גד - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: הוספת קטגוריה:אישים בפרשת ויצא באמצעות HotCat

2026-03-27T09:21:53Z

הוספת קטגוריה:אישים בפרשת ויצא באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:21, 27 במרץ 2026
שורה 52:		שורה 52:
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]
	[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]		[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
			[[קטגוריה:אישים בפרשת ויצא]]

ספרא רבא ב־20:10, 26 ביוני 2025

2025-06-26T20:10:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:10, 26 ביוני 2025
שורה 16:		שורה 16:
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==

	בני גד מוזכרים ב[[פרשת ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: "וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי"{{הערה\|בראשית מו, טז.}}.		בני גד מוזכרים ב[[פרשת ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: {{ציטוטון\|וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי}}{{הערה\|בראשית מו, טז.}}.

	בפרשת [[ויחי]] בברכת יעקב לבניו בטרם פטירתו, מדבר בגבורתו של שבט גד:		בפרשת [[ויחי]] בברכת יעקב לבניו בטרם פטירתו, מדבר בגבורתו של שבט גד:

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T22:43:30Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:43, 30 בדצמבר 2024
שורה 21:		שורה 21:
	{{ציטוט\|גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב\|מקור=בראשית מט, יט.}}		{{ציטוט\|גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב\|מקור=בראשית מט, יט.}}

	משמו של גד נגזרת ברכתו של יעקב אליו, "גדוד יגודנו" שגדודים יגודו ממנו, שיעברו את הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. "והוא יגוד עקב" כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש. "עקב" בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו.		משמו של גד נגזרת ברכתו של יעקב אליו, "גדוד יגודנו" שגדודים יגודו ממנו, שיעברו את הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. "והוא יגוד עקב" כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש. "עקב" בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו.

	ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שגד נולד ב[[י' במרחשוון]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.		ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שגד נולד ב[[י' במרחשוון]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

יוסף בן מלמד: הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה באמצעות HotCat

2023-08-29T18:46:01Z

הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:46, 29 באוגוסט 2023
שורה 51:		שורה 51:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]
			[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]

אליהו ב. ב־14:28, 28 בנובמבר 2022

2022-11-28T14:28:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:28, 28 בנובמבר 2022
שורה 2:		שורה 2:

	==לידתו ושמו==		==לידתו ושמו==
	ב[[פרשת ~~וישלח~~]] מספרת התורה שאחר ש[[רחל]] מסרה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב ונולדו השבטים [[דן]] ו[[נפתלי]], לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת, מסרה את שפחתה זלפה ליעקב וכבן בכור ממנה נולד גד:		ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה שאחר ש[[רחל]] מסרה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב ונולדו השבטים [[דן]] ו[[נפתלי]], לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת, מסרה את שפחתה זלפה ליעקב וכבן בכור ממנה נולד גד:

	{{ציטוט\|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד\|מקור= בראשית ל, יא.}}		{{ציטוט\|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד\|מקור= בראשית ל, יא.}}

אליהו ב. ב־13:18, 28 בנובמבר 2022

2022-11-28T13:18:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:18, 28 בנובמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	'''גָּד''' הוא בנו השביעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[זלפה]] שפחת [[לאה אמנו]].		'''גָּד''' הוא בנו השביעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[זלפה]] שפחת [[לאה אמנו]].

שורה 35:		שורה 34:

	משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה\|רש"י דברים לג, כ-כא.}}.		משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה\|רש"י דברים לג, כ-כא.}}.

			על נחלתם של בני גד ובני ראובן נאמר "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ"{{הערה\|משלי כ, כא.}}. הם מהרו לטול חלקם בעבר הירדן, "ואחריתה לא תבורך" שגלו על ידי מלך אשור כמה שנים קודם שאר השבטים{{הערה\|רש"י משלי כ, כא.}}.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/34/index.htm תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ומקנה רב].}}		לפי סיפור התורה "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה"{{הערה\|במדבר לב, א.}}, שעל כן היתה בקשתם למשה "יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"{{הערה\|במדבר לב, ה.}}, מבואר בתורת החסידות על שורש נשמתם ודרך עבודתם של [[השבטים]] בכלל, ו[[ראובן]] ו'''גד''' בפרט.

			מבואר בחסידות{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/11/index.htm אור התורה במדבר ד' ד"ה ומקנה רב].}} הטעם לכך ש[[האבות]] ו[[השבטים]] בחרו להיות רועי צאן, שרצו להיות ב[[התבודדות]] מהעולם בכדי שיוכלו לעבוד את ה', מבלי שהעולם יבלבל וימנע אותם מעבודתם. מבואר שמטעם זה לא רצו [[המרגלים]] ליכנס לארץ. בעניין זה יש חילוק בין עבודת האבות והשבטים{{הערה\|שהיו בבחינת [[מרכבתא תתאה]], הקשורה ל[[י"ב בקר]] שלכן היו למטה גם כן רועי צאן ובהמה. ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/34/index.htm תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ומקנה רב].}} לעבודתו של [[יוסף הצדיק]] שכן התעסק עם ענייני העולם במצרים מפני מעלת דרגתו הרוחנית.

			כללות החילוק בין שני דרכי העבודה של האבות והשבטים ליוסף היה קודם [[מתן תורה]]. אבל לאחרי מתן תורה, שניתנה התורה למטה דוקא, העבודה צריכה להיות באופן של התעסקות בעניני העולם כדי לעשותם כלים לאלקות. ולכן כאשר המרגלים טענו שרצונם להשאר במדבר ולהיות בהתבודדות מהעולם, היה זה היפך הכוונה, כי, לאחרי מתן תורה יש כח לכל אחד ואחד מישראל שגם כאשר עוסק בעניני העולם זה לא יהיה מניעה מעבודת ה'.

			כך מובן גם בנוגע לבני גד ובני ראובן. שכאשר אמרו שרצונם להשאר בעבר הירדן ולהיות רועי צאן, זה לא היה כפי הכוונה. ולזה הועיל מה שאמרו "ואנחנו נחלץ חושים", שהוא עניין ה[[מסירות נפש]], באופן שכל מציאותם היא רק מציאות האדון, שענין זה נתעורר אצלם לאחרי ההקדמה דאמירת דברי מוסר על ידי משה, רועה ישראל, שהוא גילה בהם את בחינת המסירות נפש. על ידי המסירות נפש ליכנס לארץ ישראל הרי הם מראים בעצמם שגם בהיותם בעבר הירדן אין זה ענין של [[התבודדות]], אלא גם שם עבודתם היא בעולם, לעשות לה' [[דירה בתחתונים]], אלא שבזה גופא הנה עיקר עבודתם היא על ידי לימוד התורה שכלול בזה גם עניין עשיית המצוות והעבודה של עשיית דירה בתחתונים{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/26/index.htm ד"ה ומקנה רב תש"כ].}}.

			אך עדיין היתה כאן בדקות, בכל זאת, סטיה מסויימת מן התכלית הפנימית באמת, ולכן נקרא המעשה "נחלה מבוהלת בראשונה", ביטוי הרומז לבחינת [[תוהו]], להיפך מהתיישבות של עולם ה[[תיקון]], כי עיקר ופנימיות התכלית היא נמשכת אורות בכלים, עשיית דירה לה' בתחתונים{{הערה\|[https://drive.google.com/file/d/176WniIjBmFrJQ5fzR42eSF5p6kRWAbwi/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ח' מטות ב']. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/158/index.htm ד"ה ומקנה רב תשכ"א].}}.

	{{השבטים}}		{{השבטים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]

אליהו ב. ב־03:57, 27 בנובמבר 2022

2022-11-27T03:57:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:57, 27 בנובמבר 2022
שורה 25:		שורה 25:

	ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שגד נולד ב[[י' במרחשוון]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.		ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שגד נולד ב[[י' במרחשוון]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.


			==נחלת שבט גד==
			ב[[פרשת מטות]]{{הערה\|במדבר לב.}} מספרת התורה כיצד שבט גד (יחד עם שבט [[ראובן]]) ביקש לשבת בעבר הירדן המזרחי. בתמורה התחייב השבט ללכת בראש העם ולעזור לשאר השבטים לכבוש את ארץ כנען. לאחר שמלאו את התנאי הזה שבו על עקבותיהם וחזרו לבתיהם אשר בעבר הירדן.

	בברכת [[משה רבנו]] לשבט גד ב[[פרשת וזאת הברכה]] מתייחס לגבורתו של שבט גד שהיו יושבים בסמוך לגבול, נמשלו לאריות, והיו הרוגיהם במלחמות ניכרים, שהיו עורפים לאויב את הראש יחד עם הזרוע במכה אחת:		בברכת [[משה רבנו]] לשבט גד ב[[פרשת וזאת הברכה]] מתייחס לגבורתו של שבט גד שהיו יושבים בסמוך לגבול, נמשלו לאריות, והיו הרוגיהם במלחמות ניכרים, שהיו עורפים לאויב את הראש יחד עם הזרוע במכה אחת:
שורה 30:		שורה 34:
	{{ציטוט\|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל\|מקור=דברים לג, כ-כא.}}		{{ציטוט\|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל\|מקור=דברים לג, כ-כא.}}

	~~כמו כן~~ משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה\|רש"י דברים לג, כ-כא.}}.		משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה\|רש"י דברים לג, כ-כא.}}.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

אליהו ב. ב־03:49, 27 בנובמבר 2022

2022-11-27T03:49:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:49, 27 בנובמבר 2022
שורה 33:		שורה 33:

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
			{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/34/index.htm תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ומקנה רב].}}

	{{השבטים}}		{{השבטים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]

אליהו ב. ב־03:38, 27 בנובמבר 2022

2022-11-27T03:38:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:38, 27 בנובמבר 2022
שורה 3:		שורה 3:

	==לידתו ושמו==		==לידתו ושמו==
	~~לאחר~~ ש[[רחל]] מסרה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב ונולדו השבטים [[דן]] ו[[נפתלי]], לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת מסרה את שפחתה זלפה ~~ליעקבוכבן~~ בכור ממנה נולד גד:		ב[[פרשת וישלח]] מספרת התורה שאחר ש[[רחל]] מסרה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב ונולדו השבטים [[דן]] ו[[נפתלי]], לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת, מסרה את שפחתה זלפה ליעקב וכבן בכור ממנה נולד גד:

	{{ציטוט\|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד\|מקור= בראשית ל, יא.}}		{{ציטוט\|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד\|מקור= בראשית ל, יא.}}
שורה 9:		שורה 9:
	המפרשים מציינים לכך שבשונה משאר נשי יעקב, בזלפה לא נאמר לשון הריון, משום שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה.		המפרשים מציינים לכך שבשונה משאר נשי יעקב, בזלפה לא נאמר לשון הריון, משום שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה.

	בטעם השם "בא גד" מפרשים שהוא מלשון בא מזל טוב כמאמר הגמרא{{הערה\|שבת סז, ב.}} שהאומר "גד גדי (=התמזל מזלי. רש"י) וסנוק לא" (עייף אל תהי. רש"י) יש בו משום דרכי האמורי. ודומה לו "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן"{{הערה\|ישעיהו סה, יא.}}.		לאה כגבירה של זלפה, היא זו שקראה את שמו של גד. בטעם השם "בא גד" מפרשים שהוא מלשון בא מזל טוב. כמאמר הגמרא{{הערה\|שבת סז, ב.}} שהאומר "גד גדי (=התמזל מזלי. רש"י) וסנוק לא" (עייף אל תהי. רש"י) יש בו משום דרכי האמורי. ודומה לו "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן"{{הערה\|ישעיהו סה, יא.}} המדבר על [[עבודה זרה]] בשם גד, שהיה מופקד כביכול על גורלות ומזלות.

	לפי מדרש אגדה, הלשון "גד" הוא על שם שנולד מהול, כמו "גֹּדּוּ אִילָנָא"{{הערה\|דניאל ד, כ.}}.		לפי מדרש אגדה, הלשון "גד" הוא על שם שנולד מהול, כמו "גֹּדּוּ אִילָנָא"{{הערה\|דניאל ד, כ.}}.
שורה 15:		שורה 15:
	לפי הסבר אחר, העובדה שהכתיב בא גד נכתב כשהוא מחובר, "בגד", הוא מלשון בגידה, שלאה אומרת כביכול ליעקב בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים{{הערה\|רש"י בראשית ל, יא.}}.		לפי הסבר אחר, העובדה שהכתיב בא גד נכתב כשהוא מחובר, "בגד", הוא מלשון בגידה, שלאה אומרת כביכול ליעקב בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים{{הערה\|רש"י בראשית ל, יא.}}.

			==תולדות חייו==

			בני גד מוזכרים ב[[פרשת ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: "וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי"{{הערה\|בראשית מו, טז.}}.

			בפרשת [[ויחי]] בברכת יעקב לבניו בטרם פטירתו, מדבר בגבורתו של שבט גד:
			{{ציטוט\|גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב\|מקור=בראשית מט, יט.}}

			משמו של גד נגזרת ברכתו של יעקב אליו, "גדוד יגודנו" שגדודים יגודו ממנו, שיעברו את הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. "והוא יגוד עקב" כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש. "עקב" בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו.

			ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שגד נולד ב[[י' במרחשוון]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

			בברכת [[משה רבנו]] לשבט גד ב[[פרשת וזאת הברכה]] מתייחס לגבורתו של שבט גד שהיו יושבים בסמוך לגבול, נמשלו לאריות, והיו הרוגיהם במלחמות ניכרים, שהיו עורפים לאויב את הראש יחד עם הזרוע במכה אחת:

			{{ציטוט\|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל\|מקור=דברים לג, כ-כא.}}

			כמו כן משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה\|רש"י דברים לג, כ-כא.}}.

			==בתורת החסידות==

	{{השבטים}}		{{השבטים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]

אליהו ב.: יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''גָּד''' הוא בנו השביעי של יעקב אבינו מאמו זלפה שפחת לאה אמנו. ==לידתו ושמ..."

2022-11-27T03:05:00Z

יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''גָּד''' הוא בנו השביעי של יעקב אבינו מאמו זלפה שפחת לאה אמנו. ==לידתו ושמ..."

דף חדש

{{בעבודה}}
'''גָּד''' הוא בנו השביעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[זלפה]] שפחת [[לאה אמנו]].

==לידתו ושמו==
לאחר ש[[רחל]] מסרה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב ונולדו השבטים [[דן]] ו[[נפתלי]], לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת מסרה את שפחתה זלפה ליעקבוכבן בכור ממנה נולד גד:

{{ציטוט|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד|מקור= בראשית ל, יא.}}

המפרשים מציינים לכך שבשונה משאר נשי יעקב, בזלפה לא נאמר לשון הריון, משום שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה.

בטעם השם "בא גד" מפרשים שהוא מלשון בא מזל טוב כמאמר הגמרא{{הערה|שבת סז, ב.}} שהאומר "גד גדי (=התמזל מזלי. רש"י) וסנוק לא" (עייף אל תהי. רש"י) יש בו משום דרכי האמורי. ודומה לו "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן"{{הערה|ישעיהו סה, יא.}}.

לפי מדרש אגדה, הלשון "גד" הוא על שם שנולד מהול, כמו "גֹּדּוּ אִילָנָא"{{הערה|דניאל ד, כ.}}.

לפי הסבר אחר, העובדה שהכתיב בא גד נכתב כשהוא מחובר, "בגד", הוא מלשון בגידה, שלאה אומרת כביכול ליעקב בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים{{הערה|רש"י בראשית ל, יא.}}.

{{השבטים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השבטים]]