חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

רחמים אנטיאן

2024-08-26T05:00:56Z

Zucker Chony: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|250px|הרב רחמים (רמי) אנטיאן]]
[[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' ([[ג' תמוז]] [[תשט"ו]] – [[כ"ב תשרי]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]] הייתה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת תשל"ז עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.

לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב שהשתייך לציונות הדתית, ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו הרב [[משה דיקשטיין]] שהפך לידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה ברחבי העולם. אחד מהישגיו היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימיית הישיבה. בעוברו לעולם העסקים בברכת הרבי עשה מעשה חסד עילאי בנוטלו על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר, ותוך כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם.

במשך השנים זכה לקבל מהרבי ברכות ועידודים מיוחדים. כך פנה אליו הרבי פעם ב[[חלוקת כוס של ברכה]] בכינוי החיבה שלו 'רמי' על אף שהוא מעולם לא כתב כך אל הרבי{{הערה|התמים גליון לז ע' 25}} וכך זכה לתשובות והדרכות הרבי בעסקיו.

בשנת תשמ"ט עבר בברכת הרבי להתגורר ב[[קראון הייטס]]. הוא שלח את ידו בעסקים וראה בהם ברכה עד שנעשה לגביר, כפי שבירכו הרבי. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה. בתקופה זו התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות. לצד ביתו הקים בית כנסת 'בית יואב' בו התקיימו התוועדויות חסידיות מיוחדות.

הוא תרם מהונו בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק לצדקה לענייני משיח למעלה מחמש מיליון דולר.

יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] שהתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.

יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת [[קראון הייטס]], הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].

במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]].

נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.
{{חלונית
|כותרת=ציפייה למשיח
|מקור=[[שבועון בית משיח]]
|תוכן=
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".

כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.

בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!..."

על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.
}}

==פעולות לזכרו==
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי הרב [[משיח פרידמן]].

ב[[חודש טבת]] [[תשע"ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/441705/ חדש: קובץ שיעורי ר' רמי אנטיאן], באתר {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
* אשתו מרת דורית אנטיאן, ארצות הברית
* בנו דוד מנחם מענדל (מני) וזוגתו מרת הינדא יעל - [[הוליווד פלורידה]]
*בנו, ר' עובדיה מנשה, וזוגתו מרת חי' מושקא אנטיאן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/04/11-04-2016-12-04-12-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf להורדה: תשורה מחתונת אנטיאן-שמרלינג]}}.
*בנו, ר' חיים אנטיאן.
*בנו, ר' איתמר אנטיאן - [[פלורידה]].

==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/magazine/1097034/ '''החסיד שהיה ״קרייזי אבאוט משיח״'''] {{שבועון בית משיח}}
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/12/23-10-2020-00-53-03-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99.pdf קובץ: "שיעורי ר' רמי אנטיאן"]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82487 ידיעות אחרונות על "הספונסר של המשיח"] {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על התוועדות לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/שמיליארד-סינים-יכריזו-יחי/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[https://chabad.info/in-focus/95221/ תמונות של ר' רמי בישיבת חח"ל צפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83538 בישיבת קיץ: קרן המליון של רמי אנטיאן נוסדה מחדש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנטיאן, רמי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

רחמים אנטיאן

2024-08-26T04:59:50Z

Zucker Chony: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|250px|הרב רחמים (רמי) אנטיאן]]
[[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' ([[ג' תמוז]] [[תשט"ו]] – [[כ"ב תשרי]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]] הייתה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת תשל"ז עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.

לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב שהשתייך לציונות הדתית, ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו הרב [[משה דיקשטיין]] שהפך לידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה ברחבי העולם. אחד מהישגיו היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימיית הישיבה. בעוברו לעולם העסקים בברכת הרבי עשה מעשה חסד עילאי בנוטלו על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר, ותוך כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם.

במשך השנים זכה לקבל מהרבי ברכות ועידודים מיוחדים. כך פנה אליו הרבי פעם ב[[חלוקת כוס של ברכה]] בכינוי החיבה שלו 'רמי' על אף שהוא מעולם לא כתב כך אל הרבי{{הערה|התמים גליון לז ע' 25}} וכך זכה לתשובות והדרכות הרבי בעסקיו.

בשנת תשמ"ט עבר בברכת הרבי להתגורר ב[[קראון הייטס]]. הוא שלח את ידו בעסקים וראה בהם ברכה עד שנעשה לגביר, כפי שבירכו הרבי. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה. בתקופה זו התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות. לצד ביתו הקים בית כנסת 'בית יואב' בו התקיימו התוועדויות חסידיות מיוחדות.

הוא תרם מהונו בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק לצדקה לענייני משיח למעלה מחמש מיליון דולר.

יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] שהתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.

יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת [[קראון הייטס]], הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].

במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]].

נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.
{{חלונית
|כותרת=ציפייה למשיח
|מקור=[[שבועון בית משיח]]
|תוכן=
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".

כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.

בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!..."

על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.
}}

==פעולות לזכרו==
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי הרב [[משיח פרידמן]].

ב[[חודש טבת]] [[תשע"ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/441705/ חדש: קובץ שיעורי ר' רמי אנטיאן], באתר {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
* אשתו מרת דורית אנטיאן, ארצות הברית
* בנו דוד מנחם מענדל (מני) וזוגתו מרת הינדא יעל [[הוליווד פלורידה]]
*בנו, ר' עובדיה מנשה, וזוגתו מרת חי' מושקא אנטיאן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/04/11-04-2016-12-04-12-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf להורדה: תשורה מחתונת אנטיאן-שמרלינג]}}.
*בנו, ר' חיים אנטיאן.
*בנו, ר' איתמר אנטיאן - [[פלורידה]].

==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/magazine/1097034/ '''החסיד שהיה ״קרייזי אבאוט משיח״'''] {{שבועון בית משיח}}
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/12/23-10-2020-00-53-03-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99.pdf קובץ: "שיעורי ר' רמי אנטיאן"]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82487 ידיעות אחרונות על "הספונסר של המשיח"] {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על התוועדות לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/שמיליארד-סינים-יכריזו-יחי/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[https://chabad.info/in-focus/95221/ תמונות של ר' רמי בישיבת חח"ל צפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83538 בישיבת קיץ: קרן המליון של רמי אנטיאן נוסדה מחדש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנטיאן, רמי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

זאב יחזקאל כ"ץ

2024-08-18T03:06:48Z

Zucker Chony: /* משפחתו */

[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' (יליד [[תש"ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]] [[בשושן פורים]] [[תש"ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].

===יחידות אצל הרבי מהוריי"צ===
בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ"א אדר]] [[תש"ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות
, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]],

כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש"ט.}},על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט"ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא כ"ק בהפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמר'ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת הרב משה פינחס נוסף: "ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים". (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)

ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט"ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ"ץ]], בה הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.

מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.

===גבאות ב-770===
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ"ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ"ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]].

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.

אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ"ח סיון]] [[תנש"א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

ב[[ל' שבט]] [[תשנ"ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ"ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.

===עסקנות כללית===
במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע"ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}

מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפנו הבר מצווה שלו, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י"ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].

במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ"ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.

ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].

במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.

==חיבוריו==
*סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]", מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].

==משפחתו==
*בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה
*חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד
*חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד
*חתנו ר' מנחם מענדל הלל זרחי, שליח בפורטו ריקו
*חתנו ר׳ אברהם סוסקינד, שליח בנורטויל
מישיגן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}})
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כ"ץ זאב יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]

זאב יחזקאל כ"ץ

2024-08-16T15:16:29Z

Zucker Chony: /* משפחתו */

[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' (יליד [[תש"ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]] [[בשושן פורים]] [[תש"ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].

===יחידות אצל הרבי מהוריי"צ===
בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ"א אדר]] [[תש"ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות
, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]],

כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש"ט.}},על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט"ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא כ"ק בהפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמר'ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת הרב משה פינחס נוסף: "ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים". (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)

ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט"ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ"ץ]], בה הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.

מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.

===גבאות ב-770===
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ"ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ"ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]].

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.

אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ"ח סיון]] [[תנש"א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

ב[[ל' שבט]] [[תשנ"ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ"ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.

===עסקנות כללית===
במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע"ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}

מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפנו הבר מצווה שלו, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י"ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].

במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ"ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.

ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].

במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.

==חיבוריו==
*סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]", מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].

==משפחתו==
*בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה
*חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד
*חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד
*חתנו ר' מנחם מענדל זרחי, שליח בפורטו ריקו
*חתנו ר׳ אברהם סוסקינד, שליח בנורטויל
מישיגן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}})
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כ"ץ זאב יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]

זאב יחזקאל כ"ץ

2024-08-16T15:13:27Z

Zucker Chony: /* משפחתו */הוספתי תוכן

[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' (יליד [[תש"ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]] [[בשושן פורים]] [[תש"ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].

===יחידות אצל הרבי מהוריי"צ===
בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ"א אדר]] [[תש"ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות
, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]],

כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש"ט.}},על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט"ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא כ"ק בהפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמר'ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת הרב משה פינחס נוסף: "ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים". (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)

ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט"ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ"ץ]], בה הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.

מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.

===גבאות ב-770===
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ"ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ"ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]].

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.

אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ"ח סיון]] [[תנש"א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

ב[[ל' שבט]] [[תשנ"ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ"ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.

===עסקנות כללית===
במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע"ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}

מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפנו הבר מצווה שלו, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י"ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].

במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ"ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.

ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].

במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.

==חיבוריו==
*סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]", מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].

==משפחתו==
*בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה
*חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד
*חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד
*חתנו ר' מנחם מענדל זרחי, שליח בפורטו
ריקו
*חתנו ר׳ אברהם סוסקינד, שליח בנורטויל
מישיגן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}})
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כ"ץ זאב יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]

זאב יחזקאל כ"ץ

2024-08-16T14:14:04Z

Zucker Chony: /* משפחתו */

[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' (יליד [[תש"ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]] [[בשושן פורים]] [[תש"ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].

===יחידות אצל הרבי מהוריי"צ===
בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ"א אדר]] [[תש"ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות
, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]],

כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש"ט.}},על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט"ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא כ"ק בהפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמר'ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת הרב משה פינחס נוסף: "ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים". (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)

ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט"ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ"ץ]], בה הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.

מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.

===גבאות ב-770===
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ"ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ"ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]].

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.

אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ"ח סיון]] [[תנש"א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

ב[[ל' שבט]] [[תשנ"ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ"ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.

===עסקנות כללית===
במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע"ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}

מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפנו הבר מצווה שלו, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י"ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].

במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ"ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.

ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].

במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.

==חיבוריו==
*סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]", מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].

==משפחתו==
*בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה
*חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד
*חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד
*חתנו ר' מנחם מענדל זרחי, שליח בפורטו
ריקו

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}})
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כ"ץ זאב יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]

ח' במנחם אב

2024-08-12T03:51:27Z

Zucker Chony: /* נולדו */הוספתי

{{חודש אב}}
'''ח' באב''' (ערב [[תשעה באב]]) הוא היום השמיני ב[[חודש מנחם אב]] והיום העשרים ואחד מ[[ימי בין המצרים]] (שמיני ב"תשעת הימים").

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט – ה[[מרגלים]] ששלח [[משה]] חזרו מתור [[ארץ ישראל]] והוציאו דיבתה רעה.
*ג'תתכ"ז – תחת מצור רומאי פורצת מלחמת אחים בירושלים על בסיס המחלוקת להיכנע או להלחם.
*רנ"ב – נאסרת שהות ה[[יהודים]] ב[[ספרד]].

==ימי חב"ד==

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרע"ז]] – הרב [[שמואל גורביץ]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*[[תרפ"ו]] – הרב [[אורי בן שחר]], פעיל ראשי ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], מנהל בית ספר חב"ד ביפו, ויו"ר המועצה הדתית ב[[כפר חב"ד]].
*[[תש"ל]] – הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקוה]].
*[[תשי״א]] - הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] משלוחי הרבי באה״ק

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשל"ג]] – הרב [[נחום יצחק לרמן]], מחסידי חב"ד ב[[ריגה]].
*[[תשנ"ג]] – ה[[שוחט]] הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
*[[תשס"א]] – הרב [[לוי יצחק שמרלינג]], ממייסדי בית חב"ד ב[[ציריך]] שב[[שוייץ]].

==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]

{{להיום יום|ח'|מנחם אב}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ח]]

חיים בן עטר

2024-08-08T23:01:36Z

Zucker Chony:

[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]
רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[ד׳ אב ה'תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]].

== תולדות חיים ==

נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].

הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.

בחודש [[סיוון]] ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק"א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט"ו אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק"ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.

בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.

את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.

נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט"ו בתמוז]] [[תק"ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.

=== קשריו עם הבעל שם טוב ===

למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).

קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל"ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו]. ראו גם: התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.}}.

כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?

אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשע שו"ב עמ' פ"ו.}}.

החיד"א, בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים אות א', ערך "אור החיים") כותב: "ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו (=ספר אוה"ח) הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י (=מורנו הרב רבי ישראל) בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח (=מורנו הרב חיים) הנזכר".

=== חיבורו אור החיים ===
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה "התמים" חוברת ב, ע' עח (172). אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תסט. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).}}.
כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים. הרבי הפנה שאלה זאת לחותנו אדמו"ר הריי"צ. על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]]: "בדבר בנות האו"ח (=האור החיים), לי אינו נוגע הדבר, כי כך שמעתי ברור, ובטח אחרים טועים בזה".{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק טו, עמ' שכז, איגרת מכ' טבת תרצ"ט. וראו שם בהערה שבשולי הגיליון, ד"ה בנות האו"ח. ועיי' גם אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק ה, עמ' שלו במכתב מתאריך כ"ד ניסן תש"א: "במענה על מכתבו על אודות המסופר בהתמים כסליו תרצ"ו אודות בעל אוה"ח זיע"א הנה אין לי מה להוסיף על האמור שם". מכתב זה נכתב כמענה לאחד (שלאחרונה נמצא העתק ממכתבו ומופיע בפורום אוצר החכמה) שטען שלאור החיים לא היו צאצאים}}.(יש שסוברים שמכיוון שלא היו לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת, וכך נוצרה הטענה שלא היו לו צאצאים).

בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים"{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.

בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.

ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].

מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל"ו}}.
פירוש אור החיים על התורה מוזכר פעמים רבות בשיחות קודשו ובמאמריו של הרבי.
הרבי דיבר כמה פעמים אודות ה"אור החיים" בט"ו תמוז, יום הילולת האור החיים. {{הערה| תורת מנחם ח"כ עמ' 177. תורת מנחם חכ"ח, עמ' 249.}}.
בשיחת שבת מברכים החודש תמוז תש"י, סיפר הרבי סיפור ששמע מחותנו הרבי הריי"צ אודות קדושתו של האור החיים. {{הערה|תורת מנחם חלק א, עמ' 110. ראו גם "רשימות" חוברת קעז.}}.
בשיחת י"ד תמוז תשמ"ג (השבת שלפני הילולת האור החיים) דיבר הרבי אודות מעלת האור החיים ועל קשריו של האור החיים עם הבעש"ט {{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.}}.

האור החיים היה נשיא הדור ומשיח שבדור הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.

מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.

==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.

ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.
==הנצחתו בארץ ישראל==
על שמו רחובות בתי כנסת ישיבות וסמינרים ברחבי ארץ ישראל: "רחוב אור החיים" על שם ספרו בערים: אופקים, אשדוד, אשקלון, בית שמש, בני ברק, חיפה, טבריה, ירושלים (2 רחובות אחד על שמו והשני על שם ספרו, ברובע היהודי בעיר העתיקה "רחוב אור החיים" על שם ספרו, ובשכונת רמות "רחוב הרב חיים בן עטר" על שמו), מודיעין עלית, תל אביב-יפו, וכן "רחוב הרב חיים בן עטר" בעיר נתניה. כמו כן בבני ברק הוקמה שכונה על שמו בשם [[אור החיים (בני ברק)|שכונת אור החיים]]. על שמו הוקמה [[ישיבת אור החיים (סלוניקי)]] ב[[סלוניקי]] שב[[יון]] מי שעמד בראשה היה הרב [[משה איררה]] מהיווסדה ועד עלייתו לארץ ישראל, וכן ישיבת אור החיים ישיבה לחוזרים בתשובה בירושלים שבראשותה עומד הרב [[ראובן אלבז]]. על שמו [[קהילת אור החיים]] בישראל ובארצות הברית, בישראל; [[קהילת אור החיים]] בעיר אלעד, ישראל, בראשה הרב [[שקד בוהדנה]], בארצות הברית; [[קהילת אור החיים]] בעיר [[מונסי]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] בראשה הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] עורך עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/news/131995 "כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]
*[[מיכאל אהרן זליגסון]], '''"היום יום" ו"אור החיים" - הקשר המופלא''', {{כפר}} גיליון 1495 עמודים 42 - 43{{הערה|נדפס גם ב[[תשורה]] רפפורט [[ב' תמוז]] [[תשע"ג]] עמוד 10.}}
*ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

ד' במנחם אב

2024-08-08T23:00:31Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אב}}
'''ד' באב''' הוא היום הרביעי ב[[חודש מנחם אב]] והיום השבעה עשר מ[[ימי בין המצרים]] (הרביעי ב"תשעת הימים").

==אירועים ביהדות==
*[[יששכר]] בן [[יעקב]] ו[[לאה]], נולד.
*[[ה׳תנ״ו]] - רבי [[חיים בן עטר]] -בעל האור החיים הקדוש, נולד.
*ג'תי"ג – ה[[כסף]], ה[[זהב]] והכלים של [[בית המקדש]], נשקלו בפקודת [[עזרא הסופר]].
*[[ש"פ]] – רבי [[מנחם עזריה מפאנו]], נפטר.
*[[תש"א]] – רבי [[בן ציון הלברשטם]] מ[[באבוב]], מחבר ספר 'קדושת ציון', נהרג על [[קידוש ה']].

==ימי חב"ד==
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשס"ח]] – הרב [[אהרן חזן]], מחסידי חב"ד שעסקו בשמירת הגחלת היהודית ב[[ברית המועצות]] במשך עשרות שנים.
*[[תשפ"ד]] - הרב [[אריה לייב חצרנוב]] מאנ"ש בירושלים ובעל מסירות נפש.
*[[תשע"ד]] - הרב [[ראובן הלמן]] שהיה מחשובי אנ"ש בכפר חב"ד ואב משפחה חב"די ענפה שעבר חיים סוערים.

==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]

{{להיום יום|ד'|מנחם-אב}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ד]]

י"ט באייר

2024-05-27T21:19:44Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''י"ט באייר''' הוא היום התשעה עשר ב[[חודש אייר]].

==אירועים ביהדות==
*נ"ג – רבינו מאיר מרוטנבורג (המהר"ם) נפטר בכלא לאחר שסירב שישולם עבור שחרורו סכום כופר מוגזם.
*[[תקע"ה]] – רבי מנחם מנדל מרימנוב נפטר.
*[[תרמ"ט]] – רבי קלונימוס קלמיש שפירא, ה[[אדמו"ר]] מפיאסצ'נה, נולד.
*[[תש"ל]] – רבי עזרא עטיה, ראש ישיבת 'פורת יוסף', נפטר.
*[[תשנ"ה]] – רבי יעקב משה מרדכי הלוי סולבייצ'יק, ראש ישיבת לוצרן שבשוויץ, נפטר.
*[[תשס"ה]] – [[אבנר חי שאקי]], שר וחבר כנסת מטעם המפד"ל, לוחם למען תיקון [[חוק מיהו יהודי]], נפטר.
*[[תש"פ]] – רבי [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, וראש ישיבת בנין אב, נפטר.

==ימי חב"ד==
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשל"א]] – הרב [[אברהם פופאק]], [[שליח]] [[הרבי הריי"צ]], [[גבאי]] [[בית הכנסת]] ב-[[770]] ומנהל [[בית רבקה קראון הייטס]].
*[[תשל"א]] – הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ולאחר מכן מגדולי המשפיעים ב[[ארץ הקודש]] בישיבות ב[[אחי תמימים תל אביב|תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

{{להיום יום|י"ט|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב יט]]

אליהו בקשי דורון

2024-05-27T21:17:59Z

Zucker Chony:

{{דמות
|שם=הרב אליהו בקשי דורון
|תמונה=הרב אליהו בקשי דורון.png
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[ירושלים]], [[ארץ ישראל]]
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי של הערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]
}}
הרב '''אליהו בקשי דורון''' ([[תש"א]] - [[י"ט באייר]] [[תש"פ]]) היה הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הספרדי בין השנים [[תשנ"ג]]-[[תשס"ג]] וממנהיגי היהדות הספרדית בישראל. בעברו כיהן כרב ראשי בערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]. בהמשך עסק בעסקנות ציבורית וכיהן כנשיא ארגוני חסד רבים, וכיו"ר מוסדות 'בנין אב' ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בירושלים בשנת [[תש"א]] ובצעירותו למד בישיבות 'הדרום' ו'חברון'. לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[שלום אהרן לופס]] רבה הראשי של [[עכו]], למד בכולל 'קול יעקב' ובהמשך הפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב [[עובדיה יוסף]].

את קריירת הרבנות שלו החל בשנת [[תש"ל]] כאשר מונה לרב שכונה ב[[בת ים]], ובהמשך התקדם בסולם הרבנות עד שהתמנה כרבה הראשי של [[חיפה]] שם כיהן כרבה הראשי של העיר במשך שמונה עשרה שנים.

בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד הרב הראשי, אך לבסוף הפסיד למתמודד המתחרה הרב [[מרדכי אליהו]].

בשנת [[תשנ"ג]] התמודד שוב מול הרב [[חיים דוד הלוי]], ובפעם הזאת ניצח בעקבות תמיכת רבו הרב עובדיה יוסף.

נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה במהלך [[מגפה#מגפת הקורונה|מגפת הקורונה]], והוא בן 79 שנים.

==קשריו עם חב"ד==
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=הפסקה עשויה מציטוטים}}
[[קובץ:הרב בקשי דורון בספריית חב''ד.png|ממוזער|הרב בקשי דורון בביקור ב[[ספריית חב"ד]]. לצידו נראה הספרן הרב [[שלום דובער לוין]]]]
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב לוי ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
הרב בקשי דורון נחשב לידיד חב"ד והשתתף בכינוסי חב"ד רבים.

על תקופת כהונתו ב[[בת ים]] סיפר: {{ציטוטון|אני זוכר את הימים שהייתי רב בבת ים והגיע אז לעיר הרב [[זמרוני ציק]] מנהל [[בית חב"ד]] בבת ים. הוא עשה שם המון. עד היום אני שומע על פעולותיו בבת ים}}{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 166}}.

בהכנסת [[ספר תורה הכללי]] ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]] הששתף הרב באירוע כשהוא אוחז בידיו ב[[ספר תורה]].

ב[[תשמ"ב]] פרסם מאמר מיוחד בחוברת 'הדר הכרמל' שיצאה לאור "לכבודו של גאון ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לגבורות שמונים שנה לאורך ימים ושנים טובות"{{הערה|לשון כריכת החוברת}} על גדלותו של הרבי תחת הכותרת "כוחה של תורה" בו ביאור בטוב טעם שהשלימות המיוחדת בה ניחן הרבי מגיעה מלימוד תורה לשמה וכמאמר המשנה{{הערה|אבות פרק ו, א}} ש"על ידי זה זוכה לדברים הרבה"{{הערה|המאמר נדפס אף ב[[כפר חב"ד (שבועון)]] גליון 378}}. בפתיחת המאמר סוקר בהערצה את מעלותיו של הרבי ואלו דבריו:

{{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}.

בימי [[בין המיצרים]] [[תשמ"ג]] חתם על ה{{ציטוטון|מחאה על פגיעה בעדה קדושה - מחאה וקריאה נמרצת}} שנכתבה בקשר לפגיעות בחסידי חב"ד שהפיצו את לימוד [[תורת החסידות]] בשכונת [[ויליאמסבורג]] בה נכתב (בין השאר) {{ציטוטון|אנו מצטרפים בזה למחאתם הגדולה של גדולי התורה והיראה.. על הפשע הנתעב שביצעו אנשים רעים וחטאים שפגעו והכו קשות חכמי תורה וגדולים ביראה ותורה, והשחיתו זקנם רחמנא ליצלן, הכל בשל הרבצת תורת חסידות חב"ד, והצטרפות לעדה קדושה של חסידי חב"ד, שמאז יסודה על ידי רבינו הגדול האלוקי בעל התניא והשולחן ערוך זכותו יגן עלינו אמן ועד לנשיאותו הקדושה של הגאון וצדיק דורנו לוחם מלחמת השי"ת כבוד קדושת שם תפארתו מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מהווים אלפים ורבבות חסידיה, חלוץ ההולך לפני המחנה, בתורה וביראה ובמסירות נפש על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בעולם}}.

ב[[תשמ"ה]] העניק ל[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון ארוך בו גולל את מסכת הקשרים העניפה בינו לחסידות חב"ד והרבי. הוא קבע בפסקנות שהרבי הוא המכריע בענייני הגיורים ואין ספק שדעתו תהיה מקובלת על כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא קרא בראיון לפעול ב[[מבצעים]] בכלל וב[[מבצע תפילין]] להפצת התורה והיהדות בדרכה של חב"ד ללא מפלגתיות כשהוא מביע את תקוותו הרבה "לראות את ש"ס כתנועה נוסח חב"ד". עוד אמר הרב:

{{ציטוטון|מי שקשור בעשייה חייב להיות קשור עם חב"ד. לא ניתן שלא להיתקל בחב"ד. פוגשים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] חב"דיים, מזדמנים לכינוסים ומשתתפים בפעולות השונות. שיהיו ברוכים. הם פועלים הרבה מאוד. ב"ה יש לי קשר של עשייה עם פעילי חב"ד. יש באיזור גם הרבה רבנים חסידי חב"ד ואנו קשורים יחדיו. בשנים האחרונות נוצר קשר הלכתי ביני לבין חסידי חב"ד. לא אחת עונה הרבי שליט"א לשואלים בעניין זה או אחר כי ישאלו מורה הוראה בעדתם. רבים מהאיזור שקיבלו תשובות כאלה מופנים אליי, במיוחד בבעיות הכשורות ביחסי משפחה וכדומה}}.

עוד סיפר באותו ראיון שקבלת מכתב הרבי החתום בחתימת יד קודשו ובו מברכו לרגל נישואי בתו עם הרב [[ארי אברהם סמג'ה]]{{הערה|רבה של שכונת רמת שלמה בירושלים}} {{ציטוטון|הייתה עבורנו שמחה וזכות מיוחדת}}.

באותה השנה השתתף בסיום הרמב"ם ב[[חיפה]] וב[[קריית אתא]] ונשא דברי ברכה נלהבים כשהוא מעלה על נס את מפעליו של הרבי ותקנת לימוד הרמב"ם בפרט וקרא לכל יהודי להצטרף לתקנת לימוד הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ח]] עת נערך כינוס [[שלוחי הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[אילת]] הגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של [[השלוחים]] ואלו היו דבריו: {{ציטוטון|זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקרבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'}}.

בשנת תשנ"ח, עת כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל, הגיע לביקור במרוקו והתארח אצל שליח הרבי הרב שלום אידלמן תחת אבטחה כבדה. באירוע השתתפו ראשי הקהילה היהודית במרוקו ונציגי המלך{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/355699 תיעוד נדיר: זקן הראשונים לציון זצ"ל במרוקו].}}.

בשנת [[תשס"ז]] ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע{{הערה|[https://col.org.il/news/29340 ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון]}}.

בשנת [[תשע"ב]] התוועד בכינוס שנערך לקראת [[ג' תמוז]] ב[[ראשון לציון]].

===התבטאויות על חב"ד===
*{{ציטוטון|זכיתי להשתתף במספר הדלקות מרכזיות של נרות [[חנוכה]] על ידי חסידי חב"ד בארץ ובעולם. יישר כוחם על קידוש ה' הגדול שנעשה בפעילות זו}}
*{{ציטוטון|חב"ד זוכים לעשות את הפרסומי ניסא הגדול ביותר, ואשרי חלקם וגדולה זכותם שזכו להאיר את העולם כולו באור הנפלא של היהדות}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/special/602631/. כוחה של תורה - מאמרו על גדלותו של הרבי - {{אינפו}}]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4726341/jewish/Rabbi-Eliyahu-Bakshi-Doron-79-Former-Chief-Rabbi-of-Israel.htm הרב הראשי לישראל, מלומד, חכם, ואיש העם]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://chabad.info/video/documentary/593518/. צפו: הרב איידלמן מקבל את פני הרב בקשי דורון ע"ה - {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[מרדכי אליהו]]|הבא=הרב [[שלמה משה עמאר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]]}}
{{מיון רגיל:בקשי דורון, אליהו}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

ג' באייר

2024-05-13T06:28:51Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה - רבי [[ישעיה שטיינר]], האדמו״ר ומיסד חסידות קרסטיר (מכונה ״ר' ישעיה'לה מקרסטיר״ או ״רבי ישעיה בן רבי משה״), נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T06:27:54Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה - רבי [[ישעיה שטיינר]], האדמו״ר ומיסד חסידות קרסטיר (מכונה ״ר' ישעיה'לה מקרסטיר״ או "רבי ישעיה בן רבי משה"), נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T06:20:31Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה - רבי [[ישעיה שטיינר]], האדמו״ר ומיסד חסידות קרסטיר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר), נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T01:53:38Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה - רבי [[ישעיה שטיינר]], האדמו״ר מקרסטיר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר), נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T01:52:42Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה-רבי [[ישעיה שטיינר]], האדמו״ר מקרסטיר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר), נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T01:51:19Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה-רבי [[ישעיה שטיינר]], האדמו״ר מקרסטיר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר),נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T01:48:36Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
*תרפ״ה-רבי ישעיה שטיינר, האדמו״ר מקרסטיר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר),נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T01:44:44Z

Zucker Chony: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
תרפ״ה-רבי ישעיה שטיינר, האדמו״ר מקרסטיר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר),נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

ג' באייר

2024-05-13T01:42:59Z

Zucker Chony:

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
==אירועים ביהדות==
תרפ״ה-רבי ישעיה שטיינר, האדמו״ר מקרסטיר(מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר),נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]

גרשון בער ג'יקובסון

2024-05-13T01:17:54Z

Zucker Chony:

[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר ה[[מזכירות]]]]
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון{{הערה|יעקובסון}}''' ([[ט"ז סיון]] [[תרצ"ד]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ז סיון]] ה'[[תרצ"ד]] לאביו הרב [[סימון יעקבשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].

מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם התחיל לעסוק בכתיבה עיתנואית, והיה חביב על החסיד הנודע ר' ישראל לוין (נעוולער).

ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של ר' גרשון בער.

לאחר פטירת ההורים עברו ר' גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].

בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת צביה, בתו של מי שלימים נתמנה ל[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. במשך שנים ארוכות לימדה בבית רבקה בקראון הייטס, נוסף על היותה שותפה בחלק גדול מפעולתיו של בעלה.

מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון '[[מארגען זשורנאל|דער טאג מארגן זשורנאל]]', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.

בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.

שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "[[אלגעמיינער זשורנאל]]" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.

למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.

כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ"ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב"ד.

כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.

בתור מייצג של דעת הרבי וחסידות חב"ד ספג מלחמה קשה מצד חצר סאטמר ועד שלילה אחת שרפו את מערכת העיתון, הדבר לא עצר את ר' גרשון בער להמשיך לייצג את דעת חב"ד בגאון.

נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].

==משפחתו==
* אחיו, הרב [[בצלאל יעקבסאן]]
* אחיו, הרב [[שלום יעקבסון]]
* בנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]
* בתו, הרבנית [[פריידא העכט]], שלוחה בנארוואק קאנעטיקוט
* בנו, הרב [[ברוך שלום יעקבסאן]], שליח בהאנטער קאלעג' בניו יארק.
* בתו הרבנית חנה, רעיית הרב [[בן ציון קראסניאנסקי]], שלוחי הרבי ב"אפער איסט סייד", [[מנהטן]]
* בנו, הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]]

==לקריאה נוספת==
*רפאל דינרי, '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_77.html 'יחידות' מיוחדת של הרב ג'יקובסון עם הרבי בשנת תשמ"ה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]

גרשון בער ג'יקובסון

2024-05-13T01:17:16Z

Zucker Chony: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר ה[[מזכירות]]]]
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון{{הערה|יעקובסון}}''' ([[ט"ו סיון]] [[תרצ"ד]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ז סיון]] ה'[[תרצ"ד]] לאביו הרב [[סימון יעקבשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].

מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם התחיל לעסוק בכתיבה עיתנואית, והיה חביב על החסיד הנודע ר' ישראל לוין (נעוולער).

ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של ר' גרשון בער.

לאחר פטירת ההורים עברו ר' גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].

בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת צביה, בתו של מי שלימים נתמנה ל[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. במשך שנים ארוכות לימדה בבית רבקה בקראון הייטס, נוסף על היותה שותפה בחלק גדול מפעולתיו של בעלה.

מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון '[[מארגען זשורנאל|דער טאג מארגן זשורנאל]]', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.

בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.

שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "[[אלגעמיינער זשורנאל]]" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.

למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.

כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ"ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב"ד.

כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.

בתור מייצג של דעת הרבי וחסידות חב"ד ספג מלחמה קשה מצד חצר סאטמר ועד שלילה אחת שרפו את מערכת העיתון, הדבר לא עצר את ר' גרשון בער להמשיך לייצג את דעת חב"ד בגאון.

נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].

==משפחתו==
* אחיו, הרב [[בצלאל יעקבסאן]]
* אחיו, הרב [[שלום יעקבסון]]
* בנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]
* בתו, הרבנית [[פריידא העכט]], שלוחה בנארוואק קאנעטיקוט
* בנו, הרב [[ברוך שלום יעקבסאן]], שליח בהאנטער קאלעג' בניו יארק.
* בתו הרבנית חנה, רעיית הרב [[בן ציון קראסניאנסקי]], שלוחי הרבי ב"אפער איסט סייד", [[מנהטן]]
* בנו, הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]]

==לקריאה נוספת==
*רפאל דינרי, '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_77.html 'יחידות' מיוחדת של הרב ג'יקובסון עם הרבי בשנת תשמ"ה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]

גרשון בער ג'יקובסון

2024-05-13T01:13:13Z

Zucker Chony: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר ה[[מזכירות]]]]
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון{{הערה|יעקובסון}}''' ([[ט"ו סיון]] [[תרצ"ד]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] ה'[[תרצ"ד]] לאביו הרב [[סימון יעקבשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].

מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם התחיל לעסוק בכתיבה עיתנואית, והיה חביב על החסיד הנודע ר' ישראל לוין (נעוולער).

ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של ר' גרשון בער.

לאחר פטירת ההורים עברו ר' גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].

בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת צביה, בתו של מי שלימים נתמנה ל[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. במשך שנים ארוכות לימדה בבית רבקה בקראון הייטס, נוסף על היותה שותפה בחלק גדול מפעולתיו של בעלה.

מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון '[[מארגען זשורנאל|דער טאג מארגן זשורנאל]]', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.

בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.

שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "[[אלגעמיינער זשורנאל]]" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.

למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.

כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ"ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב"ד.

כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.

בתור מייצג של דעת הרבי וחסידות חב"ד ספג מלחמה קשה מצד חצר סאטמר ועד שלילה אחת שרפו את מערכת העיתון, הדבר לא עצר את ר' גרשון בער להמשיך לייצג את דעת חב"ד בגאון.

נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].

==משפחתו==
* אחיו, הרב [[בצלאל יעקבסאן]]
* אחיו, הרב [[שלום יעקבסון]]
* בנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]
* בתו, הרבנית [[פריידא העכט]], שלוחה בנארוואק קאנעטיקוט
* בנו, הרב [[ברוך שלום יעקבסאן]], שליח בהאנטער קאלעג' בניו יארק.
* בתו הרבנית חנה, רעיית הרב [[בן ציון קראסניאנסקי]], שלוחי הרבי ב"אפער איסט סייד", [[מנהטן]]
* בנו, הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]]

==לקריאה נוספת==
*רפאל דינרי, '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_77.html 'יחידות' מיוחדת של הרב ג'יקובסון עם הרבי בשנת תשמ"ה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]

גרשון בער ג'יקובסון

2024-05-13T01:12:07Z

Zucker Chony:

[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר ה[[מזכירות]]]]
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון{{הערה|יעקובסון}}''' ([[ט"ו סיון]] [[תרצ"ד]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] ה'[[תרצ"ג]] לאביו הרב [[סימון יעקבשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].

מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם התחיל לעסוק בכתיבה עיתנואית, והיה חביב על החסיד הנודע ר' ישראל לוין (נעוולער).

ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של ר' גרשון בער.

לאחר פטירת ההורים עברו ר' גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].

בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת צביה, בתו של מי שלימים נתמנה ל[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. במשך שנים ארוכות לימדה בבית רבקה בקראון הייטס, נוסף על היותה שותפה בחלק גדול מפעולתיו של בעלה.

מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון '[[מארגען זשורנאל|דער טאג מארגן זשורנאל]]', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.

בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.

שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "[[אלגעמיינער זשורנאל]]" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.

למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.

כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ"ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב"ד.

כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.

בתור מייצג של דעת הרבי וחסידות חב"ד ספג מלחמה קשה מצד חצר סאטמר ועד שלילה אחת שרפו את מערכת העיתון, הדבר לא עצר את ר' גרשון בער להמשיך לייצג את דעת חב"ד בגאון.

נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].

==משפחתו==
* אחיו, הרב [[בצלאל יעקבסאן]]
* אחיו, הרב [[שלום יעקבסון]]
* בנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]
* בתו, הרבנית [[פריידא העכט]], שלוחה בנארוואק קאנעטיקוט
* בנו, הרב [[ברוך שלום יעקבסאן]], שליח בהאנטער קאלעג' בניו יארק.
* בתו הרבנית חנה, רעיית הרב [[בן ציון קראסניאנסקי]], שלוחי הרבי ב"אפער איסט סייד", [[מנהטן]]
* בנו, הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]]

==לקריאה נוספת==
*רפאל דינרי, '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_77.html 'יחידות' מיוחדת של הרב ג'יקובסון עם הרבי בשנת תשמ"ה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]

ג' באייר

2024-05-13T01:01:32Z

Zucker Chony:

{{חודש אייר}}
'''ג' באייר''' הוא היום השלישי ב[[חודש אייר]].
תרפ״ה-רבי ישעיה שטיינר(מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר),נפטר

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תנש"א]] – נוסד [[המטה העולמי להבאת המשיח]], בעקבות [[השיחה הידועה]].
*[[תשנ"ג]] - הרבי יצא במוצאי שבת קודש לקהל, הגילוי נמשך כ5 דקות.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרח"צ]] – הרב [[יצחק מאיר הרץ]], ראש ישיבה גדולה ורב קהילת חב"ד קינגסלי וויי-[[לונדון]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*[[תשי"א]] – הרב [[יצחק גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ג]] – הרב [[דוד שיפרין]], מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה של משיח]].
*[[תשנ"ג]] – הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].
*[[תשס"ג]] – הרב [[חיים משה יהודה בלוי]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ומוציא לאור של תורת ה[[ראשונים]].
*[[תשע"ח]] – הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך ותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|ג'|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב ג]]