חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

היכל מנחם

2012-06-25T20:46:41Z

Shragac:

'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון ארבעה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].

==היכל מנחם - ירושלים==
המרכז בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית לתורת החסידות ומאגרים מידע מגוונים.

===מכון הוצאה לאור===
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' משה מרינובסקי, ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.

*'''שערי הגדה''' - ליקוט קצר משיחות הרבי בעניני ההגדה. הספר מופיע בסוף ההגדה של פסח שיצאה לאור בהוצאת המכון בשנת תשנ"ט.
*'''שערי הלכה ומנהג''' - (ארבעה כרכים) לקט מתורת הרבי בענייני [[הלכה]] ו[[מנהג]], מסודרים בסדר חלקי ה[[שולחן ערוך]]. יצאו לאור בשנת [[תשנ"ו]].
*'''שערי המועדים''' - סדרה המלקטת מתורת הרבי על החגים. עד כה יצאו על החגים; חנוכה (בשנת [[תשנ"ה]]). מחולק למדורים - נס פך השמן, ימי שמחה והלל, נרות להאיר, גזירות היוונים, ענינו של חג.
*'''שערי גאולה''' - שני ספרי ליקוט מתורת הרבי על ה[[גאולה]] ה[[אמת|אמיתית]] והשלימה. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשנ"ב]] ובמהדורה מחודשת ב[[תשס"ז]]. כרך א' - "האמונה והציפייה" לביאת המשיח, גדרה ופעולתה בחיי היום יום של היהודי, והנדרש מכל אחד לעשות ולפעול לזירוזה. כרך ב' - "[[ימות המשיח]]" כפי שיתבטא בעולם ובחייו של כל יהודי לעתיד לבוא. שיחות רבות בכרך זה הינם בעלי אופי מורכב, בשל הנושאים הרבים בנגלה והפלפולים המאפיינים שיחות כגון אלו.
*'''שערי שמיטה ומצוות הקהל''' - ליקוט מתורת [[הרבי]] על שמיטה והקהל. יצא לאור בשנת [[תש"ס]].
*'''שערי בר מצווה''' - ליקוט מתורת הרבי על עניני הבר מצווה והנחת התפילין.
*'''שערי מילה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא [[ברית מילה]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ח]], בסיוע הרב [[בנימין זילברשטרום]].
*שערי אהבת ישראל'''.
*'''שערי אמונה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושאי אמונה. ערך על ידי הרב [[זאב קפלן]] ויצא לאור בשני מהדורות; מהדורה ראשונה ב[[תשנ"ב]] ומהדורה שנייה ב[[תשס"ח]].
*'''שערי צדקה''' - ליקוט מתורת והוראות הרבי בנושא [[צדקה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ויצא לאור בשנת [[תשנ"ד]].
*'''שערי תפילה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושאי [[תפילה]]. יצא לאור לקראת [[חג הגאולה]] י"ט [[כסלו]] [[תשס"ט]].
*'''שמחה ובטחון בה''' ליקוט מתורת הרבי בענייני ה[[שמחה]] ו[[ביטחון]].

==היכל מנחם - בארא פארק==
בבורו משמש היכל מנחם כמרכז חבד"י להפצת ולחקר [[תורת החסידות]]. ממקודם בשדרה ה-16. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].

בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.

בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל החסידויות למיניהן. לכל שושלת חסידית יש שולחן מיוחד עליו נמכרים כל ספרי החסידות.

המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]". כיום הוא מו"ל את הרבעון [[היכל הבעש"ט]] ואת הקונטרסים של [[חסידות מבוארת]].

==היכל מנחם - מונסי==
[[תמונה:היכל מנחם 3.jpg|left|thumb|250px|הכנסת ספר תורה לבית המדרש בהיכל מנחם מונסי]]
בנין היכל מנחם מונסי, הוא אחד מרשת בניני [[היכל מנחם]] בעולם.

בבנין יש את בית-המדרש המפואר נר ישראל. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות חסידי פולין. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ הלכתי [[אור ישראל]] וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]].

בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי חסידות חב"ד, הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית.

בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.

===הוצאות לאור===
"הסידור" הינו ספר המכיל קובץ מאמרים על [[סידור אדמו"ר הזקן]] ויצא לאור על הספרייה.

==היכל מנחם - בני ברק==
בנין היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] שליט"א. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.

ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז ערב עיון במשנת הרבי, בביהכ"נ הגדול רח' רבי עקיבא 53 בני ברק.

בערב עיון משתתפים מאות אברכים ובני ישיבות.

בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א, הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.

===הוצאות לאור===
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו ע"י [[היכל מנחם (בני ברק)]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).

== קישורים חיצונים ==
===ספרי היכל מנחם===
*'''שערי המצוות''' - [http://www.hebrewbooks.org/15785 'שערי מילה'] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&pgnum=1 'שערי צדקה'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&pgnum=1 'שערי שמיטה'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15767&pgnum=1 'שערי אהבת ישראל'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&pgnum=1 'שערי אמונה'] {{PDF}}

*'''שערי גאולה''' - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15794&pgnum=1 האמונה והצפיה] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&pgnum=1 ימות המשיח] {{PDF}}

*'''שערי הלכה ומנהג''' - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15787&pgnum=1 אורח חיים (חלק א')] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&pgnum=1 אורח חיים (חלק ב')] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&pgnum=1 יורה דעה] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&pgnum=1 אבן העזר - חושן משפט] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15802&pgnum=1 הוספות ומילואים] {{PDF}}

*'''שערי המועדים''' - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&pgnum=1 ראש השנה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15825&pgnum=1 יום הכיפורים] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&pgnum=1 חג הסוכות] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15786&pgnum=1 שמיני עצרת ושמחת תורה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15790&pgnum=1 י'-י"ט כסלו] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 חג החנוכה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15832&pgnum=1 חודש שבט] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&pgnum=1 חודש אדר] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&pgnum=1 חג הפורים] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&pgnum=1 חג הפסח (חלק א')] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&pgnum=1 חג הפסח (חלק ב')] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&pgnum=1 ספירת העומר, פסח שני ול"ג בעומר] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&pgnum=1 חג השבועות] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&pgnum=1 חודש תמוז] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&pgnum=1 חודש מנחם אב] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15793&pgnum=1 חודש אלול] {{PDF}}

===שונות===
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 הכנסת ספר תורה לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

בשעה שהקדימו תער"ב

2012-06-03T16:09:40Z

Shragac:

[[תמונה:Hrr-besh1.jpg|left|thumb|250px|חלק א' של ההמשך]]
'''"בשעה שהקדימו תער"ב"''' הינו [[המשך]] אותו החל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר ביום א' של [[חג השבועות]] בשנת [[תער"ב]] ב[[ליובאוויטש]], וסיימו ב[[שבת]] פר' וירא תרע"ו ב[[רוסטוב]] במאמר המתחיל "וה' אמר המכסה אני מאברהם". בהמשך קכ"ד מאמרים, ויש בכתובים חלק שני שלא אמרו ולא נחלק למאמרים. סך הכולל - בג' חלקים - נמצאים מאה ארבעים וארבע מאמרים, וגם חלק שלא נאמר. חיבה יתירה הייתה בעייני אדמו"ר הרש"ב להמשך תער"ב.

בהמשך זה נתבארו עיקרי תורת החסידות, ועם אמירתו התחילה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות, וכל הענינים העמוקים בחסידות מבוארים בהרחבה כדברים מוחשיים רגילים.

גוף כתב יד הקודש של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מתחלק בהמשך לארבע:

*פנים המאמרים - קעג עמודים, כל עמוד עם עה-פ שורות.
*קונטרס בפני עצמו נכתבו התחלת וסיום כל מאמר ומאמר והוספות והגהות עליהם - שמה עמודים.
*לאחר זמן חילק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב רוב ההמשך לפרקים וכתב קיצור לכל פרק - מו עמודים.
*החלק שלא נאמר - עה עמודים.

במשך שנים ביקשו [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] {{מקור}} הרב [[משה גוראריה]]{{הערת שוליים|אג"ק ח"ב ע' קיב.}} והרב [[יעקב לנדא]]{{הערת שוליים|אג"ק ח"ב ע' קמז.}} מהרבי שיוציא לאור את ההמשך, אלא שהרבי סירב (חלק מההמשך נתפרסם כבר קודם במשך השנים בצילומים). בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הורה הרבי ב[[שיחה]] מיוחדת להוציא את ההמשך, ושכל א' מה[[חסיד]]ים ישתתף בהוצאתו בסכום של דולר. ההדפסה היא על פי כתב יד מעתיק שהוגה אח"כ - עד סוף סעיף תכא - ע"י כ"ק מהורש"ב, וגם הוסיף עוד הוספות והגהות בגוכתי"ק. בשנת [[תשנ"ב]] הודפסה מהדורה חדשה של ההמשך באותיות מרובעות, וכן תוקנו כמה וכמה טעויות דפוס שבהוצאה ראשונה.

מסעיף תכא ואילך - גם החלק שלא נאמר - נדפס מתוך כתב יד מעתיק על פי השוואה עם גוף כתי"ק.

בראש הספר בא מפתח מאמרים עם תוכן התחלת המאמר - נעתק מרשימת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע. כן צילום כתי"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב של: א) עמוד הראשון של ההמשך. ב) עמוד מקונטרס ההתחלות וההגהות. ג) עמוד מקונטרס הקיצורים. ד) עמוד מהעתקת המאמרים בתוספת ההתחלה וסיום וגם הכניס בפנים ההוספות וההגהות שהוגה ע"י אדמו"ר הרש"ב ובכמה מקומות הוסיף הגהות וכו'.

כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] סיפר {{הערת שוליים|הוספות להמשך בשעה שהקדימו תער"ב ח"ג, הוצאת תשנ"ג, ע' יב}}: "כשכ"ק מו"ח אדמו"ר נסע מביתו (ל[[ארה"ק]] ול[[ארה"ב]], מ[[קיץ]] [[תרפ"ט]] עד קיץ [[תר"צ]]), חיפש מישהו שיוכל לסמוך עליו ולהשאיר בידו את הכתבים על מנת להחזירם בשלימות, וכנראה, שלא היתה לו ברירה .. אלא למסרם בידי".

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_rashab ההמשך באתר ספריית ליובאוויטש]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69208 סקירה מקיפה על ההמשך והדפסתו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69233 ראיון עם הרב יצחק ערד אודות ההמשך]

{{הערות שוליים|טורים=לא}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2012-06-03T16:06:49Z

Shragac:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]'''אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] באה"ק ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב"ד, בהנהגת [[רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}.

==רקע==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו"ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.

במכתב למוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו"ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י"ג בכסלו]] שנת [[תשי"ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו"ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו"ח שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.

התנהלות אגו"ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו"ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]: "בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו"ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו"}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו"ח וצא"ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו"ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א: ..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו"ח מיום [[כ"ד בסיון]] [[תשי"א]]: "כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה".}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.<BR>"מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.<BR>"כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד". <BR>בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י"ג בניסן]] ה'[[תשי"ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ"ב): "כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה".}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיבלהם הרבי במכתב מיום [[כ"ג בטבת]] ה'[[תשי"ב]]: "במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו"ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ"ש ה[[רמב"ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים". בשנת [[תנש"א]] הציע הרב ניסן חסדיאל נחשון פתיחת בית חב"ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו"ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב"ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו"ח ובאם יסכימו "אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בשנת [[תש"נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: "הרי זה ענין כללי בכל ארץ הקודש ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט". הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: "כל זה שייך לאגו"ח וועד רבני [[אנ"ש]] שבארץ הקודש". ועוד רבים}}.
#שמירה על צביונה של חסידות חב"ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב"ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה . . '''ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט"ז]] כותב הרבי: "ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז"ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה". בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט"ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט): "זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ"פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח"כ לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה".}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב הרבי מבקש לבקר את "הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד".}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה"ק ת"ו מאגודת חב"ד". במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח) מהרבי לאגו"ח נכתב: "אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.}}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]: "נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו ע"ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ"פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד". באגרת [[י"ג בתשרי]] שנת [[תשט"ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י"ב): "נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה ג"כ אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד"ז במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה".}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב"ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל". }}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז: "כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב"ד]] וכן רבנים ושו"בים [[חב"ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ"ש]] ו[[חב"ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ"ש]], או גזע [[אנ"ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד: "בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ"ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה". וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד): "זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל".}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע"י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ"ל שיהיה כדרישת תקנת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב"ד]]: "מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שעל יד כבוד תורתו שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה"ק ת"ו)".}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה"ק ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה"ק ת"ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא"ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.

==מחלקות אגו"ח ==
[[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס"ח]]]]
*'''[[צעירי אגודת חב"ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערת שוליים|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד נשי [[חב"ד]], שבטח יתארגנו ג"כ לחטיבה בפ"ע".}}.
*'''[[נשי ובנות חב"ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד סיון ה'תשי"א: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.
*'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
*'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו"ח.
*'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] באה"ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה.
*'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
*'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
*'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס"ד נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגו"ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע"פ הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].
*'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ"ג]] במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט"א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
*'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
*'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע"ה. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.

==פעולות אגו"ח==
[[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]
מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.

אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.

===בול חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=בול חב"ד}}
במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ"ק אד"ש חי"ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע"ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו"ט ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק ע"ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].

==חברי אגו"ח==
אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] (אג"ק שלו ח"ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

=== תש"א-תש"נ ===
ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' אלול ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] ח"ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ"פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] (אג"ק ח"ה ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] ח"ה ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב"ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יו"רים במשך השנים:
*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
*יו"ר אגו"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
*יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
עמו היו החברים:
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד בת"א.
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת תנש"א צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

ופוטר:

* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו"ח. יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

=== משנת תשס"ד ===
[[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו"ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו"ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ"מ בליניצקי, מנהל בית אג"ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע"י אגו"ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

בערב [[שביעי של פסח]] תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה והנושא נידון בבית המשפט{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}.

==== הרכב תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====
* יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב.
* חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]].
* חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].
* מזכ"ל: הרב אריאל למברג.
* מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.
* ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.

==== הרכב תחת הרב שמואל גרייזמן ====
* יו"ר: הרב [[שמואל גרייזמן]].
* חברי אגו"ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).
* מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי.
* מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.
* מנהל פורום מוסדות חב"ד: הרב שניאור גורפינקל.

====חברים שאינם מזוהים====
*הרב [[שמואל חפר]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/3_105.jpg במכתב] ליו"ר, מיום [[י"ז אלול]] [[תנש"א]] הודיע על התפטרותו}}.
*הרב [[יהושע יוזביץ']].

==קישורים חיצונים==

===אתרי אגו"ח===
*[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
*[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שע"י אגו"ח]
*[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]
*[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב"ד (שבראשות הרב אהרונוב)]

===פעילות===
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח]

;שונות
*[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח]

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
* [[ימי תמימים]]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]

רשימות הרבי

2012-04-25T03:38:49Z

Shragac: פנטזיה. לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה

[[תמונה:רשימות.jpg|left|thumb|250px|שער קובץ רשימות]]
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[אדמו"ר שליט"א]] לעצמו. דברים אלו הרבי שמר לעצמו, ורק בפעמים בודדות פרסם קטעים מהם, כמו ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.

במשך השנים הזכיר הרבי כמה פעמים במכתביו רשימות אלו ואף הביא ממה שכתוב שם (בביטוי "רשימותי"), כמו כן נתן הרבי חלקים מסוימים לפרסום בהזדמנויות שונות (כדלעיל).

== חלקי הרשימות ==
הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

=== החלק הראשון: ===
* אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.

* רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ב[[רשימות]], וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי [[הריי"צ]], וסיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. הספר יצא לאור ביוזמת חלק מחברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ב[[תשס"ו]].

* רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסוייימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי ל[[שלום בער לוין]] כבר בשנת [[תשמ"ו]] ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "[[תורת מנחם]]" חלק א' ([[תשנ"ג]]) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".

* רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

=== החלק השני ===
החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:

* [[היום יום חלק שני]]: שחלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].

* [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה ושלחו והגיהו (!) ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו בי"א [[ניסן]] [[תשנ"ב]] בקובץ [[צדי"ק למלך]] ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ"ו]].

* מ"מ הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש"ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על תניא שיוציאו לאור בקרוב.

* סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".

* רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ"ט]], על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרשימה כוללת י"א פרקים. יצא לאור בכ"ח [[סיוון]] [[תשנ"ח]].

* [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]]: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו"ר הזקן]] ולא פירסמם.

== פרסום הרשימות ==

מתחילת [[קיץ]] [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלו חלק מחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת [[תש"ס]]. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]], רשימת היומן).

גילוי ופרסום הרשימות עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.

===אסיפת אגו"ח===
האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום ב' [[אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים מכל הגוונים:

הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] המרכזית, הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' יוסף ברוך פרידמן.

האסיפה הונחתה על ידי ר' חיים שאול ברוק מ[[ועד הנחות בלה"ק]].

באסיפה הוחלט על פרסום הרשימות.

===דיונים נוספים===
כמאתיים [[חסיד]]י [[חב"ד]] מ[[ארץ הקודש]] התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שאין אישור מהרבי לפרסמם. הרב [[שלום יעקב חזן]] [[שיחה:רשימות|פירסם]] מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו מצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות, אם כי מביע עמדה חיובית.

בסופו של דבר לא הייתה הכרעה ברורה מגורם מוסמך, והדבר נשאר תלוי ב'[[הרגש]]'.

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27.

*הרב [[דוד פלדמן]], '''על הרשימות ועל אופן פרסומם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות חודש [[אייר]] [[תשנ"ה]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadlibrary.org/admur/reshimos/index.htm רשימת המנורה ושנים אוחזין] - אתר ספריית חב"ד
*[http://hebrewbooks.org/15776 רשימת המנורה] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/15886 הרשימות, חוברות א - י"ד] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/15976 הרשימות, חוברות ט"ו - מ"ה] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/16020 הרשימות, חוברות קי"ב - קנ"ז] - היברו-בוקס
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

חיפה

2012-03-15T14:40:25Z

Shragac: נסיבות מצערות.

[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ת"ת צבאות מנחם חיפה והקריות]]
העיר חיפה הינה העיר השלישית בגודלה בארץ. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה כ-120 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.
רב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב [[גדליהו אקסלרוד]].

==ייסוד הקהילה==
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], ומשפחת הרב [[גרשון חן]].

כבר בשנת תשי"ב כתב הרבי לרב דוברוסקין: "ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם".

באותה תקופה היה [[מקוה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י.

בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: "נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה".

==פעילות חב"ד בעיר==
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה: "ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי"ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק"ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא ובאה"ק אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה"

את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב"ד]] בו התקיימה הפעילות.

לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|לייבל שילדקרויט]] והתחיל בבנית מוסדות חב"ד.

בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ"ח]] הגיעה משפחתו של ר' [[דב גינזבורג]] לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב”ד במרכז ‘הדר’. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב”ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קרית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת ‘היכל חנה’.

מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב”ד המרכזי הנמצא בשכונת ’הדר’, כאשר במקביל הוא פועל בקרית שפרינצק כרב בית הכנסת חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים.

ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב”ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.

הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים.

מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ"ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט.

במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.

בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.

===בתי חב"ד בעיר===

:'''חיפה - אחוזה''' - מנהל: הרב יהודה דונין. בשכונה פועלת חנות תשמישי קדושה, בית כנסת חב"ד, כולל אברכים, מכון סמיכה.
:'''חיפה - בת גלים''' - מנהל: הרב ישי קלי.
:'''חיפה - הדר עליון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ווילישאנסקי.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - מושבה גרמנית - בית כנסת תיירותי''' מנהל: הרב בועז קלי.
:'''חיפה - נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי. בשכונה פועלת בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, מכון בר מצוה וחלוקת מזון לנזקקים מידי שבוע.
:'''חיפה - נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס. בשכונה קימת בית חב"ד ובית כנסת חב"ד.
:'''חיפה - נוה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם דב רוזנבלט.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב אורי למברג.
:'''חיפה - קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש. בשכונה קיימת ספריה תורנית ומנין חב"ד.
:'''חיפה - רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש.ז. מורגשטרן. בשכונה פועלת בית כנסת, שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.

==ידידי חב"ד בעיר==
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר בכינוס [[תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל"א בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".

==השלוחים==
*הרב [[לייבל שילדקרויט]] - שליח כ"ק אד"ש מה"מ, ומנכ"ל המוסדות.
*הרב [[דב גינזבורג]] - בית חב"ד המרכזי ובשכונת שפרינצק.
*הרב שלמה גרוס - שכונת נוה יוסף.
*הרב שלמה חיים ליסון - שכונת כרמל מערבי.
*הרב אברהם דב רוזנבלט - שכונת נוה שאנן.
*הרב אורי למברג - אוניברסיטה (טכניון).
*הרב אברהם רוזנבלט - נוה שאנן.
*הרב יוסי רוזנברג - שכונות רמות חיפה.
*הרב לוי אורנשטיין - מנהל משרד, ושליח בשכונת שפרינצק.
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - שכונת הדר עליון, וראש הישיבה.
*הרב יוסף ליפש - שכונת קרית אליעזר וקרית אליהו.
*הרב ישי קלי - שכונת בת גלים.
*הרב יהודה דונין - שכונת אחוזה.
*הרב שאול בורשטיין - מנהל מרכז חב"ד לדוברי רוסית

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
* [http://www.chabadhaifa.com/ אתר בית חב"ד חיפה]
* [http://www.nevedavid.com/ לאתר חב"ד חיפה - נווה דוד]
* [http://www.chabadoncampus.co.il/ לאתר חב"ד חיפה - רמות/קמפוס]

* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56612 השליח קיבל אות הוקרה מראש העיר] - באתר חב"ד אינפו

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אהרון חיטריק

2011-10-27T13:42:09Z

Shragac:

[[תמונה:אהרן_חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב אהרן חיטריק]]
'''אהרן חיטריק''' ([[תרצ"ט]]-[[תשע"ב]]) הינו [[רב]] ו[[סופר]], מכהן כיושב ראש מערכת [[מערכת אוצר החסידים|אוצר החסידים]], ארגון ההוצאה לאור הרשמי של חסידות חב"ד.

==חינוך==
חיטריק נולד לרב [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעירו ולקיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב אהרן תומרקין, בשנת 1939 בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקרינה]]. למד לימודי קודש אצל מלמד פרטי, וכן התשלם במקצועות חול אצל מורה פרטית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעירו.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]].

מיד לאחר יציאתם מ[[רוסיה]] נשלח אביו על ידי הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] ל[[בלגיה]] על מנת לנסות להוציא את הילדים היהודים שהושמו במנזרים בתקופת המלחמה. לאחר עבודתו שם נשלח אביו לשמש כ[[משפיע]] (הנהלה רוחני) בישיבת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

לאחר שנים של לימודים בישיבה אצל אביו, עבר חיטריק ללמוד ב[[מרכז חב"ד העולמי]] בסמוך לרבו [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[ניו יורק]]. שם התגורר אצל אחיו הרב צבי הירש חיטריק.

==עבודתו הספרותית==
בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] החוקר הרב [[אברהם סופר]], שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם [[הרבי מליובאוויטש]], הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[ברזיל]].

הרב סופר שראה את כשרונו של חיטריק שיתף אותו בעבודתו הספרותית, וככך החל את דרכו בספרות וחקירה של ספרים יהודים.
לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות.

חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי [[אדמו"ר|אדמו"רי]] חב”ד.
נמנה עם הכותבים הקבועים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

נשא לאישה את מרת סלאווה בת הרה"ח ר' [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].

==ספריו==
בשנת [[תשל"ח]] הורה לו הרבי להוציא לאור את ספר ה[[תניא]] עם הוספות של מראי מקומות, שינויי נוסחאות ופירושים שונים.
* כמו כן הוציא לאור חלקים נוספים מפירוש רבינו [[מנחם המאירי]] על ה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ב]] הוציא לאור את פסקי ה[[ריא"ז]] על מסכתות שונות מה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ג]] הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* בשנת [[תשמ"ד]] הוציא הרב חיטריק מחדש את ספרי [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]].
* בשנת [[תשס"ו]] הוציא לאור את המאמר "יו”ט של ר”ה" משנת [[ה'תרס"ו]] של רבינו ([[הרש"ב]]) נ"ע עם מראי מקומות ופירושים שונים.

==משפחתו==
* אחיו הרב צבי הירש חיטריק היה השליח הראשון {{מקור}} של [[הרבי מליובאוויטש]], נשלח לעיר [[ריו דה ז'ניירו]] שב[[ברזיל]].
* בנו הת' שמואל נהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשמ"ו]].

==ראו גם==
[[קה"ת]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חיטריק אהרון]] [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|חיטריק אהרון]]

קובץ:אהרן חיטריק.jpg

2011-10-27T13:39:54Z

Shragac:

ירושלים

2011-10-18T00:26:47Z

Shragac: /* בתי חב"ד בעיר */

[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים במבט אוירי]][[קובץ:ירושלים1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גשר המיתרים בירושלים]]
'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר לעם היהודי, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"א]] מתגוררים ברחבי העיר כאלפיים משפחות חב"דיות בקהילות שונות.

== ביקור [[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] בעיר ==
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]

ביום חמישי [[ה' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיו האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.

אחה"צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהילים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.

ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.

== קהילות חב"ד בעיר ==
ההתיישבות החב"דית בירושלים החלה בשנת [[תר"ז]]. בשנה זו עלו 16 משפחות חב"דיות, שמנו 53 נפש, מ[[חברון]] והתיישבו בירושלים, בתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת [[תר"ט]] היו בה כשלושים משפחות חב"דיות.
בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבלה את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].

כיום מתגוררים העיר כ-2000 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].

*[[גילה]]
*[[ירושלים - הר נוף|הר נוף]]
*[[נווה יעקב]]
*[[רמות]]
*[[רמת שלמה]]
*[[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]]

===ישוב חב"ד===
לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה . . בירושלים עיר הקודש . . שבה יתיישבו יהודים . . שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיא]] בשכונת [[רמות]] שם שוכנו עולים חדשים בעת העליה הגדולה בשנת ה'[[תשנ"א]]
בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון.

==חב"ד בעיריה==
[[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב יעקב שנור]]
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מילובאוויטש, ב[[רמת שלמה]]. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], בשיכון חב"ד.

נציגי חב"ד בעיריה בעבר: הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[יעקב שנור]]. כיום: הרב יעקב הלפרין.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
[[קובץ: ישיבת תורת אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]
=== ישיבות ===

*[[תורת אמת]] - גדולה.
*[[תורת אמת]] - קטנה.
*[[מרכז משיח ירושלים|אורו של משיח]].
*[[עוז מאיר]].
*ישיבת חב"ד - גבעת חנניה.
*[[תפארת מנחם]] - [[רחביה]].
*ישיבת [[מעינות]].
*[[מאורות חב"ד ירושלים|מאורות חב"ד]].
*ישיבת נרות להאיר.

=== תלמודי תורה ===

*[[תורת אמת]] - מרכז העיר.
*[[תורת אמת]] - [[רמות]].
*[[נער ישראל]] - [[גילה]].

=== כוללים ===

*[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*כולל "ופרצת קטמון".
*כולל [[אור גבריאל]].

=== בתי ספר - בנות ===

*[[בית חנה]].
*[[בית חנה]] - [[רמת שלמה]].
*[[בית חיה מושקא]] - [[גילה]].
*[[עיר גנים]].

=== מדרשיות לנשים ===

* [[אור חיה ירושלים]].
* בית משיח.

=== ספריה ===

*[[היכל מנחם ירושלים]].

==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]

*[[בית הכרם]]''' - מנהל: הרב יונה בינאשווילי.
*[[בקעה]] - מנהל: הרב אריה לוי.
*גונן - [[קטמון]]''' - מנהל: הרב תמיר קסטיאל.
*גבעת מרדכי - [[רמת הכרם]]''' - מנהל: הרב יעקב סלונים.
*[[גבעת שאול]]''' - מנהל: הרב משה קטן.
*[[גילה]]''' - מנהל: הרב הירש פרבר.
*דוברי אנגלית''' - מנהל: הרב אברהם הנדל.
*דוברי פורטוגזית - מנהל: הרב אברהם אודרמן.
*דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב יצחק חביב.
*דוברי רוסית''' - מנהל: הרב מאיר הרצל.
*האוניברסיטה''' - מנהל: הרב יוסף איברט.
*[[הולילנד]] - רמת דניה''' - מנהל: הרב שמואל בר כוכבא.
*[[הכותל המערבי]]''' - מנהל: הרב יוסף הלפרין.
*[[העיר העתיקה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל אזדבא.
*[[הר חומה]]''' - מנהל: הרב מנחם ברנד.
*[[מלחה]] - רמת שרת''' - מנהל: הרב ברוך חדד.
*[[מרכז חינוכי חסידותי]] - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]].
*[[מרכז משיח ירושלים|מרכז משיח]] מנהל: הרב דורון אורן.
*[[נחלת שבעה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סלונים.
*[[עין כרם]]''' - מנהל: הרב יונתן שפיצר.
*[[עיר גנים]]''' - מנהל: הרב בגין קלימי.
*[[פסגת זאב]] - מזרח''' - מנהל: הרב סימן קלמיאן.
*[[פסגת זאב]] - מרכז''' - מנהל: הרב אריאל פוזילוב.
*[[פסגת זאב]] - צפון''' - מנהל: הרב יצחק קורץ.
*[[קרית יובל]]''' - מנהל: הרב יוסף אלגזי.
*[[רחביה]]''' - מנהל: הרב ישראל גולדברג.
*[[נחלאות]]''' - מנהל: הרב שלום בער קרומבי.
*[[רמות]]''' - מנהל: הרב יעקב זוננפלד.
*תחנה מרכזית אגד''' - מנהל: הרב מנחם מענדל וילהלם.
* [[תלפיות]] - מזרח''' - מנהל: הרב חיים גוטליב.
* [[מרכז שמיא]]''' - פועל בשכונת נחלאות. מנהל: הרב שלום בער קרומבי

== חסידי חב"ד בירושלים==
* הרב [[שניאור זלמן פראדקין]] - בעל התורת חסד.
* הרב [[שלמה זלמן הבלין]] - מנהל ישיבת תורת אמת.
* הרב [[משה וובר]] - משפיע
* הרב [[טוביה בלוי]] - רב ומנהל בית ספר בית חנה.
* הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] - רב שכונת הבוכרים.
* הרב [[אברהם חיים נאה]] - רב שכונת הבוכרים.
* הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] - רב שכונת בית ישראל.
* הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] - רב שכונת בית ישראל.
* הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב בית כנסת חב"ד בשיכון חב"ד.
* הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע.
* הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
* הרב [[שלמה יוסף זווין]].

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[עבד מלך]]
* [[המשפיע (ספר)|המשפיע]]
* [[מגדל עז]]
* [[ברוך אומר ועושה]]

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47653 הדפסת ה[[תניא]] בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר]
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב"ד ירושלים - קטמון]
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב"ד ירושלים - גילה]
* [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב"ד ירושלים - קרית יובל]
* [http://www.ramot770.com/ לאתר חב"ד ירושלים - רמות]
* [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב"ד ירושלים - תלפיות]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

חב"ד און ליין

2011-10-10T13:25:48Z

Shragac:

[[תמונה:חבד און ליין.png|left|thumb|250px|לוגו אתר COL]]
'''חב"ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי ר' דוד זאב רוטנברג ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר ע"י ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי הינו ר' מנחם כהן. בשנת [[תשס"ח]] השיק האתר מהדורה באנגלית בשם "COL LIVE" על ידי ר' יהודה לייב צייטלין, שליח חב"ד בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורכה הראשי.

ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ט]] הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ט]] נסגר המגזין על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46803 COL תובע בערכאות את בית דין רבני חב"ד] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.col.org.il// דף הבית של חב"ד און ליין]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

קובץ:יאיר בורכוב.jpg

2011-05-31T21:29:22Z

Shragac:

קובץ:יאיר בורכוב.JPG

2011-05-11T21:04:58Z

Shragac:

770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-05-31T19:52:06Z

Shragac:

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקווי ב[[ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]]]]
'''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוי 770''' (נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי''' ובו בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]] והמרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]]. ממוקם בשידרת 'איסטרן פארקווי', בבנין מספר '770' (770 Eastern Parkway) בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (שבניו-יורק סיטי).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובפרט בחודש החגים, [[חודש תשרי]]. חשיבות המקום הוגדרה על [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת", כלומר שמשם "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ יהדות. נוסף על כך אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור תחילה ב-770 ויחד יטוס על עננים לירושלים{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, ביום [[ט' אדר ת"ש]], לאחר שברח מאירופה, החלו לחפש מקום קבוע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי לאדמו"ר הריי"צ. לאחר חיפושים רבים נמצא מבנה בשכונת קראון הייטס. היה זה בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקווי', שימש כקלינקה של רופא מקומי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה שכונת יוקרתית, עובדה שגרמה לגורם מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב אב ת"ש]] הרכישה התבצעה. תהליך הרכישה הוטלה על ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

ביום י"ט אלול נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ"א אלול,נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה, שהספיקו לכל צרכי קהילת חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף ונרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת החסידים "הזאל הקטן". המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית הכנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות של ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת תשד"מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא "גן עדן התחתון" על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה היה מוצב לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
חדרו הפרטי של הרבי נקרא "גן עדן העליון" ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש עוד את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדשי קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה ושלישית==
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תש"ע) הגישה לשם אפשרית בעיקר לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']][[תמונה:הזאל הגדול 770.jpg|left|thumb|250px|הזאל הגדול בעת התוועדות, [[תשס"ו]]]]
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
ה"זאל הגדול" (זאל = אולם, בעגת יוצאי רוסיה) הוא בית המדרש הגדול שב-[[770]] - מרכז חסידות חב"ד - ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. תחילה היה המקום חנייה לאמבולנס ובמשך השנים התפתח המקום לבית כנסת גדול.

;השאלאש
משמאל למתחם הבניין 770, היה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם "שאלאש" (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבות===
;הרחבה הראשונה
ככל שהקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום היה לפעמים ממש בלתי נסבל{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקווי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצול את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם מתמקים בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..

;הרחבה השניה
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקווי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיע מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות; או שהבנק לא היה מוכן להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורם הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ז, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית כנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

;הרחבה שלישית ומקסימלית
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך "עבד כמו שני גוים"). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

בקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאת הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקווי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקווי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

;מעמד "הנחת אבן הפינה"
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

===ניהול המקום===
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים. בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים, ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי, והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב כץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו, וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח אותו הרבי לרבני השכונה שאישרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר התאונה בה נהרג הת' שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם לאחר מספר שבועות בהן כיהנו.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות בשנת תשס"ט, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב [[זלמן ליפסקר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגו"ח]] ו[[מל"ח]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}} ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. הבחירות יתקיימו, על פי פסיקת בית הדין, בר"ח תמוז תש"ע.

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - על פי הגימטריא מספר הבית - "770". נאמר על ידי הרבי ומופיע ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:
;בארץ ישראל
*[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
*[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
*[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
*[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
*[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
*[[גדרה]] - בית פרטי.

;בעולם
*לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]].
*מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
*סאן פאולו שבברזיל.
*דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
*בונוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
*סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

==ראו גם==
*[[770 כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*הרבי מליובאוויטש, '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', קה"ת - תשנ"ב.
*הרב זושא וולף, '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], תשס"ד (2004).
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת בול '770' מטעם דואר ישראל]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

קובץ:770 Eastern Parkway.jpg

2010-05-31T19:51:08Z

Shragac:

צדיק נסופר (צ'ארלי)

2009-06-18T14:10:15Z

Shragac:

[[תמונה:B042.jpg|left|thumb|250px|צ'ארלי אצל הרבי]]
'''צ'ארלי''' - '''צדיק הלוי בוטנס''' הינו אחת הדמויות הנראות מעת לעת ב[[770]]. צ'ארלי מפורסם בעיקר בעקבות הסיכות והסמלים שהוא שם על כובעו.

שמו הפרטי הינו 'צדיק' ושם משפחתו הוא 'בוטנס'. בני משפחתו אינם חסידי חב"ד.

צ'ארלי זכה לקבל עידודים וחיוכים רבים מ[[הרבי]] בעיקר בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]]. לאחר שכיפתו אבדה לו פעם, זכה לקבל כיפה מ[[הרבי]].

צ'ארלי הינו חבר בארגון חסד ב[[ניו יורק]] ויום אחד בשנה, לאחר הדינר השנתי של אותו ארגון, הוא מסתובב עם תלבושת הארגון.

ידוע כאדם בעל דעות חריפות בנושא [[שלימות הארץ]] ומנצל כל הזדמנות כדי להביע את דעותיו.

== נאומו הקבוע של צ'ארלי ==

(תרגום מאנגלית)

[[לחיים]]! [[לחיים]] ולברכה תורה ומצוות חסידות, משיח עכשיו! [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! (ג"פ) [[הרבי מליובאוויטש]] הוא ה[[משיח]] של הדור שלנו, [[הרבי]] מליובאוויטש הוא המשיח של כל הדורות, שדבר ה[[משיח]] יצא לכל האומות. ישראל זה ארץ אחת, עם אחת, תורה אחת, לא יתחלק ע"י נשיאי ארצה"ב או הפוליטיקאים של ישראל כפי שנעשה עתה - חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה! לא יהיה שלום עד שישראל תהיה אחת כמ"ש בתורה: מנהר עד נהר, מים עד ים, מנהר מצרים עד נהר פרת, ואז המשיח יתגלה, [[לחיים]]! יחי [[צ'ארלי]], יחי היחי, יחי קופצ'יק, נהר נהר ים ים סיגייט, קבר אף פעם רבי לעולם, מה עם ה[[הארמון למלך המשיח|ארמון]], זק"א! [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]] [[שלמה מיידנצ'יק|מיידנצ'יק]], כל פעם שהיה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" היה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" אבל, אם היה פיגוע התאבדות באמריקה, מה הנשיא היה עושה אז? זה הדוגמא שאחריה אנחנו צריכים ללכת! להפציץ אותם! להפציץ אותם! להפציץ אותם! ודברת בם! [[לחיים]]!

הערה: יש בנאום זה כמה משחקי-מילים באנגלית, שמונעים תרגום-מדויק.
דוגמאות:
א. "חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה" - באנגלית למילים חתיכה (Piece) ושלום (Peace) יש צליל דומה. צ'ארלי מתכוון בזה כנראה לזלזל במחשבה שבשביל שלום צריך לוותר על חתיכות מהארץ.
ב. "סיגייט" - בא כנראה בקשר ל"ים" שלפני זה (Seagate באנגלית זה "שער הים").
ג. "ודברת בָּם" בא בהמשך ל"להפציץ אותם", שבאנגלית נשמע כמו "בם" (bomb them - להפציץ אותם).

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|צ'ארלי]] [[קטגוריה:ידידי חב"ד|צ'ארלי]]

קובץ:B042.jpg

2009-06-18T14:09:17Z

Shragac:

זלמן משה היצחקי

2009-06-17T19:40:51Z

Shragac:

{{בעבודה}}
[[תמונה:A`ITZC~1.jpg|left|thumb|250px|זלמן משה היצחקי]]
ה[[משפיע]] הרה"צ ר' '''זלמן משה היצחקי''', נולד בשנת ה'[[תרל"ג]].

היה משפיע בעיירה נעוול ברוסיה וכן לאחר עלייתו - בארץ הקודש.

שימש כשו"ב בנעוול בתור ממשיך לאביו הרב דובער היצחקי.

ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בגלל אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.

שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר '[[לחיים]]' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...

כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי [[הריי"צ]] לזכות לחתן '[[תמים]]'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב [[אברהם דריזין]], לימים [[משפיע]] וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.

סשנת [[תש"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]].

נפטר בתאריך ג' שבט ה'[[תשי"ב]] ונטמן בבית החיים הישן ב[[צפת]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|היצחקי זלמן משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|היצחקי זלמן משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|היצחקי זלמן משה]]

זלמן משה היצחקי

2009-06-17T19:40:25Z

Shragac:

[[תמונה:A`ITZC~1.jpg|left|thumb|250px|זלמן משה היצחקי]]{{בעבודה}}
ה[[משפיע]] הרה"צ ר' '''זלמן משה היצחקי''', נולד בשנת ה'[[תרל"ג]].

היה משפיע בעיירה נעוול ברוסיה וכן לאחר עלייתו - בארץ הקודש.

שימש כשו"ב בנעוול בתור ממשיך לאביו הרב דובער היצחקי.

ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בגלל אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.

שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר '[[לחיים]]' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...

כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי [[הריי"צ]] לזכות לחתן '[[תמים]]'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב [[אברהם דריזין]], לימים [[משפיע]] וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.

סשנת [[תש"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]].

נפטר בתאריך ג' שבט ה'[[תשי"ב]] ונטמן בבית החיים הישן ב[[צפת]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|היצחקי זלמן משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|היצחקי זלמן משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|היצחקי זלמן משה]]

קובץ:זלמן משה היצחקי.jpg

2009-06-17T19:39:42Z

Shragac:

גרשון מענדל גרליק

2009-06-10T02:08:35Z

Shragac:

[[תמונה:174134.jpg|left|thumb|250px|הרב גרליק]]הרב '''גרשון מענדל גרליק''' משמש כ[[שליח]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשט"ז]].

מראשוני שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
יחס מיוחד קיבל ר' גרשון מענדל מהרבי, שהתבטא בכך שהרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמא ל"שליח שמחולל מהפכות".

כמה חודשים לאחרי שיצא לשליחות דיבר עליו הרבי בהתוועדות באומרו (לערך) ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן.

במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב איסר יהודה אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו.

בשנת [[תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] והפתיע את הקהל כשהכריז "{{יחי}}" ג"פ וירד לאלתר מהבימה.

מכהן כרב של הבית הכנסת האשכנזי במילאנו.

== משפחתו ==
*הרב [[חיים מאיר גרליק]] - אביו.
*הרב [[שלום פויזנר]] - חותנו.
*הרב [[משה גרליק]] - בנו.
*הרב [[לוי גרליק]] - בנו.
*הרב [[משה שייקביץ]] - חתנו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרליק גרשון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גרליק גרשון]]

שיחת משתמש:יואל

2009-06-10T02:02:06Z

Shragac:

{{בה}}. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*

== כל הכבוד! ==

מעולם לא ראיתי משתמש חדש (יחסית) שנכנס לעבודה בכזאת רצינות! יישר כח! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:כמשתמש ותיק בויקיפדיה מצחיקה אותי מאוד ההתנהלות כאן, והחלטתי שאני אנסה לעזור. בנתיים יש כאן חוסר רצינות משווע ואפשרויות מאוד מוגבלות. ערכים לא מתוקנים, כתובים בעיוות ובשגיאות רבות ואינם ראויים לתקן אנציקלופדיה. תקוותי שתהיה התקדמות בנושא. [[משתמש:יואל|יואל]]
::נו, אז אתה מתחיל לעזור. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::מה כוונתך אפשריות מוגבלות? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::לדוגמא: אני רוצה לעשות ערך מורחב בנושא סיומי הרמב"ם ב-770, שיפנה מתוך הערך הרגיל על סיומי הרמב"ם ואין אפשרות. וזו רק דוגמא קונקרטית [[משתמש:יואל|יואל]]
:::::בקר לדוגמא הזו - ראה חיקוי (אומנם חלקי) למה שיש בויקיפדיה בערך [[משקה]] המפנה ל[[גזירת המשקה]]. (אומנם חסר שם הזכוכית מגדלת). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
מצטרף לכל הכבוד של [[משתמש:חסיד|חסיד]]. לא הבנתי למה אין לעשות ערך מורחב על סיומי הרמב"ם שיפנה מהערך על סיומי הרמב"ם. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:07, 5 מאי 2009 (EDT)
:יישר כח. כוונתי היתה אכן לעשות ערך מורחב לסיומי הרמב"ם ב-770 מתוך הערך על סיומי הרמב"ם הכלליים. ומשם, אפשרי לפתח ולעשות גם ערכים מורחבים על סיום הרמב"ם בניו יורק ובאה"ק. [[משתמש:יואל|יואל]]
::ולמה זה לא אפשרי? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:21, 6 מאי 2009 (EDT)

== תל אביב ==

כיוון שלא יהיה לי זמן לטפל בזה בזמן הקרוב, אני קורא אותך אל הדגל...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== ברוך שובך ==

היית חסר לנו.

ולשאלתך - ה"קרעמנצ'וג" מפנה ל"קרמנצ'וג". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==תמונות==

מדוע לא תקבל הרשאה להכניס תמונות בעצמך? נראה לי שחב"דניק ישמח בזה.

מרדכי שמואל אשכנזי

2009-06-10T02:01:27Z

Shragac:

[[תמונה:76623.jpg|left|thumb|250px|הרב אשכנזי]]הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' - הרב הנוכחי של הישוב [[כפר חב"ד]], נולד בכ"ח [[אייר]] [[תש"ג]] בתל אביב לאביו הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת [[חב"ד]] בתל אביב ואמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]].

בצעירותו חונך ב[[חדר]] [[בני תמימים תל אביב]] ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. המשיך את לימודיו ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד]] ב[[לוד]], [[ניו יורק]] ו[[מונטריאול]].

לאחר נישאיו למד בכפר חב"ד, כאשר במקביל עשה 'שימוש' מומשך אצל הגאון הרב שניאור זלמן גרליק.
תקופה קצרה למד יום-יום עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]].

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבו של כפר חב"ד והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממעוצת הרבנות הראשית.

בעל מחבר ספרים "[[מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]", "[[מראי מקום וצייונים על הלכות תלמוד תורה]]" כמו כן חיבר כמה כרכי ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ספרו זה התקבל בחביבות רבה אצל גדולי תורה מכל החוגים.

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי, מרדכי]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אשכנזי מרדכי שמואל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אשכנזי מרדכי שמואל]]

אליהו יוחנן גוראריה

2009-06-10T01:58:31Z

Shragac:

[[תמונה:42998.jpg|left|thumb|250px|הרב גוראריה]]הרב '''אליהו יוחנן גוראריה''' הינו בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין וממצויני תלמידיה. בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה"סמיכה" לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על-ידי הגאונים ראשי ישיבות תומכי תמימים, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ע"ה והרב [[מרדכי מענטליק]] ע"ה.

מאוחר יותר השתלם בלימודי סמיכה לרבנות בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. כמו-כן קיבל סמיכה מהגאון האדיר רבי [[משה פיינשטיין]] ע"ה ומהגאון החסיד הרב [[נחום טרבניק]] ע"ה רבו של [[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח הרב גורארי ל[[ארץ הקודש]] ע"י הרבי, שם עסק בהפצת יהדות.

בשנת [[תשמ"ד]] התמנה לרכה של "קריית שרת" בחולון, ומני אז עסק בכל מאודו להאהיב שם-שמים על הבריות ולהגדיל תורה ולהאדירה.

מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. הרב גורארי התפרסם בזכות ספריו "[[ציצית הלכה למעשה]]", "[[הספר בהלכה]]" ו"[[חקרי מנהגים]]".

עומד בראש מכון המחקר התורני "[[אהלי שם]]", שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים.

בשלהי תשרי [[תשנ"ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה אליהו יוחנן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|גוראריה אליהו יוחנן]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גוראריה אליהו יוחנן]]

קובץ:42998.jpg

2009-06-10T01:57:54Z

Shragac:

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2009-06-10T01:57:03Z

Shragac:

[[תמונה:2_8.jpg|left|thumb|250px|ר' הענדל מצייר]]ר' '''הענדל פוטרפס (ליברמן)''' הינו בנו של ר' מנחם מענדל פורטפס ואחיו של ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] נולד בשנת [[תר"ס]] בעיירה פלעשניץ.

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] היה צייר.

בעת המלחמה איבד את כל משפחתו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", ושם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי שליט"א]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

נפטר בשנת [[תשל"ו]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פוטרפס הענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פוטרפס הענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פוטרפס הענדל]]

קובץ:2 8.jpg

2009-06-10T01:56:18Z

Shragac:

מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח

2009-06-10T01:51:58Z

Shragac:

[[תמונה:LogoChabadWorld.jpg|left|thumb|250px|סמל המרכז]]'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].

מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]].

המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].

המרכז מוציא לאור עיתון שבועי עולמי בשם: "[[שבועון בית משיח]]".

המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].

כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח.

למרכז אתר אינטרנט באנגלית (בכתובת [http://www.chabadworld.net/ www.ChabadWorld.net]) להפצת תורה ומצוות ובו חומר רב על [[הרבי]] ועל הגאולה הקרובה.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

קובץ:LogoChabadWorld.jpg

2009-06-10T01:51:07Z

Shragac:

בערל לאזאר

2009-06-10T01:47:57Z

Shragac:

[[תמונה:96151.jpg|left|thumb|217px|הרב לאזאר]]
'''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''', (מכונה בקיצור '''בערל לאזר''') נולד בשנת [[תשכ"ד]]. שליח הרבי מה"מ, רבה הראשי של [[רוסיה]] ונשיא איחוד הקהילות היהודיות ברוסיה, המאגד את קהילות [[חב"ד]] במדינה זו.

==תולדות חייו==
הרב לאזאר נולד ב[[מילנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]], שנשלח על ידי [[הרבי שליט"א]] כדי לשמש ברבנות בעיר. בשנת[[תשל"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. במהרה עבר לישיבת[[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם סמיכה לדיינות. בשנת [[תשמ"ח]] ביקר ברוסיה לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש"נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר וברוסיה כולה, הוא התמנה לשליח הראשי למדינות חבר העמים ולרב בית הכנסת החב"די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ"ג]] נבחר ליו"ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ"ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ"ט]] רבני חב"ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ"ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת תשס"א האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים. בשנת [[תש"ס]] נבחר על ידי איגוד הקהילות לרבה של רוסיה. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לב לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של "[[אור אבנר]]" לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות "[[תומכי תמימים]]". ארגון אור אבנר, מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות חסד.

==יחסיו הציבוריים==
לרב לאזר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה לשעבר ולדימיר פוטין, ב-[[תשס"ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.

בשנים [[תשס"ו]] ו-[[תשס"ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס"ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.

==המשבר הכלכלי==

בתחילת שנת [[תשס"ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, ארגון אור אבנר הפסיק כמעט לתרום לשלוחי הרבי בחבר העמים, ואז הרב לאזר לקח תחת אחריותו את שלוחי הרבי לרוסיה ועוד מדינות קטנות בחבר העמים.

{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לאזר שלמה דובער]] [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|לאזאר ש]] [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|לאזאר שלמה דובער פנחס]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|לאזר שלמה דובער]]

קובץ:96151.jpg

2009-06-10T01:47:10Z

Shragac:

שלום דובער וולפא

2009-06-10T01:41:51Z

Shragac:

[[תמונה:211854.jpg|left|thumb|250px|הרב וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' שיחי', נולד בי"א אדר [[תש"ח]] (1948) לאביו הרב יצחק זאב שי' ולאימו הרבנית שיינדל מושקא שתחיה בת הרב ר' [[עזריאל זעליג סלונים]].

גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובהוראת [[אדמו"ר שליט"א]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה.

== מאבקו על שלמות הארץ ==
בשנת [[תש"מ]] 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת [[תשמ"ב]] 1982 הוציא את הספר '[[שלום שלום ואין שלום]]' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

== מאבקו על כבודו של הרבי ועל פרסום הרבי כמלך המשיח ==

הרב וולפא התפרסם בין השנים [[תשמ"ג]]- [[תשמ"ט]] במאבקו העיקש למען שמירת כבודו של [[הרבי מלך המשיח]] לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות החל להצר את רגלי חסידי חב"ד בארה"ק, במהלך מאבק זה הוציא הרב וולפא את ספריו "[[ובערת הרע מקרבך]]", "[[רודף ובא במחתרת]]", ו"[[ידבר שלום]]".

בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] את ספריו "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" ו"[[קבלת פני משיח צדקינו (ספר)|קבלת פני משיח צדקינו]]" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הרב וולפא והוציא את הספרים "[[הנסיון האחרון (ספר)|הנסיון האחרון]]" ו"[[ספר סופר וסיפור]]" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר [[ג' תמוז]].

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב מנשה הלוי קליין אב"ד אונגאר מכתב נגד אמונת החסידים לאחר ג' בתמוז, ושלחו לרבנים חברי הבד"ץ של [[קראון הייטס]]. הרב וולפא כתב לו מכתב ארוך, מנומק ומוסבר אודות אמונת החסידים, שלא פורסם.

בשנת [[תשס"ט]] הודפס מכתבו הנ"ל של הרב קליין ופורסם באחד מספרי "משנה הלכות" שלו, וגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז - ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "[[ותורה יבקשו מפיהו]]" ו"[[לקט שכחת הפאה]]".

הרב וולפא הוציא גם את הספר [[בין אור לחושך]] להסביר את שיטת חב"ד בנושא "[[אתחלתא דגאולה]]" והמדינה.

== מכון הרמב"ם השלם ==

בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

==המאבק נגד ההתנתקות==

בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו"כ יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמיים כמו כן ניתנה האפשרות למשתתפים בגירוש לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשה נפשע זה (ובכך למנוע את פרסומם בחוברת, מהלך שגרם לרבים מהמגרשים להתחרט על המעשה ולהצהיר כי לא יחזרו עליו שוב.

== מקים מפלגת "ארץ ישראל שלנו" ==

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה עוררה דיון בין חסידי חב"ד.

שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, החליט הרב וולפא לאחד את המפלגה עם 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי מוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]].

== מספריו ==
*[[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]].
*[[שלום שלום ואין שלום]].
*[[גדולי תורה על החזרת שטחים]].
*[[יחי המלך (ספר)]].
*[[יחי המלך המשיח (ספר)]].
*[[קבלת פני משיח צדקנו (ספר)]]
*[[מבשר טוב]].
*[[הנסיון האחרון]]
*[[ספר סופר וסיפור]]
*[[פרדס שלום שער ההלכה]].
*[[פרדס שלום שער החסידות]].
*[[אוצר חידושים בש"ס]]
*[[לקט שכחת הפאה]].
*[[ותורה יבקשו מפיהו]].
*[[יקם שערה לדממה]].
*[[ידבר שלום]].
*[[רודף ובא במחתרת]].
*[[ובערת הרע מקרבך]].
*[[כי הם חיינו מושגים ביהדות]].
*[[כי הם חיינו מושגים ביהדות מנוקד]].
*[[בין אור לחושך]].
*[[שמן ששון מחבריך]] (שלשה כרכים).
*[[הרמב"ם השלם]] על הלכות שבת.
*[[עבד מלך]] על ר' [[עזריאל זעליג סלונים]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]

שמי"ר

2009-06-07T23:38:10Z

Shragac:

[[תמונה:shamir.jpg|left|thumb|290px|סמל האגודה]]
'''שמי"ר''' הינם [[ראשי תיבות]] של: '''אגודת שומרי מצוות יוצאי רוסיה'''.

האגודה נוסדה על ידי [[הרבי]] ב[[קיץ]] בשנת [[תשל"ב]].

תפקיד האגודה לסייע ליהודים יוצאי מדינות חבר העמים הן בגשמיות והן ברוחניות.

מרכז האגודה הינו בירושלים וכמו כן שלוחות שלה ברוסיה, לטביה וארה"ב.

לאגודה מחלקת הוצאה לאור שהוציאה עשרות ספרים בהם כל ספרי היסוד כמו חומש, סידור ותניא בתרגום לרוסית. ספרי שמי"ר היו הספרים הראשונים שהגיעו לברית המועצות עוד בתקופת ברז'נייב.

כמו כן מוציאה לאור האגודה עלון ברוסית.

על פי הוראת הרבי בנתה האגודה את קרית שמיר בירושלים, בה מתגוררים עשרות משפחות של מדענים יוצאי רוסיה. במקום פועל כולל לצד מעבדות מחקר.

כיו"ר האגודה משמש הפרופסור [[ירמיהו ברנובר]].

== קישורים חיצוניים ==

[http://www.shamir.info - אתר האגודה באנגלית]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

קובץ:Shamir.jpg

2009-06-07T23:37:14Z

Shragac:

מנחם מענדל מויטבסק

2009-06-07T17:31:43Z

Shragac:

[[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]]
רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' נולד בויטבסק בשנת [[ת"צ]] (1730) בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעש"ט]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע.

את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.

בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד עצמו.

רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מענדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, יחד עם האדמ"ור הזקן . באמצע הדרך חזר בו האדמ"ור ומנחם מנדל עלה לארץ יחד עם רבי אברהם מקאליסק. ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.

הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין . לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר,וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה.

אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות.כאשר האדמור הזקן היה אוסף הכספים בחוץ לארץ עבורם .

נפטר ביום ב', [[ר"ח אייר תקמ"ח]] (1788) בהשאירו את בנו-יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]].

לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תקמ"ח שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..." המודפסת בפרק כ"ז באגרת הקדש שבספר ה[[תניא]].
==ספריו==

*"[[פרי הארץ]]" (קאפוסט תקע"ד),
*"פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד)
*ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א).

==ספר תולדותיו==
הסופר ר' מנחם זיגלבוים הוציא לאור ספר על תולדות חייו, לאחר שהפרקים פורסמו בעיתון [[בית משיח]]

[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

קובץ:40240.jpg

2009-06-07T17:30:35Z

Shragac: ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק

ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק

חב"ד אינפו

2009-06-05T02:59:58Z

Shragac:

'''[http://www.chabad.info חב"ד אינפו]''' הינו אתר המביא את החדשות המתרחשות במשפחת חסידי חב"ד ברחבי העולם. המיזם [[חב"דפדיה]] שייך לאתר חב"ד אינפו.

את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]] מרחבי העולם, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.

באתר מתפרסם מידי שבוע [[גליון בית משיח]] וגיליונות שבועיים רבים.

בנוסף לחדשות, ישנם באתר עוד עשרות כלים שימושיים, כגון מדור "חב"ד בעולם" בו אלפי כתובות ומספרי טלפון של השלוחים ברחבי העולם, מדור אודיו - בו מאות [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]], מדור וידיאו עם עשרות קטעי וידיאו מיוחדים מ[[הרבי]] ומחסידות חב"ד, השיעורים היומיים [[תקנת הרמב"ם|ברמב"ם]] [[תקנת החת"ת|ובחת"ת]] ועוד.

האתר גם נותן אפשרות לפתיחת דואר אלקטרוני.

כתובת האתר היא: www.chabad.info

האתר הוקם על ידי ר' שרגא קרומבי, כיום [[שליח|משלוחי]] הרבי במדינת ניו ג'רסי.

[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

שלום יעקב חזן

2009-06-01T21:28:09Z

Shragac:

ר' '''שלום יעקב חזן''' נולד בי"ח [[אייר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב [[אהרון חזן]], בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. כיום גר הרב חזן ב[[קראון הייטס]].

הרב חזן משמש כסגן העורך של [[אוצר החסידים]] וממנהלי [[קה"ת]], חוקר דברי ימי החסידות והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים.

בנוסף לזאת, משמש כעורך הראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"דפדיה]].

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של הרבי הריי"צ שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד|חסידי]] חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות בית משיח ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד. במסגרת זו יצאו לאור בין היתר: ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ - חלק ט"ז, דברי ימי הרבנית רבקה, רשימות ענינים וסיפורים (מסבו של הרבי).

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:

* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה שאדמו"ר הריי"צ יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=966 הרב חזן משחזר את חשיפת הכתבים ברוסיה]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חזן שלום יעקב]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|חזן שלום יעקב]]

שלום יעקב חזן

2009-06-01T21:26:33Z

Shragac:

ר' '''שלום יעקב חזן''' נולד בי"ח [[אייר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב [[אהרון חזן]], בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. כיום גר הרב חזן ב[[קראון הייטס]].

הרב חזן משמש כסגן העורך של [[אוצר החסידים]] וממנהלי [[קה"ת]], חוקר דברי ימי החסידות והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים.

בנוסף לזאת, משמש כעורך הראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"דפדיה]].

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של הרבי הריי"צ שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד|חסידי]] חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות בית משיח ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד. במסגרת זו יצאו לאור בין היתר: ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ - חלק ט"ז, דברי ימי הרבנית רבקה, רשימות ענינים וסיפורים (מסבו של הרבי).

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:

* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה שאדמו"ר הריי"צ יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חזן שלום יעקב]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|חזן שלום יעקב]]

בנדיקטין

2009-06-01T21:18:29Z

Shragac:

[[משקה]] ה'''בנדיקטין''' הינו ליקר אשר בשנים הראשונות לנשיאות נוהג היה הרבי לחלק ממנו בהתוועדויות.

בהוספות להמשך תרס"ו מובא מה שסיפר הרבי הריי"צ לרבי שלרגל סיום "ההערות לי"א מאמרים" "אלה הדברים - וה' אמר המכסה", קרא לו אביו הרבי מוהרש"ב נ"ע "וציוני להביא בענעדיקטין".

כאשר נשאל הרבי מדוע שלח עם [[שז"ר]] ל[[התוועדות]] ב[[כפר חב"ד]] את משקה הבנדיקטין, למרות שידוע שהוא מייוצר אצל נזירים וסוד הייצור כמוס, וייתכן שאינו כשר. ענה הרבי כי [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח שליחים לברר על המשקה ומצאו שהוא כשר, ומכיוון שלאחר מכן המשיכו [[הרש"ב]] ו[[הריי"ץ]] להשתמש במשקה, גם הוא מתיר להשתמש בו.

באחת השנים העיר א' החסידים, לכ"ק אד"ש שלכאורה יש חשש יין נסך, במשקה זה המיוצר על ידי אינם יהודים. לאחר שחזר על דבריו יותר מפעם אחת הודיע הרבי כי לעת עתה יפסיק לשתות "ברבים" את המשקה הזה עד ש"יבוא משיח צדקינו וישתה אותו יחד עם משה ואהרון".

מאז החל הרבי לחלק סמירנוף שהינו משקה וודקה.

נראה (על פי עדות ה[[משב"ק]]ים) כי שלא 'ברבים' המשיך כ"ק אד"ש מה"מ להשתמש במשקה זה.

הרב משה דוד גוטניק מאוסטרליה בדק את כשרות המשקה והתברר כי אין חשש שבמשקה מעורב יין, וממילא הינו כשר. גם הרב לנדא שלח את אחד מאנשי מערכת הכשרות שלו לברר את הנושא והוא חזר עם מסקנה דומה כי אין חשש כשרות בכך, ועל סמך כך מתיר הרב לנדא שימוש במשקה באירועים שתחת השגחתו.

יש לציין כי ישנו סוג בנדיקטין נוסף בשם B&B אשר במוצהר מעורב עם יין.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיחה:בנדיקטין

2009-06-01T21:07:21Z

Shragac:

ערך כזה חייב מקורות בפרט לפיסקה ש"ידוע" בסיום. ידוע אצל מי?

לאידך ציטוט מרשימות הרבי שפירסם בעצמו בסוף המשך תרס"ו בודאי יועיל.

:גם אני מצטרף להנ"ל. [[משתמש:יואל|יואל]]
::מה יש בציטוט של ה'רשימות'? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::: הרבי מביא מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר הסתיימה כתיבת המשך תרס"ו קרא לו אביו כ"ק אדנ"ע וביקש ממנו להביא בנדיקטין ואמר לו (הציטוט לא מדוייק) בא ונגלגל אני ואתה.

==מיקום הערך==
סליחה שאני כך מערער, אבל אולי מקומו של הערך "בנדיקטין" מקומו ב"[[משקה]]"? ואם טעות בידי, לכל הפחות שייכנס שם ותהיה הפניה לכאן כערך מורחב. דעתכם. [[משתמש:יואל|יואל]]

מאוצר המלך

2009-05-31T05:51:17Z

Shragac:

[[תמונה:מאוצר המלך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'מאוצר המלך']]

הספר 'מאוצר המלך' מכיל מאות מענות-קודש של [[הרבי]] שליט"א שהתפרסמו [[גיליון בית משיח|בגיליונות 'בית משיח']].

בספר הובאו צילומי הכתי"ק לצד פיענוח הכתב והקדמה קצרה להבנת הדברים.

הספר מקיף את מגוון התחומים בחיי היום יום לאור מענותיו הקדושות של הרבי.

לראשונה חולק הספר כ'[[תשורה]]' בחתונת קרומבי-גאנזבורג ב[[כפר חב"ד]].

בשנת תשס"ח יצא לאור חלק ב' של הספר ובו מאות מענות נוספים.

הספר נערך על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ור' שרגא קרומבי.

[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]
[[קטגוריה:תשורות]]

יהושע פישל שניאורסון

2009-05-31T05:47:29Z

Shragac:

[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]
הרב פישל שניאורסון הוא בנו של האדמו"ר ר' זלמן מסטראדוב שהיה נכדו של הצמח צדק.

הרבי מזכירו בסקירה של 'שלשלת האור' בהקדמה לספר היום יום.

ר' פישל היה סופר ומחבר גדול ובין ספריו נמנה הספר [[חיים גרביצר]].

היה מחסידי הרבי הריי"צ והיה אצלו פעמים רבות ביחידויות ארוכות.

נפטר ביום ה' סיון ערב חג השבועות תשי"ח.

יהושע פישל שניאורסון

2009-05-31T05:47:14Z

Shragac:

[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|עמוד הכריכה של הספר]]
הרב פישל שניאורסון הוא בנו של האדמו"ר ר' זלמן מסטראדוב שהיה נכדו של הצמח צדק.

הרבי מזכירו בסקירה של 'שלשלת האור' בהקדמה לספר היום יום.

ר' פישל היה סופר ומחבר גדול ובין ספריו נמנה הספר [[חיים גרביצר]].

היה מחסידי הרבי הריי"צ והיה אצלו פעמים רבות ביחידויות ארוכות.

נפטר ביום ה' סיון ערב חג השבועות תשי"ח.

קובץ:231194.jpg

2009-05-31T05:45:40Z

Shragac: מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן

מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן

חב"דפדיה:אולם דיונים

2009-05-24T22:47:23Z

Shragac:

{{אולם דיונים}}


==קופת רבינו==
אולי תוכלו לאזור מותניים ולמלא את הערכים הקשורים (והלא קשורים) לקופת רבינו?

[[קופת רבינו]], [[דמי מעמד]], [[קרן השנה]], דמי פ"נ, וכיו"ב?

אני מאמין שיש רבים שיודעים הרבה על זה

- מי נתן את זה ומתי

- לאן מה היו עושים עם הכסף

וכיו"ב. אני מאמין שרבים רוצים לדעת על נושא זה.

בעז"ה אטפל, כדאי שגם אתה תתרום הידוע לך [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

==סדר (ב)ניגונים==
הגיע הזמן לעשות סדר בקטגוריה '[[:קטגוריה:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]'.

אבקש מהמשתמשים שליט"א שיכתבו את השגותיהם/תמיכותיהם בהצעה דלהלן:

הקטגוריה 'ניגוני חב"ד' תכלול חמשה קטגוריות משנה:
#הניגונים המכוונים.
#ניגוני הרביים. (שמא מקומן של שתי הקטגוריות הנ"ל הוא בתור תת-קטגוריות ב"לפי נושאים". גם בעניין זה אבקש את דעתכם).
#לפי ספר הניגונים (ובו יסודרו כל הניגונים לפי הסדר המופיע ב[[ספר הניגונים]]).
#לפי נושאים (ובו יהיו תת-קטגוריות: ניגוני התוועדויות, ניגוני שבת ויום טוב וכו' וכו').
#לפי סדר א' ב' (ובו יסודרו כל הניגונים מכל הקטגוריות - לפי סדר אלפביתי).

בקטגוריה הכללית ניגוני חב"ד - לא יופיעו דפים (כך נראה יותר טוב, לדעתי).

*נ.ב. בהמשך ייעשה סדר, אי"ה, גם בשאר הקטגוריות.

--[[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]] 23:08, 14 יולי 2007 (EDT)

:כאמור כבר כמ"פ, כרגע משקיעים בעיקר בהוספת הניגונים, קישורים לשמיעה, תמונות תווי הניגונים, כאשר כשייסתיים הפרוייקט (בשבועות הקרובים) יהיה ניתן בצורה בהירה יותר לחלק את הניגונים לקטגוריות לפי הצורך וליצור הפניות ג"כ לפי הצרכים.
: בכללות התוכנית היא לחלק את הניגונים; '''א'''. לפי שערים המופיעים בספר הניגונים ו'''ב'''. לפי סדרם האל"ף בי"תי כפי שהוא מופיע בספר הניגונים. זהו לכאורה הסדר הנגיש ביותר, כנראה לע"ע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:50, 15 יולי 2007 (EDT)

::אני בעד הקו של [[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]]. דעתי שכבר עכשיו - למען הסדר - כדאי לפתוח את הקטגוריות הנ"ל ולהתחיל לשייך את הערכים אליהם. קטגוריות המשנה שהוא ציין נשמעות פחות או יותר מתאימות. רוב האנשים לא יחפשו את הניגון לפי השער, או הסדר שהוא מופיע ב[[ספר הניגונים]], אלא לפי התוכן שלו (נגיון מכוון, ניגון לשבת וכו').
::הקטגוריות לדעתי:
::#הניגונים המכוונים.
::#ניגוני [[רבותינו נשיאנו]].
::#ניגוני שבת ויום טוב.
::#ניגונים שונות.
::# וכו'
::כדאי לזכור שאי אפשר לקרוא לניגון אחד בשני שמות. ממילא, סידור הניגונים לפי מספרם בספר הניגונים לא ממש יעיל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:23, 15 יולי 2007 (EDT)

:::כשאני אומר שערים אני מתכוון לדוגמא; ניגוני שמחה, ניגוני התוועדות, ניגוני געגועים וכיו"ב. דבר שני אפשר כן לקרוא לערך בשני שמות, או יותר נכון לציין בהפניה שיופיע גם בשם ההפניה (לדוגמא: הניגון [[ארבע בבות]] יכול להפיע גם כ[[ניגון א']] בקטגוריה שנפתח על הניגון ע"פ סדר אל"ף בי"ת). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 02:10, 15 יולי 2007 (EDT)

:::למה לא כתוב שום הסבר על "ניגוני חב"ד"????
:::בימים הקרובים יתווסף ערך בנושא ניגוני חב"ד. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:11, 15 יולי 2007 (EDT)

::::לדעתי, צריך גם את הסדר שלפי [[ספר הניגונים]]. אגב, גם ב'ולנר' זה מסודר לפי אותו סדר, כך שזה קצת יותר יעיל. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)

::::::לא קראת, לא מה שכתוב לפני ולא מה שכתוב אחרי! והעיקר לא ענית על מה שאתה באמת אמור לטפל בו הגדרת ה"אולם דיונים" (ראה למטה).

'''מענה לכל המתעניינים ניתן לראות ב[[:שיחת קטגוריה:ניגוני חב"ד|דף זה]].

==הגדרת מטרה==

כל הדיבורים דלעיל מקומם בדף השיחה של [[:קטגוריה:ניגוני חב"ד]], לא כאן! בכדי שתבוא תועלת מרעיון ה"אולם דיונים" צריך להגדיר את מטרתו באופן ברור שלא ייהפך המקום פה לערימות של שיחות על כל הנושאים שמקומם הוא בתוך דפי שיחה של ערכים \ קטגוריות פרטיים ושצריכים להשמר במקומם בכדי לחסוך ביקורות חוזרות ונשנות (שלכן נועדו דפי שיחה).

לדעתי, המקום פה צריך לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות עניין האינפופדיה. לדוגמא: מהו התואר האחיד לרבי שליט"א? שהרי וודאי שמתישהו יהיו חייבים לסדר את זה, אין זה נורמאלי שאחד כותב שליט"א מה"מ, השני כותב מה"מ שיל"ו והשלישי בכלל כותב נשי"ד. שאלה נוספת הנוגעת יותר בין מפעילי מערכת, אך בהחלט יש לכל אחד זכות דיבור בו: כיצד להתייחס \ להגיב למשתמשים בעלי דעות שונות, בהיות שהמקום פה הוא אינציקלופדיה '''פתוחה''' וצריכים להתחשב בכל מאן דאמר? וכן על זה הדרך.

המלצתי למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולהגדיר בראשו את הדברים דלעיל ולעבור למתכונת המוגדרת. בהצלחה [[משתמש:ישראל|ישראל]]!

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:40, 15 יולי 2007 (EDT)

:המלצות כגון אלו, מיועדות לכאורה ל[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] ולא אלי. בכל אופן, אני חושב שאכן זה המקום לדון בדברים כגון אלו, כיון שלא מדובר באנציקלופדיה כל-כך גדולה, ובינתיים אלו הם הנושאים היחידים שיידונו כאן. בהמשך יהיה ניתן להעביר את הדיונים למקומם, וכאן יהיה קישור אליהם. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)

::נו, אם אתה אומר, כנראה שזה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:34, 15 יולי 2007 (EDT)

:::נראה לי שחיים נהר צודק בהגדרתו. אמנם האולם כאן לא מספיק תוסס בשביל שנצטרך למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולשבת ולקבוע את הגדרים המדויקים של המקום, אבל בהחלט כדאי שדיון על נושא מסוים, כמו על קטגורית הניגונים, יעשה בדף השיחה שלו, ולא כאן. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:52, 16 יולי 2007 (EDT)

==דפי הפניות==
לדעתי, צריך להתחיל מדיניות של כמה שיותר "דפי הפניות". כך שבכל וריאציה שמישהו יחליט לכתוב בשורת החיפוש - הוא יגיע לערך. כמובן, לא מדובר בטעויות של אנשים - אלא בוריאציות חוקיות. למשל אדם שיכתוב בשורת החיפוש: "הרבי מליובאוויטש", כפי שהמצב כעת - הוא לא יגיע לדף של [[הרבי]], אלא לחיפוש של המילים האלו. וזה לא טוב.

בשביל שהמצב ישתנה, צריך כבר כעת כשיוצרים ערך '''חדש''', לחשוב על כל האפשרויות החוקיות שאדם יוכל לקרוא לערך הזה וליצור לכל אחד מהם דף הפניה לערך. כי לחזור אחורה ולהוסיף דפי הפניות לכל הערכים זה הרבה יותר קשה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:30, 16 יולי 2007 (EDT)

::וכמו שחב"דניק אוהב להגיב: בנוגע לערכים הקיימים אתה מוזמן בשמחה לעשות את זה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:34, 16 יולי 2007 (EDT)

==בוט ההחלפות נכנס לפעולה==
לפרטים כנסו ל[[משתמש:ישראל - בוט/בוט ההחלפות|דף המשתמש]] של '''בוט ההחלפות'''. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:55, 17 יולי 2007 (EDT)
:יפה מאד. כדאי עכשיו להחליף את כל הגרשיים הבעיתיים ולפתוח ראשי תיבות (ע"י למשל). הצלחה רבה. זהירות מופלגה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:16, 17 יולי 2007 (EDT)

==מקורות==
לעניות דעתי כדאי ורצוי לאפשר להכניס מקורות לערכים. אפשר לעשות את זה בצורה של הלקוטי שיחות למשל, מספרים שמשקשרים למקור, כדי שזה לא יפריע לקריאה השוטפת. {{שכח|[[משתמש:66.250.99.188|66.250.99.188]]}}

:במילים אחרות, כוונתך ל'''הערות שוליים'''. דיון על זה תוכל לראות [[שיחת משתמש:Chabadnik/ארכיון 1#הערת שוליים|כאן]]. בהצלחה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:23, 30 יולי 2007 (EDT)

==[[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]]==
שימו לב, ישנה קטגוריה חדשה בשם [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]], עיינו בה מידי פעם ותקנו את הדרוש תיקון.

גם אתם יכולים להכניס ערך לקטגוריה זו, ע"י הוספה בראש הערך את התחביר: <nowiki>{{לעריכה}}</nowiki>. בהצלחה! --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:29, 13 אוגוסט 2007 (EDT)

== כמה הערות לכותבים המוכשרים ==

וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -
* א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.

* ב. כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".

* ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש"ב העבירו בת"ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ"ט).

* ד. עד כמה שאני מבין את מטרת "חב"ד פדיה", עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו"רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה.

ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את "חב"דפדיה", ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב"דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה.

[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)

== שאלה: ==

אשמח לשעת איך אני מקשר דף שערכתי לתוך [[קטגוריה]] מסויימת. לדוגמא: הוספתי שם של [[חסיד]] מסויים, ואני מעוניין להוסיף אותו לקטגוריה "[[חסידים בדורו של הרבי שליט"א]]". איך אני עושה את זה?

באופן כללי זהו לא המקום המתאים לשאלות אלו. בנתיים אין ממש דף שכן מתאים ולכן נשאיר את זה כאן. על השאלה עניתי לך ב[[שיחת משתמש:yossi|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:40, 29 אוקטובר 2007 (EST)
== שאלות טכניות ==

ייתכן שאין זה המקום לשאלותי אלו, אבל אין מקום יותר מתאים.
א) בויקיפדיה קיימת תבנית הפניה לערך מורחב - כגון אם רוצים לעשות הפניה בערך כללי '[[משקה]]' לערך פרטי '[[גזירת המשקה]]'. ניסיתי להשתמש בתבנית זו או ליצור אותה כאן ולא הצלחתי.
ב) האם ניתן ליצור קישור פנימי שיפנה לפיסקה באמצע ערך מסויים מערך '''אחר'''? לפי המשתמע מההסברים [[איך ליצור קישור]] - לא, אבל אולי בכל זאת יש פטנט כלשהו.
בתודה מראש ובברכת יחי המלך --[[משתמש:M&n|M&n]] 16:47, 22 נובמבר 2007 (EST).

:באמת לא בטוח שזהו המקום לשאלות, אבל אני לא חושב על מקום טוב יותר.. כל אופן, אתה יכול ליצור את ההפניה לערך מורחב גם ללא תבנית. תכתוב את הפקדוה כך: <nowiki>[[::לערך המורחב [[גזירת המשקה]]]]</nowiki>, או כל נוסח אחר שמתאים.
בנוגע לב', ישנה אפשרות לקישור לפיסקה שבאמצע ערך, והסבר איך יוצרים דבר כזה מופיע גם בערך [[איך ליצור קישור]], [[איך ליצור קישור#קישורים לפסקאות|כאן]]. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:35, 25 נובמבר 2007 (EST)

== חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א ==
למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע"ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה. --[[משתמש:אברהםן|אברהםן]] 10:27, 19 מאי 2008 (EDT)
:זה רעיון. בע"ה נעשה את זה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:26, 20 מאי 2008 (EDT)

== חסר ערכים בסיסים, להתעורר ==
במקום לפתח עד לרמות מושלמות ערכים חשובים ולא שאני מזלזל, אסור לשכוח שחב"ד פדיה אמור להיות מקום שבאם ארצה מידע חסידי מסודר עבור נושא מסוים שיהיה ערוך ומוכן, והנה נושאים בסיסים בצורה שלא תאמן חסרים: כמו בית רבינו שבבבל ועוד רבים, רק עם תחשבו אודות ביטוים שונים שאנו מגלגלים בינינו וכבר תחטפו הלם עד כמה שח-ס-ר, כמובן שאבקש בבקשת ערכים, אך הכוונה לא לערך ספציפי אלא לצורת ההתנהגות שלנו, כלומר להתמקד בדברים חשובים ופחות בדברים חשובים פחות.
קדימה להגדיל ראש.--[[משתמש:אדג|אדג]] 10:19, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
:אתה צודק, רק שאתה צריך להבין ש[[חב"דפדיה]] לא מתנהלת על ידי אדם אחד אלא על ידי קהילה. כל אחד מוסיף ערכים וכך האנציקלופדיה גודלת. זאת אומרת שזה תלוי בך כמו בכל אחד אחר. ביחד בע"ה נצליח! הצלחה בהמשך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:16, 25 אוגוסט 2008 (EDT)

== ערך על בנימין נתניהו ==
האם יש מקום לערך על בנימין נתניהו? בערך יובאו הקשר שלו עם [[הרבי]] וזה יכנס ל[[קטגוריה|קטגורית]] "ידידי חב"ד" (אם יש מקום לערך עליו, נכניס עוד דמויות כאלה ונפתח קטגוריה מתאימה להם יותר). או שאולי יהיה מי שיחשוב שערך עליו עכשיו הגיע בעקבות הבחירות שמתקרבות... :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:37, 10 נובמבר 2008 (EST)

ערך על ביבי?

לפי מה שראיתי פעם כאן באתר, יש כאן וועדה רוחנית, אם היא חושבת שערך כזה מתאים - (הרי יש את הסכם וואי וכו') אז כן.

בקשר לבחירות - אפשר פשוט להכניס גם ערך על [[אריאל שרון]],על מנת שיהיה שוויון....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

נו??
אפשר לצרף לקטגוריה החדשה: [[מיכאל בן ארי]], [[מאיר פרוש]], [[אבנר חי שאקי]] וליצור על [[אליעזר מזרחי]] וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

בערך על נתניהו אפש' להכניס גם את התמונה בקישור הזה: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46178. [[משתמש:חסיד|חסיד]] * [[חב"ד]] * [[שיחת משתמש:חסיד|דף השיחה שלי]].

== עריכת שמות ערכים ==

אם אוכל לשאול במטותא מינייכו איך אפשר לשנות שמות של ערכים?לדוגמא, שמו של ערך שנתקלתי בו והוא כתוב ממש בצורה מעוותת "הרב שמעון וייצהנדלר" (זה לא כתוב כך אלא ממש אחרת, ועיין במקומו).

מי שיודע שישנה בבקשה. פשוט זלזול בכבודו של הרב.
:למה זה מעוות?
::תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
:::א. הענין תוקן. ב. לשנות שם של ערך יש לבקש מ[[מפעיל מערכת]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:08, 18 נובמבר 2008 (EST)

== חשוב: ערך "בית רבינו שבבבל" ==

ראיתי שמישהו כתב כאן שאין ערך "[[בית רבינו שבבבל]]", רציתי להעיר למפעיל המערכת, שהיות שיש ערך "[[770]]" כדאי פשוט ליצור לו כמו שם נוסף וכדו' (אם יש כזו אפשרות) - "[[בית רבינו שבבבל]]", ולהוסיף קישור לערך "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]".

בהצלחה. יחי המלך!

== חשוב מאוד: ערך על שבע מצוות בני נח ==
ראיתי כי הערך "שבע מצוות בני נח" מאדים ומסמיק נוכח הצבע שניתן לו בחב"דפדיה. סבורני כי נושא כה מרכזי בתורת הרבי כמו המבצעים הרבים והעולמיים שנעשים על ידי החסידים ברחבי תבל אינם אמורים לספק כזו מציאות עגומה... [[משתמש:יואל|יואל]]
:חשוב מאד ודחוף מאד - נאו! כדאי להסתייע בכתבות שהתפרסמו על כך ב[[שבועון בית משיח]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::ויש הרבה ;) [[משתמש:יואל|יואל]]

== הבהרת תפקידו וחשיבותו של חב"דפדיה ==

היות ורק רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד הם הקובעים מה זה חב"ד, לכן נראה לי שכל מה שמביאים בחב"ד-פדיה חייב להיות עם מקור בתורת רבותינו נשיאנו או לכל הפחות של זקני החסידים ורבניה. (אברהם).

דומני כי העיסוק בנושא זה מעל גבי דפי השיחות של אישים כאלו ואחרים אינו מכובד, ובחרתי באולם הדיונים לפרוש את השאלה המציקה לי כל כך, אחרי שיטוט מעמיק בדפי החב"דפדיה: מהו תפקידו של חב"דפדיה? מהי חשיבותו? אלו יעדים הציב לעצמו? באלו קריטוריונים על הכותבים בו לעמוד? אלו נושאים מוגדרים כמרכזיים, ואלו כנושאי משנה? מי הוא קהל היעד של אתר זה?
אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר - תשובה שטחית בלבד לא תתקבל.... [[משתמש:יואל|יואל]]
:'''מטרת החב"דפדיה:'''

א."החב"דפדיה הוקמה במטרה להוות "ספר ערכים" חב"די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב"ד, יקבל ערך בחב"דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב" מתוך הערך [[חב"דפדיה:אודות]].

ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב"ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.

ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב"ד בכל נושא שהוא.

[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

'''מהי חשיבותו?'''

א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב"דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא "חב"דפדיה" ולא "אינפופדיה" כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב"דית מרכזית לכל חב"ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ"ל).

ב. בעיני הציבור הכללי - מעין "דוברות" חב"דית רשמית על כל נושא שהוא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:אני לא רואה הרבה טעם להסביר את המטרה, החשיבות והשאיפות של חב"דפדיה - משהו שכל חסיד חב"ד מן הסתם מבין לבד. מה שנכתב ב[[שיחה:נתן אברהם|דף השיחה של נתן אברהם]], בנוגע לרמה ולצורך לשתכב ערכים רבים בחב"דפדיה, הוא נכון מאד, והלוואי וזה היה משתנה. אבל כפי שכבר נכתב ברחבי המיזם עשרות פעמים - זה תלוי בכל אחד שירתום את עצמו לעניין. אין תקציב שאפשר לשלם למישהו בשביל שיעבור על ערך ערך וישכתב אותו. מה שכן, מי שמכניס ערכים, כדאי שישתדל כמה שיותר שהערך יכתב נכון, ומתאים גם לאנשים שאינם חב"דניקים. [[משתמש:יואל|יואל]] אתה עושה עבודה נהדרת, והלוואי ותמשיך כך, אבל מביקורת (גם ביקורת בונה) ללא מעשים, לא יזוז שום דבר, כי אין למי לבוא בתלונות. זה שייך אלי בדיוק כמו שזה שייך אליך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:26, 5 מאי 2009 (EDT)

==חובה למקד את התפקיד של המיזם==

לדעתי זאת טעות קריטית להתייחס כך למיזם הזה. יתירה מזה, המשך קו כזה יכול להכשיל את המיזם, ואסביר את דבריי:

בתור אחד שעובד שנים רבות באינטרנט, אני מודע היטב לבעיה של חוסר מיקוד. דוקא מכיון שהאינטרנט הוא בעצם אין סופי ומכיל הכל, מתבלבלים בעלי אתרים רבים ומחטיאים את המטרה. אתן דוגמא אחת לדבריי: מנהל בית חב"ד נחשף לאינטרנט והוא מבין שהוא צריך להיות כאן, הוא מחפש לפתוח אתר ואז פתאום חושב לעשות שם גם שיעורי תורה, מאמרים, וידאו ועוד עשרות כלים. כולם רעיונות טובים ומועילים אבל המקורב שלו יחפש אותם במקום אחר. האתר שהוא צריך זה בעצם אתר מידע בו יוכלו למצוא את שמו, כתובתו, טלפון, אימייל ואולי גם פרטים על הפעילות. אם הוא ירחיב את זה למדור חדשות זה עדיין נחמד כי יתכן שחברי הקהילה יכנסו לראות את עצמם וכו', אבל כמעט כל שאר החומר לא נצרך באתר שלו. ואם תאמר, אז מה? מה הפסדנו מזה שיש שם גם שיעור בקבלה? התשובה פשוטה: מרוב עצים לא רואים את היער. המקורב שבסך הכל חיפש ליצור קשר עם מנהל בית חב"ד בסוף לא מוצא את מבוקשו.

במיזם ענק שכזה (חב"ד פדיה) הבעיה מורכבת יותר. כאשר לא מגדירים את המטרה ניתן להגיע לעשרות אלפי ערכים אבל עדיין להחטיא את המטרה, כיון שרובם יהיו לא שימושיים ובודאי לא בשבילם נוצרה האנציקלופדיה. כמובן שבאם היה צוות ענק של כותבים מוכשרים היינו יכולים להחליט ש"הולכים על כל הקופה" וממש מקדישים זמן וערך לכל דבר שזז כך שכל מי שמחפש משהו בחב"ד ימצא את זה כאן, אבל זה לא המצב.

כעת נשאלת השאלה: עבור מי (יותר מכולם) מיועדת האנציקלופדיה? אם עבור חסידי חב"ד המחפשים מידע על אבות אבותיהם, אזי נשקיע בחסידי חב"ד. אם עבור מתקרבים המעונינים לקבל מבט על תורת החסידות - נשקיע בקטגוריה שונה לגמרי. למשל היום המצב בשטח זה הוא עגום, מעלעול ב"חב"דפדיה" שמעליי הוגדרה כ"דוברות חב"דית רשמית" נראה כי חב"ד הינה שטחית, כמעט ללא תורה ועומק משלה, וזאת מכיון שהערכים הללו לא מושקעים.

אם הכוונה היתה ליצור מקום בו יוכלו לחפש את תולדות רבותינו נשיאינו - הצלחנו.

אפשר להמשיך הלאה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.

ראשית כל צריך (כל אחד מהעובדים כאן) להחליט מה חשוב לו, מה המטרה בעיניו. לא בהכרח ששני מפעילים יראו את הדברים אותו דבר, ויש מעלה בכך. כעת נשקיע בצורה נכונה, נפתח נושאים וקטגוריות ונהיה ממוקדים וכמובן בסיום נושא אפשר להמשיך הלאה. דוגמא מעולה לכך היא הניגונים שחיים נהר לקח כפרוייקט עד סיומו.

ואקצר במקום שאמרו להאריך מפני אפס הפנאי והבחירות במחוזותינו וד"ל.

==פעילות נכונה==
האמת הוא, כי לא הייתי נדרש לכל הנ"ל אילולא שמתי ליבי לעובדה כי אנו משקיעים בעיקר בערכים ששייכים למעגל היותר קרוב אלינו - היינו תולדות ימי החסידים, בדורות קודמים או בדור הנוכחי - מאשר לרכז מאמצים ולבאר את הערכים הבסיסיים (לכל הפחות) בחסידות שיהיו נגישים לכל גולש. נקודה למחשבה. [[משתמש:יואל|יואל]]

יהודה לייב גרונר

2009-05-17T03:12:43Z

Shragac:

הרב '''יהודה לייב גרונר''' מזכירו האישי של [[הרבי שליט"א]] [[מלך המשיח]] נולד בט' [[אייר]] [[תרצ"א]] לאביו הרב [[אברהם ישעיה גרונר]] ולאימו הרבנית מנוחה רחל, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנות היודים התמנה הרב גרונר באמצעות הרב [[חודקוב]] למזכירות [[הרבי]] ומאז משמש כמזכירו האישי של הרבי.

במשך ארבעים שנה רוב הפניות אל הרבי עברו דרך הרב גרונר. הרב גרונר הוא גם האחראי במזכירות לקשר עם גורמי הממשל ב[[ארצות הברית]].

בשנים [[תש"נ]] - [[תשנ"ד]] מונה הרב גרונר על ידי הרבי לתפקידים ב[[מרכז לעניני חינוך]] וב[[קופת רבינו]].

לבד מזאת משמש הרב גרונר כחבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחד מעורכי המפתחות ל[[ליקוטי תורה]].

הרב גרונר הוא אחיו של הרב [[יצחק דוד גרונר]] ע"ה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרונר יהודה לייב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרונר יהודה לייב]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|גרונר]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|גרונר יהודה לייב]]

מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח

2009-05-11T01:49:48Z

Shragac:

'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].

מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]].

המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].

המרכז מוציא לאור עיתון שבועי עולמי בשם: "[[שבועון בית משיח]]".

המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].

כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2009-05-10T01:20:37Z

Shragac:

== לכבוד הצנזור chabadnik ==

השתדלתי לכתוב את הערך בצורה שכמעט כל חסיד אשר בשם חב"דניק יקרא, (אם יש לך הערות עניניות, אתה מוזמן להגיה ולשפץ את הערך), יהיה מוכן לחתום עליו, כעת יש לך הזדמנות להחליט האם אתה שייך לחב"ד, או לקומץ הקיצוני שנוהג להחרים ולבזות רח"ל את האהל הק' (ובדרך כלל אותם אנשים, הם גם אלו המבזים וקורעים רח"ל את שיחותיו ו[[רשימות|רשימותיו]] של כ"ק אדמו"ר).
אל תחשוב שתוכל למחוק את הערך ואף אחד מלבדי לא ידע, דע לך שהערך נשמר וצולם ובמקרה ויימחק יוכלו כל אנ"ש והתמימים לידע מזה ויידעו עם מי יש להם עסק בתקווה שלא יהיה צורך בדרכים האלו ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתמו כו' ולא כו' וכולם יידעו את הוי' ונזכה להתקשר לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר.--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:05, 8 מאי 2009 (EDT)
:מר בן עטר - אני שניתי את הערך כפי הקו הנהוג - ומבחינתי זהו סוף פסוק! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

לא זכיתי להבין מה הבעיה שהערך ייקרא "האוהל הק'"? האם למישהו שמאמין שזה האוהל של הרבי הריי"צ יפריע הכינוי הזה?
:אין בעי', אך שם זה אינו מתאים לאנצקלופדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
והשם בית חיינו כן מתאים? ככה זה נקרא בפי כולם. חוץ מזה, גם אם לא מתאים השם הזה, בודאי אין טעם לכתוב "אוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ניתן לכתוב בפשיטות "האוהל".

== תמונה ==

איך מעלים תמונה מהאוהל לאתר?--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:30, 8 מאי 2009 (EDT)
:יש להתייעץ עם הוועדה הרוחנית האם לעשות זאת, בכל מקרה - למי שאין רשייון מיוחד לכך אין אפשרות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

למה שלא תעלה תמונה של האוהל?

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2009-05-08T20:26:49Z

Shragac:

== לכבוד הצנזור chabadnik ==

השתדלתי לכתוב את הערך בצורה שכמעט כל חסיד אשר בשם חב"דניק יקרא, (אם יש לך הערות עניניות, אתה מוזמן להגיה ולשפץ את הערך), יהיה מוכן לחתום עליו, כעת יש לך הזדמנות להחליט האם אתה שייך לחב"ד, או לקומץ הקיצוני שנוהג להחרים ולבזות רח"ל את האהל הק' (ובדרך כלל אותם אנשים, הם גם אלו המבזים וקורעים רח"ל את שיחותיו ו[[רשימות|רשימותיו]] של כ"ק אדמו"ר).
אל תחשוב שתוכל למחוק את הערך ואף אחד מלבדי לא ידע, דע לך שהערך נשמר וצולם ובמקרה ויימחק יוכלו כל אנ"ש והתמימים לידע מזה ויידעו עם מי יש להם עסק בתקווה שלא יהיה צורך בדרכים האלו ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתמו כו' ולא כו' וכולם יידעו את הוי' ונזכה להתקשר לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר.--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:05, 8 מאי 2009 (EDT)
:מר בן עטר - אני שניתי את הערך כפי הקו הנהוג - ומבחינתי זהו סוף פסוק! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

לא זכיתי להבין מה הבעיה שהערך ייקרא "האוהל הק'"? האם למישהו שמאמין שזה האוהל של הרבי הריי"צ יפריע הכינוי הזה?

== תמונה ==

איך מעלים תמונה מהאוהל לאתר?--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:30, 8 מאי 2009 (EDT)
:יש להתייעץ עם הוועדה הרוחנית האם לעשות זאת, בכל מקרה - למי שאין רשייון מיוחד לכך אין אפשרות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

למה שלא תעלה תמונה של האוהל?

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2009-05-08T20:26:08Z

Shragac: /* תמונה */

== לכבוד הצנזור chabadnik ==

השתדלתי לכתוב את הערך בצורה שכמעט כל חסיד אשר בשם חב"דניק יקרא, (אם יש לך הערות עניניות, אתה מוזמן להגיה ולשפץ את הערך), יהיה מוכן לחתום עליו, כעת יש לך הזדמנות להחליט האם אתה שייך לחב"ד, או לקומץ הקיצוני שנוהג להחרים ולבזות רח"ל את האהל הק' (ובדרך כלל אותם אנשים, הם גם אלו המבזים וקורעים רח"ל את שיחותיו ו[[רשימות|רשימותיו]] של כ"ק אדמו"ר).
אל תחשוב שתוכל למחוק את הערך ואף אחד מלבדי לא ידע, דע לך שהערך נשמר וצולם ובמקרה ויימחק יוכלו כל אנ"ש והתמימים לידע מזה ויידעו עם מי יש להם עסק בתקווה שלא יהיה צורך בדרכים האלו ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתמו כו' ולא כו' וכולם יידעו את הוי' ונזכה להתקשר לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר.--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:05, 8 מאי 2009 (EDT)
:מר בן עטר - אני שניתי את הערך כפי הקו הנהוג - ומבחינתי זהו סוף פסוק! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
== תמונה ==

איך מעלים תמונה מהאוהל לאתר?--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:30, 8 מאי 2009 (EDT)
:יש להתייעץ עם הוועדה הרוחנית האם לעשות זאת, בכל מקרה - למי שאין רשייון מיוחד לכך אין אפשרות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

למה שלא תעלה תמונה של האוהל?

דגל משיח

2009-05-08T20:19:47Z

Shragac:

[[תמונה:דגל משיח.jpg|left|thumb|250px|דגל משיח]]

ה'''דגל משיח''' המוכר כיום הינו דגל שהודפס בשנת [[תשנ"ה]] על ידי ר' יעקב בן ארי. על הדגל מודפסת המילה "[[משיח]]" כשמעל המילה מצויר כתר.

בשנת [[תשנ"ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו "דגלי משיח" עליהם היה כתוב "[[יחי המלך]]".

כיום ניתן לראות את הדגל משיח בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון' לדש המעיל העליון, דגל לתליה במקום גבוה ועוד. כמו-כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי ביותר במשחקי הספורט הישראלים.

[[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]