https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F יש מאין - היסטוריית גרסאות 2026-04-04T03:45:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=838902&oldid=prev מ. רובין: בינוויקי 2026-04-01T09:47:56Z <p>בינוויקי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:47, 1 באפריל 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[en:Yesh Me'ayin - Something from Nothing]]</ins></div></td></tr> </table> מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=787860&oldid=prev ר.ז.: /* כפי ששם הוי' מאיר בשם אלוקים */ 2025-07-27T04:50:40Z <p><span class="autocomment">כפי ששם הוי&#039; מאיר בשם אלוקים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:50, 27 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם &quot;יש מאין&quot; על &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות &quot;יש ממש&quot; מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם &quot;יש מאין&quot; על &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות &quot;יש ממש&quot; מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מחשבה הקדומה דא"ק{{הערה|אדם קדמון.}}''' – מכיון שהתהוות א"ק היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>צמצום הראשון שהוא באופן של "סילוק" (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה '''הראשונה'''{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב"סקירה אחת".}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק '''כאן'''.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מחשבה הקדומה דאדם קדמון|</ins>מחשבה הקדומה דא"ק{{הערה|אדם קדמון.}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]][./יש_מאין#cite_note-13 &lt;span class="mw-reflink-text"&gt;&lt;nowiki&gt;[13]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;]</ins>''' – מכיון שהתהוות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אדם קדמון|</ins>א"ק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי [[</ins>צמצום הראשון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שהוא באופן של "סילוק" (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה '''הראשונה'''{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב"סקירה אחת".}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק '''כאן'''.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חכמה דאצילות''' – כתוב "החכמה מאין תמצא". למעלה מאצילות אין ולא שייך שום גדר והגבלה וציור באלוקות אלא היא '''אחדות''' פשוטה, ואילו באצילות הן '''עשר''' ספירות ('''דוקא''' עשר, ולא תשע ולא אחת עשרה), שלכל אחת מהן ציור שונה (חכמה אינה בינה ובינה אינה חכמה וכו'. ומכיון שדבר כזה (עניין של ציור והתחלקות) '''אינו שייך''' בעצם האלוקות, לכן נקראת ספירת החכמה (שהיא '''ראשית''' האצילות) בחינת יש מאין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חכמה דאצילות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>''' – כתוב "החכמה מאין תמצא". למעלה מאצילות אין ולא שייך שום גדר והגבלה וציור באלוקות אלא היא '''אחדות''' פשוטה, ואילו באצילות הן '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>עשר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>''' ספירות ('''דוקא''' עשר, ולא תשע ולא אחת עשרה), שלכל אחת מהן ציור שונה (חכמה אינה בינה ובינה אינה חכמה וכו'. ומכיון שדבר כזה (עניין של ציור והתחלקות) '''אינו שייך''' בעצם האלוקות, לכן נקראת ספירת החכמה (שהיא '''ראשית''' האצילות) בחינת יש מאין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נבראים&#039;&#039;&#039; – בעולם הבריאה הוא ה&quot;מקום&quot; הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות &#039;&#039;&#039;שאינה אלוקות&#039;&#039;&#039; – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נבראים&#039;&#039;&#039; – בעולם הבריאה הוא ה&quot;מקום&quot; הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות &#039;&#039;&#039;שאינה אלוקות&#039;&#039;&#039; – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי ששם הוי&#039; מאיר בשם אלוקים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי ששם הוי&#039; מאיר בשם אלוקים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו הגילוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבבית </del>המקדש הראשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשני </del>(ובפרט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקודש </del>הקודשים). כאשר הבריאה נעשית משם הוי' '''בדרך ממילא''' אזי מתייחד שם אלוקים בהוי'{{הערה|יחודא תתאה.}} ולכן מרגישים הנבראים (לא את מציאותם העצמית אלא) שמקורם אלוקות. והטעם לזה{{הערה|ד"ה וידעת מוסקבה תרנ"ז.}} הוא, כי באופן זה הצמצום (שם אלוקים) הוא בשביל הגילוי. ובעומק יותר - מכיוון שאין עצם מסתיר על עצם הצמצום '''לא יכול''' להעלים, וכל עניינו (של הצמצום) אינו אלא לגלות את העצם במקום נמוך{{הערה|והמשל לזה הוא מרב המסביר לתלמיד ע"י משל. שהמשל מצד עצמו הוא צמצום השכל, אלא שהרב רואה גם בהמשל את כל עומק השכל, ולגביו אין המשל מסתיר כלל.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו הגילוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[בית </ins>המקדש הראשון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[בית המקדש השני|השני]] </ins>(ובפרט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קודש </ins>הקודשים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>). כאשר הבריאה נעשית משם הוי' '''בדרך ממילא''' אזי מתייחד שם אלוקים בהוי'{{הערה|יחודא תתאה.}} ולכן מרגישים הנבראים (לא את מציאותם העצמית אלא) שמקורם אלוקות. והטעם לזה{{הערה|ד"ה וידעת מוסקבה תרנ"ז.}} הוא, כי באופן זה הצמצום (שם אלוקים) הוא בשביל הגילוי. ובעומק יותר - מכיוון שאין עצם מסתיר על עצם הצמצום '''לא יכול''' להעלים, וכל עניינו (של הצמצום) אינו אלא לגלות את העצם במקום נמוך{{הערה|והמשל לזה הוא מרב המסביר לתלמיד ע"י משל. שהמשל מצד עצמו הוא צמצום השכל, אלא שהרב רואה גם בהמשל את כל עומק השכל, ולגביו אין המשל מסתיר כלל.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו (בכללות) הגילוי שמאיר בבית המקדש הראשון והשני{{הערה|בפרטות: בבית המקדש הראשון הוא "אור ישר" הנמשך ע"י עבודת הצדיקים, ובבית המקדש השני "אור חוזר" הנמשך ע"י בעלי התשובה.}}, ובפרט בקודש הקודשים – "מקום ארון אינו מן המידה". מצד אחד ישנה בקודש הקודשים הגבלה והתחלקות{{הערה|הבאה משם אלקים.}} של "עשרים אמה"{{הערה|וכן מזרח ומערב, צפון ודרום}}, אך מצד שני מתגלה ומורגש שם שמציאות המקום בטלה לאלוקות שלמעלה מגדרי מקום{{הערה|היינו, שם אלוקים אינו מעלים על שם הוי', ומורגש בנבראים שמקורם באלוקות.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו (בכללות) הגילוי שמאיר בבית המקדש הראשון והשני{{הערה|בפרטות: בבית המקדש הראשון הוא "אור ישר" הנמשך ע"י עבודת הצדיקים, ובבית המקדש השני "אור חוזר" הנמשך ע"י בעלי התשובה.}}, ובפרט בקודש הקודשים – "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מקום הארון אינו מן המדה|</ins>מקום ארון אינו מן המידה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>". מצד אחד ישנה בקודש הקודשים הגבלה והתחלקות{{הערה|הבאה משם אלקים.}} של "עשרים אמה"{{הערה|וכן מזרח ומערב, צפון ודרום}}, אך מצד שני מתגלה ומורגש שם שמציאות המקום בטלה לאלוקות שלמעלה מגדרי מקום{{הערה|היינו, שם אלוקים אינו מעלים על שם הוי', ומורגש בנבראים שמקורם באלוקות.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי שבשם אלוקים מורגש שהוי&#039; ואלוקים כולא חד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי שבשם אלוקים מורגש שהוי&#039; ואלוקים כולא חד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן זה שם אלוקים אינו "פרט" בגילוי (המאפשר שאלוקות יתגלה גם במקום נמוך), אלא "צמצום כפשוטו" - מעלים ומסתיר. אלא שמצד גדרו גופא (גדר ההגבלה) הוא כלי לעצם האלוקות (שלמעלה משם הוי' ושם אלוקים).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן זה שם אלוקים אינו "פרט" בגילוי (המאפשר שאלוקות יתגלה גם במקום נמוך), אלא "צמצום כפשוטו" - מעלים ומסתיר. אלא שמצד גדרו גופא (גדר ההגבלה) הוא כלי לעצם האלוקות (שלמעלה משם הוי' ושם אלוקים). זהו הגילוי שיהיה בבית המקדש השלישי, שאז יזדככו גדרי המקום והזמן עד שיורגש בהם עצם האלוקות '''מצד עצמם''' (ולא מצד האור המאיר בהם כפי שהיה בבית המקדש הראשון והשני), והביטוי המוחשי לזה יהיה בהתחלה ע"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[רוחות </ins>העולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>לא רק שלא יפריעו אלא עוד זאת '''שהן מצידן''' יוציאו את בני ישראל מהגלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[גאולה|גאולה</ins>{{הערה|כמו שכתוב "אומר לצפון תני", שה"צפון" מצד עצמו יוציא את בני ישראל מהגלות לגאולה, וכפי שמפרש המצוד"ד שם, שכך יהיה '''בכל''' הרוחות (אע"פ שבפירוש נאמר רק ברוח צפון).}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]][./יש_מאין#cite_note-30 &lt;span class="mw-reflink-text"&gt;&lt;nowiki&gt;[30]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;]</ins>, ועד לשלימות בזה שתהיה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תחיית </ins>המתים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|שאז יהיה חיות הגוף (שמשם אלוקים) מאור הבלי גבול הסובב כל עלמין. היינו, שהגוף יהיה כלי לעצם האור הבלי גבול.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו הגילוי שיהיה בבית המקדש השלישי, שאז יזדככו גדרי המקום והזמן עד שיורגש בהם עצם האלוקות '''מצד עצמם''' (ולא מצד האור המאיר בהם כפי שהיה בבית המקדש הראשון והשני), והביטוי המוחשי לזה יהיה בהתחלה ע"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרוחות </del>העולם לא רק שלא יפריעו אלא עוד זאת '''שהן מצידן''' יוציאו את בני ישראל מהגלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגאולה</del>{{הערה|כמו שכתוב "אומר לצפון תני", שה"צפון" מצד עצמו יוציא את בני ישראל מהגלות לגאולה, וכפי שמפרש המצוד"ד שם, שכך יהיה '''בכל''' הרוחות (אע"פ שבפירוש נאמר רק ברוח צפון).}}, ועד לשלימות בזה שתהיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחיית </del>המתים{{הערה|שאז יהיה חיות הגוף (שמשם אלוקים) מאור הבלי גבול הסובב כל עלמין. היינו, שהגוף יהיה כלי לעצם האור הבלי גבול.}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div></td></tr> </table> ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=759580&oldid=prev ברכת הגאולה: /* שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד"ה גדול יהיה תשכ"ב.}} */ 2025-04-20T15:29:29Z <p><span class="autocomment">שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד&quot;ה גדול יהיה תשכ&quot;ב.}}</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:29, 20 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;[[כח העצמות]]&#039;&#039;&#039; - בכדי להוות יש עם תחושה שמציאותו מעצמותו דרוש כח מהעצמות שהוא - ה[[עצמות]] - בלבד מציאותו מעצמותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;[[כח העצמות]]&#039;&#039;&#039; - בכדי להוות יש עם תחושה שמציאותו מעצמותו דרוש כח מהעצמות שהוא - ה[[עצמות]] - בלבד מציאותו מעצמותו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד"ה גדול יהיה תשכ"ב.}}==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>גדול יהיה תשכ"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}}==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי&#039; והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם הוי&#039; היא &quot;בדרך ממילא&quot; ואילו כשהיא ע&quot;י שם אלוקים היא ע&quot;י &quot;התלבשות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי&#039; והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם הוי&#039; היא &quot;בדרך ממילא&quot; ואילו כשהיא ע&quot;י שם אלוקים היא ע&quot;י &quot;התלבשות&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table> ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=743252&oldid=prev קודש לנשיא הדור ב־11:41, 25 בפברואר 2025 2025-02-25T11:41:29Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;יֵשׁ מֵאַיִן&#039;&#039;&#039; הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות &quot;דבר&quot; מ&quot;לא דבר&quot;&quot;. היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] (&quot;בחיק הבורא&quot;), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;יֵשׁ מֵאַיִן&#039;&#039;&#039; הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות &quot;דבר&quot; מ&quot;לא דבר&quot;&quot;. היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] (&quot;בחיק הבורא&quot;), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן השתמשו בו ה[[ראשונים]]{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]] ("ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא") ל[[בראשית]] א, א. וראה רד"ק ל[[ספר ישעיה]] מג, ז. [[חובת הלבבות]] בהקדמה. [[ספר החינוך]] מצוה שפ.}} כדי לתאר אופן הבריאה, ואחריהם נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון שהשתמש במושג זה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור}} </ins>היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן השתמשו בו ה[[ראשונים]]{{הערה|[[אבן עזרא]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ספורנו </ins>ו[[רמב"ן]] ("ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא") ל[[בראשית]] א, א. וראה רד"ק ל[[ספר ישעיה]] מג, ז. [[חובת הלבבות]] בהקדמה. [[ספר החינוך]] מצוה שפ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וב[[ספר יצירה]] פרק ב' משנה ט', הובא ברמב"ן שם: {{ציטוטון|יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו}} (ראה פי' הראב"ד ורמב"ן לספר יצירה שם. [[המשך תער"ב]] חלק ב' [https://chabadlibrary.org/books/3601330938 עמוד תשלג].)</ins>.}} כדי לתאר אופן הבריאה, ואחריהם נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני ביאורים בעניין יש מאין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני ביאורים בעניין יש מאין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] ישנם שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] ישנם שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|ראה דיבור-המתחיל ליהודים היתה אורה [[תשי"ב]].}}</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. שיש הנברא &#039;&#039;&#039;לא מרגיש&#039;&#039;&#039; את מקורו – ולכן קורא לו &quot;אין&quot; (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה&quot;יש&quot; האמיתי ואילו אנו הנבראים ה&quot;אין&quot;){{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380800 כא, א]. ראה [[המשך תרס&quot;ו]] עמוד רכא.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. שיש הנברא &#039;&#039;&#039;לא מרגיש&#039;&#039;&#039; את מקורו – ולכן קורא לו &quot;אין&quot; (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה&quot;יש&quot; האמיתי ואילו אנו הנבראים ה&quot;אין&quot;){{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380800 כא, א]. ראה [[המשך תרס&quot;ו]] עמוד רכא.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות, והיא רק [[קו וחוט|הארה]] מ[[אור אין סוף]], שהוא אין לגבי [[עצמות ומהות]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380794 יט, ג] - [https://chabadlibrary.org/books/4001380795 ד]. [https://chabadlibrary.org/books/4001380823 כו, ד]. [[תורה אור]] דיבור-המתחיל יביאו לבוש מלכות (מגילת אסתר [https://chabadlibrary.org/books/3901370407 צ, ב] ואילך) דיבור-המתחיל חייב אינש (שם [https://chabadlibrary.org/books/3901370443 צט, ב]). וראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות, והיא רק [[קו וחוט|הארה]] מ[[אור אין סוף]], שהוא אין לגבי [[עצמות ומהות]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380794 יט, ג] - [https://chabadlibrary.org/books/4001380795 ד]. [https://chabadlibrary.org/books/4001380823 כו, ד]. [[תורה אור]] דיבור-המתחיל יביאו לבוש מלכות (מגילת אסתר [https://chabadlibrary.org/books/3901370407 צ, ב] ואילך) דיבור-המתחיל חייב אינש (שם [https://chabadlibrary.org/books/3901370443 צט, ב]). וראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההבדל ביניהם הוא: הביאור הראשון הוא מצד הנברא, והשני מצד הבורא{{הערה|[[המשך תער&quot;ב]] חלק ב&#039; [https://chabadlibrary.org/books/3601331390 עמוד א&#039;קנא].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההבדל ביניהם הוא: הביאור הראשון הוא מצד הנברא, והשני מצד הבורא{{הערה|[[המשך תער&quot;ב]] חלק ב&#039; [https://chabadlibrary.org/books/3601331390 עמוד א&#039;קנא].}}.</div></td></tr> </table> קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=743249&oldid=prev קודש לנשיא הדור ב־11:04, 25 בפברואר 2025 2025-02-25T11:04:22Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:04, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;יֵשׁ מֵאַיִן&#039;&#039;&#039; הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות &quot;דבר&quot; מ&quot;לא דבר&quot;&quot;. היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] (&quot;בחיק הבורא&quot;), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;יֵשׁ מֵאַיִן&#039;&#039;&#039; הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות &quot;דבר&quot; מ&quot;לא דבר&quot;&quot;. היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] (&quot;בחיק הבורא&quot;), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התחיל להשתמש </del>בו ה[[אבן עזרא]] כדי לתאר אופן הבריאה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחריו </del>נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השתמשו </ins>בו ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ראשונים]]{{הערה|</ins>[[אבן עזרא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[רמב"ן]] ("ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא") ל[[בראשית]] א, א. וראה רד"ק ל[[ספר ישעיה]] מג, ז. [[חובת הלבבות]] בהקדמה. [[ספר החינוך]] מצוה שפ.}} </ins>כדי לתאר אופן הבריאה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחריהם </ins>נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני ביאורים בעניין יש מאין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני ביאורים בעניין יש מאין==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תניא, אגה"ק כ'.</del>]]}}, שכן שני מאפייני ה"יש"{{הערה|מציאות שאינה אלוקות.}} הם א. '''שלא מורגש בו''' שנוצר מאלוקות. ב. שיש בו '''ריבוי והתחלקות'''. ושני עניינים אלו באים משני העניינים שבמלכות דאצילות: [[אלקים|שם אלוקים]] מסתיר את האלוקות בפני הנבראים, [[שם אדנ"י|ושם אדנ-י]] הוא השורש של גדרי התחלקות פרטי הזמן והמקום{{הערה|לכן בשעהיוה"א שבתניא עד פרק ו' מדבר על שם אלקים ומפרק ז' ואילך על שם אנד-י. כי עד פרק ו' מבאר כיצד ספירת המלכות מעלימה בפני הנבראים על מקורם, ואילו מפרק ז' מבאר איך מתייחד שם הוי' '''בגדרי זמן ומקום''' (שמקורם שם אדנ-י.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=כ|1=[[תניא]], </ins>[[אגרת הקודש - סימן כ']]}}, שכן שני מאפייני ה"יש"{{הערה|מציאות שאינה אלוקות.}} הם א. '''שלא מורגש בו''' שנוצר מאלוקות. ב. שיש בו '''ריבוי והתחלקות'''. ושני עניינים אלו באים משני העניינים שבמלכות דאצילות: [[אלקים|שם אלוקים]] מסתיר את האלוקות בפני הנבראים, [[שם אדנ"י|ושם אדנ-י]] הוא השורש של גדרי התחלקות פרטי הזמן והמקום{{הערה|לכן בשעהיוה"א שבתניא עד פרק ו' מדבר על שם אלקים ומפרק ז' ואילך על שם אנד-י. כי עד פרק ו' מבאר כיצד ספירת המלכות מעלימה בפני הנבראים על מקורם, ואילו מפרק ז' מבאר איך מתייחד שם הוי' '''בגדרי זמן ומקום''' (שמקורם שם אדנ-י.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כמה דרגות ביש מאין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כמה דרגות ביש מאין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם &quot;יש מאין&quot; על &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות &quot;יש ממש&quot; מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם &quot;יש מאין&quot; על &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות &quot;יש ממש&quot; מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מחשבה הקדומה דא&quot;ק{{הערה|אדם קדמון.}}&#039;&#039;&#039; – מכיון שהתהוות א&quot;ק היא ע&quot;י צמצום הראשון שהוא באופן של &quot;סילוק&quot; (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה &#039;&#039;&#039;הראשונה&#039;&#039;&#039;{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב&quot;סקירה אחת&quot;.}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק &#039;&#039;&#039;כאן&#039;&#039;&#039;.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מחשבה הקדומה דא&quot;ק{{הערה|אדם קדמון.}}&#039;&#039;&#039; – מכיון שהתהוות א&quot;ק היא ע&quot;י צמצום הראשון שהוא באופן של &quot;סילוק&quot; (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה &#039;&#039;&#039;הראשונה&#039;&#039;&#039;{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב&quot;סקירה אחת&quot;.}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק &#039;&#039;&#039;כאן&#039;&#039;&#039;.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נבראים&#039;&#039;&#039; – בעולם הבריאה הוא ה&quot;מקום&quot; הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות &#039;&#039;&#039;שאינה אלוקות&#039;&#039;&#039; – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נבראים&#039;&#039;&#039; – בעולם הבריאה הוא ה&quot;מקום&quot; הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות &#039;&#039;&#039;שאינה אלוקות&#039;&#039;&#039; – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עולם הזה הגשמי''' – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר "לי יאורי ואני עשיתיני" הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק "המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש"{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תניא, אגה"ק </del>כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'.</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עולם הזה הגשמי''' – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר "לי יאורי ואני עשיתיני" הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק "המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=</ins>כ}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה&quot;ק כ&#039; בסופה.}}&#039;&#039;&#039; – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח &#039;&#039;&#039;הרוחני&#039;&#039;&#039; שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של &quot;עילה ועלול&quot; לא יתהווה &#039;&#039;&#039;לעולם&#039;&#039;&#039; גשמי מהרוחני. ולדוגמה סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה&quot;ק כ&#039; בסופה.}}&#039;&#039;&#039; – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח &#039;&#039;&#039;הרוחני&#039;&#039;&#039; שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של &quot;עילה ועלול&quot; לא יתהווה &#039;&#039;&#039;לעולם&#039;&#039;&#039; גשמי מהרוחני. ולדוגמה סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להתהוות יש מאין דרושים שלושה כוחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להתהוות יש מאין דרושים שלושה כוחות==</div></td></tr> </table> קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=743247&oldid=prev קודש לנשיא הדור ב־10:42, 25 בפברואר 2025 2025-02-25T10:42:09Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדר ההשתלשלות}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדר ההשתלשלות}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המייחס להתהוות של </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישות</del>]] כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הראשון שהשתמש במושג זה היה שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן התחיל להשתמש בו האבן עזרא לתאר אופן הבריאה, ואחריו נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חסידות</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות </ins>כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תחילת מציאות היש הנברא – בעולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בריאה</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן התחיל להשתמש בו ה[[אבן עזרא]] כדי לתאר אופן הבריאה, ואחריו נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתניא</del>{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ']]}} מוסבר שמציאות יש אמיתי ממש (היינו, מציאות נבראים שאינם אלוקות) מתחילה ב[[עולם הבריאה]]{{הערה|היינו, '''[[אורות וכלים|הכלים]]''' דעשר ספירות דבריאה, אבל ה"[[אורות וכלים|אורות]]" של הכלים (ליתר דיוק דווקא דרגת ה'[[נשמה]]' של האורות, אבל [[רוח]] ו[[נפש]] הן כבר עניין של [[נברא|נבראים]]) הם אלוקות.}}, אבל עניינים מסויימים שהם מעין ממוצע בין אלוקות לנבראים יש גם למעלה יותר, ויש בזה שתי דרגות כלליות. ומלמטה למעלה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שני ביאורים בעניין יש מאין==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תורת החסידות]] ישנם שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. שיש הנברא '''לא מרגיש''' את מקורו – ולכן קורא לו "אין" (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה"יש" האמיתי ואילו אנו הנבראים ה"אין"){{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380800 כא, א]. ראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות, והיא רק [[קו וחוט|הארה]] מ[[אור אין סוף]], שהוא אין לגבי [[עצמות ומהות]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380794 יט, ג] - [https://chabadlibrary.org/books/4001380795 ד]. [https://chabadlibrary.org/books/4001380823 כו, ד]. [[תורה אור]] דיבור-המתחיל יביאו לבוש מלכות (מגילת אסתר [https://chabadlibrary.org/books/3901370407 צ, ב] ואילך) דיבור-המתחיל חייב אינש (שם [https://chabadlibrary.org/books/3901370443 צט, ב]). וראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההבדל ביניהם הוא: הביאור הראשון הוא מצד הנברא, והשני מצד הבורא{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ב' [https://chabadlibrary.org/books/3601331390 עמוד א'קנא].}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תחילת מציאות היש הנברא – בעולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבריאה</ins>==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תניא]]</ins>{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ']]}} מוסבר שמציאות יש אמיתי ממש (היינו, מציאות נבראים שאינם אלוקות) מתחילה ב[[עולם הבריאה]]{{הערה|היינו, '''[[אורות וכלים|הכלים]]''' דעשר ספירות דבריאה, אבל ה"[[אורות וכלים|אורות]]" של הכלים (ליתר דיוק דווקא דרגת ה'[[נשמה]]' של האורות, אבל [[רוח]] ו[[נפש]] הן כבר עניין של [[נברא|נבראים]]) הם אלוקות.}}, אבל עניינים מסויימים שהם מעין ממוצע בין אלוקות לנבראים יש גם למעלה יותר, ויש בזה שתי דרגות כלליות. ומלמטה למעלה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. [[היכלות (בחסידות|ההיכלות]] וגופות ה[[מלאך|מלאכים]] דאצילות שהם נבראים &quot;ממש&quot; (אך רק ביחס לעצם האלוקות, שהרי ביחס לנבראים גם הם אלוקות).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. [[היכלות (בחסידות|ההיכלות]] וגופות ה[[מלאך|מלאכים]] דאצילות שהם נבראים &quot;ממש&quot; (אך רק ביחס לעצם האלוקות, שהרי ביחס לנבראים גם הם אלוקות).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ&#039;|תניא, אגה&quot;ק כ&#039;.]]}}, שכן שני מאפייני ה&quot;יש&quot;{{הערה|מציאות שאינה אלוקות.}} הם א. &#039;&#039;&#039;שלא מורגש בו&#039;&#039;&#039; שנוצר מאלוקות. ב. שיש בו &#039;&#039;&#039;ריבוי והתחלקות&#039;&#039;&#039;. ושני עניינים אלו באים משני העניינים שבמלכות דאצילות: [[אלקים|שם אלוקים]] מסתיר את האלוקות בפני הנבראים, [[שם אדנ&quot;י|ושם אדנ-י]] הוא השורש של גדרי התחלקות פרטי הזמן והמקום{{הערה|לכן בשעהיוה&quot;א שבתניא עד פרק ו&#039; מדבר על שם אלקים ומפרק ז&#039; ואילך על שם אנד-י. כי עד פרק ו&#039; מבאר כיצד ספירת המלכות מעלימה בפני הנבראים על מקורם, ואילו מפרק ז&#039; מבאר איך מתייחד שם הוי&#039; &#039;&#039;&#039;בגדרי זמן ומקום&#039;&#039;&#039; (שמקורם שם אדנ-י.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ&#039;|תניא, אגה&quot;ק כ&#039;.]]}}, שכן שני מאפייני ה&quot;יש&quot;{{הערה|מציאות שאינה אלוקות.}} הם א. &#039;&#039;&#039;שלא מורגש בו&#039;&#039;&#039; שנוצר מאלוקות. ב. שיש בו &#039;&#039;&#039;ריבוי והתחלקות&#039;&#039;&#039;. ושני עניינים אלו באים משני העניינים שבמלכות דאצילות: [[אלקים|שם אלוקים]] מסתיר את האלוקות בפני הנבראים, [[שם אדנ&quot;י|ושם אדנ-י]] הוא השורש של גדרי התחלקות פרטי הזמן והמקום{{הערה|לכן בשעהיוה&quot;א שבתניא עד פרק ו&#039; מדבר על שם אלקים ומפרק ז&#039; ואילך על שם אנד-י. כי עד פרק ו&#039; מבאר כיצד ספירת המלכות מעלימה בפני הנבראים על מקורם, ואילו מפרק ז&#039; מבאר איך מתייחד שם הוי&#039; &#039;&#039;&#039;בגדרי זמן ומקום&#039;&#039;&#039; (שמקורם שם אדנ-י.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שני ביאורים בעניין יש מאין==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם בחסידות שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. שיש הנברא '''לא מרגיש''' את מקורו – ולכן קורא לו "אין" (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה"יש" האמיתי ואילו אנו הנבראים ה"אין").</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני הביאורים אינם סותרים אלא משלימים זה את זה וכל אחד מהם מדגיש פן אחר בעניין הבריאה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כמה דרגות ביש מאין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כמה דרגות ביש מאין==</div></td></tr> </table> קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=727910&oldid=prev שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" " 2024-12-29T22:54:43Z <p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:54, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. [[היכלות (בחסידות|ההיכלות]] וגופות ה[[מלאך|מלאכים]] דאצילות שהם נבראים &quot;ממש&quot; (אך רק ביחס לעצם האלוקות, שהרי ביחס לנבראים גם הם אלוקות).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. [[היכלות (בחסידות|ההיכלות]] וגופות ה[[מלאך|מלאכים]] דאצילות שהם נבראים &quot;ממש&quot; (אך רק ביחס לעצם האלוקות, שהרי ביחס לנבראים גם הם אלוקות).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. נשמות ה[[אדם]] והמלאכים, שלמרות שמצד אחד הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>אלוקות (אלא ש"ב[[צמצום]] עצום") מצד שני הן כבר נפרדו מ[[אור הקו]] ולכן אין בהם את הכח לברוא יש מאין (שבכלים ד[[עולם האצילות|אצילות]] '''כן''' קיים – כי אור הקו אין סוף ברוך הוא מאיר בהם, [[ביטול|ובטלים]] אליו [[אור השמש בשמש|כזיו השמש בשמש]]).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. נשמות ה[[אדם]] והמלאכים, שלמרות שמצד אחד הן אלוקות (אלא ש"ב[[צמצום]] עצום") מצד שני הן כבר נפרדו מ[[אור הקו]] ולכן אין בהם את הכח לברוא יש מאין (שבכלים ד[[עולם האצילות|אצילות]] '''כן''' קיים – כי אור הקו אין סוף ברוך הוא מאיר בהם, [[ביטול|ובטלים]] אליו [[אור השמש בשמש|כזיו השמש בשמש]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני ביאורים בעניין יש מאין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני ביאורים בעניין יש מאין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם בחסידות שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>יש מאין:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם בחסידות שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. שיש הנברא &#039;&#039;&#039;לא מרגיש&#039;&#039;&#039; את מקורו – ולכן קורא לו &quot;אין&quot; (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה&quot;יש&quot; האמיתי ואילו אנו הנבראים ה&quot;אין&quot;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. שיש הנברא &#039;&#039;&#039;לא מרגיש&#039;&#039;&#039; את מקורו – ולכן קורא לו &quot;אין&quot; (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה&quot;יש&quot; האמיתי ואילו אנו הנבראים ה&quot;אין&quot;).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד&quot;ה גדול יהיה תשכ&quot;ב.}}==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד&quot;ה גדול יהיה תשכ&quot;ב.}}==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי' והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הוי' היא "בדרך ממילא" ואילו כשהיא ע"י שם אלוקים היא ע"י "התלבשות".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי' והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם הוי' היא "בדרך ממילא" ואילו כשהיא ע"י שם אלוקים היא ע"י "התלבשות".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה &quot;ממילא&quot; המתהווה &#039;&#039;&#039;בטל במציאות&#039;&#039;&#039; לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול{{הערה|לדוגמה - הולדת המידות מן השכל}} בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו דוגמה על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה &quot;ממילא&quot; המתהווה &#039;&#039;&#039;בטל במציאות&#039;&#039;&#039; לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול{{הערה|לדוגמה - הולדת המידות מן השכל}} בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו דוגמה על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גילוי האלוקות שבבריאת יש מאין תלוי באופן הבריאה{{הערה|שם=גדול יהיה}}==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גילוי האלוקות שבבריאת יש מאין תלוי באופן הבריאה{{הערה|שם=גדול יהיה}}==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התהוות יש מאין משם הוי' אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ע"י שם אלוקים. היינו, אמנם להוות יש מאין הוא רק בכח האין סוף המתגלה על ידי שם הוי'{{הערה|הוי' – לשון מהווה.}}, אבל ההתהוות '''בפועל''' היא ע"י שם אלקים, ושלושה אופנים בזה{{הערה|שם=גדול יהיה}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התהוות יש מאין משם הוי' אבל ע"י שם אלוקים. היינו, אמנם להוות יש מאין הוא רק בכח האין סוף המתגלה על ידי שם הוי'{{הערה|הוי' – לשון מהווה.}}, אבל ההתהוות '''בפועל''' היא ע"י שם אלקים, ושלושה אופנים בזה{{הערה|שם=גדול יהיה}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי ששם אלוקים מסתיר על שם הוי&#039;===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי ששם אלוקים מסתיר על שם הוי&#039;===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי ששם הוי&#039; מאיר בשם אלוקים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי ששם הוי&#039; מאיר בשם אלוקים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו הגילוי שבבית המקדש הראשון והשני (ובפרט בקודש הקודשים). כאשר הבריאה נעשית משם הוי' '''בדרך ממילא''' אזי מתייחד שם אלוקים בהוי'{{הערה|יחודא תתאה.}} ולכן מרגישים הנבראים (לא את מציאותם העצמית אלא) שמקורם אלוקות. והטעם לזה{{הערה|ד"ה וידעת מוסקבה תרנ"ז.}} הוא, כי באופן זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הצמצום (שם אלוקים) הוא בשביל הגילוי. ובעומק יותר - מכיוון שאין עצם מסתיר על עצם הצמצום '''לא יכול''' להעלים, וכל עניינו (של הצמצום) אינו אלא לגלות את העצם במקום נמוך{{הערה|והמשל לזה הוא מרב המסביר לתלמיד ע"י משל. שהמשל מצד עצמו הוא צמצום השכל, אלא שהרב רואה גם בהמשל את כל עומק השכל, ולגביו אין המשל מסתיר כלל.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו הגילוי שבבית המקדש הראשון והשני (ובפרט בקודש הקודשים). כאשר הבריאה נעשית משם הוי' '''בדרך ממילא''' אזי מתייחד שם אלוקים בהוי'{{הערה|יחודא תתאה.}} ולכן מרגישים הנבראים (לא את מציאותם העצמית אלא) שמקורם אלוקות. והטעם לזה{{הערה|ד"ה וידעת מוסקבה תרנ"ז.}} הוא, כי באופן זה הצמצום (שם אלוקים) הוא בשביל הגילוי. ובעומק יותר - מכיוון שאין עצם מסתיר על עצם הצמצום '''לא יכול''' להעלים, וכל עניינו (של הצמצום) אינו אלא לגלות את העצם במקום נמוך{{הערה|והמשל לזה הוא מרב המסביר לתלמיד ע"י משל. שהמשל מצד עצמו הוא צמצום השכל, אלא שהרב רואה גם בהמשל את כל עומק השכל, ולגביו אין המשל מסתיר כלל.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו (בכללות) הגילוי שמאיר בבית המקדש הראשון והשני{{הערה|בפרטות: בבית המקדש הראשון הוא "אור ישר" הנמשך ע"י עבודת הצדיקים, ובבית המקדש השני "אור חוזר" הנמשך ע"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>בעלי התשובה.}}, ובפרט בקודש הקודשים – "מקום ארון אינו מן המידה". מצד אחד ישנה בקודש הקודשים הגבלה והתחלקות{{הערה|הבאה משם אלקים.}} של "עשרים אמה"{{הערה|וכן מזרח ומערב, צפון ודרום}}, אך מצד שני מתגלה ומורגש שם שמציאות המקום בטלה לאלוקות שלמעלה מגדרי מקום{{הערה|היינו, שם אלוקים אינו מעלים על שם הוי', ומורגש בנבראים שמקורם באלוקות.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זהו (בכללות) הגילוי שמאיר בבית המקדש הראשון והשני{{הערה|בפרטות: בבית המקדש הראשון הוא "אור ישר" הנמשך ע"י עבודת הצדיקים, ובבית המקדש השני "אור חוזר" הנמשך ע"י בעלי התשובה.}}, ובפרט בקודש הקודשים – "מקום ארון אינו מן המידה". מצד אחד ישנה בקודש הקודשים הגבלה והתחלקות{{הערה|הבאה משם אלקים.}} של "עשרים אמה"{{הערה|וכן מזרח ומערב, צפון ודרום}}, אך מצד שני מתגלה ומורגש שם שמציאות המקום בטלה לאלוקות שלמעלה מגדרי מקום{{הערה|היינו, שם אלוקים אינו מעלים על שם הוי', ומורגש בנבראים שמקורם באלוקות.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי שבשם אלוקים מורגש שהוי&#039; ואלוקים כולא חד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כפי שבשם אלוקים מורגש שהוי&#039; ואלוקים כולא חד===</div></td></tr> </table> שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=724304&oldid=prev שיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " 2024-12-11T19:03:28Z <p>החלפת טקסט – &quot;דוגמא &quot; ב־&quot;דוגמה &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:03, 11 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עולם הזה הגשמי&#039;&#039;&#039; – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר &quot;לי יאורי ואני עשיתיני&quot; הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק &quot;המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש&quot;{{הערה|תניא, אגה&quot;ק כ&#039;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עולם הזה הגשמי&#039;&#039;&#039; – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר &quot;לי יאורי ואני עשיתיני&quot; הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק &quot;המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש&quot;{{הערה|תניא, אגה&quot;ק כ&#039;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה"ק כ' בסופה.}}''' – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח '''הרוחני''' שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של "עילה ועלול" לא יתהווה '''לעולם''' גשמי מהרוחני. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדוגמא </del>סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה"ק כ' בסופה.}}''' – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח '''הרוחני''' שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של "עילה ועלול" לא יתהווה '''לעולם''' גשמי מהרוחני. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדוגמה </ins>סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי&#039; והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם  הוי&#039; היא &quot;בדרך ממילא&quot; ואילו כשהיא ע&quot;י שם אלוקים היא ע&quot;י &quot;התלבשות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי&#039; והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם  הוי&#039; היא &quot;בדרך ממילא&quot; ואילו כשהיא ע&quot;י שם אלוקים היא ע&quot;י &quot;התלבשות&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה "ממילא" המתהווה '''בטל במציאות''' לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>- הולדת המידות מן השכל}} בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמא </del>על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה "ממילא" המתהווה '''בטל במציאות''' לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>- הולדת המידות מן השכל}} בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמה </ins>על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה ש&quot;בדרך התלבשות&quot; המתהווה בטל למהווה רק באופן של &#039;&#039;&#039;ביטול היש&#039;&#039;&#039; (ולא ביטול במציאות), והמשל על זה הוא מכח ופועל{{הערה|לדוגמא, כשכח הזורק את האבן (שהוא כח רוחני של הנפש) מתלבש באבן אין האבן מרגישה בו ואין הוא מתגלה בה (אנו יכולים &quot;לעשות חשבון&quot; שמכיון שהאבן עפה מוכרחים לומר שמשהו העיף אותה. אבל את הכח הרוחני עצמו אין ביכולתנו להשיג) – למרות שהוא פועל עליה שתרחף.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה ש&quot;בדרך התלבשות&quot; המתהווה בטל למהווה רק באופן של &#039;&#039;&#039;ביטול היש&#039;&#039;&#039; (ולא ביטול במציאות), והמשל על זה הוא מכח ופועל{{הערה|לדוגמא, כשכח הזורק את האבן (שהוא כח רוחני של הנפש) מתלבש באבן אין האבן מרגישה בו ואין הוא מתגלה בה (אנו יכולים &quot;לעשות חשבון&quot; שמכיון שהאבן עפה מוכרחים לומר שמשהו העיף אותה. אבל את הכח הרוחני עצמו אין ביכולתנו להשיג) – למרות שהוא פועל עליה שתרחף.}}.</div></td></tr> </table> שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=722101&oldid=prev שיע בוט: החלפת טקסט – "<nowiki>" ב־"" 2024-11-19T19:07:08Z <p>החלפת טקסט – &quot;&lt;nowiki&gt;&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:07, 19 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדר ההשתלשלות}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדר ההשתלשלות}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח המייחס להתהוות של [[ישות]] כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. הראשון שהשתמש במושג זה היה שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן התחיל להשתמש בו האבן עזרא לתאר אופן הבריאה, ואחריו נמשכו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;</del>[[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח המייחס להתהוות של [[ישות]] כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. הראשון שהשתמש במושג זה היה שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן התחיל להשתמש בו האבן עזרא לתאר אופן הבריאה, ואחריו נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תחילת מציאות היש הנברא – בעולם בריאה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תחילת מציאות היש הנברא – בעולם בריאה==</div></td></tr> </table> שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=721691&oldid=prev חלוקה בוט: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" 2024-11-18T04:21:01Z <p>החלפת טקסט – &quot;&lt;/ref&gt;&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:21, 18 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי&#039; והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם  הוי&#039; היא &quot;בדרך ממילא&quot; ואילו כשהיא ע&quot;י שם אלוקים היא ע&quot;י &quot;התלבשות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי&#039; והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם  הוי&#039; היא &quot;בדרך ממילא&quot; ואילו כשהיא ע&quot;י שם אלוקים היא ע&quot;י &quot;התלבשות&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה "ממילא" המתהווה '''בטל במציאות''' לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול{{הערה|לדוגמא - הולדת המידות מן השכל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </del>בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו דוגמא על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה "ממילא" המתהווה '''בטל במציאות''' לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול{{הערה|לדוגמא - הולדת המידות מן השכל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו דוגמא על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה ש&quot;בדרך התלבשות&quot; המתהווה בטל למהווה רק באופן של &#039;&#039;&#039;ביטול היש&#039;&#039;&#039; (ולא ביטול במציאות), והמשל על זה הוא מכח ופועל{{הערה|לדוגמא, כשכח הזורק את האבן (שהוא כח רוחני של הנפש) מתלבש באבן אין האבן מרגישה בו ואין הוא מתגלה בה (אנו יכולים &quot;לעשות חשבון&quot; שמכיון שהאבן עפה מוכרחים לומר שמשהו העיף אותה. אבל את הכח הרוחני עצמו אין ביכולתנו להשיג) – למרות שהוא פועל עליה שתרחף.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבריאה ש&quot;בדרך התלבשות&quot; המתהווה בטל למהווה רק באופן של &#039;&#039;&#039;ביטול היש&#039;&#039;&#039; (ולא ביטול במציאות), והמשל על זה הוא מכח ופועל{{הערה|לדוגמא, כשכח הזורק את האבן (שהוא כח רוחני של הנפש) מתלבש באבן אין האבן מרגישה בו ואין הוא מתגלה בה (אנו יכולים &quot;לעשות חשבון&quot; שמכיון שהאבן עפה מוכרחים לומר שמשהו העיף אותה. אבל את הכח הרוחני עצמו אין ביכולתנו להשיג) – למרות שהוא פועל עליה שתרחף.}}.</div></td></tr> </table> חלוקה בוט