https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%93%D7%93 2026-04-07T22:34:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=803384&oldid=prev 2025-09-22T12:03:38Z

<p><span class="autocomment">ביאורו בחסידות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:03, 22 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. "בדד" הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב"ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי"ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב"ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה '''בדד''' - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז"ל ש'במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</del>גי' הע"י, המובאת בד"כ בדא"ח.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} לעמוד</del>".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. "בדד" הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב"ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי"ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב"ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה '''בדד''' - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז"ל ש'במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעמוד&lt;ref&gt;</ins>גי' הע"י, המובאת בד"כ בדא"ח.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</ins>".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב&#039; פעמים [[ד]]&#039;, והאות ד&#039; פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב&quot;ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש&quot;יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להניק&quot;{{הערה|פסחים, קי&quot;ב, א&#039;.}}, ובנדון דידן בדד הולך אם כן על הקב&quot;ה וישראל, שכאשר חסרה ההשפעה מהקב&quot;ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב&quot;ה, שיכול להשפיע לישראל{{הערה|רשימות הרבי הצ&quot;צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ&#039; קס&quot;ד, קס&quot;ה.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב&#039; פעמים [[ד]]&#039;, והאות ד&#039; פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב&quot;ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש&quot;יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להניק&quot;{{הערה|פסחים, קי&quot;ב, א&#039;.}}, ובנדון דידן בדד הולך אם כן על הקב&quot;ה וישראל, שכאשר חסרה ההשפעה מהקב&quot;ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב&quot;ה, שיכול להשפיע לישראל{{הערה|רשימות הרבי הצ&quot;צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ&#039; קס&quot;ד, קס&quot;ה.}}.</div></td></tr> </table>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=803383&oldid=prev 2025-09-22T12:02:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:02, 22 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה&#039; בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב&quot;ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב&quot;ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{הערה|ולכן אין מזל לישראל.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה&#039; בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב&quot;ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב&quot;ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{הערה|ולכן אין מזל לישראל.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ"ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב"ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[לשון|לשונם]]</del>{{הערה|ע"פ אג"ק חט"ו ע' קיח.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ"ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב"ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולשונם</ins>{{הערה|ע"פ אג"ק חט"ו ע' קיח.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td></tr> </table>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=784852&oldid=prev 2025-07-15T04:07:40Z

<p><span class="autocomment">ביאורו בחסידות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:07, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הביטוי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הביטוי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפן הגשמי מבטאת המילה בדידות והפרשה מבני אדם, כמובא בציווי ל[[צרעת|מצורע]]{{הערה|ויקרא י"ג מ"ו}}: {{ציטוטון|בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפן הגשמי מבטאת המילה בדידות והפרשה מבני אדם, כמובא בציווי ל[[צרעת|מצורע]]{{הערה|ויקרא י"ג מ"ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}}: {{ציטוטון|בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל ו[[ירושלים]] בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו (&#039;בדד&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל ו[[ירושלים]] בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו (&#039;בדד&#039;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג', פסוק כ"ח}} "ישב בדד וידום כי נטל עליו" - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג', פסוק כ"ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}} "ישב בדד וידום כי נטל עליו" - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דורשי רשומות כתבו, כי 'בדד' הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} 'בכל דרכיך דעהו', היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו{{הערה|לשון השפת אמת דברים - ת"ב תר"ס}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דורשי רשומות כתבו, כי 'בדד' הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}} 'בכל דרכיך דעהו', היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו{{הערה|לשון השפת אמת דברים - ת"ב תר"ס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{הערה|ולכן אין מזל לישראל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{הערה|ולכן אין מזל לישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ&quot;ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב&quot;ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] ו[[לשון|לשונם]]{{הערה|ע&quot;פ אג&quot;ק חט&quot;ו ע&#039; קיח.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ&quot;ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב&quot;ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] ו[[לשון|לשונם]]{{הערה|ע&quot;פ אג&quot;ק חט&quot;ו ע&#039; קיח.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. "בדד" הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב"ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי"ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב"ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה '''בדד''' - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז"ל ש'במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים{{הערה|גי' הע"י, המובאת בד"כ בדא"ח}} לעמוד".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. "בדד" הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב"ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי"ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב"ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה '''בדד''' - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז"ל ש'במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים{{הערה|גי' הע"י, המובאת בד"כ בדא"ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}} לעמוד".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיניק</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>פסחים, קי"ב, א'.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובנד"ד </del>בדד הולך אם כן על הקב"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וישרא</del>,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל </del>שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב' פעמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להניק</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>פסחים, קי"ב, א'.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובנדון דידן </ins>בדד הולך אם כן על הקב"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וישראל</ins>, שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדעת </del>עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', על-דרך מה הכתוב לגבי מצורע, "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ומובדלת מהן, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[דעת </ins>עליון ודעת תחתון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי), ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', על-דרך מה הכתוב לגבי מצורע, "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ומובדלת מהן, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ע' שרים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>("רבתי בגויים").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div></td></tr> </table>

ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=784851&oldid=prev 2025-07-15T04:00:46Z

<p><span class="autocomment">הביטוי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:00, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דורשי רשומות כתבו, כי &#039;בדד&#039; הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} &#039;בכל דרכיך דעהו&#039;, היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה&#039; ובתורתו{{הערה|לשון השפת אמת דברים - ת&quot;ב תר&quot;ס}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דורשי רשומות כתבו, כי &#039;בדד&#039; הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} &#039;בכל דרכיך דעהו&#039;, היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה&#039; ובתורתו{{הערה|לשון השפת אמת דברים - ת&quot;ב תר&quot;ס}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{ולכן אין מזל לישראל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|</ins>ולכן אין מזל לישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ"ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב"ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] ו[[לשון|לשונם]]{{הערה|ע"פ אג"ק חט"ו ע' קיח.</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ"ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאורו בחסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. &quot;בדד&quot; הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב&quot;ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי&quot;ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב&quot;ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה &#039;&#039;&#039;בדד&#039;&#039;&#039; - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז&quot;ל ש&#039;במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים{{הערה|גי&#039; הע&quot;י, המובאת בד&quot;כ בדא&quot;ח}} לעמוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. &quot;בדד&quot; הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב&quot;ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי&quot;ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב&quot;ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה &#039;&#039;&#039;בדד&#039;&#039;&#039; - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז&quot;ל ש&#039;במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים{{הערה|גי&#039; הע&quot;י, המובאת בד&quot;כ בדא&quot;ח}} לעמוד&quot;.</div></td></tr> </table>

ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=783493&oldid=prev 2025-07-11T12:02:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:02, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפן הגשמי מבטאת המילה בדידות והפרשה מבני אדם, כמובא בציווי ל[[צרעת|מצורע]]{{הערה|ויקרא י&quot;ג מ&quot;ו}}: {{ציטוטון|בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפן הגשמי מבטאת המילה בדידות והפרשה מבני אדם, כמובא בציווי ל[[צרעת|מצורע]]{{הערה|ויקרא י&quot;ג מ&quot;ו}}: {{ציטוטון|בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו ('בדד').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[ירושלים]] </ins>בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו ('בדד').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג&#039;, פסוק כ&quot;ח}} &quot;ישב בדד וידום כי נטל עליו&quot; - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג&#039;, פסוק כ&quot;ח}} &quot;ישב בדד וידום כי נטל עליו&quot; - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ&quot;ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ&quot;ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפסוק ולביטוי ישנם מספר ביאורים ב[[חסידות]], בעיקר ברשימות הרבי [[הצמח צדק]] על מגילת איכה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאורו </ins>בחסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. &quot;בדד&quot; הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב&quot;ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי&quot;ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב&quot;ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה &#039;&#039;&#039;בדד&#039;&#039;&#039; - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז&quot;ל ש&#039;במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים{{הערה|גי&#039; הע&quot;י, המובאת בד&quot;כ בדא&quot;ח}} לעמוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. &quot;בדד&quot; הוא ענין [[תשובה|בעל התשובה]], שמדרגתו והנהגת הקב&quot;ה עמו הינה למעלה מהסדר ההשפעה וההשתלשלות הרגיל - מעל הטבע, כמו שנאמר לגבי בעלי תשובה {{ציטוטון|הוי&quot;ה בדד ינחנו}}, ושם [[הויה]] מורה על סדר ההשפעה הרגיל ([[השתלשלות]]), אולם אותו ינחה הקב&quot;ה מעל הנהגה ושם זה, ועל זה מורה התיבה &#039;&#039;&#039;בדד&#039;&#039;&#039; - דרגה המבודדת, מובדלת ומקודשת משאר הסדרים הרגילים. ולכן אמרו חז&quot;ל ש&#039;במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים{{הערה|גי&#039; הע&quot;י, המובאת בד&quot;כ בדא&quot;ח}} לעמוד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=783480&oldid=prev 2025-07-11T11:52:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג&#039;, פסוק כ&quot;ח}} &quot;ישב בדד וידום כי נטל עליו&quot; - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג&#039;, פסוק כ&quot;ח}} &quot;ישב בדד וידום כי נטל עליו&quot; - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דורשי רשומות כתבו, כי 'בדד' הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} 'בכל דרכיך דעהו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור}}</del>, היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפת </del>אמת דברים תר"ס}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דורשי רשומות כתבו, כי 'בדד' הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} 'בכל דרכיך דעהו', היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשון השפת </ins>אמת דברים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- ת"ב </ins>תר"ס}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה&#039; בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב&quot;ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב&quot;ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{ולכן אין מזל לישראל}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה&#039; בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב&quot;ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב&quot;ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{ולכן אין מזל לישראל}}.</div></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=783477&oldid=prev 2025-07-11T11:51:24Z

<p>מענדל סופר העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Z770/%D7%91%D7%93%D7%93&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="משתמש:Z770/בדד (הדף אינו קיים)">משתמש:Z770/בדד</a> לשם <a href="/index.php/%D7%91%D7%93%D7%93" title="בדד">בדד</a> בלי להשאיר הפניה: יישר כח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=783476&oldid=prev 2025-07-11T11:51:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</ins></div></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=783471&oldid=prev 2025-07-11T11:46:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בדד&#039;&#039;&#039;  הוא ביטוי המתאר מצב של בדידות, ללא עזרה וסיוע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בדד&#039;&#039;&#039;  הוא ביטוי המתאר מצב של בדידות, ללא עזרה וסיוע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאורו</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביטוי</ins>==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפן הגשמי מבטאת המילה בדידות והפרשה מבני אדם, כמובא בציווי ל[[צרעת|מצורע]]{{הערה|ויקרא י"ג מ"ו}}: {{ציטוטון|בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו (&#039;בדד&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו (&#039;בדד&#039;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב&#039; פעמים ד&#039;, והאות ד&#039; פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב&quot;ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש&quot;יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק&quot;&lt;ref&gt;פסחים, קי&quot;ב, א&#039;.&lt;/ref&gt;, ובנד&quot;ד בדד הולך אם כן על הקב&quot;ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב&quot;ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב&quot;ה, שיכול להשפיע לישראל&lt;ref&gt;רשימות הרבי הצ&quot;צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ&#039; קס&quot;ד, קס&quot;ה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב&#039; פעמים ד&#039;, והאות ד&#039; פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב&quot;ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש&quot;יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק&quot;&lt;ref&gt;פסחים, קי&quot;ב, א&#039;.&lt;/ref&gt;, ובנד&quot;ד בדד הולך אם כן על הקב&quot;ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב&quot;ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב&quot;ה, שיכול להשפיע לישראל&lt;ref&gt;רשימות הרבי הצ&quot;צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ&#039; קס&quot;ד, קס&quot;ה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', על-דרך מה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתוב במצורע{{מקור}}</del>, "בָּדָד יֵשֵׁב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כו'</del>, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ומובדלת מהן, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', על-דרך מה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכתוב לגבי מצורע</ins>, "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ומובדלת מהן, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%93&diff=783469&oldid=prev 2025-07-11T11:42:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:42, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב&#039; פעמים ד&#039;, והאות ד&#039; פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב&quot;ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש&quot;יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק&quot;&lt;ref&gt;פסחים, קי&quot;ב, א&#039;.&lt;/ref&gt;, ובנד&quot;ד בדד הולך אם כן על הקב&quot;ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב&quot;ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב&quot;ה, שיכול להשפיע לישראל&lt;ref&gt;רשימות הרבי הצ&quot;צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ&#039; קס&quot;ד, קס&quot;ה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. בדד הינו ב&#039; פעמים ד&#039;, והאות ד&#039; פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב&quot;ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש&quot;יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק&quot;&lt;ref&gt;פסחים, קי&quot;ב, א&#039;.&lt;/ref&gt;, ובנד&quot;ד בדד הולך אם כן על הקב&quot;ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב&quot;ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב&quot;ה, שיכול להשפיע לישראל&lt;ref&gt;רשימות הרבי הצ&quot;צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ&#039; קס&quot;ד, קס&quot;ה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, על-דרך מה שכתוב במצורע{{מקור}}, "בָּדָד יֵשֵׁב כו', מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ"</ins>, כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומובדלת מהן</ins>, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

ספרא רבא