גאונים - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: מיקוף למספרים ולעז, הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות

2026-03-27T09:47:34Z

מיקוף למספרים ולעז, הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:47, 27 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{קשר חב"די}}		{{קשר חב"די}}
	'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה ~~כ450~~ שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.		'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ־450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

	==היסטוריה==		==היסטוריה==
	את תחילת תקופת הגאונים נהוג להעריך לסוף שנת ד'שמ"ח, וזאת על-פי עדותו של [[רב שרירא גאון]]{{הערה\|ראה אגרת שרירא}}. תקופת הגאונים החלה לאחר סיום תקופת ה[[סבוראים]], והסתיימה בשנת ד'תשצ"ח עם סגירת ישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]].		את תחילת תקופת הגאונים נהוג להעריך לסוף שנת ד'שמ"ח, וזאת על-פי עדותו של [[רב שרירא גאון]]{{הערה\|ראה אגרת שרירא}}. תקופת הגאונים החלה לאחר סיום תקופת ה[[סבוראים]], והסתיימה בשנת ד'תשצ"ח עם סגירת ישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]].

	סיום תקופת הסבוראים החלה עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה\|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים.		סיום תקופת הסבוראים החלה עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה\|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים.

	שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה\|[[תהלים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.		שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה\|[[תהלים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.

	הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].		הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].
שורה 16:		שורה 16:
	תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], בשאלות [[אמונה בה'\|אמונה]] ועוד, לכל תפוצות [[עם ישראל\|ישראל]]. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].		תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], בשאלות [[אמונה בה'\|אמונה]] ועוד, לכל תפוצות [[עם ישראל\|ישראל]]. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].

	הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ~~ה[[תלמוד]]~~ הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה\|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ~~ה[[תלמוד]]~~.		הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש התלמוד הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה\|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם תלמוד ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על התלמוד.

	הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.		הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.
שורה 30:		שורה 30:
	{{דורות}}		{{דורות}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:גאונים\|*]]
	[[קטגוריה:אישים ביהדות]]		[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
	~~[[קטגוריה:גאונים\|*]]~~

איש מחובד ב־01:39, 15 בינואר 2026

2026-01-15T01:39:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:39, 15 בינואר 2026
שורה 19:		שורה 19:

	הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.		הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.
			==כתבי יד חדשים מהגאונים שהודפסו==
			ב20 שנים האחרונות חלק גדול מכתבי ידם התגלו והודפסו על ידי ה[[מכון אופק]] העוסק בספרות חז"ל, ועובד על הוצאתם לאור של תורת כהנים במהדורה מדויקת (על פי כתב יד קדום מימות ה[[גאונים]] הנמצא ב[[ספריית הוטיקן]]) עם פירושים רבים מהראשונים והאחרונים, וכן הוציא לאור את הספרים [[אוצר הגאונים]] למסכת בבא מציעא, תשובות רב [[נטרונאי גאון]], תשובות הגאונים החדשות, ועוד.

	==בתורת רבותינו נשיאנו==		==בתורת רבותינו נשיאנו==

שולם ס.: קישורים

2025-12-16T13:40:03Z

קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:40, 16 בדצמבר 2025
שורה 14:		שורה 14:

	==מאפייני התקופה==		==מאפייני התקופה==
	תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ~~בהלכה~~, ~~באגדה~~, בשאלות אמונה ועוד, לכל תפוצות ישראל. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].		תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], בשאלות [[אמונה בה'\|אמונה]] ועוד, לכל תפוצות [[עם ישראל\|ישראל]]. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].

	הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה\|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].		הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה\|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].

ב. א. א.: /* בתורת רבותינו נשיאנו */

2025-03-04T01:00:03Z

בתורת רבותינו נשיאנו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:00, 4 במרץ 2025
שורה 23:		שורה 23:
	[[אדמו"ר הזקן]] מרבה להביא{{הערה\|בכל חלקי השולחן ערוך כמעט בכל ההלכות}} בספר ה[[שולחן ערוך הרב\|שולחן ערוך]] את פסקי הגאונים, כשבדרך כלל הגאונים היו מחמירים יותר באיסוריהם.		[[אדמו"ר הזקן]] מרבה להביא{{הערה\|בכל חלקי השולחן ערוך כמעט בכל ההלכות}} בספר ה[[שולחן ערוך הרב\|שולחן ערוך]] את פסקי הגאונים, כשבדרך כלל הגאונים היו מחמירים יותר באיסוריהם.
	{{להשלים}}		{{להשלים}}
			==קישורים חיצוניים==
			*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3054915/jewish/-.htm הגאונים: הכירו את קבוצת החכמים שעיצבה את עתידו של עם ישראל{{בית חבד}}] [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074810/jewish/-.htm היצירה ה"גאונית" של הגאונים{{בית חבד}}] - מאמרים של הרב [[מנחם ברונפמן]].

	{{דורות}}		{{דורות}}

אליהו ב.: ביטול גרסה 629107 של 109.207.76.147 (שיחה)

2023-08-26T22:50:35Z

ביטול גרסה 629107 של 109.207.76.147 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:50, 27 באוגוסט 2023
שורה 1:		שורה 1:
	e		{{קשר חב"די}}
			'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

	==היסטוריה==		==היסטוריה==

109.207.76.147 ב־08:55, 26 באוגוסט 2023

2023-08-26T08:55:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:55, 26 באוגוסט 2023
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{קשר חב"די}}~~		e
	'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

	==היסטוריה==		==היסטוריה==

חסיד של הרבי ב־21:34, 25 בדצמבר 2021

2021-12-25T21:34:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:34, 26 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
			{{קשר חב"די}}
	'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.		'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

2020-10-28T02:30:39Z

החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:30, 28 באוקטובר 2020
שורה 17:		שורה 17:
	הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה\|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].		הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה\|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].

	הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל ~~ע"י~~ גדולי הגאונים.		הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא\|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.

	==בתורת רבותינו נשיאנו==		==בתורת רבותינו נשיאנו==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T02:54:23Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:54, 31 באוגוסט 2020
שורה 6:		שורה 6:
	סיום תקופת הסבוראים החלה עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה\|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים.		סיום תקופת הסבוראים החלה עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה\|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים.

	שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה\|[[~~תהילים~~]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.		שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה\|[[תהלים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.

	הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].		הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-23T20:54:52Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:54, 23 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.		'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא\|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא\|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה\|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

	==היסטוריה==		==היסטוריה==