{הערה|מפי הרב [[שמואל הלפרין]], הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לנינו רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש '''היכל הברכה''' - במדבר (הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו.{{הערה|מבוא לספר פורת יוסף {לרבי חיים יעקב ספרין) על התורה, עמ' 19-18.}}.<br />
<br />
יחד עם זאת, בסעודת ליל ב' דחג השבועות תשכ"ז כשהרש"ג אמר שבליובאוויטש החזיקו מהאדמו"ר מקומרנא, אמר הרבי שפעם הביאו לרבי הרש"ב את ספרו של האדמו"ר מקומרנא והרבי הרש"ב עיין בו, וכשהגיע למקום שבו האדמו"ר מקומרנא אומר היפך מדברי אדמו"ר הזקן - הוציא את הספר מחדרו. הרבי הוסיף שאצל הרבי הריי"צ היו מונחים ספרי האדמו"ר מקומרנא במדפים הנמוכים בספרייה (המלך במסיבו, חלק א, עמ' קעא).<br />
<br />
ר' איצ'ה מתמיד סיפר שהרבי הרש"ב עשה מאמצים להשיג את ספרי האדמו"ר מקומרנא, וכשהגיעו לידו למד בהם בכל יום משך זמן די רב. אך פעם הגיע למקום שבו חולק האדמו"ר מקומרנא על אדמו"ר הזקן, ואז סגר הרבי הרש"ב את הספר ויותר לא עיין בו (מעדות הרב יעקב יהושע לאופר ששמע מבנו של ר' איצ'ה, ששמע מאביו. המלך במסיבו, חלק ב, עמ' רנח). <br />
<br />
בסוף סידור תהלת ה' בהקדמה ל[[משניות]] שאומר אבל, מובא ציטוט מהאדמו"ר מקומרנא. רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מצטט את האדמו"ר מקומרנא לפרקים בכתביו.<br />
<br />
==מספריו==<br />
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם:<br />
* '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.<br />
* '''אוצר החיים''' - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).<br />
*'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br />
* '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי קבלת [[האר"י]] והבעש"ט.<br />
* '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br />
* '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br />
* '''אדם ישר''' - תפילות להנצל ממגפה<br />
* '''דרך אמונה''' - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br />
<br />
כמו כן חיבר מספר ספרים ב[[תורת הנגלה]] ובהלכה, והם:<br />
* '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br />
* '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br />
* '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br />
* '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br />
* '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.<br />
<br />
בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי [[נשמה|נשמות]] (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.<br />
<br />
קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br />
*היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br />
* זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br />
* שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br />
{{סדרה|הקודם=חסידות זידיטשוב|רשימה=אדמו"רי [[קומרנא]]|שנה=[[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ספרין, יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשוב]]<br />
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%27&diff=682732תהלים ה'2024-05-20T16:29:59Z<p>MOSHE AMOZIGH: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{חלונית<br />
|ניקוד=כן<br />
|רוחב=37%<br />
|כותרת= תהילים ה' {{ש}}לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.<br />
|תוכן=<br />
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.{{ש}}<br />
'''ב:''' אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי.{{ש}}<br />
'''ג:''' הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵא-לֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל.{{ש}}<br />
'''ד:''' ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה.{{ש}}<br />
'''ה:''' כִּי לֹא אֵ-ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע.{{ש}}<br />
'''ו:''' לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.{{ש}}<br />
'''ז:''' תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'.{{ש}}<br />
'''ח:''' וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.{{ש}}<br />
'''ט:''' ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ.{{ש}}<br />
'''י:''' כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן.{{ש}}<br />
'''יא:''' הַאֲשִׁימֵם אֱ-לֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי מָרוּ בָךְ.{{ש}}<br />
'''יב:''' וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.{{ש}}<br />
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}<br />
}}<br />
'''תהלים ה'''' הוא המזמור החמישי ב[[ספר תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], והוא הפרק היחיד בתהלים שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.<br />
<br />
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ליום ההולדת ה-5.<br />
<br />
== תוכן ==<br />
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, וצדיקים ישמחו בשביל מעשיהם הטובים".<br />
<br />
ניתן לחלק את הפרק לארבעה חלקים:<br />
*'''פסוקים ב'-ד'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני ה'.<br />
*'''פסוקים ה'-ז'''': הבעת ביטחון שה' לא רוצה במעשי הרשעים.<br />
*'''פסוק ח''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'.<br />
*'''פסוקים ט'-י"ג''': תפילה לה' שיברך אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים.<br />
<br />
==בנוסח התפילה==<br />
פסוק ח' נאמר מידי יום, בפתיחת ל[[קרבנות (תפילת שחרית)|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]].<br />
<br />
פסוקים ב' וד' נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה".<br />
<br />
(בנוסח עדות המזרח נוהגים לומר את פסוק ג' ב[[תפילת מנחה]] בין 'אשרי' לתפילת עמידה).<br />
<br />
==בתורת החסידות==<br />
*'''למנצח אל הנחילות''' - נחילות לשון רבים, רומז גם לנחלה של לעתיד לבוא{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תרכט.}}, וההתפעלות של דוד היא מהצירוף של ה'נחלה' בעולם הזה עם ה'נחלה' של העולם הבא '''יחד''', והכח לזה הוא הירושה שכל יהודי מקבל, שמתגלה אצלו על ידי שהוא בעצמו בבחינת קטנות וביטול, כמו דוד שהיה הקטן שבאחים{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ט.}}.<br />
*'''בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך''' - הבוקר הראשון הוא כנגד הבוקר שכתוב באברהםש הוא מידת החסד, והשני הוא כנגד הבוקר של יוסף שהוא מידת היסוד, שענינה היא כפי שהדבר נמשך ומתקבל למטה. והחיבור של שני המעלות האלו יחד הוא ההמשכה של הענינים הכי נעלים, אלא שנמשכים למטה עם כל המעלות שלהם כפי שהם{{הערה|שם=בלק}}.<br />
*'''אערוך לך ואצפה''' - אצפה הוא גם מלשון ציפיה ותקווה וגם מלשון ציפוי וכיסוי, שמורה על האיחוד של שתי המעלות של ההמשכה למטה ועם זאת כשהענין נמשך למטה ו'מתכסה' הציפוי הוא כעין ציפוי זהב, שלא רק שהוא לא נראה כדבר זר ופחות, אלא יש בו את כל המעלות{{הערה|שם=בלק|שיחת שבת פרשת בלק תשט"ו.}}.<br />
*'''לא יגורך רע''' - פסוק זה עוסק בעולם האצילות, שם אין אפילו נתינת מקום לרע, ועל דרך זה בכל יהודי מישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשי"ח.}}.<br />
*'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}.<br />
*'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - בגמרא במסכת ברכות ריש פרק ה' חולקים האמוראים מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=8 צילום הפרק בתהילים 'אוהל יוסף יצחק']'''<br />
* הרב [[ברוך וילהלם]] שיעור ב[https://limudtora.co.il/content/audios/3079.mp3?download=1 פרק ה] על פי תורת החסידות, להאזנה באתר 'לימוד תורה'.<br />
<br />
{{מזמורי ספר התהלים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תהלים|ה]]</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=646105שיחה:לקוטי דיבורים (ספר)2023-12-01T09:13:35Z<p>MOSHE AMOZIGH: /* שם הערך */</p>
<hr />
<div>פחחח ממש לא לענין. זהו? שיחות? מה עם הסיפורים מה עם הסגנון המיוחד? מה עם עבודה השכלה וכו'....<br />
פעעעע לא שווה להשקיע בבדיחבדפדיה הזו.!!!!!!111 {{שכח|יש נוחלין}}<br />
<br />
:חב"דפדיה נכתבת על ידי כותבים בהתנדבות שאתה זכית להמנות עליהם, והאחריות מוטלת על כולם במידה שווה. נשמח אם תוסיף את המידע הדרוש. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"א, למניינם 05:51, 29 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
<br />
מציע לשנות את שם הערך ל"לקוטי דיבורים" ללא יו"ד אחרי הלמ"ד--[[משתמש:MOSHE AMOZIGH|MOSHE AMOZIGH]] - [[שיחת משתמש:MOSHE AMOZIGH|שיחה]], 09:13, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ד 09:13, 1 בדצמבר 2023 (UTC)</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=646104שיחה:לקוטי דיבורים (ספר)2023-12-01T09:13:21Z<p>MOSHE AMOZIGH: /* שם הערך */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>פחחח ממש לא לענין. זהו? שיחות? מה עם הסיפורים מה עם הסגנון המיוחד? מה עם עבודה השכלה וכו'....<br />
פעעעע לא שווה להשקיע בבדיחבדפדיה הזו.!!!!!!111 {{שכח|יש נוחלין}}<br />
<br />
:חב"דפדיה נכתבת על ידי כותבים בהתנדבות שאתה זכית להמנות עליהם, והאחריות מוטלת על כולם במידה שווה. נשמח אם תוסיף את המידע הדרוש. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"א, למניינם 05:51, 29 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
<br />
מציע לשנות את שם הערך ל"לקוטי דיבורים" ללא יו"ד אחרי הלמ"ד</div>MOSHE AMOZIGHhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=646055שיחה:רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)2023-11-30T18:52:43Z<p>MOSHE AMOZIGH: /* תאריך נישואיו */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>==כותרת מישנית==<br />
בכותרת משנית בדבר שחרורו, הוספתי את כל גלגול הדברים שהביא למאסר והשחרור. לקחתי זאת מחוברת שי"ל ע"י בער'ל לוין (שיצאה בעקבות גילוי תיק החקירה ובו כל המסמכים בנוגע למאסר וכו'), כפי שרואים בטקסט שתחת הכותרת "תוכן ההלשנה וכו'" יש כל כמה משפטים הפני' למסמך מסוים, מסמכים אלו קיימים ואפשר להעלותם, בצורה שיהוו שההפניה תהוה קישור אליהם, אבל בפשטות אין מקום שיהיו כערך בפני עצמם. ע"כ נשאלת השאלה אם יש ענין לעשות קישורים אלו?<br />
<br />
חוץ מזה שכמובן יש להוסיף מתישהו את כל תיאור המאסר והגאולה כפי שמופיע בשיחות אדמו"ר הריי"צ (הובאו בספר התולדות), וכל המקדים הרי"ז משובח. ---[[משתמש:בני|בני]]<br />
<br />
:לדעתי יש עניין בקישורים אלו. זה יוסיף המון. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:46, 2 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== בסיפור המאסר והגאולה להפנות ל"ערך מורחב" ==<br />
<br />
לפענ"ד תחת הכותרת של המאסר והגאולה צריך להיות כתוב בקיצור משהו כזה: <br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו כתבו עליו מלשינות והובילוהו למעצר. בחודש כסלו השתחרר ממאסרו, התאריך י' כסלו הוא "חג הגאולה" שלו אשר נחוג עד היום (אי אמירת תחנון, פארברעיינגנ'ס וכו').<br />
<br />
ושם להפנות לערך מורחב (אשר כרגע שמו "[[י' כסלו תקפ"ז]]', ושם יקראו בדיוק (כעת הכנסתי שם את כל הפרטים) על החילוק בין התאריכים מה שהי' ידוע מה התגלה, ומה בדיוק הייתה מהות ההלשנה וסיפור הגאולה וכו', לכאו' במצב העכשווי זה סתם 'מסרבל' את הערך (כעת נושא זה מהווה את רוב הערך!).<br />
<br />
כעת ראיתי, שכך הוא גם באדמו"ר הזקן אודות ספר התניא וסיפור המאסר והגאולה.<br />
<br />
::טופל ע"פ הערתך. בכ"א אני חושב שיש להוסיף ראשי פרקים נוספים בערך [[אדמו"ר האמצעי]] מה[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו וגאולתו]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:37, 26 בנובמבר 2009 (UTC)<br />
<br />
== חמיו של אדמו"ר האמצצעי ==<br />
<br />
נכתב בערך "אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני". נראה למשתמש חסיד שזה יעקב ש"ץ מברלין. מישהו יודע על זה משהו? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:45, 7 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:ראה סקירה יפה ומכובדת מאת ר' [[שלום דובער לוין]] ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון 1. אגב, זה לא 'ש"ץ מברלין' אלא שלא ידעתי איך לזהותו בדיוק, אז כתבתי ע"פ שמות מפשחתם של חתניו, ש"ץ וברלין, ויש לתקן. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
<br />
== תמונתו ==<br />
<br />
קטעי שיחות על התמונה אין מקומן באנציקלופדיה, אבקש למחוק את הקטע, אעשה זאת מחר באם לא יערערו על כך. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 17:31, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:אם כבר, מחק את כל הפיסקה "תמונתו" וכדאי לציין היכן שהוא בערך את העדר תמונתו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 07:53, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::בוצע. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:53, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::חלקית. לא צויין בערך את העדר תמונה ממנו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:23, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::אתה חושב שזה חשוב? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:28, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::::כן, לפחות כדי להבהיר מדוע יש תמונה מספרו. אולי אפשר לציין זאת בסוגריים תחת התמונה. אנסה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:47, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::::עשית זאת נהדר. אגב, האם זה מוחלט שאין ציור ממנו או שזאת השערה [ייתכן שציירו את פניו במאסרו]? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:49, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::::::אדרבה, אם ישנם מקורות להשערה בדבר קיום תמונה, אפשר להוסיף את הפיסקה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 14:01, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::::::לא אמרתי שיש השערות, רק שאלתי האם אי מציאות התמונה זה דבר מוחלט? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 14:02, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
אני ראיתי תמונה של אחד הסלונים שאמרו עליו שהוא מאד דומה לאדמור האמצעי אולי כדאי להעלות את זה שהקורא ידע לפחות בערך איך הוא היה ניראה אם אתה לא יודע מי מדובר אני יכול לבדוק זאת פשוט כעת אינו תחת ידי--[[משתמש:חצקל|חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:19, 1 באפריל 2012 (IDT)<br />
:הבא את התמונה והמקור לדמיון לאדמו"ר האמצעי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י' בניסן ה'תשע"ב 10:16, 2 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== ביתו ברכה - נגזר מגוף הערך ==<br />
<br />
ביום [[י"ד בשבט]] [[תקס"ח]] חיתנו את בתם ברכה עם הרב יונה מ[[ז'יטומיר]]. בחתונה השתתף [[אדמו"ר הזקן]] שאף אמר [[מאמר]]י חסידות. הזוג התגורר כל חייהם ב[[ליובאוויטש]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' באב ה'תשע"ג • 01:45, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
== מקור השם 'אדמו"ר האמצעי' ==<br />
<br />
שמא זה יביאו בגוף הערך (תחת כותרת מיוחדת או לאו דווקא) את סיבת הכינוי 'האמצעי' (חשבו שהצ"צ יהיה המשיח ובמילא הוא האמצעי בין אדמה"ז לצ"צ וכו')? {{אנונימי}}<br />
:בהחלט מתאים להביא בגוף הערך. שמא תוכל לציין מקור ל'מקור השם' הנ"ל? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בכסלו ה'תשע"ה 20:02, 29 בנובמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
==השם==<br />
שמו אמור להיות דוב בער ולא דובער! ראו בערך שאני באמצע לכתוב [[משתמש:שמואל חיים/דוב בער (שם)|דוב בער]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:49, י"ד באב, ה'תש"ף 16:49, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== שניאורי ==<br />
<br />
הוספתי הפנייה לשם "[[שניאורי]]" אך עדיין יש מקום לציין בגוף הערך ששם משפחתו של [[אדמו"ר האמצעי]] היה "שניאורי" על שם אביו [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נקרא שניאור. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 01:28, י"ט באב, ה'תש"ף 01:28, 9 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== טעות ==<br />
<br />
בערך כתוב ש"בשנת ['''תקפ"ח'''] הגיש אדם בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהיתה בזמן אדמו"ר הזקן, בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי באיסרו חג הסוכות ['''תקפ"ט''']] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום י' כסלו '''תקפ"ז''' השתחרר ממאסרו". ואני תומהה איך ערבבו שלושה שנים במאורע שקרה שנה אחת, ובטח איך נאסר בשנת [[תקפ"ט]] אם הרבי הסתלק ב[[תקפ"ח]]. משהו מוכן להסביר פה את הטעות? --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 18:39, 25 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:עכשיו כבר יותר טוב? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:09 • ח' בחשוון ה'תשפ"א<br />
<br />
== בנוגע לעריכה האחרונה ==<br />
<br />
[[משתמש:חלוקת קונטרסים]] יש מקור לזה בערך [[רב המנונא סבא]] חבל שלא בדקת לפני ששחזרת --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:35, ט' בחשוון, ה'תשפ"א 02:35, 27 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:בא נתחיל מהנס הגדול שארע, שחלוקת הודיע לעורך כששיחזר לו {{קריצה}}--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 02:36, ט' בחשוון, ה'תשפ"א<br />
::{{חיוך}}ראה מה כתבתי לו בשיחה.. הענין הוא שאם משתמשים חדשים לא ילמדו לכתוב בצורה אנציקלופדית חבל על העבודה שלנו.. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:43 • ט' בחשוון ה'תשפ"א<br />
:::הלוואי וזה היה אפשרי ביום אחד ללמוד הוא רק היום נרשם, אני כבר כמעט חודש פה (כלומר באופן רציני) ועדיין אני לא מספיק בקי פה באתר הזה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:49, ט' בחשוון, ה'תשפ"א 02:49, 27 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::הוא לא חייב ללמוד ביום הראשון, אבל אם הוא יחשוב שכך עורכים אז גם אחרי חודש הוא לא ילמד.. והזמן שלוקח לבדוק את הערכים המקושרים אם יש לזה מקור ואח"כ לערוך את הקטע הוא לפעמים לא משתלם.. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • ט' בחשוון ה'תשפ"א<br />
<br />
== ספריו ==<br />
<br />
צריך להוסיף עוד הרבה ספרים שהוציא . לדוגמא כל הקונטריסים שהוציא (קונטרס עיון תפילה, קונטרס חבלי משיח ועוד) . יצאו לאור בספר קונטריסים מאמרי אדמור האמצעי. <br />
יישר כח למי שיכול להוסיף.<br />
<br />
== 2 חיה? ==<br />
<br />
איך היו לו 2 חיה: א' חיה מושקא- אשת הצצ. ב' חיה שרה?--[[משתמש:שפי&#34;ץקייט|ונזכה זע&#39;הן זיך מיט&#39;ן רבי&#39;ן בב&#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&#34;ץקייט|שיחה]], 20:27, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ג 20:27, 16 באפריל 2023 (UTC)<br />
<br />
== תאריך נישואיו ==<br />
<br />
האם ידוע מהו תאריך נישואיו של האדמו"ר האמצעי? --[[משתמש:MOSHE AMOZIGH|MOSHE AMOZIGH]] - [[שיחת משתמש:MOSHE AMOZIGH|שיחה]], 18:52, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ד 18:52, 30 בנובמבר 2023 (UTC)</div>MOSHE AMOZIGH