<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Z770</id>
	<title>חב&quot;דפדיה - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Z770"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Z770"/>
	<updated>2026-05-07T21:20:45Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.1</generator>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A9&amp;diff=845966</id>
		<title>אברהם בן ציון מייזליש</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A9&amp;diff=845966"/>
		<updated>2026-05-07T18:05:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* משפחתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:אברהם בן ציון מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש נואם בהתכנסות חסידית]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;אברהם בן ציון מייזליש&#039;&#039;&#039; ([[כ&amp;quot;ז תשרי]] [[תרצ&amp;quot;ג]] – [[י&amp;quot;ג טבת]] [[תשע&amp;quot;ה]]), (דור שביעי לר&#039; [[משה מייזליש]], שהיה צאצא של ה[[רבי משה איסרליש|רמ&amp;quot;א]]) היה חבר ב[[ועד כפר חב&amp;quot;ד|ועד הרוחני של כפר חב&amp;quot;ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו&amp;quot;ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן כיהן במשך תקופה בתור משפיע ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
[[קובץ:מייזליש2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש אצל [[הרבי]]]]&lt;br /&gt;
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ&amp;quot;ז תשרי]] [[תרצ&amp;quot;ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר&#039; [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בילדותו גדל בשכונת גאולה בירושלים, שרד את מלחמת העצמאות בניסים גדולים, לאחר הקמת המדינה, היה מ&amp;quot;הפעילים&amp;quot; ופעל במסירות נפש למען עולי תימן ואף נתפס בעת שחדר למבצע בראש העין כדי לרשום ילדים למוסדות חינוך. לאחר מכן הצטרף לקבוצה אשר פעלה במחתרת להפוך את המדינה למדינת הלכה ונעצר יחד עם הרב מרדכי אליהו והרב יעקב זלמן בלוי בעת שניסו לפוצץ את ישיבת הממשלה על חוק גיוס בנות לצה&amp;quot;ל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר שנשתחרר נכנס ללמוד בישיבה בלוד אצל ר&#039; [[שלמה חיים קסלמן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשט&amp;quot;ו]] נבחר לכהן כחבר בועד הגשמי של [[כפר חב&amp;quot;ד]] בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי&amp;quot;ח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכ&amp;quot;ה אדר א&#039; [[תשי&amp;quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===בשדה החינוך===&lt;br /&gt;
[[קובץ:הרב מיזלייש.jpg|ממוזער|הרב מייזליש בהתוועדות בישיבה ב[[ישיבת תות&amp;quot;ל ראשון לציון|ראשון לציון]]]]&lt;br /&gt;
לאחר נישואיו החל לשמש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וכמנהל בית הספר של ה&#039;רשת&#039; בנס ציונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היה מחנך ב[[בית הספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&amp;quot;ד]], ובימי [[מלחמת יום כיפור]] נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י&amp;quot;ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של [[הרבי]] בהם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשל&amp;quot;ו]] ייסד את [[מכון ליובאוויטש]] שעל ידי [[צעירי אגודת חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כיהן כחבר בועד הרוחני של [[כפר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גם אחרי [[נצחיות חייו של הרבי|ג&#039; תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט&amp;quot;א מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&amp;quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי מלך המשיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת הלימודים [[תשע&amp;quot;א]] מונה למשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].&lt;br /&gt;
היה [[משפיע]] של שיעור ג&#039; בישיבה ומשפיע ראשי של הישיבה בהתוועדויות וכדומה.&lt;br /&gt;
המשיך במסירת השיעורים עד ל[[חודש חשון]] [[תשע&amp;quot;ה]] אז נפל למשכב עד ליום פטירתו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסיום השבעה נערך כינוס בישיבה בראשון לציון בהשתתפות משפחתו ותלמידיו. במהלך האירוע הכריז בנו על מבצע לימוד המאמר &#039;[[לא תהיה משכלה]]&#039;, בו היה לר&#039; אברהם {{מונחון|קאך |כלומר הייתה לו בו חיות מיוחדת}} מיוחד, הובטח לכל נבחן סט ספרי חסידות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך שנים ארוכות נמנה על הנוסעים הקבועים בכל שנה ל[[חודש תשרי]] לחצרות קדשנו [[770]], והקפיד על נסיעה זו מאז הצ&#039;רטר הראשון. כמו כן נהג להקריא בכל שנה את ה[[פ&amp;quot;נ כללי|פ&amp;quot;נ הכללי]] של [[חסידות חב&amp;quot;ד|חסידי חב&amp;quot;ד]] מכל העולם ל{{ה|רבי}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נפטר במוצאי שבת, ליל [[י&amp;quot;ג טבת]] ה&#039;תשע&amp;quot;ה. הלוויתו שיצאה מביתו בכפר חב&amp;quot;ד ועברה דרך [[בית הכנסת]] &#039;בית מנחם&#039; התקיימה עוד באותו לילה והוא נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב&amp;quot;ד]] תחת ממטרים עזים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
אביו, הרב מרדכי מייזליש - נפטר כ&amp;quot;ט כסלו תשמ&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אמו, לאה מייזליש - נפטרה כ&amp;quot;ד אדר תשמ&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
*אשתו, מ&#039; אסתר מייזליש.&lt;br /&gt;
*חתנו, ר&#039; [[משה גבירץ]], נוף הגליל&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; [[יוסף יצחק מייזליש]] - [[שליח]] [[הרבי]] במקסיקו.&lt;br /&gt;
*חתנו, ר&#039; מרדכי שכטר, כפר חב&amp;quot;ד&lt;br /&gt;
*בנו, הת&#039; שמואל גרשון - נפטר בצעירותו ([[כ&amp;quot;ט שבט]] [[תשמ&amp;quot;א]]).&lt;br /&gt;
*חתנו, ר&#039; [[יצחק אלישביץ]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים קריית גת.&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; מנחם, שליח ומשפיע בישוב חשמונאים&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; משה, כפר חב&amp;quot;ד&lt;br /&gt;
*נכדו, ר&#039; שלום דובער שכטר - שליח הרבי למושב גבעת כ&amp;quot;ח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*[[שניאור זלמן ברגר]], &#039;&#039;&#039;מחנך ומשפיע&#039;&#039;&#039; גליון 956 ב[[שבועון בית משיח]], ח&amp;quot;י [[טבת]] [[תשע&amp;quot;ה]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], &#039;&#039;&#039;המשפיע ר&#039; אברהם&#039;&#039;&#039; גליון 957 בשבועון בית משיח, כ&amp;quot;ה [[טבת]] [[תשע&amp;quot;ה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[http://chabad.info/beis-medrash/קונטרס-מעשה-אברהם-•-להורדה/ מעשה אברהם]&#039;&#039;&#039;, תשורה המרכזת לקט מספוריו ואמרותיו של הרב מייזליש, בהוצאת ישיבת תות&amp;quot;ל ראשון לציון {{PDF|}} {{אינפו|}}&lt;br /&gt;
* [https://hageula.com/news/world/19661.htm|ה&#039; באייר, הרב מייזליש חשף: &amp;quot;ראיתי בעיני את הניסים וההחמצה הגדולה&amp;quot;], הקלטה משיעור שמסר הרב מייזליש בנושא {{צליל}} {{הגאולה}} {{קישור שבור}}&lt;br /&gt;
;כתבות אודותיו&lt;br /&gt;
* שניאור זלמן ברגר, &#039;&#039;&#039;[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=85668|איש חסיד היה ור&#039; אברהם שמו]&#039;&#039;&#039; כתבת פרופיל ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 956, {{תע|01/08/2015}}}}&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_66.html רגעים במחיצת הרב אברהם מייזליש • גלרייה ויומן]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;לחלוחית גאולתית&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
;הרב מייזליש מספר על חוויותיו מנסיעת הצ&#039;רטר הראשונה לרבי&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד אינפו ישן|85598|הרב מייזליש מספר על הפעם הראשונה אצל הרבי||{{תע|01/04/2015}}}}&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד און ליין|87437|&amp;quot;כך נסענו לרבי לפני 58 שנה&amp;quot; ● מיוחד||י&amp;quot;ד טבת תשע&amp;quot;ה}}&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]&#039;&#039;&#039; {{אודיו}}{{COL}}&lt;br /&gt;
;וידאו ותמונות&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד און ליין|87399|הרב אברהם מייזליש מלמד בכפר חב&amp;quot;ד בשנים הראשונות||י&amp;quot;ב טבת תשע&amp;quot;ה}} {{וידאו}}&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד און ליין|87398|הרב אברהם מייזליש: שלוש תמונות, שלושה רגעים||י&amp;quot;ב טבת תשע&amp;quot;ה}} {{תמונה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:מייזליש, אברהם}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בכפר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&amp;quot;ג]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת מייזליש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת ליפקין]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&amp;quot;ה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_(%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5)&amp;diff=845965</id>
		<title>דבר מלכות (קובץ)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_(%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5)&amp;diff=845965"/>
		<updated>2026-05-07T18:00:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:דבר מלכות 2.jpg|ממוזער|קובץ הדבר מלכות]]&lt;br /&gt;
{{פירוש נוסף|נוכחי=קובץ לימוד שבועי|אחר=משמעות אחרת|ראו=דבר מלכות (פירושונים)}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דבר מלכות&#039;&#039;&#039; הוא קובץ לימוד שבועי המופץ ברחבי ה[[עולם]], הכולל [[שיחה|שיחות ומאמרי חסידות]], שיעורי ה[[חת&amp;quot;ת]], [[רמב&amp;quot;ם]] ה[[דף היומי]] של אותו שבוע ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
ב[[עשרה בטבת]] [[תנש&amp;quot;א]] נשא [[הרבי]] שיחה בדבר [[מעלתן של ישראל]], וזאת כתשובה נגד אלו שדיברו אז בגנות ישראל. הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב&amp;quot;ד]] החליט להדפיס אז את השיחה כפי שהופיעה בעיתון [[כפר חב&amp;quot;ד (שבועון)|כפר חב&amp;quot;ד]], ולפרסמה באלפי עותקים. החל מאז פורסמו השיחות של הרבי מאותו שבוע באופן קבוע. לאחר מספר שבועות הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים [[קה&amp;quot;ת]] כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת [[אוצר החסידים]] &amp;quot;שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי&amp;quot;. לאחר תקופה הוסיף הרב פלס לקובץ שיחות נוספות של הרבי לקובץ, על אותו שבוע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גם לאחר [[כ&amp;quot;ז אדר תשנ&amp;quot;ב]] המשיך הרב פלס להוציא את הקובץ, שבו היו השיחות שנאמרו על ידי הרבי מכל השנים. בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] החל הקובץ להתפרסם בשלוש חוברות נפרדות בשמות אחרים: [[שיחה]] מ[[ליקוטי שיחות]], [[התוועדות]], ו[[מאמר חסידות]]. בשנת [[תשס&amp;quot;ה]] הוא שב להדפיס את הקובץ בחוברת אחת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=11195 תנופה להפצת שיחותיו של הרבי] ד&#039; אייר תשס&amp;quot;ה (13.05.2005) באתר [[חב&amp;quot;ד אינפו]].}} ובהמשך נוספו גם לקובץ שיעור ה[[חת&amp;quot;ת]] וה[[רמב&amp;quot;ם]] והוא החל להיות מופץ בעשרות אלפי עותקים שחולקו חינם בכל רחבי הארץ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בין לבין פסוקי החומש, קיים &amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;&#039;נקודות משיחות קודש&#039;&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt; עם קטע מ[[שיחה]] או [[רשימות הרבי|רשימות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל משנת [[תשס&amp;quot;ז]] התווסף בקובץ לוח זמנים שבועי ובו זמני זריחה, סוף זמן קריאת שמע, סוף זמן תפילה, שקיעה, צאת הכוכבים, כניסות ויציאות השבת בעשרות ערים ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/30867 חדש: לוח זמנים עדכני ב&amp;quot;דבר מלכות&amp;quot; השבועי] ב&#039; אב תשס&amp;quot;ז (17.07.2007) באתר [[חב&amp;quot;ד און ליין]].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת [[מכון חזק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כיום מופץ הקובץ מדי שבוע ב-70,000 עותקים למנויים ולמוסדות. בנוסף הקובץ זמין ללימוד ולהורדה מרשת האינטרנט וכן באפליקציה מיוחדת למכשירים ניידים.&lt;br /&gt;
הקובץ מודפס גם ע&amp;quot;י הרב יחיאל שלמה הלוי לויטנסקי בבית הדפוס ב[[סומי]].&lt;br /&gt;
קבצים במתכונת זו מתורגמים לשפות שונות נדפסים מידי שבוע בעשרות אלפי עותקים ברחבי העולם. כמו [[חיינו (חוברת לימוד)]] (CHAYENU) היוצא לאור ב[[ארצות הברית]] בשפה האנגלית, קובץ &#039;&#039;&#039;ושננתם&#039;&#039;&#039; (VESHINANTAM) היוצא לאור ב[[ברזיל]] בשפה הפורטוגזית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[שיחות הדבר מלכות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*[[שלום מגידמן]], &#039;&#039;&#039;הקונטרס שחולל מהפכה&#039;&#039;&#039;, [[שבועון כפר חב&amp;quot;ד]], גיליון מס&#039; 1938, עמ&#039; 20 - 25.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://dvarmalchus.org/ דף הבית של קובץ הדבר מלכות]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=845963</id>
		<title>גיוס בני הישיבות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=845963"/>
		<updated>2026-05-07T17:56:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: במכתבים שמצוטטים מדובר לפני סיום הלימוד בישיבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{עריכה|כל הערך=כן|שנים עבריות}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:רבני חב&amp;quot;ד על הגיוס.jpg|ממוזער|מכתב רבני חב&amp;quot;ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;גיוס בני הישיבות&#039;&#039;&#039; ל[[צה&amp;quot;ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.&lt;br /&gt;
עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה&amp;quot;ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה &amp;quot;תורתו אומנותו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים בעודם שוקדים על לימודם בישיבות, ושההגנה הכי טובה שביכולתם לספק במצב כזה היא על ידי [[לימוד התורה]].&lt;br /&gt;
עם זאת, בנוגע לאלו שכבר סיימו את מסלול הישיבות, תמך הרבי ועודד נחרצות להתגייס להגן על עם ישראל - במסגרת המתאימה לכך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===בארץ הקודש===&lt;br /&gt;
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי החלה כבר בשנת [[תש&amp;quot;ח]] (1948), עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]]. ב[[חודש אדר]] התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של &#039;ההגנה&#039; לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב[[כ&amp;quot;ט באדר|כ&amp;quot;ט באדר א&#039;]] (10 במרץ), נחתם &amp;quot;הסדר והסכם&amp;quot; ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי &amp;quot;איחוד הישיבות&amp;quot; שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש&amp;quot;יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס&amp;quot;, ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ&amp;quot;ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת 1958 הגיע מנכ&amp;quot;ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דעת רבותינו נשיאינו==&lt;br /&gt;
===רקע===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}&lt;br /&gt;
חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל&amp;quot;ד]], לאחר &#039;גזירת הקנטוניסטים&#039;, בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם &amp;quot;דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט&amp;quot;, ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ&amp;quot;א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר&#039; [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ&amp;quot;ח]], והי&#039; אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע&#039; לה ואילך]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תעודת &#039;פטור&#039; של הרבי הרש&amp;quot;ב===&lt;br /&gt;
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש&amp;quot;ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש&amp;quot;ב]]]]&lt;br /&gt;
הרבי הרש&amp;quot;ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש&amp;quot;ב קיבל תעודת פטור] {{חב&amp;quot;ד און ליין}}}} תעודת ה&amp;quot;פטור&amp;quot; מהצבא הרוסי, בקיץ תרל&amp;quot;ט בגיל 18 שנים. הוא כונה בתעודה &amp;quot;בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן&amp;quot;. כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב)|אגרות קודש]] עמוד יד. לקמן ריש ע&#039; כו.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חסידים==&lt;br /&gt;
הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק|משולם זלמן ניימרק]], נאסר עם רבים מיהודי סטרדוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ&amp;quot;א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&amp;quot;ר מוהר&amp;quot;ש נ&amp;quot;ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסיד ר&#039; [[אברהם חיים רוזנבוים]], נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ&amp;quot;ח]], והי&#039; בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע&#039; לה ואילך.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כיום==&lt;br /&gt;
דעתו של [[הרבי]] בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה&amp;quot;ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי &amp;quot;&#039;&#039;&#039;בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו&#039;&#039;&#039;{{הערה|התוועדויות תשמ&amp;quot;ג ח&amp;quot;ב עמ&#039; 646.}}&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ&amp;quot;א כותב הרבי ברורות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|תוכן=&amp;quot;במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה&amp;quot;ק ת&amp;quot;ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת&amp;quot;ו ועל הדרים עליה&amp;quot;.|מקור=אגרות קודש חלק כ&#039; עמוד שיח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל&amp;quot;ז חלק א&#039; עמוד 182}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא;&lt;br /&gt;
ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל&amp;quot;ב חלק א&#039; עמוד 258}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהתוועדות [[ו&#039; בתשרי]] תשכ&amp;quot;ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש&amp;quot;עריק&amp;quot; הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם &amp;quot;עריק&amp;quot; הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - &amp;quot;יואב מנצח בצבא&amp;quot;, ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו&#039; וכו&#039;, אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . &amp;quot;נשים מוזרות בלבנה&amp;quot; (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות &amp;quot;האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה&amp;quot;?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש&amp;quot;יואב בן צרויה על הצבא&amp;quot;, כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי &amp;quot;דוד יושב ועוסק בתורה&amp;quot;.|מקור=התוועדות ו&#039; תשרי תשכ&amp;quot;ח, תמלול מסרט ההקלטה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ&amp;quot;ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר &amp;quot;בסוד שיח&amp;quot;, עמ&#039; 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי&amp;quot;ט שבט תשל&amp;quot;א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הרבי על המפד&amp;quot;ל===&lt;br /&gt;
בשנות המ&amp;quot;ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראשי המפד&amp;quot;ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} (שהיתה המפלגה הדתית) הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===&lt;br /&gt;
ב[[התוועדות]] [[ט&amp;quot;ו בשבט]] [[תשל&amp;quot;א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:&lt;br /&gt;
{{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט&amp;quot;ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== התייצבות לצו ראשון ===&lt;br /&gt;
בחודש [[מנחם אב]] ה&#039;[[תשפ&amp;quot;ה]] פרסם [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]] מכתב לכלל תלמידי התמימים והוריהם בו קורא (בין היתר) לבחורים שקיבלו צו ראשון (בגיל 16.5) להתייצב על מנת למנוע סנקציות מיידיות מהצבא{{הערה|[https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] באתר {{COL}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות===&lt;br /&gt;
עם זאת, בקשר לאלו שכבר סיימו את לימודם בישיבות, תמך הרבי ועודד ללכת לצבא - במסגרת המתאימה כמובן ליהודים יראי שמיים. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי &#039;אין שום היתר על פי &#039;[[שלחן ערוך]]&#039; לעשות פטור מהצבא&#039; במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו&#039;מאי חזית דדמך סמוק טפי&#039; [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר &#039;מבשר טוב&#039; להרב [[שלום דובער וולפא]]}}.&lt;br /&gt;
==משבר הגיוס תשפ&amp;quot;ה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשפ&amp;quot;ה]] החלה ממשלת ישראל לשלוח רבבות צווי גיוס לבחורי ישיבות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגזירה הציבה מכשול לנסיעה וחזרה מקבוצה וגם צמצמה ביותר עד הסירה את תקציבי הישיבות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תלמידי ישיבות רבים, ביניהם עשרות מתלמידי ישיבות חב&amp;quot;ד נכלאו בכלא צבאי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[צה&amp;quot;ל]]&lt;br /&gt;
*[[צבא]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
{{בית|שניאור זלמן לוין|&#039;תמים&#039; מגן על עמו בעמל התורה|1472|18|תשפ&amp;quot;ה}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;חיילים ללא מדים&#039;&#039;&#039; - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לא יצא בצבא&#039;&#039;&#039; - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר מלך המשיח שליט&amp;quot;א. צפת, תשע&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf &#039;&#039;&#039;הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039;] - מתוך תשורה להורדה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* [https://chabad.info/tag/חוק-הגיוס/ תגית: חוק הגיוס] {{חב&amp;quot;ד אינפו}}&lt;br /&gt;
* [https://chabad.info/news/1097471/ בג&amp;quot;ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל&amp;quot;א] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ&amp;quot;ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב&amp;quot;ד און ליין}}&lt;br /&gt;
* [https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל], באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] - הוראות [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד]] לבחורים בצל סערת הגיוס [[תשפ&amp;quot;ה]] {{COL}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;וידאו&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[חב&amp;quot;ד לייב]]&#039; {{לחלוחית}} {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*[https://sinun770.org/גיוס-בני-הישיבות▪️-הרב-נחמנסון-▪️-טז/ גיוס בני הישיבות▪️ הרב נחמנסון ▪️ (ט&amp;quot;ז מנחם אב תשפ&amp;quot;ה. קעמפ בני הישיבות כפר חב&amp;quot;ד)] באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*[https://sinun770.org/למה-הרבנים-לא-מורים-לתלמידי-הישיבות-לצ/ למה הרבנים לא מורים לתלמידי הישיבות לצאת ל&amp;quot;מלחמת מצוה&amp;quot;▪️הרב נחמנסון▪️(ישיבת אהלי מ&amp;quot;מ כפר חב&amp;quot;ד)***] באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*[https://sinun770.org/השיעור-המרכזי-פרשת-מטות-מסעי-תשפ״ד-״גי/ השיעור המרכזי פרשת מטות מסעי תשפ״ד – ״גיוס בני הישיבות״ ויכוח בן אלפי שנים.. הרב שניאור אשכנזי] באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}&lt;br /&gt;
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;amp;artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: &amp;quot;תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס&amp;quot;] {{חב&amp;quot;ד און ליין}} {{וידאו}} (הוידאו לא זמין לצפייה)&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צבא]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&amp;diff=841383</id>
		<title>ראובן דונין</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&amp;diff=841383"/>
		<updated>2026-04-13T11:04:13Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;ראובן דונין&#039;&#039;&#039; ([[י&amp;quot;ז טבת]] [[תרצ&amp;quot;ד]] – [[י&amp;quot;א מנחם אב]] [[תשס&amp;quot;ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי [[חסידות חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
===נעוריו===&lt;br /&gt;
[[קובץ:108885.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&amp;quot;ו]])]]&lt;br /&gt;
נולד ב[[י&amp;quot;ז טבת]] [[תרצ&amp;quot;ד]] ב[[חיפה]] לרב [[תנחום דונין]], שהיה דור שישי בחסידות חב&amp;quot;ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית &#039;כפר עברי&#039; של תנועת &#039;הפועל המזרחי הצעיר&#039; בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על [[תורה]] ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי &amp;quot;לביא&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב&amp;quot;ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב&amp;quot;ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב&amp;quot;ד, וכך עשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ&#039;חברותא&#039; את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===אצל הרבי===&lt;br /&gt;
בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]]. ה[[משפיע]] הרב קסלמן התנה זאת בכך שר&#039; ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-[[770]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר&#039; ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: &amp;quot;כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר&amp;quot;. כאשר ביקש מהרבי דרך [[תשובה]], השיב לו הרבי: &amp;quot;קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאז זכה ר&#039; ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר [[תפילת ערבית]] במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, ב[[ו&#039; תשרי]] [[תשמ&amp;quot;ב]], הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== פטירת רעייתו והנישואים השניים ===&lt;br /&gt;
בי&amp;quot;א מנחם אב תשנ&amp;quot;ה נפטרה רעייתו של ראובן, רבקה דונין. מספר חודשים לאחר מכן, בשנת תשנ&amp;quot;ו, נשא ראובן לאשה את איריס דונין (לבית משפחת פוירשטיין), והם עברו לגור בשכונת רמות בירושלים, שם התגוררו במשך שנתיים עד חודש סיוון של שנת תשנ&amp;quot;ח, אז נפטרה איריס דונין ומקום קבורתה בהר המנוחות בירושלים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השליחות בחיפה==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ&amp;quot;ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]&lt;br /&gt;
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום &amp;quot;שיראו אותך מה שיותר אנשים&amp;quot;, כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני [[תורה]] ומצוות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד (נכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]) מירושלים. לאחר נישואיו התיישב ב[[חיפה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביתו היה &amp;quot;[[בית חב&amp;quot;ד]]&amp;quot; אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה&amp;quot;עזר כנגדו&amp;quot;, מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר&#039; ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד]]ים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה&amp;quot;גרעינים הקשים&amp;quot; של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהפכת התשובה שחולל ר&#039; ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי &amp;quot;אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שלנו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר&#039; ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשר&#039; ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ברבות השנים עזב ר&#039; ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר&#039; ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&amp;quot;ד רמת אביב]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פטירתו==&lt;br /&gt;
ב[[שבת]] האחרונה לחייו (שהיתה גם יום השנה של זוגתו רבקה - נפטרה י&amp;quot;א מנחם אב תשנ&amp;quot;ה), בתאריך [[י&amp;quot;א מנחם אב]] [[תשס&amp;quot;ב]] שהה בחיפה לרגל ה[[עלייה לתורה]] של נכדו, בן לחתנו הרב [[ירון בר זוהר]]. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו&amp;quot;ל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות חסידית|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה&amp;quot;צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב&amp;quot;ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד&amp;quot;א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הפצת בשורת הגאולה והגואל==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ראובן דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ר’ ראובן דונין בהתוועדות חסידית בחנוכה]]&lt;br /&gt;
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה&amp;quot;{{יחי}}&amp;quot;. ר&#039; ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה &amp;quot;משיח&amp;quot; הכתובה על ה&#039;דגלון&#039; מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &amp;quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&amp;quot;ה|כינוס אדיר לקבלת פני משיח]] שהתקיים באולם הסינרמה ב[[כ&amp;quot;ב אדר א&#039;]] בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]], הזמין ר&#039; ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש{{הערה|[http://hageula.com/vid/farbrengen/15849.htm הרב ראובן דונין מזמין את הרבי - הגאולה]}} ואף נשא דברים אחר כך בדבר האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ספריו==&lt;br /&gt;
===שהרבי יחייך===&lt;br /&gt;
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר &#039;שהרבי יחייך&#039; ח”א מלוקט מדברי ראובן דונין]]&lt;br /&gt;
שני הכרכים &#039;שהרבי יחייך&#039; נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כרך ראשון של הספר &amp;quot;שהרבי יחייך&amp;quot; יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה&#039;תשע&amp;quot;א והופץ על ידי [[חב&amp;quot;ד שופ]]. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום [[ה&#039; טבת]] [[תשע&amp;quot;ו]], בהוצאת חיש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ&amp;quot;מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה&amp;quot;פלפל&amp;quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הטרקטוריסט של הרבי===&lt;br /&gt;
[[קובץ:טרקטוריסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר &#039;הטרקטוריסט של הרבי&#039;]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הטרקטוריסט של הרבי - [[משפיע]] שסלל דרך&#039;&#039;&#039; הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו&amp;quot;ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס&amp;quot;ט]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
רעייתו רבקה - נפטרה י&amp;quot;א מנחם אב תשנ&amp;quot;ה, בדיוק באותו יום נפטר גם ר&#039; ראובן שבע שנים מאוחר יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אחיו&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
* השליח הרב [[אברהם דונין]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;בניו&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף יצחק דונין]] - בעבר מנהל [[בית חב&amp;quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דוב בער דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מיאמי ביץ פלורידה ב[[ארצות הברית]].&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל דונין]] - מנהל ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]] - חב&amp;quot;ד כפר סיטרין.&lt;br /&gt;
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי בשכונת אחוזה, [[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].&lt;br /&gt;
*הרב [[לוי שמעון דונין]] - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[טקסס]].&lt;br /&gt;
*הרב שמואל דונין - [[קריית מלאכי]].&lt;br /&gt;
*הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;חתניו&lt;br /&gt;
*ר&#039; [[ירון בר זוהר]] - סמנכ&amp;quot;ל עמותת נבואת הגאולה - חיפה&lt;br /&gt;
*ר&#039; [[יוסף יצחק מוצ&#039;קין]] - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].&lt;br /&gt;
*ר&#039; שמואל ספיר - באר שבע&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תלמידיו==&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].&lt;br /&gt;
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].&lt;br /&gt;
* [[נפתלי דגן]]&lt;br /&gt;
*ר&#039; [[אברהם זיגמן]] &lt;br /&gt;
*[[אמיר כהנא]]&lt;br /&gt;
*[[זוהר אייזנברג]]&lt;br /&gt;
*[[דורון שפי]] &lt;br /&gt;
*[[נתנאל סעדי]]&lt;br /&gt;
*[[קלמן ניימן]]&lt;br /&gt;
*הרב שאול אופן&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], &#039;&#039;&#039;הטרקטוריסט של הרבי&#039;&#039;&#039;, [[מגדל העמק]], [[תשס&amp;quot;ט]].&lt;br /&gt;
*חנוך שחר, &#039;&#039;&#039;[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין&#039;&#039;&#039; צפת, [[תשע&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א&#039;&#039;&#039;&#039; - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש&amp;quot;ל]] [[כפר חב&amp;quot;ד]], [[תשנ&amp;quot;ז]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שליח ומשפיע עם דרך&#039;&#039;&#039;, רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע&#039; 57-62.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;המשפיע שהיה לנו אבא אוהב&#039;&#039;&#039;, שניאור זלמן נוימן, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס&#039; 1323 עמוד 12-17.&lt;br /&gt;
*[https://drive.google.com/file/d/1pKxZ-CbA_CwnCqP76cqjFEhs72PbUEnx/view &#039;&#039;&#039;אין תחליף לאמת&#039;&#039;&#039;] [[שיחת הגאולה]] גיליון 38.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F%20%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F תגית: הרב ראובן דונין]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
*זלמן ליברמן, &#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/144647 סרט ראשון מסוגו על המשפיע ר&#039; ראובן דונין]&#039;&#039;&#039; {{COL}}{{וידאו}}&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין] - התוועדות [[ערב שבת]] מברכים [[מנחם אב]] ב[[רמת אביב]] - {{צליל}} {{אינפו}} &lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאומו של הרב ראובן דונין] ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&amp;quot;ה|כינוס ה&#039;הקהל&#039; הארצי]], שאורגן על ידי &#039;[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]&#039;, ב[[כ&amp;quot;ב באדר א&#039;]] [[תשנ&amp;quot;ה]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]]. {{וידפו}} &lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, {{שבועון בית משיח}} {{אינפו}} &lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=30467 לקט סיפורים מר&#039; ראובן דונין] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין &#039;הטרקטוריסט של הרבי&#039;] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &amp;quot;שהרבי יחייך&amp;quot;] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Dunin%20-%20Marcheshvan%206%2C%205777.pdf מענות שקיבל מהרבי], בתוך [[תשורה]] מנישואי נכדתו, חשון תשע&amp;quot;ז {{PDF|}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_18.html עבדו את השם בשמחה: האזינו להתוועדות אותנטית עם הרב ראובן דונין]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}} {{אודיו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב&amp;quot;ד רמת אביב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת דונין]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&amp;diff=841181</id>
		<title>דוד צבי רוזנבוים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&amp;diff=841181"/>
		<updated>2026-04-12T14:02:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{בעריכה מתמשכת}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:הרב דוד צבי רזנבום עם הרב דוד פרקש תמונה חתוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנבוים עם הרב [[דוד פרקש]] בבית חב&amp;quot;ד בקוזומל (תשפ&amp;quot;ב)]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:האדמו&#039;&#039;ר ממזיבוז סנדק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנבוים משמש כ[[סנדק]] בבית חב&amp;quot;ד בקוזומל (תשפ&amp;quot;ב)]]&lt;br /&gt;
רבי &#039;&#039;&#039;דוד צבי רוזנבוים&#039;&#039;&#039; (נולד ב[[כ&amp;quot;ו בתשרי]] [[תשמ&amp;quot;ט]], 7 באוקטובר 1988) הוא ה[[אדמו&amp;quot;ר]] ממז&#039;יבוז&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד לרבי יחיאל מאיר האדמו&amp;quot;ר מראחוב, ולראדא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבחרותו למד בישיבות [[חסידות בעלז]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בראשית שנת [[תשע&amp;quot;ח]] החל לנהוג באדמו&amp;quot;רות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר התגורר ב[[פתח תקווה]] וכיום מתגורר ב[[עמנואל]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש [[חודש ניסן|ניסן]] [[תשפ&amp;quot;ו|ה&#039;תשפ&amp;quot;ו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קשריו עם חב&amp;quot;ד==&lt;br /&gt;
ב[[טבת]] [[תש&amp;quot;פ]] שבת בבית חב&amp;quot;ד ב[[קפריסין]] כהכנה ל[[כ&amp;quot;ד טבת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|149064|תמונות היום&lt;br /&gt;
האדמו&amp;quot;ר ממעז&#039;יבוז&#039; שליט&amp;quot;א בשבת מיוחדת בקפריסין||כ&amp;quot;א טבת תש&amp;quot;פ}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[שבט]] [[תש&amp;quot;פ]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ|ציונו של אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]{{הערה|יעקב אבוביץ, [https://archive.jdn.co.il/breakingnews/1278627/ לרגל ברית לבן אחד מחסידיו: האדמו&amp;quot;ר ממז&#039;יבוז&#039; ערך את ה&#039;פירות טיש&#039; בארה&amp;quot;ב] באתר JDN.}}.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ב[[סיוון]] [[תשפ&amp;quot;ב]] ביקר בבית חב&amp;quot;ד בקוזומל בניהולו של הרב [[דוד כפלין]]{{הערה|[https://chabad.info/simches/800871/ מקסיקו: האדמו&amp;quot;ר ממז&#039;יבוז בביקור בבית חב&amp;quot;ד באי קוזומל] {{אינפו}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[טבת]] [[תשפ&amp;quot;ג]] ביקר בבניין [[770 כפר חב&amp;quot;ד]] וכתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו &#039;האדמו&#039;ר ממז&#039;יבוז כותב בס&amp;quot;ת &amp;quot;משיח נאו&amp;quot; לרבי מה&#039;מ שליט&amp;quot;א לשלמות הארץ ואחדות ישראל ב-770 כפ&#039;ח בברכה מהלב&#039; בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר&#039; [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב&amp;quot;ד.}} במהלך המעמד התבטא: {{ציטוטון|&amp;quot;שנזכה לשמוח בקדושה, בכוח המקום הקדוש הזה, מרגישים פה קדושה גדולה מאוד מאוד מאוד, בזכות הרבי וכל הרביים...&amp;quot;}}{{הערה|וידאו shors &#039;האדמו&#039;ר ממז&#039;יבוז כותב בס&amp;quot;ת &amp;quot;משיח נאו&amp;quot; לרבי מה&#039;מ שליט&amp;quot;א לשלמות הארץ ואחדות ישראל ב-770 כפ&#039;ח בברכה מהלבב&#039; בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[טבת]] [[תשפ&amp;quot;ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ&amp;quot;ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות [[מסירות נפש|מסירות נפשו]] של אדמו&amp;quot;ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו&amp;quot;ר הזקן, ניגן [[ניגוני חב&amp;quot;ד]] והורה לקהל להתחזק בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד תורותיו של אדמו&amp;quot;ר הזקן. במהלך הדברים התבטא: {{ציטוטון|ספר התניא מעורר לתשובה, מעורר לדביקות, (אין) מכל ספרי החסידות שמעורר תשובה כמו ספר התניא}}{{הערה|וידאו &amp;quot;בעל התניא והמתנגדים&amp;quot; האדמו&amp;quot;ר ממעזבוז שליט&amp;quot;א - טיש יארצייט לאדמו&amp;quot;ר הזקן מחב&amp;quot;ד הייליגע &#039;בעל התניא&#039; בערוץ היוטיוב חצר הקודש מעזבוז, תחילת הסרטון.}}, {{ציטוטון|&amp;quot;אפשר להיות שיכור מכל מאמר בליקוטי תורה, מכל מאמר בתורה אור&amp;quot;}}{{הערה|וידאו שבהערה הקודמת דקה: 08:27.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[שבט]] [[תשפ&amp;quot;ג]] ערך טיש יארצייט לרגל הילולת רבי [[שלום מזרחי שרעבי]] והילולת [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]{{הערה|וידאו &#039;האדמו&amp;quot;ר ממעזבוז שליט&amp;quot;א - הילולת הרש&amp;quot;ש והרבי הריי&amp;quot;צ זיע&amp;quot;א - five towns ניו יורק&#039; בערוץ היוטיוב חצר הקודש מעזבוז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[תמוז]] [[תשפ&amp;quot;ד]] שוחח עם הרב [[אריה זאב רסקין]] בארוע שנערך בקפריסין{{הערה|{{קישור חבד און ליין|163763|האדמו&amp;quot;ר ממז&#039;יבוז&#039; - רבי דוד צבי רוזנבוים, בשיח עם רבה של קפריסין - השליח הרב זאבי רסקין, באירוע שנערך במדינה הסמוכה לארץ-הקודש||י&amp;quot;ב תמוז תשפ&amp;quot;ד}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[אלול]] [[תשפ&amp;quot;ד]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ|ציונו של אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], הוא אף התפלל בסמוך [[תפילת מנחה]] ושוחח עם ה[[משפיע]] הרב [[יקותיאל פלדמן]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|164759|תמונת היום||ח&#039; אלול תשפ&amp;quot;ד}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[ניסן]] [[תשפ&amp;quot;ו]] השתתף [[כינוס תורה|בכינוס תורה]] בעניני [[גאולה ומשיח]] שהתקיים על ידי קהילת חב&amp;quot;ד [[עמנואל]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:רוזנבוים, דוד צבי}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&amp;quot;ט]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ידידי חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אדמו&amp;quot;רי נדבורנא]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&amp;diff=841172</id>
		<title>משה גרוזמן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&amp;diff=841172"/>
		<updated>2026-04-12T13:51:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:29-10-2018-00-50-38-WhatsApp-Image-2018-10-28-at-20.21.56-1-711x534.jpg|ממוזער|הרב משה גרוזמן ב[[התוועדות]] בישיבה גדולה [[תורת אמת]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;משה יהודה לייב גרוזמן&#039;&#039;&#039; הוא משפיע כללי בישיבה גדולה [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומשלוחי הרבי [[משפיע|ומשפיע]] בקהילת חב&amp;quot;ד ב[[ראשון לציון]]  וחבר בוועדה לענייני משיח וגאולה ב[[צעירי אגודת חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד בב&#039; כסלו תשל&amp;quot;א לאביו הרב [[מאיר גרוזמן]] מ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תנש&amp;quot;א]] נסע ללמוד בישיבה המרכזית ב-[[770]] במסגרת שנת ה&#039;[[קבוצה]]&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחורף [[תשנ&amp;quot;ה]] התחתן עם רעייתו מרת דבירה, בתו של הרב [[אורי קפלון]] מ[[ירושלים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב גרוזמן פועל ב[[שליחות]] ב[[ראשון לציון]], ובמשך השנים החזיר בתשובה צעירים רבים, חלקם משמשים כיום בעצמם כשלוחי הרבי ברחבי הארץ. בשנת [[תשע&amp;quot;א]] היה מהיזמים של קמפיין האחדות בקרב חסידי חב&amp;quot;ד להתעוררות ביום [[כ&amp;quot;ז אדר]] ב{{ה|שיחה הידועה}} של [[כ&amp;quot;ח בניסן]], מה שהוכר כקמפיין &amp;quot;אייכה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פעילותו בישיבה ==&lt;br /&gt;
שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]] החל מתשע&amp;quot;ח&amp;lt;ref&amp;gt;https://chabad.info/news/281065/&amp;lt;/ref&amp;gt; משמש כמשפיע כללי בישיבה גדולה [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. ידוע בהתמסרותו הרבה לתמימים, והדרכתו הפרטנית בעבודת התפילה. התוועדויותיו המיוחדות בישיבה, מושכות קהל רב מאנ&amp;quot;ש בפרט ותושבי ירושלים בכלל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
*בנו, הרב מנחם מענדל גרוזמן שליח בשכונת נאות הפסגה [[מודיעין עילית]] ור&amp;quot;מ בישיבת תומכי תמימים [[מודיעין עילית]]&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; אהרן גרוזמן - חתן הרב נחום ברגר&lt;br /&gt;
*בנו, ישראל יוסף גרוזמן&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב נחום רביסקי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
* [http://yahadut.tv/Lecture-VideoList.asp?SupplierID=30 שיעורי ווידאו של הרב גרוזמן], באתר [[יהדות TV]]&lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=55061 להביא משיח על ידי אחדות], שיעור וידאו באתר [[חב&amp;quot;ד אינפו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:גרוזמן, משה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב&amp;quot;ד ליובאוויטש חולון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת קפלון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%9E%D7%9F&amp;diff=841163</id>
		<title>שמואל פרסמן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%9E%D7%9F&amp;diff=841163"/>
		<updated>2026-04-12T13:40:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:הרב שמואל פרסמן.jpg|ממוזער|הרב שמואל פרסמן ([[תשפ&amp;quot;א]])]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;שמואל פרסמן&#039;&#039;&#039; הוא משפיע בשיעור ב&#039; ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] ומאנ&amp;quot;ש ב[[נחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תולדות חיים ==&lt;br /&gt;
נולד בירושלים לאביו הרה&amp;quot;ח ר&#039; [[אברהם פרסמן]] בן הרב [[לוי פרסמן]] ולאמו רחל לאה בת הרב [[זאב סירוטה (טשקנט-קרית מלאכי)]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נשא את חנה לבית משפחת מרגוליס מכפר חב&amp;quot;ד. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשס&amp;quot;ח]] שימש כמשפיע בישיבה שהוקמה אז ב[[חדרה]] שהייתה סניף של [[תומכי תמימים מגדל העמק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שימש גם כמשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים בני ברק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר מספר שנים עבר לשמש כמשפיע בשיעור ב&#039; ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], וידוע בסגנונו המרתק בהתוועדויות, המושכות קהל רב מאנ&amp;quot;ש ותושבי ירושלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במסגרת תפקידו - הוא מוסר שיעורים בכל רחבי ארץ הקודש, בנושאים שונים לאברכים ולאנשים מסוגים שונים להטעימם באורה של חסידות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר התגורר בירושלים, בסמיכות לישיבה, אך בשנים האחרונות הוא מתגורר [[נחלת הר חב&amp;quot;ד|בנחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פעיל בבית חב&amp;quot;ד [[נחלת הר חב&amp;quot;ד|בנחלת הר חב&amp;quot;ד]]  המארגן את פעילות אנ&amp;quot;ש בסביבת קריית מלאכי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היה מתלמידיו הבולטים של [[יואל כהן|ר&#039; יואל כהן]] ע&amp;quot;ה, ונחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר בתורת רבינו ובתורת החסידות בכלל{{מקור}}.  &lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:פרסמן, שמואל}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת פרסמן]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת סירוטה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת זקס]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A7_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&amp;diff=841153</id>
		<title>דב קוק (לוד)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A7_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&amp;diff=841153"/>
		<updated>2026-04-12T13:24:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח בלוד ור&amp;quot;מ בישיבת תומכי תמימים המקומית|אחר=מקובל תושב טבריה|ראו=[[דב קוק]]}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:הרב דוב קוק - לוד.png|250px|ממוזער|שמאל]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;דב קוק&#039;&#039;&#039; (נולד בכ&amp;quot;ח שבט [[תשמ&amp;quot;א|תשמ&amp;quot;א]]1981) הוא [[ר&amp;quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אגף עליה בצעירי חב&amp;quot;ד|שליח לדוברי רוסית]] ב[[לוד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תולדות חיים ==&lt;br /&gt;
נולד ב[[כפר חב&amp;quot;ד]] לרב [[אליהו קוק]] ולזהבה גולדה בת הרב [[משה אקסלרוד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] שעברה קודם לכן ל[[כפר חב&amp;quot;ד]], שם שימש אביו כמנהל וכ[[משפיע]]. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר נישואיו עם בת הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] יצא ל[[שליחות]] הרבי בעיר [[חרקוב]] ב[[אוקראינה]]. ב[[תש&amp;quot;ע]] חזר לישראל והחל לנהל את &#039;בית חב&amp;quot;ד שערי עליה&#039; לדוברי רוסית ב[[לוד|עיר לוד]], בראשות הרב [[אברהם חזן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ז]] מונה לשמש כ[[ר&amp;quot;מ]] בש&amp;quot;ב בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{קצרמר|אישים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:קוק, דב}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בלוד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת קוק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A5&amp;diff=841123</id>
		<title>שיחה:אלעזר פרץ</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A5&amp;diff=841123"/>
		<updated>2026-04-12T10:21:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* ביקורת */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;לא הייתי קורא לפסקה הזאת &amp;quot;ניגוניו&amp;quot;, אולי &amp;quot;קריירה מוזיקלית&amp;quot;, מכל מקום יש יותר מידי הערות וזה מציק לעין --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|&#039;&#039;&#039;שמואל חיים&#039;&#039;&#039;]]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|&#039;&#039;&#039;שיחה&#039;&#039;&#039;}}]] 13:45, 29 בדצמבר 2020 (UTC)&lt;br /&gt;
:זה עדין בשלבי עריכה. לגבי ההערות, זה לא הערות זה &#039;&#039;&#039;מקורות&#039;&#039;&#039; ובמקורות אין יותר מידי, הלוואי שכל הערכים היו מלאים מקורות בסדר גודל כזה ● &amp;lt;/font&amp;gt;&amp;amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&amp;lt;span style=&amp;gt;&amp;lt;font face=&amp;quot;Guttman yad-brush&amp;quot; size=&amp;quot;2.5&amp;quot;&amp;gt;חלוקת קונטרסים&amp;lt;/font&amp;gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:04 • י&amp;quot;ד בטבת ה&#039;תשפ&amp;quot;א&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הנכתב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפועלים כנגד הרב וולפא.. הדבר אינו נכון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפרט מאז הקורונה שהיתה אחדות ומאז מתואמים ‫[[מיוחד:תרומות/5.29.16.169|5.29.16.169]]‬ 02:57, 22 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ביקורת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
@[[משתמש:זלמנוביץ&#039;|זלמנוביץ&#039;]] ו[[מיוחד:תרומות/79.177.158.228|79.177.158.228]] בבקשה לדון על הביקורת, ולא לשנות בלי דיון [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 13:21, כ&amp;quot;ה בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 13:21, 12 באפריל 2026 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D&amp;diff=841121</id>
		<title>ניגון אך לאלוקים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D&amp;diff=841121"/>
		<updated>2026-04-12T10:14:21Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 841102 של 79.177.158.228 (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:אך לאלוקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון אך לאלוקים. מתוך ספר הניגונים]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אך לאלוקים&#039;&#039;&#039; הינו [[ניגון]] שמצא חן אצל [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל [[התוועדות]] של יום טוב ו[[יומא דפגרא]]. &amp;quot;תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את ה[[אדם]] מ[[גשמי]]ותו וענייניו ל[[אויר]]ה מעולה וסביבה של [[קדושה]]. מבבא לבבא מתגבר ה[[רגש]], שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם ה[[נשמה]] ב[[געגועים]] של מעלה&amp;quot;{{הערה|[[ספר הניגונים]]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש אומרים שניגון זה מקורו מחסידי [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בראש השנה תשכ&amp;quot;ד הורה הרבי לנגן את הניגון בתור של ניגון של [[הצמח צדק]]{{הערה|תו&amp;quot;מ התוועדויות כרך לח ע&#039; 13 (ע&amp;quot;פ המובא [[באוצר הניגונים]])}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהקלטות מהתוועדויות [[הרבי]], שומעים שבחלק השני של הניגון הרבי שר את המנגינה בלבד, ללא המילים &amp;quot;אך הוא צורי וישועתי&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניגון זה הוא ניגון ק&#039; ב[[ספר הניגונים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מילות הניגון==&lt;br /&gt;
{{ציטוט||מקור=תהלים פרק ס&amp;quot;ב פסוקים ו&#039;-ז&#039;| תוכן=אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/04-17-Ach-L-Elkim-Domi-Nafshi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]&lt;br /&gt;
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQmF3aVhWUm1UQ2s/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר&#039; [[דוד הורביץ]]&lt;br /&gt;
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140685/jewish/Ach-Leilokim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&amp;quot;ח]] 1#{{בית חב&amp;quot;ד (אתר)}}&lt;br /&gt;
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254251/jewish/Ach-Lailokim.htm לשמיעת הניגון] בביצוע ר&#039; [[אברהם פריד]], מתוך אלבום &amp;quot;האפ קאזאק&amp;quot;{{בית חב&amp;quot;ד (אתר)}}&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד אינפו שמע|279|אך לאלקים|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #5}}&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד אינפו שמע|518|אך לאלוקים|ולנר - דיסק #5}}&lt;br /&gt;
* {{קישור חבד אינפו שמע|934|אך לאלוקים|[[התוועדות]] חסידית #1}}&lt;br /&gt;
* {{קישור שטורעם|1066|multimedia|נדיר: הרבי מנגן בי&#039; שבט [[תשכ&amp;quot;ד]] &amp;quot;אך לאלוקים&amp;quot;|מערכת שטורעם|ט&#039; בשבט תש&amp;quot;ע}}&lt;br /&gt;
*הרב [[לב לייבמן]], &#039;&#039;&#039;[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/14/156657933177.html סיפורו של ניגון הצמח צדק שכולו כמיהה לאלוקות]&#039;&#039;&#039;, בתוך [[שבועון בית משיח]]&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.html הקלטה של התוועדות הרבי הריי&amp;quot;צ שמנגנים את הניגון &#039;אך לאלוקים&#039;]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ניגוני חב&amp;quot;ד על פסוקי תהלים}}&lt;br /&gt;
{{ניגוני חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&amp;diff=841119</id>
		<title>אהרן סולובייצ&#039;יק</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&amp;diff=841119"/>
		<updated>2026-04-12T10:09:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* קשריו עם הרבי וחסידות חב&amp;quot;ד */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{להשלים|כל הערך=כן}}&lt;br /&gt;
{{דמות&lt;br /&gt;
|שם=אהרן סולובייצ&#039;יק&lt;br /&gt;
|כינוי=&lt;br /&gt;
|תמונה=סולוביציק.jpg&lt;br /&gt;
|תיאור= &lt;br /&gt;
|תאריך לידה=[[ט&#039; באייר]] [[תרע&amp;quot;ז]]&lt;br /&gt;
|מקום לידה=ווארשא &lt;br /&gt;
|תאריך פטירה=[[י&amp;quot;ז בתשרי]] [[תשס&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
|מקום פטירה= [[ניו יורק]]&lt;br /&gt;
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]&lt;br /&gt;
|תפקידים נוספים=&lt;br /&gt;
|רבותיו=&lt;br /&gt;
|תלמידיו=&lt;br /&gt;
|חיבוריו=&lt;br /&gt;
|השתייכות= &lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
הגאון הרב &#039;&#039;&#039;אהרון סולובייצ&#039;יק&#039;&#039;&#039; נולד בט&#039; [[אייר]] [[תרע&amp;quot;ז]] לאביו רבי [[משה סולובייצ&#039;יק]], בנו של רבי [[חיים מבריסק]]. שימש כר&amp;quot;מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קשריו עם הרבי וחסידות חב&amp;quot;ד==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[תש&amp;quot;ל]] פעל יחד עם הרב [[שמואל חפר]] ושאר עסקני חב&amp;quot;ד, ב[[מסירות נפש]] נגד החוק [[מיהו יהודי]]. במהלך המאבק נפגש ר&#039; אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;amp;status=goto_id&amp;amp;id=3263 בית משיח גליון 600].}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י&#039; שבט תש&amp;quot;מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח&amp;quot;כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל&amp;quot;כפר חב&amp;quot;ד&amp;quot; בחודש תמוז תשמ&amp;quot;ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב&amp;quot;ד ופעילותה.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב&amp;quot;כפר חב&amp;quot;ד&amp;quot;, גליון 246.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בראש חודש ניסן ה&amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;תשמ&#039;&#039;ב הגר&amp;quot;א סולובייצ&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt;יק פנה לרבי בהצעה שבבית ספר ליובאוויטש (כנראה כוונתו לבית ספר חב&amp;quot;ד בשיקאגו, שנפתח זמן קצר קודם לכן) ישלבו לימודי חול. המענה של הרבי היה &amp;quot;צר לי מאד אשר אין בידי למלא הבקשות.. ותקותי חזקה שיבין כבוד תורתו להמצב ולרוחי וידינני לכף זכות... במקום שמשך זמן התוכנית היא בלי לימודי חול, ובפרט שהיתה בזה החלטה ברורה – איך אפשר להסביר שתבוא הוראה מגבוה לשנות ההחלטה ולהכניס לימודי חול אל התכנית..&amp;quot;.&amp;lt;ref&amp;gt;אגרות קודש חלק ל&amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;&#039;ד אגרת יא&#039;תשכז עמ&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt; קמ&amp;quot;ח, המכתב המלא התפרסם בעמוד השער של [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf גליון &#039;שיח תמים&#039; - תות&amp;quot;ל נתניה  מס&#039; 19 התשפ&amp;quot;ו] ובבית משיח גליון 493 (י&amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt;א שבט, ה&#039;תשס&amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt;ה) ע&#039; 19 - 20.&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר &amp;quot;ויהי בישורון מלך&amp;quot; שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני &amp;quot;מאור עינים&amp;quot; (שיקגו תשמ&amp;quot;ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.&lt;br /&gt;
מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ &amp;quot;הדרת מלך&amp;quot; שיצא לאור לרגל סיום הרמב&amp;quot;ם במחזור הראשון, וכן לספר &amp;quot;סיומי הרמב&amp;quot;ם תשמ&amp;quot;ט&amp;quot;.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 198.}}&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
בעת ה&amp;quot;שבעה&amp;quot; על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ&amp;quot;ח, בא הרב סולובייצ&#039;יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה&amp;quot;שבעה&amp;quot;, יום ה&#039;, כ&amp;quot;ג שבט תשמ&amp;quot;ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב&amp;quot;ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ&#039;יק מופיעה ב&amp;quot;התוועדויות תשמ&amp;quot;ח&amp;quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&amp;quot;ח, חלק ב, עמ&#039; 543 ואילך.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב סולובייצ&#039;יק השתתף בסיום הרמב&amp;quot;ם בניו יורק בשנת תשמ&amp;quot;ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך &amp;quot;באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב&amp;quot;ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב&amp;quot;ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש&amp;quot;. הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש&amp;quot;ס, אך את סיום הרמב&amp;quot;ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב&amp;quot;ם של הרבי.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 197.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב סולובייצ&#039;יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל&amp;quot;ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 197.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב [[שלום דובער וולפא]] מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ&#039;יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ&amp;quot;ז כדי לקבל הסכמתו לספר &amp;quot;ידבר שלום&amp;quot;, שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ &amp;quot;גן ישראל&amp;quot; לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ&#039;יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ&#039;יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 198-197.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[תשרי]] [[תשנ&amp;quot;ד]] נפגש הרב סולוביצ&#039;יק עם ראש הממשלה דאז ([[יצחק רבין]]) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת [[הסכמי אוסלו]] עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ&#039;יק ל[[עיתון כפר חב&amp;quot;ד]] וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה{{הערה|[https://col.org.il/news/127835 הראיון עם הרב סולוביצ&#039;יק]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מכתב גילוי דעת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בקיץ תשנ&amp;quot;ו כתב נשיא &amp;quot;הסתדרות הרבנים&amp;quot; בארה&amp;quot;ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב&amp;quot;ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח&amp;quot;ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה&amp;quot;ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני &amp;quot;הסתדרות הרבנים&amp;quot; מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ&#039;יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, &amp;quot;גילוי דעת&amp;quot;, בז&#039; [[תמוז]] [[תשנ&amp;quot;ו]] בכל העיתונים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ&#039;יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ&amp;quot;ל.}} ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט||מרכאות=לא|תוכן=&amp;quot;להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפני [[ג&#039; תמוז]] כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי [[הרבי]] היה ראוי להיות ה[[משיח]]. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא ב[[סנהדרין]], הזהר, אברבנאל, כתבי האריז&amp;quot;ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה&amp;quot;.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ&#039;יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי &amp;quot;ג&#039;ואיש פרס&amp;quot;, טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ&#039;יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ&#039;יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 200. בית משיח, גליון 353, עמ&#039; 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פטירתו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב סולובייצ&#039;יק הלך לעולמו ב[[י&amp;quot;ז בתשרי]] [[תשס&amp;quot;ב]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ספריו ==&lt;br /&gt;
חידושיו על הרמב&amp;quot;ם נדפסו בשם &amp;quot;פרח מטה אהרן&amp;quot; בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ&amp;quot;ז-תשנ&amp;quot;ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם &amp;quot;עוד ישראל יוסף בני חי&amp;quot;. כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לקריאה נוספת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ&#039; 200-194.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=46089 מכתבו של הרב על האמונה ברבי כמלך המשיח]&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:סולובייצ&#039;יק, אהרן}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני ליטא]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ&#039;יק]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&amp;diff=841112</id>
		<title>התנועה הציונית</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&amp;diff=841112"/>
		<updated>2026-04-12T09:33:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* ראו גם */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ה&#039;&#039;&#039;ציונות&#039;&#039;&#039; היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף. למרות התנגדותם לשיטה, יחסם למוסדות שמיסודה של התנועה כמו השלטון הנוכחי בארץ ו[[צה&amp;quot;ל]] היה בצורה מרוככת, בשל היות הקמתם מוכרחת מכורח הנסיבות{{הערה|ראה בערכים עליהם בהרחבה}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מקור השם==&lt;br /&gt;
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי נתן בירנבאום, בתיאור תנועת &amp;quot;חובבי ציון&amp;quot;, לקוח מהפסוק &amp;quot;וּפְדוּיֵי ה&#039; יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה&amp;quot;, כשבפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. בקונגרס הציוני הראשון, התקבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==האידאולוגיה הציונית==&lt;br /&gt;
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערה|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי; זו הדרך לאחד את העם היהודי ולשומרו כעם; שמירת המצוות נצרכה רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהן. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. יעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==זרמים בציונות==&lt;br /&gt;
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.&lt;br /&gt;
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.&lt;br /&gt;
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.&lt;br /&gt;
*המזרח&amp;quot;י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת &amp;quot;המזרחי&amp;quot;.&lt;br /&gt;
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז&#039;בוטינסקי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הציונות הדתית===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הציונות הדתית&#039;&#039;&#039;, רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ&#039;תהליך הגאולה&#039;. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. והרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ&#039;יק (בוסטון)|יוסף דוב הלוי סולובייצ&#039;יק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דעת רבותינו ==&lt;br /&gt;
[[קובץ:הכתב והמכתב.jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס &#039;הכתב והמכתב&#039;, דעת [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] בשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש&amp;quot;ל)]]&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}}&lt;br /&gt;
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] לרב [[שלמה אהרון אהרונסון]] בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ&amp;quot;צ ואעפ&amp;quot;כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו &amp;quot;אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח&amp;quot;ל&amp;quot;. כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה&amp;quot;ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בארץ ישראל או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור &#039;שלוש השבועות&#039;{{הערה|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|דף קי&amp;quot;א ע&#039; א&#039;}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] על ידי ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים. {{ציטוטון|הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה&#039; ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא &#039;&#039;&#039;אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ&#039;&#039;&#039; להרבות תחנונים על זה, ו&#039;&#039;&#039;כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים&#039;&#039;&#039;{{הערה|כפירוש ה[[מהרש&amp;quot;א]]:&amp;quot;שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים&amp;quot;.}}, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו&#039;&#039;&#039;לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו&#039;&#039;&#039; ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב&amp;quot;ה]] לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות|ממכתב הרבי הרש&amp;quot;ב{{הערה|נדפס בספר [[אור לישרים]] עמוד 57}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גם [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:&amp;quot; ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל &#039;&#039;&#039;מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות, לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש&#039;&#039;&#039;. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב&amp;quot;ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך&amp;quot;{{הערה|ספר השיחות תש&amp;quot;ג.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההתנגדות לציונות נמשכה על ידי הרבי; הרבי אמר לרב [[חיים מנחם טייכטל]] לגבי אביו, רבי [[ישכר שלמה טייכטל]] מחבר הספרים &amp;quot;משנה שכיר&amp;quot; ו&amp;quot;אם הבנים שמחה&amp;quot;, שכשיבוא ל[[ארץ ישראל]] ידפיס את כתבי אביו, ויפרסם שהוא היה {{ציטוטון|אַ ערליכער איד און ווייט פון ציונות}} (=יהודי [[ירא שמים]] ורחוק מציונות), זאת בעקבות טענות שבסוף ימיו רבי ישכר נעשה ציוני{{הערה|{{היברובוקס||הקדמת בן המחבר|53692|&#039;&#039;&#039;אם הבנים שמחה&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשע&amp;quot;ג|ללא|עמוד דיגיטלי=21}}.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות זאת, הרבי אמר שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא עברו על האיסור של &amp;quot;[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]&amp;quot;, משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח{{הערה|מובא בספר &amp;quot;[[בין אור לחושך]]&amp;quot; עמוד 23.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דרכי נועם==&lt;br /&gt;
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר שלפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה&amp;quot;ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיוצא בזה, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה&amp;quot;ל: &amp;quot;מיעוט הויכוח בכיו&amp;quot;ב ישובח&amp;quot;{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=28823 חב&amp;quot;ד אינפו].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידות פרטית לרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] בכ&amp;quot;ב סיון תשכ&amp;quot;ז ששאל כיצד לתווך את שיטת חב&amp;quot;ד נגד הציונות עם דרך הקירוב של שיטת חב&amp;quot;ד אמר הרבי: &amp;quot;אמנם צריכים להיות נגד הציונות, אך את האנשים המחזיקים בה באופן אישי יש לקרב, כלומר: מקרבים כל יהודי מאחר שהוא יהודי, אך לא מקרבים יחד איתו את הציונות שבו ח&amp;quot;ו{{הערה|שיחות קודש תשכ&amp;quot;ז ח&amp;quot;ב ע&#039; 407. וראה תשורה פרידמן תשע&amp;quot;ה ע&#039; 37.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי סיפר באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה&#039; נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה&amp;quot;ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&amp;amp;hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&amp;amp;st=גן+הפסלים&amp;amp;pgnum=440 שיחות קודש תשכ&amp;quot;ז (440)].}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במספר הזדמנויות במענה לאלו ששאלו אודות התרחקותה של [[חב&amp;quot;ד]] מסממנים ציוניים שונים השיב [[הרבי]] שאחת מסיבותיה של הנהגה זו נובעת מחשש שעל ידי הזדהות עם הציונות תיפגע הפעילות ל[[הפצת היהדות]] בחוגים שונים המתנגדים לה{{הערה|בקשר לחגיגת יום העצמאות - אגרות קודש חלק כ&amp;quot;א ע&#039; כ&amp;quot;ח, ובאגרת מתש&amp;quot;מ למי שתמהה מדוע לא מניפים את דגל ישראל בתהלוכות ל&amp;quot;ג בעומר - קובץ &#039;ניצוצי אור&#039; ע&#039; 114}}, או משום שהדבר יפגע בפעילות חב&amp;quot;ד במדינות ערב השונות{{הערה|מכתב ה[[מזכירות]] מי&amp;quot;א ניסן תש&amp;quot;כ לרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] - [https://chabad.info/beis-medrash/594953/ לצילום המכתב]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירסום הטעות שברעיון &amp;quot;אתחלתא דגאולה&amp;quot;==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}&lt;br /&gt;
למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה &amp;quot;[[אתחלתא דגאולה]]&amp;quot;. דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב&amp;quot;ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא על ידי משיח בלבד, ולכן כל &amp;quot;גאולה&amp;quot; שאינה על ידי משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא.&lt;br /&gt;
לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות{{הערה|נדפס ב&amp;quot;[[תורת מנחם]]&amp;quot; חי&amp;quot;ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט&amp;quot;ו]], אמר הרבי:&#039;&#039;&#039;&amp;quot;ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת&amp;quot;&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי גם התבטא{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ&amp;quot;ל באם לא ראיתי בזה – &#039;&#039;&#039;הכרזת &amp;quot;[[אתחלתא דגאולה]]&amp;quot;&#039;&#039;&#039; - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע&amp;quot;ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה&amp;quot;ק ת&amp;quot;ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה&amp;quot;ק ת&amp;quot;ו וג&amp;quot;כ באופן בלתי טבעי כנ&amp;quot;ל&amp;quot; [[אגרות קודש]], אגרת ט&#039;תריג. וראה באגרת ג&#039;קד.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה&amp;quot;[[אתחלתא דגאולה]]&amp;quot;!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב&amp;quot;ד]], גל&#039; 1210}}. הסופר הרב [[אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה &amp;quot;אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}&amp;quot;, למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – &amp;quot;ודווקא בכיוון שכותב&amp;quot;. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר &amp;quot;[[יהדות התורה והמדינה]]&amp;quot; - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ&amp;quot;ג [[שבט]] [[תשי&amp;quot;ח]].}} סיפר הרבי לר&#039; אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב&amp;quot;ד בארה&amp;quot;ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב&amp;quot;ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|1=צילום מכתבו של הר&amp;quot;א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס&amp;quot;ה, ע&#039; 63.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו&#039;. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי&#039; לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם זאת כאשר הכין ר&#039; [[שלום דובער וולף]] [[דובר חב&amp;quot;ד]], ידיעה לתקשורת אודות דברי הרבי בסוגיית תיקון חוק [[מיהו יהודי]] בה כלל גם דברים שהשמיע הרבי באותה הזדמנות בשלילת האמירה שישנה כבר [[אתחלתא דגאולה]], הורה לו הרבי להשמיט את הנושא ולא להיכנס אליו והסביר זאת בכותבו: {{ציטוטון|פשוט שכוונת השידורים (והפרסום בכלל) היא: 1) שיפור &#039;&#039;&#039;ותיקון&#039;&#039;&#039; דהנ&amp;quot;ל 2) שזהו &#039;&#039;&#039;דורש זהירות&#039;&#039;&#039; שלא להכניס הצד שכנגד לנצחנות, מלחמה וכיוצא בזה, 3) לא לעורר התנגדות דחוגים המסכימים לתיקון זה, אבל מחולקים עם כו&#039; בעניין אחר, על ידי שיצרפו גם זה לדרישת התיקון. מובן גם כן, שהכתיבה צריכה להיות באופן שיהיה סיכוי שידפיסוהו. וק&amp;quot;ל}}{{הערה|פתקים משולחנו של הרבי, ח&amp;quot;ג ע&#039; 319}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ראו גם ==&lt;br /&gt;
*[[ציונות דתית]]&lt;br /&gt;
*[[אתחלתא דגאולה]]&lt;br /&gt;
*[[מדינת ישראל]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לקריאה נוספת ==&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], &#039;&#039;&#039;[[בין אור לחושך]]&#039;&#039;&#039;, יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קריית גת]] [[חשון]] [[תשס&amp;quot;ו]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/search/label/ציונות תגית: ציונות בשיטת חב&amp;quot;ד]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
*[[אוריאל צימר]], &#039;&#039;&#039;[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]&#039;&#039;&#039; באתר דעת.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf בין גלות לגאולה]&#039;&#039;&#039;, ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל&amp;quot;ג בעומר]] תשע&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], &#039;&#039;&#039;[http://shturem.net/index.php?section=cols&amp;amp;id=588 הרב דרוקמן מגיב לרב שילת]&#039;&#039;&#039;, [[ז&#039; באייר]] [[תשס&amp;quot;ז]] {{שטורעם}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]&#039;&#039;&#039; {{PDF}} - מאמרים ערוכים מאת גדולי ישראל נגד השיטה הציונית, בהוצאת שלמה זלמן לאנדא ויוסף ראבינאוויץ מקאוונא, [[ורשה]], [[תר&amp;quot;ס]].&lt;br /&gt;
*הרב יצחק נפרסטק, &#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view משנת חב&amp;quot;ד בענין הציונות]&#039;&#039;&#039;, הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 125&lt;br /&gt;
*הרב שלמה מאייעסקי, &#039;&#039;&#039;[https://anash.org/the-rebbes-view-on-zionism-and-israeli-independence/ דעת רבותינו נשיאינו על הציונות]&#039;&#039;&#039; {{אנש}} (אנגלית)&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1249&amp;amp;CategoryID=214 דת ומדינה | חב&amp;quot;ד וציונות] באתר {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
*[https://hitbonenut.net/archives/16792 יחסו של הרבי לציונות. מאת ד&amp;quot;ר [[יחיאל הררי]]]] (פרק מתוך הספר &amp;quot;[[סודו של הרבי]]&amp;quot;)&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_37.html בחב&amp;quot;ד &#039;חוגגים&#039; או &#039;צמים&#039; ביום העצמאות?! כך השיב הרבי בחריפות]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://anash.org/world-zionist-congress-where-do-we-stand/ מה היחס הנכון לקונגרס הציוני העולמי?]&#039;&#039;&#039; {{אנש}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;diff=840929</id>
		<title>שביעי של פסח</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;diff=840929"/>
		<updated>2026-04-11T19:03:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{קשר חב&amp;quot;די|סיבה=יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה..}}&lt;br /&gt;
{{להשלים|כל הערך=כן}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שביעי של פסח&#039;&#039;&#039;, הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]] (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - [[כ&amp;quot;א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה&#039;&#039;&#039;[[אחרון של פסח]]&#039;&#039;&#039;, שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אירועים שהתרחשו בתאריך זה==&lt;br /&gt;
בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו &amp;quot;אז ישיר משה&amp;quot;{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=113&amp;amp;hilite ספר השיחות תש&amp;quot;ד עמ&#039; 105], שיחת אחרון של פסח תשי&amp;quot;א.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בלילה זה אירע נס [[קריעת ים סוף]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ענין החג ==&lt;br /&gt;
[[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] כותב{{הערה|ספר השיחות תש&amp;quot;ג בשיחה לשביעי של פסח.}} שה[[גילוי]]ים שהיו אצל ה[[רביים]] בשביעי ו[[אחרון של פסח]] הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל &amp;quot;{{מונחון|אַנדערע גילויים|הגילויים האחרים}}&amp;quot;, כמו כן מאריך אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אודות מעלת ה[[טבילה במקווה]] שבערב שביעי של פסח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני &#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039;, ולכן כתיב &amp;quot;אז ישיר גו&#039;&amp;quot; לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הלכות ומנהגים==&lt;br /&gt;
===ברכת שהחיינו===&lt;br /&gt;
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו [[שהחיינו]] הוא שביעי ואחרון של פסח, בשונה משאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - משום שברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשכ&amp;quot;ט, [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק נ&amp;quot;ו עמ&#039; 112. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5989683#6 גרסת טקסט]. שיחת אחרון של פסח תשל&amp;quot;א, תורת מנחם התוועדויות חלק ס&amp;quot;ד עמ&#039; 75. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5989798#13 גרסת טקסט]. שיחת אחרון של פסח תשל&amp;quot;ז, קונטרס &#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1364/TCkQ13648941.pdf התוועדות]&#039;&#039;&#039;, של [[ועד הנחות בלה&amp;quot;ק]] לימים ראשונים ושבת חול המועד פסח תשפ&amp;quot;ו עמ&#039; 29.}}. כמו כן, בשל הצער מעיכוב הגאולה לא ניתן לברך שהחיינו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשכ&amp;quot;ה, [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק מ&amp;quot;ג עמ&#039; 248. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4313075#55 גרסת טקסט].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו{{הערה|1=התבאר באריכות ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296205 שיחת אחרון של פסח תשכ&amp;quot;ג].}}, וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===להישאר ערים===&lt;br /&gt;
ב[[ליובאוויטש]] נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין{{מקור}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] על הפטרת [[אחרון של פסח]] ד&amp;quot;ה &amp;quot;והניף ידו על הנהר&amp;quot; שב[[לקוטי תורה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום ז והיו שנהגו כן בחב&amp;quot;ד{{הערה|בחלק מבתי כנסת חב&amp;quot;ד מקיימים את המנהג. ראו [https://anash.org/newly-discovered-artwork-of-shevii-shel-pesach-by-kleinman/ Newly Discovered Artwork of Shevii Shel Pesach by Kleinman (יצירת אמנות חדשה של שביעי של פסח מאת קליינמן)] {{אנ&amp;quot;ש|}} כ׳ ניסן ה׳תשפ״ו  April 7, 2026}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===סעודת משיח===&lt;br /&gt;
תקנת הבעל שם טוב לערוך [[סעודת משיח]] לאחר תפילת מנחה ב[[אחרון של פסח]] (יום השמיני של פסח בחו&amp;quot;ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shvii_shel_pesach לקוטי שיחות מועדים - שביעי של פסח] {{מפתח}}&lt;br /&gt;
*[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/index.htm אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, שביעי של פסח] {{ספריה}}&lt;br /&gt;
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&amp;amp;hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&amp;amp;st=קריעת+ים+סוף&amp;amp;pgnum=273 תורת מנחם שנת תשכ&amp;quot;א עמ&#039; 245]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]&#039;&#039;&#039; {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לשביעי של פסח, בתוך סדרת ספרי מכון &#039;מעיינותיך&#039; של [[תורת חב&amp;quot;ד לבני הישיבות]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_32.html שערי שמיים פתוחים ואפשר לבקש הכל - בליל שביעי של פסח • הרבי בשיחה מעניינת]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/130206 שביעי של פסח: החג והמנהגים הייחודים]&#039;&#039;&#039;, המדור לצעירים {{COL}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/130198 ראשונים בעולם: דו&amp;quot;ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי]&#039;&#039;&#039; {{COL}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665078/ רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב&amp;quot;שביעי של פסח&amp;quot;]&#039;&#039;&#039; {{וידפו}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ימים אחרונים של חג הפסח והגאולה השלימה]&#039;&#039;&#039;, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י&amp;quot;א ניסן תשפ&amp;quot;ב עמוד 329&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{פסח}}&lt;br /&gt;
{{חגים ומועדים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:פסח]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&amp;diff=840796</id>
		<title>ניגונים על פרקי הרבי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&amp;diff=840796"/>
		<updated>2026-04-10T11:32:07Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע&amp;quot;א]])]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ניגונים על פרקי [[הרבי]]&#039;&#039;&#039; הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י&amp;quot;א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|&#039;&#039;&#039;ותשואות חן על הניגון וכו&#039;&#039;&#039;&#039; - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים &amp;quot;[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]&amp;quot; שב[[תהלים ס&amp;quot;א|פרק ס&amp;quot;א]]; הניגון על המילים &amp;quot;[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]&amp;quot; שב[[תהלים ס&amp;quot;ב|פרק ס&amp;quot;ב]]; הניגון על המילים &amp;quot;צמאה לך נפשי&amp;quot; שב[[תהלים ס&amp;quot;ג|פרק ס&amp;quot;ג]], וכיוצא בזה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש&amp;quot;ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו&amp;quot;להלביש&amp;quot; עליהם מנגינה חב&amp;quot;דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב&amp;quot;ד|ניגוני חב&amp;quot;ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: &amp;quot;[[כי אלקים יושיע ציון]]&amp;quot; ב[[תהלים ס&amp;quot;ט|פרק ס&amp;quot;ט]]; &amp;quot; ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש&amp;quot;פ)&lt;br /&gt;
[[אבוא בגבורות]]&amp;quot; בפרק ע&amp;quot;א; ו&amp;quot;[[ואלקים מלכי מקדם]]&amp;quot; ב[[תהלים ע&amp;quot;ד]], וכיוצא בזה. &lt;br /&gt;
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש&amp;quot;ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה. &lt;br /&gt;
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים. &lt;br /&gt;
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב&#039; דחגה&amp;quot;ש הרבי עודדו בחזקה.&lt;br /&gt;
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו&#039; במקום לחיים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כך היה הסדר מפרק ס&amp;quot;ט עד לפרק פ&#039; (משנת [[תש&amp;quot;ל]] עד שנת [[תשמ&amp;quot;א]] (ועד בכלל)). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשל&amp;quot;א]] לא הותאם ניגון לי&amp;quot;א ניסן ובתשרי תשל&amp;quot;ב הביא הרה&amp;quot;ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון &#039;&#039;&#039;[[ישישו וישמחו]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לשנת [[תשל&amp;quot;ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז&#039;ניצאי ישן למילים &#039;&#039;&#039;יפרח בימיו&#039;&#039;&#039;. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל&amp;quot;ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לשנת [[תשל&amp;quot;ד]] הלחין ר&#039; [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים &#039;&#039;&#039;ואני קרבת אלוקים&#039;&#039;&#039;, הוא סיפר על כך לידידו ר&#039; [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.&lt;br /&gt;
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע&amp;quot;א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב&amp;quot;ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה&#039; &lt;br /&gt;
והחזן ר&#039; [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה&#039; לניגון ישן. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ג. לקראת [[י&amp;quot;א ניסן]] שנת [[תשמ&amp;quot;ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת&#039;) ר&#039; [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים &amp;quot;[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו&#039;&amp;quot;; &amp;quot;שאו זמרה גו&#039;&amp;quot;; &amp;quot;ויאכילהו מחלב חטה גו&#039;&amp;quot;, שבתהלים פרק פ&amp;quot;א. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכך ענה הרבי לא&#039; ממלחיני הניגונים ב[[תשמ&amp;quot;ב]]:&lt;br /&gt;
ות&amp;quot;ח על הניגון וכו&#039; ויעבוד את ה&#039; בשמחה וטוב לבב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה&#039; שמח נפש שהולחן ע&amp;quot;י ר&#039; [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה&#039; של ר&#039; אהרון בלעסופסקי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לשנת [[תנש&amp;quot;א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע&amp;quot;י ר&#039; [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גם ב[[י&amp;quot;א ניסן]] [[תשנ&amp;quot;ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ&amp;quot;ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה&amp;quot;ח ר&#039; [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ&amp;quot;ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש&amp;quot;ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ&amp;quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי&amp;quot;א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי&amp;quot;א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את הנח&amp;quot;ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א&#039; מתקליטי [[ניחו&amp;quot;ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת&amp;quot;י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל&amp;quot;ה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==בחירת הניגון==&lt;br /&gt;
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]&lt;br /&gt;
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אך משראו &amp;quot;מחברי הניגונים וחבר המנגנים&amp;quot; שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ&amp;quot;ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת&#039; [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת&#039; [[נחום גרינוולד]]; הת&#039; [[יוסף קרסיק]]; הת&#039; [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ&amp;quot;ז להקים ועדה מיוחדת בשם &amp;quot;[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]&amp;quot;. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר&#039; שניאור זלמן בוימגרטן ר&#039; צבי הירש גאנזבורג ר&#039; מרדכי גור אריה ר&#039;אליעזר זלמנוב ר&#039; משה טלישבסקי ר&#039; אברהם פריד ור&#039; מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התערבות הרבי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בניגון לפרק פ&amp;quot;ח (בשנת [[תשמ&amp;quot;ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים &amp;quot;[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]&amp;quot;, והלחין עליהם ניגון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר{{הערה|[[מדיה:הניגון הנבחר לשנת תשמ&amp;quot;ט.MP3 | תבוא לפניך ]]}}, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י&amp;quot;א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר&#039; משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים &amp;quot;תבא לפניך תפילתי&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: &amp;quot;שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי&amp;quot;. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר&#039; שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ&amp;quot;ו בניגון &#039;רצית&#039; הוחלט להוסיף את הפסוק ה&#039;אך קרוב&#039; אותו ביאר הרבי}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ניגונים ומלחינים שהרבי עודד ==&lt;br /&gt;
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}&lt;br /&gt;
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* שנת [[תש&amp;quot;ל]] - [[תהלים ס&amp;quot;ט|פרק ס&amp;quot;ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], &#039;&#039;&#039;[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* שנת [[תשל&amp;quot;א]] - [[תהלים ע&#039;|פרק ע&#039;]]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר&#039; [[יהושע מרדכי ליפקין]], &#039;&#039;&#039;[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;amp;id=692 להאזנה לניגון]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* שנת [[תשל&amp;quot;ב]] - [[תהלים ע&amp;quot;א|פרק ע&amp;quot;א]]: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# [[בך ה&#039; חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עא-א - בך ה&#039; חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת&#039; [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת&#039; [[יעקב לייב אלטיין]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ג]] - [[תהלים ע&amp;quot;ב|פרק ע&amp;quot;ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], &#039;&#039;&#039;[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;amp;id=697 להאזנה לניגון]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ד]] - [[תהלים ע&amp;quot;ג|פרק ע&amp;quot;ג]]: [[ניגון של&amp;quot;ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 &#039;&#039;&#039;להאזנה לניגון&#039;&#039;&#039; מפי ר&#039; דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - &#039;&#039;&#039;ואני קרבת אלקים לי טוב&#039;&#039;&#039; - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר&#039; בן ציון שנקר,).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ה]] - [[תהלים ע&amp;quot;ד|פרק ע&amp;quot;ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ו]] - [[תהלים ע&amp;quot;ה|פרק ע&amp;quot;ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ז]] - [[תהלים ע&amp;quot;ו|פרק ע&amp;quot;ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ח]] - [[תהלים ע&amp;quot;ז|פרק ע&amp;quot;ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*שנת [[תשל&amp;quot;ט]] - [[תהלים ע&amp;quot;ח|פרק ע&amp;quot;ח]]: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# [[וינחם לבטח]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# [[ויבחר בדוד]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* שנת [[תש&amp;quot;מ]] - [[תהלים ע&amp;quot;ט|פרק ע&amp;quot;ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], &#039;&#039;&#039;[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;amp;id=704 להאזנה לניגון]&#039;&#039;&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;א]] - [[תהלים פ&#039;|פרק פ&#039;]]: [[רועה ישראל האזינה]], &#039;&#039;&#039;[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;amp;id=705 להאזנה לניגון]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ב]] - [[תהלים פ&amp;quot;א|פרק פ&amp;quot;א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר&#039; [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ג]] - [[תהלים פ&amp;quot;ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר&#039; [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], &#039;&#039;&#039;[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
* שנת [[תשד&amp;quot;מ]] - [[תהלים פ&amp;quot;ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ה]] - [[תהלים פ&amp;quot;ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר&#039; שלום ברוכשטאט - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ו]] - [[תהלים פ&amp;quot;ה|פרק פה]]: [[רצית ה&#039;]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה&#039;.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה&#039; • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ז]] - [[תהלים פ&amp;quot;ו|פרק פו]]: [[אודך ה&#039; אלוקי]] - הולחן על ידי ר&#039; [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה&#039; אלקי.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ח]] - [[תהלים פ&amp;quot;ז|פרק פז]]: [[אוהב ה&#039; שערי ציון]] - הולחן על ידי ר&#039; [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;amp;id=712 להאזנה].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשמ&amp;quot;ט]] - [[תהלים פ&amp;quot;ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תש&amp;quot;נ]] - [[תהלים פ&amp;quot;ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר&#039; שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תנש&amp;quot;א]] - [[תהלים צ&#039;|פרק צ]]: [[שובה ה&#039;]] - הולחן על ידי ר&#039; [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ב]] - [[תהלים צ&amp;quot;א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ג]] - [[תהלים צ&amp;quot;ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר&#039; שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ד]] - [[תהלים צ&amp;quot;ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי ר&#039; [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקער]]- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ה]] - [[תהלים צ&amp;quot;ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה&#039;]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ו]] - [[תהלים צ&amp;quot;ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר&#039; [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ז]] - [[תהלים צ&amp;quot;ו|פרק צו]]: [[שירו לה&#039; שיר חדש]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ח]] - [[תהלים צ&amp;quot;ז|פרק צז]]: [[ה&#039; מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר&#039; שלום ברוכשטאט. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]&lt;br /&gt;
* שנת [[תשנ&amp;quot;ט]] - [[תהלים צ&amp;quot;ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תש&amp;quot;ס]] - [[תהלים צ&amp;quot;ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר&#039; שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;א]] - [[תהלים ק&#039;|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר&#039; [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ב]] - [[תהלים ק&amp;quot;א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק&amp;quot;א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר&#039; [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ג]] - [[תהלים ק&amp;quot;ב|פרק קב]]: [[ואתה ה&#039; לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה&#039; לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר&#039; דובער מתתיהו פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה&#039;.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ד]] - [[תהלים ק&amp;quot;ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק&amp;quot;ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר&#039; [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע&amp;quot;פ מענה הרבי באגרות קודש לר&#039; ישראל גרנובטר ([[לקוטי שיחות]] כרך כ&amp;quot;א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר&#039; [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט&amp;quot;א].}}.&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ה]] - [[תהלים ק&amp;quot;ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק&amp;quot;ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר&#039; מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ&amp;quot;ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ו]] - [[תהלים ק&amp;quot;ה|פרק קה]]: [[הודו לה&#039; קראו בשמו (ניגון)|הודו לה&#039; קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר&#039; [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה&#039; קראו בשמו.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ז]] - [[תהלים ק&amp;quot;ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה&#039; כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה&#039; כי טוב]] - הולחן על ידי ר&#039; מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה&#039;.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ח]] - [[תהלים ק&amp;quot;ז|פרק קז]]: [[הודו לה&#039; כי טוב (ניגון)|הודו לה&#039; כי טוב]] - הולחן על ידי ר&#039; יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה&#039; כי טוב.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשס&amp;quot;ט]] - [[תהלים ק&amp;quot;ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר&#039; ברוך נחום פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תש&amp;quot;ע]] - [[תהלים ק&amp;quot;ט|פרק קט]]: [[אודה ה&#039; מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה&#039; מאד בפי.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;א]] - [[תהלים ק&amp;quot;י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק&amp;quot;י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר&#039; [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ב]] - [[תהלים קי&amp;quot;א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ג]] - [[תהלים קי&amp;quot;ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י&amp;quot;א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ד]] - [[תהלים קי&amp;quot;ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה&#039;]] - הולחן על ידי ר&#039; [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה&#039; מבורך.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ה]] - [[תהלים קי&amp;quot;ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר&#039; [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ו]] - [[תהלים קט&amp;quot;ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה&#039;]] - הולחן על ידי הת&#039; אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט&#039;&#039;ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ז]] - [[תהלים קט&amp;quot;ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה&#039; בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה&#039;]] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ&amp;quot;ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט&#039;&#039;ז - קאפיטל&#039;אך של הרבי שליט&#039;&#039;א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ח]] - [[תהלים קי&amp;quot;ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה&#039; כל גויים (ניגון י&amp;quot;א ניסן תשע&amp;quot;ח)|ניגון הללו את ה&#039;]] - הולחן על ידי הת&#039; חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשע&amp;quot;ט]] - [[תהלים קי&amp;quot;ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
* שנת [[תש&amp;quot;פ]] - [[תהלים קי&amp;quot;ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
* שנת [[תשפ&amp;quot;א]] - [[תהלים ק&amp;quot;כ|פרק ק&amp;quot;כ]]: [[שיר המעלות אל ה&#039;]] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
*שנת [[תשפ&amp;quot;ב]] - [[תהלים קכ&amp;quot;א|פרק קכ&amp;quot;א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע&amp;quot;י ר&#039; [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].&lt;br /&gt;
*שנת [[תשפ&amp;quot;ג]] - [[תהלים קכ&amp;quot;ב|פרק קכ&amp;quot;ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע&amp;quot;י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
*שנת [[תשפ&amp;quot;ד]] - [[תהלים קכ&amp;quot;ג|פרק קכ&amp;quot;ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע&amp;quot;י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-הניגון-הנבחר-קאפיטל-קכג-לוי-יצחק-ניאזוב.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
*שנת [[תשפ&amp;quot;ה]] - [[תהלים קכ&amp;quot;ד|פרק קכ&amp;quot;ד]]: [[לולי ה&#039; שהיה לנו]] - הולחן ע&amp;quot;י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה&#039;_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה].&lt;br /&gt;
*שנת [[תשפ&amp;quot;ו]] - [[תהלים קכ&amp;quot;ה|פרק קכ&amp;quot;ה]]: [[שיר המעלות הבוטחים בה&#039; (ניגון)|שיר המעלות הבוטחים בה&#039;]] - הולחן ע&amp;quot;י הת&#039; מאיר ששונקין. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|&#039;&#039;&#039;ניגון ראש חודש כסלו&#039;&#039;&#039;, בביצוע ר&#039; [[דוד הורביץ]]]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון &#039;&#039;&#039;וקדשתם את שנת החמישים&#039;&#039;&#039; - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש&amp;quot;ס - שנת היובל]]&lt;br /&gt;
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י&amp;quot;א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואלו הם:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ניגונים שהרבי עודד ===&lt;br /&gt;
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל&amp;quot;ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר&#039; [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה &#039;[[ניגון ראש חודש כסלו]]&#039;.&lt;br /&gt;
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ&amp;quot;ז]]) הולחן &#039;[[מארש דידן נצח]]&#039; - על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.&lt;br /&gt;
*לכבוד [[י&#039; שבט]] [[תש&amp;quot;נ]], - &#039;שנת הארבעים&#039; ל[[קבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון &amp;quot;[[ויתן בפי שיר חדש]]&amp;quot; על ידי ר&#039; שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=76393 להאזנה]).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ניגונים שנבחרו ===&lt;br /&gt;
*לכבוד י&#039; שבט [[תש&amp;quot;ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון &amp;quot;[[וקדשתם את שנת החמישים]]&amp;quot; על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון &amp;quot;[[תשמיעני ששון ושמחה]]&amp;quot; על ידי ר&#039; [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.&lt;br /&gt;
*לכבוד י&#039; שבט [[תשע&amp;quot;ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת &#039;חיים&#039;{{הערה|האותיות &#039;חיים&#039; בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה&#039; בארצות החיים, אתהלך לפני ה&#039; בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון &amp;quot;לדוד מזמור&amp;quot; (שהולחן במקורו בשנת תשס&amp;quot;ב על פרק ק&amp;quot;א, כנ&amp;quot;ל) את המילים: &amp;quot;כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד&amp;quot;.&lt;br /&gt;
* לכבוד [[י&#039; שבט]] [[תש&amp;quot;פ]] - 70 שנה לנשיאות כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז&amp;quot;ל]] הקשורים בשלימות ומעלת &amp;quot;שבעים שנה&amp;quot;{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ&amp;quot;ב.}}: &amp;quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח&amp;quot;. &amp;quot;ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה&amp;quot;. והפסוקים מתהלים פרק ע&#039; ופרק קי&amp;quot;ח: &amp;quot;אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה&#039; נגילה ושמחה בו, הודו לה&#039; כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך&amp;quot;, ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י&amp;quot;א ניסן במשך השנים - להאזנה]&#039;&#039;&#039; {{דרייב}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר&#039; שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]&#039;&#039;&#039; - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע&#039; 42 ואילך).&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/110175 &#039;&#039;&#039;שִׁיר מִזְמוֹר לר&#039; שָׁוֹלם&#039;&#039;&#039;], ר&#039; שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י&amp;quot;א ניסן]] [[תשע&amp;quot;ח]], באתר {{COL}}&lt;br /&gt;
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י&amp;quot;א בניסן תשס&amp;quot;ז}} {{שטורעם}}&lt;br /&gt;
*לב לייבמן, &#039;&#039;&#039;[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי&amp;quot;א ניסן]&#039;&#039;&#039; (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת &amp;quot;זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש&amp;quot;)&lt;br /&gt;
*[https://he.chabad.org/ מה זה &amp;quot;הפרק של הרבי&amp;quot; ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
*הרב חיים דלפין, [https://sinun770.org/יא-ניסן-יום-הולדת-של-הרבי-הניגון-על-המז/ י&amp;quot;א ניסן , יום הולדת של הרבי , הניגון על המזמור של התהילים בהתוועדות , הרב חיים דלפין שנת תשפ&amp;quot;ו] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו|}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לקריאה נוספת ==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הניגון של הקאפיטל&#039;&#039;&#039;, מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב&amp;quot;ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב&amp;quot;ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהלים בפרק עצמו.}}.&lt;br /&gt;
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים [[תשס&amp;quot;ח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ניגוני חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:י&amp;quot;א ניסן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96_(%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F)&amp;diff=840769</id>
		<title>פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96_(%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F)&amp;diff=840769"/>
		<updated>2026-04-10T09:46:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מפנה|פנחס אלטהויז}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:פנחס טודרוס אלטהויז (חולון).jpg|ממוזער|הרב אלטהויז (תשפ&amp;quot;ד)]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;פנחס טודרוס אלטהויז&#039;&#039;&#039; (נולד ב[[ד&#039; בתשרי]] [[תשכ&amp;quot;ד]], 1963) הוא רב שכונה ראש מחלקת נישואין ברבנות העיר [[חולון]] משלוחי הרבי בעיר וממלא מקום הרב הראשי  של העיר [[ראשון לציון]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד ב[[תשכ&amp;quot;ד]] ב[[כפר חב&amp;quot;ד]] לר&#039; [[חיים זעליג אלטהויז (כפר חב&amp;quot;ד)|חיים זעליג אלטהויז]] ולטובה גיטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת שנת הלימודים [[תשד&amp;quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת       ה&#039;[[קבוצה]]&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ו]] התמנה להיות [[ראש מתיבתא|ר&amp;quot;מ]] ב[[בית הר&amp;quot;מ נחלת הר חב&amp;quot;ד|ישיבת בית הר&amp;quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ז|תשמ&amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt;ז]] התחתן עם חיה ביילא, בתו של הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר החתונה קבע את מגוריו בירושלים  והמשיך את עבודותו בנחלת הר חב&amp;quot;ד.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ט]] עבר לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר&amp;quot;מ]] ב[[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון]] ועבר לגור בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקביל לעבודתו בישיבה שימש כחבר ב[[מכון אהלי שם]] בראשותו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תשנ&amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;&#039;&amp;lt;/nowiki&amp;gt;ט התמנה לשמש כרב שכונת רסקו בעיר חולון וכחבר מועצת הרבנות המקומית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך השנים התמנה למנהל מחלקת הנישואין בעיר במשך כמה שנים היה הרב של חברת התעופה ישייאיר ושימש גם כנציג הקהילות היהודיות ורבני חבר העמים בישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאורך השנים צבר נסיון רב בעריכת חופות, וערך את החופות של מאות ואלפי זוגות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מלבד פעילותו ב[[חולון]], מקיים קשרים קרובים עם רבנים ואישי ציבור בעלי השפעה, ונחשב לאחד מעסקני חב&amp;quot;ד הבולטים ביותר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ועוזר רבות לקהילות יהודיות ו[[שלוחי הרבי]] מכל העולם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך השנים יזם קורסים להכשרת [[שלוחי הרבי|שלוחים]] בעולם  בסידור חופה וקידושין והכרה באופן רשמי על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], במהלך השנים הכשיר מאות שלוחים בעולם (בצרפת, פלורידה, קנדה, קליפורניה, ובמדינות נוספות).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהמשך השתתף בקורסים של מכון למען ילמדו בתחום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כיום משמש כממלא מקום הרב הראשי  לעיר [[ראשון לציון]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; מנשה אלטהויז&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; [[חיים זעליג אלטהויז (דנייפר)]] - משפיע ישיבת חב&amp;quot;ד בדנייפרו, ומשלוחי הרבי בעיר{{הערה|רעייתו מרת לאה נפטרה בגיל 28 בלבד בט&amp;quot;ו אדר שני תשפ&amp;quot;ד.}}&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; מנחם בן ציון אלטהויז&lt;br /&gt;
*בנו, ר&#039; שמואל בצלאל אלטהויז&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[שמואל גליצינשטיין]] שליח הרבי לצור יצחק.&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב שמוליק רייניץ מייסד ישיבת אהלי תמימים כפר חב&amp;quot;ד&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בחולון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בכפר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני חב&amp;quot;ד בהווה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני שכונות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תשד&amp;quot;מ]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F_(%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98)&amp;diff=840593</id>
		<title>מנחם מענדל קפלן (דטרויט)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F_(%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98)&amp;diff=840593"/>
		<updated>2026-04-09T18:02:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:62fbb38d49ca9 1660662669 news images gallery.jpg|ממוזער|ר&#039; מנחם מענדל קפלן (משמאל)]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;מנחם מענדל קפלן&#039;&#039;&#039; הוא [[משפיע]], מהדיר ספרים, וחבר [[ועד הנחות בלה&amp;quot;ק]]. עורך ראשי של סדרת [[תניא השלם]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד לרב [[אריה לייב קפלן]] שליח הרבי ב[[צפת]] בשכונת [[קראון הייטס]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיותו תינוק יצאו הוא והוריו בשליחות הרבי לצפת וזכה שהרבי ילווה אותם במבטו דקות ארוכות{{מקור}}{{הבהרה|מתי והיכן?}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך לימודיו בישיבה בכפר חב&amp;quot;ד הוציא לאור מידי שבוע במשך שנה וחצי יחד עם הרב [[שמעון וינר]] קובץ &amp;quot;הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תנש&amp;quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך קיץ תנש&amp;quot;א, כתב את הראשי דברים משיחות הרבי שנמסרו באותה תקופה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בין השנים [[תשנ&amp;quot;ב]] ל[[תשנ&amp;quot;ד]] תרגם מאידיש ללשון הקודש (בסגנון החרוזים) את שיריו של ר&#039; [[יום טוב עהרליך]] שבוצעו ע&amp;quot;י [[אברהם פריד]] בסדרת האלבומים [[אידישע אוצרות]] ויצאו לאור בסדרת [[אוצרות יהודיים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] פרסם מידי שבוע במהלך כשנה גיליון בשם &amp;quot;השבוע שחלף - סדר במחשבה&amp;quot; שעסק בחדשות הפוליטיות החב&amp;quot;דיות שהתרחשו במהלך אותו שבוע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התחתן עם בת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שימש כעורך וכתב בעיתון &amp;quot;[[פרדס חב&amp;quot;ד]]&amp;quot;. במשך מספר שנים היה כותב טורים באתר [[שטורעם נט]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההדיר את ספרי אביו, [[שולחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן#חיבורים על השולחן ערוך|פסקי אדמו&amp;quot;ר הזקן בהלכות איסור והיתר]] ו[[משלחן הארי]] - עיונים וביאורים בכללות שלחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן. כיום משמש כ[[משפיע]] בקהילה החב&amp;quot;דית במקום מגוריו - [[דטרויט]],חבר ב[[ועד הנחות בלה&amp;quot;ק]], ומעורכי הסדרה &amp;quot;[[תורת מנחם]]&amp;quot; שבהוצאת הוועד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[ה&#039;תשפ&amp;quot;ג]], ביארצייט ה-25 של אביו סיים את ה[[ש&amp;quot;ס]] בפעם השנייה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת [[כ&amp;quot;ז אדר]] [[תשע&amp;quot;א]] הועלה על ידי מספר חסידי חב&amp;quot;ד קמפיין תחת הסלוגן &#039;אייכה?!&#039; שמטרתו לאחד את כלל חסידי חב&amp;quot;ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=48214 חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב&amp;quot;ד?] {{שטורעם}}}}. הרב קפלן יצא אז נגד היוזמה, והתנגד לויתורים מצד הקרובים בדעות אליו למען ה[[אחדות חסידים|אחדות]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;amp;id=975 לא ל&amp;quot;אחדות&amp;quot; מזויפת ● מאמר דעה נוקב] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;amp;id=977 למען האחדות: פתרון קסם או מפלט בלהות? ● תגובה] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
*חתנו ר&#039; יהודה אייזנבך, [[שליח]] ב[[ניו ג&#039;רזי]].&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב יהודה לוינגר- דטריוט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=10472 החמצה: כינוס השלוחים נ&amp;quot;ד.] - הרב מנחם מענדל קפלן מתארח במדור &amp;quot;מילה של חסיד&amp;quot;, באתר {{שטורעם}}.&lt;br /&gt;
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;amp;cat_id=43 טוריו של הרב מנחם מענדל קפלן במדור &amp;quot;עלה במחשבה&amp;quot;] באתר {{שטורעם}}.&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת קפלן]][[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה&amp;quot;ק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93)&amp;diff=840587</id>
		<title>מאיר פרידמן (לנינגרד)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93)&amp;diff=840587"/>
		<updated>2026-04-09T17:59:42Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;הרב &#039;&#039;&#039;מאיר פרידמן&#039;&#039;&#039; ([[תרל&amp;quot;ג]] - [[ח&#039; ניסן]] [[תרצ&amp;quot;ח]]) היה ממנהלי הארגון &amp;quot;[[תפארת בחורים]]&amp;quot;, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד בשנת [[תרל&amp;quot;ג]] לר&#039; יוסף פרידמן בעיירה פעטריקאוו שבפלך [[מינסק]] שב[[רוסיה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היה ממנהלי הארגון &amp;quot;[[תפארת בחורים]]&amp;quot;. שמר על קשר מכתבים עם [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[ב&#039; אדר]] [[תרצ&amp;quot;ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים. ב[[י&amp;quot;ז אדר ב&#039;]] תרצ&amp;quot;ח נידן לעונש מוות. ב[[ח&#039; ניסן]] הורג בירייה. בני משפחתו ניסו לברר מה עלה בגורלו, רק לאחר תקופה נודע להם שהוא נהרג על ידי המשטרה. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקוסטרומה, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[כ&amp;quot;ב אדר ב&#039;]] [[תשי&amp;quot;ט]] טוהר שמו{{הערה|תהליך &#039;טיהור שם אסיר&#039; ברוסיה הסובייטית באותה תקופה היה תהליך משפטי, שבאם היו מגיעים למסקנה שיש &#039;לטהר את שמו&#039; השלטונות היו מתירים לפרסום את מסמכי ופרטי מאסרו}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפחתו ==&lt;br /&gt;
אחיו, [[אלכסנדר סנדר פרידמן|ר&#039; אלכסנדר סנדר פרידמן]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[לנינגרד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ&#039; 108.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:פרידמן מאיר}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&amp;quot;ג]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&amp;quot;ח]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%AA%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99&amp;diff=840586</id>
		<title>צמח תעיזי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%AA%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99&amp;diff=840586"/>
		<updated>2026-04-09T17:57:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{בעבודה מתמשכת}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:הרב תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי נושא דברים בארוע התוועדות י&amp;quot;א ניסן באור יהודה (תשפ&amp;quot;ג)]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;צמח צדק תעיזי&#039;&#039;&#039; (יליד שנת [[תשמ&amp;quot;ג]], 1983) הוא [[ר&amp;quot;מ]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]], רב בית הכנסת לעולי תימן, [[שליח הרבי|ושליח]] בשכונת נוה רבין בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים== &lt;br /&gt;
נולד בשנת תשמ&amp;quot;ג בעיר [[לוד]] לרב [[שלמה תעיזי|שלמה]] ולאילה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת שנת [[תשס&amp;quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה&#039;[[קבוצה]]&#039;, ונשאר שם עד לשנת [[תשס&amp;quot;ה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר שנות לימודיו ב-[[770 - מרכז חב&amp;quot;ד העולמי|770]] החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]], בהמשך התמנה לשמש בה [[מגיד שיעור|כר&amp;quot;מ]] בשיעור א&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף פועל כ[[שלוחי הרבי|שליח]] בעיר בשכונת נוה רבין, הוא מוסר שיעורים בקביעות בבתי הכנסת צדוק יל ובית מנחם בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משמש כרב בית הכנסת לעולי תימן, עורך התוועדויות וסעודה שלישית קבועה במקום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{קצרמר|אישים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:תעיזי, צמח}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תשס&amp;quot;ג]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&amp;quot;ל צפת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שלוחים באור יהודה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מדריכי חתנים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קצרמר אישים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת תעיזי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&amp;diff=840583</id>
		<title>תומכי תמימים בני ברק</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&amp;diff=840583"/>
		<updated>2026-04-09T17:44:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840512 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=תומכי תמימים בני ברק&lt;br /&gt;
|תמונה=תותל בב.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ&amp;quot;א)&lt;br /&gt;
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד= אלול [[תשנ&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
|תאריך סגירה=&lt;br /&gt;
|מיקום=רח&#039; ברוט 11 [[בני ברק]]&lt;br /&gt;
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים=150&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=&lt;br /&gt;
|אתר אינטרנט=&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
}}&#039;&#039;&#039;ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]&#039;&#039;&#039; נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] באלול שנת [[תשנ&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס&amp;quot;ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס&amp;quot;ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר&#039; [[יצחק גרשטנקורן]] עם הרבי ב[[ט&amp;quot;ו בתמוז]] [[תשי&amp;quot;ג]] עלה נושא הקמת ישיבה חב&amp;quot;דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב [[יעקב לנדא]] כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב&amp;quot;ד בבני ברק&amp;lt;ref&amp;gt;תשורה וינטראוב - ליפשיץ&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשט&amp;quot;ו]] הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש&amp;quot;ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא&amp;quot; בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב&amp;quot;ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד ה[[נגלה]] שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות&amp;lt;ref&amp;gt;המכתב נדפס בבית משיח י&#039; סיון תשפ&amp;quot;ה&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ג]] עלתה ההצעה שוב ע&amp;quot;י הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]] כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: &amp;quot;האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?&amp;quot;&amp;lt;ref&amp;gt;ליקוט מענות קודש תשמ&amp;quot;ג מענה 79&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ד]], על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב [[שלמה רוזנברג]] אחרי ג&#039; תמוז, הוקמה הישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב&amp;quot;ד בעיר ברחוב רש&amp;quot;י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין &amp;quot;מאפיית כהן&amp;quot; ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשס&amp;quot;ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס&amp;quot;ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשס&amp;quot;ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת הלימודים [[תשע&amp;quot;ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ&amp;quot;ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ&amp;quot;ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחורף [[תשפ&amp;quot;ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ&amp;quot;ץ]] את הישיבה ואת מקומו מילא הרב [[אליעזר קרישבסקי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[כ&amp;quot;ט חשון]] [[תשע&amp;quot;ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב&#039;}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בליל [[כ&#039; בסיוון|כ&#039; סיוון]] [[תשפ&amp;quot;ה]], עקב מתקפת טילים מאיראן על ישראל, נפגע בניין הישיבה עקב הדף הטיל שנפל כ-50 מטרים מהבניין, הנזק שנגרם היה בעיקר במבנה עצמו, בחלונות ודלתות של הזאל והחדר אוכל, וקומה 6, הפנימייה של תלמידי שיעור ג&#039; שיצאה לגמרי מכלל שימוש. הרב [[ישראל ויינפלד|ישראל ווינפלד]] ששהה במבנה באותו הלילה, יצא ללא פגע בשל שהייה באחד מהממ&amp;quot;דים בישיבה. הבחורים למעט שיעור ג&#039; חזרו לאחר כשבוע בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי&#039; שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי&#039; שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף שנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ה]] עזב הרב [[אליעזר קרישבסקי]] את הישיבה לישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה החדשה]], ממלא מקומו הוא הרב מנחם מענדל ברים בתור משגיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]] מונה הישיבה כ-150 תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]&lt;br /&gt;
* מנהל - [[לוי יצחק רוזנברג]]&lt;br /&gt;
* משגיח כללי - הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]&lt;br /&gt;
* משגיח - הרב מנחם מענדל ברים.&lt;br /&gt;
* אחראי לילה - הרב [[דניאל שאול אהרון]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[ר&amp;quot;מים]]:&lt;br /&gt;
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]&lt;br /&gt;
*הרב [[לוי יצחק וילהלם]]&lt;br /&gt;
*הרב [[ישראל ויינפלד]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]&lt;br /&gt;
*הרב אליעזר גולכובסקי&lt;br /&gt;
*הרב שמעיה גרינוולד&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]&lt;br /&gt;
*הרב יצחק גרינוולד&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל מרכוס]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משפיע]]ים&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]&lt;br /&gt;
*הרב אליעזר גלוכובסקי&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===צוות בעבר===&lt;br /&gt;
* הרב [[לימא וילהלם]]&lt;br /&gt;
* הרב [[אברהם אשר בלינוב (אלעד)]]&lt;br /&gt;
* הרב [[דניאל מקובצקי]]&lt;br /&gt;
* הרב [[דוד פלדמן (כפר חב&amp;quot;ד)]]&lt;br /&gt;
* הרב [[יוסף יצחק קפלן]]&lt;br /&gt;
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]&lt;br /&gt;
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]&lt;br /&gt;
* הרב [[דוד זילברשטרום]]&lt;br /&gt;
* הרב [[פנחס סלפושניק]]&lt;br /&gt;
* הרב [[משה אסולין]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצונים==&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שריפה_בישיבת_תותל_בבני_ברק_התלמידים_נשלחו_לביתם_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-בני-ברק/ תג: ישיבת חב&amp;quot;ד בני ברק] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/news/war/1218891/ פגיעת הטיל בבניין הישיבה]&lt;br /&gt;
{{תבנית:תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות חב&amp;quot;ד בארץ הקודש|ב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&amp;diff=840582</id>
		<title>תומכי תמימים ביתר עילית</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&amp;diff=840582"/>
		<updated>2026-04-09T17:44:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840511 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{להשלים|כל הערך=כן}}&lt;br /&gt;
{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)&lt;br /&gt;
|תמונה=תותל ביתר.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=מבנה הישיבה&lt;br /&gt;
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=[[תשנ&amp;quot;ז]]&lt;br /&gt;
|מיקום=[[ביתר עילית]]&lt;br /&gt;
|מייסד=הרב מרדכי מישולובין, הרב [[יצחק יהודה ציטרון]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל אופנר&lt;br /&gt;
|משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=הרב שניאור לידר&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים= &lt;br /&gt;
|קובץ הערות=&lt;br /&gt;
|אתר אינטרנט=&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
}}&#039;&#039;&#039;ישיבת [[תומכי תמימים]] ביתר עלית&#039;&#039;&#039; הינה ישיבה קטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].&lt;br /&gt;
הישיבה שמה דגש על רמה לימודית גבוהה, שמירת הסדרים ואווירה חסידית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תולדות הישיבה ==&lt;br /&gt;
[[קובץ:סיום מבצע תורה ביתר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|סים &#039;[[מבצע תורה]]&#039; בישיבה, [[תשס&amp;quot;ח]]]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הישיבה הוקמה בשנת [[תשנ&amp;quot;ז]] על ידי הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] וראש הישיבה הרב [[מרדכי מישולובין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב&amp;quot;ד בביתר עלית{{col}}]}}, ולקראת שנת [[תשס&amp;quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע ברחוב כף החיים 7 בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמות התלמידים בישיבה מאפשר לצוות הרבנים להעניק יחס אישי לכל בחור ולעקוב בהתמדה אחר התקדמותו ברמה הלימודית והנהגתו החסידית. האווירה המשפחתית והחמה הן בין הבחורים והן בקשר של הבחורים עם רבני הישיבה, מוליד אצל כל בחור ובחור את הרצון להתחזק בחסידשקייט וברמה הלימודית - תוך שימת דגש מיוחדת שהכל ייעשה בהכוונת משפיע ו&#039;עשה לך רב&#039; כהוראת הרבי - כאשר שימת הדגש היא על חיזוק הקשר האישי עם הרבי ע&amp;quot;י לימוד תורתו וקיום הוראותיו הק&#039;. בישיבה קיים קאך מיוחד בין הבחורים בעניני גאולה ומשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקום הישיבה בעיר ביתר-עילית, נותן את הכלים ומאפשר לבחור להיות שקוע אך ורק בלימוד התורה - נגלה וחסידות - כרצונו הק&#039; של הרבי ומייסדי הישיבה. עם זאת, מידי יום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בעיה&amp;quot;ק ירושלים וסביבתה בהובלת ארגון [[את&amp;quot;ה]] בישיבה - אותו מובלים תלמידי שיעור ג&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכל ערב מימי השבוע מתקיים סדר &#039;[[לקוטי שיחות]]&#039;, ומידי [[ליל שישי]] מתקיים סדר לימוד מיוחד בעיקר בענייני [[משיח וגאולה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהתוועדויות בישיבה משתתפים לעיתים קרובות אברכים מאנ&amp;quot;ש ביתר כאשר לרוב מתוועדים המשפיעים הרב ליצמן והרב רוט - ובכך משמשת הישיבה כמגדלור חסידי אף לאנ&amp;quot;ש שיחיו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מפעם לפעם יוצא לאור בישיבה קובץ בשם &#039;תמימים כסדרם&#039;{{הערה|[https://col.org.il/news/3968 ביתר עלית: עלון חדש &amp;quot;תמימים כסדרם&amp;quot;{{col}}]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
* ראש הישיבה: הרב מרדכי מישולובין.&lt;br /&gt;
* מנהל רוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].&lt;br /&gt;
* מנהל גשמי: הרב שניאור לידר.&lt;br /&gt;
* [[משגיח]] ראשי: הרב מנחם מענדל אופנר.&lt;br /&gt;
* משגיח בוקר: הרב יחיאל קוצר.&lt;br /&gt;
; [[משפיע]]ים:&lt;br /&gt;
* שיעור א&#039;: בוקר: הרב יחיאל קוצר. ערב: הרב ישראל זיגלבוים.&lt;br /&gt;
* שיעור ב&#039;: הרב שלמה יהודה ליצמן.&lt;br /&gt;
* שיעור ג&#039;: הרב אדרעי.&lt;br /&gt;
* משפיע ראשי: הרב שלמה יהודה ליצמן. וכן הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;מגידי שיעורים&lt;br /&gt;
*הרב מנחם מענדל רוט, הרב מרדכי מינצברג, הרב צבי כפר&lt;br /&gt;
*נ&amp;quot;ך: הרב [[עזריאל זעליג וולפא]].&lt;br /&gt;
====צוות בעבר====&lt;br /&gt;
* משגיח כללי: הרב דוד קירשנבוים&lt;br /&gt;
* משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]] (שליח הרבי לעיר).&lt;br /&gt;
* המשפיע בשנה הראשונה: הרב [[נעם ישראל הרפז]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/beis-medrash/780320/ תות&amp;quot;ל ביתר עילית: קובץ הערות וביאורים לכבוד י&amp;quot;א ניסן{{אינפו}}]&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/news/756340/  תות&amp;quot;ל ביתר-עילית: נחתם מבצע הכנה מיוחד ליו&amp;quot;ד שבט{{תמונה}}{{אינפו}}]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תבנית:תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות חב&amp;quot;ד בארץ הקודש|ב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&amp;diff=840581</id>
		<title>ישיבה קטנה תורת אמת</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&amp;diff=840581"/>
		<updated>2026-04-09T17:44:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840510 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים&lt;br /&gt;
|תמונה=תורת אמת קטנה.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=מבנה הישיבה&lt;br /&gt;
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=[[תשל&amp;quot;ז]]&lt;br /&gt;
|תאריך סגירה=&lt;br /&gt;
|מיקום=[[ירושלים]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב [[ראובן בורושנסקי]]&lt;br /&gt;
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים=כ-90&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&lt;br /&gt;
|אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|ממוזער|סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&amp;quot;ו]]]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ישיבה קטנה תורת אמת&#039;&#039;&#039; ב[[ירושלים]] היא ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&amp;quot;ד ירושלים|שיכון חב&amp;quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[ישיבה גדולה תורת אמת|רשת מוסדות החינוך החב&amp;quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]] מונה הישיבה כ-90 תמימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== היסטוריה ==&lt;br /&gt;
בשנת [[תרע&amp;quot;ב]] שלח [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את [[ישיבה גדולה תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם התפתחות הקהילה ה[[חב&amp;quot;ד]]ית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ&#039;]], נוסדה בשנת [[תשל&amp;quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[חודש שבט]] [[תשס&amp;quot;ז]] נשלח מכתב פיטורים לכל צוות הישיבה, בטענה שאינם מתאמצים להגדיל את מספר התלמידים בישיבה. ראש הישיבה הרב [[יעקב רוזנשיין]] הועבר ממשרתו אך המשיך להיות כחלק מהצוות הרוחני של הישיבה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=13605 תורת אמת: כל הצוות פוטר]{{שטורעם}}}}. את תפקידו קיבל הרב [[זאב סגל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/27789 ראש-ישיבה חדש לישיבה הקטנה &#039;תורת-אמת&#039;: הרב סגל] {{COL}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===המבנה===&lt;br /&gt;
הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&amp;quot;ד ירושלים|שיכון חב&amp;quot;ד בעיר]], מעל ל[[בית הכנסת]] [[חב&amp;quot;ד]] המרכזי, במבנה שהוקם בשנת [[תשס&amp;quot;ד]] בסיועו של הנגיד החסידי ר&#039; [[שמואל מלמד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/2072 אוכלסה]{{COL}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש הישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[ר&amp;quot;מ|רמי&amp;quot;ם]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א&#039;.&lt;br /&gt;
*הרב [[לוי יצחק כהן]] - ר&amp;quot;מ בעיונא - שיעור א&#039;.&lt;br /&gt;
*הרב [[יחיאל מיכל דאברוסקין]] -  ר&amp;quot;מ שיעור ב&#039;.&lt;br /&gt;
*הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - ר&amp;quot;מ שיעור ג&#039;.&lt;br /&gt;
*הרב [[יחיאל קדם]] -  ר&amp;quot;מ גירסא שיעור א&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משפיע|משפיעים]]&lt;br /&gt;
*הרב יעקב ישראל אהרונסון- שיעור א&#039;.&lt;br /&gt;
*הרב לירון ליפא אברהם שוורץ- שיעור ב&#039;.&lt;br /&gt;
*הרב יוסף יצחק רוזנברג - שיעור ג&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משגיח|משגיחים]]&lt;br /&gt;
*הרב [[ראובן בורושנסקי]].&lt;br /&gt;
הרב [[יוסף יצחק ליסון]]&lt;br /&gt;
הרב [[מאיר נוטיק]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[נו&amp;quot;נ|נו&amp;quot;נים]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים דוד לאופר]].&lt;br /&gt;
הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חברי צוות הישיבה בעבר===&lt;br /&gt;
*הרב [[זלמן נוטיק]]&lt;br /&gt;
*הרב ראובן הורביץ&lt;br /&gt;
*הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]].&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב יוסף משה סלונים]]&lt;br /&gt;
*הרב אריאל נווה&lt;br /&gt;
*הרב צבי רודרמן&lt;br /&gt;
*הרב מאיר אליאני&lt;br /&gt;
*הרב [[נועם הרפז]]&lt;br /&gt;
*הרב ישראל אריה לייב וולוסוב&lt;br /&gt;
*הרב עודד למברג&lt;br /&gt;
*הרב [[נחמיה גרייזמן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[דוד אופן]]&lt;br /&gt;
*הרב שמואל קוביטשעק&lt;br /&gt;
*הרב יצחק מאיר בריכטא&lt;br /&gt;
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]].&lt;br /&gt;
* הרב משה יצחק הכט&lt;br /&gt;
* הרב שניאור זלמן כהן&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==בוגרי הישיבה==&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב סלונים (ירושלים)]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&amp;quot;ד בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.&lt;br /&gt;
*הרב [[שרגא פייבל פרידמן]] - שליח הרבי ב[[זכרון יעקב]] ומחנך וסגן מנהל ב[[תלמוד תורה בני מנחם חדרה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[תורת אמת חברון]]&lt;br /&gt;
*[[תורת אמת ירושלים]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של הישיבה]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://77012.blogspot.com/2025/03/blog-post_25.html הוידאו המלא מכנס מושקע לחב&amp;quot;ד בירושלים על &#039;עבודת התפילה&#039; עם זקני החסידים]&#039;&#039;&#039;, באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}} {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]&lt;br /&gt;
* [https://drive.google.com/file/d/1WzYkZiZ2Oq7mTe79cNCgvaET8BtrNNOS/view?usp=sharing קובץ &#039;הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&#039;, גליון מ&#039;] - י&amp;quot;ב-י&amp;quot;ג תמוז תשע&amp;quot;ה&lt;br /&gt;
* [https://drive.google.com/file/d/17uP78vFHC5J-9hmkwrvvlk5hHUCn_Vsj/view?usp=sharing קובץ &#039;הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&#039;, גליון מ&amp;quot;א] - ר&amp;quot;ח מנחם-אב תשע&amp;quot;ו&lt;br /&gt;
* [https://drive.google.com/open?id=17qeypEbulxgi89jet3YjDEx14dgigPG0 קובץ &#039;הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&#039;, גליון מ&amp;quot;ב] - חג השבועות תשע&amp;quot;ח&lt;br /&gt;
* [https://drive.google.com/file/d/18a0aClwVFHWHChUAQ4IRmwSLrLaGt4-Z/view?usp=sharing קובץ &#039;הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&#039;, גליון מ&amp;quot;ג] - ט&amp;quot;ו מנחם-אב תש&amp;quot;פ&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/news/24696 היו ימים]&lt;br /&gt;
* [https://chabad.info/beis-medrash/1116155/ קובץ הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש גליון מ&amp;quot;ו - א&#039; מנחם אב תשפ&amp;quot;ד]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
* הרב יוסף אשכנזי, &#039;&#039;&#039;תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש&#039;&#039;&#039;, הוצאת חזק, תשע&amp;quot;ב&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840580</id>
		<title>תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840580"/>
		<updated>2026-04-09T17:43:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840506 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה&lt;br /&gt;
|תמונה=שיעור אור יהודה.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=שיעור בזאל הישיבה&lt;br /&gt;
|אפיון=ישיבה קטנה&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=[[תשס&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
|מיקום=[[אור יהודה]]&lt;br /&gt;
|מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=הרב עמנואל מזרחי&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים=120&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=אור התמימים&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב שלום דובער מרכוס&lt;br /&gt;
|משפיע ראשי=הרב נחמיה סגל&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[שלום דובער הנדל]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|סמל הישיבה]]&lt;br /&gt;
ישיבת &#039;&#039;&#039;תומכי תמימים ליובאוויטש אור יהודה&#039;&#039;&#039; היא [[ישיבה קטנה]] שנוסדה לקראת שנת הלימודים [[תשס&amp;quot;ה]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]] והרב אברהם בן שמעון שהיה המנהל הגשמי במשך 3 שנים הראשונות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&amp;quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה בתיאום ושיתוף פעולה עם שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן. מנהל הישיבה בשנים הראשונות הרב אברהם בן שמעון כשראש הישיבה והמנהל החינוכי היה הרב שלום דובער הנדל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בין החידושים שהובילה הישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד ב[[ענייני משיח וגאולה]] אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד. בנוסף הנהלת הישיבה שמה לה למטרה למקסם את ימי הלימודים וימי הלימודים היו מעבר לשאר ימי הלימודים הרגילים המקובלים בישיבות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים במבנה בית חב&amp;quot;ד בעיר, ברחוב דוד אלעזר כשהשינה הייתה במבנה סמוך, בשנה שלאחריה עקב הגידול במספר התלמידים עברה הישיבה אל המבנה בו היא שוכנת עד היום ברחוב מעלה המגדל השוכן באזור התעשייה החדש בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם היווסדות הישיבה שימש הרב הנדל כראש הישיבה ו[[ר&amp;quot;מ]] והרב [[משה רוזנבלט]] שימש כ[[משפיע]], בנוסף כיהן הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] כחבר והנהלה והרב [[חיים אשכנזי]] כמשפיע כללי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת הלימודים [[תשס&amp;quot;ו]] הצטרפו לצוות הרוחני המשגיח הרב לוי יצחק שמח, הר&amp;quot;מ הרב שמואל קליינמן והמשפיעים הרב [[יוסף יצחק בקשי]] והרב [[יוסף יצחק שוורץ]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ז]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמואל ביטון]], שמשמש כמנהל הרוחני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ט]] התחילה הישיבה פרויקט שיפוץ מקיף במהלכו שופץ כליל מבנה הזאל, ונבנו מקווה ופנימיה חדשה במבנה סמוך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[תשפ&amp;quot;ה]] ערכה קמפיין לקניית בניין חדש וגדול עבור הישיבה קטנה, ובתאריך [[י&amp;quot;ט אדר]] חתם הרב הענדל את הקמפיין שבמסגרתו גוייסו 20 מיליון ש&amp;quot;ח{{הערה|אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/meoravut/1193019/ הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20,000,000 לבניית הזאל] {{אינפו}} כ&#039; אדר תשפ&amp;quot;ה.}}{{הערה|{{כפר||לקראת בניית זאל מרווח: הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20 מליון שקל|2103|82|תשפ&amp;quot;ה}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]] מונה הישיבה קטנה כ-120 תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==&lt;br /&gt;
===מבצע תורה ונסיעה לרבי===&lt;br /&gt;
בשנת [[תשס&amp;quot;ז]] התחיל בישיבה &#039;מבצע תורה&#039; כשבמרכזו התלמידים עושים סיום של כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בסיום המבצע חולקו לבחורים מלגות בהתאם להצלחתם במבחנים התקופתיים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י&#039; בשבט|י&#039;]] - [[י&amp;quot;א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב&amp;quot;ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע&amp;quot;ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות. במהלך הנסיעה התמימים זוכים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] . מדי יום מתקיימים התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך{{הערה|[https://chabad.info/news/934591/ המסע בשנת תשפ&amp;quot;ג{{אינפו}}]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ישיבת הקיץ באלמא אטא ===&lt;br /&gt;
[[קובץ:ישיבת-קיץ-אור-יהודה-קזחסטן.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|תמונה קבוצתית של הישיבת קיץ בשנת [[תשפ&amp;quot;ב]]]]&lt;br /&gt;
במהלך השנים דאגה הנהלת הישיבה לניהול ישיבת קיץ באור יהודה עבור תלמידי הישיבה. החל משנת תשע&amp;quot;ח הצטרפו לראשונה תלמידי הישיבה, לישיבת קיץ אהלי לוי יצחק ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] שכללה נציגים מכל ישיבות חב&amp;quot;ד בארץ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהמשך החליטה הנהלת הישיבה לקבוע ישיבת קיץ באלמא אטא כל שנה, החלו בשנת תשע&amp;quot;ט (והופסק עקב הקורונה) וחודש לאחמ&amp;quot;כ משנת תשפ&amp;quot;ב ואילך. הישיבת קיץ היא בשיתוף עם השלוחים המקומיים{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&amp;quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ&amp;quot;ו אב התשפ&amp;quot;ג.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשפ&amp;quot;ד]] עקב מחירי הטיסות, ישיבת הקיץ התקיימה במצפה רמון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מאפייני הישיבה==&lt;br /&gt;
מאז היווסדה הנהיגה הנהלת הישיבה חידושים רבים שלא היו נהוגים בקרב ישיבות קטנות בארץ ובהם:&lt;br /&gt;
* [[אחדות]] - הישיבה אינה משתייכת לשום צד פוליטי ב[[חסידות חב&amp;quot;ד]], ו[[תמים|התמימים]] הלומדים בה נמנים על [[ג&#039; בתמוז תשנ&amp;quot;ד|כל גוני הקשת החב&amp;quot;דיים]].&lt;br /&gt;
* סדר לימוד [[גאולה ומשיח]], בעיקר התעמקות בשיחות ה[[דבר מלכות]] כחלק מסדרי הישיבה.&lt;br /&gt;
* קיום התוועדות ונוכחות בחג ה[[פורים]] בישיבה.&lt;br /&gt;
* [[נסיעה לרבי]] משותפת של תלמידי הישיבה עם הצוות בנוסף ל[[חודש תשרי]].&lt;br /&gt;
* בניית חדר מיוחד &#039;קליימקע&#039; ל[[כתיבה לרבי|כתיבה]] ו[[התקשרות לרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/116969 חדר כתיבה לרבי ייחודי נחנך בישיבה באור יהודה {{col}}]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
===הצוות הרוחני===&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הכהן הנדל]]&lt;br /&gt;
* משגיח כללי - הרב לוי יצחק שמח&lt;br /&gt;
* משגיח - הרב שלום דובער מרכוס&lt;br /&gt;
* משגיח אחה&amp;quot;צ: הרב יוסף יצחק הכהן כץ&lt;br /&gt;
* מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[ר&amp;quot;מ]]ים:&lt;br /&gt;
;עיונא:&lt;br /&gt;
* שיעור א&#039;- הרב [[צמח תעיזי]]&lt;br /&gt;
* שיעור ב&#039; 1 - הרה&amp;quot;ת לוי הענדל &lt;br /&gt;
* שיעור ב&#039; 2 - הרב מאיר ג&#039;ובאני&lt;br /&gt;
* שיעור ג&#039; - הרב יוסף יצחק כ&amp;quot;ץ&lt;br /&gt;
;ר&amp;quot;מים הפרטניים לעיונא:&lt;br /&gt;
הרב מנחם מענדל סינגאוי.&lt;br /&gt;
הרב שניאור זלמן לייכטר.&lt;br /&gt;
;גירסא:&lt;br /&gt;
* שיעור א&#039;  - הרב [[נחמיה סגל]]&lt;br /&gt;
* שיעור ב&#039; [[נו&amp;quot;נ]] - הרב צמח תעיזי&lt;br /&gt;
* שיעור ג&#039; נו&amp;quot;נ - הרב [[יוסף יצחק שוורץ]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משפיע]]ים:&lt;br /&gt;
* שיעור א&#039; 1 - הרה&amp;quot;ת יהודה לייב חנונו&lt;br /&gt;
* שיעור א&#039; 2 - הרה&amp;quot;ת לוי הענדל&lt;br /&gt;
* שיעור ב&#039; - הרב לוי יצחק שמח&lt;br /&gt;
* שיעור ג&#039; - הרב [[נחמיה סגל]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;נו&amp;quot;נ פרטני:&lt;br /&gt;
* הרב שניאור זלמן לייכטר&lt;br /&gt;
* הרב מנחם מענדל סנגאוי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;הצוות הגשמי&lt;br /&gt;
* מנכ&amp;quot;ל - הרב [[שלום דובער הכהן הנדל]]&lt;br /&gt;
* סמנכ&amp;quot;ל - [[יחיאל פלמן]]&lt;br /&gt;
* מנהל אדמיניסטרטיבי - הרב עמנואל מזרחי,&lt;br /&gt;
* הרב מיכאל הכהן פרידמן,&lt;br /&gt;
* הרב דוד רוזן,&lt;br /&gt;
* הרב לוי אוטינסקי.&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===צוות הישיבה בעבר===&lt;br /&gt;
*הרב [[שמואל ביטון]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים אשכנזי]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק אקסלרוד]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף יצחק בקשי]]&lt;br /&gt;
*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שמואל קליינמן]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תומכי תמימים הצמיחה נא&#039;&#039;&#039;, [[שבועון בית משיח]] גליון 1291 עמוד 32&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]&#039;&#039;&#039; באתר [[חב&amp;quot;ד אינפו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:אור יהודה (קטנה)}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840579</id>
		<title>תומכי תמימים בית שמש (קטנה)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840579"/>
		<updated>2026-04-09T17:43:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840505 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}&lt;br /&gt;
{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)&lt;br /&gt;
|תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png&lt;br /&gt;
|כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י&amp;quot;ג תמוז]] ה&#039;[[תש&amp;quot;פ]].&lt;br /&gt;
|אפיון= ישיבה קטנה&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע&amp;quot;ו]]&lt;br /&gt;
|תאריך סגירה=&lt;br /&gt;
|מיקום=בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, [[בית שמש]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=ר&#039; חיים שארף&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים= כ-160&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=שער הפלפול&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[אלול]] [[תשע&amp;quot;ו]]]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|זאל הישיבה החדש]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תותלבש77.jpg|ממוזער|טקס סיום ספר הרמב&amp;quot;ם בישיבה]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תותלבש78.jpg|ממוזער|זאל הישיבה במהלך התוועדות חסידית]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תותלבש79.jpg|ממוזער|חלק מרבני הישיבה]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תותלבש71.jpg|ממוזער|חלק ממצטייני מבצע תורה בישיבה]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|כנס סיום הרמב&amp;quot;ם בזאל הישיבה הישן]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:סמל ערוך חדש.jpg|ממוזער|סמל הישיבה]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:זאל ישיבת תות&amp;quot;ל בית שמש.jpg|ממוזער|הזאל]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש&#039;&#039;&#039; היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע&amp;quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע&amp;quot;ח]] ומנהלה הגשמי מאז הוא הרב שניאור לידר מנכ&amp;quot;ל מוסדות ופרצת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות הישיבה==&lt;br /&gt;
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע&amp;quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע&amp;quot;ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&amp;quot;ב-תשע&amp;quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת &#039;יפה נוף&#039; בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן. לאחר המעבר למתחם ב[[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס&amp;quot;ב-תשע&amp;quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנים [[תשע&amp;quot;ח]] - [[תשע&amp;quot;ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם &amp;quot;[[הישיבה של הרבי]]&amp;quot;, שהופץ בקהילות אנ&amp;quot;ש ברחבי הארץ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את [[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י&amp;quot;ד אלול]] [[תנש&amp;quot;א]] מורה הרבי להקים בכל בית &amp;quot;מעין ישיבת תומכי תמימים&amp;quot;.}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ &amp;quot;תומכי תמימים בכל בית&amp;quot; • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}. האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת שנת הלימודים תשפ&amp;quot;ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח&#039; המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[ביתר עילית]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את&amp;quot;ה]], יח&amp;quot;צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו&amp;quot;ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[שלמה רוזנבלט]], חיים מרטון, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ו[[מנחם מענדל טאלער]].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת שנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ב]] נבנה זאל גדול ומרווח עקב התרחבות הישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת [[י&#039; שבט]] [[תשפ&amp;quot;ג]] הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]] מונה הישיבה כ-160 [[תמימים]].&lt;br /&gt;
=== התוועדויות ויומי דפגרא ===&lt;br /&gt;
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== שיעורים ומבצעים מיוחדים ===&lt;br /&gt;
מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:&lt;br /&gt;
* מבצע תורה - חסידות: בכל חודש הישיבה מפיקה חוברת מהודרת עם כ12 מאמרים יסודיים שהבחורים לומדים ומשננים בכדי שיהיה מונח אצלם סוגיה שלימה בחסידות. המשפיעים בישיבה עמלים על ליקוט מאמרי חסידות של רבותינו נשיאנו ובמיוחד של הרבי מלך המשיח, מאמרי אדמו&amp;quot;ר הזקן בליקוטי תורה - תורה אור ומאמרי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, שמתפרש על שלוש שנים ומחולק לפי נושאים{{הערה|בשנה הראשונה – עניינם הפנימי של מועדי השנה. בשנה השנייה – סוגיות בחסידות. ובשנה השלישית – עבודת ה&#039; בפנימיות התורה. }}. &lt;br /&gt;
* מבצע תורה - נגלה: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון בהם נדרש הבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות{{הערה|בשנת תשפ&amp;quot;ד סיימו 21 מתלמידי הישיבה את מסכת בבא בתרא עם תוספות לאחר שנבחנו באופן מלא [https://chabad.info/news/1135134/ ישי&amp;quot;ק בית שמש: מבחן פומבי על &amp;quot;גאנץ בבא בתרא&amp;quot; עם תוספות] {{אינפו}}.}}.&lt;br /&gt;
הרב אליהו אמויאל פתח בכיתתו את &#039;&#039;&#039;מועדון התפילה&#039;&#039;&#039; המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, התוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== שיטה לימודית ===&lt;br /&gt;
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, בכך שהתלמידים מחולקים לכיתות על פי רמתם הלימודית, וכך יכול התלמיד להתקדם ביתר קלות, כשהוא מוצא עצמו ברמה המקבילה שאר תלמידי הכיתה. בכדי לעקוב אחר התקדמות התלמידים מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו נבחנת מחדש התאמתו של כל תלמיד לכיתתו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבה ניתן מענה לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד פרטני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבה קיים &#039;קאך&#039; מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של &#039;הלכה למעשה&#039;, שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות. בסוף שנת הלימודים תשפ&amp;quot;ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבה ניתן מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות רחבה על שיחותיו של הרבי על הגאולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== שיטה חינוכית ===&lt;br /&gt;
הישיבה נמנעת מקנסות כספיים ודוגלת בחינוך באמצעות שיח עם התלמידים. במידת הצורך תיתכן הרחקת תלמיד מהישיבה לזמן מוגבל או זימון הורים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהתאם לגישתה החינוכית, ישנו שיח פתוח בין ההנהלה ותלמידי הישיבה, והתלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ישנם מספר נושאים עליהם מושם דגש מיוחד בישיבה: ביניהם &#039;&#039;&#039;שמירת הזמנים&#039;&#039;&#039;, הנהגת התלמידים בבית, הזהירות משימוש באינטרנט ובכליו ובפרט בזמני החופשות, ההכנות לקראת &#039;&#039;&#039;הנסיעה לרבי&#039;&#039;&#039; ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = === הנהלת הישיבה ===&lt;br /&gt;
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור לידר]] - מנהל כללי&lt;br /&gt;
*הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]] שיעור ג&#039; ומשגיח ראשי&lt;br /&gt;
*הרב שניאור אנקווה - [[משגיח]] שיעור ב&#039; ומשפיע שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א&#039; ומשפיע שיעור ב&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===[[ר&amp;quot;מ|ר&amp;quot;מים]] בגמרא עיונא וגירסא ===&lt;br /&gt;
&amp;lt;!-- נא לא לשנות את סדר הרמות! הרמות השתנו וזה הרמות החדשות נכון לשנת הלימודים פ&amp;quot;ה(הרמות מהקטן לגדול)! --&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שיעור א&#039;:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*הרב אליהו קטורזה - רמה א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור זלמן וויספיש]] - רמה א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב יוסף יצחק באשה - רמה ב&#039;&lt;br /&gt;
*הרב שלום דובער מיפעי - רמה ג&#039;&lt;br /&gt;
*הרב נועם בן חמו - רמה ד&#039;&lt;br /&gt;
*הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שיעור ב&#039; וג&#039;:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*הרב חנניה כהן - רמה א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ב&#039;&lt;br /&gt;
*הרב לוי יצחק שניאורסון - רמה ג&#039;&lt;br /&gt;
*הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ד&#039;&lt;br /&gt;
*הרב מנחם מענדל כהן - רמה ה&#039;&lt;br /&gt;
*הרב שלום דובער וויספיש - [[נו&amp;quot;נ]]&lt;br /&gt;
*הרב התמים יוסף יצחק ישראלי - [[משיב]] בעיונא וגירסא&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר&amp;quot;מ|ר&amp;quot;מים]] לפי שיעורים===&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שיעור א&#039;:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*הרב שלום בער קטורזה - [[משפיע]].&lt;br /&gt;
*הרב שניאור זלמן אנקווה - [[משפיע]].&lt;br /&gt;
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שיעור ב&#039;:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].&lt;br /&gt;
*הרב אליהו אמויאל.&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק איתן מזרחי]] - [[משיב]] בהלכה ובגאומ&amp;quot;ש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שיעור ג&#039;:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים דוד וילהלם (בית שמש)|חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].&lt;br /&gt;
*הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ&amp;quot;ש.&lt;br /&gt;
*הרב שניאור זלמן גליס- [[משיב]] בהלכה ובגאומ&amp;quot;ש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הנהלה גשמית===&lt;br /&gt;
*ר&#039; חיים שארף - מנהל גשמי&lt;br /&gt;
*ר&#039; מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית&lt;br /&gt;
*ר&#039; גרשון פקטור - מזכיר ראשי&lt;br /&gt;
*ר&#039; צבי לוין - מזכיר משנה&lt;br /&gt;
*ר&#039; אברהם חנוך - מנהל מטבח&lt;br /&gt;
*ר&#039; אברהם רוזנפלד - מנהל פנימיות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===יועצים===&lt;br /&gt;
*ר&#039; יעקב (יענק&#039;ל) סגל - יועץ חינוכי&lt;br /&gt;
*ר&#039; [[זאב רייניץ]] - יועץ&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===רבני הישיבה בעבר===&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע&amp;quot;ח]] - [[תש&amp;quot;פ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - [[תש&amp;quot;פ]] - [[תשפ&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר&amp;quot;מ ומשפיע - [[תשע&amp;quot;ו]] - [[תשע&amp;quot;ט]]&lt;br /&gt;
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר&amp;quot;מ, משפיע ומנהל חינוכי [[תשע&amp;quot;ז]] - [[תשפ&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
*הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע&amp;quot;ט]] - [[תשפ&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שי שמעון כהן]] - ר&amp;quot;מ, משיב בהלכה [[תשע&amp;quot;ט]] - [[תשפ&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ראו גם ==&lt;br /&gt;
* [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* [https://www.tmimim.com תמימים קום] - בלוג הישיבה {{קישור שבור|א&#039; תמוז (בדר&amp;quot;ח) תשפ&amp;quot;ב, ימות המשיח}}&lt;br /&gt;
* [https://drive.google.com/drive/folders/11IiBQzVCgn2dUQ_12DKntRZbBq0xU4rH הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש, ישיבת קטנה תות&amp;quot;ל בית שמש.]&lt;br /&gt;
* [https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
* [https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_7.html גלריה מרהיבה: מאות התעוררו בבית שמש בכנס על &#039;עבודת התפילה&#039;]&#039;&#039;&#039; - [https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_30.html לצפייה בוידאו המלא מהכנס], באתר &#039;[[לחלוחית גאולתית]]&#039; {{לחלוחית}} {{וידאו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:בית שמש (קטנה)}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840578</id>
		<title>ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840578"/>
		<updated>2026-04-09T17:42:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840503 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה &#039;חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת&#039;|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}&lt;br /&gt;
{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)&lt;br /&gt;
|תמונה=בניין ישיבת חח&amp;quot;ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png&lt;br /&gt;
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה&lt;br /&gt;
|אפיון=ישיבה קטנה&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס&amp;quot;ט]]&lt;br /&gt;
|תאריך סגירה=&lt;br /&gt;
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]&lt;br /&gt;
|מייסד=&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]&lt;br /&gt;
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ&#039;]]&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים=250 (נכון לשנת [[תשפ&amp;quot;ו]])&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&lt;br /&gt;
|אתר אינטרנט=&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע&amp;quot;ג]])]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|ממוזער|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ&amp;quot;ד]])]]&lt;br /&gt;
[[ישיבה|ישיבת]] &#039;&#039;&#039;חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת&#039;&#039;&#039; היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== היסטוריה ==&lt;br /&gt;
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס&amp;quot;ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש&amp;quot;ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] . וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש&amp;quot;נ - תשנ&amp;quot;ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ&amp;quot;ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.&lt;br /&gt;
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש&amp;quot;פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות &amp;quot;יתד התשובה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע&amp;quot;ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע&amp;quot;ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע&amp;quot;ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת שנת הלימודים [[תש&amp;quot;פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י&#039; חשוון]] [[תשפ&amp;quot;א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע&amp;quot;ט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב&amp;quot;ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] ותומכי תמימים צפת, למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]] מונה הישיבה 250 [[תמימים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&#039;בית שמיל&#039;==&lt;br /&gt;
לקראת שנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]], הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולעילוי נשמת ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ייפתח סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף כולל כיתה של תלמידי שיעור א&#039;, כיתה אחת של שיעור ב&#039;, וכיתה אחת של שיעור ג&#039;. הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף. הסניף כלול פניימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד{{הערה|[https://chabad.info/special/1210434/ חשיפה ראשונית: הישיבה קטנה בצפת מתרחבת ומתפצלת ל-2] באתר {{אינפו}}.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צוות הישיבה ==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ראש הישיבה&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;חברי ההנהלה&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]&lt;br /&gt;
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ&#039;]]&lt;br /&gt;
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משגיח]]ים&lt;br /&gt;
* הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב יעקב אריה משגיחים שיעור ב&#039; וג&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;הישיבה הוותיקה (מלון רון)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[ר&amp;quot;מ]]ים&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר&amp;quot;מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה&lt;br /&gt;
* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר&amp;quot;מ שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר&amp;quot;מ שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר&amp;quot;מ שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר&amp;quot;מ שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
* הרב ישראל ויינטראוב - ר&amp;quot;מ שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר&amp;quot;מ שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר&amp;quot;מ שיעור ג&#039; ור&amp;quot;מ כללי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משפיע]]ים&lt;br /&gt;
* הרב יהודה אריה קורנט - משפיע שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[נושא ונותן|משיבים]]&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]]&lt;br /&gt;
* הרב [[גד רון גואל עמנואל]]&lt;br /&gt;
* הרב מנחם מענדל הניג&lt;br /&gt;
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס&lt;br /&gt;
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי&lt;br /&gt;
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ&lt;br /&gt;
* הרב יהודה אריה הבר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;הנהלה גשמית&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי&lt;br /&gt;
* הרב אור סיקוראל - מזכיר&lt;br /&gt;
* הרב ישראל מלכה - מנהל פנימיה&lt;br /&gt;
;הסניף החדש (בית שמול)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[ר&amp;quot;מ]]ים&lt;br /&gt;
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - ר&amp;quot;מ שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל רייכמן]] - ר&amp;quot;מ שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר&amp;quot;מ שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משפיע]]ים&lt;br /&gt;
* הרב דובער גנדל - משפיע שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ&#039;]] - משפיע שיעור ג&#039; ומשפיע ראשי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* הרב [[מתניה אברג&#039;ל]] - משיב&lt;br /&gt;
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]] - משיב&lt;br /&gt;
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[ישיבת חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ תגיות:ישיבה קטנה צפת] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:צפת}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבת חח&amp;quot;ל צפת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות בצפת]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&amp;diff=840577</id>
		<title>תומכי תמימים אלעד</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&amp;diff=840577"/>
		<updated>2026-04-09T17:42:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840502 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=תומכי תמימים אלעד&lt;br /&gt;
|תמונה= זאל אלעד.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה&lt;br /&gt;
|אפיון=ישיבה קטנה&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
|מיקום=[[אלעד]]&lt;br /&gt;
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]&lt;br /&gt;
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=הרב שועי שטרסברג, הרב יוסף יצחק חנונו&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים=152}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]&lt;br /&gt;
ישיבת &#039;&#039;&#039;תומכי תמימים אלעד&#039;&#039;&#039; היא ישיבה קטנה הממוקמת ב[[אלעד]] בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], יחס אישי, עבודה אישית, חיות חסידית, רמת לימודים המותאמת לרמת הבחור ותנאים גשמיים טובים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&amp;quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]] לאחר שנסגרה הישיבה בבני ברק בה שימש כר&amp;quot;מ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים ומימון, כשבמהלך תקופה זו למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב&amp;quot;ד בעיר וישנו בדירות שכורות. בשנת [[תשס&amp;quot;ד]] הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש תשרי תשפ&amp;quot;א החלו העבודות לבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות&amp;quot;ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}, במהלכן החלה בניה אינטנסיבית .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש סיוון תשפ&amp;quot;א פתחה הישיבה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש&amp;quot;ח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בח&amp;quot;י אלול תשפ&amp;quot;ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה, הכולל את הבניין הראשון - בו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני המכיל את משרדי ההנהלה. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים גדול, שפותח במסע התרמה של עשרות אלפי שקלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת שנה&amp;quot;ל תשפ&amp;quot;ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות לצורך הכפלת גודלם ומספר החדרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחורף תשפ&amp;quot;ד נערך אירוע הנחת אבן הפינה (שבו הוצג את החפירה שבו נטען שנגע הרבי בהרחבת בית חיינו ב[[י&amp;quot;ז אלול תשמ&amp;quot;ח]]) לבנייני הפנימייה המתעדים להיבנות בקרוב בעז&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף חורף תשפ&amp;quot;ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר&#039; משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר הישיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ומזרקת נוי לרווחת התמימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילת שנות הישיבה מנה כל שיעור כיתה אחת בלבד. לאחר כניסת הישיבה לקמפוס החדש, בתחילת שנה&amp;quot;ל תשפ&amp;quot;ה, הוכפלה כמות התלמידים ונוספה כיתה נוספת בשיעור א&#039; ולאחר שנה נוסף גם המשפיע הרב [[מנחם מענדל בן הרא&amp;quot;ש]] כמשפיע לכיתה הנוספת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת הלימודים [[ה&#039;תשפ&amp;quot;ה]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מפעילות הישיבה ==&lt;br /&gt;
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[יהוד]] הסמוכות, ול&amp;quot;[[מסיבות שבת]]&amp;quot; ברחבי העיר, &amp;quot;[[מבצע הקהלת קהילות|הקהלת קהילות]]&amp;quot; ו[[חזרת דא&amp;quot;ח ברבים|חזרת דא&amp;quot;ח]] בבתי כנסיות, וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם מבתים חב&amp;quot;דים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]&#039;&#039;&#039;: הרב [[אברהם אשר בלינוב]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משגיח]] כללי&#039;&#039;&#039;: הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;משגיח [[נגלה]]&#039;&#039;&#039;: הרב [[שניאור זלמן לישנר]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מנהל רוחני&#039;&#039;&#039;: הרב [[יעקב זכריה קטן]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מזכיר&#039;&#039;&#039;: הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מנהל:&#039;&#039;&#039; הרב שניאור בלינוב&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הנהלה גשמית&#039;&#039;&#039;: הרב שועי שטרסברג, הרב יוסף יצחק חנונו&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מנהל פנימייה&#039;&#039;&#039;: הרב מנחם מענדל פולק&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;משיב לגירסא מס&#039; ברכות&#039;&#039;&#039;: הרב [[משה דב זילברשטרום]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אחראי תחום לימודי הגירסא וההלכה:&#039;&#039;&#039; הרב הגאון [[דוד מוזגורשווילי]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;רמי&amp;quot;ם לגירסא (שיעור א&#039;):&#039;&#039;&#039; הרב יוסף אלפרוביץ&#039;, הרב יהודה לייב חנונו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;משפיעים ורמ&amp;quot;ים:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
:&#039;&#039;&#039;שיעור א&#039;&#039;&#039;&#039;: רמי&amp;quot;ם: הרב [[משתמש:מוישי גורליק/שניאור זלמן לסקר|שניאור זלמן לסקר]], הרב [[אהרן בלינוב]]. משפיעים: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], הרב מנחם מענדל גמליאל.&lt;br /&gt;
:&#039;&#039;&#039;שיעור ב&#039;&#039;&#039;&#039;: ר&amp;quot;מים: הרב [[אליעזר זוננפלד]], הרב [[מנחם מענדל מקובצקי|מנחם מענדל מקוביצקי]]&amp;lt;ref&amp;gt;בנו של הרב [[דניאל מקובצקי]]&amp;lt;/ref&amp;gt;. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]], משפיע: הרב משה קסטל.&lt;br /&gt;
:&#039;&#039;&#039;שיעור ג&#039;&#039;&#039;&#039;: ר&amp;quot;מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===צוות בעבר===&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הרב [[אברהם חיים מזרחי]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הרב [[אהרן יואל בייטש]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הרב [[נתנאל לב]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב&amp;quot;ד)]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הרב [[שלום רוזנברג]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[דוב גרינברג]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אלישע גולדובסקי]]&lt;br /&gt;
*הרב [[משה פולק]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ארגונים בישיבה==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;את&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039; - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון תהלוכת ל&amp;quot;ג בעומר, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה מבצע תפילין&#039;&#039;&#039; - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]],שוהם,מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ומחוצה לה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב&amp;quot;ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]]. וחיזוק התקנה הק&#039; בין תלמידי התמימים.אחראי גם על סדר לימוד מידי בוקר לאחר ארוחת הבוקר בפרק אחד ברמב&amp;quot;ם עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה מראות קודש&#039;&#039;&#039; - מקרין בזאל כל יום לאחרי &#039;שחרית&#039; וידיאו&#039;ס של הרבי. ובליל שישי הקרנה של פארבריינגען שלם עם כיבוד קל לכל אורך הפארבריינגען.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה נ&amp;quot;א נ&amp;quot;ב&#039;&#039;&#039; - מקיים בערב שבת לפני מעריב לימוד שיחות אלו. מידי פעם מתקיימים מבחנים על השיחות עם הגרלות וכו&#039;.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה סדר השכם&#039;&#039;&#039; - בחורים שמגיעים לזאל לפני חסידות בוקר, ויושבים ולומדים. לעיתים יש כיבוד קל מהמשגיח המסור.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה לחלוחית&#039;&#039;&#039; - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ&#039;ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה ספרים והו&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039;- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי &#039;דבר מלכות&#039; השבועי.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה מסיבות שבת&#039;&#039;&#039; - בו יוצאים תלמידי שיעור ב&#039; להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה הקהלת קהילות&#039;&#039;&#039; - בו יוצאים תלמידי שיעור ג&#039; למסור דא&amp;quot;ח בבתי הכנסיות בצהרי יום שבת.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה &#039;נחת רוח&#039;&#039;&#039;&#039; - המקיים בליל שבת אחרי ההתוועדות, לימוד פארברייגענ&#039;ס שיש בהם משפטים נדירים מפיו הק&#039;, ומאחורי הקלעים שבהם.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;סדר לקוטי שיחות&#039;&#039;&#039; - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה&#039;קאך&#039; בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה רשימות&#039;&#039;&#039; - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת &amp;quot;רשימות&amp;quot; של כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר, הנמסרים ע&amp;quot;י הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה משיח וגאולה&#039;&#039;&#039; - אחראי על החדרת ה&#039;קאך&#039; העצום דכ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים ארבע פעמים בשבוע, כמו כן מידי פעם נמסרים שיעורים בידי אישים שונים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה הפצת המעיינות&#039;&#039;&#039; - אחראי על הפצת החסידות בעיר ישנם כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן, סאטמעאר, סקווירא, תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
* תגית &#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]&#039;&#039;&#039; {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&amp;quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/163932 דעטשע לתלמידי הישיבה] {{חב&amp;quot;ד און ליין}}&lt;br /&gt;
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}&lt;br /&gt;
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש הראשון] - אוצר החכמה&lt;br /&gt;
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&amp;quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]&#039;&#039;&#039; {{וידאו}}{{COL}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{תבנית:תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות חב&amp;quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&amp;diff=840576</id>
		<title>שיחת משתמש:בן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&amp;diff=840576"/>
		<updated>2026-04-09T17:41:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* השחתות בנוגע לליבה בישיבות חב&amp;quot;ד */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{בה}}{{חממה}}בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 21:30, 16 באפריל 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ברוך הבא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בן שלום. בקש ל[[תומכי תמימים לוד]] אין להכנס ל[[חב&amp;quot;דפדיה:מלחמת עריכה|מלחמת עריכה]] בשום אופן. כמו כן, כללי האתר דורשים ממך לשים לב לנאמר בתקצירי עריכה ובדף השיחה הרלוונטיים. גוט מועד [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&#039; בניסן ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 03:09, 7 באפריל 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השחתות בנוגע לליבה בישיבות חב&amp;quot;ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כבר כתבו לך על כך, בבקשה להפסיק אם זה [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:41, כ&amp;quot;ב בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 20:41, 9 באפריל 2026 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840573</id>
		<title>תומכי תמימים קריית גת (קטנה)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&amp;diff=840573"/>
		<updated>2026-04-09T17:39:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840501 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה&lt;br /&gt;
|תמונה=זאל תות&amp;quot;ל קריית גת.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=זאל הישיבה&lt;br /&gt;
|אפיון=ישיבה קטנה&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=תשמ&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
|תאריך סגירה=&lt;br /&gt;
|מיקום=[[קריית גת]]&lt;br /&gt;
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב שניאור זלמן רבינוביץ&#039;&lt;br /&gt;
|משפיע ראשי=הרב דובער ירוסלבסקי&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים=כ-210&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=הערות ועיונים&lt;br /&gt;
|אתר אינטרנט=&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
ישיבה קטנה &#039;&#039;&#039;תומכי תמימים קריית גת&#039;&#039;&#039; פועלת בעיר קריית גת ומסתעפת תחת הנהלת תות&amp;quot;ל המרכזית שבלוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת הלימודים [[תשפ&amp;quot;ו]] הישיבה מונה כ-210 תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:ישיבה-קטנה-קריית-גת.jpg|ממוזער|מבנה הכיתות (והזאל בעבר)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
בשנת [[תשמ&amp;quot;ג]] יצאה מ-770 קבוצה שמנתה כ10 תמימים לעיר [[קריית גת]] על מנת לחזק את הישיבה הקטנה חלקם אף נותרו והצטרפו בעתיד לצוות הישיבה, ביניהם הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר פעלו ה[[התלמידים השלוחים|תלמידים השלוחים]] בישיבה קשה לתאר, עשרות תמימים מבתים לא חב&amp;quot;דיים שנכנסו ללמוד בישיבה יצאו חסידים והקימו משפחות אנ&amp;quot;ש לתפארת, חלקם אף משמשים [[שליחות|שלוחים]] ברחבי העולם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשס&amp;quot;ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי&amp;quot;ם והמשפיעים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/600883/ תיעוד: ישיבת חב&amp;quot;ד קרית גת – סניף ביתר עילית]}} עד אשר פתחה את הלימודים במתווה קפסולות כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש&amp;quot;פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באחת מהשבתות האחרונות של השנה, מקיימת הישיבה &#039;&#039;&#039;&amp;lt;nowiki/&amp;gt;&#039;שבת אבות התמימים&#039;&#039;&#039;&#039; במסגרתה מגיעים אבות התמימים לישיבה למשך שבת שלמה. במהלך השבת לומדים האבות עם התמימים וחוזרים להיות &#039;תמימים&#039; לשבת אחת. ובנוסף מתוועדים עם התמימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת סיומה של שנת [[תשפ&amp;quot;ג]] והגידול במספר התלמידים הוכרז על הקמת מבנה כיתות חדש לישיבה הקטנה והונחה אבן הפינה למבנה החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/146075 קרית גת: טקס הנחת אבן הפינה לבניין כיתות חדש לישיבה{{col}}]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש ניסן [[תשפ&amp;quot;ד]] ערכה הישיבה אירוע התרמה עבור בנייה מהירה של זאל גדול עבור הישיבה קטנה{{הערה|[https://col.org.il/news/161777 כנס הבוגרים של ישיבה קטנה קרית גת]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש [[אלול]] [[תשפ&amp;quot;ה]] נחנך ה&#039;זאל&#039; החדש והמפואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1243481/ זאל חדש בישיבת תות&amp;quot;ל קרית גת] באתר {{אינפו}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ארגונים בישיבה==&lt;br /&gt;
*[[את&amp;quot;ה]]&lt;br /&gt;
*[[הערות התמימים]]&lt;br /&gt;
*[[סדר לקוטי שיחות|סדר שיחות]] - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].&lt;br /&gt;
*סדר [[רשימות הרבי|רשימות]] - מדי שבוע יושבים בערב ולומדים מה&#039;רשימות&#039; של הרבי.&lt;br /&gt;
*שידור - מדי שבוע מוקרן וידאו של הרבי בישיבה.&lt;br /&gt;
*[[משיח וגאולה]] - כל יום מתקיים סדר משיח וגאולה בסוף הפסקת הצהריים.&lt;br /&gt;
*די לעצטע שיחות - מדי שבוע ביום חמישי מתקיים שיעור בשיחה השבועית מהשנים ה&#039;תנש&amp;quot;א - ה&#039;תשנ&amp;quot;ב.&lt;br /&gt;
*סדר השכם - כל שבת מתקיים סדר חסידות רשות לפני חסידות בוקר.&lt;br /&gt;
*ללמוד ולשמור- מדי שבוע מתקיים שיעור או סדר ב[[שו&amp;quot;ע אדמוה&amp;quot;ז|הלכה - שולחן ערוך אדמוה&amp;quot;ז]].&lt;br /&gt;
*סדר לימוד [[רמב&amp;quot;ם]] ברבים - הוקם בשנת ה&#039;תשפ&amp;quot;ד ביוזמת תמימים משיעור ב&#039;.&lt;br /&gt;
*די תמימים פון א מאל - עיתון המסקר תולדות חיים של תמימים מליובוויטש הוקם בשנת ה&#039;תשפ&amp;quot;ה ביוזמת תמימים משיעור ב&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צוות הישיבה ==&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = *הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משגיח]]ים&lt;br /&gt;
*הרב ישראל דב זוהר.&lt;br /&gt;
*הרב [[יחיאל אלפנביין]].&lt;br /&gt;
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.&lt;br /&gt;
* הרב ארי מינצברג.&lt;br /&gt;
* הרב מנחם מענדל פרידמן.&lt;br /&gt;
;[[ר&amp;quot;מ]]ים&lt;br /&gt;
*הרב [[משה דובער הלוי הבר]].&lt;br /&gt;
*הרב מנחם מענדל הכהן.&lt;br /&gt;
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]].&lt;br /&gt;
*הרב נתן נטע פריז.&lt;br /&gt;
*הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.&lt;br /&gt;
*הרב יעקב יוסף רסקין.&lt;br /&gt;
*הרב אריה לייב פרידמן&lt;br /&gt;
*הרב אלחנן הכהן.&lt;br /&gt;
*הרב אריה יונתן חדד.&lt;br /&gt;
*הרב לוי יצחק הלוי הבר.&lt;br /&gt;
;[[משפיע]]ים&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].&lt;br /&gt;
*הרב יהודה הניג.&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב מויאל]].&lt;br /&gt;
*הרב שמואל בוטמן.&lt;br /&gt;
*הרב שניאור זלמן גולדמאן.&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב סינגאווי]].&lt;br /&gt;
*הרב [[הוד דוד אריה]].&lt;br /&gt;
*הרב אהרן קופרמן.&lt;br /&gt;
*הרב לויק בן שחר&lt;br /&gt;
;[[משיב]]ים&lt;br /&gt;
*הרב אהרן יעקובוביץ.&lt;br /&gt;
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.&lt;br /&gt;
*הרב יעקב הכהן.&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב סינגאווי]].&lt;br /&gt;
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.&lt;br /&gt;
*הרב זלמן הכהן.&lt;br /&gt;
*הרב יאיר בס.&lt;br /&gt;
*הת&#039; מנחם מענדל אדרעי.&lt;br /&gt;
* הרב יהודה שניידר.&lt;br /&gt;
===צוות בעבר===&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]].&lt;br /&gt;
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].&lt;br /&gt;
*הרב אשר קוביטשעק.&lt;br /&gt;
*הרב צבי אליהו בלוי.&lt;br /&gt;
*הרב אהרן פורסט.&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים ברוך רוזן]].&lt;br /&gt;
*הרב לוי מושקוביץ.&lt;br /&gt;
*הרב דובער הבלין.&lt;br /&gt;
*הרב נהוראי ביטון.&lt;br /&gt;
*הרב [[ירחמיאל גורליק]].&lt;br /&gt;
* הרב ישראל מאיר הלל.&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מתיבתא==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת#מתיבתא|מתיבתא חב&amp;quot;ד קרית גת]]}}&lt;br /&gt;
המתיבתא כוללת כיום את כיתות ז&#039;–ח&#039;. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס&amp;quot;ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע&amp;quot;ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה, עד שנת [[תשע&amp;quot;ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה &#039;אוהלי מנחם&#039; שאותו מנהל הרב [[טוביה חבקין]] יחד עם המתיבתא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשס&amp;quot;ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ ל[[קריית גת]] במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ&#039;, הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[נתן נטע פריז]] (עבר בשנת [[תש&amp;quot;ע]] לר&amp;quot;מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו&amp;quot;נ בישיבה קטנה), הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב [[דובער אליעזר הבלין]], הרב [[שלמה חנניה ממן]], הרב יוחאי מדליה, הרב [[יעקב מיוחס]], הרב ידידיה אייזן, הרב נתן יעקובוב והרב יהודה הניג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת תשפ&amp;quot;ב לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצונים==&lt;br /&gt;
*[https://www.yeshivatchabad.co.il/ אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית &amp;quot;תומכי תמימים קריית גת&amp;quot; {{אינפו}}]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&amp;diff=840572</id>
		<title>תומכי תמימים לוד</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&amp;diff=840572"/>
		<updated>2026-04-09T17:38:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840500 של בן (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ישיבה&lt;br /&gt;
|שם=תומכי תמימים לוד&lt;br /&gt;
|תמונה=זאל תות&amp;quot;ל לוד פ&amp;quot;ה.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=זאל הישיבה&lt;br /&gt;
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]&lt;br /&gt;
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש&amp;quot;ט]]&lt;br /&gt;
|תאריך סגירה=&lt;br /&gt;
|מיקום=[[לוד]]&lt;br /&gt;
|מייסד=ר&#039; [[זושא וילימובסקי]]&lt;br /&gt;
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]&lt;br /&gt;
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]&lt;br /&gt;
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]&lt;br /&gt;
|מספר תלמידים= 415&lt;br /&gt;
|ספר פלפולים=&lt;br /&gt;
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]&lt;br /&gt;
|אתר אינטרנט=https://tmimim.co.il/&lt;br /&gt;
|מפה=&lt;br /&gt;
|מנהל גשמי=הרב [[שלום בער חדד]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה, &#039;תומכי תמימים&#039; בעיר לוד|אחר=ישיבה אחרת המכונה &#039;תומכי תמימים המרכזית&#039;|ראו=תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}&lt;br /&gt;
ישיבת &#039;&#039;&#039;תומכי תמימים לוד&#039;&#039;&#039; היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש&amp;quot;ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו בלוד, נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה &amp;quot;ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
===התייסדות הישיבה בפרדס===&lt;br /&gt;
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:מבנה תות&amp;quot;ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]&lt;br /&gt;
בראשית שנת [[תש&amp;quot;ט]], קבוצת חסידי חב&amp;quot;ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש&amp;quot;ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת &amp;quot;[[אחי תמימים תל אביב]]&amp;quot; בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת &amp;quot;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]&amp;quot;, אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילת [[חודש שבט]] תש&amp;quot;ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב&amp;quot;דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב&amp;quot;ד ומוסדותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת&#039; [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר&#039; זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר&amp;quot;מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם &amp;quot;הפרדס&amp;quot; מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר&#039; זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר&#039; זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר&#039; זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ&amp;quot;ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א&#039; עמוד 34}}.&lt;br /&gt;
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב&amp;quot;דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הורה להנהלת הישיבה והת&amp;quot;ת לעמוד בקשר עם אנ&amp;quot;ש במקומות אחרים באה&amp;quot;ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג&#039;תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האגרות הראשונות מאת [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י&amp;quot;ט באדר תש&amp;quot;ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ חלק י ע&#039; קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א&#039; עמוד 34}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כך נוסדה ישיבת &amp;quot;תומכי תמימים&amp;quot; בלוד, אותה ניהל ר&#039; זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב&amp;quot;ד באה&amp;quot;ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&amp;quot;ה, פרק ז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===המנהל ר&#039; זושא וילימובסקי===&lt;br /&gt;
חלק חשוב היה לר&#039; זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב&amp;quot;ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר&#039; זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב&amp;quot;ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&amp;quot;ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א&#039; במבוא}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א&#039; עמוד 38}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:&lt;br /&gt;
&amp;quot;עם עלייתם ארצה של אנ&amp;quot;ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב&amp;quot;די בארצנו הקדושה&amp;quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===המנהל ר&#039; אפרים וולף===&lt;br /&gt;
בשלהי שנת [[תש&amp;quot;ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&amp;quot;ד באה&amp;quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש&amp;quot;ט]] עד [[תשי&amp;quot;ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי&amp;quot;ג עבר עם משפחתו ללוד.&lt;br /&gt;
את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===התפתחות הישיבה===&lt;br /&gt;
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו&amp;quot;ח לאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו&amp;quot;ח השיב אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: &amp;quot;נעים היה לי להתוודע עם הדו&amp;quot;ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד&amp;quot;{{הערה|אגרות אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ חלק י&#039; אגרת ג&#039;תקפז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בקיץ [[תשי&amp;quot;א]] עברה ישיבת &#039;[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]&#039; שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח&#039; ב[[אייר]] תשי&amp;quot;א: &amp;quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה&#039; מסתדר סדר הלימודים בישיבת &#039;תומכי תמימים&#039; ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&amp;quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו&#039; קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פיצול ובניה===&lt;br /&gt;
בשנת [[תשכ&amp;quot;ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב&amp;quot;ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה בכפר חב&amp;quot;ד אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים.&lt;br /&gt;
בערב י&amp;quot;ט מרחשון [[תשכ&amp;quot;ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב [[הרבי]] משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור ה[[ישיבה]]. כחצי שנה אחר כך בט&amp;quot;ו [[אייר]] [[תשכ&amp;quot;ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשלב הראשון הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ&amp;quot;ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש&amp;quot;ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס.&lt;br /&gt;
חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל&amp;quot;ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י&amp;quot;ח באלול|ח&amp;quot;י אלול]] תשל&amp;quot;ד, שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני [[גמרא]] בעל פה.&lt;br /&gt;
במקביל נבנו ה&#039;[[זאל]]&#039; וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל&amp;quot;ח]]. באותה שנה בכ&#039; [[סיוון]] עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה&amp;lt;ref&amp;gt;סדרת &#039;ימי תמימים&#039;. מתוך התכתבות ההנהלה עם ה[[רבי]].&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== המשך השינויים במבני הישיבה ===&lt;br /&gt;
בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום &#039;התעלה&#039; על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ&amp;quot;ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי&amp;quot;ם וחדרי ה[[משגיח]]ים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום. בסוף שנת [[תשפ&amp;quot;ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ&amp;quot;ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל ואוצר הספרים על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי&amp;quot;ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ&amp;quot;ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילת ניסן [[ה&#039;תשפ&amp;quot;ה|תשפ&amp;quot;ה]] (עם היציאה ל[[בין הזמנים]] [[פסח]]), החלה תוכנית השיפוץ הגדולה, במהלכה שופץ הזאל מהמסד ועד הטפחות ואף הורחב (על חשבון חדר-אוצר הספרים). במשך זמן זה עבר אולם לימוד הישיבה בתחילת חודש [[אייר]] לחדר האוכל, כשחדר האוכל עבר לאוהל שהוקם מאחורי מבנה הזאל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך חודש [[אייר]] נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ&amp;quot;ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪, ולבסוף הגיעו לכמעט 12,500,000 ₪.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש אלול תשפ&amp;quot;ה, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, הושלם שיפוץ הזאל והתלמידים חזרו ללמוד בו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תקופת קורונה===&lt;br /&gt;
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש&amp;quot;פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב&amp;quot;ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל&#039;ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב&amp;quot;ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ&amp;quot;א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===כיום===&lt;br /&gt;
[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה עד [[תשפ&amp;quot;ו]]]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:זאל לוד.jpeg|ממוזער|חזית הישיבה כיום]]&lt;br /&gt;
נכון לשנת [[תשפ&amp;quot;ו]] לומדים בישיבה 415 תמימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הישיבה תאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד הזמנים וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קבלת התלמידים השתנתה עם השנים, ואם בשנות ההקמה בהכוונת הרבי נקלטו תלמידים מכל העדות והחוגים ובכל רמה, הרי בשנים מאוחרות וכך נהוג כיום, מתקבלים תלמידים חזקים בלימוד והנהגה חסידית ורובם ככולם ממשפחות חב&amp;quot;דיות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ארגונים בישיבה===&lt;br /&gt;
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;את&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039; - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה [[לקוטי שיחות]]&#039;&#039;&#039; - תמימים הנבחרים ע&amp;quot;י הנהלת הישיבה לניהול סדר לקוטי שיחות בכל ערב ולהחדרת ה&#039;קאך&#039; בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות. מידי פעם יו&amp;quot;ל קבצים להחדרת ה&#039;קאך&#039; בלקו&amp;quot;ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו&amp;quot;ש.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה [[משיח וגאולה]]&#039;&#039;&#039; - אחראי על החדרת ה&#039;קאך&#039; בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר &#039;הכנה&#039; ועל השיעורים היומיים לאחר התפילה, על מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי המשיח וגאולה השבועיים הנמסרים ע&amp;quot;י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש]]&#039;&#039;&#039; - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה בחוברות תורה תמימה ועוד, והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ&amp;quot;ש.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה די לעצטע שיחות&#039;&#039;&#039; - אחראי על לימוד [[דבר מלכות|השיחות משנת תנש&amp;quot;א ותשנ&amp;quot;ב]], ולהחדרת ה&#039;קאך&#039; בענין ע&amp;quot;י מבצעים ומבחנים ועוד.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה [[לוח היום יום|היום יום]]&#039;&#039;&#039; - אחראי על הקראת ה&#039;[[היום יום]]&#039; וענייני &#039;[[משיח וגאולה]]&#039; בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה&#039;היום יום&#039; בשטח הישיבה ועל החדרת ה&#039;קאך&#039; בעניין.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה [[Wlcc]]&#039;&#039;&#039; - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב&#039;[[זאל]]&#039;, והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב&amp;quot;ם היומי|בשיעור היומי ברמב&amp;quot;ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה תניא&#039;&#039;&#039; - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה דעם רבינ&#039;ס שפראך&#039;&#039;&#039; - אחראי על החדרת ה&#039;קאך&#039; בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו&amp;quot;ש|הלקו&amp;quot;ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה א חסידשע פרשה&#039;&#039;&#039; - אחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בתורה אור ובלקוטי תורה, ולהחדרת ה&#039;קאך&#039; בעניין.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]&#039;&#039;&#039; - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה רשימות&#039;&#039;&#039; - בו לומדים כל מוצאי שבת בשבתות החורף וכל שבת בצהריים לפני מנחה בשבתות הקיץ מ&amp;quot;[[רשימות הרבי|רשימות]]&amp;quot; של הרבי .&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מטה אגרות קודש&#039;&#039;&#039; מפרסם בכל יום אגרת יומית ומחזק את ה&#039;קאך&#039; בעניין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==צוות הישיבה==&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = ;ההנהלה הרוחנית:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;ההנהלה הגשמית:&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי&lt;br /&gt;
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה&lt;br /&gt;
*הרב [[אלעזר גלבשטיין]] - חבר הנהלה ומנהל חשבונות&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]] - חבר הנהלה ומזכיר הוועדה הכללית&lt;br /&gt;
*יהודה בן חיים - מזכיר&lt;br /&gt;
*הרב [[יענקי מרטון]] - מנהל פרוייקטים&lt;br /&gt;
*הרב [[ג&#039;ובאני]] - רכז לימודי ה[[ליב&amp;quot;ה]] בישיבה&lt;br /&gt;
;פנימייה:&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל הפנימייה&lt;br /&gt;
*הרב [[שניאור זלמן מחפוץ]] - מדריך שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב ציון אמיתי - מדריך שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
*הרב אהרן מירלשוילי - מדריך שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
*הרב יפת מדוויל - מדריך&lt;br /&gt;
*הת&#039; מענדי זרחיה - מדריך לילה&lt;br /&gt;
*הת&#039; ישראל מיכאלשווילי - מדריך לילה&lt;br /&gt;
;שיעור א&#039;:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר&amp;quot;מ]] ומג&amp;quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג&amp;quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא&lt;br /&gt;
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר&amp;quot;מ]], מג&amp;quot;ש בגירסא ומשיב בסדר &#039;הכנה&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב&#039;סדר הכנה&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג&amp;quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא&lt;br /&gt;
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג&amp;quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;שיעור ב&#039;:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב&#039;סדר גירסא&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר&amp;quot;מ]] ומשיב ב&#039;סדר הכנה&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] משפיע ומשיב ב&#039;סדר גירסא&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג&amp;quot;ש בחסידות בוקר ומשיב ב&#039;סדר הכנה&#039; ו&#039;גירסא&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[לוי גולדשמיד]]- [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;שיעור ג&#039;:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע&lt;br /&gt;
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר&amp;quot;מ]]&lt;br /&gt;
*הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;[[משיב|משיבים]]:&lt;br /&gt;
*הרב [[ראובן בראל]] - נו&amp;quot;נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו&amp;quot;ע הרב|שו&amp;quot;ע]] ומשיב בסדר גמרא לגירסא&lt;br /&gt;
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים בגמרא לגירסא של שיעור ב&#039; ומשיב בסדר גמרא לגירסא&lt;br /&gt;
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב&#039;סדר הכנה&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר &#039;הכנה&#039; ובסדר [[גמרא]] לגירסא&lt;br /&gt;
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר גמרא לגירסא&lt;br /&gt;
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב&#039;סדר הכנה&#039; ו&#039;גירסא&#039; ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג&#039;&lt;br /&gt;
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב&#039;סדר גירסא&#039;&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===צוות בעבר===&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = ====מנהלים====&lt;br /&gt;
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה&lt;br /&gt;
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל&lt;br /&gt;
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל&lt;br /&gt;
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====ראשי הישיבה====&lt;br /&gt;
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]&lt;br /&gt;
*הרב [[ישראל גרוסמן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[בנימין זאב סגל]]&lt;br /&gt;
====חברי הנהלה====&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום דובער וולף]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אליעזר קרסיק]]&lt;br /&gt;
*הרב [[משה אשכנזי]]&lt;br /&gt;
====משפיעים====&lt;br /&gt;
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב זכריה קטן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====ר&amp;quot;מים====&lt;br /&gt;
* הרב [[אברהם וינברג]]&lt;br /&gt;
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]&lt;br /&gt;
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]&lt;br /&gt;
* הרב [[ישראל תעיזי]]&lt;br /&gt;
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ&#039;]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====צוות====&lt;br /&gt;
*הרב [[יעקב בלינוב]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אליעזר ברוד]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אהרון כהן]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]&lt;br /&gt;
*הרב [[משה הבר]]&lt;br /&gt;
*הרב [[מרדכי שניאור]]&lt;br /&gt;
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע&lt;br /&gt;
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]&lt;br /&gt;
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי&lt;br /&gt;
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה&lt;br /&gt;
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך&lt;br /&gt;
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]&lt;br /&gt;
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]&lt;br /&gt;
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח&lt;br /&gt;
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל&lt;br /&gt;
*הרב [[משה יהודה שלום וויס]] - מדריך ומנהל פנימיה&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]&lt;br /&gt;
*[[הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש לוד|הערות התמימים - לוד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]&lt;br /&gt;
*זושא וולף, &#039;&#039;&#039;[[ימי תמימים]]&#039;&#039;&#039; - ארכיון הישיבה, [[תשס&amp;quot;ד]]-[[תשע&amp;quot;ב]].&lt;br /&gt;
*[[זושא וולף]], &#039;&#039;&#039;[[דובר שלום]]&#039;&#039;&#039; - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס&amp;quot;ט]].&lt;br /&gt;
*[[שניאור זלמן ברגר]], &#039;&#039;&#039;[[עבד אברהם אנכי]]&#039;&#039;&#039; - על ייסוד הישיבה, [[תשע&amp;quot;ב]].&lt;br /&gt;
*שניאור זלמן ברגר, &#039;&#039;&#039;הפרטיזן&#039;&#039;&#039; - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצונים ==&lt;br /&gt;
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות&amp;quot;ל]&#039;&#039;&#039; בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב&amp;quot;ד אינפו}}&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&amp;quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: &amp;quot;הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה&#039;&amp;quot;] באתר {{חב&amp;quot;ד און ליין}}&lt;br /&gt;
* [https://www.kcm.co.il/אַלְפֵי-מְנַשֶּׁה/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר&#039; מנשה חדד] {{שבועון כפר חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תבנית:תומכי תמימים}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל: לוד}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840555</id>
		<title>שיחה:תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840555"/>
		<updated>2026-04-09T17:21:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* קרדיט */ תגובה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{א|Z770}} הערך עדיין לא מוכן, אנא ערוך במרחב האישי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:38, 15 ביוני 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
: לא הבנתי מה מוסיף הערך על הערכים [[תלמוד]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]]   16:20, ט&amp;quot;ו בתמוז, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 16:20, 11 ביולי 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם כבר הם הערכים שצריך למחוק (תלמוד ירושלמי פחות חשוב מתלמוד בבלי)&lt;br /&gt;
--[[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:54, ט&amp;quot;ו בתמוז, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 16:54, 11 ביולי 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לוקה בחסר  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] מדוע ערך זה לוקה בחסר? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:55, י&#039; באב, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 20:55, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
:(אני מקווה ש)אתה מבין שבאינצי&#039; חב&amp;quot;דית יש הרבה יותר מה לכתוב על התלמוד בבלי מכמה שורות בודדות בעניין ההדרנים.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:56, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
::תוכל לתת לי דוגמאות? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:57, י&#039; באב, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 20:57, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
:::דוגמא בודדת שעולה בראשי: עניין הבבלי ע&amp;quot;פ המבואר בחסידות במקומות כ&amp;quot;כ רבים; &#039;במחשכים הושיבני&#039; והחילוק מהירושלמי. ועוד רבות בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:59, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קרדיט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] תראה את הערך בויקיפדיה ותשווה ביניהם, אין שום השוואה, וזה קצת מצחיק לכתוב שהערך כאן מבוסס עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 01:06, י&amp;quot;ט בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 01:06, 6 באפריל 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אתה בוודאות העתקת את הערך מוויקיפדיה עם קצת מחיקות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &amp;lt;small class=&amp;quot;plainlinks&amp;quot;&amp;gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&amp;lt;/small&amp;gt; 15:14, 9 באפריל 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
::[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;amp;oldid=775289 זה] לא העתקה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &amp;lt;small class=&amp;quot;plainlinks&amp;quot;&amp;gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&amp;lt;/small&amp;gt; 15:15, 9 באפריל 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
:::שכתבתי את זה זה היה אחד העריכות הראשונות שלי בחבדפדיה, ואכן ערך זה נמחק, והוחזר לאחר שינוים אם תבנית קרדיט מכיון שעדין היה מבוסס על הערך בויקיפדיה, כרגע הערך כבר לא מזכיר את הערך בויקיפדיה מלבד מספר לשונות דומים, ואם אתה לא מאמין לי, תפתח ויקיפדיה  ותשווה [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:21, כ&amp;quot;ב בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 20:21, 9 באפריל 2026 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840468</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840468"/>
		<updated>2026-04-09T12:15:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;תלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&amp;quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&amp;quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני ה[[אמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה ה[[מהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסים ומהדורות של התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[תלמוד ירושלמי]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מסכתות}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;br /&gt;
{{קרד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840465</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840465"/>
		<updated>2026-04-09T12:06:48Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;תלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&amp;quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&amp;quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני ה[[אמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה ה[[מהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסים ומהדורות של התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[תלמוד ירושלמי]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מסכתות}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;br /&gt;
{{קרד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840464</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=840464"/>
		<updated>2026-04-09T12:06:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;תלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&amp;quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&amp;quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני ה[[אמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה ה[[מהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסי ומהדורות של התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[תלמוד ירושלמי]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מסכתות}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;br /&gt;
{{קרד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%94&amp;diff=840463</id>
		<title>שיחה:שמירת שבת כהלכתה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%94&amp;diff=840463"/>
		<updated>2026-04-09T11:59:53Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* חשיבות הערך */ תגובה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==מהדורות==&lt;br /&gt;
האם יש הבדל בין קטע &amp;quot;מהדורות הספר&amp;quot; לקטע &amp;quot;מהדורות עיקריות&amp;quot;? כלומר האם זה לא כפילות? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:37, י&amp;quot;ד באדר א&#039;, ה&#039;תשפ&amp;quot;ב 18:37, 15 בפברואר 2022 (UTC)&lt;br /&gt;
:אכן כפילות, תוקן ● &amp;lt;/font&amp;gt;&amp;amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&amp;lt;span style=&amp;gt;&amp;lt;font face=&amp;quot;Guttman yad-brush&amp;quot; size=&amp;quot;2.5&amp;quot;&amp;gt;חלוקת קונטרסים&amp;lt;/font&amp;gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:51 • ט&amp;quot;ו באדר א&#039; ה&#039;תשפ&amp;quot;ב&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קרדיט==&lt;br /&gt;
הערך מבוסס על הערך בויקיפדיה ● &amp;lt;/font&amp;gt;&amp;amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&amp;lt;span style=&amp;gt;&amp;lt;font face=&amp;quot;Guttman yad-brush&amp;quot; size=&amp;quot;2.5&amp;quot;&amp;gt;חלוקת קונטרסים&amp;lt;/font&amp;gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:57 • ט&amp;quot;ז באדר א&#039; ה&#039;תשפ&amp;quot;ב&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משוב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עניין שמיטה להר סיני? הספר שמירת שבת אינו של חב&amp;quot;ד ואינו לפי פסקי אדה&amp;quot;ז!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/213.151.57.221|213.151.57.221]] 19:18, 6 בפברואר 2023 (UTC)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ערך מיותר==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אין לספר זה שחובר ע&amp;quot;י מתנגד ומבוסס על פסקי הרב אויערבאך והחזון איש שום קשר לחב&amp;quot;ד [פה ושם הוא מצטט את שוע&amp;quot;ר אך לא יותר מכך. את הרבי בתשובות וביאורים בשו&amp;quot;ע הוא לא מביא אפילו פעם אחת, אך מצד שני הר&#039; נויבערט מצטט מכל מיני ספרים של אחרוני אחרונים שחשיבותם מוטלת בספק].  ובחב&amp;quot;ד פוסקים לפי אדמו&amp;quot;ר הזקן ולא לפי הספר הזה. מה הקשר בין ספר זה לחבדפדיה??? {{אנונימי|}}&lt;br /&gt;
:ערך מצויין להמכלול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:27, כ&amp;quot;ג בשבט, ה&#039;תשפ&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
:: גם לענ&amp;quot;ד הערך מיותר לחב&amp;quot;דפדיה  --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]]   15:28, כ&amp;quot;ו באדר, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 15:28, 15 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חשיבות הערך ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בעד להשאיר את הערך&#039;&#039;&#039; (ולנסות להוסיף בו הקשר חב&amp;quot;די). זהו ספר מאוד בסיסי שבחב&amp;quot;ד משתמשים בו רבות וסומכים עליו [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:37, ב&#039; בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 02:37, 20 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] האם לאחר שמשתמש בעל זכות הצבעה הביע עמדה בעד - אמורים להסיר את התבנית? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:40, ב&#039; בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 02:40, 20 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
::א. לא, צריך לדון  על חשיבות הערך&lt;br /&gt;
::ב. זה באמת ספר בסיסי שבחב&amp;quot;ד סומכים עליו, אבל זה לא מקנה לו חשיבות בחבדפדיה, אם תוסיף הקשר חבדי מספק זה בהחלט יכול להשאר, אבל אני לא רואה סיכוי כי אין כ&amp;quot;כ מה להוסיף [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:21, ב&#039; בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 16:21, 20 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
::: העובדה שמשתמשים בו וסומכים עליו מזכה אותו בערך? אולי גם ייצרו ערכים על הספרים הליכות שלמה ושו&amp;quot;ת ציץ אליעזר?  ועיין גם בדף שיחת משתמש:חב&amp;quot;פדי פעיל/פסקי תשובות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]]   22:15, ב&#039; בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 22:15, 20 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
::::אוקיי. אם אין שום הקשר חב&amp;quot;די להוסיף, אני חוזר בי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:55, ג&#039; בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 20:55, 21 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
:::::כבר זמן רב לא השתתפתי בדיוני חשיבות מכיון שרוב הדיונים הינם על ערכים בעלי חסרי חשיבות או חשיבות גבולית ולא משמעותיים. לגופו של עניין אני חושב שיש לערך זה חשיבות מרובה, עקב תפוצתו הרחבה, וההקשר החבד&amp;quot;י שיש לספר זה. מחבר הספר אינו [[מתנגד]], ואף משתתף לעיתים באירועים חבדיי&amp;quot;ם (ראה למשל בגליון בית משיח כ&amp;quot;ז סיוון ה&#039;תשס&amp;quot;ו), ונותן מקום של כבוד למנהגי חב&amp;quot;ד (ככל שהדבר נוגע להלכה למעשה). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:11, ח&#039; בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 02:11, 26 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
::::::מה ההקשר החבדי? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, י&amp;quot;א בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 14:28, 29 במרץ 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
:::::::פסקים ומנהגים של חב&amp;quot;ד, שהוא מהבודדים שמביאים אותם (כמו למשל שכל בת תדליק נרות שבת), ועוד - ראה בגוף הערך. זה משמעותי מאוד. למשל, כשיש המערערים על המנהג הנ&amp;quot;ל, הוא מוכיח שמדובר בפסק הלכה לכל דבר. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:57, י&amp;quot;ג בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 00:57, 31 במרץ 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
::::::::אני לא חושב שמספר פסקים בודדים זה קשר לחב&amp;quot;ד, יש מאות ספרים לא חב&amp;quot;דים שמובאים בהם פסקים חב&amp;quot;דים או חידושים של הרבי וכדומה ואין ערך עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:52, י&amp;quot;ג בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 16:52, 31 במרץ 2026 (IDT)&lt;br /&gt;
::::::::@[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] מבחינתך אפשר לשים תבנית מחיקה? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:59, כ&amp;quot;ב בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 14:59, 9 באפריל 2026 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7&amp;diff=840462</id>
		<title>מזיק</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7&amp;diff=840462"/>
		<updated>2026-04-09T11:58:15Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{למ}}&lt;br /&gt;
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=31.03.2026}}&lt;br /&gt;
{{קשר חב&amp;quot;די}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור - אחד מאבות הנזיקין]]&lt;br /&gt;
[[קובץ: לג בעומר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אש - אחת מאבות הנזיקין]]&lt;br /&gt;
ערך זה עוסק ב&#039;&#039;&#039;מזיק&#039;&#039;&#039; שהוא אדם, [[שור]] או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו. אם התכוונת ל&amp;quot;מזיק&amp;quot; במובן &amp;quot;שד&amp;quot; ראה [[שדים ורוחות|כאן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: &#039;שור&#039;, - נגיחה בקרן או ברגל. &#039;בור&#039;, כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. &#039;מבעה&#039; - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. &#039;הבער&#039; - היזק הנעשה על ידי אש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== היזק שאינו ניכר ===&lt;br /&gt;
היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים{{הערה|ראה [[גיטין]] נג א.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== דיני דגרמי ===&lt;br /&gt;
כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה|1=ראה תוס&#039; [[ב&amp;quot;ב]] כג ב, ד&amp;quot;ה זאת.}} גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
המין השני של גרמא, הוא &amp;quot;דיני דגרמי&amp;quot;, כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעוד שביחס לדין &amp;quot;גרמא&amp;quot; מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה|1=הצ&amp;quot;צ בשם [[הרמב&amp;quot;ן]].}}&lt;br /&gt;
===מוחל שטר חוב===&lt;br /&gt;
ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הצמח צדק{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=246 צמח צדק גיטין פ&amp;quot;ה, עמ&#039; 238]}} מביא בנוגע לזה את דברי הרשב&amp;quot;א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש&amp;quot;היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא&amp;quot;. כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חושן משפט]]&lt;br /&gt;
 &lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&amp;diff=840461</id>
		<title>שניאור זלמן חביב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&amp;diff=840461"/>
		<updated>2026-04-09T11:56:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: ביטול גרסה 840396 של 213.151.60.234 (שיחה)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{עריכה|סיבה=ראשי תיבות, חוסר בקישורים פנימייים.}}[[קובץ:הרב שניאור זלמן חביב.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן חביב ([[תשע&amp;quot;ז]])]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;שניאור זלמן דוד חביב&#039;&#039;&#039; הוא מחנך ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], כתב ובעל טור ב[[שבועון בית משיח]], מנחה אירועים ופובליציסט [[חסידות חב&amp;quot;ד|חב&amp;quot;די]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תולדות חיים ==&lt;br /&gt;
נולד לאביו הרב [[יצחק חביב]] בטולוז שבצרפת, כשעלו לארץ התגורר בשכונת [[גילה (ירושלים)|גילה (ירושלים),]] למד בתלמוד תורה &amp;quot;[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]&amp;quot;, ובישיבת [[ישיבת חסידי חב&amp;quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&amp;quot;ל צפת]]. בה היה מקורב מאוד לרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפני חתונתו יצא לשליחות לעיר [[פונה]] שב[[הודו]], שם עסק רבות בהפצת המעיינות לקירוב ה[[גאולה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נשא את רעייתו נחמה דינה בת הרב יהודה קוסקס מ[[אלעד]] ולאחר חתונתו הצטרף לצוות ישיבת ‏‏‏‏‏‏[[תומכי תמימים רמת אביב]] ובהמשך הקים את [[בית חב&amp;quot;ד רמת אביב ג&#039;]] שם פעל ב[[שליחות]] עשר שנים. השנים הראשונות להקמת הבית חב&amp;quot;ד לוו במאבקים רבים של גורמים אנטי דתיים בשכונה שגררו התעניינות תקשורתית רבה&amp;lt;ref&amp;gt;דורון ברוש, &#039;&#039;&#039;חב&amp;quot;ד ברמת אביב, והם לא הולכים לשום מקום&#039;&#039;&#039;, עיתון &amp;quot;זמן תל אביב&amp;quot; של &amp;quot;מעריב&amp;quot;, סיון ה׳תשס״ט.&amp;lt;/ref&amp;gt;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתקופת שליחותו הגה לראשונה את רעיון אוהל התפילה הפתוח לתפילות [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקביל לפעילותו בבית חב&amp;quot;ד, עסק בעבודה עיתונאית והתפרסם בכתבות בסגנון ייחודי שפרסם במשך שנים רבות ב[[שבועון בית משיח]] ובפרט בטור בשם &amp;quot;אחרון חביב&amp;quot; שזכה לתהודה ותפוצה רבה, טוריו וכתבותיו פורסמו ב[[חב&amp;quot;ד אינפו]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקביל עסק כמחנך בתלמוד תורה חב&amp;quot;ד ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשפ&amp;quot;ג]] עבר לעבוד כמחנך ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], וכיום משמש כמחנך בכיתה ב&#039;&amp;lt;ref&amp;gt;[https://chabad.info/news/997272/ פותחים שנה: ראש עיריית אלעד ביקר בת&amp;quot;ת &#039;פאר מנחם&#039;] {{חב&amp;quot;ד אינפו}}.&amp;lt;/ref&amp;gt;ורכז חברתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מוסר שיעור שבועי בפרשת שבוע בבית הכנסת &amp;quot;בית מנחם&amp;quot; חב&amp;quot;ד באלעד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רעייתו, גב&#039; נחמה דינה מארגנת שיעורי תורה והתוועדויות לנשים בקהילה ולנשות העיר אלעד ומוציאה עלון שבועי &amp;quot;מובילות לגאולה&amp;quot; לנשות אנ&amp;quot;ש באלעד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשפ&amp;quot;ג]] התמנה למנהל קעמפ &amp;quot;גן ישראל אלעד&amp;quot; לשנה אחת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפחתו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אחיו, הרב [[שלום דובער חביב]]&lt;br /&gt;
* אחיו, הרב [[שמואל ברוך חביב]]&amp;lt;ref&amp;gt;נהרג בתאונה ב[[י&amp;quot;ט בניסן|י&amp;quot;ט ניסן]] [[תשפ&amp;quot;ה]]&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
* גיסו, הרב [[מנחם כהן (אלעד)]] עורך [[שבועון כפר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/990914/ תיעוד: &#039;מלחמת ופרצת&#039; בדיי-קעמפ גן ישראל אלעד] {{חב&amp;quot;ד אינפו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת חביב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת קוסקס]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים באלעד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:עיתונאים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סופרים חב&amp;quot;דיים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&amp;quot;ד בני ברק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&amp;quot;ד אלעד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&amp;quot;ל צפת]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צוות חב&amp;quot;ד אינפו]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&amp;diff=840459</id>
		<title>אלעד</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&amp;diff=840459"/>
		<updated>2026-04-09T11:53:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{קהילת חב&amp;quot;ד|&lt;br /&gt;
|שם=קהילת חב&amp;quot;ד&lt;br /&gt;
|תמונה=התוועדות אלעד.jpg&lt;br /&gt;
|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל הכלל חסידי בעיר&lt;br /&gt;
|עיר=[[אלעד]]&lt;br /&gt;
|מדינה=[[ארץ ישראל]]&lt;br /&gt;
|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]&lt;br /&gt;
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], [[הרב שניאור זלמן סלונים]]&lt;br /&gt;
|מוסדות בקהילה= [[בית חב&amp;quot;ד]], גני חב&amp;quot;ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד|ישיבה קטנה]]&lt;br /&gt;
|מספר משפחות בקהילה=כ-250&lt;br /&gt;
|ראו גם=&#039;&#039;&#039;ראו גם&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]&lt;br /&gt;
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=&lt;br /&gt;
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אלעד&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראשי תיבות &#039;&#039;&#039;א&#039;&#039;&#039;זור &#039;&#039;&#039;ל&#039;&#039;&#039;בניית &#039;&#039;&#039;ע&#039;&#039;&#039;יר &#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז [[ארץ ישראל|בארץ]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&amp;quot;ח]] ובשנת [[תשס&amp;quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון לשנת [[תשפ&amp;quot;ה]] מונה העיר כ-50,000 תושבים, מתוכם כ-300 משפחות של חסידי [[חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קהילות חב&amp;quot;ד ==&lt;br /&gt;
===בית כנסת &amp;quot;בית מנחם&amp;quot;===&lt;br /&gt;
בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&amp;quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &amp;quot;[[שבת]] סליחות&amp;quot;, ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב&amp;quot;ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&amp;quot;ד, יקבלו בית כנסת. ב[[חודש תשרי]] [[תש&amp;quot;ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&amp;quot;דיות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת [[י&#039; בשבט]] [[תש&amp;quot;ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב&amp;quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א&#039;]] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ&amp;quot;ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב&amp;quot;ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו&amp;quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&amp;quot;ח באלול]]. ב[[כ&amp;quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &amp;quot;[[חנוכת הבית]]&amp;quot; של בית כנסת חב&amp;quot;ד &amp;quot;בית מנחם&amp;quot; בהשתתפות ר&#039; [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר&#039; יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר&#039; [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר&#039; צוריאל קריספל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, [[ארון קודש]] ופרוכת, במה ל[[קריאת התורה]], עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבית כנסת מסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית הרב אברהם אליעזר זיגלבוים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[ב&#039; ניסן]] [[תשע&amp;quot;ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של [[בית הכנסת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===בית כנסת &#039;דרך מצוותיך&#039;===&lt;br /&gt;
ב[[ב&#039; בתמוז]] [[תשס&amp;quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב&amp;quot;ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב&amp;quot;ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &amp;quot;פאר מנחם&amp;quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &amp;quot;פאר מנחם&amp;quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &amp;quot;[[דרך מצוותיך]]&amp;quot; שנמצא ברח&#039; [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&amp;quot;ס חב&amp;quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&amp;quot;ד בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשע&amp;quot;ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ&amp;quot;ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ&amp;quot;ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== בית הכנסת &#039;היכל הברכה&#039; צפון אלעד (רובע A) ===&lt;br /&gt;
עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת [[תשס&amp;quot;ה]], להגיע עשרות משפחות חב&amp;quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב&amp;quot;ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&amp;quot;ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב&amp;quot;ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] תשס&amp;quot;ו, פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב&amp;quot;ד לקראוון ברובע A ברחוב האב&amp;quot;ד ב[[אדר]] תשס&amp;quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המניין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם &amp;quot;כנסת שלום&amp;quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תש&amp;quot;ע]] הקים ר&#039; ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===בית הכנסת חב&amp;quot;ד &amp;quot;אהל רינה&amp;quot; מערב אלעד ===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תשע&amp;quot;א, החליטו הנהלת בית חב&amp;quot;ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&amp;quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.&lt;br /&gt;
לבקשת בית דין רבני חב&amp;quot;ד באה&amp;quot;ק, בית הכנסת הנ&amp;quot;ל נסגר.&lt;br /&gt;
בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&amp;quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &amp;quot;בית שמואל&amp;quot; - באישור ובהסכמת הבד&amp;quot;ץ חושן משפט אלעד.&lt;br /&gt;
בשנת תשע&amp;quot;ח הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&amp;quot;אהל רינה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
בשנת תשפ&amp;quot;ב בכ&amp;quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&amp;quot;ד אלעד הרה&amp;quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&amp;quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&amp;quot;ד אלעד.&lt;br /&gt;
בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&amp;quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&amp;quot;ד בהנהגת השליח הרב סילברמן בשכונת מערב אלעד.&lt;br /&gt;
בשנת תשפ&amp;quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===רבני הקהילה===&lt;br /&gt;
ב[[ב&#039; בניסן]] [[תשס&amp;quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &amp;quot;פאר מנחם&amp;quot; ובית הספר &amp;quot;תפארת חיה&amp;quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&amp;quot;א ניסן]] שנת [[תשס&amp;quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&amp;quot;ז [[סיוון]] [[תשס&amp;quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&amp;quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&amp;quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביום חמישי י&amp;quot;ד בסיון [[תשס&amp;quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&amp;quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&amp;quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר&#039; צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===משפיעי הקהילה===&lt;br /&gt;
לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&amp;quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר&#039; &#039;&#039;&#039;אברהם אליעזר זיגלבוים&#039;&#039;&#039; כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&amp;quot;שלום בית&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר&#039; [[משה זילברשטרום]], משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו&amp;quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בביהכנ&amp;quot;ס &amp;quot;דרך מצוותיך&amp;quot; משמש הרב [[דוד יואל ויינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&amp;quot;ב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===נציגי חב&amp;quot;ד בעירייה===&lt;br /&gt;
בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&amp;quot;ט]] נבחר ר&#039; מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&amp;quot;ט]] נבחר ר&#039; [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשפ&amp;quot;ד]] נבחר שוב ר&#039; [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מוסדות חב&amp;quot;ד==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;בית חב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039; - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&amp;quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב&amp;quot;ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא&amp;quot;ח בארץ הקודש|צא&amp;quot;ח]] בר&amp;quot;ח אדר [[תשס&amp;quot;ה]] הוחלט על פתיחת &amp;quot;קהילת בית חב&amp;quot;ד באלעד&amp;quot; בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל&amp;quot;ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה&#039; מנחם אב]], [[תשס&amp;quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&amp;quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד ובח&amp;quot;י אלול [[תשפ&amp;quot;א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה . ב ו&#039; שבט תשפ&amp;quot;ו התמנה הרב שניאור זלמן סלונים כשליח נוסף , וב ה&#039; אדר תשפ&amp;quot;ו התמנה הרב מנחם כהן כשליח לשכונת מערב אלעד. &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;גני חב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039; - בראש חודש מנחם אב, [[תש&amp;quot;ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&amp;quot;ד-חב&amp;quot;ד לשנת הלימודים תש&amp;quot;ס-[[תשס&amp;quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב&#039; לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב&#039; ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&amp;quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש&amp;quot;ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע&amp;quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&amp;quot;ד-חב&amp;quot;ד מהנהלת הבית חב&amp;quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&amp;quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&amp;quot;ד-חב&amp;quot;ד נוספים;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תלמוד תורה&#039;&#039;&#039; - בשנת [[תשס&amp;quot;ב]] פנו הורי גני חב&amp;quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&amp;quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&amp;quot;ד הוחלט למנות את הרה&amp;quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנת הלימודים [[תשס&amp;quot;ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס&amp;quot;ה]].  כיום מוסדות חב&amp;quot;ד מתנהלים תחת הנהלתו ופיקוחו של ה[[מרא דאתרא]] הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] מנהל התלמוד תורה &amp;quot;פאר מנחם&amp;quot; הוא הרב דוב סגל ולומדים בתלמוד תורה כ200 תלמידים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;בית ספר בנות&#039;&#039;&#039; &amp;quot;תפארת חיה&amp;quot; בניהול הגב&#039; שיינא לישנר .&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ישיבה קטנה&#039;&#039;&#039; - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;כוללי ערב מרכז חמ&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; - סניף &amp;quot;[[מעייני ישראל]]&amp;quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;גמ&amp;quot;חים&#039;&#039;&#039; - &amp;quot;עזרת אחים&amp;quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&amp;quot;ש וכללי.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שפרה ופועה&#039;&#039;&#039; - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;נשי ובנות חב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039; - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&amp;quot;ד בעיר&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;גן ישראל אלעד&#039;&#039;&#039; - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]] למשך שנה אחת לאחר מכן הקעמפ נכנס תחת מוסדות חב&amp;quot;ד בעיר.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;היכל החסידות&#039;&#039;&#039; - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ייסוד מקווה טהרה אלעד===&lt;br /&gt;
לקראת שבת פרשת נח תשס&amp;quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&amp;quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&amp;quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&amp;quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר&#039; עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[חודש אדר]] [[תשס&amp;quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&amp;quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בי&amp;quot;א חשוון [[תש&amp;quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&amp;quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&amp;quot;א, רב קהילת חב&amp;quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לא מפסיקים לצמוח&#039;&#039;&#039;, בתוך מוסף &#039;המהפכנים&#039; [[שבועון כפר חב&amp;quot;ד]] חג הסוכות תש&amp;quot;פ, עמוד 30&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;המרכז למורשת הרבי&#039;&#039;&#039;, שבועון כפר חב&amp;quot;ד גליון 1996 עמוד 44&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]&#039;&#039;&#039; {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&amp;quot;די חדש יוקם באלעד]&#039;&#039;&#039; {{COL}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מחוז המרכז}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אלעד|*]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ערים בישראל]]&lt;br /&gt;
[[en:El&#039;ad]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&amp;diff=840458</id>
		<title>שניאור זלמן הרצל</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&amp;diff=840458"/>
		<updated>2026-04-09T11:47:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:זלמן הרצל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:זלמן ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל בהרצאה לאורחי המלך ב[[תשרי]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;שניאור זלמן הרצל&#039;&#039;&#039; (יליד שנת [[תש&amp;quot;ל]], 1970) הוא מחנך, עסקן, סופר והיסטוריון [[חב&amp;quot;ד]]י. כיהן בעבר כחבר הועדה הרוחנית של האתר [[חב&amp;quot;דפדיה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד ב[[כ&amp;quot;ז בשבט]] [[תש&amp;quot;ל]] לרב [[ישעיהו הרצל]] ולשרה רחל ב[[נחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את שנות ילדותו עשה ב[[נוף הגליל]] וב[[כפר תבור]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|גדולה]] בקרית גת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תש&amp;quot;נ]] נסע לללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וכתב יומן, אותו פרסם עשרים שנה לאחר מכן, לקראת שנת [[תש&amp;quot;ע]]. כמן כן יסד עם כמה בחורים מכון שבו היו מסכמים את השיחות של הרבי ומחלקים ליהודים במבצעים, תחת השם &#039;פנינים&#039;. העלונים מתנש&amp;quot;א-ב עסקו בגאומ&amp;quot;ש בפרשה ולאחר מכן לוקטו ונדפסו עם הוספות בספר פניני גאולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] התגורר ב[[קראון הייטס]] והחל ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&amp;quot;ד]] ערך את הספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] ויסד (ביחד עם הרב [[שלמה הלפרן]] ור&#039; [[מנחם מענדל הענדל]]) את [[שבועון בית משיח]] והחל לערכו בפועל עד סוף שנת [[תשנ&amp;quot;ה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ניו ג&#039;רזי]] ומנהל חיידר [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוסק רבות בתיעוד ימי החתונות של רבותנו נשיאנו ובמיוחד של החתונה של הרבי עם הרבנית בתרפ&amp;quot;ט, והוציא על כך ב&#039; אלבומים מפוארים ומלאי תוכן ומסמכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש אב [[תש&amp;quot;פ]] התחיל למסור שיעור יומי ברמב&amp;quot;ם ב-770.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשפ&amp;quot;ב]] פרסם סדרת טורים בבית משיח בשם &#039;טעם למנהג&#039; בו סוקר את מקורותיהם של מנהגי חב&amp;quot;ד, תדפיסים מספר שמתוכנן להוציא לאור.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חיבוריו==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ספרים הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספריו של הרב הרצל]]&lt;br /&gt;
הרב הרצל כתב חוברות וספרים רבים, ביניהם:&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;נישואי הנשיאים (א-ב)&#039;&#039;&#039; - הספר סוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של [[רבותינו נשיאנו]], מתוך המקורות החב&amp;quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים. חלק ב&#039; סוקר את [[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]]. מהדורה ראשונה בכרך אחד נדפסה בשנת תשנ&amp;quot;ג.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שליט&amp;quot;א - אמונת חסידים בדור השביעי&#039;&#039;&#039; - חוברת המסבירה את אמונת החסידים כי [[הרבי]] חי וקיים גם אחרי [[ג&#039; בתמוז תשנ&amp;quot;ד]]. חלקים ממנו פורסמו תחילה בעתון בית משיח ולאחר מכן קובצו לחוברת שנדפסה בשנת [[תשס&amp;quot;ב]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שנת ניסים בבית חיינו&#039;&#039;&#039; - יומן מלא מאירועי שנת [[תש&amp;quot;נ]] ב-[[770]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תפילין דמארי עלמא&#039;&#039;&#039; - ליקוט תיאורי חגיגות הבר מצוה של רבותינן נשיאינו. נדפס בשנת תשע&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פניני גאולה&#039;&#039;&#039; - נושאים בתורת ה[[גאולה]] מסודרים לפי פרשיות השבוע. שם הספר נבחר על ידי הרבי{{הבהרה}}. החומר בעלונים לוקט על ידי הרב הרצל ונערך על ידי [[עוזיהו קפלון|הרב עוזיהו קפלון]], והספר עם חלק ב&#039; שבו נערך על ידי הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&amp;quot;ג]] על ידי [[מכון להפצת תורת הגאולה]], ומאז כמה פעמים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הקץ&#039;&#039;&#039; - ליקוט מקיף מדברי חז&amp;quot;ל אודות [[קץ הגלות]], לאור תורתו של [[הרבי]], בצירוף סיפורים ופזמונים מאת גדולי ישראל אודות הקץ. יצא לאור בחודש [[אלול]] ה&#039;[[תשע&amp;quot;ג]] (מהדורה ראשונה - [[תש&amp;quot;ס]]).&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הבר מצווה של הרבי&#039;&#039;&#039; - תיאור חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[הרבי]] (ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] (באותה חוברת)). יצא לאור לקראת י&amp;quot;א [[ניסן]] [[תשע&amp;quot;ה]] - 100 שנה לבר המצווה של [[הרבי]].&lt;br /&gt;
*וכן כתב מאמרים רבים ב[[עיתון בית משיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
*בתו מרת שרה רחל, רעיית הרב יוסף יצחק גאנזבורג - קראון הייטס&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:הרצל, שניאור זלמן}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סופרים חב&amp;quot;דיים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תש&amp;quot;נ]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת פאר]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&amp;quot;ל]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת שיפרין]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת יוניק]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&amp;diff=840457</id>
		<title>שניאור זלמן הרצל</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&amp;diff=840457"/>
		<updated>2026-04-09T11:44:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* חיבוריו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:זלמן הרצל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:זלמן ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל בהרצאה לאורחי המלך ב[[תשרי]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;שניאור זלמן הרצל&#039;&#039;&#039; (יליד שנת [[תש&amp;quot;ל]], 1970) הוא מחנך, עסקן, סופר והיסטוריון [[חב&amp;quot;ד]]י. כיהן בעבר כחבר הועדה הרוחנית של האתר [[חב&amp;quot;דפדיה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד ב[[כ&amp;quot;ז בשבט]] [[תש&amp;quot;ל]] לרב [[ישעיהו הרצל]] ולשרה רחל ב[[נחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את שנות ילדותו עשה ב[[נוף הגליל]] וב[[כפר תבור]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישי&amp;quot;ק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישי&amp;quot;ג]] בקרית גת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תש&amp;quot;נ]] נסע לללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וכתב יומן, אותו פרסם עשרים שנה לאחר מכן, לקראת שנת [[תש&amp;quot;ע]]. כמן כן יסד עם כמה בחורים מכון שבו היו מסכמים את השיחות של הרבי ומחלקים ליהודים במבצעים, תחת השם &#039;פנינים&#039;. העלונים מתנש&amp;quot;א-ב עסקו בגאומ&amp;quot;ש בפרשה ולאחר מכן לוקטו ונדפסו עם הוספות בספר פניני גאולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] התגורר ב[[קראון הייטס]] והחל ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&amp;quot;ד]] ערך את הספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] ויסד (ביחד עם הרב [[שלמה הלפרן]] ור&#039; [[מנחם מענדל הענדל]]) את [[שבועון בית משיח]] והחל לערכו בפועל עד סוף שנת [[תשנ&amp;quot;ה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ניו ג&#039;רזי]] ומנהל חיידר [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוסק רבות בתיעוד ימי החתונות של רבותנו נשיאנו ובמיוחד של החתונה של הרבי עם הרבנית בתרפ&amp;quot;ט, והוציא על כך ב&#039; אלבומים מפוארים ומלאי תוכן ומסמכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחודש אב [[תש&amp;quot;פ]] התחיל למסור שיעור יומי ברמב&amp;quot;ם ב-770.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשפ&amp;quot;ב]] פרסם סדרת טורים בבית משיח בשם &#039;טעם למנהג&#039; בו סוקר את מקורותיהם של מנהגי חב&amp;quot;ד, תדפיסים מספר שמתוכנן להוציא לאור.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חיבוריו==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ספרים הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספריו של הרב הרצל]]&lt;br /&gt;
הרב הרצל כתב חוברות וספרים רבים, ביניהם:&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;נישואי הנשיאים (א-ב)&#039;&#039;&#039; - הספר סוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של [[רבותינו נשיאנו]], מתוך המקורות החב&amp;quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים. חלק ב&#039; סוקר את [[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]]. מהדורה ראשונה בכרך אחד נדפסה בשנת תשנ&amp;quot;ג.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שליט&amp;quot;א - אמונת חסידים בדור השביעי&#039;&#039;&#039; - חוברת המסבירה את אמונת החסידים כי [[הרבי]] חי וקיים גם אחרי [[ג&#039; בתמוז תשנ&amp;quot;ד]]. חלקים ממנו פורסמו תחילה בעתון בית משיח ולאחר מכן קובצו לחוברת שנדפסה בשנת [[תשס&amp;quot;ב]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שנת ניסים בבית חיינו&#039;&#039;&#039; - יומן מלא מאירועי שנת [[תש&amp;quot;נ]] ב-[[770]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תפילין דמארי עלמא&#039;&#039;&#039; - ליקוט תיאורי חגיגות הבר מצוה של רבותינן נשיאינו. נדפס בשנת תשע&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פניני גאולה&#039;&#039;&#039; - נושאים בתורת ה[[גאולה]] מסודרים לפי פרשיות השבוע. שם הספר נבחר על ידיהרבי. החומר בעלונים לוקט על ידי הרב הרצל ונערך על ידי [[עוזיהו קפלון|הרב עוזיהו קפלון]], והספר עם חלק ב&#039; שבו נערך על ידי הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&amp;quot;ג]] על ידי [[מכון להפצת תורת הגאולה]], ומאז כמה פעמים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הקץ&#039;&#039;&#039; - ליקוט מקיף מדברי חז&amp;quot;ל אודות [[קץ הגלות]], לאור תורתו של [[הרבי]], בצירוף סיפורים ופזמונים מאת גדולי ישראל אודות הקץ. יצא לאור בחודש [[אלול]] ה&#039;[[תשע&amp;quot;ג]] (מהדורה ראשונה - [[תש&amp;quot;ס]]).&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הבר מצווה של הרבי&#039;&#039;&#039; - תיאור חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[הרבי]] (ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] (באותה חוברת)). יצא לאור לקראת י&amp;quot;א [[ניסן]] [[תשע&amp;quot;ה]] - 100 שנה לבר המצווה של [[הרבי]].&lt;br /&gt;
*וכן כתב מאמרים רבים ב[[עיתון בית משיח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
*בתו מרת שרה רחל, רעיית הרב יוסף יצחק גאנזבורג - קראון הייטס&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:הרצל, שניאור זלמן}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סופרים חב&amp;quot;דיים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תש&amp;quot;נ]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת פאר]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&amp;quot;ל]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת שיפרין]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת יוניק]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839733</id>
		<title>שיחה:תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839733"/>
		<updated>2026-04-05T22:06:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* קרדיט */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{א|Z770}} הערך עדיין לא מוכן, אנא ערוך במרחב האישי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:38, 15 ביוני 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
: לא הבנתי מה מוסיף הערך על הערכים [[תלמוד]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]]   16:20, ט&amp;quot;ו בתמוז, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 16:20, 11 ביולי 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם כבר הם הערכים שצריך למחוק (תלמוד ירושלמי פחות חשוב מתלמוד בבלי)&lt;br /&gt;
--[[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:54, ט&amp;quot;ו בתמוז, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 16:54, 11 ביולי 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לוקה בחסר  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] מדוע ערך זה לוקה בחסר? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:55, י&#039; באב, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 20:55, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
:(אני מקווה ש)אתה מבין שבאינצי&#039; חב&amp;quot;דית יש הרבה יותר מה לכתוב על התלמוד בבלי מכמה שורות בודדות בעניין ההדרנים.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:56, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
::תוכל לתת לי דוגמאות? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:57, י&#039; באב, ה&#039;תשפ&amp;quot;ה 20:57, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
:::דוגמא בודדת שעולה בראשי: עניין הבבלי ע&amp;quot;פ המבואר בחסידות במקומות כ&amp;quot;כ רבים; &#039;במחשכים הושיבני&#039; והחילוק מהירושלמי. ועוד רבות בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:59, 4 באוגוסט 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קרדיט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] תראה את הערך בויקיפדיה ותשווה ביניהם, אין שום השוואה, וזה קצת מצחיק לכתוב שהערך כאן מבוסס עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 01:06, י&amp;quot;ט בניסן, ה&#039;תשפ&amp;quot;ו 01:06, 6 באפריל 2026 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&amp;diff=839491</id>
		<title>הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&amp;diff=839491"/>
		<updated>2026-04-05T10:35:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|שער ההגדה]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים&#039;&#039;&#039; של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש&amp;quot;ו]]. ב[[הגדה של פסח]] ליקט הרבי מאות ביאורים מעשרות ספרים על סדר ונוסח ה[[הגדה של פסח|הגדה]], בעיקר על פי נוסח [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] ופסקיו, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות ההגדה==&lt;br /&gt;
[[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההגדה הופיעה לראשונה בשנת [[תש&amp;quot;ו]], בשם לקוטי מנהגים וטעמים, והכילה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה&#039;לקוטים&#039;. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פסקאות נוספות (40), לפחות בשלושה שלבים&amp;lt;ref&amp;gt;כמו שאפשר לראות בשו&amp;quot;ע אדה&amp;quot;ז (הוצאה ישנה) בהוספות לחלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]].&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] התבטא במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת &#039;[[אוצר החסידים]]&#039; נקבעו &#039;[[היכלות]]&#039; המתחילים מ[[הבעש&amp;quot;ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי&amp;quot;צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה &#039;שער&#039; תודפס ההגדה? נענה אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ ואמר לחתנו: &amp;quot;אבא ([[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]]) היה &#039;[[פנימי]]&#039;, ואתה הנך &#039;פנימי&#039;. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב&#039;שער&#039; כזה כשל אבא&amp;quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|מרדכי מנשה לאופר|ימי מלך - ב|157297|ב||עמוד דיגיטלי=243}} עמ&#039; 797. [[מפי השמועה]], הרב [[יואל כהן]] מחד פקפק באמינות הסיפור בשל העובדה שלשיחה זו בין אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ לרבי לא אמורים להיות עדים, מאידך לא שלל זאת לגמרי משום שתקדים לכך ארע בכך שסיפור המופיע ב[[רשימות הרבי]] (י&amp;quot;ב כסלו תרצ&amp;quot;ג) על חלום של אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ התפרסם עוד לפני גילוי הרשימות בספר תולדות אברהם הרופא עמ&#039; 48. הערת הרב [[יואב למברג]], &#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL הגדת הרבי - כתר תורה וכתר מלכות]&#039;&#039;&#039; [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א&#039;רפט (יב), י&amp;quot;א ניסן תשפ&amp;quot;ו, עמוד 45 הערה 22.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רק בשנת [[תשל&amp;quot;ג]] - 27 שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה&#039;[[ועד להפצת שיחות]]&#039; את ההגדה כאשר כל הפסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. בעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. מאז נדפסו מהדורות רבות להגדה, שהאחרונה שבהם י&amp;quot;ל לקראת חג הפסח [[תשפ&amp;quot;ה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שינוי בולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה &amp;quot;לקוטי מנהגים וטעמים&amp;quot; ואחר כך בסדר הפוך &amp;quot;לקוטי טעמים ומנהגים&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא &#039;הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים&#039; של ה&#039;ועד להפצת שיחות&#039; (ב&#039; כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הגדת רב לתלמיד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ועם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב&amp;quot;ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===מטרת ההגדה===&lt;br /&gt;
[[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב&#039;הגדה&#039;: &#039;&#039;&#039;אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת&#039;&#039;&#039; (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט&amp;quot;ו כסלו תשכ&amp;quot;ט, אגרות קודש חלק כ&amp;quot;ו עמוד מב)]]&lt;br /&gt;
מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של &#039;המלקט&#039;, שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת &#039;קבל האמת ממי שאמרה&#039;. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמה של ההגדה==&lt;br /&gt;
&amp;quot;לקוטי טעמים ומנהגים&amp;quot; - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג &#039;לקוט&#039;, בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. &#039;לקוט&#039; לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של &#039;המלקט&#039; עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה&#039;לקט&#039; מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר &#039;המלקט&#039; בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא &#039;מלקטו&#039; ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===מרכיבי ההגדה===&lt;br /&gt;
כאשר אנו אומרים &#039;הגדה של פסח&#039; אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי&amp;quot;ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד&amp;quot;י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ההגדה===&lt;br /&gt;
&#039;חומר הגלם&#039; הראשוני של ההגדה מקורו ב&amp;quot;משנה פסחים פרק י&#039;, מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם&amp;quot; [וכן בספרי דברים] (ראה עמ&#039; ח&#039; בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות{{הערה|ראה פיסקא &amp;quot;ויעבידו.. וימררו&amp;quot; עמ&#039; לו.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר &#039;מסדר ההגדה&#039; את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים{{הערה|עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ&#039; כט &#039;לי ולא לו&#039;, עמ&#039; לה &#039;ואעבור עליך&#039;, עמ&#039; מו &#039;שהיו אבותינו&#039;, עמ&#039; מח &#039;לא את אבותינו&#039; ועוד.}}. לפנינו אם כן דור שני של שינויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - &amp;quot;סידור ר&#039; עמרם גאון, סימן רס&amp;quot;ג, ברמב&amp;quot;ם, מחזור ויטרי ועוד&amp;quot;{{הערה|עמ&#039; ח&#039;.}} - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות{{הערה|כדברי ה&amp;quot;[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]&amp;quot;.}}. והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות{{הערה|הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ&#039; כו &#039;אמר ראב&amp;quot;ע&#039;, עמ&#039; יט &#039;לפניך&#039;, עמ&#039; לד &#039;אנוס&#039;, עמ&#039; לד &#039;ועתה שמך&#039;, &#039;ואעבור עליך&#039;, עמ&#039; ל &#039;ויעבידו גו&#039; וימררו&#039;, עמ&#039; מג פיסקת דיינו ועוד.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה &#039;פילולוגית&#039; [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ביאורים ופירושים===&lt;br /&gt;
לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ&#039;מה נשתנה&#039; ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז&amp;quot;ל וביאורי מילים{{הערה|ובלשון הרבי: &amp;quot;כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר&amp;quot; עמ&#039; לו.}}. יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז&amp;quot;ל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===דינים ומנהגים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אף בדיני ומנהגי [[ליל הסדר]] מציג &#039;המלקט&#039; בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. &#039;המלקט&#039; מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא &amp;quot;משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ&amp;quot;ק&amp;quot;. שהרי &amp;quot;מוכח במשנה ובירושלמי&amp;quot; שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הגדת רבינו הזקן==&lt;br /&gt;
בליל הסדר של שנת [[תש&amp;quot;ד]] אצל [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה&#039;כורך&#039; יוכלו לגשת היישר ל&#039;שולחן עורך&#039;. [[הרבי הריי&amp;quot;צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: &amp;quot;הוד [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב|אאמו&amp;quot;ר הרה&amp;quot;ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]&amp;quot;. כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כידוע [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב&#039;מה נשתנה&#039; - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח &#039;העולם&#039;. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|&amp;quot;משנה שבירושלמי רי&amp;quot;ף ורא&amp;quot;ש.. בסי&#039; רע&amp;quot;ג, בסי&#039; רס&amp;quot;ג, רמב&amp;quot;ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר&amp;quot;י אברבנל, פע&amp;quot;ח, סימן האריז&amp;quot;ל, מ&amp;quot;ח ועוד..&amp;quot;.}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה &amp;quot;מתאים לסדרם בליל זה&amp;quot; ואף ל&amp;quot;סדר העולמות מלמטה למעלה..&amp;quot; אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]]{{הערה|ראו לדוגמה עמ&#039; לה &#039;ויהי שם לגוי&#039;. במח&amp;quot;ו, אבודרהם, של&amp;quot;ה, יעבץ קו&amp;quot;י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי&#039; רס&amp;quot;ג, רמב&amp;quot;ם, מהר&amp;quot;ל, סימן הרש&amp;quot;ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]&amp;quot;.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==&#039;לקוטי מנהגים&#039;==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - &#039;לקוטי מנהגים&#039;. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב&amp;quot;ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב&amp;quot;דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ&#039; מח &#039;מנהג בית הרב&#039;.}} ואם בביאור. הנה דוגמה אחת למנהג שלא נוהגים בו: &amp;quot;אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב&amp;quot;. הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב&amp;quot;ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא{{הערה|ברכות ה, ב.}}: &amp;quot;בתר גנבא גנוב וטעמא טעים&amp;quot; אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===על ההגדה===&lt;br /&gt;
הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: &amp;quot;הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח&amp;quot;ג, עמ&#039; 263}}.&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: &amp;quot;הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז&amp;quot;ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו&amp;quot;ר חסידי, מתגלה לא כאדמו&amp;quot;ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו&amp;quot;רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל&amp;quot;ב, תשי&amp;quot;ז}}&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הוצאות נוספות==&lt;br /&gt;
*הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - &amp;quot;הגדת הרבי&amp;quot;, - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס&amp;quot;ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ&amp;quot;ב).&lt;br /&gt;
* הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ&amp;quot;מ והציונים על הדף. קה&amp;quot;ת, תשס&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים&#039;&#039;&#039; - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב&#039; כרכים, [[ועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הגדה של פסח ערוכה ומבוארת&#039;&#039;&#039; - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים&#039;&#039;&#039; - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם&lt;br /&gt;
*הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור &amp;quot;דובר שלום&amp;quot;, הוצאת ספרים קה&amp;quot;ת, תשע&amp;quot;ח.&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*הרב יוסף ישעיה ברוין, &#039;&#039;&#039;[https://asktherav.com/wp-content/uploads/2019/10/%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%A8%D7%91-%D7%93.pdf ביאורים על ההגדה של הרבי]&#039;&#039;&#039;, בעניין כורך, מרור, אפיקומן&lt;br /&gt;
*הרב [[עזרא שוחט]], [https://drive.google.com/file/d/1eYrhtCGgiwK7TsMCN4etOiL4ATks5dSF/view?usp=sharing &#039;&#039;&#039;דיוקים וביאורים בהגדה של פסח&#039;&#039;&#039;]&lt;br /&gt;
*הרב [[שלום שפלטר]], [https://drive.google.com/file/d/1LCi9QMItrjzOuXRLvSnFsAvWFAqKVC0Z/view?usp=sharing &#039;&#039;&#039;שערי שלום&#039;&#039;&#039; על הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]&lt;br /&gt;
*הרב [[אברהם אלאשווילי]], &#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL עיונים ב&amp;quot;צריך עיון&amp;quot; שבהגדת הרבי]&#039;&#039;&#039;, [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א&#039;רפט (יב), י&amp;quot;א ניסן תשפ&amp;quot;ו עמ&#039; 20&lt;br /&gt;
*הרב [[יואב למברג]],  &#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL הגדת הרבי - כתר תורה וכתר מלכות]&#039;&#039;&#039;, [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א&#039;רפט (יב), י&amp;quot;א ניסן תשפ&amp;quot;ו עמ&#039; 35&lt;br /&gt;
*הרב [[נחמן לרנר]], &#039;&#039;&#039;כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי&#039;&#039;&#039;, גליון &#039;התמים&#039; [https://drive.google.com/file/d/14fG2BKP20rR6eofhh_pBdZxmxfcAErDj/view ערב פסח תשע&amp;quot;ז] ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע&amp;quot;ח] (2 חלקים)&lt;br /&gt;
*הרב [[נחמן לרנר]], [https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=37 &#039;&#039;&#039;כללי ההגדה &#039;לשיטתיה&#039;&#039;&#039;&#039;], בטאון &#039;היכל ליובאוויטש&#039; גליון ד&#039;, י&amp;quot;א ניסן תשפ&amp;quot;ג, עמוד 37&lt;br /&gt;
*הרב [[נחמן לרנר]], [https://online.fliphtml5.com/nvvpt/bqdx/#p=17 מנהגים בהגדה], בטאון [[היכל ליובאוויטש]] גליון ו&#039; עמ&#039; 17 ואילך.&lt;br /&gt;
*הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], &#039;&#039;&#039;הגדה של פסח - דברי מנחם&#039;&#039;&#039;, בהוצאת קה&amp;quot;ת, אדר תשפ&amp;quot;א&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים נפלאים מהגדת הרבי&#039;&#039;&#039;, במדור &#039;סוגיות בתורת רבינו&#039;, שבועון התקשרות פרשת צו תשפ&amp;quot;א&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/beis-medrash/141803/ מתנת תות&amp;quot;ל נתניה לי&amp;quot;א ניסן: &amp;quot;הגדת מלך&amp;quot;{{PDF}}{{אינפו}}]&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=116830 אוצרות ההגדה]&#039;&#039;&#039;, אוצרות מתוך הגדת הרבי, בהוצאת מכון אור החסידות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דטקסט=הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}}&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש&amp;quot;ו)]&#039;&#039;&#039; {{PDF}}&lt;br /&gt;
*[https://chabadlibrary.org/books/6400000000 טקסט ה&#039;הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים&#039;] - {{ספרייה}}.&lt;br /&gt;
* מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב&#039; עמ&#039; רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב&#039; עמ&#039; רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט&amp;quot;ו, עמ&#039; ל&amp;quot;ט] {{ספרייה}}&lt;br /&gt;
* מכתב הרבי לגה&amp;quot;ח [[מנחם זאב גרינגלאס|מנחם זאב גרינגלאס,]] שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש כרך י&amp;quot;א עמ&#039; קסו] {{ספרייה}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]&#039;&#039;&#039;, בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את&amp;quot;ה העולמי]] פסח תשפ&amp;quot;א, עמוד 36&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]&#039;&#039;&#039;, בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ&amp;quot;ב (ע&#039; טז-יח) {{PDF}}&lt;br /&gt;
*הרב משה שטרנבוך, &#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות &amp;quot;והגדת לבנך&amp;quot;]&#039;&#039;&#039;, בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ&amp;quot;ב&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.pdf דיוקים וביאורים בהגדת הרבי]&#039;&#039;&#039;, קובץ הערות התמימים ואנ&amp;quot;ש מוריסטון, גליון תתקעד עמודים כה-מה, [https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view הערות וביאורים אהלי תורה א&#039;רסח עמוד 20-35]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{תורת הרבי}}&lt;br /&gt;
{{פסח}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]&lt;br /&gt;
[[en:The Rebbe&#039;s Haggadah]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839487</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839487"/>
		<updated>2026-04-05T10:32:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;התלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]]           ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&amp;quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&amp;quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה [[מהרש&amp;quot;א|המהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסי התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable mw-collapsible&amp;quot;&lt;br /&gt;
! colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |מסכתות ששה סדרי משנה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|זרעים&lt;br /&gt;
|ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|מועד&lt;br /&gt;
|שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נשים&lt;br /&gt;
|יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נזיקין&lt;br /&gt;
|מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|קדשים&lt;br /&gt;
|זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|טהרות&lt;br /&gt;
|כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |&amp;lt;small&amp;gt;&#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839486</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839486"/>
		<updated>2026-04-05T10:31:26Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* סגנונו של התלמוד בבלי */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{עריכה}}&lt;br /&gt;
{{להשלים}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;התלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]]           ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&amp;quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&amp;quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה [[מהרש&amp;quot;א|המהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסי התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable mw-collapsible&amp;quot;&lt;br /&gt;
! colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |מסכתות ששה סדרי משנה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|זרעים&lt;br /&gt;
|ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|מועד&lt;br /&gt;
|שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נשים&lt;br /&gt;
|יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נזיקין&lt;br /&gt;
|מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|קדשים&lt;br /&gt;
|זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|טהרות&lt;br /&gt;
|כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |&amp;lt;small&amp;gt;&#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;br /&gt;
{{קרד|}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839484</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839484"/>
		<updated>2026-04-05T10:29:21Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{עריכה}}&lt;br /&gt;
{{להשלים}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;התלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]]           ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו התלמוד ירושלמי שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה [[מהרש&amp;quot;א|המהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסי התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable mw-collapsible&amp;quot;&lt;br /&gt;
! colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |מסכתות ששה סדרי משנה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|זרעים&lt;br /&gt;
|ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|מועד&lt;br /&gt;
|שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נשים&lt;br /&gt;
|יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נזיקין&lt;br /&gt;
|מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|קדשים&lt;br /&gt;
|זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|טהרות&lt;br /&gt;
|כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |&amp;lt;small&amp;gt;&#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;br /&gt;
{{קרד|}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839483</id>
		<title>תלמוד בבלי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;diff=839483"/>
		<updated>2026-04-05T10:28:38Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{עריכה}}&lt;br /&gt;
{{להשלים}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;התלמוד הבבלי&#039;&#039;&#039; הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]]           ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החל מהדפסת ש&amp;quot;ס ונציה בשנים תר&amp;quot;פ-תרפ&amp;quot;ג נקבעה &amp;quot;צורת הדף&amp;quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סגנונו של התלמוד בבלי ==&lt;br /&gt;
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו התלמוד ירושלמי שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&amp;quot;ל ש&amp;quot;במחשכים הושיבני&amp;quot; זה תלמוד בבלי שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תקופת חיבור התלמוד ==&lt;br /&gt;
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג&#039;תתקע&amp;quot;ט ועד ד&#039;ר&amp;quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&amp;quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&amp;lt;ref&amp;gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&amp;quot;י רב אשי ורבינא&amp;lt;/ref&amp;gt; בחיבור מסודר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אגדה בתלמוד ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|אגדה}}&lt;br /&gt;
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &amp;quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&amp;quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&amp;lt;ref&amp;gt;לדוגמה [[מהרש&amp;quot;א|המהרש&amp;quot;א]]&amp;lt;/ref&amp;gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבואר ב[[כתבי האריז&amp;quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&amp;lt;ref&amp;gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. והנגלות שבו, הם &amp;quot;דרכי ה&#039; שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==&lt;br /&gt;
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&amp;lt;ref&amp;gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&amp;quot;ב]] חלק ב&#039; עמ&#039; 834.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&amp;lt;ref&amp;gt;ראו ספר המאמרים תש&amp;quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&amp;quot;ב חלק ד עמוד 2080&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.&lt;br /&gt;
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&amp;lt;ref&amp;gt;ש&amp;quot;פ מקץ תש&amp;quot;מ. שיחות קודש תש&amp;quot;מ כרך א&#039; עמ&#039; 723-722&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דפוסי התלמוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה&#039;רמ&amp;quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה&#039;רמ&amp;quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה&#039;ר&amp;quot;פ–ה&#039;רפ&amp;quot;ג, וזכתה לכינוי ש&amp;quot;ס ונציה. ש&amp;quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס זיטומיר ======&lt;br /&gt;
[[דפוס ז&#039;יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&amp;quot;ס זה בלבד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== ש&amp;quot;ס מאורות ======&lt;br /&gt;
בסוף שנות היו&amp;quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס &#039;מאורות&#039; את &amp;quot;הש&amp;quot;ס החב&amp;quot;די&amp;quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&amp;quot;ס וילנה ע&amp;quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&amp;quot;ס שטיינזלץ]] ======&lt;br /&gt;
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&amp;lt;sup&amp;gt;[דרושה הבהרה]&amp;lt;/sup&amp;gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]&lt;br /&gt;
*&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הדרנים על הש&amp;quot;ס ==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|הדרנים על הש&amp;quot;ס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&amp;quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&amp;quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשנ&amp;quot;ה]] יצאו לאור הספרים &#039;הדרנים על הש&amp;quot;ס&#039; המאגדים את כל ה&#039;הדרנים&#039; שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין &#039;הדרן&#039;, תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה&#039;הדרנים&#039; ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&amp;quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&amp;quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable mw-collapsible&amp;quot;&lt;br /&gt;
! colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |מסכתות ששה סדרי משנה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|זרעים&lt;br /&gt;
|ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|מועד&lt;br /&gt;
|שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נשים&lt;br /&gt;
|יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|נזיקין&lt;br /&gt;
|מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|קדשים&lt;br /&gt;
|זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|טהרות&lt;br /&gt;
|כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| colspan=&amp;quot;3&amp;quot; |&amp;lt;small&amp;gt;&#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039; – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תורה]]&lt;br /&gt;
{{קרד|}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%AA&amp;diff=839463</id>
		<title>יעקב אבינו לא מת</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%AA&amp;diff=839463"/>
		<updated>2026-04-05T10:06:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{לאחד|יעקב אבינו לא מת|יעקב אבינו}}&lt;br /&gt;
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=27.03.2026}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;יעקב אבינו לא מת&#039;&#039;&#039; הוא משפט מהגמרא ב[[מסכת תענית]]{{הערה|דף ה&#039;, עמוד ב.}} שאומר שגם לאחר הסתלקותו, [[יעקב אבינו]] נשאר חי.&lt;br /&gt;
==המקורות==&lt;br /&gt;
=== הרש&amp;quot;י===&lt;br /&gt;
בפרשת [[ויחי]] נאמר על יוסף &amp;quot;ויאסוף רגליו אל המיטה ויגווע ויאסף אל עמיו&amp;quot;. רש&amp;quot;י אומר על פסוק זה &amp;quot;ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז&amp;quot;ל: יעקב אבינו לא מת&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== הגמרא ===&lt;br /&gt;
ב[[מסכת תענית]] ב[[גמרא]], מובא שרב יצחק אמר ל[[רב נחמן]] מימרא בשם [[רבי יוחנן]] ש{{ציטוטון|יעקב אבינו לא מת}}, רב נחמן שאל אותו על כך {{מונחון|וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא|וכי לחינם ספדו הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקוברים?}}?, ובתגובה ציטט רב יצחק את הפסוק {{ציטוטון|ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה’ ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]], ל, י.}} ומסביר שההיקש בין יעקב לזרעו מלמד ש{{ציטוטון|מה זרעו בחיים אף הוא בחיים}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== הזוהר ===&lt;br /&gt;
ב[[זוהר]] נכתב שיעקב אבינו לא מת, ו[[הקב&amp;quot;ה]] מושיב אותו לפני [[כסא הכבוד]] שיהיה עד לבני ישראל האומרים כל יום &amp;quot;[[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל ה&#039; אלוקינו ה&#039; אחד]]&amp;quot;{{הערה|ספר הזוהר, [[מגילת רות]].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ביאורי הרבי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== למה דווקא יעקב אבינו ===&lt;br /&gt;
ב[[שיחה]]{{הערה|תורת מנחם, כרך סה, עמ&#039; 97}} הרבי מביא את שאלת המפרשים, למה דווקא על יעקב אבינו, נאמר &amp;quot;לא מת&amp;quot; ולא על שאר ה[[אבות]] ([[אברהם]] ו[[יצחק]]). ועונה שרק אצל יעקב אבינו היה &amp;quot;זרעו בחיים&amp;quot; כיוון שלשאר האבות היו גם בנים רשעים, ([[ישמעאל]] ו[[עשיו]])&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== התירוץ על קושיית הגמרא ===&lt;br /&gt;
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&#039; בשבט|י&#039; שבט]] [[תשכ&amp;quot;ו]], תירץ הרבי את קושיית הגמרא{{הערה|וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטיא}}: שחיי צדיק הם חיים רוחניים ואילו העניין ש&amp;quot;חנטו חנטייא כו&#039;&amp;quot; הוא ב[[גשמיות]]{{הערה|והרי גשמיות של צדיק, היא רק טפל לצדיק עצמו.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ראו גם ==&lt;br /&gt;
[[דוד מלך ישראל חי וקיים]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{טורים&lt;br /&gt;
| תוכן = *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=21147&amp;amp;CategoryID=4092 מדוע דווקא &#039;יעקב אבינו לא מת&#039;]{{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/34679 יעקב אבינו ע&amp;quot;ה לא מת ● היבטים ומשמעויות] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/796341 &amp;quot;יעקב אבינו לא מת&amp;quot;] {{בית חבד (אתר)}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/802378 &amp;quot;ויחי&amp;quot; בפרשה העוסקת במיתת יעקב?] {{בית חבד (אתר)}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&amp;amp;ArticleID=289&amp;amp;ArticleTitle=%E9%F2%F7%E1%20%E5%EE%F9%E4%20%22%EC%E0%20%EE%FA%E5%22 יעקב ומשה &amp;quot;לא מתו&amp;quot;] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/84311 יעקב אבינו לא מת - בין דרשה להלכה ● צפו בוידאו] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=288&amp;amp;CategoryID=78&amp;amp;ParashaID=12&amp;amp;SelectdDate= חיים נצחיים] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/87377 &amp;quot;יעקב אבינו לא מת&amp;quot; ● סיפור אמיתי בראי הפרשה] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/159552 &#039;יעקב אבינו לא מת&#039; - האמנם? &amp;amp;#x7C; היבטים ומשמעויות] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=280&amp;amp;CategoryID=78&amp;amp;SelectdDate= לחיות חיי-נצח] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://www.chabadlibrary.org/books/1402810007 שיחת יום ב&#039; פ&#039; בשלח, יו&amp;quot;ד שבט, ה&#039;תשכ&amp;quot;ו]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61b7173562c88_1639388981.pdf &amp;lt;nowiki&amp;gt;&#039;יעקב אבינו [ע&amp;quot;ה] לא מת&#039; – היבטים ומשמעויות&amp;lt;/nowiki&amp;gt;] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8343&amp;amp;CategoryID=1595 יהודי מחולל &#039;תחיית המתים&#039;] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;amp;artID=102126 יעקב אבינו לא מת ● מוצ&amp;quot;ש חי] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8337&amp;amp;CategoryID=1594 פרשת ויחי] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/135331 &#039;יעקב אבינו לא מת&#039; - האמנם כפשוטו? הרב יחזקאל סופר] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13005&amp;amp;CategoryID=2131 הסתלקות יעקב] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12007&amp;amp;CategoryID=2020 &amp;quot;זרעו בחיים&amp;quot; – גם אם בחיצוניות נראה אחרת] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16931&amp;amp;CategoryID=2571 חיים של אמת; לא זיקוקים] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=861&amp;amp;CategoryID=78&amp;amp;ParashaID=7 חיים של צדיק] {{חב&amp;quot;ד}}&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:האבות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&amp;diff=839462</id>
		<title>יום תמים לרבי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&amp;diff=839462"/>
		<updated>2026-04-05T10:00:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* סדר היום */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:הבנקעט.jpeg|ממוזער|הבנקעט המרכזי (תשפ&amp;quot;ה)]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;יום תמים לרבי&#039;&#039;&#039; הוא כינוס המאורגן על ידי [[ועד התמימים העולמי]] ב[[י&amp;quot;א ניסן]] יום ההולדת של [[הרבי]] לכלל תלמידי ה[[תמים|תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], ומשתתפים בו אלפי בחורים מכל הארץ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
הכינוס התקיים לראשונה ב[[י&amp;quot;א ניסן]] [[תשס&amp;quot;ג]], הבחורים שנתנו את התנופה העיקרית הם חברי שיעור ג&#039; ב[[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]] בשנת [[תש&amp;quot;ע]]. כיום מתקיים האירוע המיוחד בכל שנה ושנה. משנת [[תשפ&amp;quot;ג]] מתקיים הבנקעט באולם בית זלטה ב[[כפר חב&amp;quot;ד ב&#039;]]. קודם לכן הוא התקיים ב&#039;זאל&#039; של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האירוע מאורגן בידי הרה&amp;quot;ח הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], יו&amp;quot;ר ועד תלמידי התמימים בארץ הקודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==סדר היום==&lt;br /&gt;
האירוע כולו, למעט הבנקעט, מתקיים בשטח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]]. בחלקו הראשון של היום מתקיים  סדר לימוד מיוחד בתורת הרבי. לאחר מכן צופים תלמידי התמימים בהתוועדות י&amp;quot;א ניסן עם הרבי באורך מלא בזאל הישיבה. לקראת ערב מתכנסים אלפי תמימים ואנ&amp;quot;ש לכינוס רבתי משולב בקטעי מראות קודש מהרבי, [[ניגונים]], והרצאות מגדולי ה[[משפיעים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בערבו של יום מתחיל באנקעט ענק - בהשתתפות רבנים ומשפיעים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את הנאום המרכזי נושא אורח מיוחד , שליח משפיע או ראש ישיבה מחו&amp;quot;ל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך האירוע מוקרן תכנית מולטימדיה יחודית שמופקת עבור האירוע. את התכניות שהופקו במשך השנים ניתן למצוא בערוץ היוטיוב של ועד תלמידי התמימים העולמי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לקראת סוף האירוע מנגנים הבחורים ניגון ל[[הפרק של הרבי|פרק של הרבי]] במשך שעה ארוכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולאחר מכן [[התוועדות חסידית|מתוועדים]] התמימים כל הלילה לפי שיעורים עם טובי המשפיעים בארץ ובעולם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למחרת מתקיים סדר [[חסידות]] מוקדם בבוקר בשילוב שיעורים ממשפעים שונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך שאר היום מתקיימים פעילויות שונות ומבחנים על מבצעי הועד במשך השנה, ויציאה ל[[מבצע תפילין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/news/168868 יום תמים לרבי: המוני תמימים התכנסו יחד להתוועדות י&amp;quot;א ניסן] {{Col}}&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/feed?keyword=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99 תגית: יום תמים לרבי] {{Col}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:כינוסים חב&amp;quot;דיים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב&amp;quot;ד]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;diff=839458</id>
		<title>יצחק יהודה ירוסלבסקי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;diff=839458"/>
		<updated>2026-04-05T09:50:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: /* משפחתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{דמות&lt;br /&gt;
|שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי&lt;br /&gt;
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg&lt;br /&gt;
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
|תאריך לידה= [[ט&#039; תשרי]] [[תש&amp;quot;ג]]&lt;br /&gt;
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב&amp;quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;יצחק יהודה ירוסלבסקי&#039;&#039;&#039; (נולד ב[[ט&#039; בתשרי]] [[תש&amp;quot;ג]], 1943) הוא [[רב (תואר)|רב]] שכונת [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד]]. ממונה על ועד כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב&amp;quot;ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
נולד ב[[ט&#039; תשרי]] [[תש&amp;quot;ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי|משה זאב]] ולחיה ירוסלבסקי בתל אביב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשכ&amp;quot;ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה&#039;[[קבוצה]]&#039; - שנת הקבוצה הראשונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[נישואין|התחתן]] ב[[תשכ&amp;quot;ד]] עם שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב&amp;quot;ד]] בשנת [[תשכ&amp;quot;ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ&#039; 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&amp;amp;CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב&amp;quot;ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר&amp;quot;ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשכ&amp;quot;ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] על פי הוראה שקיבל, הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשהוקם [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. הרב ירוסלבסקי חותם על התעודות של ספר התורה של ילדי ישראל, מתפקידו כמזכיר הבית דין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביחידות בשנת [[תשמ&amp;quot;א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב&amp;quot;ד בארץ הקודש{{הערה|גליון התקשרות פ&amp;quot;ב.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תנש&amp;quot;א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תנש&amp;quot;א חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף שלח את הרב [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] והרב [[אברהם טאוב|אבי טאוב]] להקריא את פסק הדין על ציוני רבותינו נשיאינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תשנ&amp;quot;ג הורה בשם הבית דין להשתתף במעמד ה[[סאטלייט (י&#039; שבט תשנ&amp;quot;ג)|סאטלייט]] בו עודד הרבי את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] לעיני כל העולם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[אלול]] [[תשפ&amp;quot;ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו כמזכיר בית דין רבני חב&amp;quot;ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&amp;quot;ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב&amp;quot;ד און ליין}}}}. בפועל לא פרש, כיוון שחברי הבי&amp;quot;ד לא קיבלו את בקשת הפרישה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מו&amp;quot;צ ומחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב&amp;quot;ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב&amp;quot;ד ב[[אלעד]], [[בית דין רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש|חבר בית דין רבני חב&amp;quot;ד]] וראש מכון הסמיכה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תות&amp;quot;ל קרית גת]].&lt;br /&gt;
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ירוסלבסקי (כפר חב&amp;quot;ד)|מנחם מענדל ירוסלבסקי]]- כפר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב&amp;quot;ד]] &#039;בני מנחם&#039;, [[בני ברק]] לשעבר. מנהל נחלת הכשרות.&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו&amp;quot;ר [[יד לאחים]].&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[אלחנן יעקובוביץ&#039; (נחלת הר חב&amp;quot;ד)|אלחנן יעקובוביץ&#039;]] - [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]], ספרן בספרית היכל מנחם בבני ברק.&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]&#039; - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות&amp;quot;ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[יצחק שמואל מלוב]] - [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.&lt;br /&gt;
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב&amp;quot;ד]] ומנהל [[בד&amp;quot;צ|בד&amp;quot;ץ]] &#039;נחלת הכשרות&#039; (מערכת הכשרות שתחת הרב ירוסלבסקי), נחלת הר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/הרב_ירוסלבסקי_נחלה.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%97%D7%91%27%27%D7%93%3B%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90.pdf הזוכר למזכיריו]&#039;&#039;&#039; - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ&amp;quot;אויפרופעניש&amp;quot; של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ&amp;quot;ג]].&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ענק הרוח&#039;&#039;&#039; - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל&#039; 603 כ&amp;quot;ז בסיון תש&amp;quot;פ]&lt;br /&gt;
* [[ישראל אלפנביין]], &#039;&#039;&#039;האבא של התמימים&#039;&#039;&#039;, בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב&amp;quot;ד}} 1906 עמוד 37&lt;br /&gt;
* [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], &#039;&#039;&#039;&amp;quot;הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב&amp;quot;ד&amp;quot;&#039;&#039;&#039;, ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב&amp;quot;ד]] גליון 2000 עמוד 40&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/125317 צרור גילויים מפעימים בראיון עם הרב ירוסלבסקי{{COL}}]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{חברי בי&amp;quot;ד רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני חב&amp;quot;ד בהווה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:דיינים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני קהילות חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קבוצה תשכ&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני שכונות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&amp;quot;ג]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מרא דאתרא]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;diff=839456</id>
		<title>הידורים וחומרות בפסח</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;diff=839456"/>
		<updated>2026-04-05T09:46:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;[[הידור מצווה|הידורים וחומרות]] בחג הפסח&#039;&#039;&#039; הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג ה[[פסח]] כדי להישמר מחשש [[חמץ]]. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי [[האריז&amp;quot;ל]], ש&amp;quot;הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[חסיד]]י [[חב&amp;quot;ד]] נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==המקור לחומרות==&lt;br /&gt;
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב&amp;quot;משהו&amp;quot;, דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:&lt;br /&gt;
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש&amp;quot;י פסחים כט, ב ד&amp;quot;ה שלא במינו.}}.&lt;br /&gt;
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב&amp;quot;[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]&amp;quot;{{הערה|תוספות חולין צ, א ד&amp;quot;ה אמר.}}.&lt;br /&gt;
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו[[הרדב&amp;quot;ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, אינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=397&amp;amp;hilite= שו&amp;quot;ת הרדב&amp;quot;ז חלק ג&#039; סימן תקמו].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו&amp;quot;ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז&amp;quot;ל]], שיש &amp;quot;להחמיר כל החומרות בפסח&amp;quot;. עוד מובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר&amp;quot;ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=774&amp;amp;hilite= שיחת אחש&amp;quot;פ תש&amp;quot;מ], ש&amp;quot;כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז&amp;quot;ל&amp;quot;. מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ובשיחת פסח שני ה&#039;תש&amp;quot;מ.}} ש&amp;quot;הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב&amp;quot;ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=47&amp;amp;hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סימן עא.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר &amp;quot;אני מתיירא מאוד מחומרות&amp;quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע&#039; רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א&#039; עמוד 321.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י&amp;quot;א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך &amp;quot;שקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר&amp;quot;{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/14/4/150.htm לקוטי שיחות חלק לז ע&#039; 150]. קובץ מענות קודש תש&amp;quot;נ, [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ מענה קסב]. פורסם קודם לכן ביומן &amp;quot;פאקס א שיחה&amp;quot; גליון 37}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב [[חיים שלמה דיסקין]] הבהיר שאין לנהוג באופן של [[מילון חסידי:שפיץ חב&amp;quot;ד|שפיץ חב&amp;quot;ד]] בחומרות בהם עלול להיווצר חוסר ב[[שלום בית]]{{הערה|[https://machon-halacha.co.il/courses/קידוש-בשעה-השביעית/lesson/מקרים-בהם-כן-ניתן-לקדש/ שיעור קידוש בשעה השביעי, מקרים בהם כן ניתן לקדש] דקה: 5:43 באתר מכון הלכה חב&amp;quot;ד.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==בערב פסח אחר חצות==&lt;br /&gt;
יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי העיד על אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==&lt;br /&gt;
===ההכנות לפסח===&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ניקיון&#039;&#039;&#039;: גם במצבים שמעיקר ההלכה החמץ די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הכנת מים&#039;&#039;&#039;: ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר&#039; [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, הכנת מים קודם הפסח]. אוצר החסידים ארץ הקודש עמוד 285.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===מצות===&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;בחירת החיטים למצות וקצירתן&#039;&#039;&#039;: [[הרבי הריי&amp;quot;צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש&amp;quot;ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=164&amp;amp;hilite= לקוטי דיבורים, חלק א&#039;, ליקוט ה, אות יו&amp;quot;ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש&amp;quot;ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=22 ע&#039; קנ].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שמירת החיטים למצות&#039;&#039;&#039;: לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש&amp;quot;ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה&amp;quot;שמורה&amp;quot; - החיטים והמצות].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;רכישת מצות ממוסד חב&amp;quot;די&#039;&#039;&#039;: על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב&amp;quot;ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הימנעות מאכילת מצת מכונה&#039;&#039;&#039;: &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הימנעות מאכילת מצה שרויה&#039;&#039;&#039;: נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ&amp;quot;ח חלק ג&#039; עמ&#039; 111.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===מאכלי הפסח===&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לא לכבד באכילה ושתיה&#039;&#039;&#039;: בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ&#039; ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ &#039;&#039;&#039;מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח&#039;&#039;&#039; הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג&#039; תמוז תשפ&amp;quot;ב עמוד 125.}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הימנעות מאכילה במזלג&#039;&#039;&#039;: אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי&amp;quot;ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה&#039;&#039;&#039;: הרבי הריי&amp;quot;צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=113&amp;amp;hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג&#039;, עמוד 846].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;זהירות בעת סינון המים&#039;&#039;&#039;: בשנת [[תשל&amp;quot;ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש&amp;quot;ע, ע&#039; 28. הנ&amp;quot;ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===מוצרים שאין משתמשים בהם===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[איסור קטניות בפסח]]}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[קטניות]]&#039;&#039;&#039;: לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או מינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין [[חמשת מיני דגן]] יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראו בהרחבה בערך [[איסור קטניות בפסח]].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תבלינים&#039;&#039;&#039;: [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3101060861 אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכרכום (זעפרן){{הערה|בעברית ישנה חלוקה בין שני סוגי הכרכום, והסוג המכונה &#039;זעפרן&#039; משמש בעיקר כתוסף תזונה רפואי, ככל הנראה בזמנם גם הכרכום הרגיל נקרא כך}}. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])&#039;&#039;&#039;: תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראו בארוכה אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי&amp;quot;ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע&#039; קצג. הובא באוצר מנהגי חב&amp;quot;ד שם.}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;צנון&#039;&#039;&#039;: קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[סוכר]]&#039;&#039;&#039; – [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי&amp;quot;צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראו באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש&amp;quot;ב התבטא על מנהגו זה &amp;quot;אינני אוהב שמחקים אותי&amp;quot;{{הערה|הלקח והלבוב ב&#039;, ע&#039; רטז, הובא באוצר מנהגי חב&amp;quot;ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|&#039;המלך במסיבו&#039; חלק א&#039; עמוד שז.}}.&lt;br /&gt;
:יש מחסידי חב&amp;quot;ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חומרות נוספות===&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;זהירות בדיבור אודות &#039;חמץ&#039;&#039;&#039;&#039; – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי &#039;חמץ&#039; בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל&amp;quot;ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא &#039;קניידלאך&#039; – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.&lt;br /&gt;
*באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב&amp;quot;ד גליון 2033 עמוד 32.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חומרות מקובלות בין חסידי חב&amp;quot;ד==	&lt;br /&gt;
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב&amp;quot;ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב&amp;quot;ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה&#039;&#039;&#039; – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;רכישת כל המוצרים לפני החג&#039;&#039;&#039; – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים&#039;&#039;&#039; – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש&amp;quot;ע, ע&#039; 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ&amp;quot;ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז&#039;תתמב]).&lt;br /&gt;
{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב&#039;&#039;&#039; – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=56141 הריל&amp;quot;ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב&amp;quot;ק]] ר&#039; [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי. ישנה שמועה שהרבי אכל שוקולד שמערלינג שנוצר בפס ייצור מיוחד בעבורו, אך ר&#039; [[חיים ברוך הלברשטאם]] הפריך את השמועה וסיפר ש[[הרבנית]] היתה מקבלת ממוכר שוקולד ב[[קראון הייטס]] חפיסות שוקולד שמערלינג ואף היתה מודה לו אך לאחר מכן שמה את החפיסות יחד עם ה[[חמץ]], היא והרבי כלל לא אכלו מהשוקולד (מענדי קורטס, &amp;quot;הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא&amp;quot; ראיון עם ר&#039; חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב&amp;quot;ד (שבועון)|כפר חב&amp;quot;ד]], גליון 2045, עמ&#039; 31).}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שימוש במצות חבורה&#039;&#039;&#039; – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קילוף כל הפירות והירקות&#039;&#039;&#039; – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר){{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view קובץ הערות תורת השליחות י&amp;quot;א ניסן תשפ&amp;quot;ד עמוד 11].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;בישול האוכל קודם חג הפסח&#039;&#039;&#039; - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שימוש בירקות מסויימים בלבד&#039;&#039;&#039; – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ&amp;quot;ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה&#039;[[קבוצה]]&#039;.}}  להשתמש באוכל חג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל וסלק בלבד,יתכן ובעבר לא היו אצל חסידי חב&amp;quot;ד ירקות נוספים, ויש אומרים שלאו דווקא זו הסיבה.&lt;br /&gt;
==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אכילת דגים&#039;&#039;&#039;: רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אכילת שום&#039;&#039;&#039;: למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב. ראו בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/מחקר-הלכתי-בענין-אכילת-שום-בפסח-עפ-מנה/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע&amp;quot;פ מנהגי חב&amp;quot;ד] {{אינפו}}}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אכילת חלב ומוצרי חלב&#039;&#039;&#039;: אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שטיפת הביצים לפני החג&#039;&#039;&#039;: אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, מכיוון שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;בית נפרד לפסח&#039;&#039;&#039;{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שימוש בכלי חרס וכלים צבועים&#039;&#039;&#039;: למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו&amp;quot;ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב&amp;quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[הידור מצווה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
*איסר שפרינגר, &#039;&#039;&#039;ויקץ כישן - למקורות חומרות הפסח&#039;&#039;&#039;, בטאון &#039;התמים&#039; (מוסף שבועון בית משיח) גליון נ&amp;quot;ו ניסן ה&#039;תשפ&amp;quot;ה עמוד 24&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]&#039;&#039;&#039; {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://chabad.info/special/חומרות-או-הידורים-•-ראיון-מקיף-ומרתק/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]&#039;&#039;&#039; {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב&amp;quot;ד לא אוכלים כלום בפסח]&#039;&#039;&#039; {{בית חבד}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=14235 בחב&amp;quot;ד &amp;quot;הפסח אינו נאכל&amp;quot;]&#039;&#039;&#039; {{שטורעם}} מתוך עיתון &#039;בקהילה&#039;&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/123156 הרב ירוסלבסקי במכתב חריף נגד השהייה בפסח במלונות]&#039;&#039;&#039; {{COL}}, שבט ה&#039;תש&amp;quot;פ&lt;br /&gt;
;אודיו:&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://chabad.info/beis-medrash/שואלין-ודורשין-שיעור-בהלכות-פסח-מהרב-ל/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]&#039;&#039;&#039; {{אינפו}} {{אודיו}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;amp;id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]&#039;&#039;&#039; {{שטורעם}} {{אודיו}} {{קישור שבור}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://sinun770.org/הידורים-וחומרות-ומנהגי-חבד-בפסח-הרב-א/ הידורים וחומרות ומנהגי חב&amp;quot;ד בפסח , הרב אליהו לנדא שנת תשפ&amp;quot;ד]&#039;&#039;&#039;, בתוך ערוץ היוטיוב &#039;חסידות Chassidus&#039; באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://sinun770.org/מנהגים-והידורים-בפסח-תשפה/ מנהגים והידורים בפסח – תשפ&amp;quot;ה]&#039;&#039;&#039;, הרב [[אלחנן משה נחמנסון]], באתר סינון חב&amp;quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://chabad.info/beis-medrash/659481/ מכון הלכה חב&amp;quot;ד: חומרות והידורים בפסח] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/775258/ ברוך בעוז יורקוביץ&#039;]&#039;&#039;&#039; {{וידפו}}&lt;br /&gt;
*[https://chabad.info/beis-medrash/351437/ מנהג חב&amp;quot;ד: אכילת מצה מתוך השקית הרב יעקב הלוי הורוויץ] {{אינפו}}&lt;br /&gt;
*לוי יצחק רסקין, &#039;&#039;&#039;[https://anash.org/pesach-chumros-boiling-sugar-and-coarse-salt/ הידורים וחומרות בחג הפסח]&#039;&#039;&#039; {{אודיו}}{{אנש}} {{אנגלית}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{פסח}}&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:פסח]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A2_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&amp;diff=839453</id>
		<title>די הארץ פון א מאמע (ניגון)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A2_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&amp;diff=839453"/>
		<updated>2026-04-05T09:37:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;די הארץ פון די מאמע&#039;&#039;&#039; הוא לחן חסידי שהולחן על ידי ר&#039; [[יום טוב עהרליך]], המתאר סיפור על רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כיצד העביר [[סנגוריה]] ב[[ערב יום כיפור]] על בני ישראל, כאשר גרם לאשה יהודיה לבטא את האהבה והמסירות הגדולה שלה כלפי בנה הצעיר, ופנה לקב&amp;quot;ה בתחינה: &amp;quot;רחם נא כמו אם על בניה!&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הלחן הושר על ידי הבעל מנגן ר&#039; [[אברהם פריד]], שאף תירגם ושר אותו בעברית{{הערה|נכלל כניגון מספר 270 בספר &#039;סדר ניגונים&#039; מאת ר&#039; משה פייפ, &#039;אהלי תורה&#039; קראון הייטס.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מילות הלחן==&lt;br /&gt;
{{טורים|תוכן=&lt;br /&gt;
ערב יום כיפור פאר נאכט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער עולם עס ווארט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;באם טיר פון דער בארדיטשאווער רבי&#039;ן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;יעדער עס שטייט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;און געלט האלט ער גרייט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א פדיון נפש צו געבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער רבי האט קלאר&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;געזאגט אז דעם יאר&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דורכלאזן וועט ער נישט קיינעם&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ער לאזט נישט אראפ&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א רובל א קאפ&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מוז ער נעמען היינט בא יעדן איינעם&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א זקן גאר אלט, אפילו א קינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א רובל מוז יעדערער געבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער רבי וועט באלד אפווישן די זינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פארשרייבן אין ספר פון לעבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א פחד א שרעק, אין היינטיגע טעג&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;די גרויסע הוצאות אצינדער&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ווי אזוי קאן, אזא זאך צו טאן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א משפחה מיט צען צוועלעף קינדער&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;נאר יעדער עס ווייסט, אז דער רבי הייסט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;קיינער וועט איהם נישט אפזאגן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מען קרעכצט און מען זארגט, מען לייט און מען בארגט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מען ברענגט צום דעם רבי’ן צו טראגן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ביים טיש אויף זיין ארט, דער רבי זיצט דארט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;און נעמט אויף דעם עולם צופרידן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א שיסל געשטעלט, איז פול שוין מיט געלט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א רשימה ליגט פון אלע אידן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;עס עפנט זיך די טיר, א פרוי שטייט אין איר&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ארעם אזוי אפגעריסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;געקומען אצינד, מיט איר פיצעלע קינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;און וויל אז דער רבי זאל וויסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אן אלמנה אליין, דאס קינד איז נאך קליין&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שטענדיג מוז זיין מיט דער מאמען&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דאס לעבן איז שווער, זי האט דאך ניט מער&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ווי א רובל פאר ביידן צוזאמען&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א פחד א שרעק, די פרוי פאלט אוועק&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער רבי וויל פון גארנישט וויסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;נאך א רובל מען דארף, גיי זאגט ער שארף&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ווייל די טיר וועל איך באלד דא פארשליסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;זי לויפט שנעל און זי שרייט, גיט אדער לייט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער עולם עס העלפט איר אויס גערן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פון גראשנס נישט מער, איז זייער שווער&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א רובל עס זאל פון דעם ווערן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;די גאסן שוין פול, מען גייט שוין אין שול&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אלעס האט זי אפגעלאזן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;זי לויפט מיטן קינד, צום רבי’ן געשווינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;די טיר זאל נאך ניט זיין פארשלאסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;עס איז שוין באלד ביינאכט, דער רבי ער ווארט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פונקט ווי אינגאנצן פארגעסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;די רביצין שרייט געוואלד, דאס עסן ווערט קאלט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מען וועט באלד ניט טארן שוין עסן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;עס עפנט זיך די טיר, עס בלייבט שטיין אין איר&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;די פרוי מיט צושראקענע בליקן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;רבי גלויבט מיר, איך האב געזוכט אן א שיעור&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;קיין רובל האב איך ניט געקראגן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער רבי שרייט ניין, אזוי קאן ניט גיין&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;נאר דיר אליין וועל איך פארשרייבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דיין קליינטשינקע קינד, האט ניט קיין זינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;נישט קשה עס מעג איבערבלייבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א פחד א שרעק, די פרוי פאלט אוועק&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ניט זיין מיט איר ברעקל צוזאמען&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;זי שרייט רבי ניין, מיט א גרויסן געוויין&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;איר פילט נישט די הארץ פון א מאמען&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;איהר ווייסט רבי הערט, וואס איך האב באקלערט&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דעם רובל וועל איך אייך דא געבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;און נעמט גלייך געשווינד, שרייבט אריין מיין קינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;פאר מיר איז שוין אלץ איינס מיין לעבן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דער רבי ער שפרינגט אויף, די קאפ אויף ארויף&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אויף די רייד געטאן האט ער ווארטן&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;באשעפער נאר הער, מען דארף שוין נישט מער&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;עס איז שוין נישטא וואס צו טראכטן&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;האסט געזען אצינד, ווי א מאמע פאר איהר קינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;האט איהר לעבן געגעבן אצינדער&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;דיין פאלק איז דיין קינד, בעט’ך דיר אצינד&#039;&#039;&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;האב רחמנות ווי א מאמע אויף אירע קינדע&#039;&#039;&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
ערב יום כיפור{{הערה|1=התרגום כאן הוא תרגום מילולי צמוד למשמעות המילים באידיש. ראו ב[kolhaemet.co.il/video/64089 קישור זה, את התרגום של אברהם פריד לשיר, בעברית].}}{{ש}}&lt;br /&gt;
ממתין הציבור{{ש}}&lt;br /&gt;
לפני דלתו של הרבי מברדיטשוב{{ש}}&lt;br /&gt;
כולם עומדים{{ש}}&lt;br /&gt;
הכסף מוכן{{ש}}&lt;br /&gt;
לתת את ה[[דמי פ&amp;quot;נ|פדיון נפש]]{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הרבי הבהיר{{ש}}&lt;br /&gt;
אומר הוא השנה{{ש}}&lt;br /&gt;
הוא לא יוותר לאף אחד{{ש}}&lt;br /&gt;
הוא לא ירפה, ידרוש{{ש}}&lt;br /&gt;
רובל לכל &#039;ראש&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
מוכרח הוא היום לקחת מכל אחד{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
זקן מאוד, אפילו ילד צעיר{{ש}}&lt;br /&gt;
מוכרח הוא לתת רובל{{ש}}&lt;br /&gt;
הרבי מייד ימחוק את החטא{{ש}}&lt;br /&gt;
יכתוב בספר החיים{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
פחד ומורא, ביום הזה{{ש}}&lt;br /&gt;
ההוצאות כעת גדולות{{ש}}&lt;br /&gt;
הכיצד אפשר, כזה דבר לעשות{{ש}}&lt;br /&gt;
משפחה עם עשרה שנים עשר ילדים{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
אך כל אחד יודע, הרבי ציווה{{ש}}&lt;br /&gt;
אף אחד לא יסרב לו{{ש}}&lt;br /&gt;
גונחים ודואגים, ממשכנים ולווים{{ש}}&lt;br /&gt;
לרבי מביאים שיכפר{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
על יד השולחן במקומו, הרבי יושב{{ש}}&lt;br /&gt;
מקבל את האנשים בשמחה{{ש}}&lt;br /&gt;
הקערה שהונחה, כבר מלאה בכסף{{ש}}&lt;br /&gt;
הרשימה מונחת עם כל היהודים{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הדלת נפתחת, אשה שם עומדת{{ש}}&lt;br /&gt;
כך, ענייה ומיוסרת{{ש}}&lt;br /&gt;
הגיעה כעת, עם בנה הפעוט{{ש}}&lt;br /&gt;
רוצה היא שהרבי ידע{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
היא אלמנה לבדה, הילד כה קטן{{ש}}&lt;br /&gt;
תמיד צריך להיות עם אמא{{ש}}&lt;br /&gt;
החיים כה קשים, אין לה יותר{{ש}}&lt;br /&gt;
מאשר רובל עבור שניהם יחד{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
פחד ומורא, האשה נרעדה{{ש}}&lt;br /&gt;
הרבי לא רוצה לשמוע כולם{{ש}}&lt;br /&gt;
&amp;quot;צריך עוד רובל אחד&amp;quot;, הוא אומר בחריפות{{ש}}&lt;br /&gt;
&amp;quot;השער עוד מעט ננעל&amp;quot;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
היא רצה במהירות וצועקת, לתת או ללוות{{ש}}&lt;br /&gt;
האנשים מנסים לסייע{{ש}}&lt;br /&gt;
רק קצת ולא יותר, זה קשה מאוד{{ש}}&lt;br /&gt;
&#039;לעשות מזה&#039; רובל{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הרחובות מלאים, לבית הכנסת הולכים{{ש}}&lt;br /&gt;
היא ניסתה כבר הכל{{ש}}&lt;br /&gt;
היא רצה עם בנה, אל הרבי בבכיות{{ש}}&lt;br /&gt;
לפני שהדלת תינעל{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
עוד מעט כבר לילה, הרבי מחכה{{ש}}&lt;br /&gt;
בדיוק כמו מי שנשכח לגמרי{{ש}}&lt;br /&gt;
הרבי מתחננת, האוכל מתקרר{{ש}}&lt;br /&gt;
תיכך כבר יהיה אסור לאכול{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הדלת נפתחת, היא נשארת לעמוד{{ש}}&lt;br /&gt;
האשה במבט מתחנן{{ש}}&lt;br /&gt;
תאמין לי רבי, חיפשתי בלי שיעור{{ש}}&lt;br /&gt;
לא הצלחתי להשיג רובל{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הרבי מסרב בתוקף, כך זה לא יכול &#039;ללכת&#039;{{ש}}&lt;br /&gt;
אכתוב רק אותך בעצמך{{ש}}&lt;br /&gt;
לבנך הקטן, אין כל חטא{{ש}}&lt;br /&gt;
לא נורא הוא יכול &#039;להישאר&#039;{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
פחד ומורא, האשה נרעדת{{ש}}&lt;br /&gt;
אין רצונה להסכים להיות מושלכת{{ש}}&lt;br /&gt;
זועקת היא: &amp;quot;רבי, לא!&amp;quot;, בבכיות גדולות{{ש}}&lt;br /&gt;
איך יכול לעשות כך לב של אמא{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
רבי שמע ודע, מה שהחלטתי{{ש}}&lt;br /&gt;
את הרובל אתן לכם{{ש}}&lt;br /&gt;
קח אותו מידי, ורשום את בני{{ש}}&lt;br /&gt;
עבורי כבר יש הכל, אחד הם חיי{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הרבי &#039;קופץ&#039;, ראשו מתרומם{{ש}}&lt;br /&gt;
לדיבורים האלו הוא חיכה{{ש}}&lt;br /&gt;
הבורא, אנא שמע, אינך צריך יותר{{ש}}&lt;br /&gt;
אין יותר מה להתלבט{{ש}}{{ש}}&lt;br /&gt;
הבט כעת, כמו אמא לילד שלה{{ש}}&lt;br /&gt;
שנתנה את חייה{{ש}}&lt;br /&gt;
עמך הוא בנך, מבקשים כעת ממך{{ש}}&lt;br /&gt;
רחם נא כמו אם על בניה!&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://col.org.il/news/133464 אברהם פריד בביצוע לייו לשיר (באידיש, עם כיתוביות תרגום בלשון הקודש)]&#039;&#039;&#039; {{וידאו}}{{COL}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ערב יום כיפור]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ניגוני חב&amp;quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Z770&amp;diff=838614</id>
		<title>משתמש:Z770</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Z770&amp;diff=838614"/>
		<updated>2026-03-31T14:08:14Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Z770: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
{{תיבות משתמש|&lt;br /&gt;
{{משתמש - מצפה לגאולה}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - התגלות היום 2}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - אחדות}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - תמים}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - הרבי מה&amp;quot;ם}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - נוסע לרבי}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - מבצע תפילין}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - אוהב גאומ&amp;quot;ש}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - הר הבית}}&lt;br /&gt;
{{משתמש - נגד ציונות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
}}.&lt;br /&gt;
[[קובץ:50fc248aff45457a4cbf4498f750a779.jpg|לא ממוסגר|164x164px]]&lt;br /&gt;
{{אות משתמש - 1000 עריכות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קצת עלי ==&lt;br /&gt;
אני [[תמים]] הלומד [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תות&amp;quot;ל]]. המונח בלימוד תורתו הק&#039; של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א)|הרבי נשי&amp;quot;ד]], אשר על כן איני יכול לשבת ולשקוד על [[חב&amp;quot;דפדיה|דבר נפלא זה]] כי כל מהותי וענייני (כפי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א)|שהרבי]] דיבר עשרות אם לא מאות פעמים) זה [[לימוד התורה]] ו&amp;quot;מדארף איינעמען די וועלט דורך לימוד התורה&amp;quot;. אבל בכל זאת בזמני הפנוי אני מקדיש ואקדיש זמן לדבר חשוב זה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ישנם כמה כללים שמנחים אותי.&lt;br /&gt;
# [[חב&amp;quot;דפדיה]] צריכה להיות על-מפלגתית&amp;lt;ref&amp;gt;דהיינו להתייחס לשני הצדדים שבמטבע, ולהפסיק וויכוחי סרק בנושאים שלא קשורים לאתר.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
# לא על כל משהו שפחות מוצא חן צריך לסגור ערך.&lt;br /&gt;
# טוב תיקון ערך קיים - מאשר פתיחת ערך חדש.&lt;br /&gt;
# אם למישהו משעמם ואין לו מה לעשות, פשוט שיערוך [[חב&amp;quot;דפדיה|בחב&amp;quot;דפדיה]] ולענין בלבד!&lt;br /&gt;
# [[חב&amp;quot;דפדיה]] הינה אנציקלופדיה אשר ע&amp;quot;כ מובן שאין לפתוח בה ערכים שאינם אנציקלופדיים!&lt;br /&gt;
== [[אחדות החסידים|אחדות!!!]] ==&lt;br /&gt;
משתמש זה מאמין שזה הדבר שנשאר להתגלותו של [[הרבי]] [[מלך המשיח|כמלך המשיח]] לעיני כל, &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וסובר שכל גוף [[חסידות חב&amp;quot;ד|בחב&amp;quot;ד]] (כולל [[חב&amp;quot;דפדיה|חבדפדיה]]) צריך לעשות &#039;&#039;&#039;הכול&#039;&#039;&#039; למען מטרה זו,  גם משתמש זה מוכן לותר על עקרונותיו\דעותיו גם למען השגת מטרה זו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערכים בחסידות ==&lt;br /&gt;
משתמש זה סובר שהעיקר [[חב&amp;quot;דפדיה|בחבדפדיה]] הוא יצירת ושיפור ערכים ב[[חסידות]], ורואה את כל השאר כטפל (אך חשוב) לכך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם תרצה תוכל למצוא [[פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים|כאן]] ערכים בחסידות החסרים [[חב&amp;quot;דפדיה|בחבדפדיה]]&amp;lt;ref&amp;gt;שים לב שלא כל הערכים הכתובים כאן באמת זכאים לערך &amp;lt;/ref&amp;gt;, [[:קטגוריה:קצרמר חסידות|וכאן]] ערכים בחסידות שקיימים בחבדפדיה אך זקוקים להרחבה.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרומותי ==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ערכים שיצרתי:&#039;&#039;&#039; (לפי סדר יצירתם)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* [[תלמוד בבלי]]&lt;br /&gt;
* [[בדד]]&lt;br /&gt;
* [[צבי הלפרין]]&lt;br /&gt;
* [[אליהו ליפש]]&lt;br /&gt;
* [[המשכה]]&lt;br /&gt;
* [[סיבה ומסובב (חסידות)]]&lt;br /&gt;
* [[בן חמש למקרא]]&lt;br /&gt;
* [[מאיר ריבקין]]&lt;br /&gt;
* [[משתמש:Z770/איצ&#039;ה נח ריבקין]]&lt;br /&gt;
* [[משתמש:ספרא רבא/שמואל גרשון ניסן מרוזוב]]&amp;lt;ref&amp;gt;הערך הוא ערך שאני יצרתי אך הועבר ל[[משתמש:ספרא רבא]] מכיון ששיפר את הערך רבות.&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;קטגוריות שיצרתי:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* [[:קטגוריה:משפחת ונקרט]]&lt;br /&gt;
* [[:קטגוריה:משפחת ריבקין (2)]]&lt;br /&gt;
* [[:קטגוריה:משפחת ריבקין (3)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== ערכים ששיפרתי רבות ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* [[אדום (קליפה)]]&lt;br /&gt;
* [[770 - מרכז חב&amp;quot;ד העולמי|770 מרכז חב&amp;quot;ד העולמי]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אין תמונה:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוספתי 2 תמונות ל2 ערכים על אישיות ללא תמונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;עריכות:&amp;lt;br /&amp;gt;&#039;&#039;&#039;ערכתי בחבדפדיה מעל 1000 עריכות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== עובדות מענינות עלי ===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יצרתי בחבדפדיה את הערך ה12,000 ([[בדד]])&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Z770</name></author>
	</entry>
</feed>