https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94 2026-05-06T03:36:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=832259&oldid=prev 2026-03-10T18:22:00Z

<p>החלפת טקסט – &quot;״&quot; ב־&quot;&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:22, 10 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשנ&quot;ב]], נשלח הרב [[רפאל אלאשוילי]], רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשנ&quot;ב]], נשלח הרב [[רפאל אלאשוילי]], רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב [[מאיר קוזלובסקי|מאיר וציפי קוזלובסקי]] וייסדו בה בית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חב״ד </del>והקימו בעיר רשת מוסדות עניפה,  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב [[מאיר קוזלובסקי|מאיר וציפי קוזלובסקי]] וייסדו בה בית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חב"ד </ins>והקימו בעיר רשת מוסדות עניפה,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את גן הילדים &quot;ילדי מנחם&quot;, בית הספר &quot;אור אבנר&quot;, פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ &quot;[[גן ישראל]]&quot;, מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את גן הילדים &quot;ילדי מנחם&quot;, בית הספר &quot;אור אבנר&quot;, פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ &quot;[[גן ישראל]]&quot;, מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך השנים הצטרפו לפעילות שלוחים נוספים הרב בנציון ורחל ישראלי הרב מנחם מענדל ומוסי׳ה מרוזוב הרב מנחם מענדל וחיה אדרעי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך השנים הצטרפו לפעילות שלוחים נוספים הרב בנציון ורחל ישראלי הרב מנחם מענדל ומוסי׳ה מרוזוב הרב מנחם מענדל וחיה אדרעי.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=813525&oldid=prev 2025-12-12T06:46:52Z

<p>תיקון קישור והסרת קישור מיותר</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:46, 12 בדצמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך סטלין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך סטלין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=72&amp;hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&amp;st=&amp;pgnum=205&amp;hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=72&amp;hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|</ins>ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&amp;st=&amp;pgnum=205&amp;hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ&quot;ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ&quot;ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ג'ייקובסון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>החב"דית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת ג'ייקובסון החב"דית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין החסידים שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע&quot;ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ&quot;ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין החסידים שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע&quot;ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ&quot;ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}.</div></td></tr> </table>

שולם ס. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=806154&oldid=prev 2025-10-15T20:03:58Z

<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D" title="קטגוריה:מדינות העולם">קטגוריה:מדינות העולם</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:03, 15 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מדינות העולם]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Georgia]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Georgia]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=798542&oldid=prev 2025-08-25T21:56:56Z

<p>דיוק</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:56, 26 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חבל ארץ המצוי על גבול יבשת </del>אירופה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-אסיה השכונת בצד </del>המזרחי של הים השחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדינה במזרח [[</ins>אירופה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]], השוכנת בצידו </ins>המזרחי של הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון,ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, בארמניה ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, בארמניה ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td></tr> </table>

שולם ס. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=793706&oldid=prev 2025-08-12T15:43:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:43, 12 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הים השחור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון,ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ארמניה]] </del>ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון,ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארמניה </ins>ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תקמ&quot;ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס&quot;א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ&#039; לסרייב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תקמ&quot;ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס&quot;א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ&#039; לסרייב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטלין</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ&quot;ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש&quot;ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש&quot;ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב&#039;[[התוועדויות]]&#039; [[תש&quot;נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=72&amp;hilite= כרך ב עמ&#039; 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&amp;st=&amp;pgnum=205&amp;hilite= תש&quot;נ חלק א&#039; עמוד 193 הערה 79]:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה (&#039;פאספארט&#039;) שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ&quot;ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש&quot;ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש&quot;ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב&#039;[[התוועדויות]]&#039; [[תש&quot;נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=72&amp;hilite= כרך ב עמ&#039; 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&amp;st=&amp;pgnum=205&amp;hilite= תש&quot;נ חלק א&#039; עמוד 193 הערה 79]:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה (&#039;פאספארט&#039;) שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.</div></td></tr> </table>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=793705&oldid=prev 2025-08-12T15:40:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:40, 12 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, באזור הגיאוגרפי של הרי הקווקז, שטחה הררי ומשופע במשאבים טבעיים, ומושכת תיירים רבים. המדינה אף נמצאת בצומת דרכים על נתיב 'דרך המשי' ההיסטורי דרכו עברו סחורות מהמזרח למערב, דבר שתרם רבות לשגשוגה ופיתוחה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</del>[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון,ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למדינה היסטוריה עתיקה, וההתיישבות בה החלה לפני כ-3,000 שנה. </del>במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ"א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ"א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבותינו נשיאינו שלחו את תלמידיהם לפעול בקרב יהדות גרוזיה לחיזוק הזהות היהודית מתוך [[מסירות נפש]], החל מתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועד לימינו אלה, כאשר רבים מבני העדה הגיאורגית הפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד, בהם מנהיגי וראשי העדה, גדולי החכמים והרבנים שבה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבותינו נשיאינו שלחו את תלמידיהם לפעול בקרב יהדות גרוזיה לחיזוק הזהות היהודית מתוך [[מסירות נפש]], החל מתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועד לימינו אלה, כאשר רבים מבני העדה הגיאורגית הפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד, בהם מנהיגי וראשי העדה, גדולי החכמים והרבנים שבה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעת העתיקה, שלט בגיאורגיה השלטון של ממלכת איבריה הקווקזית, ובהמשך השתלטו הנוצרים על המדינה, והיא הפכה למוקד מאבק בין הנוצרים למוסלמים בשל מיקומה הגיאגרפי בין המדינות שנשלטו בידי המוסלמים למדינות שנשלטו בידי הנוצרים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם תחילת ימי הביניים השתלטה האימפריה הערבית על שטחה של גיאורגיה והשלטון שהוקם בה נקרא בשם 'אמירות טביליסי', ובהמשך התפרקה האמירות ותושביה שועבדו ונמכרו בארצות אחרות כחיילים לוחמים, ממלוכים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופתו של המלך דוד{{הערה|על אף השם, לא היה יהודי כלל.}}, שוקם השלטון וגיאורגיה חוותה קרוב למאה שנה של שגשוג ופריחה, כשהיא הופכת לסמל של סובלנות וגיוון דתי ותרבותי, אך בהמשך, פלשה מונגולה לגיאורגיה וכתוצאה מכך התפרקה המדינה למספר נסיכויות שהסתכסכו ביניהן, ובעקבות כך האימפריה העות'מאנית והאימפריה הפרסית סיפחו חלקים ממנה לשטחן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תקמ&quot;ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס&quot;א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ&#039; לסרייב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תקמ&quot;ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס&quot;א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ&#039; לסרייב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובבחירות שהתקיימו ניצחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית</del>, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ&quot;ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש&quot;ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש&quot;ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב&#039;[[התוועדויות]]&#039; [[תש&quot;נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=72&amp;hilite= כרך ב עמ&#039; 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&amp;st=&amp;pgnum=205&amp;hilite= תש&quot;נ חלק א&#039; עמוד 193 הערה 79]:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה (&#039;פאספארט&#039;) שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ&quot;ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש&quot;ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש&quot;ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב&#039;[[התוועדויות]]&#039; [[תש&quot;נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=72&amp;hilite= כרך ב עמ&#039; 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&amp;st=&amp;pgnum=205&amp;hilite= תש&quot;נ חלק א&#039; עמוד 193 הערה 79]:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה (&#039;פאספארט&#039;) שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך בתוך המדינה עצמה המשיכו להתקיים קבוצות שונות שהמשיכו לתמוך ולהשתייך לממשל הרוסי.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת [[תשס"ח]] פלשה רוסיה לגיאורגיה במטרה לספח לעצמה את החבלים הבדלניים במדינה הנחשבים לפרו-רוסיים, והמשיכה בהתקפה של שטחה של גיאורגיה אף לאחר שהסכימה להיפרד ממחוזות אלו, ובעקבות כך מעל ל-115 אלף פליטים גיאורגיים נמלטו מהחזית{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/725573/jewish/Life-After-Georgian-War.htm ראו כתבה אודות הפעילות החב"דית עם הפליטים בתקופת המלחמה].}}</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====יהדות גאורגיה====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====יהדות גאורגיה====</div></td></tr> </table>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=793684&oldid=prev 2025-08-12T13:42:35Z

<p>הוספת פרטים לערך</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:42, 12 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]], באזור הגיאוגרפי של הרי הקווקז, שטחה הררי ומשופע במשאבים טבעיים, ומושכת תיירים רבים. המדינה אף נמצאת בצומת דרכים על נתיב 'דרך המשי' ההיסטורי דרכו עברו סחורות מהמזרח למערב, דבר שתרם רבות לשגשוגה ופיתוחה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, וב[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]], באזור הגיאוגרפי של הרי הקווקז, שטחה הררי ומשופע במשאבים טבעיים, ומושכת תיירים רבים. המדינה אף נמצאת בצומת דרכים על נתיב 'דרך המשי' ההיסטורי דרכו עברו סחורות מהמזרח למערב, דבר שתרם רבות לשגשוגה ופיתוחה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שטחה של </ins>המדינה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא </ins>גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, וב[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדינה היסטוריה עתיקה, וההתיישבות בה החלה לפני כ-3,000 שנה. במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדינה היסטוריה עתיקה, וההתיישבות בה החלה לפני כ-3,000 שנה. במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td></tr> </table>

ש. סלומון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=791358&oldid=prev 2025-08-03T18:14:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:14, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]], באזור הגיאוגרפי של הרי הקווקז, שטחה הררי ומשופע במשאבים טבעיים, ומושכת תיירים רבים. המדינה אף נמצאת בצומת דרכים על נתיב 'דרך המשי' ההיסטורי דרכו עברו סחורות מהמזרח למערב, דבר שתרם רבות לשגשוגה ופיתוחה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, וב[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור}}</ins>.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא חבל ארץ המצוי על גבול יבשת אירופה-אסיה השכונת בצד המזרחי של [[הים השחור]], באזור הגיאוגרפי של הרי הקווקז, שטחה הררי ומשופע במשאבים טבעיים, ומושכת תיירים רבים. המדינה אף נמצאת בצומת דרכים על נתיב 'דרך המשי' ההיסטורי דרכו עברו סחורות מהמזרח למערב, דבר שתרם רבות לשגשוגה ופיתוחה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, וב[[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדינה היסטוריה עתיקה, וההתיישבות בה החלה לפני כ-3,000 שנה. במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדינה היסטוריה עתיקה, וההתיישבות בה החלה לפני כ-3,000 שנה. במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ&quot;א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה.</div></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=754190&oldid=prev 2025-04-05T19:21:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 5 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l123">שורה 123:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 123:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[en:Georgia]]</ins></div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94&diff=748837&oldid=prev 2025-03-18T08:11:33Z

<p><span class="autocomment">לאחר נפילת מסך הברזל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:11, 18 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשנ&quot;ב]], נשלח הרב [[רפאל אלאשוילי]], רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשנ&quot;ב]], נשלח הרב [[רפאל אלאשוילי]], רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב [[מאיר קוזלובסקי|מאיר וציפי קוזלובסקי]] וייסדו בה בית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חב"ד, ובמהלך השנים הצטרפו לעיר גם השלוחים הרב בן ציון ורחל ישראלי, הרב זלמן וברכה זקס</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב מנחם מענדל ומוסיא מרוזוב, ויחד הקימו בעיר </del>את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "[[גן ישראל]]", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב [[מאיר קוזלובסקי|מאיר וציפי קוזלובסקי]] וייסדו בה בית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חב״ד והקימו בעיר רשת מוסדות עניפה</ins>,  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "[[גן ישראל]]", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במהלך השנים הצטרפו לפעילות שלוחים נוספים הרב בנציון ורחל ישראלי הרב מנחם מענדל ומוסי׳ה מרוזוב הרב מנחם מענדל וחיה אדרעי</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשע&quot;ח]] נוסד בית חב&quot;ד ב[[בטומי]] על ידי שלוחי הרבי הרב אריה זאב ומושי מנדלזון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשע&quot;ח]] נוסד בית חב&quot;ד ב[[בטומי]] על ידי שלוחי הרבי הרב אריה זאב ומושי מנדלזון.</div></td></tr> </table>

212.58.121.11