ויתן לך - היסטוריית גרסאות

מנחם מענדל רושקניקוב ב־20:01, 14 במאי 2025

2025-05-14T20:01:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:01, 14 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''וְיִתֶּן לְךָ''' היא [[תפילה]] הנאמרת ב[[מוצאי שבת]], מיד לאחר [[תפילת ערבית]], או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.		'''וְיִתֶּן לְךָ''' היא [[תפילה]] הנאמרת ב[[מוצאי שבת]], מיד לאחר [[תפילת ערבית]], או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב. ניתן לאומרה עד יום שלישי {{הערה\|בדומה להבדלה ולהוצאת שבת}}

	==מקור התפילה וטעמה==		==מקור התפילה וטעמה==

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2025-04-20T20:34:25Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:34, 20 באפריל 2025
שורה 63:		שורה 63:
	*'''[https://col.org.il/news/134576 ויתן לך - יתן ויחזור ויתן]''', שיעור חסידות על משמעות הפסוקים הפותחים תפילה זו {{וידאו}}{{COL}}		*'''[https://col.org.il/news/134576 ויתן לך - יתן ויחזור ויתן]''', שיעור חסידות על משמעות הפסוקים הפותחים תפילה זו {{וידאו}}{{COL}}
	*הרב יעקב חביב, '''[https://chabad.info/beis-medrash/330097/ הנהגת רבותינו נשיאנו באמירת פיוטים במוצ"ש]''' {{אינפו}}		*הרב יעקב חביב, '''[https://chabad.info/beis-medrash/330097/ הנהגת רבותינו נשיאנו באמירת פיוטים במוצ"ש]''' {{אינפו}}
			*'''[https://drive.google.com/file/d/1mMLXY5nbwB-U3LEiH7nI3MIm_CpbwGMd/view אמירת 'ויתן לך']''', בתוך בטאון 'היכל ליובאוויטש' בית שמש גליון ז' י"א ניסן ה'תשפ"ה עמוד 148

	{{שבת}}		{{שבת}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2024-03-04T10:52:25Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:52, 4 במרץ 2024
שורה 60:		שורה 60:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/המבשר_תורני_תולדות_התשפב.pdf ויתן לך האלוקים]''', סקירת מקור המנהג וטעמיו והנהגות שונות הקשורות בו, גליון 'המבשר תורני' פרשת תולדות תשפ"ב {{PDF}}		*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/המבשר_תורני_תולדות_התשפב.pdf ויתן לך האלוקים]''', סקירת מקור המנהג וטעמיו והנהגות שונות הקשורות בו, גליון 'המבשר תורני' פרשת תולדות תשפ"ב {{PDF}}
			*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=20343&CategoryID=68 האם גם בנות צריכות לומר 'ויתן לך'?]''', הרב בליז'ינסקי באתר צעירי חב"ד
			*'''[https://col.org.il/news/134576 ויתן לך - יתן ויחזור ויתן]''', שיעור חסידות על משמעות הפסוקים הפותחים תפילה זו {{וידאו}}{{COL}}
			*הרב יעקב חביב, '''[https://chabad.info/beis-medrash/330097/ הנהגת רבותינו נשיאנו באמירת פיוטים במוצ"ש]''' {{אינפו}}

	{{שבת}}		{{שבת}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

להתראות ב־10:46, 4 במרץ 2024

2024-03-04T10:46:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:46, 4 במרץ 2024
שורה 61:		שורה 61:
	*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/המבשר_תורני_תולדות_התשפב.pdf ויתן לך האלוקים]''', סקירת מקור המנהג וטעמיו והנהגות שונות הקשורות בו, גליון 'המבשר תורני' פרשת תולדות תשפ"ב {{PDF}}		*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/המבשר_תורני_תולדות_התשפב.pdf ויתן לך האלוקים]''', סקירת מקור המנהג וטעמיו והנהגות שונות הקשורות בו, גליון 'המבשר תורני' פרשת תולדות תשפ"ב {{PDF}}

			{{שבת}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

להתראות ב־10:46, 4 במרץ 2024

2024-03-04T10:46:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:46, 4 במרץ 2024
שורה 1:		שורה 1:
			'''וְיִתֶּן לְךָ''' היא [[תפילה]] הנאמרת ב[[מוצאי שבת]], מיד לאחר [[תפילת ערבית]], או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.

	'''וְיִתֶּן לְךָ''' היא [[~~תפילה (יהדות)\|~~תפילה]] הנאמרת ב[[מוצאי שבת]], מיד לאחר [[תפילת ערבית]], או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב. המנהג מוזכר בספרים [[כלבו (ספר)\|כל בו]] ו[[דוד אבודרהם\|אבודרהם]]. רבי [[אברהם בן נתן]] בספרו ''''המנהיג'''' אומר: "מנהג כל ישראל לומר "ויתן לך", וכל הפסוקים של ברכות, כדי שיתברכו בשבת הבאה (בשבוע הבא), ומעתה ועד עולם".


	==מקור התפילה וטעמה==		==מקור התפילה וטעמה==

להתראות: הוספת ערך

2024-03-04T10:45:25Z

הוספת ערך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:45, 4 במרץ 2024
שורה 1:		שורה 1:
	#~~הפניה~~ [[הבדלה#המנהג ~~אחר ההבדלה~~]]

			'''וְיִתֶּן לְךָ''' היא [[תפילה (יהדות)\|תפילה]] הנאמרת ב[[מוצאי שבת]], מיד לאחר [[תפילת ערבית]], או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב. המנהג מוזכר בספרים [[כלבו (ספר)\|כל בו]] ו[[דוד אבודרהם\|אבודרהם]]. רבי [[אברהם בן נתן]] בספרו ''''המנהיג'''' אומר: "מנהג כל ישראל לומר "ויתן לך", וכל הפסוקים של ברכות, כדי שיתברכו בשבת הבאה (בשבוע הבא), ומעתה ועד עולם".


			==מקור התפילה וטעמה==
			המקור הקדום ביותר הוא ככל הנראה בסדור רבנו שלמה, המיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא, וכתב שטעם הדבר הוא "מפני שבשבת מאחרים לצאת, שלא ישאר אדם יחידי בבית הכנסת, אלא יתפלל בעוד שהציבור יתפלל אותו ויצא עמהם. ותיקנו ב'ויתן לך' פסוקים של תורה ופסוקים של נביאים ופסוקים של כתובים, כדי שיצא אדם מידי חובתו שעסק בתחלת השבוע בתורה ובנביאים ובכתובים. ויש מקומות שמוסיפים בו פסוקים וסדרי ברייתות, וכל זה אינו אלא להוציא את הציבור מידי עסק בתורה לזכותם".

			מנהג זה מבוסס על דברי הזוהר{{הערה\|חלק א' יד, ב (סוף ההקדמה).}}: ".. ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי ציבורא ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'"{{הערה\|רבי חיים ויטאל, [[שער הכוונות]].}}.

			בשיבולי הלקט{{הערה\|סימן קכ"ט}} כתב טעם נוסף למנהג: "נהגו לומר פסוקין של ברכות ונחמות לסימן טוב, לפי שהיא תחלת השבוע: 'ויתן לך', 'יעבדוך עמים' וכו' כסדר הכתוב בסידורים"{{הערה\|וראה שם ששלל את המנהג לחתום פסוקים אלו בברכה 'מלך מהולל בתשבחות' כיון שאין לברכה זו מקור והינה ברכה לבטלה.}}.

			ובמחזור ויטרי{{הערה\|סימן קמה.}} כותב שטעם אמירת פסוקים אלו קשורים עם עצם הארכת התפילה, "מפני שביום השבת יוצאין פושעי ישראל מגהינם ויש להם מנוחה בשבת", בדומה לטעם אמירת 'ויהי נועם' ו[[קדושה דסדרא]] במוצאי שבת.

			המנהג הובא גם בספר הכלבו{{הערה\|סימן מא.}} ובאבודרהם, וכן הובא להלכה בשולחן ערוך{{הערה\|רמ"א סימן רצ"ה סעיף א'.}}, שכתב שגם בשבוע שחל בו יום טוב ולא אומרים 'ואתה קדוש', כן אומרים את פסוקי 'ויתן לך' שהם סימן לברכה.

			בסך הכל, מצינו בדברי רבותינו שישה טעמים שונים לאמירת ויתן לך:
			#כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון.
			#לסימן טוב בתחילת השבוע.
			#כדי שיתברכו במעשה ידיהם.
			#ה[[נשמה\|נשמות]] הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]].
			#כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] ו[[קדושה]], ולא בעניני חולין.
			#תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד' העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד' עולמות [[אבי"ע]].


			== סדר התפילה ==
			אף שבזוהר ובספרים הראשונים בהם נכתב אודות המנהג לא מפורט אילו פסוקים נוהגים לומר{{הערה\|ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו', ברוך אתה בעיר וגו'.}}, נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן\|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה' ישובון.. כי לא רצה שיזכירו ב[[מוצאי שבת]] יגון ואנחה.{{הערה\|שם=הכולל}}

			התפילה פותחת בברכתו של [[יצחק]] ל[[יעקב]] {{ציטוטון\|וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹקִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ}}{{הערה\|בראשית כז, כח.}}.

			לאחר מכן [[ברכת יעקב]] ל[[מנשה]] ו[[אפרים]] {{ציטוטון\|הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ}}{{הערה\|בראשית מח, טז.}}.

			בהמשך [[ברכת משה]] ל[[שבטי ישראל\|בני ישראל]] בתחילת [[פרשת דברים]] {{ציטוטון\|ה' אֱלֹקֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם}}{{הערה\|דברים א, י.}}.

			פסוקים מתוך מעמד הברכה והקללה עליו מסופר ב[[פרשת כי תבוא]] (שלא כסדר הפרשה){{הערה\|1=ראו [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=387 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)] בטעם הדבר.}} {{ציטוטון\|בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. וכו'}}{{הערה\|דברים כח, ג.}}.

			פסוק הברכה למי שמקיים את מצוות [[שמיטת כספים]] {{ציטוטון\|וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ}}{{הערה\|דברים טו, ו.}}.

			פסוק הסיום מברכת משה לבני ישראל ב[[פרשת וזאת הברכה]] {{ציטוטון\|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּ-ה', מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ}}{{הערה\|דברים לג, כט.}}.

			לאחר מכן לקט פסוקים מנביאים וכתובים, שברוב הנוסחים כולל בין שאר הפסוקים, גם שלוש ''''הפוכות'''' (פסוקים העוסקים בהפיכת אבל לששון), שלוש ''''פדויות'''' (פסוקים העוסקים בפדיון מצרה), ושלוש ''''שלומות'''' (פסוקים העוסקים בשלום){{הערה\|צירוף הפסוקים הללו לתפילה הוא על פי המלצתו של רב הונא בר אמי בשם [[רבי פדת]] בשם [[רבי יוחנן]] האומר בנושא [[הטבת חלום]]: "אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה...יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא '''ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות'''..." (ברכות נה, ב).}}, אך על פי נוסח חב"ד אומרים רק את הפסוקים של ג' שלומות{{הערה\|וראה לעיל בציון לסידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) שהיבא משער הכולל שאחד הטעמים להיפוך סדר הפסוקים הוא משום 'ג' הפוכות'.}}.

			{{ציטוטון\|יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּ-ה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא־תֵבֹֽשׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמוּ עַד־עֽוֹלְמֵי עַד: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבֽוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם: וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶֽרֶב יִשְׂרָאֵל אָֽנִי וַאֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא־יֵבֹֽשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם: כִּי־בְשִׂמְחָה תֵצֵֽאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף: הִנֵּה אֵ-ל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ ה' וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה: וּשְׁאַבְתֶּם־מַֽיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַ-ה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּֽירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ: זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַֽעַת זֹאת בְּכָל־הָאָֽרֶץ: צַהֲלִי וָרֹֽנִּי יֹשֶֽׁבֶת צִיּוֹן כִּי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּֽינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵֽנוּ זֶה ה' קִוִּֽינוּ לוֹ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ}}{{הערה\|ישעיה מה, יז. יואל ב, כו-כז. ישעיה נה, יב. ישעיה יב, ב-ו. ישעיה כה, ט.}}.

			'''ג' שלומות:'''

			{{ציטוטון\|יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּ-ה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא־תֵבֹֽשׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמוּ עַד־עֽוֹלְמֵי עַד: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבֽוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם: וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶֽרֶב יִשְׂרָאֵל אָֽנִי וַאֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא־יֵבֹֽשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם: כִּי־בְשִׂמְחָה תֵצֵֽאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף: הִנֵּה אֵ-ל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ ה' וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה: וּשְׁאַבְתֶּם־מַֽיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַ-ה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּֽירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ: זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַֽעַת זֹאת בְּכָל־הָאָֽרֶץ: צַהֲלִי וָרֹֽנִּי יֹשֶֽׁבֶת צִיּוֹן כִּי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּֽינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵֽנוּ זֶה ה' קִוִּֽינוּ לוֹ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ}}{{הערה\|ישעיה נז, יט. דברי הימים א' יב, יט. שמואל א' כה, ו. תהלים כט, יא.}}.

			ב[[שער הכולל]] מסופר שבזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] הודפסו בסלאוויטא הסידורים עם נוסח 'ויתן לך' אליהם צורף הפסוק 'פדויי ה' ישובון' וכששאלו את אדמו"ר הצמח צדק אם לומר פסוק זה, השיב שאדמו"ר הזקן לא רצה שיזכירו במוצאי שבת פסוקים של יגון ואנחה{{הערה\|שם=הכולל\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=94 שער הכולל פרק ל"ב, עמוד עז].}}.

			== מנהגים ==
			ישנם מנהגים שונים לגבי זמן האמירה. יש האומרים את התפילה בתוך [[תפילת ערבית]], יש האומרים לאחר התפילה לפני הבדלה, ויש האומרים אחרי הבדלה.{{הערה\|ראה ע"כ באריכות, הסגולה והמנהגים, יוסף ויכלדר, "המבשר תורני", כ"ח בחשון תשע"ה. ועיין ביאור הלכה סי' רצה ד"ה אבל אומרים ויתן לך.}}

			מסופר כי ה[[האריז"ל]] למרות שנהג לומר בדרך כלל את "ויתן לך" בביתו, כאשר התפלל בבית הכנסת האשכנזי, אמר את התפילה בבית הכנסת כמנהג המקום.

			מנהג חסידי לומר את "ויתן לך" בזוגות (2 אנשים יחדיו), הרבי אומר{{הערה\|המלך במסיבו חלק ב' עמ' לט}} שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת.


			== לקריאה נוספת ==
			*'''אמירת ויתן לך בקול רם''', קובץ 'בשעריך ירושלים' ישיבה קטנה תורת אמת ח"י אלול תשפ"ג, עמוד 147


			== קישורים חיצוניים ==
			*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/המבשר_תורני_תולדות_התשפב.pdf ויתן לך האלוקים]''', סקירת מקור המנהג וטעמיו והנהגות שונות הקשורות בו, גליון 'המבשר תורני' פרשת תולדות תשפ"ב {{PDF}}

			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:שבת]]

שלום: הפניה לדף הבדלה#המנהג אחר ההבדלה

2010-03-23T22:55:18Z

הפניה לדף הבדלה#המנהג אחר ההבדלה

דף חדש

#הפניה [[הבדלה#המנהג אחר ההבדלה]]