בית כנסת - היסטוריית גרסאות

איש מחובד: הרב מ. רובין תודה על הערתך שיניתי לנוסח אנציקלופדי, וקבעתיו כאן במקומו הראוי ובהשמטץ הקטעים הלא רלוונטים

2026-03-27T09:39:44Z

הרב מ. רובין תודה על הערתך שיניתי לנוסח אנציקלופדי, וקבעתיו כאן במקומו הראוי ובהשמטץ הקטעים הלא רלוונטים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:39, 27 במרץ 2026
שורה 5:		שורה 5:
	בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.		בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.

	בתי כנסת שונים ב[[נוסח התפילה]] בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם.		בתי כנסת{{הערה\|מכונה ב7 כינויים נוספים; '''מִקְדַּשׁ מְעַט''' מקורו בהנביא [[יחזקאל]] בדבריו ב[[ספר יחזקאל]] (פרק 11 פסוק 16); לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם, ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה ב[[תלמוד בבלי\|תלמוד]] ב[[מסכת מגילה]] (דף כט, א); וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת שְׁבְּבַּבֶל, הובא בספר [[בן איש חי (ספר)\|בן איש חי]] (שנה ראשונה לסדר ויקרא פיסקא א') כי בבל לאו דווקא והוא הדין לכל הארצות והמדינות כולם, מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]], ב[[גרמנית\|גרמנית עתיקה]] וב[[יידיש\|שפת היידיש]]; '''שֹׁוּל''' או '''שְׁטִּיבּלַאַךְ''' בספרות התורנית; [[בית תפילה\|בֵּית־תְּפִילָּ֥ה]] מקורו מהנביא [[ישעיה]] ב[[תנ"ך]] ב[[ספר ישעיה]] (פרק 56 פסוק 7); וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י '''בֵּית־תְּפִלָּ֥ה''' יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃ ובלשון [[ארמית]] וה[[תלמוד בבלי]]: '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' מקורו מה[[גמרא]] [[ברכות]] (דף ו עמוד ב); ההוא גברא דקא מצלי אחורי '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא וכו' תרגום; אותו בן אדם שהתפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו לכיוון בית הכנסת עבר שם [[אליהו\|אליהו הנביא זכור לטוב]] ונדמה לו כסוחר [[ערבי]] וכו', ובלשון ה[[תנ"ך]]; '''בֵּית אֱלֹקִים''' כי בתי כנסת רבים בעולם יש שלט מעל בית הכנסת שבו מופיע הכיתוב; וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־'''בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים''' וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, כי שמו המקורי של בית הכנסת הוא בית אלוקים מקורו מהפסוק ב[[ספר בראשית]] (פרק 28 פסוק 17) בו אמר כן [[יעקב אבינו]] כשישן ולן ב[[בית אל]], אצל ה[[יהדות]] שאינה [[אורתודוקס\|יהדות אורטודקס]]ית כגון [[יהדות רפורמית]] מכונה; '''[[טמפל]]'''}} שונים ב[[נוסח התפילה]] בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם.

	==קדושת בית הכנסת==		==קדושת בית הכנסת==

מ. רובין: ביטול גרסה 742948 של איש מחובד (שיחה)

2026-03-27T09:32:29Z

ביטול גרסה 742948 של איש מחובד (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:32, 27 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{מפנה\|בית כנסת\|מקום המיוחד ללימוד תורה\|בית מדרש}}		{{מפנה\|בית כנסת\|מקום המיוחד ללימוד תורה\|בית מדרש}}
	[[קובץ:Katserin old synagoge.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]		[[קובץ:Katserin old synagoge.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]
	'''בֵּיתּ הֲכְּנֶסֶתּ'''{{הערה\|מכונה ב7 כינויים נוספים; '''מִקְדַּשׁ מְעַט'''{{הערה\|מקורו בהנביא [[יחזקאל]] בדבריו ב[[ספר יחזקאל]] (פרק 11 פסוק 16); לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם, ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה ב[[תלמוד בבלי\|תלמוד]] ב[[מסכת מגילה]] (דף כט, א); וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת שְׁבְּבַּבֶל, הובא בספר [[בן איש חי (ספר)\|בן איש חי]] (שנה ראשונה לסדר ויקרא פיסקא א') כי בבל לאו דווקא והוא הדין לכל הארצות והמדינות כולם}} מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]], ב[[גרמנית\|גרמנית עתיקה]] וב[[יידיש\|שפת היידיש]]; '''שֹׁוּל''' או '''שְׁטִּיבּלַאַךְ''' בספרות התורנית; [[בית תפילה\|בֵּית־תְּפִילָּ֥ה]]{{הערה\|מקורו מהנביא [[ישעיה]] ב[[תנ"ך]] ב[[ספר ישעיה]] (פרק 56 פסוק 7); וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י '''בֵּית־תְּפִלָּ֥ה''' יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃}} ובלשון [[ארמית]] וה[[תלמוד בבלי]]: '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא'''{{הערה\|ראה [[גמרא]] [[ברכות]] (דף ו עמוד ב); ההוא גברא דקא מצלי אחורי '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא וכו' תרגום; אותו בן אדם שהתפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו לכיוון בית הכנסת עבר שם [[אליהו (פירושונים)\|אליהו הנביא זכור לטוב]] ונדמה לו כסוחר [[ערבי]] וכו'}}, ובלשון ה[[תנ"ך]]; '''בֵּית אֱלֹקִים'''{{הערה\|בתי כנסת רבים בעולם יש שלט מעל בית הכנסת שבו מופיע הכיתוב; וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־'''בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים''' וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, כי שמו המקורי של בית הכנסת הוא בית אלוקים מקורו מהפסוק ב[[ספר בראשית]] (פרק 28 פסוק 17) בו אמר כן [[יעקב אבינו]] כשישן ולן ב[[בית אל]]}} אצל ה[[יהדות]] שאינה [[אורתודוקס\|יהדות אורטודקס]]ית כגון [[יהדות רפורמית]] מכונה; '''[[טמפל]]'''}} הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין\|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.		'''בית כנסת''' הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין\|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.

	בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.		בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.

מ. רובין: קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

2026-03-03T20:15:24Z

קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

מ. רובין: בינוויקי

2025-08-21T14:18:58Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:18, 21 באוגוסט 2025
שורה 88:		שורה 88:
	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
	[[קטגוריה:בתי כנסת]]		[[קטגוריה:בתי כנסת]]
			[[en:Synagogue]]

79.177.131.236: /* בית כנסת חב"די */

2025-05-13T06:44:58Z

בית כנסת חב"די

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:44, 13 במאי 2025
שורה 52:		שורה 52:
	==בית כנסת חב"די==		==בית כנסת חב"די==
	[[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב\|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770\|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]]		[[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב\|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770\|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]]
	ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]].		ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] המופיע כיום בסדור הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]].

	===חדר שני===		===חדר שני===
	אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה\|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו ~~עזרת~~ גברים ~~נוסף קטן~~ צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.		אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה\|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו חדר נוסף בעזרת גברים צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.

	הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".		הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".

איש מחובד ב־11:25, 24 בפברואר 2025

2025-02-24T11:25:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:25, 24 בפברואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{מפנה\|בית כנסת\|מקום המיוחד ללימוד תורה\|בית מדרש}}		{{מפנה\|בית כנסת\|מקום המיוחד ללימוד תורה\|בית מדרש}}
	[[קובץ:Katserin old synagoge.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]		[[קובץ:Katserin old synagoge.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין]]
	'''בית כנסת''' הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין\|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.		'''בֵּיתּ הֲכְּנֶסֶתּ'''{{הערה\|מכונה ב7 כינויים נוספים; '''מִקְדַּשׁ מְעַט'''{{הערה\|מקורו בהנביא [[יחזקאל]] בדבריו ב[[ספר יחזקאל]] (פרק 11 פסוק 16); לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם, ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה ב[[תלמוד בבלי\|תלמוד]] ב[[מסכת מגילה]] (דף כט, א); וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת שְׁבְּבַּבֶל, הובא בספר [[בן איש חי (ספר)\|בן איש חי]] (שנה ראשונה לסדר ויקרא פיסקא א') כי בבל לאו דווקא והוא הדין לכל הארצות והמדינות כולם}} מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]], ב[[גרמנית\|גרמנית עתיקה]] וב[[יידיש\|שפת היידיש]]; '''שֹׁוּל''' או '''שְׁטִּיבּלַאַךְ''' בספרות התורנית; [[בית תפילה\|בֵּית־תְּפִילָּ֥ה]]{{הערה\|מקורו מהנביא [[ישעיה]] ב[[תנ"ך]] ב[[ספר ישעיה]] (פרק 56 פסוק 7); וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י '''בֵּית־תְּפִלָּ֥ה''' יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃}} ובלשון [[ארמית]] וה[[תלמוד בבלי]]: '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא'''{{הערה\|ראה [[גמרא]] [[ברכות]] (דף ו עמוד ב); ההוא גברא דקא מצלי אחורי '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא וכו' תרגום; אותו בן אדם שהתפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו לכיוון בית הכנסת עבר שם [[אליהו (פירושונים)\|אליהו הנביא זכור לטוב]] ונדמה לו כסוחר [[ערבי]] וכו'}}, ובלשון ה[[תנ"ך]]; '''בֵּית אֱלֹקִים'''{{הערה\|בתי כנסת רבים בעולם יש שלט מעל בית הכנסת שבו מופיע הכיתוב; וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־'''בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים''' וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, כי שמו המקורי של בית הכנסת הוא בית אלוקים מקורו מהפסוק ב[[ספר בראשית]] (פרק 28 פסוק 17) בו אמר כן [[יעקב אבינו]] כשישן ולן ב[[בית אל]]}} אצל ה[[יהדות]] שאינה [[אורתודוקס\|יהדות אורטודקס]]ית כגון [[יהדות רפורמית]] מכונה; '''[[טמפל]]'''}} הוא מקום כינוס והתאספות של [[מניין\|מניני]] [[יהודי]]ם ל[[תפילה]] שלוש פעמים ביום ([[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]]). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. [[הרבי]] נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.

	בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.		בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, ל[[בית המדרש]] שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T22:43:06Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:43, 30 בדצמבר 2024
שורה 27:		שורה 27:

	===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת===		===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת===
	הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה\|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה\|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, כן הקשה הרבי על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה\|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה\|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. בהקשר לכך אף הביא הרבי את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה\|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.		הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה\|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה\|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, כן הקשה הרבי על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה\|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה\|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. בהקשר לכך אף הביא הרבי את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה\|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.

	==בימת הקריאה==		==בימת הקריאה==

188.64.207.197: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה

2024-10-29T15:28:38Z

קישורים חיצוניים: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:28, 29 באוקטובר 2024
שורה 83:		שורה 83:
	*[https://chabad.info/beis-medrash/87880/ האם מותר לקנות מקום בבית כנסת מכספי מעשר?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]		*[https://chabad.info/beis-medrash/87880/ האם מותר לקנות מקום בבית כנסת מכספי מעשר?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
	*'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כותב בחרוזים על קדושת בית הכנסת]''' {{אינפו}} ראש חודש סיון ה'תש"פ		*'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כותב בחרוזים על קדושת בית הכנסת]''' {{אינפו}} ראש חודש סיון ה'תש"פ
			*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_9.html על מה התבטא הרבי: 'בית כנסת מוזר'? • וידאו נדיר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים כלליים]]		[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
	[[קטגוריה:בתי כנסת]]		[[קטגוריה:בתי כנסת]]

ברכת הגאולה: /* הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת */ ניסוח חלקי

2024-09-01T22:49:02Z

הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת: ניסוח חלקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:49, 2 בספטמבר 2024
שורה 27:		שורה 27:

	===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת===		===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת===
	הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה\|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה\|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, הרבי ~~אף הקשה~~ על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה\|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה\|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. ~~הרבי~~ אף הביא ~~בהקשר לכך~~ את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה\|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.		הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה\|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה\|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, כן הקשה הרבי על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה\|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה\|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. בהקשר לכך אף הביא הרבי את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה\|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת.

	==בימת הקריאה==		==בימת הקריאה==

172.56.35.167: /* לקריאה נוספת */

2024-08-25T05:08:48Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 25 באוגוסט 2024
שורה 73:		שורה 73:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*'''פעילות עם ילדים בבית הכנסת''', מכתב אדמו"ר הריי"צ המבאר את החשיבות בזה ~~ונוזף בגבאים~~ המונעים זאת בגלל שגורם ללכלוך וכדומה, אגרות קודש חלק ח' עמוד קעג ואילך		*'''פעילות עם ילדים בבית הכנסת''', מכתב אדמו"ר הריי"צ המבאר את החשיבות בזה ומעיר לגבאים המונעים זאת בגלל שגורם ללכלוך וכדומה, אגרות קודש חלק ח' עמוד קעג ואילך
	*'''ועשו לי מקדש''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1998 עמוד 46		*'''ועשו לי מקדש''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1998 עמוד 46

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 3 במרץ 2026
שורה 16:		שורה 16:
	כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר שנאמר ולרומם את בית אלהינו ואין פותחין פתחי הכנסת אלא במזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה.}}		כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר שנאמר ולרומם את בית אלהינו ואין פותחין פתחי הכנסת אלא במזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה.}}

	כאשר עשרה מישראל מתאספים יחד ל[[מניין]], ישנה השראת ה[[שכינה]] עליהם באופן מיוחד, והיא שורה עליהם מעין השראת ~~ה[[שכינה]]~~ שבבית המקדש, ועל כן נקרא בית הכנסת 'מקדש מעט', הואיל והוא דומה במטרתו ובתוכנו ל[[בית המקדש]] שב[[ירושלים]].		כאשר עשרה מישראל מתאספים יחד ל[[מניין]], ישנה השראת ה[[שכינה]] עליהם באופן מיוחד, והיא שורה עליהם מעין השראת השכינה שבבית המקדש, ועל כן נקרא בית הכנסת 'מקדש מעט', הואיל והוא דומה במטרתו ובתוכנו ל[[בית המקדש]] שב[[ירושלים]].
	לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש [[הרבי]] שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות.		לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש [[הרבי]] שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות.

	===בית רבינו===		===בית רבינו===
	לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה ה[[שכינה]] יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" [[בית מקדש]] חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם ~~ה[[שכינה]]~~ שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור.		לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה ה[[שכינה]] יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" [[בית מקדש]] חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם השכינה שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור.
	המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו.		המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו.

	ב[[תשנ"ב]] חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "[[קונטרס בית רבנו שבבבל]]" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת [[770]] מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא [[נשיא הדור]] הנוכחי,		ב[[תשנ"ב]] חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "[[קונטרס בית רבנו שבבבל]]" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת [[770]] מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא [[נשיא הדור]] הנוכחי,
	ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה ה[[שכינה]] תחילה ב-770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים ל[[הר הבית]] לבית המקדש האמיתי והשלישי.		ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה ה[[שכינה]] תחילה ב-770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים ל[[הר הבית]] לבית המקדש האמיתי והשלישי.

שורה 40:		שורה 40:
	על פי פנימיות התורה{{הערה\|שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.}} יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות.		על פי פנימיות התורה{{הערה\|שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.}} יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות.

	על אף האמור לעיל, במשך שנים ארוכות מלבד בימת הקריאה הגדולה ב-770 שבאמצע בית הכנסת, שימשה את הרבי בימה קטנה נוספת שהוצבה בקידת בית הכנסת בסמוך לארון קודש מתוך מטרה להקל על הרבי את ההליכה עד למרכז בית הכנסת והעליה והירידה מהבימה המוגבהת. סביב בימה זו גם נערכות ה[[הושענות]] בימי [[חג הסוכות]].		על אף האמור לעיל, במשך שנים ארוכות מלבד בימת הקריאה הגדולה ב-770 שבאמצע בית הכנסת, שימשה את הרבי בימה קטנה נוספת שהוצבה בקידת בית הכנסת בסמוך לארון קודש מתוך מטרה להקל על הרבי את ההליכה עד למרכז בית הכנסת והעליה והירידה מהבימה המוגבהת. סביב בימה זו גם נערכות ה[[הושענות]] בימי [[חג הסוכות]].

	הרבי הורה שבמקום הצורך יש להקפיד שלכל הפחות לפני בימת הקריאה יהיה מקום לפחות של שורת יושבים אחת{{הערה\|סדרת מאמרים בנושא בשבועון התקשרות: [http://lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5008&CategoryID=1170 גליון 726], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5083&CategoryID=1180 גליון 730], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5157&CategoryID=1189 גליון 734].}}{{הערה\|1=הרב רפאל אברהם דובקין, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-~~%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5~~-~~%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94~~-120-~~%D7%A9%D7%A0%D7%94~~.pdf מיקום בימת הקריאה בבית הכנסת', בתוך קובץ 'הערות התמימים ואנ"ש צפת' י"א ניסן תשפ"ב עמוד 229].}}.		הרבי הורה שבמקום הצורך יש להקפיד שלכל הפחות לפני בימת הקריאה יהיה מקום לפחות של שורת יושבים אחת{{הערה\|סדרת מאמרים בנושא בשבועון התקשרות: [http://lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5008&CategoryID=1170 גליון 726], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5083&CategoryID=1180 גליון 730], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5157&CategoryID=1189 גליון 734].}}{{הערה\|1=הרב רפאל אברהם דובקין, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf מיקום בימת הקריאה בבית הכנסת', בתוך קובץ 'הערות התמימים ואנ"ש צפת' י"א ניסן תשפ"ב עמוד 229].}}.

	==עזרת נשים==		==עזרת נשים==
שורה 48:		שורה 48:

	לפי הוראת הרבי "יותר טוב ומנומס שישבו הנשים גם כן מלפנים והמחיצה תהיה ממזרח למערב, ולא מדרום לצפון. מחיצה גבוה מקומת איש". כלומר, שחלוקת בית הכנסת תהיה לאורך ולא לרוחב - והנשים ישבו לכל אורך בית הכנסת ולא 'מאחור' כמו שנהוג ברוב בתי הכנסיות{{הערה\|1=		לפי הוראת הרבי "יותר טוב ומנומס שישבו הנשים גם כן מלפנים והמחיצה תהיה ממזרח למערב, ולא מדרום לצפון. מחיצה גבוה מקומת איש". כלומר, שחלוקת בית הכנסת תהיה לאורך ולא לרוחב - והנשים ישבו לכל אורך בית הכנסת ולא 'מאחור' כמו שנהוג ברוב בתי הכנסיות{{הערה\|1=
	[http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=28210]}}.		[http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=28210] {{קישור שבור}}}}.

	==בית כנסת חב"די==		==בית כנסת חב"די==
שורה 55:		שורה 55:

	===חדר שני===		===חדר שני===
	אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה\|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני ~~הינו~~ חדר נוסף בעזרת גברים צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.		אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה\|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הוא חדר נוסף בעזרת גברים צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.

	הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".		הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".

	בזמן [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר החיכוכים בין החסידים ל'מתנגדים' גבר והיה חשש לתקריות אסר [[אדמו"ר האמצעי]] על חסידיו להתפלל בבית כנסת שאין בו חדר שני, ובכך מנע מהם להכנס לבית כנסת של 'המתנגדים'.		בזמן [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר החיכוכים בין החסידים ל'מתנגדים' גבר והיה חשש לתקריות אסר אדמו"ר האמצעי על חסידיו להתפלל בבית כנסת שאין בו חדר שני, ובכך מנע מהם להכנס לבית כנסת של 'המתנגדים'.

	אצל חסידים בדורות עברו הקפידו מאוד על 'חדר שני', ועשו כל מאמץ לבנות חדר שכזה בכל קהילה שיש בה בית כנסת{{הערה\|ראו לדוגמה: ספר זכרון לר' [[חיים שאול ברוק]] עמוד 102, שכאשר החסידים בהומיל הפרו את התנאי ובנו 'חדר שני', אמר ר' אייזיק מהומיל ל[[מתנגדים]] שאכן על פי דין הם צודקים, אלא שכיון שהחסידים והמתנגדים כבר חלוקים על 'והוא אחד ואין שני' ועל 'נפש השנית', יהיו חלוקים גם על חדר שני...}}.		אצל חסידים בדורות עברו הקפידו מאוד על 'חדר שני', ועשו כל מאמץ לבנות חדר שכזה בכל קהילה שיש בה בית כנסת{{הערה\|ראו לדוגמה: ספר זכרון לר' [[חיים שאול ברוק]] עמוד 102, שכאשר החסידים בהומיל הפרו את התנאי ובנו 'חדר שני', אמר ר' אייזיק מהומיל ל[[מתנגדים]] שאכן על פי דין הם צודקים, אלא שכיון שהחסידים והמתנגדים כבר חלוקים על 'והוא אחד ואין שני' ועל 'נפש השנית', יהיו חלוקים גם על חדר שני...}}.
שורה 78:		שורה 78:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808405/jewish/Synagogue-Beit-Haknesset.htm בית כנסת - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)		*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808405/jewish/Synagogue-Beit-Haknesset.htm בית כנסת - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
	*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/~~%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%95_%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9B_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%93~~.pdf ועשו לי מקדש]''', קובץ על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, קרית מלאכי תשפ"ג		*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/ועשו_לי_מקדש_קדושה_ביכ_ובימד.pdf ועשו לי מקדש]''', קובץ על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, קרית מלאכי תשפ"ג
	*[https://chabad.info/beis-medrash/89627/ הבאת ילדים קטנים לבית הכנסת – מותר או אסור?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]		*[https://chabad.info/beis-medrash/89627/ הבאת ילדים קטנים לבית הכנסת – מותר או אסור?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
	*[https://chabad.info/beis-medrash/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]		*[https://chabad.info/beis-medrash/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]