https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Ruven.bחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T20:36:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Ruven.b/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=784902משתמש:Ruven.b/טיוטה2025-07-15T08:00:40Z<p>Ruven.b: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=717302אהרן מקרלין2024-10-24T21:17:03Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אהרן מקרלין<br />
|תאריך לידה=[[תצ"ו]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ט ניסן]] [[תקל"ב]]<br />
|מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]]<br />
|תחומי עיסוק= [[אדמו"ר]], [[דרשן]]<br />
}}<br />
'''רבי אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]], ומייסד [[חסידות קרלין]].<br />
<br />
== אביו ==<br />
<br />
רבי אהרן נולד בשנת תצ"ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של ה[[בעש"ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש"ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש"ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש"ט לקבל ברכה לבן, הבעש"ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש"ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש"ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש"ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש"ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש"ט]] ח"א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב"ד]] ח"א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br />
<br />
== במעזריטש ==<br />
<br />
ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br />
<br />
כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 287.}}.<br />
<br />
את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל [[אדמו"ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה.}}.<br />
<br />
ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב"ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br />
<br />
וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br />
<br />
ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל{{הערה|גיטין נו, א}} "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br />
<br />
פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 293.}}.<br />
<br />
רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: "אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 302.}}.<br />
<br />
== עם אדמו"ר הזקן ==<br />
<br />
כשבא [[אדמו"ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מ[[י"ב צירופים|י"ב הצירופים]], והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 289.}}.<br />
<br />
פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים"{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br />
<br />
יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.<br />
<br />
בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
<br />
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]].<br />
<br />
אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח"א עמ' 12.}}.<br />
<br />
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br />
<br />
פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br />
<br />
== מתורתו ==<br />
<br />
הרבי הזכיר פעם ביחידות את פתגמו: עצבות איננה עבירה, אך הצרות הגדולות ביותר עלולות לבוא מחמתה{{הערה|יחידות הרב [[דובער יוניק]] עש"ק ויחי תשי"ד. וראה הנסמן בענין פתגם זה ב[[רשימות דברים]] עמ' 58}}.<br />
<br />
המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ"ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) "ארוממך ה' כי דליתני", אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט"ו באב ד"ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br />
<br />
כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש"ט אות כג, ומדור אדה"ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש"נ.}}.<br />
<br />
הניגון [[והיא שעמדה (ניגון)|והיא שעמדה]] שלימד הרבי בשנת תשט"ו מיוחס אליו בקרב חסידי קרלין.<br />
<br />
וכן הניגון [[על אחת (ניגון)|על אחת]] מיוחס לחסידיו.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br />
*רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|הלשינו]] על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br />
<br />
יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41.}}.<br />
*חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br />
<br />
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=טווערסקי&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}.<br />
*רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*ר' [[שלמה מקרלין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''רבינו הזקן ואדמו"רי קרלין''', מכון הרב, [[תשע"ה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[http://video.chasidut.net/videos/7633/ רבינו הזקן ואדמו"רי קרלין]''' באתר חסידות נט {{וידאו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=561895חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2022-08-24T07:54:26Z<p>Ruven.b: /* מחיקה */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעילים}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
{{בקשות ממפעילים/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
{{בקשת מחיקה|אברהם שלמה בידרמן|הפנייה שנוצרה בטעות}} [[משתמש:Ruven.b|Ruven.b]] - [[שיחת משתמש:Ruven.b|שיחה]], 07:54, כ"ז באב, ה'תשפ"ב<br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
==חסימות==<br />
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
{{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
<br />
*קנאה / לקנא / מקנא / קנאים / קנאות / יקנא / קינא = [[קנאה]]. תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:08, כ' בתמוז, ה'תשפ"ב 17:08, 19 ביולי 2022 (UTC)<br />
:::להתראות כוונתך שיש להחליף את כל רשימת המילים הנ"ל במילה 'קנאה'??? מדוע? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשפ"ב 01:03, 31 ביולי 2022 (UTC)<br />
::::אני חושב שהוא התכוון שמפעיל יקשר מהמילים האלו לערך החדש קנאה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:00, ג' באב, ה'תשפ"ב<br />
:::::אכן, כדברי הרב אליהו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:23, ג' באב, ה'תשפ"ב 09:23, 31 ביולי 2022 (UTC)<br />
::::::ראשית ישר כח על הערך. שנית, זה בעייתי לעשות את זה באמצעות בוט, בגלל שהבוט יקשר לערך גם אם אחת ממילות המפתח מופיעה 3 פעמים באותו ערך ואפילו באותו המשפט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באב ה'תשפ"ב 15:58, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:::::::{{א|שיע.ק}}, אפשר להוריד מההחלפה ערכים שיש בהם את המילה יותר מפעם אחת/פעמיים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באב ה'תשפ"ב • 23:40, 2 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
::::::::בוצע ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ד באב ה'תשפ"ב • 15:14, 21 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:::::::::לדעתי זו הייתה טעות. ראו מה שכתבתי [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים#החלפות ע"י הבוט|כאן]]. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ה באב ה'תשפ"ב ליצירה |<br />
::::::::::כן היו מקומות שזה היה נכון. השתדלתי להסיר את מה שלא היה קשור. אני ישמח אם באמת תוכל לעבור על [[מיוחד:תרומות המשתמש/חלוקה בוט]] ולראות אם יש משהו שצריך תיקון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ו באב ה'תשפ"ב • 21:14, 23 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
*[[בוכרה]]<br />
*[[בוכרים]]<br />
<br />
יישר כח!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:12, כ"ד באב, ה'תשפ"ב 09:12, 21 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:בוצע ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ד באב ה'תשפ"ב • 15:14, 21 באוגוסט 2022 (UTC)</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%94%D7%99%D7%9C&diff=561894חסידות זוועהיל2022-08-24T07:46:23Z<p>Ruven.b: הפניה לדף חסידות זוויהל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[חסידות זוויהל]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%95%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9C&diff=561892חסידות זווהיל2022-08-24T07:45:21Z<p>Ruven.b: Ruven.b העביר את הדף אברהם שלמה בידרמן לשם חסידות זווהיל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[חסידות זוויהל]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%95%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9C&diff=561891חסידות זווהיל2022-08-24T07:44:48Z<p>Ruven.b: הפניה לדף חסידות זוויהל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[חסידות זוויהל]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561890גדליה מזל2022-08-24T07:44:02Z<p>Ruven.b: /* בארץ ישראל */</p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מזל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שחיו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===בברית המועצות===<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום.<br />
<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של רבי לוי יצחק שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561889גדליה מזל2022-08-24T07:40:27Z<p>Ruven.b: /* קורות חיים */</p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מזל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שחיו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===בברית המועצות===<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום.<br />
<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של רבי לוי יצחק שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561885גדליה מזל2022-08-24T07:36:02Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מזל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שחיו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===בברית המועצות===<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום.<br />
<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של אביו של הרבי שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561884גדליה מזל2022-08-24T07:33:19Z<p>Ruven.b: /* בארץ ישראל */</p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מזל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===בברית המועצות===<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום.<br />
<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של אביו של הרבי שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561883גדליה מזל2022-08-24T07:26:52Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מזל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===בברית המועצות===<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של אביו של הרבי שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561882גדליה מזל2022-08-24T07:25:52Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===בברית המועצות===<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של אביו של הרבי שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561881גדליה מזל2022-08-24T07:21:12Z<p>Ruven.b: /* קריירה רפואית */</p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===בירושלים===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.<br />
<br />
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של אביו של הרבי שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561876גדליה מזל2022-08-24T06:21:06Z<p>Ruven.b: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===בירושלים===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
<br />
במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית , רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561875גדליה מזל2022-08-24T06:20:29Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
<br />
במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית , רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561874גדליה מזל2022-08-24T06:18:06Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
<br />
במקביל, למד רפואה סינית, אקופונקטורה, ושיטות חילופיות נוספות בריפוי, כגון שיאצו, היפנוזה קלינית, תזונה והומאופתיה בסיסית,<br />
<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561872גדליה מזל2022-08-24T06:17:16Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו תורה ומצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
<br />
במקביל, למד רפואה סינית, אקופונקטורה, ושיטות חילופיות נוספות בריפוי, כגון שיאצו, היפנוזה קלינית, תזונה והומאופתיה בסיסית,<br />
<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=561871גדליה מזל2022-08-24T06:16:23Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו תורה ומצוות במסירות נפש. להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים. היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
<br />
במקביל, למד רפואה סינית, אקופונקטורה, ושיטות חילופיות נוספות בריפוי, כגון שיאצו, היפנוזה קלינית, תזונה והומאופתיה בסיסית,<br />
<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא<br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=498660גדליה מזל2021-10-05T13:10:33Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] - [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], וזכה להיות רופאם האישי של גדולי הרבנים והאדמו"רים. היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זווהיל]], נמנה על מקימי קהילת חב"ד לעולי רוסיה בשכונת סנהדריה המורחבת, ייסד את בית הכנסת "בית רובינפלד", ועסק בתחומים נוספים לטובת יוצאי ברית המועצות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא <br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%96%D7%9C&diff=498659גדליה מזל2021-10-05T13:09:47Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] - [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], וזכה להיות רופאם האישי של גדולי הרבנים והאדמו"רים. היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זווהיל]], נמנה על מקימי קהילת חב"ד לעולי רוסיה בשכונת סנהדריה המורחבת, ייסד את בית הכנסת "בית רובינפלד", ועסק בתחומים נוספים לטובת יוצאי ברית המועצות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]].<br />
<br />
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.<br />
<br />
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.<br />
<br />
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.<br />
<br />
===קריירה רפואית===<br />
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", ולאחר מכן עבר לעבוד במרפאה בשכונת תלפיות, בקופת החולים מאוחדת, ובמרפאה עצמאית שפתח בשכונת גאולה.<br />
<br />
במקביל, למד רפואה סינית, אקופונקטורה, ושיטות חילופיות נוספות בריפוי, כגון שיאצו, היפנוזה קלינית, תזונה והומאופתיה בסיסית, <br />
<br />
לאורך השנים שימש כרופאם האישי של דמויות בולטות, ביניהם: רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי מרדכי, רבי [[אברהם גולדמן|אברהם]], רבי שלמה ורבי גדליה משה גולדמן, האדמו"רים לבית [[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא <br />
ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב גמליאל שמחה בינונסקי - רב במרכז היהודי במוסקבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3024085 ססס"ר בגימטריא מצרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזל, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=498658גמליאל שמחה בינונסקי2021-10-05T13:04:32Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>הרב '''גמליאל שמחה בינונסקי''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1972) הוא רב ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)]], רב ומרצה ב[[מכון אור חיה]], בעבר שימש כ[[משפיע]] ומנהל לימודי החסידות ב[[מכון סמיכה]] שב[[מוסדות תורת אמת]] וכמשיב ב[[כולל]]ים שונים בירושלים.<br />
<br />
{{מיון רגיל:בינונסקי, גמליאל שמחה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A6%27%D7%94_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=498656המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)2021-10-05T13:03:03Z<p>Ruven.b: /* אישים הקשורים לבית הכנסת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת השוכן בקומה הראשונה של הבנין ([[אב]] [[תשע"א]])]]<br />
'''מארינה רושצ'ה''' (ברוסית: Московская Синагога Хабада в Марьиной Роще) הוא שמו המיתולוגי של בנין בית הכנסת של חסידי חב"ד בתקופת הקומוניזם ב[[מוסקבה]], עיר הבירה של [[רוסיה]]. על חורבות בית הכנסת מרוכזים כיום משרדיו ומוסדותיו של "המרכז היהודי-קהילתי מוסקבה", המנוהל על ידי רבה הראשי של רוסיה הרב [[דובער פנחס לזר]].<br />
<br />
שמו של הבית כנסת ניתן לו על שם השכונה בה הוא ממוקם.<br />
<br />
המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינת רוסיה כולה, ורבנים ואישי ציבור המבקרים ברוסיה רואים לעצמם חובה לערוך ביקור נימוסין במקום.<br />
<br />
==תולדות בית הכנסת==<br />
===תקופת הקומוניזם===<br />
בשנת [[תרפ"ו]] בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית [[מוסקבה]] לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה.<br />
<br />
על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית, והפך לסמל של [[מסירות נפש]] ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי.<br />
<br />
אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של הרבי, שנכנסו לרוסיה עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר וכדומה, ולהעביר בחשאי לחסידים את ההוראות ואת חפצי הקדושה שהבריחו על ידם אל מעבר למסך הברזל.<br />
<br />
עם התפטרותו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת רוסיה מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הוקם במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br />
<br />
שלוש שנים לאחר מכן, ב[[חג החנוכה]] [[תשנ"ד]] הועלה המבנה באש, ועל חורבותיו הוקם המרכז היהודי קהילתי של מוסקבה, בבנין מפואר המתנשא לגובה של 8 קומות.<br />
<br />
===המרכז הקהילתי החדש===<br />
הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי ב[[מוסקבה]] הרב [[דובער פנחס לזר]], ותחת הנהלתו של מנכ"ל הבניין הרב מרדכי וייסברג, הוא הפך למרכז העצבים של יהדות [[מוסקבה]] בו מתקיימים עשרות מניני תפילה בכל יום, וכן עשרות שמחות יהודיות.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לזר כרבה הראשי של [[רוסיה]], וריכוז לשכות הרבנות הראשית בבנין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נעשה נסיון על ידי מחבל לחדור מבעד למערך האבטחה של בית הכנסת ולתקוף את המתפללים, ולאחר שלא הצליח פנה אל בית הכנסת החב"די [[בולשיא ברוינא]] ופגע במתפללים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|17008|המפגע גילה: ניסיתי לחדור ל'מארינה רושצ'ה'||י"ט טבת תשס"ו}}}}.<br />
<br />
==המבנה כיום==<br />
הקומה הראשונה של הבניין מוקדשת עבור בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצידי בית הכנסת בנויה גזוזטראה המשמשת כ[[עזרת נשים]].<br />
<br />
בנוסף, פועלות בקומת הכניסה שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה (מסעדה בשרית ומסעדה [[חלב]]ית), עם כשרותה המהודרת של הרבנות הראשית לרוסיה, וכן [[מקווה טהרה]] לגברים.<br />
<br />
בקומה החמישית שוכנים משרדי הרבנות הראשית לרוסיה, ובהם משרדו של הרב הראשי לרוסיה שליח הרבי ורב הקהילה, הרב [[דובער פנחס לזר]].<br />
<br />
==אישים הקשורים לבית הכנסת==<br />
*ר' [[זושא פז]], [[גבאי]] בית הכנסת בתקופת הקומוניזם.<br />
<br />
*ר' [[אברהם גנין]], [[מוהל]] ומהפעילים הבולטים ב[[מחתרת החב"דית במוסקבה]].<br />
<br />
מנכ"ל המרכז היהודי מארינה רושצ'ה הרב [[מרדכי ויסברג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;כתבות:<br />
*{{קישור חבד אינפו|46154|"רשמי ביקור במוסקבה" בעיתון המודיע||{{תע|05/09/2009}}}}<br />
<br />
;מדיה:<br />
*{{2קישור חבד וידפו|3296|חופה חסידית במרינה רושצ'ה ● וידאו מרגש}}<br />
*{{קישור חבד וידפו|3493|מארינה רושצ'ה בשנת תש"נ ● וידאו נדיר}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|76303|בוקר טוב, מארינה רושצ'ה ● תיעוד מרהיב||ט' תמוז תשע"ג}}<br />
*{{קישור חבד אינפו|54974|כינוס תורה רב רושם במוסקבה||{{תע|05/25/2010}}}}<br />
*{{קישור חבד אינפו|53326|פורים ללא הפסקה ב[[מוסקבה]] ● גלריה||{{תע|03/02/2010}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%97%D7%9F&diff=473555מאיר שמחה חן2021-05-03T15:31:11Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר שמחה חן''' ([[תרכ"ב]] - [[תרצ"ד]]) היה גביר וחסיד ידוע מהעיר [[נעוול]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרכ"ב]] לאביו הרב [[אברהם אהרן חן (בן הרב פרץ)|אברהם אהרן חן]], בנו של הרב [[פרץ חן]], רבה של [[נעוול]]. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן. <br />
<br />
ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, שהתמסר לצרכי הכלל וללימוד ה[[חסידות]]. בשנת [[תרס"ח]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ארץ הקודש]] להתחקות על מצב הענינים{{הערה|1= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ד עמ' רעא (332).}}.<br />
<br />
נפטר ביום [[ד' בשבט]] [[תרצ"ד]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]]<br />
*בנו, ר' [[יוסף יהודה חן]] - [[שד"ר]] מוסדות חב"ד ב[[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב [[שמואל בטויניקוב]] - מראשוני התמימים בליובאוויטש, השתדך עם בתו של ר' מאיר שמחה על ידי [[הרבי הרש"ב]].<br />
*חתנו, רבי [[שמואל לייב לווין]] מ[[פאריטש]] - רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל את הרבנות בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב]] (530).}}.<br />
*חתנו, הרב [[זאב וולף שטיינגרט]] - [[תמים]] מ[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [המכונה וועלוועל באטשייקאווער] אשר מסר נפשו על [[הפצת היהדות]] נפטר כ"א שבט ה'תשכ"ז ומ"כ בבית החיים מוסקבה{{הערה|ראה [[ליובאוויטש וחייליה]] בערכו, [[שבועון בית משיח]] מחודש [[תמוז]] [[תשנ"ח]](?).}}.<br />
*חתנו, הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף.<br />
*חתנו, הרב [[עוזיאל חזנוב]] - [[שוחט]], מזקני ה[[חסיד]]ים{{הערה|1=ראה [http://www.chabad.info/bm/index.php?%3Cmagazine=bm_&status=goto_id&id=408 מאמרו] של [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 412.}}.<br />
*חתנו, רבי [[יהודה בוטרשוולי]] - רב בקולאש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] יא עמ' קו (139)).}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: חן מאיר שמחה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=301535שמואל בטביניקוב2017-09-30T20:13:16Z<p>Ruven.b: הפניה לדף שמואל בטויניקוב</p>
<hr />
<div>#הפניה [[שמואל בטויניקוב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=301534חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה2017-09-30T20:12:08Z<p>Ruven.b: /* ב */</p>
<hr />
<div>'''מיזם [[ליובאוויטש]] וחייליה''' נועד לרכז ולתעד את כל ה[[תמים|תמימים]] שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מאז הווסדה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]].<br />
<br />
===משתתפים===<br />
*[[משתמש:Shmuel Munkes]] - יוזם<br />
*[[משתמש:חסיד]]<br />
*[[משתמש:חיים נהר]] - ניהול טכני ועריכה לשונית<br />
*[[משתמש:דריבנער]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות]]<br />
<br />
__toc__<br />
<br />
==תומכי תמימים ליובאוויטש==<br />
===א===<br />
*'''שמריהו הכהן אבלסקי''' למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנות [[תרע"ו]]-[[תרע"ז]], לאחר מכן עבר יחד עם כתתו ל[[תומכי תמימים שצעדרין]]. נפטר ב[[טשקנט]] י' [[אייר]] [[תש"ב]].<br />
*'''יוסף אבסטרייך'''<br />
*'''פייוויש אברהם''' מבברויסק.<br />
*'''אברהם נחמן אברהמוביץ''' נולד ברוגטשוב, מאוחר יותר שימש כרב בבוליטמור.<br />
*'''עזרא אגרוביץ''' נולד בשנת [[תר"ס]] בפולטאווה. מאוחר יותר פעל בכוטאיס שב[[גרוזיה]].<br />
*'''שמואל אונגר'''<br />
*'''משה חיים איסרוב'''. נולד בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' [[שמואל יוסף איסרוב]]. למד בתות"ל. שימש כשוחט בעיר סטארטוב. ב[[תשל"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. נפטר בחודש [[אלול]] [[תשמ"ב]] ומנ"כ ב[[טבריה]].<br />
*'''שמואל אוקינוב'''<br />
*'''שלמה מענדל אזימוב''' מקלימוביץ.<br />
*'''צבי הירש אזימוב''' - מקלימוביץ, ר"מ ב[[תומכי תמימים ראמען]]. היה מה[[עובד]]ים המפורסמים. בנו הוא הרה"ח ר' [[חיים הלל אזימוב]]. חומר ניתן למצוא בספר [[חסידים הראשונים]] ח"ב.<br />
*'''שמואל איזרלסקי'''<br />
*'''אברהם יהושע איטקין''' - גר בעיר אלכסנדרוב.<br />
*'''חיים איטקין''' מבברויסק, מאוחר יותר שו"ב בשיקאגו, ושם נקבר.<br />
*'''יואל איטקין''' - בנו של ר' [[חיים לייב מאוטשאוו]]. אחיו נשא את אחותה של [[הרבנית חנה]] והוא הי' בן דודו של [[אדמו"ר שליט"א]]. היה סוחר ו[[שוחט]] ונדד בכמה עיירות ושימש להם כשוחט. בערך בשנת [[תש"ה]] עבר לגור ב[[טשרנוביץ']] ונפטר שם בכ"א [[אדר שני]] [[תשי"ט]] ושם מנוחתו כבוד.<br />
*'''יצחק איטקין''' מווארשה, מאוחר יותר עבר ל[[ארץ הקודש]].<br />
*'''[[ישראל לייב איטקין]]''' מאלכסנדרי. מגזע בעל "[[שער הכולל]]". רב בעיר רומנווקא.<br />
*'''מרדכי איטקין''' מסימונובקע. נולד ד' [[שבט]] [[תרנ"ח]].<br />
*'''[[שלמה איטקין (פולטובה)|שלמה איטקין]]''' ב"ר חיים לייב, מנהל ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]].<br />
*'''שמואל איטקין''', ב"ר חיים לייב.<br />
*'''מאיר איידלין''' בן המלמד מענדל ביילא טויבעס.<br />
*'''שניאור זלמן איידלין''' נולד ב[[תרס"ח]].<br />
*'''שניאור זלמן איידלין''' נולד [[מנחם אב]] [[תרנ"ט]].<br />
*'''ארי' דוב לייב איידלמן''' (איידעלאנט) בן ר' משה מנחם מענדל וקריינע דבורה. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים רוסטוב]] ו[[תומכי תמימים פולטבה]]. בסוף ימיו ב[[פריז]].<br />
*'''יעקב איידלנט מגטסאק'''. נולד [[תרנ"ט]].<br />
*'''אברהם חיים הלוי איידלציק''' מרד"א דקוחנובא. בן יצחק זלמן וצבי' רבקה.<br />
*'''אהרן אייזנברג''' מזיטומיר.<br />
*'''שניאור זלמן איצקוביץ''' ב"ר מרדכי בונים.<br />
*'''[[אליהו חיים אלטהויז]]'''.<br />
*'''מנשה אלטהויז''' ב"ר בנימין, מניקולייב.<br />
*'''[[פנחס טודרוס אלטהויז]]'''.<br />
*'''פנחס אלטהויז''' בן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] בשנת [[ב' אדר תרח"צ|תרצ"ח]] נאסר בלנינגרד, שם נפטר.<br />
*'''אלטר (דוינסק)'''.<br />
*'''אלטר (ועטקה)''' - נולד [[תרנ"ז]]. למד בחרקוב באניווערס, נפטר ב[[תרפ"ט]] בגיל צעיר.<br />
*'''זונדל אלטשולר'''<br />
*'''זלמן אלטשולר'''<br />
*'''צבי הירש אלטשולר''' מרוגטשוב - נולד ב[[תר"ס]].<br />
*'''שלמה אלטשולר''' מרוגטשוב - עורך דין רבני ב[[תל אביב]].<br />
*'''שמואל אלטשולר''' מקריקובקע - נולד טבת [[תרנ"ח]].<br />
*'''שניאור זלמן אלטשולר''' מהלוכאוו - נולד ט"ו בשבט [[תרנ"ח]].<br />
*'''שניאור זלמן אלטשולר''' מרוגטשוב - נשלח בשנת [[תער"ב]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] להיות שו"ב בעיר כוטאיס. נפטר בשנת [[תשט"ו]].<br />
*'''זלמן אלפירוביץ''' מקורניץ - ר"מ בנעוועל. ידוע כלמדן גדול. מת מרעב עם כל משפחתו בשנת [[תש"ב]].<br />
*'''חיים משה אלפירוביץ''' מויעזנא - היה כמה שנים שו"ב, ואח"כ גר ב[[ארץ הקודש]], מן החמימים אשר אור של ליובאוויטש לא נשתנה אצלו. אמרו עליו שהיה בדרגת "[[בינוני]]" ושמר על [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] עד סוף ימיו. נפטר כ"ג [[שבט]] [[תשל"ז]].<br />
*'''יצחק אלפירוביץ''' - בנו של ר' מיכאל. מתושבי ועסקני [[מוסקבה]]. שם נאסר ומאז נאבד.<br />
*'''יצחק אייזיק הלוי אלפרוביץ''' - רב מורה הוראה ושו"ב בגירמנוליץ. נשאר בגטו שרקשציזנסו, [[תש"ב]].<br />
*'''ישראל אסינובסקי'''<br />
*'''ישראל זלמן אסנאס''' מיאנוביץ - בין המיסדים תו"א ב[[חברון]] [[תער"ב]].<br />
*'''אברהם אליהו אקסלרוד''' - בן ר' אהרן שלמה (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער). רב בעיר בולטימור מפורסם כבעל הוראה וחסיד גדול. כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר עליו: "אני יכול להעיד שאברהם אלי' אף פעם לא הגביה עיניו לראות הבנינים הגדולים של ניו יורק".<br />
*'''[[משה אקסלרוד]]'''<br />
*'''יהושע זעליג אהרונוב''' - בנו של ר' מנחם מענדל מקכאנוב, המכונה "זעליג ככנובר". בעל עסק ומן העסקנים הבולטים בעיר ארשא. נפטר בעיר סמרקנד [[ח"י אלול]] [[תש"ב]], ושם נקבר.<br />
*'''שלמה זלמן אריאל''' - המכונה "זלמן אוורוויצער".<br />
*'''[[מאיר אשכנזי]]''' - פטריקוב.<br />
*'''אברהם אליהו אשרוב''' מסורוז - מתלמידי [[תומכי תמימים]] אשר נשלחו ע"י כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ליסד תו"א בארה״ק בשנת [[תער"ב]]. אח״כ נשלח ע"י כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] ליסד ישיבת [[תומכי תמימים ווארשא]]<br />
*'''מענדל אשרוב''' - אח"כ למד בגוסטיני ע"י ריגא. <br />
*'''שלמה יצחק אשרוב''' - שו"ב בעיר [[חרקוב]]. חתנו של ר' [[זלמן לוויטין]] המשגיח הראשון של [[תומכי תמימים]]. נפטר בזמן המלחמה.<br />
*'''שמעון אשרוב''' - אח״כ למד באטוואצק.<br />
<br />
===ב===<br />
*'''ישראל בבליקשוילי''' -בן ר' אהרן. מתלמידי ר׳ [[שמואל לויטין]]. למד בליובאוויטש. אח"כ המארגן של הישיבות ב[[גרוזיה]].<br />
*'''גד בגפלסקי''' - אדעסס.<br />
*'''בנימין בובר''' - נולד לערך [[תרנ"ז]]. מלמד ושו"ב.<br />
*'''אברהם בודנוב''' מקוטמבר - גר רוב ימיו בקובנה, סלבודקה, מאוחר יותר נרצח הי"ד.<br />
*'''יצחק בודנוב'''<br />
*'''[[יהודה בוטרשוולי]]'''<br />
*'''ישראל נח ביליביץ'''<br />
*'''נחמן בוסקובייניק'''<br />
*'''פישל בוקשטיין'''<br />
*'''יצחק גרשון בורדיק''' מפילטקה. רב ושו"ב, "עובד".<br />
*'''דב ניסן בזפלב''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. בעל עסק בעיר ווארשא. שם נספה על קידוש השם.<br />
*'''זלמן בזפלב'''<br />
*'''שמואל בזפלב''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. חתן ר' דוד משה ברכש, חתנו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח מבאברויסק]]. היה רב בבאברויסק. נהרג ע"י הנאצים, הי"ד ע"י האהל.<br />
*'''שניאור זלמן בזפלב''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. חתן של הר"ר [[חיים ישעיה שניאורסון]] מרמן. הי' גר ב[[ארצות הברית]]. מ"כ על יד האוהל בניו־יורק.<br />
*'''[[שמואל בטביניקוב]]''' מחארול. בעל עסק. חתן הרב [[מאיר שמחה חן]].<br />
*'''בערל לייב בירזובן''' בן ר שלמה יעקב. גר בגרמנוביץ. מצאו אותו חלל ליד גרמנוביץ ולא נודע מי הכהו. מנ"כ בעיר לוזשקי.<br />
*'''אהרן מענדל בידרוביץ''' מקוליסק. מן הלומדים הגדולים. נסמך על ידי הגה"ח ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. נפטר ב[[רוסיה]].<br />
*'''אלטר יעקב ליב ביילין''' נולד ב[[ליובאוויטש]]. שו"ב בברונקס, נוי יורק. אחיין של ר' שלמה חיים, שו"ב דליובאוויטש.<br />
*'''חיים ביילין'''<br />
*'''יהודה לייב ביילין '''<br />
*'''שמואל שלמה בירנבוים''' נולד בווארשה.<br />
*'''חיים לייב בלגלי''' ב"ר יעקב מרדכי. למד מ[[תרע"ה]] עד המלחמה.<br />
*'''יוסף בלומנפלד''' למד ב' שנים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ידוע כלמדן וחריף גדול וחיבר ספר פלפול. הי׳ מספר פעמים אצל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. רב ב[[תל אביב]].<br />
*'''לייב בלומקין מקוליסק''' דר בעיר בשנקוביץ ואח"כ מסחר. נהרג בשנת תש״א (כאשר ברח מהכובשים ימ"ש).<br />
*'''ישראל בלט מרמביץ'''.<br />
*'''בליימין בערל'''.<br />
*'''חיים אלכסנדר סנדר בלינקה''' מו״צ בקרלביץ<br />
*'''משה חיים בלינר''' פקיד במשרד הישיבה. נכדו של בלינר.<br />
*'''שמעון בלינר''' מנעוול. נכד המשפיע ר׳ [[מיכאל בלינר]] נ"ע. דר בעיר ריגא. מגיד שיעורי תורה ו[[משפיע]] ב[[חסידות]]. הי' מן המנהלים של האגודה [[אחות התמימים]] נספה ב[[שואה]] הי"ד.<br />
*'''יעקב אייזיק הכהן בלנטר''' מטאטארסק. גבאי של [[קופת בחורים]]. ר"מ בכתות המיוחדות לילדי [[רוסטוב]] בשנת [[תרע"ה]]. זכה לשמש את [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] בשבוע לפני ההסתלקות. נפטר חורף [[תשל״ה]], מ"כ בהר הזיתים.<br />
*'''ישראל הכהן בלנטר מטאטארסק''' שו״ב בפליסא.<br />
*'''נחום הכהן בלנטר'''<br />
*'''[[אהרון יוסף בליניצקי]]'''.<br />
*'''[[ישראל נח בליניצקי]]'''.<br />
*'''בנימין''' מבריסאוו.<br />
*'''[[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]]'''.<br />
*'''דובער בננסון'''<br />
*'''אידל בנק מגירמנוביץ'''. שו"ב בטשקישנע פלך [[וילנה]] [[תש"א]] הי"ד.<br />
*'''זרח בנק''' סוחר תבואות. נספה ב[[שואה]] גטו שרקיישציזנע [[תש"ב]].<br />
*'''צבי בסקין''' מוויעטקא. חתן ה"ר משה מרדכי מפאצעף. הי' שו"ב בשיקאגו.<br />
*'''ברוך בקשטיין''' מ[[מוסקבה]].<br />
*'''שמואל בקשטיין''' מ[[מוסקבה]].<br />
*'''צבי ברודנא''' מסמרגון נולד בחודש [[טבת]] [[תרנ"ח]].<br />
*'''יהושע אייזיק ברוך''' מזיטומיר. ידוע על ה[[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] שלו, הי' ר"מ בעיר קאוונא בשנים ת"ש־ש"א, [[משפיע]] ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. נספה על קידוש השם בט' [[מר חשון]] [[תש"ב]] בגטו קאוונא, הי"ד.<br />
*'''חיים עזרא ברונשטיין''' מטשערקאס. בן החסיד הרב [[זאב וואלף מטשערקאס]], אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]). סופר סת"ם. למד בליובאוויטש עד שנת תרס״ח. [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] היה קורה לו בשם עזרא הסופר. נפטר [[יום כפור]] [[תש"ב]] ב[[טשקנט]].<br />
*'''ישראל ברונשטיין''' בן אהרן ושרה. למד בליובאוויטש ומוסקבה.<br />
*'''מרדכי ברונשטיין''' בן החסיד הרב זאב וואלף מטשערקאס, אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]).<br />
*'''צבי ברונשטיין''' בן החסיד הרב זאב וואלף מטשערקאס, אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]). נפטר בגיל צעיר. ונקבר ברוסטוב.<br />
*'''שרגא פייוויש ברונשטיין''' שו"ב בקורניץ, היה מוסר שם שיעורים ב[[תניא]].<br />
*'''מרדכי ברוסין''' מנובוגורוד סעבירסק, הי"ד.<br />
*'''[[אליעזר בן ציון ברוק]]''' למד בליובאוויטש זמן קצר. עבר לנובהרדוק והי' "גדול" שלהם, מגדולי בעלי המוסר.<br />
*'''[[חיים שאול ברוק]]''' ב"ר ישראל בן ציון מסנובסק. הי' רב באילינוי, ברדיצוב ועוד. היה חכם גדול ומחנך נפלא. בקי בש"ס ופוסקים. העמיד מאות תלמידים. בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[ארץ הקודש]]. היה [[משפיע]] ומחנך ב[[תומכי תמימים תל אביב]]. ואח"כ ב[[ראשון לציון]]. נפטר י"ב [[ניסן]] [[תשכ"ה]]. מנ"כ ב[[ראשון לציון]].<br />
*'''נחום ברושין'''<br />
*'''מאיר ברזניק'''<br />
*'''שמואל קדיש ברטנובסקי''' מ[[ראמען]]. נחשב בין ה"[[עובדים]]". הי' חתנו של ה[[חסיד]] ר' [[מאיר שמחה חן]]. גר שנים רבות במוסקבה. בערך בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[רמת גן]]. מנ"כ ב[[ארץ הקודש]] [[ירושלים]].<br />
*'''אברהם בייינין''' <br />
*'''יעקב ברלין''' מבריסק<br />
*'''ישראל ברלין''' ספרלוצק.<br />
*'''אברהם אבא ברמן''' משירוקה<br />
*'''אריה לייב בדמן''' ב"ר שבתי מוינדער. גיסו של הרה"ג הרב [[מענדל חן]]. היה מנגן ובעל רגש רב. נפטר ב[[תל אביב]]. מנ"כ בהר הזיתים.<br />
*'''יצחק ברמן''' ב"ר ישראל.<br />
*'''[[משה זלמן ברמן]]''' ב"ר שבתי מוינדער. גר ימיו אחרונים ב[[ארץ הקודש]].<br />
*'''שמואל נח ברנד''' <br />
*'''נחום נח ברסקי'''<br />
*'''שמואל ברסקי'''<br />
<br />
===ג===<br />
*'''ישראל גודין''' ממוהליב. נולד כ"ה [[אדר]] [[תרנ"ח]].<br />
<br />
===ד===<br />
*'''[[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)|אפרים פישל דמיכובסקי]]'''.<br />
<br />
===ז===<br />
*'''אברהם זלצמן'''<br />
===ח===<br />
*'''[[יהודה חיטריק]]'''<br />
===כ===<br />
*'''[[רפאל נחמן כהן]]'''<br />
*'''[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]'''<br />
<br />
===ל===<br />
*'''[[הלל ליברוב]]'''<br />
*'''[[סעדיה ליברוב]]'''<br />
*'''[[חיים ליברמן]]'''<br />
*'''[[צבי ליברמן]]'''<br />
===נ===<br />
*'''[[אליעזר ננס]]'''<br />
<br />
===פ===<br />
*'''[[נחום יצחק פינסון]]'''<br />
===ש===<br />
*'''[[נחום שמריהו ששונקין]]'''<br />
<br />
==תומכי תמימים וורשא (פולין)==<br />
תלמידי 'תומכי-תמימים' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], ובסניפיה שבמדינות פולין, ליטא ולטביא.<br />
===א===<br />
*'''פלטיאל אבפייער''' - מחעלם. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]] (שיעורים).<br />
*'''ליב אברמוביץ''' - משידלאווצע. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''יהושע זאב אברמצ'יק''' - בן ר' אברהם שמואל, מקשוינז הגדול. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ז|ז]].<br />
*'''יצחק ליב אברמצ'יק''' - בן ר' אברהם שמואל, מקשוינז הגדול. נולד בשנת [[תרס"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-[[תרפ"ה|ה]].<br />
*'''שמרי' אווענדשטרן''' - מקאזניץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (קיץ, בשיעור הרד"ט), [[תרצ"ד]].<br />
*'''אלעזר אונגר''' - בן ר' יעקב יצחק, מזעליכוב. נולד בשנת [[תער"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''אפרים אונגר''' - בן ר' יעקב יצחק, מזעליכוב. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים תרפ"ו (קיץ) – [[תרפ"ט]] (בשיעורים). [[תר"צ]]-[[תרצ"ה|צ"ה]] (באולם).<br />
*'''שלום אונגר''' - בן ר' דוד ממיעכוב. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]] (קיץ) –[[תרצ"א]].<br />
*'''אפרים אוסטאשעווער''' - בן ר' שמואל אשר, משערפץ. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''דובער אוסטאשעווער''' - בן ר' שמואל אשר, משערפץ. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''משה יוסף אוסטרי''' - בן ר' דוד צבי, מווישקאוו. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]] (קיץ).<br />
*'''אלחנן שלמה אוצינסקי''' - מסווינציאן. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בווילנא בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרצ"א|צא]]. וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ד|ד]].<br />
*'''יעקב צבי הערץ אוצינסקי''' - אחיו תאומו של הנ"ל, וביחד למדו בתו"ת.<br />
*'''מיכאל אורבך''' - מלאדז. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''אהרן מרדכי אורמן''' - ממינסק (שעדליץ). נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ה|ה]] (במכינה), [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ח|ח]].<br />
*'''[[יצחק דוב אושפאל]]''' - ב"ר שלמה אליהו, מקורניץ. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרפ"ז]]-[[תרפ"ט|ט]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ג|צג]]. מנהל הישיבה בווילנא בשנים [[תרצ"ה]]-[[ת"ש|ש]]. ב[[תשרי]] [[תש"א]] ניצל לנ.י. ומאז ר"מ ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] משנת [[תשט"ז]] רב בביהכ"נ אנשי ליובאוויטש [[בארא פארק]]. מנהל חברא קדישא שע"י אגו"ח. נפטר בשנת [[תשמ"ג]].<br />
*'''צבי אושפל''' - למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"ו]].<br />
*'''שלמה אזיאל''' - ב"ר רפאל, מווארשא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].<br />
*'''חיים ישראל איידלמן''' - נולד ב[[תרפ"ד]] בלטביא, ובשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''יהודה לייב איידלמן''' - מלוקאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים תרצ"ד (קיץ, בשיעורים). [[תרצ"ה]] (אולם). וב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] – [[תרצ"ו]]-צ. ובשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. <br />
*'''יעקב איידלשטיין''' - מדוביענקא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים תרצ"ו (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''יעקב יהושע אייזנברג''' - ממאדליבאז. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בשנת [[תרצ"ד]].<br />
*'''עקיבא אייזנברג''' - ב"ר זכרי' מנחם, מקינסק (ווארשא). נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב|ב]]. ובאולם ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ד]].<br />
*'''שלמה משה אייזנברג''' - ב"ר שמואל אליעזר, מקינסק. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] (שיעורים), [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ח]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''משה יואל אייזנמן''' - ב"ר יעקב יהודה, מליסקאוויטש. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]] (קיץ).<br />
*'''יוסף ברוך אייכנצווייג''' - ב"ר אהרן, מקאראוו. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].<br />
*'''מרדכי איינהורן''' - מווארשא. נולד בשנת תר"פ. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ז]] (שיעורים). [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם).<br />
*'''דובער אייפיר''' - מלטביא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''מרדכי דוב אימבר''' - מווארשא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]] (בחורף במכינה ובקיץ בשיעורים).<br />
*'''משה אלביק''' - מדעמבלין. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (שיעורים) בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''מרדכי מנחם אלברט''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].<br />
*'''משה אלגרט''' - ב"ר אלי', מווארשא. נולד בשנת [[תרע"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''ליב אלטמן''' - ב"ר יוסף פסח, מפאצאנאוו. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בשנים [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]] (שיעורים). ובאולם – [[תרצ"א]] (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''נפתלי הערץ אלטמן''' - ב"ר יוסף פסח, מפאצאנאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].<br />
*'''שמואל אלטמן''' - ב"ר יצחק, מבאלעסלאווצע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].<br />
*'''דוד אלפרט''' - משידלאווצי. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-תרצ"ח]].<br />
*'''יוסף אסטרוביצקי''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרס"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]]-[[תרפ"ד]].<br />
*'''יחזקאל אסטרוביצקי''' - משידלאווצי. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''פנחס אסטשגוב''' - מרעמבערטוב. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''צבי אסתרזון''' - מפאלעניץ. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (אולם) בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''צבי הירש אפלבוים''' - מטשערניא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ה]].<br />
*'''מרדכי אפנהיים''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''ישראל צבי אקאוויט''' - מקונסק. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''שמואל ארבס''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]] (מכינה). תרצ"ה (שיעורים) – [[תרצ"ז]]. [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''חיים ישראל ארונזון''' - ב"ר ארי', מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''משה ארזשעך''' - מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''אברהם צבי אשברג''' - מביכאווי. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''משה שלמה אשלק''' - ב"ר יעקב יצחק, מזעליחאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת בווארשא (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].<br />
*'''מענדל אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*''' שלום דובער אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''שמעון אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
===ב===<br />
*'''אליעזר באדגוש''' - מוואלאמין. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''משה באיער''' - נולד [[תרע"ז]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''יהונתן באלטער''' - נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת בווילנא ([[ת"ש]]) ו[[יפן]] ([[תש"א]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''יהודה ליב באליער''' - ב"ר יעקב משה, ממינסק – מאזאוויעצק. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-[[תרפ"ו]].<br />
*''' אברהם אליעזר באמבערג''' - ב"ר יעקב, מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]] (קיץ) – [[תרפ"ה]].<br />
*'''מענדל באנהארד''' - מבענדין. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בת"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (אולם) בשנת [[תרצ"ה]] (קיץ).<br />
*'''חיים באנק''' - מגערמאנאוויץ (יתום). נולד בשת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''יוסף באנק''' - מבראסלאוו. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"ו]], ובאטוואצק בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''יהודה באש''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ה]].<br />
*'''ישעי' בויזעצער''' - מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''יצחק דוב בוימאן''' - ב"ר אפרים פישל, מקאלא. נולד בשנת [[תרס"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].<br />
*'''שאול בוימאן''' - מפארצעוו. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ג]].<br />
*'''זלמן אהרן בוימזצר''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]- [[תרצ"ה]].<br />
*'''אפרים דוד בוימלגרין''' - מסלופיא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]], ואח"כ ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] – בשנת [[תרח”צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' באסטראוויץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
*'''בונם בוכבינדר''' - משידלאווצי. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' בשידלאווצי, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
*'''[[חיים מאיר בוקיעט]]''' - מחמעלניק. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ו]] (חמעלניק), [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ט]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת"ש]] (ווילנא), [[תש"א]] ([[יפן]]), [[תש"ב]]-[[תש"ו]] ([[תומכי תמימים שנחאי|שנגהאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. אחר שהגיע לנ.י. בשנת [[תש"ו]], הי' כל ימיו מגיד שיעור בתו"ת.<br />
*'''גרשון בורנשטיין''' - ב"ר משה אהרן. נולד בשנת [[תער"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]].<br />
*'''יוסף בורנשטיין''' - מיאבלענא (סאליעץ). נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ד]] (שיעורים), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ט]] (אולם), [[ת"ש]] (ווילנא), [[תש"א]] ([[יפן]]), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי|שנגהאי]]). אח"כ הגיע ל[[ארה"ב]], והתיישב ב[[מונטריאול]].<br />
*'''יצחק מאיר בורנשטיין''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''מאיר בורנשטיין''' - ב"ר מאיר, מלינציץ. נולד בשנת תרע"ט. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].<br />
*'''משה בורנשטיין''' - מיאבלענא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''שלמה בורנשטיין''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''שרגא י. בורנשטיין''' - מסוכעדניאוו. נולד בשנת תרפ"א. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' באסטראוויץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
*'''אברהם אלי' בורשטיין''' - מגארוואלין. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''גרשון בורשטיין''' - מקורעניץ. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''ישראל בורשטיין''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת תרפ"א. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].<br />
*'''ישראל י. בורשטיין''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ו]] (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''מענדל בורשטיין''' - מטשכנאווצא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה (מכינה), [[תרח"צ]] (אולם).<br />
*'''זלמן פייוויש בזעזינסקי''' - מצעכאנאוו. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
*'''דוד ביאדניעוו''' - מדזיאבקע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''יהודה ליב ביאלר''' - ב"ר יעקב משה, מנאוואמינסק. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו”ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ז]].<br />
*'''אהרן ביגוס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''גרשון מאיר בידרמן''' ב"ר יואל, מלוקאוו. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].<br />
*'''הירש בידרמן'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''אברהם ביזוסקי'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[[[תר"צ]]]]-[[תרצ"א]].<br />
*'''ישראל נחמי' בייטל'''. מ[[ווארשא]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]). נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]]] בשנת [[תרצ"א]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ב]]-ד (שיעורים), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
*'''משה בייטש'''. ב"ר אהרן, מסוויערזש. נולד בשנת [[תרע"ט]] למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]]. ובתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]]-ו (שיעורים), [[תרצ"ו]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם).<br />
*'''שלמה בימבד'''. מדיסנא. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרצ"א]].<br />
*'''אייזיק בינשטוק'''. ב"ר טעביל, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תר"צ]] (שיעורים), [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]] (אולם).<br />
*'''אלי' בינשטוק'''. (ב"ר טעביל) מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''משה בישברג''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ה]], ובתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ח|ח]].<br />
*'''יצחק שמחה בכלר''' ב"ר צדוק, מלינטשיץ ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]). נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].<br />
*'''חיים פסח בלאט''' מריוויץ. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ה]] (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''פנחס בלאט'''. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת בשנים [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]), שאז הגיע ל[[ארה"ב]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''פסח חיים בלאט'''. מרייוויץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''משה בלומנפלד'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].<br />
*'''יוסף בלומנקרנץ'''. ב"ר ישעי’, מביאלע. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].<br />
*'''אלי' בלושטיין'''. ב"ר חיים צבי, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]] (לסירוגין).<br />
*'''מרדכי נח בלושטיין'''. מיאבלענע. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ב]]. ובתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ד]].<br />
*'''דוד בלזיצקי'''. מגרויעץ ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]). נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]].<br />
*'''חיים מענדל בלטין''' ב"ר שמואל מאיר, מסערדינא-בודא ברוסיה. נולד בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]].<br />
*'''ברוך בליגזילבר''' ב"ר אברהם, מאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ז]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''חיים י. בליגזילבר'''. ממאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''מרדכי בליגזילבר'''. ב"ר שלמה, ממאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''יעקב בליומנזון'''. ב"ר נפתלי צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].<br />
*'''קלמן בליומנזון'''. ב"ר נפתלי צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"א]]-ה. חתנו של הרש"ז שמוטקין.<br />
*'''מאיר שלום בליזינסקי'''. ב"ר יעקב שלמה מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"א]]-ו. יסד וניהל את הסניף ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].<br />
*'''יעקב בלינר'''. מריגא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. *'''שלום דובער בלינר'''. מריגא. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''פנחס בנט'''. מטאלאמין. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''יוחנן אלי' בסרמן'''. מקאמרוב. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''רפאל בעליצקי''' מ[[ווילנא]]. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]].<br />
*'''דוד בעקערמייסטר'''. מקאליש. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''משה נתנאל בער''' ב"ר מרדכי אליעזר, משטשוצין. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]].<br />
*'''משה בעראנד''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''אהרן בערעזאן''' מדיסנא. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ"ח]]-צא.<br />
*'''אברהם בערעך'''. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].<br />
*'''בן ציון בראדער''', ב"ר הערש העניך, מזשארנאווע. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''יצחק בראהין''', מלאמיאנעק. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].<br />
*'''בנימין ברגאזין''', מוואלאמין. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ב]], ובתו"ת בשנת [[תרצ"ג]].<br />
*'''חיים ברגמן''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].<br />
*'''יעקב העניך ברגמן''', ב"ר מענדל, מקאליש. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].<br />
*'''יעקב ברום''', ב"ר יוסף מאיר, מבויסק. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''ישראל ברום''' מבויסק. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ג]].<br />
*'''יהושע ברונשטיין''' מווישקוב. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ה]] (מכינה), [[תרצ"ו]]-ז (שיעורים), [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרצ"ח]] (אולם), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] והתיישב בנ.י.<br />
*'''גרשון ברושטיין''', מקורעניץ. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''חיים ברזארזשע''', ב"ר יוסף מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ג]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].<br />
*'''דוד ברייטר''', ב"ר יצחק, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''יוסף צבי ברייטר''', מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''נתן ברייטר''' ב"ר יצחק, מ[[ווארשא]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''יצחק בריליאנט'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''משה בריליאנט''' ב"ר אפרים פרץ, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]].<br />
*'''מרדכי מאיר בריסקי (ברזיסקי)''', מחמעלניק. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת בחמעלניק, ב[[ווילנא]] ([[ת"ש]]), ביפאן ([[תש"א]]), ו[[תומכי תמימים שנחאי]] ([[תש"ב]]-[[תש"ו|ו]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] והתיישב בנ.י.<br />
*'''אלתר בריקמן''' ב"ר פנחס, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].<br />
*'''יחזקאל בריש''' מקליעצאוו. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''נתן ברכמאן''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''משה ברלנד''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ג]]-[[תרצ"ט|ט]]. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[חעלם]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
*'''אברהם ברמן''', מפוריסוב. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].<br />
*'''יעקב ברמן''' מדוביענקא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].<br />
*'''יצחק ברמן''' מקאליבעל. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].<br />
*'''משה ברמן''' מסלאנים. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''מאיר ברנשטיין''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].<br />
*'''פנחס ברנשטיין''' מדובינקא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].<br />
*'''יעקב ברנשטם''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''משה ברעזינסקי''' בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
*'''יחזקאל ברקוביץ''' ב"ר דובער, מפראשוקא. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ז]] (קיץ) – [[תר"צ]] (שיעורים), [[תרצ"א]] (אולם).<br />
*'''ישראל ברקוביץ'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].<br />
*'''יהודה יוחנן בש''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]].<br />
<br />
===ג===<br />
<br />
*'''צבי ליב גאטסגינאדע''' ב"ר דוב, מגאמבין. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ”א]]-ב. וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה.<br />
<br />
*'''יצחק גאלוב''' מחורוסטוב (לענין). נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בישיבה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ב]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]] (שיעורים), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ד]] (אולם).<br />
<br />
*'''הירש ליב גבבינר''' ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''ישראל גבבינר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''ישראל גביס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''זעליג גוגלמן''' מרעמברטוב. נולד בשנת [[תרפ”ח]]. ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''ברוך גוטבאר''' מסמראגאן. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''יהושע גוטווערץ''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''יעקב גוטווערץ''' מלאמיאנקא. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ד.<br />
<br />
*'''משה גוטליב''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''יהושע גוטמן''' ב"ר זלמן מאיר, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ”א]]-ב.<br />
<br />
*'''צבי טובי' גוטמן''' ב"ר ליב וואלף, מפאטשינאוו. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].<br />
<br />
*'''שלמה דוד גוטמן''' ב"ר אלי’, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרס”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ”א]]-ב.<br />
<br />
*'''חיים גוטניק''' נולד בשנת [[תרפ”א]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''חיים זאב גוטקינד''' מפאריסוב. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''יעקב גוטרייערמן''' משידלאווצא. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''ליב גוטרמן''' ב"ר יעקב ישעי’, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].<br />
<br />
*'''אברהם גולדברג''' מזשיראדאוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ד]] (שיעורים).<br />
<br />
*'''דוד גולדברג''' ב"ר חיים יעקב שו"ב, מגאווערצאוו. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].<br />
<br />
*'''חיים גולדברג''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ג]]-ד (מכינה), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ו]] (שיעורים), [[תרצ”ז]]-ח (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
<br />
*'''יהושע ברוך גולדברג''' בהרב פישל משבעשין. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].<br />
<br />
*'''יעקב גולדברג''' מ[[ווארשא]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”א]]-ג, ואח"כ בסירוגין.<br />
<br />
*'''יעקב (בר"מ) גולדברג''' ב"ר מענדל, ממיעכוב. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
<br />
*'''יעקב י. גולדברג''' מראדום. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''מרדכי גולדברג''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה (מכינה), [[תרצ”ו]]-ז (שיעורים), [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
<br />
*'''נטע גולדברג''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''מנחם גולדברגר''' נולד בשנת [[תרפ”ו]]. ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''אברהם אבא גולדברט''' מבריינסק. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''נפתלי גולדהאק''' מאיוואנסק. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''מרדכי גולדוואג''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''יוסף גולדזאק''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''מענדל גולדזאק''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''יצחק גולדזעגער''' מקאבילניק. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.<br />
<br />
*'''הערץ גולדמן''' נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].<br />
<br />
*'''פנחס גולדמן''' ב"ר ישראל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''פנחס צבי גולדמן''' מזילקוב. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה.<br />
<br />
*'''שמעון גולדמן''' ב"ר שמואל זאנוויל, משעדליץ. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”ז]] (קאלושין), בשנים [[תרח”צ]]-ט ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], מכינה), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]) [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]] והתיישב בנ.י.<br />
<br />
*'''שמעון דובער גולדמן''' ב"ר שלמה, מסטאק. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ד]]-ה (שיעורים).<br />
<br />
*'''מנחם גולדסובל''' ב"ר העשל, מפאלעניץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].<br />
<br />
*'''חיים גולדצימר''' מיעזארנע. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''פנחס גולדקנופ''' ב"ר משה מרדכי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]]-צ (שיעורים), [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם).<br />
<br />
*'''אברהם צבי גולדשטיין''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''דובער גולדשטיין''' ב"ר מאיר פייוויש, מאוקינאוו שאצל [[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.<br />
<br />
*'''יוסף גולדשטיין''' ב"ר צבי הירש, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ב]]-צ. יסד וניהל את הסניף ב[[חמעלניק]], בשנים [[תר”צ]] – [[תש”א]], והשתתף בניהול הישיבה בגיטו ראדום בשנת [[תש”ב]]. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[חמעלניק]], והי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. עבר את מאורעות המלחה וניצל, ואח"כ התיישב בנ.י. נפטר בשנת תשמ"ז.<br />
<br />
*'''אליעזר גולדשיידר''' ב"ר נתן דוד, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''דניאל גולדשיידר''' ב"ר נתן דוד, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]]-ז.<br />
<br />
*'''יהודה גוסטמן''' ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''יעקב גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], והי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''נתן גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]]-ז (מכינה), [[תרח”צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], שיעורים). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*שלום דובער גורארי' ''' בהרש"ג (חדב"נ). נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (אולם) בשנים [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרצ”ט]].<br />
<br />
*'''שניאור זלמן (בר"נ) גורארי' ''' ב"ר נתן. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת בנעויל בשנים [[תרפ”ג]]-ה (חורף), וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]] (קיץ, שיעורים), [[תרפ”ו]]-צא (אולם). בשלהי [[תרצ”א]] יסד את הסניף בקאוועל. בשנים [[תרצ”ג]]-ח ניהל את המכינה ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. ב[[תרצ”ט]] הגיע לנ.י. ונשא את בתו של האדמו"ר מקופיטשניץ. בשנים [[תש”א]]-ו ניהל את מחלקת הכתות בתו"ת בנ.י. נפטר בר"ה תשס"ד.<br />
<br />
*'''שניאור זלמן (ברי"צ) גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ז]]-צא (מכינה ושיעורים), [[תרצ”א]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''אברהם זלמן גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ד]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], והי’ בין הרשומים לקבלת עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''אלחנן גורביץ''' מריגא. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''הלל גורביץ''' ב"ר יצחק (מתמיד). נולד בשנת תרד"ע. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''ישראל גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''מאיר גורביץ''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''שלום דובער גורביץ''' מריגא. נולד בשנת [[תר”פ]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''שמואל גורביץ''' ב"ר יצחק (מתמיד). נולד בשנת [[תרע”ז]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בתחלת קיץ [[תש”א]] חזר לרוסיא, ואחרי המלחמה יצא מרוסיא, ואח"כ הגיע לארה"ק והתיישב בלוד. נפטר בשנת תשע"א.<br />
<br />
*'''שמואל גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ב]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''שניאור זלמן גורביץ''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], לערך בשנת [[תרפ”ב]].<br />
<br />
*'''אברהם יוסף גורדון''' ב"ר חיים, מדונילביץ. למד בתו"ת בגלובאקי. אחרי המלחמה הגיע לארה"ק והתיישב בכפר חב"ד.<br />
<br />
*'''זרח גורדון''' מקבוצת תלמידי אחי תמימים בנ.י. שנסעו ללמוד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] באלול [[תרצ”ט]], וכשהתחילה המלחמה נסע ל[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ושטוקהולם, ומשם חזרה לנ.י.<br />
<br />
*'''ניסן גורדון''' ב"ר יוחנן, מדאקשיץ. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא. נפטר בשנת תש"נ.<br />
<br />
*'''דוד גורטשין''' מטשעכאנאווצע. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (מכינה), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (שיעורים), [[תרצ”ה]] (קיץ, אולם).<br />
<br />
*'''חיים יהודה גזעוואטש''' ב"ר משה, מקאלושין. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].<br />
<br />
*'''אברהם י. גזעזינסקי''' מטשעכאנאוו. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''ישראל גזענדא''' מיאדאווע. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''משה גזשעביען''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''מאיר גטנר''' ב"ר שלמה, מנאוויקארטשין. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].<br />
<br />
*'''יצחק ברוך גטרמן''' מקארוב. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''יעקב גידיינקן''' מריקי. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ב]]-ה (שיעורים), [[תרצ”ה]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ בריקי, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
<br />
*'''אלי’ גיטלין''' ב"ר מענדל יוסף, מדיסנא. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז (שיעורים), [[תרפ”ז]] (קיץ) – [[תרצ”א]] (אולם).<br />
<br />
*'''יצחק גיטלין''' ב"ר מענדל יוסף, מדיסנא. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ”ז]]-צא.<br />
<br />
*'''אברהם גיטליס''' ב"ר זעליג, ממאציוב. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ו. בשנת [[תרצ”ה]] הי’ ר"מ סניף ראציאנז. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''ישעי’ גיטליס''' מקאוועל. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''ירחמיאל גייער''' ב"ר שמעון, מ[[חעלם]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''משה גייער''' מדובענקא. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]]-ז (מכינה), [[תרח”צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], שיעורים).<br />
<br />
*'''יצחק גילרנטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה (מכינה), [[תרצ”ה]] (קיץ, שיעורים).<br />
<br />
*'''אברהם משה גינגולד''' ב"ר אהרן נפתלי, ממלאווע. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''אברהם יצחק גינזבורג''' מדאלהינוב. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''אהרן גינזבורג''' מ[[ווילנא]]. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''פישל גלאווינסקי''' ב"ר נח, מפאדעמביץ. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.<br />
<br />
*'''זעליג גלאז''' ב"ר מענדל, מגלובאקע. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ו]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''שניאור גלאז''' נולד בשנת [[תרע”א]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''יעקב גלבטרויב (גלבטרונק)''' מפאלעניץ. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]]-ה (מכינה), [[תרצ”ה]] (קיץ, שיעורים).<br />
<br />
*'''אברהם גלבטרויב''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].<br />
<br />
*'''אברהם אבא גלברט''' מבריינסק. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]] (בחורף במכינה ובקיץ בשיעורים).<br />
<br />
*'''יעקב גלובנקי''' נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].<br />
<br />
*'''אפרים גלומבצקי''' משווינציאן. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.<br />
<br />
*'''אברהם יוסף גלזמן''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''חיים דוד גלזמן''' ב"ר קלמן ראובן, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]], [[תרפ”ו]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי’ בסטאפניץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
<br />
*'''מאיר גלזמן''' ב"ר קלמן ראובן, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''משה ליב גלזמן''' ב"ר חיים, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז.<br />
<br />
*'''דוד גלזר''' ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''יהושע גלזר''' מקורעניץ. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''מאיר גלזר''' ע"פ [[ספר התמימים]].<br />
<br />
*'''אברהם משה גליבטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ד (שיעורים), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם).<br />
<br />
*'''לעמיל גליבטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''יעקב מתתי' גלינפלד''' מקשונז. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''יעקב דוד גלינר''' מטשיזעוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]]-ד.<br />
<br />
*'''יוסף מנחם גליקסברג''' מביאלעפאלע. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (שיעורים).<br />
<br />
*'''משה דוד גליקסברג''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''יצחק מענדל גליקסון'''. כשהתחילה המלחמה ברח ל[[ווילנא]], ושוב חזר לפולין להביא עוד תלמידים ל[[ווילנא]], אלא שהגבול נסגר, ושוב לא הצליחו לבוא ל[[ווילנא]].<br />
<br />
*'''מאיר גליקסמן''' מקאמיק (טשענסטכוב). נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ד]]-ז (מכינה), [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (שיעורים). כשהתחילה המלחמה השתדל לברוח מפולין ל[[ווילנא]], ולא הצליח. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''נפתלי הערץ גליקסמן''' ב"ר חיים בנימין, מקאמינקא (טשענסטכוב). נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-צ (שיעורים), [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ בטשענסטכוב, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.<br />
<br />
*'''שמואל צבי גלענצער''' ב"ר שמחה, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרס”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ד]]-ה.<br />
<br />
*'''יעקב גלפרין''' מקראסנע. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-[[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''צבי גלר'''. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].<br />
<br />
*'''מאיר זאב גמיינר'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ג (מכינה), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (שיעורים).<br />
<br />
*'''אהרן גסטין'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].<br />
<br />
*'''אברהם אהרן גסטנברג'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''ישראל געוויס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ו]]-ח.<br />
<br />
*'''יוסף געזונדהייט'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ו]]-ח.<br />
<br />
*'''זאב געלבלום''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ד]].<br />
<br />
*'''אברהם געלבפיש''' ב"ר גדיל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז.<br />
<br />
*'''חיים יהושע געלדמן''' מפראמפאל. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''יעקב געלכטרונג''' ב"ר צבי, מפאלעניץ. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ג]]-ה.<br />
<br />
*'''הירש געלפיש''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''נתן גענדל''' מאיידוציק. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ”ח]]-צא.<br />
<br />
*'''מאיר גערטנר''' ב"ר שלמה יוסף, מניישטאט. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-צא.<br />
<br />
*'''משה אלי' גערליצקי''' מקינצק. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”א]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ”ב]]-ג ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] שיעורים), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם), [[תרח”צ]]-ט (ניהל את הסניף ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ב]] הגיע למונטריאל, שם יסדו תו"ת, ובה עסק כל ימיו. נפטר בשנת תש"ע.<br />
<br />
*'''אלי' חיים גערשט''' מסטאשוב. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''חיים גרודזונסקי''' נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].<br />
<br />
*'''חיים גרוזובסקי''' מקאמיניץ (נכד הג"ר ברוך בער). נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]].<br />
<br />
*'''אהרן פנחס גרומן''' ב"ר דוד, מוולאיין. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-[[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''יעקב ליב גרומן''' ב"ר שמעון, מסטאצק. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''מענדל גרומן''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת בשנים [[תר”צ]]-צג (שיעורים), [[תרצ”ג]] (קיץ, אולם).<br />
<br />
*'''דובער גרוסבוים''' ב"ר גרשון, מקובליץ. נולד בשנת [[תרס”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ו. אח"כ הגיע ל[[ארה”ב]], והתיישב בנוארק, ואח"כ בנ.י. <br />
<br />
*'''שמואל ליב גרוסברג''' מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]] (מכינה), [[תרח”צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], אולם).<br />
<br />
*'''אפרים גרוספרשטנד''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''שלמה גרוסקין''' ב"ר משה מרדכי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ד]] (שיעורים).<br />
<br />
*'''שמואל אלי' גרוסקין''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''קלמן גרושפס''' מפאצאנוב. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]]. כשהתחילה המלחמה השתדלו להביאו מפולין ל[[ווילנא]], ולא הצליחו. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''יוסף גרטלר''' ב"ר צבי, מקראסניבראד. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''העניך גרטנר''' מבוסק. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת באטווצק בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''מאיר גרטנר''' ב"ר שלמה יוסף, מניישטאט. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-צא.<br />
<br />
*'''מרדכי גרייער''' מחארקישאוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''משה גרייצר''' ב"ר אשר, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ד.<br />
<br />
*'''יעקב צבי גרינבלט''' מרייוויץ. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ז]]-ח.<br />
<br />
*'''מענדל גרינבלט''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ד]].<br />
<br />
*'''יעקב גרינברג''' ב"ר שמואל יצחק, מווישקאוו. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז.<br />
<br />
*'''ישראל גרינברג''' ב"ר יוסף, מאדליבאזשיץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''מאיר גרינברג''' ב"ר יהושע פאלק. נולד בשנת [[תרע”ז]]. מקבוצת תלמידי אחי תמימים בנ.י. שנסעו ללמוד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] באלול [[תרצ”ט]], וכשהתחילה המלחמה נסעו לריגא והמשיכו לימודיהם עד חוהמ"ס, שאז נסעו לשטוקהולם, ומשם חזרה לנ.י.<br />
<br />
*'''משה גרינברג''' ב"ר שמחה בונם, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]]-צא.<br />
<br />
*'''שלום גרינברג''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]].<br />
<br />
*'''מנחם זאב גרינגלס''' ב"ר אברהם יחיאל, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”ו]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ”ז]]-ט ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ב]] הגיע למונטריאל, שם יסדו תו"ת, ובה הי’ משפיע כל ימיו. נפטר בשנת תשע"א.<br />
<br />
*'''אלעזר גרינפלד''' ב"ר אהרן, מלונטשיץ. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ו]].<br />
<br />
*'''גבריאל גרינפלד''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''שרגא פייוויש גרינר''' ב"ר לייבוש, מדרילץ. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”א]]-ב (שיעורים), [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ באסטראווצי, והי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. עבר את מאורעות המלחמה וניצל. בקיץ [[תש”ט]] הגיע לברזיל, והתיישב בריא ד’זענערא. <br />
<br />
*'''אברהם גרינשפן''' ב"ר דוד, מוואלאמין. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].<br />
<br />
*'''משה מרדכי גרינשפן''' מאסטראווצא. נולד בשנת [[תרס”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”א]]-ד.<br />
<br />
*'''משה גרישא''' נולד בשנת [[תרע”ח]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''משה ברוך גרנטובסקי''' מקאלאשין. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''אברהם יצחק גרפינקל''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”ג]]-ט ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. ב[[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]], ושימש ר"מ בתו"ת.<br />
<br />
*'''בנימין אליעזר גרפינקל''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]] (מכינה), [[תרצ”ה]] (שיעורים).<br />
<br />
*'''יעקב יוסף גרשוביץ''' מליטא. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.<br />
<br />
*'''אבא גרשינצווייג''' מטומאשוב. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
===ד===<br />
<br />
*'''ידידי' דאגאוויטש''' מברעסלאוו. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת בשנים [[תרפ”ח]]-צא ([[ווילנא]]), [[תרצ”ב]]-ד ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]). אח"כ הגיע ל[[ארה”ב]], והי’ שו"ב בפילדלפיא.<br />
<br />
*'''אברהם דאלינסקי''' ממעלאדעצנע. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.<br />
<br />
*'''ארי' זאב דאמליך''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח”צ]].<br />
<br />
*'''חיים יוסף דאנער''' ב"ר מאיר, מווינעוויץ. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].<br />
<br />
*'''יחיאל מיכל דברוסקין''' ב"ר שניאור זלמן, מבראילא רומניא. נודל בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]]-צא. אח"כ התיישב בארה"ק והי’ רב בחיפה.<br />
<br />
*'''שניאור זלמן דובער דובין''' ב"ר מרדכי, מריגא. נולד בשנת [[תרע”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרצ”ז]]-ט. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].<br />
<br />
*'''ירחמיאל ישראל דומברובסקי''' ממלאווא. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”א]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ”ב]]-ד ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]).<br />
<br />
*'''זאב דושבסקי''' מיעקאטרינאסלאוו (לעוועדאוו). למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]]-ד.<br />
<br />
*'''שמואל דזעמאלקובסקי''' ב"ר יצחק. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].<br />
<br />
*'''מענדל דייטלבוים''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''מאיר דייטש''' מקאלא. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ב]]-ד.<br />
<br />
*'''משה דיימנט''' מטאמאשאוו. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].<br />
<br />
*'''דוב דינעס''' נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].<br />
<br />
*'''פסח דמבראט''' ב"ר ישעי’, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''שלמה דמבראט''' ב"ר ישעי’, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.<br />
<br />
*'''נתן נטע דנדרוביץ''' מריקי. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ד]]-ה (שיעורים).<br />
<br />
*'''אבא גרשון דנציגר''' מפראגא. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].<br />
<br />
*'''יחזקאל דערן''' ב"ר ישראל, מווישקוב. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת בשנים [[תרח”צ]]-ט ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]], אח"כ התיישב בפיטסבורג. נפטר בשנת תשל"ט.<br />
<br />
*'''משה דראזניק''' ב"ר אנשיל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].<br />
<br />
*'''משה דרזנר''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ז.<br />
<br />
*'''משה דרייזין''' ב"ר צבי הירש, מגערמאנאוויץ. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת בשנים [[תרפ”ח]]-צא ([[ווילנא]]), [[תרצ”ב]]-ג ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]). אח"כ הגיע ל[[ארה”ב]] והתיישב בפראווידענס.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=301533שמואל בטויניקוב2017-09-30T20:10:40Z<p>Ruven.b: יצירת דף עם התוכן "הרב '''שמואל בטויניקוב''' היה בעל עסק חסידי מהעיר חורול שהיה מהתמימים הראשונים בתומכי ת..."</p>
<hr />
<div>הרב '''שמואל בטויניקוב''' היה בעל עסק חסידי מהעיר [[חורול]] שהיה מהתמימים הראשונים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בתקופת [[הרבי הרש"ב]] וחתנו של החסיד הרב [[מאיר שמחה חן]] מ[[נעוול]]. זכה להשתדך ע"י הרבי הרש"ב עצמו, לאחר שר' מאיר שמחה ביקש מהרבי הצעת שידוך לבתו הבכורה מתוך שבעת בנותיו, רחל לאה, והרבי הציע לו את תלמידו ר' שמואל.<br />
==ילדיו==<br />
בנו ר' פרץ למד באוניברסיטה בהוראה נדירה של [[הרבי הריי"ץ]]. בתו בתיה נישאה לר' [[אברהם אשר קוגן]].<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=299218ירושלים2017-08-09T14:17:41Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים במבט אוירי]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}<br />
'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כאלפיים משפחות חב"דיות בקהילות שונות.<br />
<br />
== ביקור [[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] בעיר ==<br />
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]<br />
<br />
ביום חמישי [[ה' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיו האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.<br />
<br />
אחה"צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהילים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. <br />
למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.<br />
<br />
ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.<br />
<br />
על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].<br />
<br />
== קהילות חב"ד בעיר ==<br />
ההתיישבות החב"דית בירושלים החלה בשנת [[תר"ז]]. בשנה זו עלו 16 משפחות חב"דיות, שמנו 53 נפש, מ[[חברון]] והתיישבו בירושלים, בתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת [[תר"ט]] היו בה כשלושים משפחות חב"דיות.<br />
בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבלה את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].<br />
<br />
כיום מתגוררים העיר כ-2000 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].<br />
<br />
*[[גילה]]<br />
*[[ירושלים - הר נוף|הר נוף]] <br />
*[[נווה יעקב]]<br />
*[[רמות]]<br />
*[[רמת שלמה]]<br />
*[[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]]<br />
* [[סנהדריה המורחבת]]<br />
* [[שכונת פאג"י]]<br />
* [[שכונת בית ישראל]]<br />
<br />
<br />
===ישוב חב"ד===<br />
לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיה]] בשכונת [[רמות]], בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העליה הגדולה בשנת ה'[[תשנ"א]], שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב [[יעקב שנור]]]]<br />
[[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]]]]<br />
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ב[[רמת שלמה]]. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים(|שיכון חב"ד]].<br />
<br />
נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[יעקב שנור]]. כיום: הרב [[יעקב הלפרין]].<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
[[קובץ: ישיבת תורת אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]<br />
=== ישיבות ===<br />
<br />
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.<br />
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.<br />
*[[מרכז משיח ירושלים|אורו של משיח]].<br />
*[[עוז מאיר חב"ד]].<br />
*ישיבת חב"ד - [[גבעת חנניה]].<br />
*[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש "תפארת מנחם" ירושלים]] - [[נחלאות]].<br />
*ישיבת [[מעינות]].<br />
*[[מאורות חב"ד ירושלים|מאורות חב"ד]].<br />
*ישיבת נרות להאיר.<br />
<br />
=== תלמודי תורה ===<br />
*[[תורת אמת]] - מרכז העיר.<br />
*[[נער ישראל]] - [[גילה]].<br />
<br />
=== כוללים ===<br />
<br />
*[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].<br />
*כולל "ופרצת קטמון".<br />
*כולל [[אור גבריאל]].<br />
<br />
=== בתי ספר - בנות ===<br />
<br />
*[[בית חנה]].<br />
*[[בית חנה]] - [[רמת שלמה]].<br />
*[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].<br />
*[[עיר גנים]].<br />
<br />
=== מדרשיות לנשים ===<br />
<br />
* [[אור חיה ירושלים]].<br />
* בית משיח.<br />
<br />
=== ספריה === <br />
<br />
*[[היכל מנחם ירושלים]].<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]<br />
<br />
*[[ארנונה - תלפיות]] - מנהל: הרב מאיר משי-זהב.<br />
*[[בקעה]]''' - מנהל: הרב אברהם הנדל.<br />
*גונן - [[קטמון]]''' - מנהל: הרב תמיר קסטיאל.<br />
*גבעת מרדכי - [[רמת הכרם]]''' - מנהל: הרב יעקב סלונים.<br />
*[[גבעת שאול]]''' - מנהל: הרב משה קטן.<br />
*[[גילה]]''' - מנהל: הרב הירש פרבר.<br />
*דוברי אנגלית''' - מנהל: הרב אברהם הנדל.<br />
*דוברי פורטוגזית''' - מנהל: הרב אברהם אודרמן.<br />
*דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב יצחק חביב.<br />
*דוברי רוסית''' - מנהל: הרב מאיר הרצל.<br />
*האוניברסיטה''' - מנהל: הרב יוסף איברט.<br />
*[[הולילנד]] - רמת דניה''' - מנהל: הרב שמואל בר כוכבא.<br />
*[[הכותל המערבי]]''' - מנהל: הרב יוסף הלפרין.<br />
*[[העיר העתיקה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל אזדבא.<br />
*[[הר חומה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן כהן.<br />
*[[מלחה]] - רמת שרת''' - מנהל: הרב ברוך חדד.<br />
*[[מרכז חינוכי חסידותי]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]].<br />
*[[מרכז משיח ירושלים|מרכז משיח]]''' מנהל: הרב דורון אורן.<br />
*[[נחלת שבעה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סלונים.<br />
*[[עין כרם]]''' - מנהל: הרב יונתן שפיצר.<br />
*[[עיר גנים]]''' - מנהל: הרב בגין קלימי.<br />
*[[פסגת זאב]] - מזרח''' - מנהל: הרב סימן קלמיאן.<br />
*[[פסגת זאב]] - מרכז''' - מנהל: הרב אריאל פוזילוב.<br />
*[[פסגת זאב]] - צפון''' - מנהל: הרב יצחק קורץ.<br />
*[[קרית יובל]]''' - מנהל: הרב יוסף אלגזי.<br />
*[[רחביה]]''' - מנהל: הרב ישראל גולדברג.<br />
*[[רמות]]''' - מנהל: הרב יעקב זוננפלד.<br />
*תחנה מרכזית אגד''' - מנהל: הרב מנחם מענדל וילהלם.<br />
* [[תלפיות]] - מזרח''' - מנהל: הרב חיים גוטליב.<br />
* [[קריית הלאום]] - ''' - מנהל: הרב יוסף חיים פרידמן.<br />
* [[מרכז שמיא]]''' - פועל בשכונת נחלאות. מנהל: הרב שלום בער קרומבי<br />
* [[רמת אשכול]]''' - מנהל: הרב ראובן בורושנסקי.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים|קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים]], רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודתם ערך בחב"דפדיה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
* '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].<br />
* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]''' <br />
* '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].<br />
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
'''הסטוריה חב"דית בירושלים'''<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47653 הדפסת ה[[תניא]] בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר]<br />
*שלומי גיל, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65497 הודו בירושלים], שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66013 [[ירושלים]] מזווית שלא ראיתם מעולם] - סיור ארכיאולוגי מצולם {{תמונה}}<br />
<br />
'''אתרי [[אינטרנט]] של בתי חב"ד בירושלים'''<br />
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - קטמון]<br />
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - גילה]<br />
* [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - קרית יובל]<br />
* [http://www.ramot770.com/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - רמות]<br />
* [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - תלפיות]<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=286879גמליאל שמחה בינונסקי2017-02-11T23:48:30Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>הרב '''גמליאל שמחה בינונסקי''' (נולד בי"ט בניסן תשל"ב) הוא רב ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)]], רב ומרצה ב[[מכון אור חיה]], בעבר שימש כ[[משפיע]] ומנהל לימודי החסידות ב[[מכון סמיכה]] שב[[מוסדות תורת אמת]] וכמשיב ב[[כולל]]ים שונים בירושלים.<br />
<br />
== קורות חייו ==<br />
נולד בפטרבורג שברוסיה, משפחתו המקורית של אביו הייתה ממשפחת אלטשולר, המיוחסת לרבי [[יחיאל הלל אלטשולר]] ורבי [[נח אלטשולר]] סב [[הצמח צדק]]. בהמשך התקרב לחב"ד ומשפחתו היגרה לארצות הברית שם למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] בירושלים ולמד ב[[כולל צמח צדק]]. נישא לבתו של הרב גדליה מזל. כיום הוא מתגורר בירושלים ונוסע לסירוגין למוסקבה, שם הוא מקרב יהודים ליהדות בשדה החינוך.</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=286878גמליאל שמחה בינונסקי2017-02-11T23:48:11Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>הרב '''גמליאל שמחה בינונסקי''' (י"ט בניסן תשל"ב) הוא רב ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)]], רב ומרצה ב[[מכון אור חיה]], בעבר שימש כ[[משפיע]] ומנהל לימודי החסידות ב[[מכון סמיכה]] שב[[מוסדות תורת אמת]] וכמשיב ב[[כולל]]ים שונים בירושלים.<br />
<br />
== קורות חייו ==<br />
נולד בפטרבורג שברוסיה, משפחתו המקורית של אביו הייתה ממשפחת אלטשולר, המיוחסת לרבי [[יחיאל הלל אלטשולר]] ורבי [[נח אלטשולר]] סב [[הצמח צדק]]. בהמשך התקרב לחב"ד ומשפחתו היגרה לארצות הברית שם למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] בירושלים ולמד ב[[כולל צמח צדק]]. נישא לבתו של הרב גדליה מזל. כיום הוא מתגורר בירושלים ונוסע לסירוגין למוסקבה, שם הוא מקרב יהודים ליהדות בשדה החינוך.</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=286877גמליאל שמחה בינונסקי2017-02-11T23:47:43Z<p>Ruven.b: יצירת דף עם התוכן "הרב '''גמליאל שמחה בינונסקי''' (י"ט בניסן תשל"ב) הוא רב בהמרכז היהודי קהילתי מרינה רושצ'ה (מ..."</p>
<hr />
<div>הרב '''גמליאל שמחה בינונסקי''' (י"ט בניסן תשל"ב) הוא רב ב[[המרכז היהודי קהילתי מרינה רושצ'ה (מוסקבה)]], רב ומרצה ב[[מכון אור חיה]], בעבר שימש כ[[משפיע]] ומנהל לימודי החסידות ב[[מכון סמיכה]] שב[[מוסדות תורת אמת]] וכמשיב ב[[כולל]]ים שונים בירושלים.<br />
<br />
== קורות חייו ==<br />
נולד בפטרבורג שברוסיה, משפחתו המקורית של אביו הייתה ממשפחת אלטשולר, המיוחסת לרבי [[יחיאל הלל אלטשולר]] ורבי [[נח אלטשולר]] סב [[הצמח צדק]]. בהמשך התקרב לחב"ד ומשפחתו היגרה לארצות הברית שם למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] בירושלים ולמד ב[[כולל צמח צדק]]. נישא לבתו של הרב גדליה מזל. כיום הוא מתגורר בירושלים ונוסע לסירוגין למוסקבה, שם הוא מקרב יהודים ליהדות בשדה החינוך.</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=286758שהשלום שלו2017-02-09T21:45:10Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>ה[[ניגון]] '''שהשלום שלו''' הינו ניגון מה[[חסיד]] ר' [[יונה כהן]].<br />
<br />
מילות הניגון (מתוך הזמר "ברוך השם יום יום" מזמירות [[שבת]]): "שהשלום שלו, ישים עלינו [[ברכה]] ושלום. מ[[שמאל]] ומ[[ימין]] על [[ישראל]] שלום הרחמן הוא יברך את עמו בשלום. ויזכו לראות בנים ובני בנים, עוסקים ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (עוסקים בתורה וב[[חסידות]]) על ישראל שלום". דרך החסידים שמוסיפים לפעמים איזו מלה, גם פה הוסיפו בחזרת עם המילים בפעם השניה - במקום "עוסקים בתורה '''ובמצוות'''", "עוסקים בתורה '''ובחסידות'''".<br />
<br />
הניגון נרשם מפי החסיד ר' [[שניאור זלמן הלוי לוין]] ([[כפר-חב"ד]]).<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון רכ"ה ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]] '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=823 שהשלום שלו]''' {{שמע}} {{אינפו}}<br />
* חוני גרונבלט, '''[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98-%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95/ עיבוד לניגון 'שהשלום שלו']''' {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3242923 בני פרידמן מבצע את הניגון]''' בעת מעמד [[כינוס השלוחים העולמי]] {{בית חבד}} אתר בית חב"ד {{וידאו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99&diff=266867יהודה בוטרשווילי2016-09-29T08:06:25Z<p>Ruven.b: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהודה בוטרשוולי.jpg|שמאל|ממוזער|500px|הרב יהודה בוטרשוולי]]<br />
הגאון החסיד הרב '''יהודה בוטרשוולי''' (קולאשר, [[תרס"ד]]-[[כ"ז סיון]] [[תשמ"ה]]) היה רב קהילת חב"ד ב[[מלחובקה]], חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ורבה הראשי של יהדות גרוזיה בארץ שפעל רבות למען הקהילה הגרוזינית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"ד]] לאביו ר' מרדכי בוטרשוילי.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], ובימים הראשונים לישיבה לא הבין מאומה מהשיעורי שנאמרו באידיש היות ולא ידע את השפה, ובשל היותו בעל רגש גרם לו הדבר לפרצי בכי בלתי נשלטים.<br />
<br />
לאחר שנרגע, למד את השפה תוך זמן קצר והיה לאחד מבחירי התמימים בישיבה.<br />
<br />
בהמשך למד גם בסניף הישיבה בקולאשי שבגרוזיה.<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]] מרת בת שבע{{הערה|נפטרה בח' טבת תשנ"ח.}}, כיהן כרבה של קהילת אנ"ש ב[[מלחובקה]] שבפרברי [[מוסקבה]], ופעל ב[[מסירות נפש]] למעלה מארבעים שנה להפצת היהדות והחסידות.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] עלה לארץ ישראל, התיישב ב[נחלת הר חב"ד]], שימש כרב קהילת יוצאי גרוזיה בנחלת הר חב"ד וכרבה הראשי של יהדות גרוזיה בארץ ופעל רבות למען הקהילה הגרוזינית.<br />
<br />
בהוראת הרבי מונה לחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר פטירתו של האב"ד הרב [[שלמה יוסף זוין]] הורה הרבי שבין שלושת הרבנים חברי הבית דין שמעל גיל 60 תיערך הגרלה מידי מספר חודשים על תפקיד אב"ד, והוא נמנה ביניהם (הרב בוטראשווילי, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[נחום טרבניק]]).<br />
<br />
לאחר יציאתו מעבר למסך הברזל, הרבה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].<br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תשל"א]] מונה על ידי הרבי ל"בעל הבית" על מדינת רוסיה.<br />
<br />
נפטר בגיל 81 ב[[כ"ז סיוון]] [[תשמ"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' נתן קנלסקי<br />
*חתנו, ר' [[בערל זלצמן]]<br />
*חתנו, ר' אייזיק קוגן<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: בוטרשווילי יהודה}}<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:דיינים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%97%D7%9F&diff=266866מאיר שמחה חן2016-09-29T08:05:21Z<p>Ruven.b: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר שמחה חן''' נולד בשנת [[תרכ"ב]] לאביו הרב [[אברהם אהרן חן (בן הרב פרץ)|אברהם אהרן חן]], בנו של הרב [[פרץ חן]], רבה של [[נעוול]]. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן. <br />
<br />
ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, שהתמסר לצרכי הכלל וללימוד ה[[חסידות]]. בשנת [[תרס"ח]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ארץ הקודש]] להתחקות על מצב הענינים.{{הערה|1= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ד עמ' רעא (332).}}<br />
<br />
נפטר ביום [[ד' בשבט]] [[תרצ"ד]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]]<br />
*בנו, ר' [[יוסף יהודה חן]] - [[שד"ר]] מוסדות חב"ד ב[[צרפת]]<br />
*חתנו הבכיר הרב שמואל בטוויניקוב, מראשוני התמימים בליובאוויטש, השתדך עם בתו של ר' מאיר שמחה ע"י הרבי הרש"ב.<br />
*חתנו רבי [[שמואל לייב לווין]] מ[[פאריטש]]. רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל את הרבנות בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב]] (530).}}<br />
*חתנו הרב [[זאב וולף שטיינגרט]] - [[תמים]] מ[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אשר מסר נפשו על [[הפצת היהדות]]{{הערת שוליים|ראה [[ליובאוויטש וחייליה]] בערכו, [[שבועון בית משיח]] מחודש [[תמוז]] [[תשנ"ח]](?).}}.<br />
*חתנו הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף.<br />
*חתנו הרב [[עוזיאל חזנוב]] - [[שוחט]], מזקני ה[[חסיד]]ים.{{הערת שוליים|1=ראה [http://www.chabad.info/bm/index.php?%3Cmagazine=bm_&status=goto_id&id=408 מאמרו] של [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 412.}}<br />
*חתנו רבי [[יהודה בוטרשוולי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ"ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר"ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב - עד שנת [[תרצ"ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] יא עמ' קו (139)).}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: חן מאיר שמחה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן מאיר שמחה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן מאיר שמחה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן מאיר שמחה]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F)&diff=265908זלדה מישקובסקי (שניאורסון)2016-09-27T19:12:09Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]]<br />
'''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') [[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]]-[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ד]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתו של הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ואימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ).<br />
<br />
היתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br />
<br />
== ילדותה ==<br />
מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ).<br />
<br />
את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לסף ביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית החולים במרתף מצחין. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס. אטינגר כותבת שעוד שנים רבות חיו המראות והקולות בזיכרונה של זלדה. בבית סבה היה המוות לממשות מוכרת ושנים אחר כך, כשכתבה עליו, נכח אנושות גם בשירתה.<br />
<br />
זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-רבנית ורוסית, אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, היתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת 8, שיר המנון לחבריה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן עברי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע היתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן היתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.<br />
<br />
== בארץ ישראל ==<br />
[[קובץ:זלדה שניאורסון מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|150px|זלדה מישקובסקי]]<br />
בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהעדר ברירה אחרת, בהיותה בת יחידה, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמתם משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה}}.<br />
<br />
היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. היא התחנכה בבית ספר לבנות "שפיצר" ובהמשך בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה.<br />
<br />
ב[[תרצ"ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש"י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. במכתבים שלה במכון גנזים חוזר נושא הציור ועולה. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של "אחוזה" ב[[חיפה]], וזלדה עבר יחד איתם ל[[חיפה]].<br />
<br />
ב[[תרצ"ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד בבצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה פטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על [[ירושלים]] בימי מלחמת [[תש"ח]] הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט והחברותה עם השכנים הפיחה בה תקווה.<br />
<br />
בתום המלחמה הכירה זלדה באמצעות קרובי משפחה את ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]].<br />
<br />
הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. <br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. ידידים מעידים כי כשנפטר שמעו את זלדה בפעם הראשונה מתפרצת בצעקות. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים.<br />
<br />
ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.<br />
<br />
זלדה חלתה במחלת הסרטן וחודשים קשים עברו עליה לפני פטירתה. נפטרה ב[[כ"ח ניסן]] [[תשד"מ]], ומנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br />
<br />
אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.<br />
<br />
==שיריה==<br />
שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת [[תשס"ז]] יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.<br />
<br />
את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה. שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ"ך]], אביה וסבה ועוד.<br />
<br />
זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות ה[[עברית]] לדורותיה ולצעירים שבאו להתעניין ביצירותיה. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br />
<br />
היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי.<br />
{{הערה|לאחרונה הוצאת ספרים קה"ת הוציאה לאור את כרך ל"ב באגרות קודש, ונחשף שם מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).}}<br />
<br />
==ספרי השירים שלה==<br />
[[קובץ:שירי זלדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'שירי זלדה']]<br />
* '''פנאי''', 1967<br />
* '''הכרמל האי נראה''', 1971<br />
* '''אל תרחק''', 1974<br />
* '''הלא הר הלא אש''', 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת [[תשל"ח]].<br />
* '''השוני המרהיב''', 1981<br />
* '''שנבדלו מכל מרחק''', 1984<br />
<br />
כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'.<br />
<br />
==חיים אריה מישקובסקי==<br />
מרת זלדה נישא ב[[תש"י]] לר' [[חיים אריה מישקובסקי]]. חיים אריה נולד בשנת [[תרס"ח]] לאביו הרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] ([[כ"ט באב]] [[תרמ"ד]] - [[ג' בתשרי]] [[תש"ז]]) שהיה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות ב[[פולין]] ובארץ ישראל.<br />
חיים אריה נקרא על שם סבו הרב [[חיים לייב מישקובסקי]], שהיה [[רב]] ואב"ד סטוויסק שבליטא.<br />
<br />
חיים אריה היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
* אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]].<br />
* אימה [[רחל שניאורסון]].<br />
* בעלה, הרב [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)#חיים אריה מישקובסקי|חיים אריה מישקובסקי]].<br />
* סבה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br />
* סבה הרב [[דוד צבי הירש חן]] (הרד"צ).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29040 היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת?] - קטעים מכתבה בעיתון הארץ {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מישקובסקי, זלדה}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:נשים]]<br />
[[קטגוריה:משוררים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%982&diff=265379שיחת משתמש:שלום בוט22016-09-23T11:19:56Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>{{ה|רבי}}<br />
<br />
אפשר הרשאת העברה למרחב הערכים? ביקשתי בדף הבקשות בפסיקה"הרשאה" בערך לפני שבועיים ולא נעניתי[[משתמש:Ruven.b|Ruven.b]] - [[שיחת משתמש:Ruven.b|שיחה]] 10:04, 23 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
:{{תגובה ל|Ruven.b}} כמדומני שזה דורש וותק של 30 יום. ויתכן שגם מינימום של עריכות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:27, 23 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
:: נראה לי שאני כבר יותר מארבעים יום כאן וערכתי למעלה מהמינימום[[משתמש:Ruven.b|Ruven.b]] - [[שיחת משתמש:Ruven.b|שיחה]] 11:19, 23 בספטמבר 2016 (UTC)</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%982&diff=265367שיחת משתמש:שלום בוט22016-09-23T10:04:48Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>{{ה|רבי}}<br />
אפשר הרשאת העברה למרחב הערכים? ביקשתי בדף הבקשות בפסיקה"הרשאה" בערך לפני שבועיים ולא נעניתי[[משתמש:Ruven.b|Ruven.b]] - [[שיחת משתמש:Ruven.b|שיחה]] 10:04, 23 בספטמבר 2016 (UTC)</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=255346משה זאב פרידמן2016-08-28T07:27:33Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי משה זאב פרידמן<br />
|תמונה=[[קובץ:מרדכי זאב פרידמן.JPG|250px]]<br />
|כינוי=הגר"ז פרידמן<br />
|תיאור=אב-בית-דין בנאסור (טרנסילבניה) וב[[יפו]]<br />
|תאריך לידה=[[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]]<br />
|מקום לידה=הוניאד, [[רומניה]]<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ז בשבט]] [[תשמ"ח]]<br />
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]]<br />
|מקום פעילות=[[תל אביב]]-[[יפו]]<br />
|תפקידים נוספים=מגיד שיעור ב[[הלכה]]<br />
|רבותיו=הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד והרב יעקב אלימלך פנט<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="קרבן מנחה"<br />
|השתייכות=[[חסידות גור]]<br />
}}<br />
{{מפנה|זאב פרידמן|מנהל גשמי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]|זאב פרידמן (צפת)}}<br />
'''רבי משה זאב פרידמן''' היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וב[[יפו]], ורבה הראשי של יפו. העריץ והעריך את [[הרבי]]. נולד ביום [[כ"א בחשוון]] [[תרע"ב]] ונפטר ביום [[ט"ז בשבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל [[יסורים]] קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם השניה]] התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפיה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו [[כשר]]. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה ל[[קפריסין]], שם פתח [[ישיבה]] במחנה פליטים. בשנת [[תש"ח]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] וה[[אדמו"ר]]ים רבי [[אהרון מבעלז]] ורבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[וויז'ניץ]] שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ורב ראשי ב[[יפו]]. במקביל שימש גם כמוסר שיעור ב[[שולחן ערוך]] בישיבת 'חידושי הרי"מ' ב[[תל אביב]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר]] [[שמחה בונים אלתר]] מ[[גור]] (ה"לב שמחה").<br />
<br />
הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה.<br />
<br />
הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל{{הערת שוליים|הרב -אב-בית-דין ב[[ירושלים]] - רבי יצחק יעקב וויס. אב-בית-דין פאפא - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט. הרב פנט כתב בהסכמתו: {{ציטוטון|ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם.. זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל" זי"ע, ודודי הגאון הקדוש בעל "זכרון יעקב" זכותו-יגן-עלינו וגם אצל אבי אדוני מורי ורבי הגאון הקדוש זי"ע, וכולם כאחד אהבוהו וחיבבוהו עד למאד.. מה אני שיצטרך להסכמתי, בפרט גברא רבא דכוותיה, אשר זכה להיות מחובר לטהרה.}}}}.<br />
<br />
ביום [[ט"ז בשבט]] שנת [[תשמ"ח]], לאחר מחלה קשה, נפטר.<br />
<br />
===חתניו===<br />
*בנו של האדמו"ר מלעלוב (אשתו נפטרה בשריפה).<br />
*בנו של האדמו"ר מזעוויהל.<br />
*בנו של האדמו"ר מקרעטשינעף<br />
*רבי שלמה זלמן ברייטשטיין.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:קרבן משה למרדכי זאב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קרבן משה']]<br />
הרב פרידמן העריץ מאוד את [[הרבי]] ובכל שנה היה נותן שידפיסו מדברי התורה שלו בספר "כבודה של תורה" שהיה יוצא לזכות הרבי. בכל פעם שהיה מזכיר את הרבי, היה ניכר הערצתו ויראת הכבוד שלו אל הרבי וכל עניין שהיה קשור עם הרבי היה מוערך אצלו. עודד רבות את ה[[שלוחים]] של הרבי באזור מגוריו ב[[תל אביב]]-[[יפו]] ואף השתתף באירועים שלהם. היה נוהג להתבטא שאי אפשר להעריך את העוצמה הרוחנית כאשר ילדי ישראל צועקים "שמע ישראל" ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] ובכינוסי הילדים.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] השתתף באופן אישי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ואת רישומיו כתב לאחר מכן אל שליח הרבי לתל אביב, הרב [[יוסף גרליצקי]]: {{ציטוטון|באתי בשורותי אלו להביע לכתה"ר ברכת ישר כוח חמה על פעולותיו הברוכות להרמת קרן התורה והיראה, גם בעירנו עיה"ק יפו יצ"ו. ובמיוחד על הפעולה המוצלחת ב[[ל"ג בעומר]] השתא, של הכנס והתהלוכה הנפלאה של ילדי ישראל קדושים בחוצות עיר הקודש יפו [[תל אביב]] ישמרם-צורם-ויחזקם. היה ממש קידוש ה' איך שאלפי ילדים צועקים "שמע ישראל", ועוד פסוקים קדושים, לפי בקשת מרן הגאון הקדוש כבוד קדושת ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] שליט"א. ואנחנו מאחלים למרן כבוד קדושת האדמו"ר שבזכות [[רבי שמעון בר יוחאי]] יזכה עוד שנים רבות להחדיר בעם ישראל [[תורה]] ו[[יראת שמים]] וקיום ה[[מצוות]] ומעשים טובים, עדי נזכה לביאת [[משיח]] צדקנו ובנין [[בית מקדש]]נו במהרה דידן אמן כן יהיה רצון}}.<br />
<br />
הרב פרידמן השתתף גם ב[[סיומי הרמב"ם]] ובחגיגת סיום [[מבצע אות בספר תורה|ספרי התורה הכללים]] ב[[ירושלים]] העתיקה. שבועיים לפני פטירתו התקיים סיום רמב"ם ביפו והרב פרידמן היה מאוד חולה ובכל זאת עשה מאמצים גדולים כדי להשתתף בחגיגה. שבוע לאחר מכן התקיים הסיום המרכזי בתל אביב וגם אליו הגיע במאמץ רב. מקורביו ששאלוהו למה הוא עושה מאמצים כה גדולים, ענה: {{ציטוטון|שמעתי שהרביציוה שהסיום יהיה ברוב פאר והדר, על כן באתי בשארית כוחותי, כי מצוה לשמוע דברי חכמים}}.<br />
<br />
היה שולח לעיתים תכופות [[פדיון נפש]] אל הרבי והיה מספר על הניסים שקרו מברכותיו של הרבי{{הערת שוליים|סופר על ידי הרב [[יוסף גרליצקי]], [[רב]] קהילת [[חב"ד]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]].}}. כאשר קרתה שרפה בה נכוו בתו ונכדתו, כתב לרבי בקשת ברכה עבורם. מתשובת הרבי הבחין הרב פרידמן שהרבי מברך רק את הנכדה והבין שזה לא כשורה. בסופו של דבר בתו אכן נפטרה ורק הנכדה ניצלה.<br />
<br />
ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ו]] שלח הרב פרידמן את חלקו הראשון של ספרו "קרבן משה" להרבי. בשער הספר הוא כתב הקדשה: {{ציטוטון|ספר זה מוגש בהערצה בהוקרה, לכבוד קדושת מרן הגאון ה[[צדיק]] מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסון ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש שליט"א. ואני מאחל לכבוד קדושתו ולכל משפחתו היקרה שיחיו לאורך ימים ושנים טובות, ברכת כתיבה וחתימה טובה. ושיזכה לנהל את עם ישראל עוד רבות בשנים, בבריות גופא ונהורא מעליא, ולהשפיע לכלל ישראל השפעות טובות ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]] אמן כן יהי רצון. עבד לעבדי ה', הרב משה זאב בן דאכא פריעדמן רב בעיר הקודש יפו יצ"ו"}}.<br />
<br />
לפני פטירתו אמר לרב יוסף גרליצקי שבא לבקרו: {{ציטוטון|אני אומר לך באופן ברור, שבלי ספק, הרבי מליובאוויטש מנהיג ונשיא הדור הוא הוא ה[[משיח]] שיוליכנו לקראת הגאולה השלימה}}.<br />
<br />
==ציטוטים על הרבי==<br />
[[קובץ:מכתב מרדכי זאב פרידמן לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פרידמן על הספר "קרבן משה" אותו נתן ל[[הרבי|רבי]]]]<br />
בשנת [[תשמ"ג]] כתב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=מתוך ההקדמה לחידושיו בספר "כבודה של תורה".<br />
|תוכן=כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש גאון ישראל וקדושו, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, לרגל הגיעו בעזרת השם יתברך ליובל השמונים. ברגשי כבוד והערצה הנני בזה להצטרף לרבבות אלפי ישראל המאחלים לכבוד קדושתו, שאבינו שבשמים יחזק את כוחו ויחדש כנשר נעוריו, להפיץ מעיינותיו חוצה ולהאציל מרוח קדשו על כלל ישראל. וינהלנו לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br />
}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]], לקראת סיום ה[[רמב"ם]] כתב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=מכתב ברכה עבור מסיימי הרמב"ם<br />
|תוכן=אני מברך אתכם בברכת מזל טוב, ואת מעלת כבוד קדושת ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] אני מברך שיזכה עוד שנים רבות להנהיג את עם ישראל, עדי עלות לציון ברננה בביאת [[משיח]] צדקנו ובבנין [[בית מקדש]]נו ותפארתנו במהרה דידן אמן ואמן.<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 87-90.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:חסידי גור]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=254290אליעזר ננס2016-08-25T11:43:08Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br />
הרב ר' '''אליעזר ננס''' נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ"ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת מצוות וחגים, מסופר כי [[הרבי]] אמר עליו כי הוא ראוי להקרא '[[בינוני]]' כפי המופיע ב[[תניא]] {{מקור}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br />
<br />
שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי. {{הערה|מפי יחזקאל גולד}}<br />
<br />
בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא היתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך".<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].<br />
<br />
== תקופת מאסרו ==<br />
בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסיביר.<br />
<br />
גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br />
<br />
באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג . דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם.<br />
<br />
כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עבר על צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים".<br />
<br />
מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל היתה האמונה בדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br />
<br />
הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60.<br />
<br />
==ירושלים==<br />
אחד עשרה שנים לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] שם חי ב[[ירושלים]].<br />
במשך שנות מגוריו בירושלים דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כבן. בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד"ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}. נפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י"ג אדר]] ב' [[תשנ"ז]] בהיותו בגיל מאה.<br />
<br />
הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]]. מנ"כ בהר הזיתים.<br />
<br />
==ספרו==<br />
במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור (על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת ר' [[נפתלי צבי גוטליב]]) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם ל[[אנגלית]] ("סובוטא") ולשפות נוספות.<br />
<br />
לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות.{{הערה|מפי יחזקאל גולד}} <br />
<br />
==רחוב על שמו == <br />
[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br />
ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]] ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד הנמצא ברחוב חנה) "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העיריה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.levbreslev.co.il/?action=showobject&sn=2_1716 חלק מסיפורו של ר' לייזר כפי שנרשמו על ידו בספרו "סובוטא"]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר "מעלה הרב ננס" על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ב[[רוסיה]] הסובייטית]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=254287חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2016-08-25T11:37:05Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעיל}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
==שמות מוטעים==<br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
<br />
/www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm<br />
כבר בקשתי אמורה, אולי יואיל מישהו (כלומר, אלו האחראים לכך) ליצור רשימה מסודרת לקישורים לספרי הקודש הפתוחים לקישור.<br />
--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:58, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:1. בוצע. 2. ההפך הוא הנכון לענ"ד, תקשר לכל מקום שאתה מוצא ספר, עד שכל המקומות הכשרים יהיו פתוחים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באב ה'תשע"ו, למניינם 16:09, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::עדין לא עובד.. תנסה להכשיר את זה: /b/r/r2a01.htm, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/04/20-04-2016-14-29-41-ven.pdf<br />
<br />
== הרשאות ==<br />
:ruven.b מבקש הרשאת העברה משתמש למרחב הערכים<br />
<br />
==תקלות==<br />
<br />
==החלפת טקסט==</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Ruven.b/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=254269משתמש:Ruven.b/טיוטה2016-08-25T11:16:02Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div><br />
== גמליאל שמחה בינונסקי ==<br />
הרב גמליאל שמחה בינונסקי הוא רב במרכז היהודי במוסקבה.<br />
== קורות חיים ==<br />
ר' גמליאל נולד בי"ט ניסן תשל"ב בפטרבורג, רוסיה, אביו בצלאל נולד מבית משפחת אלטשולר בעלת השורשים החב"דיים. בפטרבורג קיבל תואר שני בפיזיקה ומתמטיקה, בשנות התשעים התקרב לחסידות חב"ד ונעזר בשלוחי חב"ד בעירו, ואז עלתה משפחתו לארצות הברית,שם למד בישיבת תומכי תמימים במוריסטון.<br />
לאחר לימודיו עלה לארץ וקיבל סמיכה לרבנות במכון הסמיכה תורת אמת בירושלים.שם נשא את ביתו של הרה"ח ד"ר ר' גדליה מזל ולמד במספר כוללים בירושלים ביניהם כולל "צמח צדק".הוא כיהן בין היתר כר"מ ומשיב בחסידות במכון הסמיכה בירושלים ומגיד שיעור במדרשיית "אור חיה".לאחר מכן החל לעבוד גם כרב במרכז "מרינה רושצ'ה" שבמוסקבה, הוא מתגורר בירושלים ונמנה על קהילת חב"ד בעיר.<br />
<br />
קטגוריות-חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=254235ברוך שיפרין2016-08-25T10:27:00Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Shifrin, Baruch 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שיפרין]]<br />
הרב '''ברוך שיפרין''' ([[כ"ו סיון]] [[תרס"ה]]-[[כ' תשרי]] [[תשמ"ו]]), מחסידי חב"ד ב[[ויטבסק]] שעסק בהחזקת היהדות בעיר במסירות נפש, זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי בימיו האחרונים בגלות ועסק בקבורתו, גבאי ה'פלעצעל' ב[[פריז]], ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:Shifrin, Baruch 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך בצעירותו]]<br />
נולד ב[[כ"ו סיון]] בשנת [[תרס"ה]] בעיירה [[פריטש]] שב[[רוסיה]] הלבנה. היה מקושר ודבוק ל[[רבותינו נשיאינו]], בעל רגש גדול ופעל מתוך [[מסירות נפש]] עבור ישיבות תומכי תמימים. <br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד ב[[תומכי תמימים קרעמנצ'וג]] לאחר מכן הגיע ל [[תומכי תמימים חרקוב]] ומשם ל[[תומכי תמימים נעוועל]].<br />
<br />
בשנות בחרותו זכה להגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר ב[[רוסטוב]] ולאחר מכן ב[[לנינגרד]] וזכה ממנו לקירובים מיוחדים. באחת ה[[יחידות|יחידויות]] זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו. קירוב אחר היה בעת [[הבדלה]] ב[[מוצאי שבת]] בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש [[אדמו"ר הריי"צ]] את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.<br />
<br />
ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]], יום ה[[נישואין]] של [[הרבי]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת סוניה בתו של הרב [[אליהו פאר]]. את מקום מגוריו קבע ב[[ויטבסק]]. <br />
<br />
===בעסקנות הכלל===<br />
זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו - איסוף כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה. ב[[חודש אדר]] [[תרצ"א]] גילתה [[המשטרה החשאית]] את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שהבין כי טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר. הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.<br />
<br />
באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת ה[[מקווה]]. ר' ברוך טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק [[מקווה]] זו בחצר [[בית הכנסת]] שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.<br />
<br />
לאחר תקופה עבר בהוראת [[הרבי הריי"צ]] ללנינגרד, בכדי לחמוק משירות בצבא האדום. <br />
<br />
בימי [[השואה]] הביא לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.<br />
<br />
בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה. שם הגיע לכפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מ[[אלמא אטא]] - בירת קזחסטן. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מ[[פולין]] שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר - משפחתו של ר' [[אליעזר קובלנוב]]. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.<br />
<br />
===במחיצת רבי לוי יצחק===<br />
המקום הקטן הקשה על שמירת אורח חיים מלא של תורה ומצוות מבלי לעורר שימת לב מיוחדת, ובשל כך לאחר זמן קצר עבר עם משפחתו להתגורר בעיר - אלמא אטא. שם זכה להיות במחיצתו של הגאון הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק). <br />
<br />
את בנו הירשל היה לוקח עמו להתפלל עם רבי לוי יצחק. במשך השנים סיפר ר' ברוך בגעגועים כיצד היה רבי לוי יצחק [[התוועדות|מתוועד]] עם ה[[חסיד]]ים המעטים שהיו גרים בעיר. פעם התבטא כי סגנון ההתוועדויות של הרבי בהם נלקח התאריך, היום בשבוע וכדו' ומזה לומדים רמזים '[[ובכן]]' בעבודת ה'. "זה נשמע כמו שרבי לוי יצחק מדבר מתוך גרונו של הרבי. זה היה סגנון ההתוועדויות שלו".<br />
<br />
ר' ברוך זכה לשמש את אביו של הרבי ולהיות במחיצתו עד היום האחרון. ב[[כ' אב תש"ד]] הסתלק לבית עולמו ור' ברוך זכה לעסוק בקבורתו.<br />
<br />
===שד"ר ישיבות תומכי תמימים===<br />
בתום [[השואה]] יצא מברית המועצות והשתקע ב[[פאריז]] שבצרפת. בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו [[רבותינו נשיאינו]].<br />
<br />
אירלנד הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו ב[[צרפת]] נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.<br />
<br />
עיקר עיסוקו ב[[צרפת]] היה גיוס כספים לישיבות [[תומכי תמימים]]. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ו[[בית ספר למלאכה]] בניהולו של הרב [[אפרים וולף]]. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה - היה הוא שהשיג.<br />
<br />
מכניס אורחים גדול היה. בכל יום היו ר' ברוך ורעייתו סוניה מביאים עניים ומסכנים בכדי שיאכלו על שולחנם.<br />
<br />
בפעם הראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]] [[תש"כ]], אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. <br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים, קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת חב"ד ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמסר להחזקת ה[[מקווה טהרה]] שעל יד בית הכנסת, בשנותיו האחרונות קיבל עזרה רפואית מהרופא החב"די ד"ר ר' גדליה מזל, אותו הכיר משנותיו באלמא אטא לצד רבי לוי יצחק. <br />
<br />
===פטירתו===<br />
ב[[יום חמישי]] [[חול המועד]] סוכות - [[כ' תשרי]] בשנת [[תשמ"ו]], השיב את נשמתו ליוצרה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] - שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי ל[[מרוקו]]<br />
*חתנו, ר' [[דוד אליהו משה יוניק]] - אנטוורפן, בלגיה<br />
*חתנו, ר' [[זאוויל איידלקופ]] - פריז, צרפת<br />
<br />
==ראו גם== <br />
* [[גזע חסידים (ספר)]]<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:שיפריןף ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שד"רים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פריז: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=250305אליעזר ננס2016-08-18T19:40:16Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br />
הרב ר' '''אליעזר ננס''' נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ"ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת מצוות וחגים, מסופר כי [[הרבי]] אמר עליו כי הוא ראוי להקרא '[[בינוני]]' כפי המופיע ב[[תניא]] {{מקור}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br />
<br />
שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי. {{הערה|מפי יחזקאל גולד}}<br />
<br />
בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא היתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך".<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].<br />
<br />
==מאסרו ועונשו==<br />
בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסיביר.<br />
<br />
גם שם המשיך לעמוד ב[[מסירות נפש]] על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ועמד בקנאות שלא יגעו בזקנו ובפיאות ראשו שלא פעם אחת היה זה כמעט על חשבון חייו.<br />
<br />
באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ר' אליעזר לא הכניס מאומה לתוך פיו במשך כל ימי חג ה[[פסח]] למרות שהיה זה סכנת נפשות ממש. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם.<br />
<br />
כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עבר על צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים".<br />
<br />
מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל היתה האמונה בדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br />
<br />
הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60.<br />
<br />
==ירושלים==<br />
אחד עשרה שנים לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] שם חי ב[[ירושלים]].<br />
במשך שנות מגוריו בירושלים דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כבן. בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד"ר ר' גדליה מזל עזרה רפואית רבה (האיש שלא נכנע עמ' 10). נפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י"ג אדר]] ב' [[תשנ"ז]] בהיותו בגיל מאה.<br />
<br />
הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]]. מנ"כ בהר הזיתים.<br />
<br />
==ספרו==<br />
במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור (על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת ר' [[נפתלי צבי גוטליב]]) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם ל[[אנגלית]] ("סובוטא") ולשפות נוספות.<br />
<br />
לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות.{{הערה|מפי יחזקאל גולד}} <br />
<br />
==רחוב על שמו == <br />
[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br />
ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]] ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד הנמצא ברחוב חנה) "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העיריה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.levbreslev.co.il/?action=showobject&sn=2_1716 חלק מסיפורו של ר' לייזר כפי שנרשמו על ידו בספרו "סובוטא"]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר "מעלה הרב ננס" על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ב[[רוסיה]] הסובייטית]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=250304אליעזר ננס2016-08-18T19:38:16Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br />
הרב ר' '''אליעזר ננס''' נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ"ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת מצוות וחגים, מסופר כי [[הרבי]] אמר עליו כי הוא ראוי להקרא '[[בינוני]]' כפי המופיע ב[[תניא]] {{מקור}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br />
<br />
שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי. {{הערה|מפי יחזקאל גולד}}<br />
<br />
בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא היתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך".<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].<br />
<br />
==מאסרו ועונשו==<br />
בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסיביר.<br />
<br />
גם שם המשיך לעמוד ב[[מסירות נפש]] על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ועמד בקנאות שלא יגעו בזקנו ובפיאות ראשו שלא פעם אחת היה זה כמעט על חשבון חייו.<br />
<br />
באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ר' אליעזר לא הכניס מאומה לתוך פיו במשך כל ימי חג ה[[פסח]] למרות שהיה זה סכנת נפשות ממש. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם.<br />
<br />
כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עבר על צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים".<br />
<br />
מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל היתה האמונה בדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br />
<br />
הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60.<br />
<br />
==ירושלים==<br />
אחד עשרה שנים לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] שם חי ב[[ירושלים]].<br />
במשך שנות מגוריו בירושלים דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כבן. בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד"ר ר' גדליה מזל עזרה רפואית רבה. נפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י"ג אדר]] ב' [[תשנ"ז]] בהיותו בגיל מאה.<br />
<br />
הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]]. מנ"כ בהר הזיתים.<br />
<br />
==ספרו==<br />
במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור (על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת ר' [[נפתלי צבי גוטליב]]) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם ל[[אנגלית]] ("סובוטא") ולשפות נוספות.<br />
<br />
לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות.{{הערה|מפי יחזקאל גולד}} <br />
<br />
==רחוב על שמו == <br />
[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br />
ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]] ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד הנמצא ברחוב חנה) "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העיריה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.levbreslev.co.il/?action=showobject&sn=2_1716 חלק מסיפורו של ר' לייזר כפי שנרשמו על ידו בספרו "סובוטא"]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר "מעלה הרב ננס" על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ב[[רוסיה]] הסובייטית]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5&diff=249608פנחס מקוריץ2016-08-16T12:27:03Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מקוריץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' פנחס]]<br />
רבי '''פנחס שפירא''' (מכונה '''ר' פנחס מקוריץ''') נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תפ"ו]], לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת ה[[חסידות]].<br />
<br />
עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה [[מתנגד]] החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של [[הבעל שם טוב]]. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.<br />
<br />
רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ. אחר כך התיישב באוסטראה.<br />
<br />
== בן המלך החולה ==<br />
<br />
דרכו של [[המגיד ממזריטש]] הייתה לומר דברי חסידות ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם{{הערת שוליים| למרות שהיה תלמידו}}. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.<br />
<br />
ראה זאת [[אדמו"ר הזקן]], והשמיע באוזני רבי פינחס משל:<br />
<br />
:::''"בן מלך חלה, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתו. לבסוף אמרו, שיש אבן יקרה ונדירה, שאם יכתשוה לאבקה וישקו ממנה את בן-המלך - יחלים. החלו הכול לחפש אחר האבן, ונתברר שזו האבן המפארת את כתר המלך, שאין כמותה בכתרי כל המלכים. חסו השרים על הכתר, ובפרט שמחלת הבן החמירה עד שהיה ספק אם יוכל לבלוע את התרופה. באו ושאלו את פי המלך. אמר המלך: יקר הוא הכתר, ויקרה היא האבן המפארת אותו, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת ערכו של בן-המלך. כדאי לכתוש את האבן אפילו על הספק - אולי טיפה אחת תיכנס ותצילו.<br />
<br />
סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.<br />
<br />
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] במזריטש, הוא קיבל מתורתו{{הערת שוליים|[[ספר השיחות]] [[תש"ח]].}}.<br />
<br />
== האמת והשקר ==<br />
<br />
מסופר כי פעם בא [[אדמו"ר הזקן]] לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע [[שנים]] עמל לדעת מה הוא [[שקר]], שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך ה[[אמת]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך ל[[מלאכים]] ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כיתרון האור מן החושך. <br />
<br />
רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים ב[[קריאת שמע]], שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
<br />
== תורתו ==<br />
<br />
ספרים לא נשארו ממנו. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם [[קבלה]] הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.<br />
<br />
קטעים ושברי-רעיונות ידועים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים: <br />
<br />
*לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ [[תרי"ח]])<br />
<br />
*בספר "נופת צופים", לבוב [[תרכ"ה]]. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכ"ד]]). <br />
<br />
*עיקרי תורתו מכונסים בספר "מדרש פנחס" חלק א' - וורשה [[תרל"ו]]; חלק ב' - [[לובלין]] תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה [[תר"ע]].<br />
<br />
<br />
בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר ב[[י' אלול]].<br />
<br />
== שאלת מקום קבורתו ==<br />
<br />
בשנות השמונים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה בבית העלמין החדש מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס הנ"ל. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.<br />
<br />
אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' גדליה מזל שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום<br />
אוהל והציבור החל לפקוד את המקום.{{הערה|1=ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=249603ירושלים2016-08-16T11:08:50Z<p>Ruven.b: הוספה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים במבט אוירי]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}<br />
'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כאלפיים משפחות חב"דיות בקהילות שונות.<br />
<br />
== ביקור [[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] בעיר ==<br />
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]<br />
<br />
ביום חמישי [[ה' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיו האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.<br />
<br />
אחה"צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהילים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. <br />
למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.<br />
<br />
ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.<br />
<br />
על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].<br />
<br />
== קהילות חב"ד בעיר ==<br />
ההתיישבות החב"דית בירושלים החלה בשנת [[תר"ז]]. בשנה זו עלו 16 משפחות חב"דיות, שמנו 53 נפש, מ[[חברון]] והתיישבו בירושלים, בתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת [[תר"ט]] היו בה כשלושים משפחות חב"דיות.<br />
בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבלה את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].<br />
<br />
כיום מתגוררים העיר כ-2000 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].<br />
<br />
*[[גילה]]<br />
*[[ירושלים - הר נוף|הר נוף]] <br />
*[[נווה יעקב]]<br />
*[[רמות]]<br />
*[[רמת שלמה]]<br />
*[[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]]<br />
* [[סנהדריה המורחבת]]<br />
* [[שכונת פאג"י]]<br />
* [[שכונת בית ישראל]]<br />
<br />
<br />
===ישוב חב"ד===<br />
לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיא]] בשכונת [[רמות]] שם שוכנו עולים חדשים בעת העליה הגדולה בשנת ה'[[תשנ"א]]<br />
בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב יעקב שנור]]<br />
[[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]]]]<br />
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ב[[רמת שלמה]]. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים(|שיכון חב"ד]].<br />
<br />
נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[יעקב שנור]]. כיום: הרב יעקב הלפרין.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
[[קובץ: ישיבת תורת אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]<br />
=== ישיבות ===<br />
<br />
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.<br />
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.<br />
*[[מרכז משיח ירושלים|אורו של משיח]].<br />
*[[עוז מאיר חב"ד]].<br />
*ישיבת חב"ד - [[גבעת חנניה]].<br />
*[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש "תפארת מנחם" ירושלים]] - [[נחלאות]].<br />
*ישיבת [[מעינות]].<br />
*[[מאורות חב"ד ירושלים|מאורות חב"ד]].<br />
*ישיבת נרות להאיר.<br />
<br />
=== תלמודי תורה ===<br />
*[[תורת אמת]] - מרכז העיר.<br />
*[[נער ישראל]] - [[גילה]].<br />
<br />
=== כוללים ===<br />
<br />
*[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].<br />
*כולל "ופרצת קטמון".<br />
*כולל [[אור גבריאל]].<br />
<br />
=== בתי ספר - בנות ===<br />
<br />
*[[בית חנה]].<br />
*[[בית חנה]] - [[רמת שלמה]].<br />
*[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].<br />
*[[עיר גנים]].<br />
<br />
=== מדרשיות לנשים ===<br />
<br />
* [[אור חיה ירושלים]].<br />
* בית משיח.<br />
<br />
=== ספריה === <br />
<br />
*[[היכל מנחם ירושלים]].<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]<br />
<br />
<br />
*[[בקעה]] - מנהל: הרב הנדל.<br />
*גונן - [[קטמון]]''' - מנהל: הרב תמיר קסטיאל.<br />
*גבעת מרדכי - [[רמת הכרם]]''' - מנהל: הרב יעקב סלונים.<br />
*[[גבעת שאול]]''' - מנהל: הרב משה קטן.<br />
*[[גילה]]''' - מנהל: הרב הירש פרבר.<br />
*דוברי אנגלית''' - מנהל: הרב אברהם הנדל.<br />
*דוברי פורטוגזית - מנהל: הרב אברהם אודרמן.<br />
*דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב יצחק חביב.<br />
*דוברי רוסית''' - מנהל: הרב מאיר הרצל.<br />
*האוניברסיטה''' - מנהל: הרב יוסף איברט.<br />
*[[הולילנד]] - רמת דניה''' - מנהל: הרב שמואל בר כוכבא.<br />
*[[הכותל המערבי]]''' - מנהל: הרב יוסף הלפרין.<br />
*[[העיר העתיקה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל אזדבא.<br />
*[[הר חומה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן כהן.<br />
*[[מלחה]] - רמת שרת''' - מנהל: הרב ברוך חדד.<br />
*[[מרכז חינוכי חסידותי]] - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]].<br />
*[[מרכז משיח ירושלים|מרכז משיח]] מנהל: הרב דורון אורן.<br />
*[[נחלת שבעה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סלונים.<br />
*[[עין כרם]]''' - מנהל: הרב יונתן שפיצר.<br />
*[[עיר גנים]]''' - מנהל: הרב בגין קלימי.<br />
*[[פסגת זאב]] - מזרח''' - מנהל: הרב סימן קלמיאן.<br />
*[[פסגת זאב]] - מרכז''' - מנהל: הרב אריאל פוזילוב.<br />
*[[פסגת זאב]] - צפון''' - מנהל: הרב יצחק קורץ.<br />
*[[קרית יובל]]''' - מנהל: הרב יוסף אלגזי.<br />
*[[רחביה]]''' - מנהל: הרב ישראל גולדברג.<br />
*[[רמות]]''' - מנהל: הרב יעקב זוננפלד.<br />
*תחנה מרכזית אגד''' - מנהל: הרב מנחם מענדל וילהלם.<br />
* [[תלפיות]] - מזרח''' - מנהל: הרב חיים גוטליב.<br />
* [[קריית הלאום]] - ''' - מנהל: הרב יוסף חיים פרידמן.<br />
* [[מרכז שמיא]]''' - פועל בשכונת נחלאות. מנהל: הרב שלום בער קרומבי<br />
<br />
== חסידי חב"ד בירושלים (בעבר ובהווה)==<br />
* הרב [[שניאור זלמן פראדקין]] - בעל התורת חסד.<br />
* הרב [[שלמה זלמן הבלין]] - מנהל ישיבת תורת אמת.<br />
* הרב [[משה וובר]] – משפיע.<br />
* הרב [[טוביה בלוי]] - רב ומנהל בית ספר בית חנה.<br />
* הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] - רב שכונת הבוכרים.<br />
* הרב [[אלתר שימחוביץ]].<br />
* הרב [[משה יהודה רייכמן]].<br />
* הרב [[יצחק ליפשיץ]].<br />
* הרב [[ברוך שיפרין]].<br />
* הרב [[אליעזר ננס]].<br />
* הרב [[אברהם חיים נאה]] - רב שכונת הבוכרים ומחבר קצות השולחן.<br />
* הרב [[נחום שמריהו ששונקין]].<br />
* הרב [[ניסן הורביץ]] - [[משפיע]] בית כנסת חב"ד אהל יצחק מאה שערים.<br />
* הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] - רב שכונת בית ישראל.<br />
* הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] - רב שכונת בית ישראל.<br />
* הרב [[דוב אליעזרוב]] - רב שכונת קטמון וחבר בית דין רבני חב"ד באה"ק.<br />
* הרב [[יהודה לייב סלונים]].<br />
* הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] - מראשי ישיבת תורת אמת.<br />
* הרב [[יהושע ליפקין]].<br />
* הרב [[שמעון גליצנשטיין]] - מנהל ישיבת תורת אמת.<br />
* הרב [[יעקב אלחנן סגל]] - גבאי [[בית הכנסת]] שיכון חב"ד.<br />
* הרב [[חיים מנחם טייכטל]].<br />
* הרב [[הלל רבינוביץ]].<br />
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
* הרב [[עדין אבן ישראל]] - רב [[בית הכנסת]] "צמח צדק" העיר העתיקה.<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנכ"ל מוסדות "תורת אמת" ליובאוויטש ירושלים.<br />
* הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב בית כנסת חב"ד בשיכון חב"ד.<br />
* הרב [[יהוסף רלב"ג]] - רב שכונת קרית יובל וחבר בית דין רבני חב"ד באה"ק.<br />
* הרב [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
* הרב [[שמעון יעקובוביץ]].<br />
* הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע.<br />
* הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br />
* הרב [[אברהם צבי כהן]].<br />
* הרב [[פנחס לייבוש הרצל]].<br />
* הרב [[נחום רבינוביץ]].<br />
* הרב [[אהרון חן]].<br />
* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] - רב מרכז העיר וחבר בית דין רבני חב"ד באה"ק.<br />
* הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br />
* הרב [[שלום בער שור]] - שליח הרבי ו[[משפיע]] אנ"ש.<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]].<br />
* הרב [[חיים שלום דייטש]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "צמח צדק".<br />
* הרב [[יוסף צבי סגל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "צמח צדק".<br />
* הרב [[יוסף יצחק הבלין]] - רב קהילת חב"ד רמת שלמה.<br />
* הרב [[נפתלי רוט]] - רב קהילת חב"ד מטרסדוף ויו"ר מרכז חינוכי חסידותי.<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] - שליח הרבי.<br />
* הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שליח הרבי.<br />
* הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע.<br />
* הרב [[שלמה אהרון הניג]].<br />
* הרב גדליה מזל.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
* '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].<br />
* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]''' <br />
* '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].<br />
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
'''הסטוריה חב"דית בירושלים'''<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47653 הדפסת ה[[תניא]] בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר]<br />
*שלומי גיל, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65497 הודו בירושלים], שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66013 [[ירושלים]] מזווית שלא ראיתם מעולם] - סיור ארכיאולוגי מצולם {{תמונה}}<br />
<br />
'''אתרי [[אינטרנט]] של בתי חב"ד בירושלים'''<br />
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - קטמון]<br />
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - גילה]<br />
* [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - קרית יובל]<br />
* [http://www.ramot770.com/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - רמות]<br />
* [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - תלפיות]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים|*]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5&diff=249092פנחס מקוריץ2016-08-15T19:35:09Z<p>Ruven.b: /* שאלת מקום קבורתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מקוריץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' פנחס]]<br />
רבי '''פנחס שפירא''' (מכונה '''ר' פנחס מקוריץ''') נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תפ"ו]], לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת ה[[חסידות]].<br />
<br />
עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה [[מתנגד]] החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של [[הבעל שם טוב]]. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.<br />
<br />
רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ. אחר כך התיישב באוסטראה.<br />
<br />
== בן המלך החולה ==<br />
<br />
דרכו של [[המגיד ממזריטש]] הייתה לומר דברי חסידות ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם{{הערת שוליים| למרות שהיה תלמידו}}. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.<br />
<br />
ראה זאת [[אדמו"ר הזקן]], והשמיע באוזני רבי פינחס משל:<br />
<br />
:::''"בן מלך חלה, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתו. לבסוף אמרו, שיש אבן יקרה ונדירה, שאם יכתשוה לאבקה וישקו ממנה את בן-המלך - יחלים. החלו הכול לחפש אחר האבן, ונתברר שזו האבן המפארת את כתר המלך, שאין כמותה בכתרי כל המלכים. חסו השרים על הכתר, ובפרט שמחלת הבן החמירה עד שהיה ספק אם יוכל לבלוע את התרופה. באו ושאלו את פי המלך. אמר המלך: יקר הוא הכתר, ויקרה היא האבן המפארת אותו, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת ערכו של בן-המלך. כדאי לכתוש את האבן אפילו על הספק - אולי טיפה אחת תיכנס ותצילו.<br />
<br />
סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.<br />
<br />
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] במזריטש, הוא קיבל מתורתו{{הערת שוליים|[[ספר השיחות]] [[תש"ח]].}}.<br />
<br />
== האמת והשקר ==<br />
<br />
מסופר כי פעם בא [[אדמו"ר הזקן]] לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע [[שנים]] עמל לדעת מה הוא [[שקר]], שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך ה[[אמת]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך ל[[מלאכים]] ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כיתרון האור מן החושך. <br />
<br />
רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים ב[[קריאת שמע]], שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
<br />
== תורתו ==<br />
<br />
ספרים לא נשארו ממנו. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם [[קבלה]] הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.<br />
<br />
קטעים ושברי-רעיונות ידועים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים: <br />
<br />
*לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ [[תרי"ח]])<br />
<br />
*בספר "נופת צופים", לבוב [[תרכ"ה]]. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכ"ד]]). <br />
<br />
*עיקרי תורתו מכונסים בספר "מדרש פנחס" חלק א' - וורשה [[תרל"ו]]; חלק ב' - [[לובלין]] תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה [[תר"ע]].<br />
<br />
<br />
בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר ב[[י' אלול]].<br />
<br />
== שאלת מקום קבורתו ==<br />
<br />
בשנות השמונים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה שם מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס הנ"ל. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.<br />
<br />
אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' גדליה מזל שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום<br />
אוהל והציבור החל לפקוד את המקום.{{הערה|1=ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5&diff=249091פנחס מקוריץ2016-08-15T19:33:38Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מקוריץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' פנחס]]<br />
רבי '''פנחס שפירא''' (מכונה '''ר' פנחס מקוריץ''') נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תפ"ו]], לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת ה[[חסידות]].<br />
<br />
עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה [[מתנגד]] החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של [[הבעל שם טוב]]. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.<br />
<br />
רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ. אחר כך התיישב באוסטראה.<br />
<br />
== בן המלך החולה ==<br />
<br />
דרכו של [[המגיד ממזריטש]] הייתה לומר דברי חסידות ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם{{הערת שוליים| למרות שהיה תלמידו}}. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.<br />
<br />
ראה זאת [[אדמו"ר הזקן]], והשמיע באוזני רבי פינחס משל:<br />
<br />
:::''"בן מלך חלה, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתו. לבסוף אמרו, שיש אבן יקרה ונדירה, שאם יכתשוה לאבקה וישקו ממנה את בן-המלך - יחלים. החלו הכול לחפש אחר האבן, ונתברר שזו האבן המפארת את כתר המלך, שאין כמותה בכתרי כל המלכים. חסו השרים על הכתר, ובפרט שמחלת הבן החמירה עד שהיה ספק אם יוכל לבלוע את התרופה. באו ושאלו את פי המלך. אמר המלך: יקר הוא הכתר, ויקרה היא האבן המפארת אותו, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת ערכו של בן-המלך. כדאי לכתוש את האבן אפילו על הספק - אולי טיפה אחת תיכנס ותצילו.<br />
<br />
סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.<br />
<br />
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] במזריטש, הוא קיבל מתורתו{{הערת שוליים|[[ספר השיחות]] [[תש"ח]].}}.<br />
<br />
== האמת והשקר ==<br />
<br />
מסופר כי פעם בא [[אדמו"ר הזקן]] לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע [[שנים]] עמל לדעת מה הוא [[שקר]], שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך ה[[אמת]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך ל[[מלאכים]] ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כיתרון האור מן החושך. <br />
<br />
רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים ב[[קריאת שמע]], שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
<br />
== תורתו ==<br />
<br />
ספרים לא נשארו ממנו. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם [[קבלה]] הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.<br />
<br />
קטעים ושברי-רעיונות ידועים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים: <br />
<br />
*לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ [[תרי"ח]])<br />
<br />
*בספר "נופת צופים", לבוב [[תרכ"ה]]. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכ"ד]]). <br />
<br />
*עיקרי תורתו מכונסים בספר "מדרש פנחס" חלק א' - וורשה [[תרל"ו]]; חלק ב' - [[לובלין]] תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה [[תר"ע]].<br />
<br />
<br />
בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר ב[[י' אלול]].<br />
<br />
== שאלת מקום קבורתו ==<br />
<br />
בשנות השמונים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה שם מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס הנ"ל. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.<br />
<br />
אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' גדליה מזל שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום<br />
אוהל והציבור החל לפקוד את המקום{{הערה|1=ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5&diff=249090פנחס מקוריץ2016-08-15T19:32:46Z<p>Ruven.b: תיקון קישור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מקוריץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' פנחס]]<br />
רבי '''פנחס שפירא''' (מכונה '''ר' פנחס מקוריץ''') נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תפ"ו]], לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת ה[[חסידות]].<br />
<br />
עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה [[מתנגד]] החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של [[הבעל שם טוב]]. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.<br />
<br />
רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ. אחר כך התיישב באוסטראה.<br />
<br />
== בן המלך החולה ==<br />
<br />
דרכו של [[המגיד ממזריטש]] הייתה לומר דברי חסידות ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם{{הערת שוליים| למרות שהיה תלמידו}}. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.<br />
<br />
ראה זאת [[אדמו"ר הזקן]], והשמיע באוזני רבי פינחס משל:<br />
<br />
:::''"בן מלך חלה, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתו. לבסוף אמרו, שיש אבן יקרה ונדירה, שאם יכתשוה לאבקה וישקו ממנה את בן-המלך - יחלים. החלו הכול לחפש אחר האבן, ונתברר שזו האבן המפארת את כתר המלך, שאין כמותה בכתרי כל המלכים. חסו השרים על הכתר, ובפרט שמחלת הבן החמירה עד שהיה ספק אם יוכל לבלוע את התרופה. באו ושאלו את פי המלך. אמר המלך: יקר הוא הכתר, ויקרה היא האבן המפארת אותו, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת ערכו של בן-המלך. כדאי לכתוש את האבן אפילו על הספק - אולי טיפה אחת תיכנס ותצילו.<br />
<br />
סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.<br />
<br />
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] במזריטש, הוא קיבל מתורתו{{הערת שוליים|[[ספר השיחות]] [[תש"ח]].}}.<br />
<br />
== האמת והשקר ==<br />
<br />
מסופר כי פעם בא [[אדמו"ר הזקן]] לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע [[שנים]] עמל לדעת מה הוא [[שקר]], שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך ה[[אמת]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך ל[[מלאכים]] ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כיתרון האור מן החושך. <br />
<br />
רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים ב[[קריאת שמע]], שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
<br />
== תורתו ==<br />
<br />
ספרים לא נשארו ממנו. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם [[קבלה]] הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.<br />
<br />
קטעים ושברי-רעיונות ידועים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים: <br />
<br />
*לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ [[תרי"ח]])<br />
<br />
*בספר "נופת צופים", לבוב [[תרכ"ה]]. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכ"ד]]). <br />
<br />
*עיקרי תורתו מכונסים בספר "מדרש פנחס" חלק א' - וורשה [[תרל"ו]]; חלק ב' - [[לובלין]] תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה [[תר"ע]].<br />
<br />
<br />
בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר ב[[י' אלול]].<br />
<br />
== שאלת מקום קבורתו ==<br />
<br />
בשנות השמונים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה שם מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס הנ"ל. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.<br />
<br />
אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' גדליה מזל שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום<br />
אוהל והציבור החל לפקוד את המקום{{הערה|1=ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה[www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Ruven.b/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=249089משתמש:Ruven.b/טיוטה2016-08-15T19:27:49Z<p>Ruven.b: </p>
<hr />
<div><br />
== גמליאל שמחה בינונסקי ==<br />
הרב גמליאל שמחה בינונסקי הוא רב במרכז היהודי במוסקבה.<br />
== קורות חיים ==<br />
ר' גמליאל נולד בי"ט ניסן תשל"ב בפטרבורג, רוסיה, אביו בצלאל נולד מבית משפחת אלטשולר בעלת השורשים החב"דיים. בפטרבורג שהה באוניברסיטת לימוד וקיבל תואר שני בפיזיקה ומתמטיקה, בשנות התשעים התקרב לחסידות חב"ד ונעזר בשלוחי חב"ד בעירו, ואז עלתה משפחתו לארצות הברית,שם למד בישיבת תומכי תמימים במוריסטון.<br />
לאחר לימודיו עלה לארץ וקיבל סמיכה לרבנות במכון הסמיכה תורת אמת בירושלים.שם נשא את ביתו של הרה"ח ד"ר ר' גדליה מזל ולמד במספר כוללים בירושלים ביניהם כולל "צמח צדק".הוא כיהן בין היתר כר"מ ומשיב בחסידות במכון הסמיכה בירושלים ומגיד שיעור במדרשיית "אור חיה".לאחר מכן החל לעבוד גם כרב במרכז "מרינה רושצ'ה" שבמוסקבה, הוא מתגורר בירושלים ונמנה על קהילת חב"ד בעיר.<br />
<br />
קטגוריות-חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א</div>Ruven.bhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Ruven.b/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=249088משתמש:Ruven.b/טיוטה2016-08-15T19:19:55Z<p>Ruven.b: /* קורות חיים */</p>
<hr />
<div><br />
== גמליאל שמחה בינונסקי ==<br />
הרב גמליאל שמחה בינונסקי הוא רב במרכז היהודי במוסקבה.<br />
== קורות חיים ==<br />
ר' גמליאל נולד בי"ט ניסן תשל"ב בפטרבורג, רוסיה, אביו בצלאל נולד מבית משפחת אלטשולר בעלת השורשים החב"דיים. בפטרבורג שהה באוניברסיטת לימוד וקיבל תואר שני בפיזיקה ומתמטיקה, בשנות התשעים התקרב לחסידות חב"ד ונעזר בשלוחי חב"ד בעירו, ואז עלתה משפחתו לארצות הברית,שם למד בישיבת תומכי תמימים במוריסטון.<br />
לאחר לימודיו עלה לארץ וקיבל סמיכה לרבנות במכון הסמיכה תורת אמת בירושלים.שם נשא את ביתו של הרה"ח ד"ר ר' גדליה מזל ולמד במספר כוללים בירושלים ביניהם כולל "צמח צדק".הוא כיהן בין היתר כר"מ ומשיב בחסידות במכון הסמיכה בירושלים ומגיד שיעור במדרשיית "אור חיה".לאחר מכן החל לעבוד גם כרב במרכז "מרינה רושצ'ה" שבמוסקבה, הוא מתגורר בירושלים ונמנה על קהילת חב"ד בעיר.</div>Ruven.b