הר סיני - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: הוספת קטגוריה:הרים באמצעות HotCat

2026-03-23T13:24:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 23 במרץ 2026
שורה 69:		שורה 69:
	[[קטגוריה:חומש שמות]]		[[קטגוריה:חומש שמות]]
	[[קטגוריה:שבועות]]		[[קטגוריה:שבועות]]
			[[קטגוריה:הרים]]

מ. רובין: /* מעלתו */ תיקון פרמטרים

2025-12-21T13:42:35Z

מעלתו: תיקון פרמטרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 21 בדצמבר 2025
שורה 19:		שורה 19:
	[[חז"ל]] מציינים{{הערה\|שם=סוטה\|[[מסכת סוטה]] ה, א. [[מדרש]] [[תהלים]] סח.}} שה' הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני הנמוך מכולם, ולא הגביה אותו מן ההרים, ושיש ללמוד מכך שלא [[גאווה\|להתגאות]].		[[חז"ל]] מציינים{{הערה\|שם=סוטה\|[[מסכת סוטה]] ה, א. [[מדרש]] [[תהלים]] סח.}} שה' הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני הנמוך מכולם, ולא הגביה אותו מן ההרים, ושיש ללמוד מכך שלא [[גאווה\|להתגאות]].

	עוד מובא בחז"ל{{הערה\|{{היברובוקס\|\|מדרש\|14295\|\|ללא\|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו.		עוד מובא בחז"ל{{הערה\|{{היברובוקס\|\|מדרש\|14295\|\|ללא\|עמוד דיגיטלי=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו.

	==הסיבה שניתנה התורה על הר==		==הסיבה שניתנה התורה על הר==

קודש לנשיא הדור ב־07:16, 3 בנובמבר 2025

2025-11-03T07:16:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:16, 3 בנובמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:סיני שעני.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|צילום של אחד [[הר סיני#זיהוי ההר כיום\|האתרים המזוהים עם ההר]] בארכיון [[ספריית ליובאוויטש]], ועליו רישום ב[[כתי"ק]] [[הרבי]]]]
	'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].		'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].

מ. רובין ב־12:46, 16 באפריל 2025

2025-04-16T12:46:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:46, 16 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה מתמשכת}}~~
	'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].		'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].

קודש לנשיא הדור: כבר כתוב בערך

2025-01-21T08:55:27Z

כבר כתוב בערך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:55, 21 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה מתמשכת}}		{{בעבודה מתמשכת}}
	'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]]. ~~וכן הוא גם ההר שנתגלה עליו הקב"ה למשה בסנה(ע"פ רש"י וארא)~~		'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].

	==לפני יציאת מצרים==		==לפני יציאת מצרים==

חשבון ספאם מרכזי: טעעות כתיב

2025-01-20T21:00:13Z

טעעות כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:00, 21 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה מתמשכת}}		{{בעבודה מתמשכת}}
	'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]]. וכן הוא גם ההר שנתגלה עליו הקב"ה למשה ~~בשנה~~(ע"פ רש"י וארא)		'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]]. וכן הוא גם ההר שנתגלה עליו הקב"ה למשה בסנה(ע"פ רש"י וארא)

	==לפני יציאת מצרים==		==לפני יציאת מצרים==

חשבון ספאם מרכזי: יחי

2025-01-20T20:59:49Z

יחי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:59, 20 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה מתמשכת}}		{{בעבודה מתמשכת}}
	'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].		'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני\|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]]. וכן הוא גם ההר שנתגלה עליו הקב"ה למשה בשנה(ע"פ רש"י וארא)

	==לפני יציאת מצרים==		==לפני יציאת מצרים==

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T22:42:56Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:42, 30 בדצמבר 2024
שורה 9:		שורה 9:
	ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|שם=ויחן\|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון\|משה קיבל תורה מסיני}}.		ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|שם=ויחן\|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון\|משה קיבל תורה מסיני}}.

	משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה\|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה\|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה\|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה\|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה\|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה\|מצוות]] [[קרבן\|הקרבת]] [[קרבן\|קרבן פסח]]{{הערה\|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה\|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה\|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו\|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה\|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.		משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה\|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה\|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה\|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה\|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה\|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה\|מצוות]] [[קרבן\|הקרבת]] [[קרבן\|קרבן פסח]]{{הערה\|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה\|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה\|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו\|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה\|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.

	לאחר ש[[אליהו הנביא]] הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני{{הערה\|[[ספר מלכים]] א' יט, ח.}}.		לאחר ש[[אליהו הנביא]] הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני{{הערה\|[[ספר מלכים]] א' יט, ח.}}.

קודש לנשיא הדור ב־05:26, 25 בפברואר 2024

2024-02-25T05:26:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:26, 25 בפברואר 2024
שורה 7:		שורה 7:
	==מתן תורה ואילך==		==מתן תורה ואילך==
	{{ערך מורחב\|מתן תורה}}		{{ערך מורחב\|מתן תורה}}
	ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון\|משה קיבל תורה מסיני}}.		ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|שם=ויחן\|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון\|משה קיבל תורה מסיני}}.

	משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה\|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה\|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה\|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה\|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה\|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה\|מצוות]] [[קרבן\|הקרבת]] [[קרבן\|קרבן פסח]]{{הערה\|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה\|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה\|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו\|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה\|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.		משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה\|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה\|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה\|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה\|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה\|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה\|מצוות]] [[קרבן\|הקרבת]] [[קרבן\|קרבן פסח]]{{הערה\|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה\|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה\|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו\|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה\|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.
שורה 14:		שורה 14:

	==קדושתו==		==קדושתו==
			{{ערך מורחב\|הר סיני בימות המשיח}}
	לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה\|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה\|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה\|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת\|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון\|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה\|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}.		לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה\|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה\|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה\|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת\|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון\|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה\|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}.
	==מעלתו==		==מעלתו==
שורה 19:		שורה 20:

	עוד מובא בחז"ל{{הערה\|{{היברובוקס\|\|מדרש\|14295\|\|ללא\|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו.		עוד מובא בחז"ל{{הערה\|{{היברובוקס\|\|מדרש\|14295\|\|ללא\|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו.

			==הסיבה שניתנה התורה על הר==
			ב[[תורת החסידות]] מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מ[[אדמה]], אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה ש[[בני ישראל]] יזככו ו'יעלו' את [[גשמיות]] העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו{{הערה\|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 114.}} כמו כן, [[לימוד התורה]] וידיעתה, וכן כללות [[עבודת השם]] – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק {{ציטוטון\|וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'}}{{הערה\|[[דברי הימים]] ב, יז.}} והדבר ניכר במאמר [[רב יוסף]]{{הערה\|[[מסכת פסחים]] סח.}} "{{מונחון\|אי לאו האי יומא דקא גרים\|לולא אותו היום}}, {{מונחון\|כמה יוסף איכא בשוקא\|כמה עוד 'יוסף' קיימים בשוק}}". עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי [[גאווה]]. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|שם=ויחן}} – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן "הַגְבֵּל אֶת הָהָר"{{הערה\|[[פרשת יתרו]] יט, כג.}} – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה{{הערה\|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[תש"ג]] עמוד 136.}}

	== שמות ההר ומשמעותם ==		== שמות ההר ומשמעותם ==

קודש לנשיא הדור ב־08:27, 18 בפברואר 2024

2024-02-18T08:27:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:27, 18 בפברואר 2024
שורה 62:		שורה 62:
	*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/520405 סיפור מתן תורה בחמש דקות]'''		*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/520405 סיפור מתן תורה בחמש דקות]'''
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:מתן תורה]]
			[[קטגוריה:חומש שמות]]
			[[קטגוריה:שבועות]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:42, 30 בדצמבר 2024
שורה 9:		שורה 9:
	ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|שם=ויחן\|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון\|משה קיבל תורה מסיני}}.		ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה\|שם=ויחן\|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון\|משה קיבל תורה מסיני}}.

	משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה\|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה\|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה\|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה\|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה\|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה\|מצוות]] [[קרבן\|הקרבת]] [[קרבן\|קרבן פסח]]{{הערה\|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה\|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה\|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו\|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה\|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.		משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה\|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה\|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה\|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה\|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה\|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה\|מצוות]] [[קרבן\|הקרבת]] [[קרבן\|קרבן פסח]]{{הערה\|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה\|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה\|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו\|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה\|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.

	לאחר ש[[אליהו הנביא]] הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני{{הערה\|[[ספר מלכים]] א' יט, ח.}}.		לאחר ש[[אליהו הנביא]] הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני{{הערה\|[[ספר מלכים]] א' יט, ח.}}.