גשמיות - היסטוריית גרסאות

ספרא רבא ב־09:16, 21 באוקטובר 2025

2025-10-21T09:16:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:16, 21 באוקטובר 2025
שורה 20:		שורה 20:
	מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה ל[[דירה בתחתונים]]. והדבר התחתון ביותר הוא [[העולם הגשמי]]{{מקור}}.		מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה ל[[דירה בתחתונים]]. והדבר התחתון ביותר הוא [[העולם הגשמי]]{{מקור}}.
	{{להשלים}}		{{להשלים}}

			==ראו גם==
			*[[גשם וחומר]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ספירת המלכות: תיקון קישור

2022-10-26T15:29:28Z

תיקון קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:29, 26 באוקטובר 2022
שורה 10:		שורה 10:
	==גשמיות שברוחניות==		==גשמיות שברוחניות==
	מציאות הגשמיות היא לא רק בגשמיות הנראית לעיניים, אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.		מציאות הגשמיות היא לא רק בגשמיות הנראית לעיניים, אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
	{{~~להרחיב~~}}		{{להשלים}}

	== [[גשמיות]] של יהודי ==		== [[גשמיות]] של יהודי ==
שורה 19:		שורה 19:

	מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה ל[[דירה בתחתונים]]. והדבר התחתון ביותר הוא [[העולם הגשמי]]{{מקור}}.		מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה ל[[דירה בתחתונים]]. והדבר התחתון ביותר הוא [[העולם הגשמי]]{{מקור}}.
	{{~~להרחיב~~}}		{{להשלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ספירת המלכות: תיקון קישור

2022-10-26T15:27:53Z

תיקון קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:27, 26 באוקטובר 2022
שורה 2:		שורה 2:

	==התהוות הגשמיות==		==התהוות הגשמיות==
	כל הדברים גשמיים מתהווים מ[[אור]] ה', וחיותם נמשכת בכל רגע ורגע על ידי [[עשרת המאמרות~~\|עשרה מאמרות~~]]. חלקם באופן ישיר, וחלקם על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}.		כל הדברים גשמיים מתהווים מ[[אור]] ה', וחיותם נמשכת בכל רגע ורגע על ידי [[עשרת המאמרות]]. חלקם באופן ישיר, וחלקם על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}.

	בריאת הגשמיות איננה מהשתלשלות מעשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]]. זאת כיוון ש[[רוחניות]] אינה יכולה לגרום להתהוות גשמית{{הערה\|כמו שמחשיבה על פרט מסויים, לא נוצר הדבר. כיוון שהמחשבה היא רוחנית והיצירה שלו היא גשמית.}}, אלא רק לברוא את הנפש הרוחנית שבתוך הנברא הגשמי. תפקידו של ה[[אור הסובב]] הוא להגביל את האותיות של עשר הספירות בכלי, ועל ידי הגבלה זו של הרוחניות - נגרם קיומו של הגשמי{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.		בריאת הגשמיות איננה מהשתלשלות מעשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]]. זאת כיוון ש[[רוחניות]] אינה יכולה לגרום להתהוות גשמית{{הערה\|כמו שמחשיבה על פרט מסויים, לא נוצר הדבר. כיוון שהמחשבה היא רוחנית והיצירה שלו היא גשמית.}}, אלא רק לברוא את הנפש הרוחנית שבתוך הנברא הגשמי. תפקידו של ה[[אור הסובב]] הוא להגביל את האותיות של עשר הספירות בכלי, ועל ידי הגבלה זו של הרוחניות - נגרם קיומו של הגשמי{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.

ספירת המלכות: הרחבה, עריכה

2022-10-26T15:26:57Z

הרחבה, עריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:26, 26 באוקטובר 2022
שורה 2:		שורה 2:

	==התהוות הגשמיות==		==התהוות הגשמיות==
	כל הדברים גשמיים ~~הם מאור~~ ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי ~~מאמר ה' השופע בו~~, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ~~ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת~~ הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]]~~, כי מספירות רוחניות לא ימצא~~ [[~~גשמיות~~]] ~~כלל~~, אלא רק ~~לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור~~ ה[[~~סובב כל עלמין~~]] הוא ~~המגביל~~ את האותיות של ~~עשרה ספירות, שיוגבלו~~ בכלי, ~~כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות~~{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.		כל הדברים גשמיים מתהווים מ[[אור]] ה', וחיותם נמשכת בכל רגע ורגע על ידי [[עשרת המאמרות\|עשרה מאמרות]]. חלקם באופן ישיר, וחלקם על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}.

			בריאת הגשמיות איננה מהשתלשלות מעשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]]. זאת כיוון ש[[רוחניות]] אינה יכולה לגרום להתהוות גשמית{{הערה\|כמו שמחשיבה על פרט מסויים, לא נוצר הדבר. כיוון שהמחשבה היא רוחנית והיצירה שלו היא גשמית.}}, אלא רק לברוא את הנפש הרוחנית שבתוך הנברא הגשמי. תפקידו של ה[[אור הסובב]] הוא להגביל את האותיות של עשר הספירות בכלי, ועל ידי הגבלה זו של הרוחניות - נגרם קיומו של הגשמי{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.

			הסיבה לכך שדווקא אור הסובב הוא הגורם לקיום הגשמיות, היא העובדה שהוא '''סובב''', ואין בבחינה זו הבדל בין התהוות חכמה בדרגה הגבוהה ביותר, להתהוות הגשמיות התחתונה. אור הסובב בהגדרתו אינו נמשך בפרטים לפי דרגתם, אלא מקיף עליהם באופן נעלם{{הערה\|עד שהברואים מחשיבים אותו כאין לגבי היש שלהם.}}{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.

			==גשמיות שברוחניות==
			מציאות הגשמיות היא לא רק בגשמיות הנראית לעיניים, אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
			{{להרחיב}}

	מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
	== [[גשמיות]] של יהודי ==		== [[גשמיות]] של יהודי ==

שורה 10:		שורה 17:

	כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן\|רבינו הזקן]]{{הערה\|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון\|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}.		כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן\|רבינו הזקן]]{{הערה\|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון\|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}.

			מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה ל[[דירה בתחתונים]]. והדבר התחתון ביותר הוא [[העולם הגשמי]]{{מקור}}.
			{{להרחיב}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
	~~{{ערך חסר}}~~

ספירת המלכות: ניסוח

2022-10-25T21:30:03Z

ניסוח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:30, 26 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''גשמיות''', היא כינוי ~~לדבר~~ שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים ~~הם [[גשמיות]]~~ הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה ~~לעינים, אם כי ההסתר~~ הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.		'''גשמיות''', היא כינוי לנברא שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעיניים. הסתר זה הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.

			==התהוות הגשמיות==
	כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.		כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

2020-09-08T20:19:16Z

החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:19, 8 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.		'''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.

	כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.		כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.

	מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.		מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:34:48Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:34, 24 באוגוסט 2020
שורה 8:		שורה 8:
	גשמיות של [[יהודי]] הוא [[רוחניות]], [[הקדוש ברוך הוא]] נותן לנו [[גשמיות]], שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע{{הערה\|[[היום יום]] כ"ז טבת.}}.		גשמיות של [[יהודי]] הוא [[רוחניות]], [[הקדוש ברוך הוא]] נותן לנו [[גשמיות]], שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע{{הערה\|[[היום יום]] כ"ז טבת.}}.

	כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן\|רבינו הזקן]]{{~~הערת שוליים~~\|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון\|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}.		כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן\|רבינו הזקן]]{{הערה\|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון\|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
	{{ערך חסר}}		{{ערך חסר}}

שיע בוט: החלפת טקסט – "וכה"ג" ב־"וכהאי גוונא"

2017-03-14T19:24:56Z

החלפת טקסט – "וכה"ג" ב־"וכהאי גוונא"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:24, 14 במרץ 2017
שורה 3:		שורה 3:
	כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.		כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.

	מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות ~~וכה"ג~~ אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.		מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
	== [[גשמיות]] של יהודי ==		== [[גשמיות]] של יהודי ==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "סובב כל עלמין " ב־"סובב כל עלמין "

2016-09-29T03:10:35Z

החלפת טקסט – "סובב כל עלמין " ב־"סובב כל עלמין "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:10, 29 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.		'''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.

	כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ~~הסובב~~ כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ~~הסובב~~ כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.		כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.

	מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.		מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "מאותיות הא"ב" ב־"מאותיות לשון הקודש"

2016-09-29T02:51:28Z

החלפת טקסט – "מאותיות הא"ב" ב־"מאותיות לשון הקודש"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:51, 29 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.		'''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.

	כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות ~~הא"ב~~ ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור הסובב כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור הסובב כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.		כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה\|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור הסובב כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור הסובב כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה\|[[אדמו"ר הזקן]],תורה אור,מגלת אסתר,צב, ד}}.

	מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.		מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה\|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.