אילפא - היסטוריית גרסאות

חלוקת קונטרסים ב־10:39, 10 במרץ 2026

2026-03-10T10:39:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:39, 10 במרץ 2026
שורה 3:		שורה 3:
	\| מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]		\| מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]
	\| בני דורו = [[רבי יוחנן]] ו[[בר פדא]]		\| בני דורו = [[רבי יוחנן]] ו[[בר פדא]]
	\|~~התחלת פעילות~~=שני לאמוראים		\| שנות הפעילות = דור שני לאמוראים
	~~\|סיום פעילות=שני לאמוראים~~}}		}}
	'''אילפא''' היה [[אמוראים\|אמורא]] שחי בדור השני לאמוראי [[ארץ ישראל]], חברו של [[רבי יוחנן]].		'''אילפא''' היה [[אמוראים\|אמורא]] שחי בדור השני לאמוראי [[ארץ ישראל]], חברו של [[רבי יוחנן]].

מ. רובין ב־14:57, 21 ביולי 2025

2025-07-21T14:57:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:57, 21 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''אילפא''' היה [[אמורא]] ~~תלמידו של~~ [[~~רבי יהודה הנשיא~~]], חברו של [[רבי יוחנן]].		{{דמות
			\| שם = אילפא
			\| מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]
			\| בני דורו = [[רבי יוחנן]] ו[[בר פדא]]
			\|התחלת פעילות=שני לאמוראים
			\|סיום פעילות=שני לאמוראים}}
			'''אילפא''' היה [[אמוראים\|אמורא]] שחי בדור השני לאמוראי [[ארץ ישראל]], חברו של [[רבי יוחנן]].

	==מדריגתו של אילפא==		==מדריגתו של אילפא==
	אילפא, היה תלמיד רבי{{הערה\|ראה תענית כד, א. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערה\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערה\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.		אילפא, היה תלמיד רבי{{הערה\|ראה תענית כד, א. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערה\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערה\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה"

2020-08-31T02:24:53Z

החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:24, 31 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:
	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

	ועל כן אין הגילוי [[אור אין סוף]] כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, ~~וכדוגמא~~, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערה\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערה\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערה\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.		ועל כן אין הגילוי [[אור אין סוף]] כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמה, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערה\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערה\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערה\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.

	לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות [[אור אין סוף]] הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.		לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות [[אור אין סוף]] הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:31:07Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:31, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]].		'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]].
	==מדריגתו של אילפא==		==מדריגתו של אילפא==
	אילפא, היה תלמיד רבי{{~~הערת שוליים~~\|ראה תענית כד, א. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{~~הערת שוליים~~\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{~~הערת שוליים~~\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.		אילפא, היה תלמיד רבי{{הערה\|ראה תענית כד, א. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערה\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערה\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.

	הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה.		הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה.
	===הסבר שמו===		===הסבר שמו===
	לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{~~הערת שוליים~~\|ראה גם מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.		לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערה\|ראה גם מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.

	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{~~הערת שוליים~~\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

	ועל כן אין הגילוי [[אור אין סוף]] כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{~~הערת שוליים~~\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{~~הערת שוליים~~\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{~~הערת שוליים~~\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.		ועל כן אין הגילוי [[אור אין סוף]] כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערה\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערה\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערה\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.

	לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות [[אור אין סוף]] הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.		לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות [[אור אין סוף]] הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.

שלום בוט: החלפת טקסט – " אור אין סוף " ב־" אור אין סוף "

2016-07-21T04:34:02Z

החלפת טקסט – " אור אין סוף " ב־" אור אין סוף "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:34, 21 ביולי 2016
שורה 9:		שורה 9:
	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

	ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.		ועל כן אין הגילוי [[אור אין סוף]] כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.

	לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.		לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות [[אור אין סוף]] הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

שלום בוט: החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי "

2016-06-17T08:08:16Z

החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:08, 17 ביוני 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]].		'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]].
	==מדריגתו של אילפא==		==מדריגתו של אילפא==
	אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שוליים\|ראה תענית כד, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערת שוליים\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.		אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שוליים\|ראה תענית כד, א. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערת שוליים\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.

	הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה.		הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה.
	===הסבר שמו===		===הסבר שמו===
	לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים\|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.		לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים\|ראה גם מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא חלק א' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.

	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

די העכסטע צייט ב־15:51, 7 באפריל 2015

2015-04-07T15:51:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:51, 7 באפריל 2015
שורה 12:		שורה 12:

	לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.		לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.
			{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{אמוראים}}~~
	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

שלום: החלפת טקסט – " צ"ל" ב־" צריך להיות"

2014-04-11T13:56:48Z

החלפת טקסט – " צ"ל" ב־" צריך להיות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:56, 11 באפריל 2014
שורה 9:		שורה 9:
	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

	ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל ~~צ"ל~~ על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.		ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.

	לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.		לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.

שלום בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2014-03-17T17:16:01Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:16, 17 במרץ 2014
שורה 9:		שורה 9:
	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

	ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צ"ל על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.		ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צ"ל על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים\|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים\|ראה סוכה ו' ע"ב}}.

	לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.		לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.

שלום: החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' "

2014-03-16T05:14:29Z

החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 16 במרץ 2014
שורה 1:		שורה 1:
	'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]].		'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]].
	==מדריגתו של אילפא==		==מדריגתו של אילפא==
	אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שוליים\|ראה תענית כד, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערת שוליים\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.		אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שוליים\|ראה תענית כד, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערת שוליים\|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים\|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון\|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.

	הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה.		הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה.
	===הסבר שמו===		===הסבר שמו===
	לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים\|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.		לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים\|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.

	כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.		כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים\|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.