חזקה - היסטוריית גרסאות

יוסף בן מלמד ב־21:45, 7 בינואר 2025

2025-01-07T21:45:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:45, 8 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
			{{קשר חב"די}}
	'''חזקה''' הינה כלל מהתורה התקף בכל ספק שהוא אם ב[[יורה דעה]] (בין אדם למקום) ואם ב[[חושן משפט]], שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. למרות זאת, בחושן משפט ישנה חזקה מיוחדת הנקראת חזקת ממון והגוברת על כך החזקות מכח הכלל "המוציא מחבירו עליו הראיה".		'''חזקה''' הינה כלל מהתורה התקף בכל ספק שהוא אם ב[[יורה דעה]] (בין אדם למקום) ואם ב[[חושן משפט]], שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. למרות זאת, בחושן משפט ישנה חזקה מיוחדת הנקראת חזקת ממון והגוברת על כך החזקות מכח הכלל "המוציא מחבירו עליו הראיה".

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-17T04:46:29Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:46, 17 בדצמבר 2020
שורה 6:		שורה 6:
	כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.		כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.

	ולדוגמה ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין\|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון\|צרת ערוה\|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה\|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא ~~היתה~~ ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה\|תוספות.}} כי מכיון שהערווה ~~היתה~~ נשואה, אומרים ~~שהיתה~~ נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}.		ולדוגמה ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין\|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון\|צרת ערוה\|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה\|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא הייתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה\|תוספות.}} כי מכיון שהערווה הייתה נשואה, אומרים שהייתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}.

	==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==		==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה"

2020-08-31T02:24:03Z

החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:24, 31 באוגוסט 2020
שורה 6:		שורה 6:
	כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.		כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.

	~~ולדוגמא~~ ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין\|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון\|צרת ערוה\|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה\|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה\|תוספות.}} כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}.		ולדוגמה ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין\|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון\|צרת ערוה\|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה\|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה\|תוספות.}} כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}.

	==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==		==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:37:12Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:

	==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==		==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==
	בדף ט"ו ב[[מסכת כתובות]], יש מחלוקת בין [[רבן גמליאל]] לשאר תנאים, האם האשה נאמנת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזקה במקום שמא{{~~הערת שוליים~~\|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{~~הערת שוליים~~\|מובא ב[[גיטין]] ב, ב.}}.		בדף ט"ו ב[[מסכת כתובות]], יש מחלוקת בין [[רבן גמליאל]] לשאר תנאים, האם האשה נאמנת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזקה במקום שמא{{הערה\|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערה\|מובא ב[[גיטין]] ב, ב.}}.

	[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{~~הערת שוליים~~\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.		[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

	הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{~~הערת שוליים~~\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והבית שמואל., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{~~הערת שוליים~~\|כמו שכתב התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.		הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערה\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והבית שמואל., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערה\|כמו שכתב התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

	הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.		הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

שיע בוט ב־13:59, 30 במאי 2018

2018-05-30T13:59:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:59, 30 במאי 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''חזקה''' הינה כלל מהתורה התקף בכל ספק שהוא אם ב[[יורה דעה]] (בין אדם למקום) ואם ב[[חושן משפט]], שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. למרות זאת, בחושן משפט ישנה חזקה מיוחדת הנקראת חזקת ממון והגוברת על כך החזקות מכח הכלל "המוציא מחבירו עליו הראיה".		'''חזקה''' הינה כלל מהתורה התקף בכל ספק שהוא אם ב[[יורה דעה]] (בין אדם למקום) ואם ב[[חושן משפט]], שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. למרות זאת, בחושן משפט ישנה חזקה מיוחדת הנקראת חזקת ממון והגוברת על כך החזקות מכח הכלל "המוציא מחבירו עליו הראיה".

	מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה שבה וודאי היו בו הנגעים~~.<REF>~~מסכת [[חולין]] ו א.~~</REF>~~		מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה שבה וודאי היו בו הנגעים{{הערה\|מסכת [[חולין]] ו א.}}.

	== חזקה דמעיקרא ==		== חזקה דמעיקרא ==
	כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.		כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.

	ולדוגמא ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין\|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון\|צרת ערוה\|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים~~<REF>~~[[הרמב"ן]].~~</REF>~~ כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים~~<REF>~~תוספות.~~</REF>~~ כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}.		ולדוגמא ב[[מסכת יבמות]] ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין\|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון\|צרת ערוה\|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה\|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה\|תוספות.}} כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערוה{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]}}.

	==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==		==חזקת כשרות וחזקת נאמנות==

שלום: החלפת טקסט – "הב"ש" ב־"הבית שמואל"

2016-09-21T03:50:07Z

החלפת טקסט – "הב"ש" ב־"הבית שמואל"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:50, 21 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.		[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

	הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק ~~והב"ש~~., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמו שכתב התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.		הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והבית שמואל., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמו שכתב התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

	הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.		הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

שלום: החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתב"

2016-09-20T22:55:45Z

החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתב"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:55, 21 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.		[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

	הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|~~כמ"ש~~ התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.		הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמו שכתב התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

	הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.		הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

שלום: ביטול גרסה 261738 של שלום (שיחה)

2016-09-18T18:33:48Z

ביטול גרסה 261738 של שלום (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:33, 18 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.		[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

	הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק [[חלב]] ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.		הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

	הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.		הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

שלום: החלפת טקסט – " חלב" ב־" חלב"

2016-09-18T18:30:27Z

החלפת טקסט – " חלב" ב־" חלב"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:30, 18 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.		[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

	הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.		הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק [[חלב]] ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

	הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.		הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "הריטב"א " ב־"הריטב"א "

2016-09-15T08:29:50Z

החלפת טקסט – "הריטב"א " ב־"הריטב"א "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:29, 15 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.		[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה {{ציטוטון\|לכשר נבעלתי}}, מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

	הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ~~והריטב~~"א משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.		הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של [[הרשב"א]] ו[[הריטב"א]] משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונס{{הערת שוליים\|וכמו שכתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפני יהושע וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב על זה וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים\|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

	הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.		הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.