דג - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־12:54, 1 באפריל 2025

2025-04-01T12:54:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:54, 1 באפריל 2025
שורה 67:		שורה 67:
	[[קטגוריה:בעלי חיים]]		[[קטגוריה:בעלי חיים]]
	[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
			[[en:Fish]]

יוסף בן מלמד: /* פריה ורביה */

2025-02-22T19:51:03Z

פריה ורביה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:51, 22 בפברואר 2025
שורה 10:		שורה 10:
	הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.		הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.

	בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.,		בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.

	~~דגים ידועים בזה שהם שוחים ומתרבים~~

	===גלגול נשמות בדגים===		===גלגול נשמות בדגים===

5.28.186.13 ב־10:32, 13 בפברואר 2025

2025-02-13T10:32:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:32, 13 בפברואר 2025
שורה 10:		שורה 10:
	הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.		הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.

	בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.		בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.,

			דגים ידועים בזה שהם שוחים ומתרבים

	===גלגול נשמות בדגים===		===גלגול נשמות בדגים===

תמים של הרבי: /* נוני ימא */

2024-03-10T13:25:42Z

נוני ימא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:25, 10 במרץ 2024
שורה 21:		שורה 21:
	===עליית הדגים בטיסה אחת===		===עליית הדגים בטיסה אחת===
	נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני.		נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני.
	ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל{{הערה\|~~שם=~~שמיני.}}.		ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל. {{הערה\|שמיני.}}
	===התכללות מוחלטת של הדגים בים===		===התכללות מוחלטת של הדגים בים===
	ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)\|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.		ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)\|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.

	הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה\|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה\|1=[[תורת שמואל\|לקוטי תורה תורת שמואל]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}.		הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה\|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה\|[[תורת שמואל לקוטי תורה תורת שמואל]]}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}.

	==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]==		==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]==

תמים של הרבי: /* פריה ורביה */

2024-03-10T13:24:00Z

פריה ורביה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 10 במרץ 2024
שורה 11:		שורה 11:

	בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.		בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.

			===גלגול נשמות בדגים===
			נשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים, ונשמות הצדיקים ותלמידי חכמים יורדות לפעמים בדגים היות שצדיקים דבקים ומחוברים {{ציטוטון\|לאחד ממש עם אלוקות... בביטול בתכלית ממש}} לכן נשמותיהם מתגלגלות בדגים שדגים לא יכולים להתקיים בלי מים.
			לחסיד אחד נתקע עצם דג בגרונו, ואמר לו אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|נשמות הצדיקים צריך לדעת איך לאכול}}
			צדיקים מתעלים לדרגת חסד ע"י שמתעלים כך לשורש נשמתם.

	==נוני ימא==		==נוני ימא==
	{{ערך מורחב\|נוני ימא}}		{{ערך מורחב\|נוני ימא}}

613770: /* התכללות מוחלטת של הדגים בים */ הגהה

2023-08-09T08:00:53Z

התכללות מוחלטת של הדגים בים: הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:00, 9 באוגוסט 2023
שורה 19:		שורה 19:
	ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)\|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.		ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)\|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.

	הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה\|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה\|1=[[תורת שמואל\|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}		הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה\|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה\|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה\|1=[[תורת שמואל\|לקוטי תורה תורת שמואל]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}.

	==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]==		==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]==

613770: הגהה

2023-08-09T07:59:17Z

הגהה

613770: הגהה

2023-08-09T07:56:17Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:56, 9 באוגוסט 2023
שורה 25:		שורה 25:
	לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.		לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.

	ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה\|שם=שמיני\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}.		ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה\|שם=שמיני\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב].}}.

	==אכילת דגים==		==אכילת דגים==
שורה 31:		שורה 31:
	נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו על כך. אחד מהטעמים הידועים הוא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהם בעלי החיים שמשמשים משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון, מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון.		נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו על כך. אחד מהטעמים הידועים הוא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהם בעלי החיים שמשמשים משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון, מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון.

	מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הרבי מווילעדניק, הגישו לפני הרבי מווילעדניק מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי מווילעדניק וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]]. ולהיכן אתה, שאל הדג. לווילעדניק, ענה הדג השני. אולי תבוא איתי גם לווילעדניק? הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שניהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה\|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה}}.		מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הרבי מווילעדניק, הגישו לפני הרבי מווילעדניק מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי מווילעדניק וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]]. ולהיכן אתה, שאל הדג. לווילעדניק, ענה הדג השני. אולי תבוא איתי גם לווילעדניק? הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שניהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה\|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה.}}.

	===אכילת דגים עם בשר===		===אכילת דגים עם בשר===
שורה 39:		שורה 39:
	בכל תפוצות ישראל נוהגים להיזהר בזה גם בימינו, ואף דנים אם תערובת של דג בבשר בטלה ב'שישים' כמאכל-איסור. יש שהחמירו שלא לבשל דגים אף בסיר נקי שבישלו בו בשר.		בכל תפוצות ישראל נוהגים להיזהר בזה גם בימינו, ואף דנים אם תערובת של דג בבשר בטלה ב'שישים' כמאכל-איסור. יש שהחמירו שלא לבשל דגים אף בסיר נקי שבישלו בו בשר.

	על-פי הבית-יוסף, חובה ליטול את הידיים בין בשר לדגים. מי שאכל במזלג וידיו נקיות, יש מקום להקל בזה. על-פי הרמ"א, די לאכול משהו ולשתות משהו בין בשר לדגים, ואין חייבים ליטול ידיים. למעשה, נוהגים לומר 'לחיים' על יין או משקה חריף בין הדגים לבשר. אדמו"רי חב"ד נהגו גם להדיח את הידיים במעט מים. כמו-כן החמירו הפוסקים שלא להביא לשולחן בשר ותבשיליו כל זמן שלא סילקו ממנו את הדגים.{{הערה\| הרב יוסף שמחה גינזבורג, פינת ההלכה. שיחת השבוע גליון 910. (בכותרת "דג ובשר יחד"). ומציין שם למקורות אלה: פסחים עו,ב. שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב ונושאי כליו, משנה ברורה וכף החיים שם, ויורה דיעה סימן קטז סעיף ב ונושאי כליו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הל' שמירת גוף ונפש, סעיף ט (שו"ע אדמו"ר, חלק ה-ו, עמ' 1774). לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, עמ' 20. ועוד מקורות. עיינו שם.}}		על-פי הבית-יוסף, חובה ליטול את הידיים בין בשר לדגים. מי שאכל במזלג וידיו נקיות, יש מקום להקל בזה. על-פי הרמ"א, די לאכול משהו ולשתות משהו בין בשר לדגים, ואין חייבים ליטול ידיים. למעשה, נוהגים לומר 'לחיים' על יין או משקה חריף בין הדגים לבשר. אדמו"רי חב"ד נהגו גם להדיח את הידיים במעט מים. כמו-כן החמירו הפוסקים שלא להביא לשולחן בשר ותבשיליו כל זמן שלא סילקו ממנו את הדגים{{הערה\| הרב יוסף שמחה גינזבורג, פינת ההלכה. שיחת השבוע גליון 910. (בכותרת "דג ובשר יחד"). ומציין שם למקורות אלה: פסחים עו,ב. שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב ונושאי כליו, משנה ברורה וכף החיים שם, ויורה דיעה סימן קטז סעיף ב ונושאי כליו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הל' שמירת גוף ונפש, סעיף ט (שו"ע אדמו"ר, חלק ה-ו, עמ' 1774). לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, עמ' 20. ועוד מקורות. עיינו שם.}}.

	===אכילת דגים עם חלב===		===אכילת דגים עם חלב===
שורה 48:		שורה 48:
	מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה\|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב.		מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה\|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב.

	גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה\|ש"ך וט"ז שם}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה\|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג}}.		גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה\|ש"ך וט"ז שם}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה\|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג.}}.

	הפתחי תשובה הביא{{הערה\|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה\|תשובת חתם סופר סימן ק"א}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים.		הפתחי תשובה הביא{{הערה\|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות.}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה\|תשובת חתם סופר סימן ק"א.}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים.

	[[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה\|בשם הרב [[יעקב לנדא]]}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה\| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5}}.		[[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה\|בשם הרב [[יעקב לנדא]]}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה\| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5.}}.

	אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול.		אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול.

	[[הרבנית חיה מושקא]] הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג'{{הערה\|על פי השמועה}}, כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיו מעורבים שם סרדינים עם גבינה{{הערה\|בשם הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.		[[הרבנית חיה מושקא]] הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג'{{הערה\|על פי השמועה.}}, כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיו מעורבים שם סרדינים עם גבינה{{הערה\|בשם הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:בעלי חיים]]		[[קטגוריה:בעלי חיים]]
	[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

אליהו ב. ב־03:44, 8 באוגוסט 2023

2023-08-08T03:44:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 8 באוגוסט 2023
שורה 60:		שורה 60:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:בעלי חיים]]		[[קטגוריה:בעלי חיים]]
			[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

ב. א. א. ב־00:48, 24 במרץ 2023

2023-03-24T00:48:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:48, 24 במרץ 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:דגים2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג מהמין 'דקר ענק' שוחה בתוך להקת דגים קטנים ממנו]]		[[קובץ:דגים2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג מהמין 'דקר ענק' שוחה בתוך להקת דגים קטנים ממנו]]
	[[קובץ:דג2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג ב[[~~יחיאל מיכל~~ רסקין\|חנות דגים של רסקין]]]]		[[קובץ:דג2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג ב[[אהרון לייב רסקין\|חנות דגים של רסקין]]]]
	[[קובץ:מנת מאכל דג אמנון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג אמנון (מושט) מוגש כחלק ממנת מאכל]]		[[קובץ:מנת מאכל דג אמנון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג אמנון (מושט) מוגש כחלק ממנת מאכל]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:48, 24 במרץ 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:דגים2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג מהמין 'דקר ענק' שוחה בתוך להקת דגים קטנים ממנו]]		[[קובץ:דגים2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג מהמין 'דקר ענק' שוחה בתוך להקת דגים קטנים ממנו]]
	[[קובץ:דג2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג ב[[~~יחיאל מיכל~~ רסקין\|חנות דגים של רסקין]]]]		[[קובץ:דג2.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג ב[[אהרון לייב רסקין\|חנות דגים של רסקין]]]]
	[[קובץ:מנת מאכל דג אמנון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג אמנון (מושט) מוגש כחלק ממנת מאכל]]		[[קובץ:מנת מאכל דג אמנון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דג אמנון (מושט) מוגש כחלק ממנת מאכל]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:59, 9 באוגוסט 2023
שורה 15:		שורה 15:
	===עליית הדגים בטיסה אחת===		===עליית הדגים בטיסה אחת===
	נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני.		נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני.
	ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל{{הערה\|שם=שמיני}}.		ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל{{הערה\|שם=שמיני.}}.
	===התכללות מוחלטת של הדגים בים===		===התכללות מוחלטת של הדגים בים===
	ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)\|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.		ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)\|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.
שורה 42:		שורה 42:

	===אכילת דגים עם חלב===		===אכילת דגים עם חלב===
	ה[[טור]] כותב{{הערה\|שם=פז\|יורה דעה סימן פ"ז}} ש"[[דגים]] וחגבים מותר לאוכלן בחלב".		ה[[טור]] כותב{{הערה\|שם=פז\|יורה דעה סימן פ"ז.}} ש"[[דגים]] וחגבים מותר לאוכלן בחלב".

	ה[[בית יוסף]] מסיים את דבריו על הטור ש"מכל מקום אין לאכול מפני הסכנה כמו שנתבאר באורח חיים סימן קע"ג".		ה[[בית יוסף]] מסיים את דבריו על הטור ש"מכל מקום אין לאכול מפני הסכנה כמו שנתבאר באורח חיים סימן קע"ג".

	מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה\|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב.		מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה\|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום.}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב.

	גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה\|ש"ך וט"ז שם}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה\|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג.}}.		גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה\|ש"ך וט"ז שם.}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה\|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג.}}.

	הפתחי תשובה הביא{{הערה\|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות.}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה\|תשובת חתם סופר סימן ק"א.}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים.		הפתחי תשובה הביא{{הערה\|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות.}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה\|תשובת חתם סופר סימן ק"א.}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים.

	[[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה\|בשם הרב [[יעקב לנדא]]}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה\| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5.}}.		[[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה\|בשם הרב [[יעקב לנדא]].}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה\| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5.}}.

	אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול.		אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול.