היתר - היסטוריית גרסאות

חב"דפדי פעיל: /* ה'היתר' בתורת החסידות */

2023-07-10T16:00:30Z

ה'היתר' בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:00, 10 ביולי 2023
שורה 6:		שורה 6:
	הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.		הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.

	אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערה\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.		אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערה\|פסקה זו ע"פ [[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.

	אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערה\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] כ"ה אדר ב': החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}		אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערה\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] כ"ה אדר ב': החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:35:01Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:35, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה\|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול\|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{~~הערת שוליים~~\|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{~~הערת שוליים~~\|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.		'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה\|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול\|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערה\|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערה\|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.

	== ה'היתר' בתורת החסידות ==		== ה'היתר' בתורת החסידות ==
שורה 6:		שורה 6:
	הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.		הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.

	אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{~~הערת שוליים~~\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.		אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערה\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.

	אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{~~הערת שוליים~~\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] כ"ה אדר ב': החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}		אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערה\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] כ"ה אדר ב': החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

חבר: /* ה'היתר' בתורת החסידות */

2020-08-06T23:47:02Z

ה'היתר' בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:47, 7 באוגוסט 2020
שורה 8:		שורה 8:
	אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערת שוליים\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.		אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערת שוליים\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.

	אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}		אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] כ"ה אדר ב': החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

שלום: /* ה'היתר' בתורת החסידות */

2016-11-17T19:56:02Z

ה'היתר' בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:56, 17 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה\|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול\|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערת שוליים\|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערת שוליים\|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.		'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה\|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול\|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערת שוליים\|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערת שוליים\|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.

	== ה'היתר' ~~ב[[תורת~~ החסידות]] ==		== ה'היתר' בתורת החסידות ==
	על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי [[בשר]] וסובאי [[יין]] למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות ה[[בשר]] והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.		על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי [[בשר]] וסובאי [[יין]] למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות ה[[בשר]] והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.

שלום: החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר "

2016-09-22T06:08:22Z

החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:08, 22 בספטמבר 2016
שורה 2:		שורה 2:

	== ה'היתר' ב[[תורת החסידות]] ==		== ה'היתר' ב[[תורת החסידות]] ==
	על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי [[יין]] למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות ~~הבשר~~ והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.		על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי [[בשר]] וסובאי [[יין]] למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות ה[[בשר]] והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.

	הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.		הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.

שלום: החלפת טקסט – " יין" ב־" יין"

2016-09-18T18:08:06Z

החלפת טקסט – " יין" ב־" יין"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:08, 18 בספטמבר 2016
שורה 2:		שורה 2:

	== ה'היתר' ב[[תורת החסידות]] ==		== ה'היתר' ב[[תורת החסידות]] ==
	על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.		על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי [[יין]] למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.

	הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.		הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "

2016-08-25T00:16:07Z

החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:16, 25 באוגוסט 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה\|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול\|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערת שוליים\|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערת שוליים\|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.		'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה\|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול\|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערת שוליים\|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערת שוליים\|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.

	== ה'היתר' ~~בתורת~~ החסידות ==		== ה'היתר' ב[[תורת החסידות]] ==
	על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.		על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות\|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית\|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "רשימו " ב־"רשימו "

2016-08-22T03:48:30Z

החלפת טקסט – "רשימו " ב־"רשימו "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:48, 22 באוגוסט 2016
שורה 6:		שורה 6:
	הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.		הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.

	אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערת שוליים\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.		אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערת שוליים\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.

	אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}		אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}

שלום בוט: החלפת טקסט – "הגוף " ב־"הגוף "

2016-06-17T05:05:30Z

החלפת טקסט – "הגוף " ב־"הגוף "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:05, 17 ביוני 2016
שורה 6:		שורה 6:
	הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.		הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.

	אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך ~~הגוף~~ לחיבוט הקבר{{הערת שוליים\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.		אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערת שוליים\|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.

	אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}		אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים\|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}

שיע בוט: החלפת טקסט – "http://chabad.info/index.php" ב־"http://old2.ih.chabad.info/index.php"

2016-02-02T18:39:44Z

החלפת טקסט – "http://chabad.info/index.php" ב־"http://old2.ih.chabad.info/index.php"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:39, 2 בפברואר 2016
שורה 15:		שורה 15:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

	*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45967 ומה שמותר - מיותר!] {{אינפו}}		*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45967 ומה שמותר - מיותר!] {{אינפו}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]