דביקות - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* דביקות בשעת התפילה */

2026-01-06T19:06:25Z

דביקות בשעת התפילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:06, 6 בינואר 2026
שורה 29:		שורה 29:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{ערך חסר}}~~
	[[קטגוריה:עבודת ה']]		[[קטגוריה:עבודת ה']]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

ברכת הגאולה: /* עניינה */

2024-02-19T14:53:16Z

עניינה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:53, 19 בפברואר 2024
שורה 7:		שורה 7:
	לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] המביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].		לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] המביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].
	==עניינה==		==עניינה==
	דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (~~לעומת~~ התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (בשונה מ[[התקשרות]], שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	~~ענין הדביקות~~ ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת, והיא ה[[התבוננות]] ב[[אלוקות]] ~~שבא ב~~[[התלבשות]] ב[[עולמות]]{{הערה\|ד"ה לעולם יהא אדם הנ"ל}}. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והיא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).		דביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא עבודה על פי טעם ודעת, והיא [[התבוננות]] ב[[אלוקות]] [[התלבשות\|המלובשת]] ב[[עולמות]]{{הערה\|ד"ה לעולם יהא אדם הנ"ל}}. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והיא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).

	בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.		בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

י נעוולער ב־03:12, 2 במאי 2023

2023-05-02T03:12:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:12, 2 במאי 2023
שורה 5:		שורה 5:
	ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.		ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.

	לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] ~~הביאה~~ לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].		לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] המביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].
	==עניינה==		==עניינה==
	דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

י נעוולער: /* עניינה */

2023-05-02T03:09:59Z

עניינה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:09, 2 במאי 2023
שורה 9:		שורה 9:
	דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], ~~והוא~~ - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).		ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת, והיא ה[[התבוננות]] ב[[אלוקות]] שבא ב[[התלבשות]] ב[[עולמות]]{{הערה\|ד"ה לעולם יהא אדם הנ"ל}}. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והיא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).

	בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.		בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

י נעוולער ב־03:06, 2 במאי 2023

2023-05-02T03:06:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:06, 2 במאי 2023
שורה 1:		שורה 1:
	{{לשכתב\|הגדרות לא מדוייקות}}		{{לשכתב\|הגדרות לא מדוייקות}}
	[[קובץ:תפילה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור מר' [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בדביקותם]]		[[קובץ:תפילה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור מר' [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בדביקותם]]
	'''דביקות''' היא סוג של חיבור בין שני דברים, שמובא ב[[חסידות]] להגדיר את החיבור ~~בין ברואים לבוראם~~.		'''דביקות''' היא סוג של חיבור בין שני דברים, שמובא ב[[חסידות]] להגדיר את החיבור ל[[הקדוש ברוך הוא]].

	ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.		ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.

י נעוולער ב־03:03, 2 במאי 2023

2023-05-02T03:03:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:03, 2 במאי 2023
שורה 7:		שורה 7:
	לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].		לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].
	==עניינה==		==עניינה==
			דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

			ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והוא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).

			בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

			==ב[[עבודת ה']]==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}
	הדביקות ענינה קרבה רוחנית להקב"ה הבאה מתוך הרגש של האהבה. זו היא ענין הקרבן שהוא מלשון דביקות, ועל כך מובא כי ה[[מלאך]]		הדביקות ענינה קרבה רוחנית להקב"ה הבאה מתוך הרגש של האהבה. זו היא ענין הקרבן שהוא מלשון דביקות, ועל כך מובא כי ה[[מלאך]] מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב [[נשמה\|נשמות]] על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה ש[[משפיע]] בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן\|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.
	מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב [[נשמה\|נשמות]] על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה ש[[משפיע]] בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן\|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.

	עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה\|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה\|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.		עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה\|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה\|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.

	הדביקות והאמונה - חד הם. כגודל אמונתו של האדם, כך הוא דבוק בהקדוש ברוך הוא. לכן גם כל עוד האדם מאמין ודבק בקב"ה, לא ייתכן שיקרה לו דבר רע. וכמאמרו של התולדות יעקב יוסף על הפסוק "עד אנה ינאצוני ועד אנה לא יאמינו בי" שנאמר לאחר שבני ישראל ביקשו לרגום את משה רבינו באבנים, כי עד עכשיו אף שנאצו אותי כמה פעמים אין מקום לעונש לחול עליהם, מה שאין כן עתה עד אנה לא יאמינו בי דייקא, ועל פי מאמרו של הבעל שם טוב כי האמונה היא דביקות{{הערה\|כתר שם טוב ח"ב ע' רסז}}.		הדביקות והאמונה - חד הם. כגודל אמונתו של האדם, כך הוא דבוק בהקדוש ברוך הוא. לכן גם כל עוד האדם מאמין ודבק בקב"ה, לא ייתכן שיקרה לו דבר רע. וכמאמרו של התולדות יעקב יוסף על הפסוק "עד אנה ינאצוני ועד אנה לא יאמינו בי" שנאמר לאחר שבני ישראל ביקשו לרגום את משה רבינו באבנים, כי עד עכשיו אף שנאצו אותי כמה פעמים אין מקום לעונש לחול עליהם, מה שאין כן עתה עד אנה לא יאמינו בי דייקא, ועל פי מאמרו של הבעל שם טוב כי האמונה היא דביקות{{הערה\|כתר שם טוב ח"ב ע' רסז}}.

	~~==דביקות לעומת התקשרות==~~
	דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.

	החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.

	בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (על דרך הדביקות של ה[[כלים]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (על דרך הדביקות של ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

	==דביקות בשעת התפילה==		==דביקות בשעת התפילה==

י נעוולער: /* דביקות לעומת התקשרות */

2023-05-02T02:43:11Z

דביקות לעומת התקשרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:43, 2 במאי 2023
שורה 18:		שורה 18:
	דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא ~~עבודה~~ על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.		ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.

	החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.		החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.

י נעוולער ב־02:39, 2 במאי 2023

2023-05-02T02:39:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:39, 2 במאי 2023
שורה 5:		שורה 5:
	ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.		ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.

	לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת ~~ה'\|עבודת]] ה[[תפילה~~]].		לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].
	==עניינה==		==עניינה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}

י נעוולער: שיניתי להגדרה יותר רחבה

2023-05-02T02:31:14Z

שיניתי להגדרה יותר רחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:31, 2 במאי 2023
שורה 1:		שורה 1:
	{{לשכתב\|הגדרות לא מדוייקות}}		{{לשכתב\|הגדרות לא מדוייקות}}
	[[קובץ:תפילה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור מר' [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בדביקותם]]		[[קובץ:תפילה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור מר' [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בדביקותם]]
	'''דביקות''' ~~הוא~~ מצב בו אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.		'''דביקות''' היא סוג של חיבור בין שני דברים, שמובא ב[[חסידות]] להגדיר את החיבור בין ברואים לבוראם.

			ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.

	לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת ה'\|עבודת]] ה[[תפילה]].		לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת ה'\|עבודת]] ה[[תפילה]].

י נעוולער: /* דביקות לעומת התקשרות */

2023-05-02T02:18:27Z

דביקות לעומת התקשרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:18, 2 במאי 2023
שורה 16:		שורה 16:
	דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ~~בעבודה~~ היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא עבודה על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.		ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא עבודה על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.

	החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.		החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:09, 2 במאי 2023
שורה 9:		שורה 9:
	דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], ~~והוא~~ - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).		ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת, והיא ה[[התבוננות]] ב[[אלוקות]] שבא ב[[התלבשות]] ב[[עולמות]]{{הערה\|ד"ה לעולם יהא אדם הנ"ל}}. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והיא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).

	בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.		בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:03, 2 במאי 2023
שורה 7:		שורה 7:
	לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].		לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].
	==עניינה==		==עניינה==
			דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (לעומת התקשרות, שהיא קשר פנימי){{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

			ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והוא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות\|פנימית]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).

			בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

			==ב[[עבודת ה']]==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}
	הדביקות ענינה קרבה רוחנית להקב"ה הבאה מתוך הרגש של האהבה. זו היא ענין הקרבן שהוא מלשון דביקות, ועל כך מובא כי ה[[מלאך]]		הדביקות ענינה קרבה רוחנית להקב"ה הבאה מתוך הרגש של האהבה. זו היא ענין הקרבן שהוא מלשון דביקות, ועל כך מובא כי ה[[מלאך]] מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב [[נשמה\|נשמות]] על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה ש[[משפיע]] בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן\|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.
	מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב [[נשמה\|נשמות]] על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה ש[[משפיע]] בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן\|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.

	עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה\|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה\|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.		עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה\|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה\|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.

	הדביקות והאמונה - חד הם. כגודל אמונתו של האדם, כך הוא דבוק בהקדוש ברוך הוא. לכן גם כל עוד האדם מאמין ודבק בקב"ה, לא ייתכן שיקרה לו דבר רע. וכמאמרו של התולדות יעקב יוסף על הפסוק "עד אנה ינאצוני ועד אנה לא יאמינו בי" שנאמר לאחר שבני ישראל ביקשו לרגום את משה רבינו באבנים, כי עד עכשיו אף שנאצו אותי כמה פעמים אין מקום לעונש לחול עליהם, מה שאין כן עתה עד אנה לא יאמינו בי דייקא, ועל פי מאמרו של הבעל שם טוב כי האמונה היא דביקות{{הערה\|כתר שם טוב ח"ב ע' רסז}}.		הדביקות והאמונה - חד הם. כגודל אמונתו של האדם, כך הוא דבוק בהקדוש ברוך הוא. לכן גם כל עוד האדם מאמין ודבק בקב"ה, לא ייתכן שיקרה לו דבר רע. וכמאמרו של התולדות יעקב יוסף על הפסוק "עד אנה ינאצוני ועד אנה לא יאמינו בי" שנאמר לאחר שבני ישראל ביקשו לרגום את משה רבינו באבנים, כי עד עכשיו אף שנאצו אותי כמה פעמים אין מקום לעונש לחול עליהם, מה שאין כן עתה עד אנה לא יאמינו בי דייקא, ועל פי מאמרו של הבעל שם טוב כי האמונה היא דביקות{{הערה\|כתר שם טוב ח"ב ע' רסז}}.

	~~==דביקות לעומת התקשרות==~~
	דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.

	החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.

	בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (על דרך הדביקות של ה[[כלים]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (על דרך הדביקות של ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות\|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה\|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו\|תרס"ו]]}}.

	==דביקות בשעת התפילה==		==דביקות בשעת התפילה==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:43, 2 במאי 2023
שורה 18:		שורה 18:
	דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.		דביקות היא בחיצוניות, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה\|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם. לעומת זאת התקשרות היא קשר פנימי בין שני דברים{{הערה\|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)\|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.

	ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא ~~עבודה~~ על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.		ענין הדביקות ב[[עבודת ה'\|עבודה]] היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא על פי טעם ודעת. אבל התקשרות היא עבודה ב[[פנימיות הלב]] שלמעלה מטעם ודעת.

	החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.		החילוק בין דביקות להתקשרות הוא גם בהמשכה [[מלמעלה למטה]], והוא - בכללות - החילוק בין ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] להמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]]. על ידי ה[[מצוות]] ממשיכים [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]] - [[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]], שהוא בחינת דביקות, ועל ידי [[לימוד התורה]] ממשיכים [[אור אין סוף]] ב[[פנימיות (בחסידות)\|פנימיות]]{{הערה\|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה\|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}.