https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%A7%D7%9C 2026-04-07T04:55:46Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=837477&oldid=prev 2026-03-27T09:45:06Z

<p>פישוט קישור, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:45, 27 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...&#039;&#039;&#039; וכן הדקל&#039;&quot;}}}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...&#039;&#039;&#039; וכן הדקל&#039;&quot;}}}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=13b&amp;format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[עבודה </del>זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=14b&amp;format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|התמר</del>]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>קשבא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>}} - גם הוא סוג של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמר|</del>תמרים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=7b&amp;format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=13b&amp;format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעבודה </ins>זרה, הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=14b&amp;format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>[[תמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>קשבא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>}} - גם הוא סוג של תמרים, המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=7b&amp;format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=36&amp;format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[לולב]]</del>, ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|דעתו</del>]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&amp;st=&amp;pgnum=602&amp;hilite= חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=36&amp;format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלולב</ins>, ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו </ins>של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&amp;st=&amp;pgnum=602&amp;hilite= חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשות חז&quot;ל על תמר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשות חז&quot;ל על תמר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק &quot;זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו&quot;. אמרו חז&quot;ל שעם ישראל נמשל לתמר - &quot;מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק &quot;זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו&quot;. אמרו חז&quot;ל שעם ישראל נמשל לתמר - &quot;מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד דרשו (מסכת סוכה דף מה עמוד ב); "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד" - כלומר משל הלכתי מן התלמוד המובא בדיון על מצוות סוכה, ומטרתו להדגיש את לב העם ישראל. נאמר בו, "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד דרשו (מסכת סוכה דף מה עמוד ב); "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד" - כלומר משל הלכתי מן התלמוד המובא בדיון על מצוות סוכה, ומטרתו להדגיש את לב העם ישראל. נאמר בו, "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מהות הדברים&#039;&#039;&#039;: הביטוי משווה את לב ישראל (מכל גווניו) ללב התמר, שהוא אחיד וטהור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מהות הדברים&#039;&#039;&#039;: הביטוי משווה את לב ישראל (מכל גווניו) ללב התמר, שהוא אחיד וטהור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מקור&#039;&#039;&#039;: המשל מופיע במסכת סוכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מקור&#039;&#039;&#039;: המשל מופיע במסכת סוכה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&amp;daf=29b&amp;format=pdf דף כ&quot;ט עמוד ב&#039;], ובמשנה פרק ג&#039; משנה א&#039;.}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&amp;daf=29b&amp;format=pdf דף כ&quot;ט עמוד ב&#039;], ובמשנה פרק ג&#039; משנה א&#039;.}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות [[פירות]] טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של ה[[לולב]])|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D </del>תורת מנחם חול המועד סוכות תשי"ג]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות [[פירות]] טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של ה[[לולב]])|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקלים </ins>תורת מנחם חול המועד סוכות תשי"ג]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתמר לוקח לצמוח שבעים שנה, הרבה יותר זמן משאר אילנות{{הערה|זהר ח&quot;ג טז, א. ועוד.}}, דבר המלמד על הריבוי והקושי של העבודה ב[[גלות]], ועל כך שדוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא{{הערה|משיחות הרבי בט&quot;ו שבט [[תשנ&quot;ב]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתמר לוקח לצמוח שבעים שנה, הרבה יותר זמן משאר אילנות{{הערה|זהר ח&quot;ג טז, א. ועוד.}}, דבר המלמד על הריבוי והקושי של העבודה ב[[גלות]], ועל כך שדוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא{{הערה|משיחות הרבי בט&quot;ו שבט [[תשנ&quot;ב]].}}.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=818772&oldid=prev 2026-01-15T01:42:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:42, 15 בינואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:דקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:דקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[סוכה]] ה[[סכך|מסוככת]] בענפי הדקל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[סוכה]] ה[[סכך|מסוככת]] בענפי הדקל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דקל''' הוא עץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שענפיו </del>משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם תמרים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דקל''' הוא עץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גבוה הנצפה לאופק רב ומצוי גדילתו ביישוב וגם במדבר, ענפיו </ins>משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם תמרים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתלמוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתלמוד==</div></td></tr> </table>

איש מחובד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=808040&oldid=prev 2025-10-27T13:18:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:18, 27 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=36&amp;format=pdf דף ל&quot;ו עמוד א&#039;]}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה&quot;קורא&quot;{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= גירסת] [[הרמב&quot;ם]] היה כתוב בגמרא &quot;קור&quot; ולא &quot;קורא&quot;. כיום הכינוי &quot;קורא&quot; משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה&quot;קורא&quot; שיגדלו ממנו, יש לברך עליו &quot;שהכל&quot;. ל[[הלכה]] פסק הרמב&quot;ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח&#039; הלכה ו&#039;]}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה&quot;קורא&quot; שהכול. כך גם פוסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת &quot;בורא פרי העץ&quot; הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה&quot;קורא&quot; - אין לברך עליו &quot;בורא פרי העץ&quot; אלא &quot;שהכול נהיה בדברו&quot;{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&amp;st=&amp;pgnum=602&amp;hilite= חלק א&#039; סימן ר&quot;ב סעיף ט&quot;ז]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=36&amp;format=pdf דף ל&quot;ו עמוד א&#039;]}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה&quot;קורא&quot;{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= גירסת] [[הרמב&quot;ם]] היה כתוב בגמרא &quot;קור&quot; ולא &quot;קורא&quot;. כיום הכינוי &quot;קורא&quot; משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה&quot;קורא&quot; שיגדלו ממנו, יש לברך עליו &quot;שהכל&quot;. ל[[הלכה]] פסק הרמב&quot;ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח&#039; הלכה ו&#039;]}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה&quot;קורא&quot; שהכול. כך גם פוסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת &quot;בורא פרי העץ&quot; הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה&quot;קורא&quot; - אין לברך עליו &quot;בורא פרי העץ&quot; אלא &quot;שהכול נהיה בדברו&quot;{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&amp;st=&amp;pgnum=602&amp;hilite= חלק א&#039; סימן ר&quot;ב סעיף ט&quot;ז]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דרשות חז"ל על תמר==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק &quot;זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו&quot;. אמרו חז&quot;ל שעם ישראל נמשל לתמר - &quot;מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק &quot;זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו&quot;. אמרו חז&quot;ל שעם ישראל נמשל לתמר - &quot;מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד דרשו (מסכת סוכה דף מה עמוד ב); "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד" - כלומר משל הלכתי מן התלמוד המובא בדיון על מצוות סוכה, ומטרתו להדגיש את לב העם ישראל. נאמר בו, "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים". </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מהות הדברים''': הביטוי משווה את לב ישראל (מכל גווניו) ללב התמר, שהוא אחיד וטהור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מקור''': המשל מופיע במסכת סוכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''פרשנות''': מטרתו להמחיש את האחדות הפנימית של עם ישראל, למרות השוני החיצוני. כפי שלתמר יש רק לב אחד, כך גם לישראל יש רק אב אחד בשמים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> </table>

איש מחובד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=780230&oldid=prev 2025-06-26T18:16:52Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:16, 26 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק ערך &#039;תמר&#039;]&#039;&#039;&#039;, עמוד ריט (223)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק ערך &#039;תמר&#039;]&#039;&#039;&#039;, עמוד ריט (223)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שבעת המינים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שבעת המינים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבעת המינים|תמר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבעת המינים|תמר]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=771994&oldid=prev 2025-05-31T20:06:49Z

<p>החלפת טקסט – &quot;תהילים&quot; ב־&quot;תהלים&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:06, 31 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפנימיות התורה, התמר הוא בחינת [[יסוד דנוקבא]], [[פנימיות המלכות]], והתיומת שבלולב הוא בחינת בינה{{הערה|שם=שלה|אור התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>שלה.}}, ומעלת עץ התמר שעליו אומר הפסוק 'צדיק כתמר יפרח' - שהוא עושה פירות{{הערה|תענית כה, ב.}}, המורה על [[יחוד זו"נ]] המוליד נשמות{{הערה|שם, שלז.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפנימיות התורה, התמר הוא בחינת [[יסוד דנוקבא]], [[פנימיות המלכות]], והתיומת שבלולב הוא בחינת בינה{{הערה|שם=שלה|אור התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>שלה.}}, ומעלת עץ התמר שעליו אומר הפסוק 'צדיק כתמר יפרח' - שהוא עושה פירות{{הערה|תענית כה, ב.}}, המורה על [[יחוד זו"נ]] המוליד נשמות{{הערה|שם, שלז.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[גימטריא]] של &#039;תמר&#039; הוא 640{{הערה|בדומה ל[[שמש]] שהוא בחינת [[ברית]], מתאים לאמור לעיל שהוא בחינת יחוד זו&quot;נ.}}, מספר המבטא את השלימות של &#039;סד&#039;, הכולל את החכמה ([[ל&quot;ב נתיבות חכמה]], 32) ואת הלב (32), וכמו שבגשמיות לתמר יש &#039;לב אחד&#039;{{הערה|סוכה מה, ב.}}, כלומר שהגזע שלו עולה ומיתמר כלפי מעלה ומשם גדלים הפירות, וגזעו אינו מתעבה ומתפרס לענפים כשאר האילנות, כך גם ברוחניות, התמר הוא בחינת הצדיק שאצלו פנימיות הלב והמוחין מאוחדים בשלימות ומכוונים כלפי מעלה - להתאחד עם הקב&quot;ה{{הערה|שם=שלה}}{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר, ח.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[גימטריא]] של &#039;תמר&#039; הוא 640{{הערה|בדומה ל[[שמש]] שהוא בחינת [[ברית]], מתאים לאמור לעיל שהוא בחינת יחוד זו&quot;נ.}}, מספר המבטא את השלימות של &#039;סד&#039;, הכולל את החכמה ([[ל&quot;ב נתיבות חכמה]], 32) ואת הלב (32), וכמו שבגשמיות לתמר יש &#039;לב אחד&#039;{{הערה|סוכה מה, ב.}}, כלומר שהגזע שלו עולה ומיתמר כלפי מעלה ומשם גדלים הפירות, וגזעו אינו מתעבה ומתפרס לענפים כשאר האילנות, כך גם ברוחניות, התמר הוא בחינת הצדיק שאצלו פנימיות הלב והמוחין מאוחדים בשלימות ומכוונים כלפי מעלה - להתאחד עם הקב&quot;ה{{הערה|שם=שלה}}{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר, ח.}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=764255&oldid=prev 2025-05-02T12:55:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:55, 2 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:דקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:דקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[סוכה]] ה[[סכך|מסוככת]] בענפי הדקל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[סוכה]] ה[[סכך|מסוככת]] בענפי הדקל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמר]]ים </del>- מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמרים </ins>- מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתלמוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתלמוד==</div></td></tr> </table>

יונה זאב סטמבלר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=674249&oldid=prev 2024-04-12T13:45:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:45, 12 באפריל 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שבעת המינים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שבעת המינים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבעת המינים|תמר]]</ins></div></td></tr> </table>

ל. ק. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=674241&oldid=prev 2024-04-12T13:43:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:43, 12 באפריל 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שבעת המינים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td></tr> </table>

ל. ק. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=639990&oldid=prev 2023-10-17T20:27:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:27, 17 באוקטובר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=36&amp;format=pdf דף ל&quot;ו עמוד א&#039;]}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה&quot;קורא&quot;{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= גירסת] [[הרמב&quot;ם]] היה כתוב בגמרא &quot;קור&quot; ולא &quot;קורא&quot;. כיום הכינוי &quot;קורא&quot; משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה&quot;קורא&quot; שיגדלו ממנו, יש לברך עליו &quot;שהכל&quot;. ל[[הלכה]] פסק הרמב&quot;ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח&#039; הלכה ו&#039;]}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה&quot;קורא&quot; שהכול. כך גם פוסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת &quot;בורא פרי העץ&quot; הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה&quot;קורא&quot; - אין לברך עליו &quot;בורא פרי העץ&quot; אלא &quot;שהכול נהיה בדברו&quot;{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&amp;st=&amp;pgnum=602&amp;hilite= חלק א&#039; סימן ר&quot;ב סעיף ט&quot;ז]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=36&amp;format=pdf דף ל&quot;ו עמוד א&#039;]}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה&quot;קורא&quot;{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= גירסת] [[הרמב&quot;ם]] היה כתוב בגמרא &quot;קור&quot; ולא &quot;קורא&quot;. כיום הכינוי &quot;קורא&quot; משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה&quot;קורא&quot; שיגדלו ממנו, יש לברך עליו &quot;שהכל&quot;. ל[[הלכה]] פסק הרמב&quot;ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&amp;hilchos=10&amp;perek=8&amp;halocha=6&amp;hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח&#039; הלכה ו&#039;]}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה&quot;קורא&quot; שהכול. כך גם פוסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת &quot;בורא פרי העץ&quot; הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה&quot;קורא&quot; - אין לברך עליו &quot;בורא פרי העץ&quot; אלא &quot;שהכול נהיה בדברו&quot;{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&amp;st=&amp;pgnum=602&amp;hilite= חלק א&#039; סימן ר&quot;ב סעיף ט&quot;ז]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו". אמרו חז"ל שעם ישראל נמשל לתמר - "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפנימיות התורה, התמר הוא בחינת [[יסוד דנוקבא]], [[פנימיות המלכות]], והתיומת שבלולב הוא בחינת בינה{{הערה|שם=שלה|אור התורה תהילים שלה.}}, ומעלת עץ התמר שעליו אומר הפסוק 'צדיק כתמר יפרח' - שהוא עושה פירות{{הערה|תענית כה, ב.}}, המורה על [[יחוד זו"נ]] המוליד נשמות{{הערה|שם, שלז.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[גימטריא]] של 'תמר' הוא 640{{הערה|בדומה ל[[שמש]] שהוא בחינת [[ברית]], מתאים לאמור לעיל שהוא בחינת יחוד זו"נ.}}, מספר המבטא את השלימות של 'סד', הכולל את החכמה ([[ל"ב נתיבות חכמה]], 32) ואת הלב (32), וכמו שבגשמיות לתמר יש 'לב אחד'{{הערה|סוכה מה, ב.}}, כלומר שהגזע שלו עולה ומיתמר כלפי מעלה ומשם גדלים הפירות, וגזעו אינו מתעבה ומתפרס לענפים כשאר האילנות, כך גם ברוחניות, התמר הוא בחינת הצדיק שאצלו פנימיות הלב והמוחין מאוחדים בשלימות ומכוונים כלפי מעלה - להתאחד עם הקב"ה{{הערה|שם=שלה}}{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר, ח.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&amp;daf=29b&amp;format=pdf דף כ&quot;ט עמוד ב&#039;], ובמשנה פרק ג&#039; משנה א&#039;.}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&amp;daf=29b&amp;format=pdf דף כ&quot;ט עמוד ב&#039;], ובמשנה פרק ג&#039; משנה א&#039;.}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות [[פירות]] טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח&quot;ו מלימוד התורה (ענינו של ה[[לולב]])|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשי&quot;ג]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות [[פירות]] טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח&quot;ו מלימוד התורה (ענינו של ה[[לולב]])|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשי&quot;ג]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתמר לוקח לצמוח שבעים שנה, הרבה יותר זמן משאר אילנות</ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|זהר ח"ג טז, א. ועוד.</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, דבר המלמד על הריבוי והקושי של העבודה ב[[גלות]], ועל כך שדוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא{{הערה|משיחות הרבי בט"ו שבט [[תשנ"ב]].}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'תמר']''', עמוד ריט (223)</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומח]]</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=464113&oldid=prev 2021-03-05T14:18:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:18, 5 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתלמוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתלמוד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=111&amp;format=pdf דף קי"א עמוד א']}} מובאת אמרתו של [[ריש לקיש]], כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...}}. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים [[ארבע]] [[אמה|אמות]], משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות ל[[שדים]] לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל [[אדם (מין המדבר)|בני אדם]], ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...''' וכן הדקל'"}}}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=111&amp;format=pdf דף קי"א עמוד א']}} מובאת אמרתו של [[ריש לקיש]], כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...}}. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים [[ארבע]] [[אמה|אמות]], משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות ל[[שדים]] לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל [[אדם (מין המדבר)|בני אדם]], ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...''' וכן הדקל'"}}}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=13b&amp;format=pdf דף י&quot;ג עמוד ב&#039;]}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא &quot;דקל טוב&quot;. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=14b&amp;format=pdf שם י&quot;ד עמוד ב&#039;]}} מבארים כי ב&quot;דקל טוב&quot; הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו&quot;ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל&#039;&#039;קשבא&#039;&#039;}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=7b&amp;format=pdf דף ז&#039; עמוד ב&#039;]}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=13b&amp;format=pdf דף י&quot;ג עמוד ב&#039;]}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא &quot;דקל טוב&quot;. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=14b&amp;format=pdf שם י&quot;ד עמוד ב&#039;]}} מבארים כי ב&quot;דקל טוב&quot; הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו&quot;ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל&#039;&#039;קשבא&#039;&#039;}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=7b&amp;format=pdf דף ז&#039; עמוד ב&#039;]}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]].</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים