אביי - היסטוריית גרסאות

א.י.ל.: הסרת קישורים עודפים

2025-12-16T13:53:42Z

הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:53, 16 בדצמבר 2025
שורה 8:		שורה 8:
	\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]		\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
	}}		}}
	'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה [[בריאת ~~העולם\|לבריאת~~ העולם]], היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה ל[[בריאת העולם]], היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

	==תולדות חיים==		==תולדות חיים==
שורה 23:		שורה 23:
	פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].		פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].

	ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה?		ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה?

	אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.		אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.
שורה 33:		שורה 33:
	ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}		ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}

	[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] הייתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו הייתה כאביי דווקא.		[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] הייתה כאביי. כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה אדמו"ר הזקן את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר אדמו"ר הזקן על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו הייתה כאביי דווקא.

	הבעל שם טוב אמר כי מקור ה[[תורה שבעל פה]] היא נמשכת על ידי אביי, ועל ידי ~~ה[[תורה~~ שבעל פה]] אפשר להמשיך את פי הגן עדן ואת פה הגיהנום, כנרמז בתיבות "אם בריאה יברא ה'" שהוא ר"ת אביי{{הערה\|כתר שם טוב, הוספות אות כב ע' 20}}.		הבעל שם טוב אמר כי מקור ה[[תורה שבעל פה]] היא נמשכת על ידי אביי, ועל ידי התורה שבעל פה אפשר להמשיך את פי הגן עדן ואת פה הגיהנום, כנרמז בתיבות "אם בריאה יברא ה'" שהוא ר"ת אביי{{הערה\|כתר שם טוב, הוספות אות כב ע' 20}}.

	== אמרותיו ==		== אמרותיו ==

א.י.ל.: קישורים פנימיים, קישורים פנימיים

2025-10-09T16:40:46Z

קישורים פנימיים, קישורים פנימיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:40, 9 באוקטובר 2025
שורה 8:		שורה 8:
	\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]		\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
	}}		}}
	'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה [[בריאת העולם\|לבריאת העולם]], היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

	==תולדות חיים==		==תולדות חיים==

חבר ב־22:40, 20 בינואר 2021

2021-01-20T22:40:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:40, 21 בינואר 2021
שורה 10:		שורה 10:
	'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

			==תולדות חיים==
	אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערה\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.		אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערה\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-09-06T04:17:37Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:17, 6 בספטמבר 2020
שורה 32:		שורה 32:
	ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}		ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}

	[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] ~~היתה~~ כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו ~~היתה~~ כאביי דווקא.		[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] הייתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו הייתה כאביי דווקא.

	הבעל שם טוב אמר כי מקור ה[[תורה שבעל פה]] היא נמשכת על ידי אביי, ועל ידי ה[[תורה שבעל פה]] אפשר להמשיך את פי הגן עדן ואת פה הגיהנום, כנרמז בתיבות "אם בריאה יברא ה'" שהוא ר"ת אביי{{הערה\|כתר שם טוב, הוספות אות כב ע' 20}}.		הבעל שם טוב אמר כי מקור ה[[תורה שבעל פה]] היא נמשכת על ידי אביי, ועל ידי ה[[תורה שבעל פה]] אפשר להמשיך את פי הגן עדן ואת פה הגיהנום, כנרמז בתיבות "אם בריאה יברא ה'" שהוא ר"ת אביי{{הערה\|כתר שם טוב, הוספות אות כב ע' 20}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:31:20Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-23T20:58:11Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:58, 23 באוגוסט 2020
שורה 10:		שורה 10:
	'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

	אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.		אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.

	הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.		הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.

חב"דניק ב־19:42, 22 באוגוסט 2020

2020-08-22T19:42:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:42, 22 באוגוסט 2020
שורה 8:		שורה 8:
	\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]		\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
	}}		}}
	'''אביי''' נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

	אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.		אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.

	הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.		הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.

	~~שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים\|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום"~~

	== ב[[תורת החסידות]] ==		== ב[[תורת החסידות]] ==

יוסי מ. ב־18:59, 30 ביולי 2020

2020-07-30T18:59:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:59, 30 ביולי 2020
שורה 12:		שורה 12:
	אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.		אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.

	הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.		הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.

	שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים\|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום"		שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים\|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום"

שלום ב־03:12, 9 בספטמבר 2016

2016-09-09T03:12:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:12, 9 בספטמבר 2016
שורה 10:		שורה 10:
	'''אביי''' נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

	אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}.		אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.

	הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.		הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "

2016-08-25T00:17:58Z

החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:17, 25 באוגוסט 2016
שורה 16:		שורה 16:
	שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים\|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום"		שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים\|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום"

	== ~~בתורת~~ החסידות ==		== ב[[תורת החסידות]] ==

	ה[[צדיקים]] העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.		ה[[צדיקים]] העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:31, 24 באוגוסט 2020
שורה 10:		שורה 10:
	'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].		'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].

	אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{~~הערת שוליים~~\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.		אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערה\|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה\|עץ חיים}}.

	הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.		הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.
שורה 26:		שורה 26:
	אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.		אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.

	ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{~~הערת שוליים~~\|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}}		ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{הערה\|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}}

	== הבעל שם טוב ואביי ==		== הבעל שם טוב ואביי ==

	ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}		ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}

	[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.		[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.
שורה 38:		שורה 38:
	== אמרותיו ==		== אמרותיו ==

	כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו על עצמו שהוא בינוני{{~~הערת שוליים~~\|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר ל[[אדמו"ר הזקן]] בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{~~הערת שוליים~~\|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{~~הערת שוליים~~\|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין [[צדיק גמור]] בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.		כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו על עצמו שהוא בינוני{{הערה\|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר ל[[אדמו"ר הזקן]] בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערה\|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין [[צדיק גמור]] בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.

	וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.		וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.