גרטל - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: צ'קטי

2026-02-01T19:36:25Z

צ'קטי

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2025-04-20T20:33:30Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:33, 20 באפריל 2025
שורה 56:		שורה 56:
	*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא		*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
	*{{קישור התקשרות צאח\|1608\|8460\|918\|על חגירת אבנט (גאַרטעל)\|מרדכי מנשה לאופר\|הרב מרדכי מנשה לאופר}}		*{{קישור התקשרות צאח\|1608\|8460\|918\|על חגירת אבנט (גאַרטעל)\|מרדכי מנשה לאופר\|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
			*'''[https://drive.google.com/file/d/1mMLXY5nbwB-U3LEiH7nI3MIm_CpbwGMd/view חגירת אבנט בתפילה]''', בתוך בטאון 'היכל ליובאוויטש' בית שמש גליון ז' י"א ניסן ה'תשפ"ה עמוד 138

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

שיע בוט: החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי"

2024-12-29T23:40:03Z

החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:40, 30 בדצמבר 2024
שורה 31:		שורה 31:

	===בזמנים שונים===		===בזמנים שונים===
	*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)\|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה\|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי ~~שליט"א~~]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.		*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)\|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה\|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.
	*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה\|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.		*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה\|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
	*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.		*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.

שיע בוט: החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי"

2024-12-29T23:37:34Z

החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:37, 30 בדצמבר 2024
שורה 31:		שורה 31:

	===בזמנים שונים===		===בזמנים שונים===
	*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)\|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה\|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי ~~מלך המשיח~~ שליט"א]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.		*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)\|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה\|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי שליט"א]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.
	*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה\|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.		*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה\|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
	*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.		*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.

Mdafula: /* מנהגי חב"ד */

2024-10-15T23:21:27Z

מנהגי חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:21, 16 באוקטובר 2024
שורה 16:		שורה 16:
	==מנהגי חב"ד==		==מנהגי חב"ד==
	[[קובץ:משמעות הגארטל.jpg\|ממוזער\|מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני [[ראש השנה]] חגירת אבנט בתפילה: '''וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו''''{{ש}} '''ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א''''[לוקיך] '''ה"ז''' [= הרי זה] '''ענין ר"ה''' [= ראש השנה] '''קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה''' [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]]		[[קובץ:משמעות הגארטל.jpg\|ממוזער\|מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני [[ראש השנה]] חגירת אבנט בתפילה: '''וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו''''{{ש}} '''ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א''''[לוקיך] '''ה"ז''' [= הרי זה] '''ענין ר"ה''' [= ראש השנה] '''קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה''' [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]]
	*יש לחגור את הגארטל ~~כנגד המרפקים~~, ~~היות והוא מכוון כנגד ה~~[[לב]] ~~באופן המקביל לאופן חגירת~~ ה[[אבנט~~]] ב[[בית המקדש~~]]{{הערה\|שם=גרטל\|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה\|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)\|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].		*יש לחגור את הגארטל בגובה סיום אצילי הידיים (בית השחי) ומעל הלב, ששם (על פי הקבלה) מקום חיבור המוחין והמידות{{הערה\|מאמרי אדמו"ר האמצעי, דברים ח"ד עמ' א'רמג.}}, וכמו שחגר הכהן הגדול ב[[בית המקדש]] את ה[[אבנט]]{{הערה\|שם=גרטל\|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה\|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)\|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].
	*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה\|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.		*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה\|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
	*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א\|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה\|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה\|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.		*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א\|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה\|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה\|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.

דער חסיד ב־16:26, 3 ביולי 2024

2024-07-03T16:26:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:26, 3 ביולי 2024
שורה 36:		שורה 36:

	===אצל בחורים===		===אצל בחורים===
	אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה\|שמועות וסיפורים}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף\|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.		אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה\|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 240}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף\|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

	עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד\|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה\|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.		עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד\|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה\|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.

ב. א. א. ב־04:58, 23 בינואר 2024

2024-01-23T04:58:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:58, 23 בינואר 2024
שורה 44:		שורה 44:
	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[סירטוק]]		*[[סירטוק]]
	*[[אבנט]] ([[~~בגד\|~~בגדי]] ~~כהונה~~)		*[[אבנט]] ([[בגדי כהונה]])

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

213.151.55.121: /* סדר חגירת הגארטל */

2022-11-09T12:45:59Z

סדר חגירת הגארטל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:45, 9 בנובמבר 2022
שורה 28:		שורה 28:
	לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.		לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.

	הרבי ~~מקפיד~~ שהקצה הימני יהיה יותר גבוה מהשמאלי (וכן בטלית), וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה\|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של ה[[סירטוק]].		הרבי הקפיד שהקצה הימני יהיה יותר גבוה מהשמאלי (וכן בטלית), וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה\|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של ה[[סירטוק]].

	===בזמנים שונים===		===בזמנים שונים===

213.151.55.121: /* מנהגי חב"ד */

2022-11-09T12:44:40Z

מנהגי חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:44, 9 בנובמבר 2022
שורה 19:		שורה 19:
	*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה\|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.		*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה\|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
	*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א\|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה\|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה\|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.		*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א\|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה\|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה\|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.
	*הרבי לא ~~נוהג~~ לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.		*הרבי לא נהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.

	===סדר חגירת הגארטל===		===סדר חגירת הגארטל===
	הרבי ~~נוהג~~ להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.		הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.

	תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה\|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.		תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה\|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.

יונה זאב סטמבלר ב־06:35, 3 במאי 2022

2022-05-03T06:35:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 3 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:Pobrane (2).jpg\|ממוזער\|גארטל]]
	[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרבי חגור גרטל על גבי ה[[קיטל]], במוצאי [[יום כיפור]]. ניתן להבחין שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]		[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרבי חגור גרטל על גבי ה[[קיטל]], במוצאי [[יום כיפור]]. ניתן להבחין שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]
	[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|180px\|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]		[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|180px\|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:21, 16 באוקטובר 2024
שורה 16:		שורה 16:
	==מנהגי חב"ד==		==מנהגי חב"ד==
	[[קובץ:משמעות הגארטל.jpg\|ממוזער\|מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני [[ראש השנה]] חגירת אבנט בתפילה: '''וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו''''{{ש}} '''ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א''''[לוקיך] '''ה"ז''' [= הרי זה] '''ענין ר"ה''' [= ראש השנה] '''קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה''' [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]]		[[קובץ:משמעות הגארטל.jpg\|ממוזער\|מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני [[ראש השנה]] חגירת אבנט בתפילה: '''וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו''''{{ש}} '''ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א''''[לוקיך] '''ה"ז''' [= הרי זה] '''ענין ר"ה''' [= ראש השנה] '''קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה''' [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]]
	*יש לחגור את הגארטל ~~כנגד המרפקים~~, ~~היות והוא מכוון כנגד ה~~[[לב]] ~~באופן המקביל לאופן חגירת~~ ה[[אבנט~~]] ב[[בית המקדש~~]]{{הערה\|שם=גרטל\|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה\|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)\|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].		*יש לחגור את הגארטל בגובה סיום אצילי הידיים (בית השחי) ומעל הלב, ששם (על פי הקבלה) מקום חיבור המוחין והמידות{{הערה\|מאמרי אדמו"ר האמצעי, דברים ח"ד עמ' א'רמג.}}, וכמו שחגר הכהן הגדול ב[[בית המקדש]] את ה[[אבנט]]{{הערה\|שם=גרטל\|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה\|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)\|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].
	*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה\|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.		*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה\|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
	*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א\|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה\|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה\|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.		*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א\|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה\|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה\|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 3 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:Pobrane (2).jpg\|ממוזער\|גארטל]]
	[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרבי חגור גרטל על גבי ה[[קיטל]], במוצאי [[יום כיפור]]. ניתן להבחין שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]		[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרבי חגור גרטל על גבי ה[[קיטל]], במוצאי [[יום כיפור]]. ניתן להבחין שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]
	[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|180px\|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]		[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|180px\|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:36, 1 בפברואר 2026
שורה 3:		שורה 3:
	[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|180px\|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]		[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|180px\|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]
	[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]		[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
	ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') ~~הינו~~ פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].		ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') הוא פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].

	== מקור המנהג==		== מקור המנהג==
	בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:		בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:

	'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי ~~ה[[גוף]]~~ באמצעות האבנט.		'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי הגוף באמצעות האבנט.

	'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.		'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.
שורה 24:		שורה 24:
	הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.		הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.

	תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה\|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ~~ה[[גוף]]~~ סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.		תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה\|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב הגוף סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.

	לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.		לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
שורה 32:		שורה 32:
	===בזמנים שונים===		===בזמנים שונים===
	*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)\|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה\|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.		*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)\|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה\|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.
	*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה\|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ~~ב[[ברכת~~ המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.		*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם ברכת המזון בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה\|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך בברכת המזון שחייבים בה מהתורה.}}.
	*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.		*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום שמחת תורה תשט"ו].}}.

	===אצל בחורים===		===אצל בחורים===
	אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה\|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 240}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף\|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.		אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה\|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 240}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף\|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

	עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ~~ה[[ציצית]]~~ שלא תתקמט מתחת ל[[בגד~~\|בגדים~~]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה\|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.		עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת ל[[בגד]]ים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה\|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.

	יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה){{הערה\|ראו הוראת הרבי בזה ב[[~~ימי בראשית (ספר)\|~~ימי בראשית]] עמוד 55.}}.		יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה){{הערה\|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית]] עמוד 55.}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==
שורה 49:		שורה 49:
	*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט)		*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט)
	*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']		*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']
	*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא"ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']		*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']
	*'''והיה צדק אזור מותניו''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44		*'''והיה צדק אזור מותניו''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44