חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יהושע הורדונר

2025-04-30T12:30:21Z

Refael34: תוכן חדש

יהושע הורודנר, הידוע גם כרבי יהושע מהורודנה, היה רב וראש ישיבה חשוב שפעל במינסק ובארץ ישראל. הוא נולד בשנת 1865 בעיירה דוברובה שבקרבת גרודנה, ולמד בעיר גרודנה, שם קיבל את הכינוי "רבי יהושע הורודנר". הוא היה ידוע באישיותו המרשימה ובתרומתו הרבה לקהילה היהודית.

במהלך חייו, שימש כמורה הוראה, ראש ישיבה, ובורר בין בעלי דין. הוא היה מעורב בפעילות צדקה וחסד, וסייע רבות לפליטים ולתלמידי חכמים בתקופות קשות, כולל מלחמת העולם הראשונה. לאחר עלייתו לארץ ישראל, הוא הפך לנשיא כבוד של הנהלת "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות" בירושלים.

ניגון אלו ואלו אומרים

2023-09-09T23:27:53Z

Refael34: /* קישורים חיצוניים */נקודותיים

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון על דברי חז"ל המתארים את שמחת בית השואבה|אחר=ניגון נוסף על מילים אלו, שנוהגים לשיר על סיומו של ניגון לשבת ויום טוב|ראו=[[ניגון לשבת ויום טוב (אשרי מי שלא חטא)]]}}
ה[[ניגון]] '''אלו ואלו אומרים''' מעורר את ענין ה[[תשובה]] בתוך זמן ה[[שמחה]]. מילות הניגון הלקוחות מ[[מסכת סוכה]] דף נג{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=53&format=pdf דף נ"ג עמוד א'].}} אודות [[שמחת בית השואבה]], על המוזכר ב[[משניות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=51b&format=text דף נ"א ע"א].}} כי חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים בשמחת בית השואבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה, ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה, אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו".}}

מילות הניגון הם "אֵלּוּ וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא וּמִי שֶׁחָטָא יָשׁוּב וְיִמְחוֹל לוֹ".

ניגון זה הוא ניגון חב"די ישן מהדורות הראשונים, והוא מזכיר אודות עניין התשובה גם כשאוחזים בדרגא הגבוהה בשעת השמחה.

ניגון זה הוא ניגון ק"ח ב[[ספר הניגונים]].

לניגון הוסיפו מאוחר יותר קטע נוסף - הפזמון הגבוה שחוזר שוב על המילים "אשרי אשרי אשרי.. אשרי מי שלא חטא". קטע זה איננו חלק מהניגון המקורי עצמו.

==קישורים חיצוניים==
לשמיעת הניגון מאת הקלידן והזמר המקצועי ישראליק בש: https://drive.google.com/file/d/1Cr2J3qDdQHzIErdpwljXdEgrCwkAR3JM/view?usp=sharing
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-05-Eilu-V-Eilu-Oimerim-Ashrei-Mi-Shelo-Chata-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140720/jewish/Eilu-Voeilu-Omrim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] #4
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632096 לשמיעת הניגון] מתוך אלבום "ניגון הבעש"ט" מאת ר' [[אברהם פריד]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNjgtNWtidy1sUmc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-uEMoNvOh9p2VZw2HGn8G0w לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/1000230 לשמיעת הניגון] בביצוע פילהרמוני של ר' [[ישראל בש]] (עם הקטע הנוסף - הפזמון הגבוה) {{וידפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|85554|עמיר בניון שר: אשרי מי שלא חטא||{{תע|12/31/2014}}}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]

ניגון אלו ואלו אומרים

2023-09-09T23:27:07Z

Refael34: /* קישורים חיצוניים */הוספתי

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון על דברי חז"ל המתארים את שמחת בית השואבה|אחר=ניגון נוסף על מילים אלו, שנוהגים לשיר על סיומו של ניגון לשבת ויום טוב|ראו=[[ניגון לשבת ויום טוב (אשרי מי שלא חטא)]]}}
ה[[ניגון]] '''אלו ואלו אומרים''' מעורר את ענין ה[[תשובה]] בתוך זמן ה[[שמחה]]. מילות הניגון הלקוחות מ[[מסכת סוכה]] דף נג{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=53&format=pdf דף נ"ג עמוד א'].}} אודות [[שמחת בית השואבה]], על המוזכר ב[[משניות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=51b&format=text דף נ"א ע"א].}} כי חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים בשמחת בית השואבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה, ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה, אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו".}}

מילות הניגון הם "אֵלּוּ וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא וּמִי שֶׁחָטָא יָשׁוּב וְיִמְחוֹל לוֹ".

ניגון זה הוא ניגון חב"די ישן מהדורות הראשונים, והוא מזכיר אודות עניין התשובה גם כשאוחזים בדרגא הגבוהה בשעת השמחה.

ניגון זה הוא ניגון ק"ח ב[[ספר הניגונים]].

לניגון הוסיפו מאוחר יותר קטע נוסף - הפזמון הגבוה שחוזר שוב על המילים "אשרי אשרי אשרי.. אשרי מי שלא חטא". קטע זה איננו חלק מהניגון המקורי עצמו.

==קישורים חיצוניים==
לשמיעת הניגון מאת הקלידן והזמר המקצועיישראל בש https://drive.google.com/file/d/1Cr2J3qDdQHzIErdpwljXdEgrCwkAR3JM/view?usp=sharing
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-05-Eilu-V-Eilu-Oimerim-Ashrei-Mi-Shelo-Chata-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140720/jewish/Eilu-Voeilu-Omrim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] #4
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632096 לשמיעת הניגון] מתוך אלבום "ניגון הבעש"ט" מאת ר' [[אברהם פריד]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNjgtNWtidy1sUmc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-uEMoNvOh9p2VZw2HGn8G0w לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/1000230 לשמיעת הניגון] בביצוע פילהרמוני של ר' [[ישראל בש]] (עם הקטע הנוסף - הפזמון הגבוה) {{וידפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|85554|עמיר בניון שר: אשרי מי שלא חטא||{{תע|12/31/2014}}}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]

ניגון אלו ואלו אומרים

2023-09-09T23:25:48Z

Refael34: /* קישורים חיצוניים */הוספתי קישור

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון על דברי חז"ל המתארים את שמחת בית השואבה|אחר=ניגון נוסף על מילים אלו, שנוהגים לשיר על סיומו של ניגון לשבת ויום טוב|ראו=[[ניגון לשבת ויום טוב (אשרי מי שלא חטא)]]}}
ה[[ניגון]] '''אלו ואלו אומרים''' מעורר את ענין ה[[תשובה]] בתוך זמן ה[[שמחה]]. מילות הניגון הלקוחות מ[[מסכת סוכה]] דף נג{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=53&format=pdf דף נ"ג עמוד א'].}} אודות [[שמחת בית השואבה]], על המוזכר ב[[משניות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=51b&format=text דף נ"א ע"א].}} כי חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים בשמחת בית השואבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה, ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה, אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו".}}

מילות הניגון הם "אֵלּוּ וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא וּמִי שֶׁחָטָא יָשׁוּב וְיִמְחוֹל לוֹ".

ניגון זה הוא ניגון חב"די ישן מהדורות הראשונים, והוא מזכיר אודות עניין התשובה גם כשאוחזים בדרגא הגבוהה בשעת השמחה.

ניגון זה הוא ניגון ק"ח ב[[ספר הניגונים]].

לניגון הוסיפו מאוחר יותר קטע נוסף - הפזמון הגבוה שחוזר שוב על המילים "אשרי אשרי אשרי.. אשרי מי שלא חטא". קטע זה איננו חלק מהניגון המקורי עצמו.

==קישורים חיצוניים==
לשמיעת הניגון https://drive.google.com/file/d/1Cr2J3qDdQHzIErdpwljXdEgrCwkAR3JM/view?usp=sharing
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-05-Eilu-V-Eilu-Oimerim-Ashrei-Mi-Shelo-Chata-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140720/jewish/Eilu-Voeilu-Omrim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] #4
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632096 לשמיעת הניגון] מתוך אלבום "ניגון הבעש"ט" מאת ר' [[אברהם פריד]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNjgtNWtidy1sUmc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-uEMoNvOh9p2VZw2HGn8G0w לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/1000230 לשמיעת הניגון] בביצוע פילהרמוני של ר' [[ישראל בש]] (עם הקטע הנוסף - הפזמון הגבוה) {{וידפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|85554|עמיר בניון שר: אשרי מי שלא חטא||{{תע|12/31/2014}}}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]

קידוש

2023-09-06T06:05:56Z

Refael34: /* שלום עליכם */הוספתח תוכן

[[קובץ:קידוש שבת.png|ממוזער|קידוש]]
[[קובץ:קידוש.jpg|ממוזער|שמאל|300px|]]
'''קידוש''' - [[מצווה]] מהתורה להזכיר בדיבור את יום ה[[שבת]] בליל שבת ולמחרת ביום, [[חכמים]] תיקנו שהזכירה תאמר על כוס [[יין]], אך גם בנוסח תפילת שבת נאמר נוסח הקידוש.
[[קובץ:גביע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע לקידוש]]
==המצווה==
הציווי מהתורה הוא לגבר ולאשה, לזכור ולהזכיר את יום השביעי, מכיוון שביום זה נח [[הקב"ה]] מבריאת העולם, וכן כזכר ל[[יציאת מצרים]] מכיוון שכל מטרת [[יציאת מצרים]] הוא בכדי שעם ישראל יקבל את התורה ומצוותיה, המצווה מן התורה הוא לקדש את השבת בלילה, ביום, וביציאת השבת - [[הבדלה]], וכך כתוב:
{{ציטוט|תוכן=זכור את יום השבת לקדשו| מקור= שמות כ, ח|מרכאות=כן}}

חכמים תיקנו{{הערה|פסחים דף קו ע"א, רמב"ם פרק כ"ט הלכה ו.}}, שהקידוש יערך דווקא על כוס [[יין]], מכיוון שיין הינו שתיה חשובה, והמצווה הינו לקדש ולשבח את השבת. אך במקרה ואין לו [[יין]] ניתן לקדש גם על הפת, חכמים גם תיקנו את נוסח הקידוש הנאמר בלילה וביום.

==מזל מאדים==
בקידוש ליל שבת, יש מקפידים{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9Dpdf.pdf ראו בהרחבה: הרב רפאל אברהם דובקין, '''קידוש בזמן שעה שביעית''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 508].}} שלא לקדש בשעה השביעית{{הערה|ראה אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמוד רכו}} דהיינו בין השעה שש לשבע בשעה מדוייקת. בארץ ישראל שעה זו הינה בין 17:40 - 18:40. ובניו יורק מהשעה 17:56 - 18:56).

מקור וסיבת הדבר הוא מהספר [[מגן אברהם]]{{הערה|סימן רע"א}} הכותב שמכיוון שבשעה זו של כניסת שבת מאיר מזל מאדים שעליו שולט [[מלאך]] סמא"ל, ונחשב זמן שלילי, ישנם המקפידים בעקבות כך להזדרז ולקדש לפני השעה הזאת, כדי לקיים את ההידור לקדש מיד בכניסת שבת וכך כותב גם [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] שלו, וכן על פי הקבלה, מכיוון שלפני שעה זו מאיר מזל צדק.

ישנם המתירים לקדש בשעה זו ביין לבן, בטענה שהאיסור הוא רק ביין אדום המזכיר את מזל מאדים. אך רוב רבני חב"ד סוברים שהאיסור כולל כל צורה של קידוש, כולל ביין לבן{{הערה|1=ראו פולמוס תורני בענין זה: הרב [[מנחם מענדל והבה]], '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA.pdf.pdf בענין עשיית קידוש בשעה השביעית]''' {{PDF}}{{אינפו}} הרב [[משה קורנווייץ]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/ בענין קידוש בשעה השביעית]''' {{אינפו}}}}.

==שלום עליכם==
שלום עליכם נאמר מיד בעת הגעה מבית הכנסת. נוסח זה נאמר בעמידה.

==קידוש במקום סעודה==
הקידוש צריך להעשות דווקא בסמיכות לאכילת [[סעודת השבת]], ולמדו זאת [[חכמינו זכרונם לברכה]] ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג" שהקידוש צריך להיות בהמשך ל"עונג" - סעודה.

אם לא אכל מיד אחר הקידוש לחם, מזונות, או אפילו [[יין]], לא יצא ידי חובת קידוש ועליו לקדש שוב, בדיעבד יכול המקדש לצאת ידי חובת סעודה ב[[יין]] הקידוש.

==שיעור היין==
על הכוס להכיל לכל הפחות כמות של [[רביעית]]. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם, אך על המקדש לשתות לפחות את רוב הכוס.

==מנהגי הקידוש==
'''[[יין]] מתוקן -''' מקפידים להשתמש ב[[יין]] שלא שתו ממנו הנקרא "יין פגום", אך ניתן ל"תקן" את היין הפגום אפילו באמצעות טיפה אחת מיין מתוקן.

'''כוס שלם -''' נוהגים לקדש בכוס שלמה ולא שבורה, ולכתחילה עדיף לא להשתמש בכוס חד פעמי.

'''הרמת הכוס -''' לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה{{הערה|העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים}}.

'''הבטה בנרות -''' כשמתחיל לקדש יביט ב[[נרות שבת]], ועדיף שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו".

'''הבטה ביין -''' בשעת ברכת הגפן והקידוש יתסכל על כוס הקידוש, [[הרבי]] נוהג להביט ביין בכל פעם שמוזכר מילה עם השורש קידוש.

'''מעומד ומיושב''' - בקידוש הלילה נוהגים לקדש מעומד, אך בקידוש היום ניתן לקדש גם מיושב.

'''יציאה ידי חובה - ''' מנהג חסידים להקפיד בקידוש הלילה שכל אחד מעל גיל בר מצווה מקדש על היין בעצמו. ויש המחנכים כבר מגיל צעיר יותר{{הערה|1=על פי [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121012 עדותה של הרבנית חנה גוראריה (אמיתות התיעוד מוטלת בספק)], בהיותה ילדה, בכתה מדוע רק הגברים עושים קידוש, וכששמע זאת סבה [[אדמו"ר הרש"ב]] קנה עבורה ועבור אחיותיה גביעי כסף קטנים והיה מוזג מכוסו אל תוך הגביע שלהם ומורה להם לומר ברכה בקול רם.}}.

==ראו גם==
*[[כוס של ברכה]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2844 כך עורכים קידוש - מדריך וידאו]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/ka2/296 דיני קידוש ב[[שולחן ערוך]]]
*שלום דובער וולפא, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/113404301345.html מהי השעה השביעית?] {{בית משיח}} כ"ד חשון תשע"ז
*הרב דיסקין, '''[https://chabad.info/beis-medrash/735436/ קידוש בשעה השביעית]''' באתר מדיה הלכה
*'''[https://col.org.il/news/135005 בדוק את השעה המדויקת של 'השעה השביעית' באזורך]''' {{COL}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/136567 "שלום עליכם" ו"אשת חיל"] • [https://col.org.il/news/136148 האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'?] • [https://col.org.il/news/136277 מדוע לא עושים קידוש בליל שבת בשעה השביעית? - חלק א'] {{*}} [https://col.org.il/news/136423 חלק ב'] {{*}} [https://col.org.il/news/138672 האם בני הבית שותים מגביש הקידוש דווקא?]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
{{שבת}}

לשון הקודש

2023-06-22T06:00:41Z

Refael34: /* השימוש בלשון הקודש */הוספת פסיק

'''לשון הקודש''' הינה השפה של הקדוש ברוך הוא, ובאמצעותה ברא את העולם והמשיך לנבראים את החיות האלוקית.

מאז בריאת העולם, דיברה האנושות כולה בלשון הקודש, עד מאורעות [[מגדל בבל]] שבעקבותיהם בלל ה' את שפת כל הארץ.

==מהות השפה==
השפה מורכבת מ[[אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן שפות המכונות 'שפות הסכמיות' המורכבות מ[[אותיות לעז]] שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.

==השימוש בלשון הקודש==
[[הרבי הריי"צ]] יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם [[חכמה]] ללא אלקות{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלשון הקודש, המוכיח על פי יסודות מהתורה בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר [[הקב"ה]] אנכי ה"א, ידברו בו בני אדם כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}}

מאידך, פעם דיבר [[הרבי]] אודות ענין מסויים בנוגע ל[[צה"ל]] וציטט מה שאמרו שהיה חסר לחיילים מורל. והפטיר על זה הרבי שאינו מבין למה משתמשים במילה לועזית במקום להשתמש בביטוי בלשון הקודש "מצב רוח" וכדומה{{מקור}}.

== ראו גם ==
*[[נוטריקון]]
*[[עברית]]
*[[אידיש]]
*[[:קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש|ניגונים בלשון הקודש]]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:שפות}}

[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:לשון הקודש|*]]

ספירת העומר

2023-04-17T19:31:46Z

Refael34: /* אבילות בימי הספירה */הוספתי תוכן מיוחד

{{סוגיה
|שם הסוגיה=ספירת העומר
|מקרא=[[פרשת אמור]] כג, טו-טז; [[פרשת ראה]] טז, ט
|משנה=
|תלמוד בבלי=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=65b&format=pdf מנחות סה, ב] - סו, א
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=46&perek=7&halocha=22&hilite= הלכות תמידין ומוספין ז], כב-כה
|שולחן ערוך=אורח חיים סימן תפט; [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/489/index.htm בשולחן ערוך אדה"ז]
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה קסא, [[ספר החינוך]] מצווה שו
|ספרות הלכתית נוספת=
|מאמרים=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/11/35b.htm לקוטי תורה אמור ד"ה וספרתם] והמאמרים שאחריו; [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/10a.htm במדבר ד"ה וספרתם] והמאמרים שאחריו; [[סידור עם דא"ח]] - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=296&hilite= שער הל"ג בעומר], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=305&hilite= שער חג השבועות]; [[דרך מצוותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/9/index.htm מצות הקרבת וספירת העומר]; [http://torasmoshiach.com/%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%94/ ספר המאמרים ימי הספירה]
|שיחות=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=1&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר]
}}
[[קובץ:ספירת העומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר ב[[סידור תהלת ה']]]]
'''ספירת העומר''' היא מצווה מה[[תורה]] - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]], את מספר הימים שעברו מאז הקרבת [[קרבן העומר]], שהוקרב ביום השני של [[חג הפסח]] - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את [[חג השבועות]], שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה.

==מצוות הספירה==
המקור למצווה הוא בציווי ה[[תורה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אמור כג, טו-טז
|תוכן=וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
:עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=דברים טז, ט
|תוכן=שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת}}

הספירה מתחילה מהיום שלמחרת חג הפסח, המכונה בתורה "ממחרת השבת"{{הערה|על פי הפירוש שקיבלו [[חז"ל]], כנגד פירושם המוטעה של הצדוקים ואחרים. מבואר באריכות בגמרא [[מסכת מנחות|מנחות]] סה, ב.}}, הוא יום [[ט"ז בניסן]] - היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר|עומר התנופה]], וממנו ואילך מותרת אכילת [[חדש|התבואה החדשה]]. מיום זה ואילך חובה על כל יחיד ויחיד לספור את הימים ואת השבועות, עד ליום האחרון - [[ה' בסיוון]], ערב [[חג השבועות]].

===רקע===
לפי פירוש שהביאו רבים מ[[הראשונים]], מקורה הראשוני של ספירת העומר החל כאשר הבטיח [[משה רבינו]] ל[[בני ישראל]] שלאחר [[יציאת מצרים|היציאה ממצרים]] "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"{{הערה|כלשון דברי [[הקדוש ברוך הוא]] אליו כאשר שלח אותו לגאול את העם ממצרים - שמות ג, יב.}}, הם עתידים [[מתן תורה|לקבל את התורה]] על [[הר סיני]]. כאשר שמעו בני ישראל שקבלת התורה תהיה בעוד חמישים יום, התמלאו בתשוקה לקבל את התורה, וכל אחד ואחד ספר את הימים בציפיה לקבלת התורה המיוחלת. בהמשך לכך נקבעה ספירת הימים שבין פסח לשבועות כמצווה מן התורה{{הערה|עיטור (עשרת הדברות הלכות מצה ומרור בסופו - הובא בשו"ת [[הרשב"א]] ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים.}}.

לאור זאת מבארים גם את משמעות המצווה בזמננו, כביטוי לתשוקה הנוכחית שלנו ליום קבלת התורה. בלשון [[ספר החינוך]]{{הערה|1=מצוה שו. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=128&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 144] ובנסמן שם. וראה לקט מביאורי הרבי בנושא, ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=94&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר ע' צט] ואילך.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד בלבינו, כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה באדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא}}

==בימינו==
ישנן דעות האם מצוות ספירת העומר בימינו - כאשר אין [[בית המקדש]], ולא קרבן העומר - הינה מן התורה או שהיא רק [[מדרבנן]], זכר למקדש. ב[[שולחן ערוך]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אורח חיים סימן תפט סעיף ב.}} מביא את הדעות לכאן ולכאן, ומכריע שהעיקר כדעות שהמצווה בימינו היא מדרבנן.

בכך הוא מסביר גם את המנהג לבקש מיד לאחר ספירת העומר "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת [[בית המקדש]] למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - כיון שהספירה עכשיו היא רק מדרבנן זכר למקדש, "לפיכך מתפללין שיבנה [[בית המקדש]] ונקיים מצווה כתיקונה".

===בביאת המשיח===
כיון שהספירה כיום הינה, כאמור, רק זכר למצווה השלימה כאשר [[בית המקדש]] קיים - מתעוררת שאלה: מה יקרה אם [[משיח]] יבוא באמצע ספירת העומר? הרי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות ספירה חדשה מבחינה מהותית, ולכאורה אי אפשר לראות בה המשך לספירת הימים הקודמים.
הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה.

הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, [[חג השבועות]] - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים{{הערה|1=דיון בנושא והמסתעף בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תנש"א]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=459&pgnum=462&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 447].}}.

==בקבלה ובחסידות==
[[קובץ:ספירת העומר באגד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר היומית מופיעה במסך אוטובוס אגד]]
ב[[תורת החסידות]] מתייחדים ביאורים רבים למשמעותם של ימי ספירת העומר והעבודה הרוחנית שלהם. [[תורת החסידות]] שמה את הדגש על עבודת ימי הספירה כחלק מתהליך כולל שמתחיל ב[[חג הפסח]] ונמשך עד ל[[חג השבועות]], [[מתן תורה]]:

בזמן [[יציאת מצרים]] היו [[עם ישראל]] שקועים בתוך טומאת מצרים ולא היו זכאים לגאולה בכח עבודתם האישית. הגאולה הגיעה רק בכח האור העליון שהאיר להם מלמעלה, כלשון ההגדה של פסח: "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים [[הקדוש ברוך הוא]] וגאלם", בלי להתחשב במצבם האישי. מכיוון שההשפעה של גאולת מצרים הגיעה רק מלמעלה, היא לא פעלה שינוי פנימי ומהותי ב[[נפש הבהמית]] של בני ישראל, והרע שלהם נשאר בתוקפו. לשם כך הגיעו ימי הספירה, בהם נדרשו בני ישראל לזכך את עצמם ולתקן את מידותיהם בעבודה אישית, ולא רק בכח הסיוע מלמעלה. לאחר עבודת בני ישראל במשך ימי הספירה, היו שני המעלות: הן של הגילוי מלמעלה, והן של עבודת בני ישראל מלמטה - וכך יכלו בני ישראל לזכות לגילוי של מתן תורה, שחיבר בין עליונים ותחתונים ושילב את מעלת האור העליון יחד עם ההשפעה הפנימית על מציאות התחתון.

בהתאם לכך היא גם העבודה כיום בימים אלו: חג הפסח הוא זמן בו מקבל כל יהודי גילוי נעלה מלמעלה בלי יחס למצבו האישי. לאחר מכן הוא נדרש לעבוד ולתקן את מידותיו בעבודה אישית ומתמשכת במהלך ימי הספירה, וכך להגיע מוכן ומזוכך לקבלת התורה{{הערה|ראה בכל זה לקוטי שיחות חלק א' ע' 265. חלק ב' ע' 302. ד"ה וספרתם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר וד"ה משכני תשח"י, ובמקומות המצויינים שם. ועוד.}}.

על פי הסבר זה מבוארת בחסידות גם הסיבה לכך שקרבן העומר מגיע משעורים - מאכל בהמה, בשונה משאר המנחות שמגיעות מן החיטים - מאכל אדם{{הערה|ראה [[מסכת סוטה|סוטה]] יד, א.}}: כיון שענינם של ימי ספירת העומר הוא לברר את הנפש הבהמית{{הערה|ד"ה וספרתם הנ"ל.}}.

===תיקון המידות===
על פי [[תורת הקבלה]], שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות ל[[שבעת המידות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. בכל שבוע, מזדככים עם ישראל בבירור ובתיקון מידה נוספת: השבוע הראשון מוקדש לבירור מידת ה'חסד', השבוע השני לבירור מידת ה'גבורה', וכן הלאה. שבעת הימים בכל שבוע מקבילים לחלקים הפרטיים שבכל מידה, כפי שהיא עצמה מורכבת בפרטיות משבעת המידות - כך שבשבוע הראשון לספירת העומר, המוקדש לבירור מידת החסד, מבררים ביום הראשון את מידת ה'[[ספירת החסד|חסד]] שבחסד', ביום השני את מידת ה'[[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד' וכן הלאה. כך שבסיומם של ארבעים ותשעת ימי הספירה, נמצאים בני ישראל לאחר השלמת בירור המידות כולן לפרטיהן, וזו ההכנה הנדרשת לקבלת התורה ב[[חג השבועות]].

בכמה ממאמרי החסידות מבוארת המשמעות של המידות לפרטיהן - איך כל מידה מורכבת וכלולה מכל שאר המידות, וכיצד מתבטא כל פרט ופרט הן כפי שהוא ב[[נפש הבהמית]] והן כפי שהוא צריך להיות על ידי התיקון, ב[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה ד"ה וספרתם וד"ה להבין הנ"ל. ועוד.}}.

על פי [[הקבלה]] ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת ה[[נשמה]] לקראת מתן תורה{{מקור}}.
===טעם הספירה בלילה===
הטעם שבספירת העומר היום הולך אחר הלילה, מבואר בספרים שתוכן ספירת העומר הוא עבודת האדם "לספר" מלשון "ספירות ובהירות", והיינו להאיר ולזכך את המדות באור הקדושה (ראה לקוטי תורה במדבר טז, ד'היום יום' י אייר). ואם כן, תחילה בא הלילה, שהן המדות לפני ה"ספירה" וה"זיכוך", ועל ידי העבודה בספירת העומר מאיר אור הקדושה, ומגיע הבוקר{{הערה|על פי תורת מנחם חכ"ח עמ' 79 ואילך}}.

== אבילות בימי הספירה ==
בעקבות אסונות שאירעו לעם היהודי בימי הספירה, כמו מותם של 24 אלף תלמידיו של [[רבי עקיבא]], הפכו לימים שנוהגים בהם מקצת אבלות. על פי התלמוד סיבת מותם הייתה משום ש"לא נהגו כבוד זה בזה".

הזמן בו נוהגים מנהגי האבילות בתקופת ספירת העומר נתון במחלוקת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/60/8.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיפים ה-ו].}}, האם הוא רק ממחרת החג ועד ל"ג בעומר, או מראש חודש אייר ועד ערב חג השבועות, לפועל מנהג חב"ד להחמיר ולנהוג לחומרא כשתי הדעות{{הערה|1=מסיבה זו כאשר יש צורך מיוחד נוהגים להקל בימים של עד ראש חודש אייר או לאחר ל"ג בעומר, כך לדוגמא פסקו [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפה#מגפת הקורונה|מגפת הקורונה]] שחתנים שחתונתם נדחתה בשל המגפה בימים שלפני חג הפסח, שיקיימו את החתונה בימים שבין [[שביעי של פסח]] לראש חודש אייר (ראו [https://col.org.il/news/124246 צילום מכתב בית הדין באתר col]).}}, ולנהוג במנהגי אבלות החל ממחרת היום האחרון של חג הפסח, ועד (לא כולל) ערב חג השבועות. במהלך תקופה זו ביום [[ל"ג בעומר]] (ח"י באייר) - אין מתאבלים.
*אין מתחתנים. שידוכים, לעומת זאת, מותרים.
*לא מסתפרים.
*לא רוכשים ביגוד חדש הגורם שמחה.
*אין מברכים שהחיינו על פרי חדש, מלבד ב[[יום השבת]], וב[[ל"ג בעומר]], אמנם, אלה הנוהגים לברך גם בימי הספירה - בוודאי אין למנוע מהם כיון שנהגו בכך, ואדרבה - ימשיכו ויברכו.
*נמנעים משמיעת מוזיקה.
*נוהגים להרבות ב[[לימוד התורה]]. מנהג חב"ד הוא ללמוד בימי הספירה [[מסכת סוטה]], דף ליום{{הערה|[[היום יום]] ז' אייר, [[ספר המנהגים]], עמ' 43}}, מכיון שיש בה מ"ט דפים כימי הספירה. לכאורה יש מסכתות נוספות עם מ"ט דפים כמו מסכת שבועות אז למה הרבי בחר דווקא את מסכת סוטה? לתשובה מדהימה עיין בתורת מנחם שנת תשי"ט יום ב' דחג השבועות סעיף כ"א.

ב[[ביאת המשיח]], תתבטל האבילות בספירת העומר וימים אלו יהפכו לשמחה{{הערה|1=[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/הספירה-מובילה-לגאולה/ משיחת ל"ג בעומר תש"מ], {{וידפו|}}}}.

==קישורים חיצונים==
*[[אדמו"ר הזקן]], [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/489/index.htm שולחן ערוך אורח חיים סימן תפט], הלכות סדר תפילת ליל שני של פסח וספירת העומר {{ספרייה}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=1&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר], לקט ביאורי הרבי בנושאי ספירת העומר וימי הספירה
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=272 מאמרים ורעיונות על ספירת העומר] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61272 דיני ימי ספירת העומר] {{אודיו}} הרב [[יקותיאל פרקש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46063 ספירת העומר בשייכות לגאולה] {{אודיו}} הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]
*זלמן קרזנובסקי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/5/486831858942.html ספירה מהפכנית]''', סקירה מקיפה על הקשר בין ספירת העומר לגאולה, בתוך [[שבועון בית משיח]]
*מכון הלכה חב"ד, תרשימים: '''[https://chabad.info/beis-medrash/782610/ דיני הספירה] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/665358/ דיני ומנהגי ימי הספירה]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/666735/ מנהגי אבלות בספירת העומר: שיעור עם הרב שמעון פרבר] {{*}} [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/667993/ חלק שני]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130588 שיעור מקיף מהרב סגל על הלכות ספירת העומר - מצוותה וגדרה]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הלכה|}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:שבועות]]

ספירת העומר

2023-04-17T19:26:20Z

Refael34: /* אבילות בימי הספירה */הוספתי תוכן

{{סוגיה
|שם הסוגיה=ספירת העומר
|מקרא=[[פרשת אמור]] כג, טו-טז; [[פרשת ראה]] טז, ט
|משנה=
|תלמוד בבלי=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=65b&format=pdf מנחות סה, ב] - סו, א
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=46&perek=7&halocha=22&hilite= הלכות תמידין ומוספין ז], כב-כה
|שולחן ערוך=אורח חיים סימן תפט; [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/489/index.htm בשולחן ערוך אדה"ז]
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה קסא, [[ספר החינוך]] מצווה שו
|ספרות הלכתית נוספת=
|מאמרים=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/11/35b.htm לקוטי תורה אמור ד"ה וספרתם] והמאמרים שאחריו; [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/10a.htm במדבר ד"ה וספרתם] והמאמרים שאחריו; [[סידור עם דא"ח]] - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=296&hilite= שער הל"ג בעומר], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=305&hilite= שער חג השבועות]; [[דרך מצוותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/9/index.htm מצות הקרבת וספירת העומר]; [http://torasmoshiach.com/%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%94/ ספר המאמרים ימי הספירה]
|שיחות=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=1&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר]
}}
[[קובץ:ספירת העומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר ב[[סידור תהלת ה']]]]
'''ספירת העומר''' היא מצווה מה[[תורה]] - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]], את מספר הימים שעברו מאז הקרבת [[קרבן העומר]], שהוקרב ביום השני של [[חג הפסח]] - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את [[חג השבועות]], שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה.

==מצוות הספירה==
המקור למצווה הוא בציווי ה[[תורה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אמור כג, טו-טז
|תוכן=וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
:עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=דברים טז, ט
|תוכן=שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת}}

הספירה מתחילה מהיום שלמחרת חג הפסח, המכונה בתורה "ממחרת השבת"{{הערה|על פי הפירוש שקיבלו [[חז"ל]], כנגד פירושם המוטעה של הצדוקים ואחרים. מבואר באריכות בגמרא [[מסכת מנחות|מנחות]] סה, ב.}}, הוא יום [[ט"ז בניסן]] - היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר|עומר התנופה]], וממנו ואילך מותרת אכילת [[חדש|התבואה החדשה]]. מיום זה ואילך חובה על כל יחיד ויחיד לספור את הימים ואת השבועות, עד ליום האחרון - [[ה' בסיוון]], ערב [[חג השבועות]].

===רקע===
לפי פירוש שהביאו רבים מ[[הראשונים]], מקורה הראשוני של ספירת העומר החל כאשר הבטיח [[משה רבינו]] ל[[בני ישראל]] שלאחר [[יציאת מצרים|היציאה ממצרים]] "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"{{הערה|כלשון דברי [[הקדוש ברוך הוא]] אליו כאשר שלח אותו לגאול את העם ממצרים - שמות ג, יב.}}, הם עתידים [[מתן תורה|לקבל את התורה]] על [[הר סיני]]. כאשר שמעו בני ישראל שקבלת התורה תהיה בעוד חמישים יום, התמלאו בתשוקה לקבל את התורה, וכל אחד ואחד ספר את הימים בציפיה לקבלת התורה המיוחלת. בהמשך לכך נקבעה ספירת הימים שבין פסח לשבועות כמצווה מן התורה{{הערה|עיטור (עשרת הדברות הלכות מצה ומרור בסופו - הובא בשו"ת [[הרשב"א]] ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים.}}.

לאור זאת מבארים גם את משמעות המצווה בזמננו, כביטוי לתשוקה הנוכחית שלנו ליום קבלת התורה. בלשון [[ספר החינוך]]{{הערה|1=מצוה שו. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=128&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 144] ובנסמן שם. וראה לקט מביאורי הרבי בנושא, ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=94&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר ע' צט] ואילך.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד בלבינו, כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה באדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא}}

==בימינו==
ישנן דעות האם מצוות ספירת העומר בימינו - כאשר אין [[בית המקדש]], ולא קרבן העומר - הינה מן התורה או שהיא רק [[מדרבנן]], זכר למקדש. ב[[שולחן ערוך]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אורח חיים סימן תפט סעיף ב.}} מביא את הדעות לכאן ולכאן, ומכריע שהעיקר כדעות שהמצווה בימינו היא מדרבנן.

בכך הוא מסביר גם את המנהג לבקש מיד לאחר ספירת העומר "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת [[בית המקדש]] למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - כיון שהספירה עכשיו היא רק מדרבנן זכר למקדש, "לפיכך מתפללין שיבנה [[בית המקדש]] ונקיים מצווה כתיקונה".

===בביאת המשיח===
כיון שהספירה כיום הינה, כאמור, רק זכר למצווה השלימה כאשר [[בית המקדש]] קיים - מתעוררת שאלה: מה יקרה אם [[משיח]] יבוא באמצע ספירת העומר? הרי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות ספירה חדשה מבחינה מהותית, ולכאורה אי אפשר לראות בה המשך לספירת הימים הקודמים.
הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה.

הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, [[חג השבועות]] - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים{{הערה|1=דיון בנושא והמסתעף בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תנש"א]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=459&pgnum=462&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 447].}}.

==בקבלה ובחסידות==
[[קובץ:ספירת העומר באגד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר היומית מופיעה במסך אוטובוס אגד]]
ב[[תורת החסידות]] מתייחדים ביאורים רבים למשמעותם של ימי ספירת העומר והעבודה הרוחנית שלהם. [[תורת החסידות]] שמה את הדגש על עבודת ימי הספירה כחלק מתהליך כולל שמתחיל ב[[חג הפסח]] ונמשך עד ל[[חג השבועות]], [[מתן תורה]]:

בזמן [[יציאת מצרים]] היו [[עם ישראל]] שקועים בתוך טומאת מצרים ולא היו זכאים לגאולה בכח עבודתם האישית. הגאולה הגיעה רק בכח האור העליון שהאיר להם מלמעלה, כלשון ההגדה של פסח: "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים [[הקדוש ברוך הוא]] וגאלם", בלי להתחשב במצבם האישי. מכיוון שההשפעה של גאולת מצרים הגיעה רק מלמעלה, היא לא פעלה שינוי פנימי ומהותי ב[[נפש הבהמית]] של בני ישראל, והרע שלהם נשאר בתוקפו. לשם כך הגיעו ימי הספירה, בהם נדרשו בני ישראל לזכך את עצמם ולתקן את מידותיהם בעבודה אישית, ולא רק בכח הסיוע מלמעלה. לאחר עבודת בני ישראל במשך ימי הספירה, היו שני המעלות: הן של הגילוי מלמעלה, והן של עבודת בני ישראל מלמטה - וכך יכלו בני ישראל לזכות לגילוי של מתן תורה, שחיבר בין עליונים ותחתונים ושילב את מעלת האור העליון יחד עם ההשפעה הפנימית על מציאות התחתון.

בהתאם לכך היא גם העבודה כיום בימים אלו: חג הפסח הוא זמן בו מקבל כל יהודי גילוי נעלה מלמעלה בלי יחס למצבו האישי. לאחר מכן הוא נדרש לעבוד ולתקן את מידותיו בעבודה אישית ומתמשכת במהלך ימי הספירה, וכך להגיע מוכן ומזוכך לקבלת התורה{{הערה|ראה בכל זה לקוטי שיחות חלק א' ע' 265. חלק ב' ע' 302. ד"ה וספרתם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר וד"ה משכני תשח"י, ובמקומות המצויינים שם. ועוד.}}.

על פי הסבר זה מבוארת בחסידות גם הסיבה לכך שקרבן העומר מגיע משעורים - מאכל בהמה, בשונה משאר המנחות שמגיעות מן החיטים - מאכל אדם{{הערה|ראה [[מסכת סוטה|סוטה]] יד, א.}}: כיון שענינם של ימי ספירת העומר הוא לברר את הנפש הבהמית{{הערה|ד"ה וספרתם הנ"ל.}}.

===תיקון המידות===
על פי [[תורת הקבלה]], שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות ל[[שבעת המידות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. בכל שבוע, מזדככים עם ישראל בבירור ובתיקון מידה נוספת: השבוע הראשון מוקדש לבירור מידת ה'חסד', השבוע השני לבירור מידת ה'גבורה', וכן הלאה. שבעת הימים בכל שבוע מקבילים לחלקים הפרטיים שבכל מידה, כפי שהיא עצמה מורכבת בפרטיות משבעת המידות - כך שבשבוע הראשון לספירת העומר, המוקדש לבירור מידת החסד, מבררים ביום הראשון את מידת ה'[[ספירת החסד|חסד]] שבחסד', ביום השני את מידת ה'[[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד' וכן הלאה. כך שבסיומם של ארבעים ותשעת ימי הספירה, נמצאים בני ישראל לאחר השלמת בירור המידות כולן לפרטיהן, וזו ההכנה הנדרשת לקבלת התורה ב[[חג השבועות]].

בכמה ממאמרי החסידות מבוארת המשמעות של המידות לפרטיהן - איך כל מידה מורכבת וכלולה מכל שאר המידות, וכיצד מתבטא כל פרט ופרט הן כפי שהוא ב[[נפש הבהמית]] והן כפי שהוא צריך להיות על ידי התיקון, ב[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה ד"ה וספרתם וד"ה להבין הנ"ל. ועוד.}}.

על פי [[הקבלה]] ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת ה[[נשמה]] לקראת מתן תורה{{מקור}}.
===טעם הספירה בלילה===
הטעם שבספירת העומר היום הולך אחר הלילה, מבואר בספרים שתוכן ספירת העומר הוא עבודת האדם "לספר" מלשון "ספירות ובהירות", והיינו להאיר ולזכך את המדות באור הקדושה (ראה לקוטי תורה במדבר טז, ד'היום יום' י אייר). ואם כן, תחילה בא הלילה, שהן המדות לפני ה"ספירה" וה"זיכוך", ועל ידי העבודה בספירת העומר מאיר אור הקדושה, ומגיע הבוקר{{הערה|על פי תורת מנחם חכ"ח עמ' 79 ואילך}}.

== אבילות בימי הספירה ==
בעקבות אסונות שאירעו לעם היהודי בימי הספירה, כמו מותם של 24 אלף תלמידיו של [[רבי עקיבא]], הפכו לימים שנוהגים בהם מקצת אבלות. על פי התלמוד סיבת מותם הייתה משום ש"לא נהגו כבוד זה בזה".

הזמן בו נוהגים מנהגי האבילות בתקופת ספירת העומר נתון במחלוקת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/60/8.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיפים ה-ו].}}, האם הוא רק ממחרת החג ועד ל"ג בעומר, או מראש חודש אייר ועד ערב חג השבועות, לפועל מנהג חב"ד להחמיר ולנהוג לחומרא כשתי הדעות{{הערה|1=מסיבה זו כאשר יש צורך מיוחד נוהגים להקל בימים של עד ראש חודש אייר או לאחר ל"ג בעומר, כך לדוגמא פסקו [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפה#מגפת הקורונה|מגפת הקורונה]] שחתנים שחתונתם נדחתה בשל המגפה בימים שלפני חג הפסח, שיקיימו את החתונה בימים שבין [[שביעי של פסח]] לראש חודש אייר (ראו [https://col.org.il/news/124246 צילום מכתב בית הדין באתר col]).}}, ולנהוג במנהגי אבלות החל ממחרת היום האחרון של חג הפסח, ועד (לא כולל) ערב חג השבועות. במהלך תקופה זו ביום [[ל"ג בעומר]] (ח"י באייר) - אין מתאבלים.
*אין מתחתנים. שידוכים, לעומת זאת, מותרים.
*לא מסתפרים.
*לא רוכשים ביגוד חדש הגורם שמחה.
*אין מברכים שהחיינו על פרי חדש, מלבד ב[[יום השבת]], וב[[ל"ג בעומר]], אמנם, אלה הנוהגים לברך גם בימי הספירה - בוודאי אין למנוע מהם כיון שנהגו בכך, ואדרבה - ימשיכו ויברכו.
*נמנעים משמיעת מוזיקה.
*נוהגים להרבות ב[[לימוד התורה]]. מנהג חב"ד הוא ללמוד בימי הספירה [[מסכת סוטה]], דף ליום{{הערה|[[היום יום]] ז' אייר, [[ספר המנהגים]], עמ' 43}}, מכיון שיש בה מ"ט דפים כימי הספירה. לכאורה יש מסכתות נוספות עם מ"ט דפים כמו מסכת שבועות אז למה הרבי בחר דווקא את מסכת סוטה.......

ב[[ביאת המשיח]], תתבטל האבילות בספירת העומר וימים אלו יהפכו לשמחה{{הערה|1=[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/הספירה-מובילה-לגאולה/ משיחת ל"ג בעומר תש"מ], {{וידפו|}}}}.

==קישורים חיצונים==
*[[אדמו"ר הזקן]], [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/489/index.htm שולחן ערוך אורח חיים סימן תפט], הלכות סדר תפילת ליל שני של פסח וספירת העומר {{ספרייה}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=1&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר], לקט ביאורי הרבי בנושאי ספירת העומר וימי הספירה
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=272 מאמרים ורעיונות על ספירת העומר] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61272 דיני ימי ספירת העומר] {{אודיו}} הרב [[יקותיאל פרקש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46063 ספירת העומר בשייכות לגאולה] {{אודיו}} הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]
*זלמן קרזנובסקי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/5/486831858942.html ספירה מהפכנית]''', סקירה מקיפה על הקשר בין ספירת העומר לגאולה, בתוך [[שבועון בית משיח]]
*מכון הלכה חב"ד, תרשימים: '''[https://chabad.info/beis-medrash/782610/ דיני הספירה] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/665358/ דיני ומנהגי ימי הספירה]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/666735/ מנהגי אבלות בספירת העומר: שיעור עם הרב שמעון פרבר] {{*}} [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/667993/ חלק שני]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130588 שיעור מקיף מהרב סגל על הלכות ספירת העומר - מצוותה וגדרה]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הלכה|}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:שבועות]]

תבנית:היום יום/כ"ה מנחם אב

2022-08-26T07:46:16Z

Refael34: תרגמתי תוכן מארמית לעברית

[[אדמו"ר|אדוני אבי מורי ורבי]] ([[הרבי הרש"ב]]) כותב באחד ממכתביו: שמעתי בשם כ"ק אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע שגם על בת צריך לומר "ל[[תורה]] (ול[[חופה]] ומעשים טובים)", על פי מה שאמרו [[רז"ל]] (ברכות יז. א): "נשי במאי זכיין? באיקרוי כו', ובאתנוי כו', ונטרין כו'" (גם לנשים חלק בלימוד התורה שמסיעות לבעליהן.)<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ד מנחם-אב|כ"ד מנחם-אב]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ו מנחם-אב|כ"ו מנחם-אב]]}}[[קטגוריה:היום יום|י]]</noinclude>